ממשלת ישראל לא מציגה שום חזון אסטרטגי ושום תוכניות מדיניות ליום שאחרי המלחמה. היא מנהלת את המלחמה ברמה הטקטית של פעולות, תגובות וניצול הזדמנויות. הבעיה היא שבסופו של התהליך הזה אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב הרבה יותר גרוע מהמצב שבו היינו, בלי יכולת להחזיר את הגלגל לאחור.

כשחמאס תקפו לפני שנה הם קיוו להצית מלחמה אזורית. אבל אף אחד לא הצטרף אליהם. ערביי ישראל לגמרי לא בעניין. גם מדינות ערב לא. בגדה יש תמיכה, אבל לא פעילות משמעותית. רק חזבאללה תקף את ישראל, אבל גם זה תוך שמירה על גבולות. איראן הבהירה שהיא לא מעוניינת במלחמה כעת: אפילו כשתקפה את ישראל, זה נעשה בזהירות ותוך תיאום.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

הימין המתנחלי-משיחי, אלה שרואים במלחמה נס ולא מפסיקים לרקוד, רוצים לחזור לעזה. אבן הפינה הונחה בעצרת המונית בינואר, בבנייני האומה בירושלים.

5000 משתתפים, בהם 11 שרים ועוד 15 חברי כנסת, שחתמו על אמנה לחידוש ההתיישבות בעזה, נרשמו לגרעיני התיישבות, וקנו חולצות ממותגות. כמה חודשים אחר כך אורגנה צעדה בהשתתפות 50 אלף איש לאורך גבול הרצועה. כשהכנסת תחזור מהפגרה מתכננים להגיש חוק לביטול ההתנתקות. עזה ורפיח אין, חטופים אאוט.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

קשה לחשוב על משהו יותר אזוטרי וביורוקרטי מהתהליך שבו ממנים את נציב שירות המדינה. אז איך זה הפך למוקד מאבק חדש בין בנימין נתניהו וממשלתו לבין מי שהם מכנים "הפקידים"? את מי זה מעניין בכלל? הרי אנחנו באמצע מלחמה שלא נגמרת ואולי או-טו-טו הופכת לאזורית.

אבל כמו בהרבה דברים אחרים שקשורים בנתניהו, מה שחשוב הוא לא רק מה שהוא עושה עכשיו, אלא איך זה מתכתב עם דברים שהוא עשה בעבר. במקרה הזה ממש מזמן – לפני 28 שנים. ביום הראשון שלו בתור ראש ממשלה, אחרי רצח יצחק רבין. כבר אז הוא התחיל את המסע שלו להרס השירות הציבורי ומנגנוני השלטון.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

זה לא פשוט להיות מיעוט. במיוחד מיעוט לאומי במדינה שנמצאת במלחמה עם העם שלך. למשל מי שנקראים "אזרחי ישראל הערבים". מצד אחד יש שאלה של זהות. האם הם "יותר ישראלים" או "יותר ערבים"? והאם השיוך הכללי ל"ערבים" הוא נכון בכלל, או שהם בעצם פלסטינים? מצד שני יש את שאלת הנאמנות. כשזה מגיע לכדי התנגשות, וזה מגיע, הם יותר נאמנים למדינה שהם חיים בה או לעם שהם שייכים אליו? אלה שאלות ששואלים עליהם, וגם שהם שואלים בעצמם.

המכון הישראלי לדמוקרטיה מקיים סקר שנתי שנקרא "מדד הדמוקרטיה הישראלית", שמסתכל בין היתר גם על סוגיות טעונות כמו אלה. הסקר הזה מתבצע בחודש יוני בכל שנה. אחת השאלות הבסיסיות ביותר היא השאלה "באיזו מידה אתה מרגיש את עצמך חלק ממדינת ישראל ובעיותיה?". השאלה נשאלת את כל משתתפי בסקר, יהודים וערבים, אבל ניתוח התשובות כולל גם פילוח לפי מגזר.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

אחת ההחלטות הבסיסיות כשמציירים גרף היא הממדים שלו, והסקלות של הצירים, כלומר מה הממדים האלה מייצגים. מקובל להשתמש במלבן שהרוחב שלו גדול מגובהו. בהרבה מקרים הציר האופקי מייצג את טווח הזמן שמתעניינים בו. הציר האנכי מייצג את הגודל שאחריו רוצים לעקוב בתקופת הזמן הזו. הסקלה נקבעת בין 0 לבין הערך הגדול ביותר, או לפעמים בין הערך הנמוך לגבוה.

