חוקים זה לחלשים

מאגר החקיקה של הכנסת השיק חלק חדש שלא היה בעבר: "מאגר הדיווחים והפעולות על פי חוק". אני יודע, זה נשמע משמים. אבל זה עוד צוהר ללמוד משהו על ההתנהלות של הממשלה.

החלק הזה במאגר מרכז את כל הדוחות שגוף כלשהו במדינה צריך להגיש לוועדות הכנסת לפי חוק או תקנה כלשהם. ויש הרבה הרבה יותר כאלה ממה שחשבתי.

למשל, בין הדיווחים האחרונים הכלולים במאגר אפשר למצוא את הבאים: דיווח חודשי של השר לביטחון פנים על המצב בבתי הסוהר, ובפרט על תפוסת יתר שכתוצאה ממנה 59% מהאסירים מוחזקים בתנאים שאינם עומדים בדרישת בג"ץ; דיווח שנתי של שר הבריאות ושר האוצר על התחשבנויות בין בתי חולים לקופות חולים, ועל חוסר היציבות הפיננסית של כמה מהם; ודוח שנתי של שר החינוך על הפעלת סמכויות מאבטחים במוסדות החינוך, מה שקרה 7 פעמים בתשפ"ו.

בין הדיווחים בחלק החדש של מאגר החוקים  אפשר למצוא, למשל, דיווח חודשי של השר לביטחון פנים על המצב בבתי הסוהר, ובפרט על תפוסת יתר, שבגללה 59% מהאסירים מוחזקים בתנאים שלא עומדים בדרישת בג"ץ

הגרף הבא מציג את העמידה של משרדי הממשלה העיקריים בדרישות הדיווח. מה שרואים כאן הוא את אחוז הדיווחים שכל משרד הגיש, והמשלים ל-100% שזה שיעור הדיווחים שעדיין חסרים. הרוחב של העמודות מייצג את מספר הדוחות שכל משרד מחויב להגיש. כך השטחים הצבועים בירוק מייצגים את מספר הדיווחים שהוגשו, והשטחים הריקים מעליהם את מספר הדיווחים החסרים. הנתונים הם לכנסת ה-24 וה-25 (הנוכחית, עד יוני).

מידת העמידה של משרדי הממשלה בחובת הדיווח

כפי שניתן לראות מייד, הביצועים לא משהו – בסך הכל יש יותר דיווחים חסרים מאשר דיווחים שהתקבלו. במספרים, בשתי הכנסות האלה התקבלו 721 דיווחים וחסרים עוד 895, מה שמצביע על שיעור ביצוע של טיפה פחות מ-45%. ואלו כזכור דיווחים שהם חייבים להגיש לפי חוק.

מי שהגישו הכי מעט דיווחים באופן יחסי הם משרד התחבורה ומשרד ראש הממשלה. אבל המספרים עצמם לא מאוד גדולים: בתחבורה הגישו 7 וחסרים 36, ואצל ראש הממשלה הוגשו 9 וחסרים עוד 41. משרדי הפנים, הביטחון והאוצר הגישו קצת יותר באופן יחסי. מי שהגישו הכי הרבה באופן יחסי הם משרדי הביטחון הלאומי והחינוך, אבל גם הם מגיעים רק ל-65% ול-73% בהתאמה. ייתכן שבעתיד דוחות שכרגע רשומים בתור חסרים יוגשו באיחור, אבל זו תמונת המצב כרגע.

מבחינת מספרים מוחלטים, הכי הרבה דיווחים חסרים יש במשרדי הביטחון והאוצר (175 ו-179 בהתאמה). למשל הפעם האחרונה ששר הביטחון הגיש את הדיווח המתחייב על גיוס חרדים – השר שחתם עליו היה בני גנץ.

מי שהגישו הכי מעט דיווחים באופן יחסי הם משרד התחבורה ומשרד ראש הממשלה. ואלה, כזכור, דוחות שהם חייבים להגיש על פי החוק. בתחבורה הגישו 7 דוחות וחסרים 36, ואצל ראש הממשלה הוגשו 9, וחסרים עוד 41

בהפרש אחריהם באים משרדי המשפטים והביטחון הלאומי (94 ו-105 בהתאמה). המשרדים לביטחון לאומי והאוצר הם אלה שחייבים להגיש הכי הרבה דיווחים: במאגר מופיעים 300 ו-292 כאלה בסך הכל עבור הכנסות ה-24 וה-25.

חוסר העמידה בחובה להגיש דוחות לכנסת מעיד על שלוש רמות של זלזול מצד משרדי הממשלה:

1. זלזול במידע

הדוחות האלה הם אינם רק מטרד, אלא מנגנון לאיסוף ופרסום מידע על פעולות הממשלה ותחומי אחריותה. וחשוב שהמידע הזה יהיה זמין ואמין. רק כך ניתן לדעת מה קורה ולתכנן איך לשפר אם צריך. אם אין איסוף ופרסום של המידע, עבודת הממשלה עצמה נפגעת.

2. זלזול בהפרדת הרשויות ובמעמד הכנסת

הדוחות נדרשים בחוק כחלק ממנגנון הפיקוח של הכנסת על הממשלה – לוודא שהממשלה אכן מבצעת מה שהיא מחויבת על פי חוק. אם הממשלה לא מדווחת, לא מתאפשר הפיקוח הזה.

3. זלזול בחוק

כולם אמורים להיות כפופים לחוק, גם הממשלה. אם החוק מחייב הגשת דוחות, צריך להגיש אותם. פשוט כך.

*  *  *

ואחרי כל זאת צריך לזכור שהדיווח הוא רק השלב הראשון. שאלה נוספת היא מה עושים עם המידע. אם חוזרים לדוגמה מהתחלת הטור, של הצפיפות בבתי הסוהר, מסתבר שלא עושים מספיק.

מתחילת המלחמה באוקטובר 2023 הוכרז על "מצב חירום כליאתי" בהוראת שעה, מה שמאפשר להחזיק הרבה יותר אסירים מהתקן, אף שהתנאים לא עומדים בדרישות שהוצבו בבג"ץ.

מדי כמה חודשים מאריכים את הוראת השעה הזו. גם מדווחים על תכנון ובניית אגפים נוספים, 240 מקומות פה ו-480 מקומות שם. אבל מספר האסירים מעל התקן הוא באלפים, ונראה שאינו יורד.

ואחרי כל זאת צריך לזכור שהדיווח הוא רק השלב הראשון. שאלה נוספת היא מה עושים עם המידע. אם חוזרים לדוגמה מהתחלת הטור, של הצפיפות בבתי הסוהר, מסתבר שלא עושים מספיק

כך לאורך זמן עד 40% מהאסירים הפליליים ועד 95% מהביטחוניים מוחזקים בתנאים שאינם עומדים בדרישה שקבע בג"ץ עוד ב-2018. בזכות הדוחות אנחנו לפחות יודעים את זה, אבל היה טוב יותר אם הנתונים היו מצביעים על שיפור.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.