350 מיליארד שקל ועוד – מלחמה ממומנת בחוב ואין תוכנית יציאה

דוח בנק ישראל לשנת 2025 שם תג מחיר: 350 מיליארד שקל עד סוף 2025, לא כולל הוצאות 2026 ומבצע "שאגת הארי". מנכ"ל משרד הביטחון ציין בפומבי שהתקציב שאושר מתוקצב בחסר. ישראל בשנה הרביעית ברציפות של עלייה ביחס החוב לתוצר, עם הפסד של 35 אלף שקל לאזרח מאז ה-7 באוקטובר 2023. ועדיין – אין תוכנית ממשלתית מוצהרת להחזר החוב.

כמה עלתה המלחמה עד כה?

לפי דוח בנק ישראל לשנת 2025 שהוצג במארס 2026, העלות הפיסקלית הכוללת של המלחמה הגיעה לכ-350 מיליארד שקל בשנים 2023–2025. נתון זה כולל הוצאות ביטחון ישירות, אובדן הכנסות ממיסים ותשלומי ריבית על חוב שנצבר. הנתון אינו כולל את הוצאות מבצע "שאגת הארי" ב-2026.

בחודש מרץ 2026 בלבד הוציאה מערכת הביטחון 12.4 מיליארד שקל, וההוצאה הביטחונית המצטברת ברבעון הראשון עלתה ב-19.1%, לפי ynet.

בנוסף, בנק ישראל הצביע על אובדן רווחה שמגיע לכ-35 אלף שקל לאזרח – ה"חשבון הנסתר" של שנות המלחמה.

350 מיליארד שקל עד סוף 2025 – ועוד לפני החשבון של 2026.

האם תקציב הביטחון מדויק?

בדצמבר 2025 הוצג תקציב הביטחון לשנת 2026 – 112 מיליארד שקל. ימים ספורים לאחר מכן הצהיר אמיר ברעם, מנכ"ל משרד הביטחון, בפומבי כי התקציב מתוקצב בחסר במכוון. לפי ynet, אמר ברעם:

"האוצר יודע שסך המשימות שהדרג המדיני מטיל על מערכת הביטחון יהיה גדול בהרבה מהמסגרת התקציבית. הוא מתקצב תמיד בחסר, ואז מאשים את צה"ל בחריגות כביכול – חריגות שברור שיקרו". אמיר ברעם, מנכ"ל משרד הביטחון

המשמעות: אושר תקציב שמנכ"ל משרד הביטחון עצמו תיאר כמתוקצב בחסר, ולא הוצגה לציבור תוכנית ריאלית לחישוב הסכום הסופי.

גירעון תקציב המדינה ב-2026 צפוי לעלות על 5% מהתוצר לפי הערכות בנק ישראל – מעל לתקרה שהממשלה הציבה לעצמה.

מי ישלם את החשבון?

מימון המלחמה בוצע בעיקר דרך גיוס חוב – הנפקות אג"ח בשוק המקומי והבינלאומי – ופחות דרך העלאות מיסים מתוכננות ושקופות.

לפי מאקו: "החוב הלאומי תפח בשנה הרביעית ברציפות, ואיש בממשלה לא מסביר לציבור כיצד הוא ייסגר ומתי."

הריבית שמשלמת המדינה על החוב הנצבר הפכה לסעיף גדל בתקציב – כסף שאינו מגיע לבתי חולים, כיתות ותשתיות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', המנהל את מדיניות המימון, לא הגיש תוכנית רב-שנתית לצמצום הגירעון. בנק ישראל הצביע על הצורך בהתאמות פיסקליות – שלא אושרו.

350 מיליארד שקל גויסו בחוב – ואין תוכנית ממשלתית מאושרת להחזרתו.

מה לא מתועד בחשבון?

נתון ה-350 מיליארד הוא אומדן שמרני. הוא אינו כולל עלויות "נסתרות": אובדן עסקים שלא נפתחו, ירידה בפריון של עובדים שהתגייסו, עלויות תחזוקה של תשתיות שהוזנחו, ועלויות בריאות נפש ושיקום שיגיעו לשנים הבאות.

לפי מאקו, בנק ישראל מציין שאומדן ה-350 מיליארד הוא "הערכת חסר" ושהחשבון יהיה "כבד הרבה יותר ממה שתוכנן". אף אחד מגורמי הממשלה לא הציג לציבור ניתוח מאוחד ושלם של כל המרכיבים.

מה זה אומר על ניהול המלחמה?

מלחמה ממושכת תמיד מייצרת הוצאות גדולות. השאלה שהנתונים מחדדים היא לא האם ההוצאה גבוהה, אלא האם ניהלנו אותה בשקיפות ובאחריות.

שלושה כשלים ניהוליים בולטים: ראשית, תקציב ביטחון שמנכ"ל המשרד תיאר כמתוקצב בחסר – לא מספק בסיס ריאלי לתכנון. שנית, מיסוי מינימלי לצד גיוס חוב מקסימלי – ישראל בחרה לממן את מרבית ההוצאות דרך גיוס חוב, מה שדוחה את ההחלטה הכאובה בלי לבטל אותה.

שלישית, היעדר תוכנית "היום שאחרי" – בנק ישראל הצביע מפורשות על הצורך בהתאמות פיסקליות כדי להחזיר את יחס החוב לתוצר למסלול יציב. ממשלת נתניהו לא אישרה מסגרת כזו עד למועד פרסום הדוח.

הנתונים במבט מרוכז

שאלות לבוחר

אם מנכ"ל משרד הביטחון הצהיר שתקציב 2026 מתוקצב בחסר במכוון – מי גיבש תקציב שאיש לא האמין בו, ומדוע?

אם ישראל נמצאת בשנה הרביעית ברציפות של עלייה ביחס החוב לתוצר ואין תוכנית ממשלתית מוצהרת לצמצומו – מי מהמתמודדים מוכן להציג תוכנית כזו?

אם המלחמה עלתה עד סוף 2025 כ-350 מיליארד שקל ורובם מומנו בחוב – הדור הנוכחי ישלם, או הדור הבא?

סיכום

ישראל ניהלה את מימון המלחמה כסדרה של הכרעות חוב, ללא תוכנית רב-שנתית שהוצגה לאזרחים. 350 מיליארד שקל – ועוד הוצאות 2026 שטרם הוסכמו – גויסו ברובם מבלי שהוצג מסלול החזר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', המנהל את מדיניות המימון, לא הגיש מסגרת פיסקלית רב-שנתית. בנק ישראל הצביע על הצורך בהתאמות שאיש לא טרח לאשר.

הבוחר ערב הבחירות נדרש לשאול: איזה צוות מנהיגות מוכן לומר לציבור את המספר האמיתי ואת הדרך לכסות אותו?

מקורות: דוח בנק ישראל לשנת 2025 – המלחמה עלתה 35 אלף שקל לכל אזרח ("מאקו", מרץ 2026); המלחמה הכי יקרה בתולדות המדינה (ynet, מרץ 2026); הפסקת האש חסכה למשק עשרות מיליארדי שקלים (ynet, אפריל 2026)

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.