ברשימת הליכוד לכנסת ה-26, שגובשה בפריימריז שתוצאותיהם פורסמו ב-18 באוגוסט 2026, נכנסו רק שתי נשים ל-20 המקומות הראשונים: השרה מירי רגב, שהתמקמה בחמישייה הראשונה, וחברת כנסת טלי גוטליב, שנחתה במקום ה-20 בדיוק.
גם משבצת "האישה החדשה" שהמפלגה עצמה יצרה כדי להוסיף ייצוג נשי לא תיקנה את התמונה: שתי המועמדות שראש הממשלה בנימין נתניהו תמך בהן הפסידו שתיהן.
אבל הליכוד, עם שתי נשים מתוך עשרים, הוא דווקא המפלגה עם הייצוג הנשי הגבוה ביותר בקואליציה הנוכחית. בשתי השותפות החרדיות – ש"ס ויהדות התורה – אין ברשימה לכנסת ה-26 אף אישה אחת, בדיוק כפי שלא הייתה בכל רשימה שהגישו שתי המפלגות מאז הקמת המדינה.
ברשימת הציונות הדתית, שפורסמה ב-26 ביולי 2026, מספר הנשים ירד לעומת המחזור הקודם. מידור הנשים מהפוליטיקה בקואליציה הזאת אינו סיפור של מפלגה אחת – הוא מעמיק ככל שמתרחקים מהליכוד ופנימה אל שותפותיו.
כמה נשים יש בכל אחת ממפלגות הקואליציה לכנסת ה-26?
התמונה המרוכזת חדה: מתוך עשרים המקומות המובילים ברשימת הליכוד, שניים שייכים לנשים – מירי רגב וטלי גוטליב. ברשימת הציונות הדתית, שפרסם היו"ר בצלאל סמוטריץ' ב-26 ביולי 2026, מופיעות שתי נשים בלבד לאורך הרשימה כולה: ח"כ אורית סטרוק במקום השלישי, ומיכל וולדיגר במקום התשיעי.
בש"ס וביהדות התורה – שתי המפלגות החרדיות שבלעדיהן אין לנתניהו רוב – אין אף מועמדת אחת, לא במקום ריאלי ולא במקום סמלי בתחתית הרשימה. זו לא תוצאה של מערכת בחירות אחת; שתי המפלגות מעולם, באף מחזור בחירות, לא הציגו אישה ברשימתן.
מתוך ארבע מפלגות הקואליציה שרשימותיהן פורסמו, בשתיים אין ואף פעם לא הייתה אישה אחת, ובשתיים האחרות הנוכחות הנשית נמדדת בבודדות.
למה בש"ס וביהדות התורה אין אף אישה – ולמה זה לא משתנה?
ההיעדר המוחלט אינו תוצאה של קושי במציאת מועמדות מתאימות – הוא מדיניות מוצהרת. דוברי שתי המפלגות הסבירו לאורך השנים, בריאיונות חוזרים, שההחלטה לא לכלול נשים ברשימה נובעת מתפיסה הלכתית-ציבורית שלפיה מקומה הפוליטי-ייצוגי של האישה החרדית שונה ממקום הגבר, ושתפקידה "אחר" מכהונה בכנסת.
זו אינה עמדה שנוצרה כדי להתמודד עם לחץ חיצוני מסוים, והיא גם לא השתנתה בתגובה לביקורת ציבורית חוזרת ולדרישות שעלו – בין היתר לקשור בין מימון מפלגות לבין הכללת נשים ברשימה.
התוצאה המעשית: בכל בחירות לכנסת שהתקיימו עד כה, כולל הבחירות לכנסת ה-26, המפלגות שמייצגות את הציבור החרדי, הליטאי והספרדי הביאו לכנסת אך ורק גברים. ציבור שמהווה קרוב למחצית מהמצביעים במפלגות אלה נותר, באופן עקבי, בלי נציגה אחת בגוף שמחוקק גם עבורו.
