יצוא הסחורות האזרחיות נפגע מהחרם

ייצוא הסחורות האזרחיות של ישראל – כימיקלים, תרופות, יהלומים ומוצרי תעשייה – ירד ב-2025 ל-58.6 מיליארד דולר, שנה שנייה ברצף של ירידה. השיא הכולל של 169 מיליארד דולר שעליו הצביע שר הכלכלה ניר ברקת כ"הוכחה חותכת לעוצמת הכלכלה" אינו עדות לעמידות מול חרם, אלא מסתיר את הפגיעה.

השיא הוא תוצאה של קטגוריית היצוא שהחרם אינו יכול להשפיע עליה – שירותים דיגיטליים שצמחו וגררו את המספר הכולל למעלה – בעוד שהסחורות החשופות לחרם ירדו. כשבודקים את ההסברים החלופיים, מתברר שהחרם הוא הגורם היחיד לפגיעה.

איזה חלק מהיצוא יכול להיפגע מהחרם?

רק חלק ממנו. מתוך היצוא הכולל, יצוא השירותים חצה לראשונה את רף 90 מיליארד דולר – כ-56% מכלל היצוא – ולפי רשות החדשנות שירותי ההייטק הובילו את השיא. אלה מוצרים דיגיטליים: תוכנה, עיבוד נתונים ומחקר ופיתוח, הנמכרים בהעברה ברשת.

הם אינם עוברים בנמל אשדוד, אינם נושאים תווית מקור, ואי אפשר להסיר אותם ממדף בצו של רשות מקומית באירופה. החרם הצרכני, הסימון והחסימה הפיזית פשוט לא נוגעים בהם. זו הסיבה שהשירותים צמחו, וזה גם מה שהופך אותם לאינדיקטור לא מייצג לעמידות מול חרם.

הרכיב השני הוא יצוא הסחורות – כ-44% מהיצוא. המונח "יצוא סחורות" בלמ"ס מתייחס לטובין שעוברים במכס ונמדדים ברשימוני יצוא, בעיקר תוצרת תעשייתית אזרחית: תרופות, כימיקלים, יהלומים, מוצרי מתכת, פלסטיק ואלקטרוניקה.

ההגדרה אינה כוללת את יצוא השירותים, הנספר בנפרד, ואינה כוללת את היצוא הביטחוני – משום שכלי לחימה אינם משוחררים מהמכס בתהליך הרגיל ונאמדים לחוד במאזן התשלומים. הסחורה האזרחית נשלחת במכולה, עוברת במכס, נושאת ארץ מקור וניתנת לזיהוי, לעיכוב ולהחרמה. כשמדברים על חרם על ישראל, זה הרכיב שנמצא בטווח הפגיעה – וזה בדיוק הרכיב שירד.

באילו שווקים נפגע יצוא הסחורות?

בזמן שהשירותים צמחו, יצוא הסחורות ירד – ולא רק ב-2025. כבר ב-2024 יצוא הסחורות ירד בכ-3%, כשבנק ישראל מצביע על האמברגו הטורקי ממאי 2024 כגורם ישיר שהפחית כמיליארד דולר מהיצוא ופגע במיוחד ביצוא הכימיקלים.

ב-2025, לפי נתוני הלמ"ס, יצוא הסחורות הסתכם בכ-58.6 מיליארד דולר – ירידה של 2.7% לעומת 2024. תחזית מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה הצביעה על ירידה חדה עוד יותר, ותלתה אותה במפורש בחולשת אירופה.

החשוב מכול אינו רק גובה הירידה, אלא מיקומה הגאוגרפי. הנסיגה מרוכזת בשוקי המערב. לפי תחזית המשרד, היצוא לאיחוד האירופי ירד בכ-11%, לסין בכ-6% ולארצות הברית בכ-4%. אירופה – השוק שבו הלחץ הפוליטי והצרכני על ישראל חזק ביותר – היא גם השוק שנפל הכי חזק.

אילו היה מדובר בבעיה כלכלית רוחבית, היינו מצפים לירידה אחידה יותר בכל היעדים, ולא לריכוז דווקא במקום שבו הלחץ מתועד.

האם יכולים להיות הסברים אחרים לפגיעה ביצוא?

שלושה הסברים חלופיים נבחנו: התחזקות השקל, מלחמת חרבות ברזל ומחירי סחורות עולמיים. אף אחד מהם אינו עומד במבחן המציאות.

