אחד הגורמים המשמעותיים בתוצאות הבחירות הקרובות תהיה ההצבעה של האזרחים הערבים. הערבים הם כ-22% מהאוכלוסייה, אבל קרוב לחמישית מהם, אלה שגרים במזרח ירושלים, הם תושבי קבע ולא אזרחים, ולכן לא יכולים להצביע לכנסת.

למרות זאת, עדיין יש לערבים הכוח להשפיע על יותר מ-20 מנדטים. אבל באופן מסורתי אחוזי ההצבעה שלהם נמוכים משל היהודים, ומספר חברי הכנסת הערבים נמוך באופן משמעותי משיעורם באוכלוסיית בעלי זכות הבחירה.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

מאגר החקיקה של הכנסת השיק חלק חדש שלא היה בעבר: "מאגר הדיווחים והפעולות על פי חוק". אני יודע, זה נשמע משמים. אבל זה עוד צוהר ללמוד משהו על ההתנהלות של הממשלה.

החלק הזה במאגר מרכז את כל הדוחות שגוף כלשהו במדינה צריך להגיש לוועדות הכנסת לפי חוק או תקנה כלשהם. ויש הרבה הרבה יותר כאלה ממה שחשבתי.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

אזרחים מן השורה נוטים לקחת את תקציב המדינה ברצינות. הרי חברי הכנסת נאבקים על כל סעיף, ופרשנים כלכליים מכבירים מילים על התקציב, והאזרחים מניחים שתוצאת הדיונים שעוברת בכנסת היא מה שקובע לאן ילכו כספי המיסים שלנו בשנה הקרובה.

אבל זה לא באמת כך.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

"סבא, אני רוצה ללכת לגן הקרוסלות!"

נופר היא הנכדה השלישית שלי. כבר בת שמונה וחצי כמעט. פצצת אנרגיה מתולתלת, שמתרוצצת סביבנו ובו זמנית מסובבת אותנו על האצבע הקטנה שלה. הבן הקטן שלי, יואבי, השאיר אותה איתי כי היו לו סידורים כלשהם. ונמאס לה להישאר בבית כל הזמן.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

הסיום המהיר של המלחמה עם איראן, היא מלחמת 12 הימים, רק מדגיש אם הפער מהמלחמה הארוכה ביותר בתולדותינו, מלחמת שלום הקואליציה בעזה. זה קרה לגמרי בגלל מי שמעורב בהחלטות בכל מקרה, ובגלל השיקולים שהם מפעילים.

למה יצאנו למלחמה הזו? באופן מיידי לכאורה לא הייתה לנו ברירה, כי איראן החליטה לפרוץ לפצצה גרעינית. כפי שאפשר לראות בגרף, זה איום שהיה ברקע כבר שנים. איראן התחילה להעשיר אורניום בצורה תעשייתית ב-2007, ועד 2013 הגיעה למעל 5 טונות אורניום מועשר ברמה נמוכה, וקצת ברמה של 20%.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

ממשלת ישראל לא מציגה שום חזון אסטרטגי ושום תוכניות מדיניות ליום שאחרי המלחמה. היא מנהלת את המלחמה ברמה הטקטית של פעולות, תגובות וניצול הזדמנויות. הבעיה היא שבסופו של התהליך הזה אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב הרבה יותר גרוע מהמצב שבו היינו, בלי יכולת להחזיר את הגלגל לאחור.

כשחמאס תקפו לפני שנה הם קיוו להצית מלחמה אזורית. אבל אף אחד לא הצטרף אליהם. ערביי ישראל לגמרי לא בעניין. גם מדינות ערב לא. בגדה יש תמיכה, אבל לא פעילות משמעותית. רק חזבאללה תקף את ישראל, אבל גם זה תוך שמירה על גבולות. איראן הבהירה שהיא לא מעוניינת במלחמה כעת: אפילו כשתקפה את ישראל, זה נעשה בזהירות ותוך תיאום.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

הימין המתנחלי-משיחי, אלה שרואים במלחמה נס ולא מפסיקים לרקוד, רוצים לחזור לעזה. אבן הפינה הונחה בעצרת המונית בינואר, בבנייני האומה בירושלים.