איך זה נראה מול הרשימה הקודמת?
בפריימריז הקודמים בליכוד, לקראת כנסת ה-25 בשנת 2022, נמנו ברשימה שש נשים במקומות שתוארו אז כריאליים – ירידה לשתיים היום היא ירידה תלולה, גם בהינתן ההסתייגות שסף "מקום ריאלי" זז בין שתי המערכות.
בציונות הדתית, שרצה ב-2022 ברשימה משותפת עם עוצמה יהודית ומנתה שמונה נשים מתוך 47 מועמדים – בהן, מלבד סטרוק ווולדיגר, גם צביקה פוגל, לימור סון הר-מלך ואחרות במקומות נמוכים יותר – הרשימה הנוכחית, שמפרסמת הציונות הדתית בנפרד, מנתה בפרסום הראשוני שתי נשים בלבד.
גם כאן, גם אם חלק מהירידה נובע מכך שהמפלגות רצות הפעם בנפרד ולא כרשימה משותפת, כיוון המגמה זהה לזה שנצפה בליכוד: פחות נשים, לא יותר.
בקואליציה שהרכיב נתניהו ב-2022 – הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, והרשימה המשותפת של הציונות הדתית ועוצמה יהודית – ישבו במצטבר תשע נשים בלבד מתוך 65 חברי הקואליציה, כ-14% מחבריה.
בקואליציה הקודמת, שהרכיבו נפתלי בנט ויאיר לפיד ב-2021 ומנתה 61 חברי כנסת, ישבו 30 נשים – כמעט מחצית מהקואליציה, כ-49%. הירידה אינה רק במספר המוחלט אלא גם בשיעור מתוך הקואליציה: מכמעט מחצית לכ-14%.
הנתון הזה משנת 2022 אינו תמונת מצב עדכנית לכנסת ה-26, אבל הוא מראה שהמגמה הנוכחית – הליכוד יורד, הציונות הדתית יורדת, החרדים נשארים על אפס – אינה תפנית חדשה; היא המשך של דפוס שכבר התקיים במחזור הקודם באותה קואליציה בדיוק.
מה קרה למשבצת "האישה החדשה" בליכוד?
בליכוד קיימת משבצת ייעודית שנועדה להבטיח כניסה של מועמדת חדשה לרשימה, מעבר לתוצאות הפריימריז הרגילות – הכרה מוסדית, מצד המפלגה עצמה, בכך שהתהליך הרגיל אינו מייצר מספיק מועמדות בכוחות עצמו.
לפי הדיווח, מדובר היה במשבצת שסביבה התנהל "קרב גדול מאחורי הקלעים": נתניהו תמך בשתי מועמדות שונות בזו אחר זו – רות קבסה אברמזון ואסנת זוהר – ושתיהן לא זכו בה. את המשבצת תפסה בסופו של דבר קרן אטיאס בובליל, מועמדת שזכתה בתמיכתו של ח"כ דוד ביטן ולא בתמיכת ראש הממשלה עצמו.
לפי הדיווח, נתניהו שוקל להשתמש בסמכותו האישית לשריין מקום נוסף לאישה ברשימה, מתוך המכסה שנתונה לשיקול דעתו כיושב ראש המפלגה – שיקול שטרם הוכרע.
גם אם יתממש, תיקון כזה, במקרה הטוב ביותר, יוסיף מועמדת אחת למפלגה אחת מתוך ארבע. הוא אינו נוגע כלל למבנה הרשימות של ש"ס ושל יהדות התורה, שבהן השאלה אינה "כמה נשים נכנסו" אלא "האם המפלגה שוקלת בכלל להכניס אישה" – והתשובה לשאלה הזאת, מחזור אחר מחזור, זהה.