השקל. השקל התחזק ב-2025 בשיעור ניכר מול הדולר, משער ממוצע של 3.7 שקלים לדולר ל-3.45. אבל רוב יצוא הסחורות מתומחר בדולרים, לא בשקלים. אם מחיר היצוא ליחידה נקוב בדולר ולא השתנה, להתחזקות השקל אין השפעה על ערך היצוא בדולרים.

ואם, בתרחיש פחות סביר, יצואנים קבעו מחירים בשקלים – אז התחזקות השקל העלתה את המחיר הדולרי ליחידה, מה שהיה צריך דווקא להגדיל את ערך היצוא הדולרי, לא להוריד אותו. בשני המקרים השקל לא יכול להסביר ירידה ביצוא בדולרים. ניתוח של התאחדות התעשיינים ממחיש את עומק הפגיעה במונחים שקליים: 21 מתוך 27 ענפי התעשייה רשמו ירידה ביצוא.

המלחמה. מלחמת חרבות ברזל, כולל שיבושי השינוע הימי מהתקפות החות'ים בים סוף, אינה מספיקה כהסבר. שיבושי שינוע, ביטוח והובלה פוגעים בכל יעד שאליו נשלחת סחורה, בלי קשר לעמדתו הפוליטית.

אבל הירידה ביצוא הסחורות לא התפזרה באופן אחיד – היא התרכזה באירופה. אילו היה מדובר בהשפעה לוגיסטית של מלחמה, היינו מצפים לפגיעה דומה ביצוא לכל היבשות, לא לריכוז של כ-11% דווקא בשוק שבו הלחץ הפוליטי הכי חזק והשינוע אליו הכי קצר.

מחירי סחורות עולמיים. אולי הכימיקלים ירדו כי מחירי הסחורות בעולם נפלו? הנתונים מראים את ההפך. מדד מחירי הדשנים העולמי של הבנק העולמי עלה בכ-20% ב-2025, ומחירי האשלג נעו סביב 350 עד 360 דולר לטון – כ-21% מעל 2024.

בשנה שבה המחירים העולמיים בענף עלו, יצוא הכימיקלים הישראלי צנח. בנתוני המגמה של הלמ"ס נרשמה ירידה של ב-44.4% ביצוא ענף ייצור הכימיקלים ומוצריו. ירידה כזאת, בתוך סביבת מחירים עולה, מעידה על ירידה כמותית. זה בדיוק מה שחרם, סימון וסירוב לקוחות עושים.

הירידה ביצוא הסחורות אינה מוגבלת לענף אחד או שניים. 21 מתוך 27 ענפי התעשייה ירדו ביצוא. תרופות ויהלומים הן הדוגמאות הדרמטיות ביותר, אך הירידה רחבה הרבה מעבר אליהם. דפוס כזה – רחב-ענפים ומרוכז גאוגרפית באירופה – אינו מוסבר על ידי בעיות ספציפיות לחברה אחת או לענף אחד.

וכיצד ייתכן שהיצוא הביטחוני צומח?

ההכנסה השנתית מיצוא ביטחוני, כפי שהיא עולה מהדוחות הכספיים של שלוש חברות הביטחון הגדולות – תע"א, אלביט ורפאל – עומדת על כ-13 מיליארד דולר ב-2025, בצמיחה דו-ספרתית לעומת 2023.

הסיבה לצמיחה ולאי-הפגיעה היא שהיצוא הביטחוני ברובו מתבצע בעסקאות בין ממשלות ובמכירה ישירה לצבאות. מדינה שקונה מערכת הגנה אווירית אינה מסירה מוצר ממדף בגלל קמפיין צרכני, והסימון והחרם הצרכני פשוט אינם רלוונטיים לעסקה כזאת.

גם בערוץ הביטחוני היה לחץ פוליטי בשנים האחרונות: ספרד הקפיאה עסקת טילים של רפאל, וחברות ישראליות הודרו מתערוכות ביטחוניות בצרפת. אבל מרוץ החימוש האירופי בעקבות המלחמה באוקראינה יצר ביקוש שהכריע את הלחץ.

הכלל חוזר על עצמו: מי שחשוף לחרם הצרכני נפגע, ומי שנמצא מחוץ להשפעה כזאת – בין אם מדובר בשירות דיגיטלי ובין אם בעסקת נשק בין ממשלות – צמח.

מה משמעות "חרם"?

ב-2025 לא היה אמברגו אירופי פורמלי על סחורות ישראליות. ההצעה להשעות חלקים מהסכם הסחר של האיחוד עלתה רק בספטמבר 2025, וספרד הפכה באותו חודש למדינה האירופית הראשונה שאסרה סחר עם התנחלויות.

חרם, בהקשר הזה, אינו צו רשמי אחד, אלא צירוף של כמה מנגנונים: חרם צרכני, הימנעות של חברות מסיכון מוניטין ורגולציה, צעדים לאומיים בודדים ולחץ פוליטי מתמשך. כל אלה פוגעים בסחורה הפיזית ולא בשירות הדיגיטלי, וכולם התעצמו במהלך השנה.

לצד זה, יש ענפים שבהם החרם הוא גורם אך לא ההסבר היחיד. יצוא התרופות ירד בחדות, אך הוא נשלט על ידי חברת טבע ותנודתי מאוד מסיבות עסקיות. ענף היהלומים מתכווץ כבר שנים בגלל מגמות עולמיות, ובהן עלייתם של יהלומים סינתטיים.

אך הירידה אינה מוגבלת לענפים אלה: 21 מתוך 27 ענפים ירדו, וכימיקלים צנחו ב-44.4% בשנה שבה המחירים בעולם עלו. ההשפעה הרוחבית – גם גאוגרפית (אירופה) וגם ענפית (רוב ענפי התעשייה) – היא הסימן החזק ביותר לכך שהלחץ הבינלאומי עומד מאחורי הנסיגה.

הנתונים בטבלה

התמונה מסכמת מגמה כפולה. הרכיב שאינו חשוף לחרם – שירותים דיגיטליים ועסקאות נשק בין ממשלות – צמח וקבע שיאים, בעוד הסחורה האזרחית, החשופה לסימון ולחרם, נסוגה לרוחב הענפים ולרוחב שוקי המערב.

שאלות שעולות מן הנתונים

אם היצוא שבר שיא, איך אפשר לומר שהחרם פגע?

השיא הכולל מאחד שני מרכיבים. יצוא השירותים – כ-56% מהיצוא – צמח וקבע את השיא, אך אינו חשוף לחרם צרכני או לסימון מוצרים. יצוא הסחורות האזרחיות, המרכיב שהחרם מכוון אליו, ירד בכ-2.7% ב-2025 ובכ-3% ב-2024, ובשוק האירופי ירד בכ-11% לפי תחזית משרד הכלכלה.

איך יודעים שהירידה נובעת מחרם ולא מהשקל?

רוב יצוא הסחורות מתומחר בדולרים. אם המחיר ליחידה קבוע בדולר, התחזקות השקל כלל לא משפיעה על ערך היצוא הדולרי. ואם המחיר נקוב בשקלים, התחזקות השקל דווקא מעלה את המחיר הדולרי ליחידה – מה שהיה צריך להגדיל את היצוא הדולרי. בשני המקרים השקל אינו מסביר את הירידה.

אם סחורה פיזית נפגעת, למה היצוא הביטחוני דווקא צמח?

ההכנסה מיצוא ביטחוני עומדת על לפחות כ-13 מיליארד דולר ב-2025, וצמחה בקצב דו-ספרתי. אך היא נעה בערוץ של עסקאות ממשלה לממשלה שאינו חשוף לחרם צרכני או לסימון.

ומה עם השפעת מחירי הסחורות בעולם?

מחירי הדשנים והכימיקלים העולמיים עלו בכ-20% ב-2025, בעוד יצוא הכימיקלים הישראלי צנח ב-44.4% בנתוני המגמה של הלמ"ס. ירידה בכמות בתוך סביבת מחירים עולה מצביעה על בעיית גישה לשוק, לא על בעיית מחיר.

האם כל ירידה בסחורות היא חרם?

לא. יצוא התרופות נשלט על ידי חברת "טבע" ותנודתי מסיבות עסקיות, וענף היהלומים מתכווץ ממגמות עולמיות. אבל הירידה אינה מוגבלת לענפים אלה: 21 מתוך 27 ענפים ירדו ביצוא.

מקורות: למ"ס / "ביזפורטל" – יצוא הסחורות ב-2025 (bizportal.co.il); למ"ס – הגדרות סחר חוץ; למ"ס – יצוא 2024; בנק ישראל – אמברגו טורקיה; משרד הכלכלה – תחזית 2025; "וואלה" – שיא 169 מיליארד; "כלכליסט" – שיא הייטק; ICE – תע"א 2025; כלכליסט – אלביט 2025; ynet – רפאל 2025; כלכליסט – יצוא ביטחוני ולחץ מאירופה; הבנק העולמי – מחירי דשנים 2025; ECFR – צעדי האיחוד האירופי, ספטמבר 2025.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.