5000 משתתפים, בהם 11 שרים ועוד 15 חברי כנסת, שחתמו על אמנה לחידוש ההתיישבות בעזה, נרשמו לגרעיני התיישבות, וקנו חולצות ממותגות. כמה חודשים אחר כך אורגנה צעדה בהשתתפות 50 אלף איש לאורך גבול הרצועה. כשהכנסת תחזור מהפגרה מתכננים להגיש חוק לביטול ההתנתקות. עזה ורפיח אין, חטופים אאוט.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

קשה לחשוב על משהו יותר אזוטרי וביורוקרטי מהתהליך שבו ממנים את נציב שירות המדינה. אז איך זה הפך למוקד מאבק חדש בין בנימין נתניהו וממשלתו לבין מי שהם מכנים "הפקידים"? את מי זה מעניין בכלל? הרי אנחנו באמצע מלחמה שלא נגמרת ואולי או-טו-טו הופכת לאזורית.

אבל כמו בהרבה דברים אחרים שקשורים בנתניהו, מה שחשוב הוא לא רק מה שהוא עושה עכשיו, אלא איך זה מתכתב עם דברים שהוא עשה בעבר. במקרה הזה ממש מזמן – לפני 28 שנים. ביום הראשון שלו בתור ראש ממשלה, אחרי רצח יצחק רבין. כבר אז הוא התחיל את המסע שלו להרס השירות הציבורי ומנגנוני השלטון.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

זה לא פשוט להיות מיעוט. במיוחד מיעוט לאומי במדינה שנמצאת במלחמה עם העם שלך. למשל מי שנקראים "אזרחי ישראל הערבים". מצד אחד יש שאלה של זהות. האם הם "יותר ישראלים" או "יותר ערבים"? והאם השיוך הכללי ל"ערבים" הוא נכון בכלל, או שהם בעצם פלסטינים? מצד שני יש את שאלת הנאמנות. כשזה מגיע לכדי התנגשות, וזה מגיע, הם יותר נאמנים למדינה שהם חיים בה או לעם שהם שייכים אליו? אלה שאלות ששואלים עליהם, וגם שהם שואלים בעצמם.

המכון הישראלי לדמוקרטיה מקיים סקר שנתי שנקרא "מדד הדמוקרטיה הישראלית", שמסתכל בין היתר גם על סוגיות טעונות כמו אלה. הסקר הזה מתבצע בחודש יוני בכל שנה. אחת השאלות הבסיסיות ביותר היא השאלה "באיזו מידה אתה מרגיש את עצמך חלק ממדינת ישראל ובעיותיה?". השאלה נשאלת את כל משתתפי בסקר, יהודים וערבים, אבל ניתוח התשובות כולל גם פילוח לפי מגזר.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

אחת ההחלטות הבסיסיות כשמציירים גרף היא הממדים שלו, והסקלות של הצירים, כלומר מה הממדים האלה מייצגים. מקובל להשתמש במלבן שהרוחב שלו גדול מגובהו. בהרבה מקרים הציר האופקי מייצג את טווח הזמן שמתעניינים בו. הציר האנכי מייצג את הגודל שאחריו רוצים לעקוב בתקופת הזמן הזו. הסקלה נקבעת בין 0 לבין הערך הגדול ביותר, או לפעמים בין הערך הנמוך לגבוה.

אבל יש מקרים שהסקלה היא בעצם כל הסיפור. במקרים כאלה אפשר להשתמש במלבן אנכי. וכדי להדגיש, אפשר גם לתת לגרף לפרוץ מהמלבן שלו. בתקופה האחרונה היו כמה דוגמאות של מספרים שחרגו מכל מה שהכרנו קודם.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.