הנתונים במבט מרוכז
| מפלגה | נשים ברשימה הנוכחית (כנסת 26) | מיקום האישה הבכירה | נשים ברשימה הקודמת (כנסת 25, 2022) |
|---|---|---|---|
| הליכוד | 2 מתוך 20 המקומות הראשונים | מירי רגב, מקום 5 | 6 (במקומות שתוארו כריאליים) |
| הציונות הדתית | 2 (אורית סטרוק מקום 3, מיכל וולדיגר מקום 9) | אורית סטרוק, מקום 3 | 8 מתוך 47 (ברשימה משותפת עם עוצמה יהודית) |
| ש"ס | 0 | – | 0 |
| יהדות התורה | 0 | – | 0 |
| סך הכול, קואליציית 2022 (65 מנדטים, לצורך השוואת מגמה) | 9 (כ-14%) | – | 30 מתוך 61 (כ-49%), קואליציית בנט-לפיד 2021 |
שאלות לבוחר
אם רק שתי נשים נכנסו ל-20 המקומות הראשונים ברשימת המפלגה הגדולה בקואליציה, ובשתי מפלגות אחרות בה אין אף אישה אחת – איך מרכיבים ממשלה שאמורה לייצג ציבור שמחציתו נשים?
אם ש"ס ויהדות התורה מסבירות זה עשרות שנים שאין להן נשים ברשימה כי "תפקידן אחר", האם זו עדיין עמדה שהבוחר, ובמיוחד הבוחרת, בציבור החרדי, מקבל בהסכמה – או שהיא נכפית עליה בלי אפשרות לבחור אחרת בתוך המחנה הפוליטי שלה?
אם מספר הנשים בציונות הדתית ירד משמונה מתוך 47 ב-2022 לשתיים בלבד ב-2026, מה קרה בתוך המפלגה בארבע השנים האלה שהוביל לירידה, ולא לעלייה?
אם ראש הממשלה שוקל לשריין מקום נוסף לאישה ברשימת הליכוד מתוך מכסתו האישית, האם הוא – כמי שתלוי בקולות ש"ס ויהדות התורה כדי להרכיב קואליציה – מתכוון לדרוש מהן אי פעם לעשות צעד מקביל, או שהשתיקה מולן היא חלק ממחיר השותפות?
סיכום
מפלגת הליכוד, עם שתי נשים מתוך עשרים המקומות המובילים, היא לא המקרה השולי בתמונה הזאת – היא המקרה הטוב ביותר בקואליציה שמרכיבה את ממשלת ישראל.
בשתי מפלגות שכוחן הפוליטי מכריע לגבי עצם קיומה של הממשלה – ש"ס ויהדות התורה – אין אף אישה אחת ברשימה, ולא הייתה מעולם. לא כתוצאה מנסיבות, אלא כמדיניות מוצהרת שהמפלגות עצמן מסבירות בפומבי.
וגם במפלגה שכן טוענת למסורת ציונית-דתית מודרנית – הציונות הדתית – מספר הנשים ברשימה דווקא ירד מאז מערכת הבחירות הקודמת.
כשארבע מתוך חמש מפלגות הקואליציה מציגות תמונה כזאת בעקביות, קשה להסביר אותה כתאונה חד-פעמית של מערכת בחירות אחת. השאלה שנותרת פתוחה לבוחר היא לא רק "כמה נשים ברשימה", אלא האם ייצוג שווה הוא בכלל ערך שהקואליציה הזאת, כמכלול, רואה לנגד עיניה.
מקורות: ynet – רק שתי נשים ב-20, הפסד לנתניהו ב"אישה החדשה"; "וואלה" – כמה נשים ברשימה ואילו ח"כים לא יחזרו למשכן; ynet – התוצאות הסופיות: זו רשימת "הציונות הדתית"; idi.org.il – הציונות הדתית ועוצמה יהודית, כנסת 25; ynet – ש"ס ויהדות התורה: אין לנו נשים כי "תפקידן אחר"; ynet – תשע נשים בלבד בקואליציה המסתמנת; "כאן" – רק 9 נשים בקואליציה המסתמנת; idi.org.il – הממשלה ה-37 במספרים
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו