חצי מהתקציב למאבק בפשיעה לא נוצל - ומספר הנרצחים המשיך לטפס

הממשלה, ובמיוחד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מציגים את עצמם ככתובת ל"מלחמה בפשיעה" ול"משילות". אך ביטחון לא נמדד בסיסמאות, אלא במספרים. השאלה היא כמה מהתקציב שהוקצב אכן נוצל, כמה פשעים נעשו בפועל, וכמה מהם פוענחו.

בשלושת המדדים הנתונים סותרים את ההבטחה: תקציבים לא נוצלו, מספר מעשי הרצח גדל, והיקף הפיענוח נשאר נמוך . לא חסרו כאן תקציב או תוכנית – חסר ביצוע. 

האם יש תוכנית לאומית למלחמה בפשע במגזר הערבי?

הממשלה הקודמת, בראשות נפתלי בנט ובהובלת השר הקודם לביטחון פנים, עומר בר-לב, וסגנו יואב סגלוביץ, אישרה ב-2021 את החלטה 549 – תוכנית לאומית רב-שנתית לשנים 2022–2026 לטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית.

תקציב התוכנית היה כשני מיליארד שקל, מתוכם כחצי מיליארד למשרד לביטחון לאומי והשאר למשרדי ממשלה אחרים שמסייעים למאבק בפשיעה.

ישיבת עבודה של המשרד לביטחון פנים ביוני 2021: סגן השר יואב סגלוביץ', השר עמר בר-לב והמפכ"ל קובי שבתאי (צילום: דוברות משטרת ישראל)

אלא שלפי תשובת המשרד לביטחון לאומי לבקשת חופש מידע שהגישה התנועה לחופש המידע, מתוך כ-1.5 מיליארד שקל שהוקצו למשרד לביטחון לאומי במסגרת התוכנית, מומשו בארבע השנים האחרונות כ-748 מיליון שקל בלבד – כמחצית הכסף. גם מספר ישיבות הצוות האחראי לתוכנית ירד מאוד מאז מינוי הממשלה הנוכחית.

תחקיר של "שומרים" תיעד לעומק כיצד תוכנית הדגל לעצירת האלימות קרסה מאז מינוי בן גביר. במקביל, קוצצו גם תקציבי התוכנית המקבילה, 550, לקידום החינוך והרווחה בחברה הערבית. 

במילים אחרות, הטענה "הקצינו מיליארדים" נכונה על הנייר, אך על הקרקע, כמחצית מהכסף לא הגיעה ליעדה, וגם הכסף שהגיע לא נוצל כיאות.

כמה מהרציחות במגזר הערבי המשטרה הצליחה לפענח?

בזמן שהכסף נותר בקופה, האלימות השתוללה. מדידת היקף הפשיעה היא סוגיה מורכבת, אבל ניתן למדוד בקלות את מספרם של מעשי הפשע החמורים ביותר – רצח. ומספר הרציחות עולה ועולה.

משטרה בזירת הרצח המשולש בשפרעם, 7 בינואר 2025 (צילום: פלאש90)

לפי נתוני סיכום השנה של ארגון יוזמות אברהם, העוקב זה שנים אחרי הפשיעה בחברה הערבית, נהרגו ב-2025 בחברה הערבית 252 בני אדם בנסיבות הקשורות ישירות לפשיעה פלילית – עלייה של כ-10% לעומת מספר ההרוגים באירועי פשיעה ב-2024.

מספר ההרוגים ב-2025 עלה ב-191% לעומת 2022 – השנה היחידה בה פעלה התוכנית למיגור הפשיעה – בה נהרגו "רק" 116 בני אדם בחברה הערבית.

שיעור הפענוח של מקרי הרצח נותר נמוך.  לפי דיווח בכאן 11, במחצית הראשונה של 2025 פיענחה המשטרה רק כ-10.8% ממקרי הרצח. כלומר, הרוב המכריע של מקרי הרצח נותר ללא פתרון, הרוצח לא נמצא והאיום לא טופל.

אם שמו כסף למאבק בפשיעה, למה זה לא עובד?

הכשל אינו בהיעדר תקציב, אלא באי-מימושו. הטענה שהממשלה "נלחמת בפשיעה" נשענת על עצם קיום התוכנית והתקציב.

שוטרים בזירת רצח ברמלה. 11 במאי 2026 (צילום: דוברות המשטרה)

אבל כשמחצית מהתקציב אינה מנוצלת, ישיבות הצוות מתמעטות ותוכנית הדגל קורסת – התקציב הופך לכותרת ולא לפעולה.

האחריות מוסדית וברורה: המשרד לביטחון לאומי הוא שהופקד על מימוש חלק הארי של התקציב הביטחוני בתוכנית, והוא שמימש רק כמחצית ממנו.

מי שהביטחון האישי חשוב לו, צריך לראות את הפער הזה בין ממשלה שפעלה והכינה תוכנית ותקציב למלחמה בפשיעה לבין מי שהשאיר חצי מכלי העבודה בארון.

האם הטענה ש"בן גביר נכשל בטיפול בפשע" היא פוליטית?

ועדת הביטחון הלאומי של הכנסת, בראשות חבר הכנסת צביקה פוגל מסיעת עוצמה יהודית בראשות בן גביר, התכנסה לדון בנתוני הפשיעה ב-2025 ובסוגיית ההסתרה של פרסומם בידי המשטרה. בדיוני הוועדה נשמעה ביקורת רבה על עבודת המשרד לביטחון לאומי בראשות השר בן גביר וטיפולו הכושל בפשיעה.

שאלות העולות מהנתונים

כמה מתקציב המשרד לביטחון לאומי בתוכנית למלחמה בפשיעה נוצל?

כ-748 מיליון שקל מתוך כ-1.5 מיליארד – כמחצית – בארבע שנים.

מה שיעור פענוח מקרי הרצח בחברה הערבית?

כ-10.8% עד 15%, כלומר הרוב המכריע נותר ללא פתרון.

לסיכום: כאשר מחצית מהתקציב למאבק בפשיעה לא נוצל, בזמן שהפשיעה משתוללת ומספר הרציחות מטפס, ההבטחה ל"משילות" ול"מלחמה חסרת פשרות בפשיעה" אינה עומדת במבחן הביצוע.

איתמר בן גביר, שלמה קרעי ואריאל קלנר מובילים בריקודים את משתתפי כנס הכיבוש וההתנחלות בעזה שנערך בבנייני האומה, ירושלים, ב-28 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/לע"מ)

כשגוף ממשלתי מותיר מחצית מהכלים בארון – מי נושא באחריות לדימום הנמשך?

ומי מהמתמודדים מציב יעד מדיד למימוש התקציב ולשיעור הפענוח, במקום סיסמה על "יד חזקה"?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.