אבל יש מקרים שהסקלה היא בעצם כל הסיפור. במקרים כאלה אפשר להשתמש במלבן אנכי. וכדי להדגיש, אפשר גם לתת לגרף לפרוץ מהמלבן שלו. בתקופה האחרונה היו כמה דוגמאות של מספרים שחרגו מכל מה שהכרנו קודם.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

ההתנהלות של השרים וחברי הכנסת הדתיים – גם הדתיים-לאומיים בהנהגת בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, וגם החרדים מיהדות התורה וש"ס – יוצרת לפעמים רושם שהם שליטי הארץ הבלתי מעורערים.

יו"ר יהדות התורה השר יצחק גולדקנופף:
לפי מספר פעמים שבן גביר מאיים לפרוש, זה לא מראה שהוא מאיים שבאמת הוא פורש. זאב זאב. אני גם לא רואה שאף אחד פורש מהממשלה הזו, למי רע פה? 64 חברי כנסת, יש להם משרדי ממשלה, יש תקציב מסודר. יום אחרי המלחמה הממשלה צריכה ליפול? מה שייכת הממשלה… pic.twitter.com/WjAKCTg808

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

אומרים שמה שרואים מכאן לא רואים משם. והרבה ישראלים מרגישים את זה עכשיו יותר מתמיד. איך הדרום אפריקאים, הצבועים האלה, מעזים להגיש נגדנו תביעה לבית הדין הבין-לאומי בהאג? מה, הם יותר טובים? הם בכלל עמדו במתקפות כמו שאנחנו ספגנו?

אבל יש גם עוד אופציה. אולי, רק אולי, מה שרואים משם לא רואים מכאן?

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

אחת מהאמירות החוזרות לגבי הטבח הנורא שביצעו מחבלי חמאס בשבת ה-7 באוקטובר היא, שמאז השואה לא נהרגו כל כך הרבה יהודים ביום אחד.

המספר של 1300 הרוגים ביום אחד באמת בלתי נתפס. גם המספר של 6 מיליון נספים בשואה בלתי נתפס. אבל בכל זאת זה שונה לגמרי. ולמרות הסלידה מהשוואות כאלה, צריך לנסות להבין את ההבדל הזה, כי יש לו משמעות עמוקה להמשך. אז תנו לי לנסות להמחיש.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

עבר שבוע מתחילת המתקפה הנפשעת של חמאס על ישובי עוטף עזה, שבה נהרגו לפי דיווחים אחרונים כ-1300 אזרחים וחיילים. מדינת ישראל, והישוב היהודי בארץ לפני קום המדינה, חוו מספר אירועי טרור גדולים וגם כמה מלחמות. מתוכם רק שתי המלחמות הגדולות ביותר, מלחמת העצמאות ומלחמת יום כיפור, מאפילות על אירועי השבוע האחרון.

הרוגים מטרור או מלחמות בשנה

עד לפני שבוע, אירוע הטרור המדמם ביותר שידענו בהפרש ניכר היה האינתיפאדה השנייה. בארבע וחצי שנות האינתיפאדה נהרגו כ-1050 ישראלים ועוד כ-50 זרים. המתקפה הנוכחית עברה את הסף הזה תוך כ-4 ימים.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

שר הביטחון יואב גלנט הכריז על ניתוק כל צינורות האספקה מישראל לרצועת עזה: לא יועברו יותר לא מים, לא מזון, לא חשמל, ולא דלק. הוא הסביר זאת בכך שאנחנו נלחמים בחיות אדם.

הוא צודק בכך שהתואר הזה מתאים לאנשי חמאס. עזה בהנהגת חמאס ויחיא סנוואר הפכה למופע החדש של דאעש. הם נראים כמו דאעש, הם מדברים כמו דאעש, הם מתנהגים כמו דאעש, ובזכות סרטוני הזוועה שהם הפיצו בשבת בבוקר כל העולם יודע את זה. וכמו שכל העולם התגייס נגד דאעש, ובסופו של דבר דאעש איבד את כוחו והפך לגורם שולי יחסית, ניתן כעת לגייס תמיכה עולמית למלחמה בחמאס.

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.