ביום שאחרי הפטרו-דולר

במשך חצי מאה, הארכיטקטורה המוניטרית העולמית נשענה בבסיסה, בין השאר, על ברית בין וושינגטון לריאד. בתמורה לערבויות ביטחוניות אמריקאיות, ערב הסעודית, יצואנית הנפט הגדולה ביותר, תמחרה את הנפט הגולמי שלה אך ורק בדולרים, מה שיצר ביקוש עולמי יציב למטבע האמריקאי.

כך נולד ה"פטרו-דולר", שביסס את העליונות המוניטרית של ארצות הברית ואפשר לוושינגטון לממן גירעונות מסחריים מתמשכים באמצעות עתודות הון זר.

כיום, היסוד הזה מתחיל להתפורר. סין ובלוק מדינות ה-BRICS המורחב מקדמים באופן פעיל תהליך של "דה-דולריזציה". ערב הסעודית החלה לקבל גם יואן בתמורה למשלוחי נפט, ניסויים דיגיטליים חוצי גבולות כמו פרויקט mBridge עוקפים את הבנקים המערביים, והסחר הדו-צדדי במטבעות מקומיים (שלא דרך הדולר) הגיע לשיא. ככל שהקשר בין שוקי האנרגיה העולמיים לדולר נחלש, הכלכלה הגלובלית מחפשת עוגנים מוניטריים חדשים.

ערב הסעודית, יצואנית הנפט המובילה, תמחרה את הנפט הגולמי שלה בדולרים, מה שיצר ביקוש עולמי יציב למטבע, ונולד ה"פטרו-דולר", שביסס את העליונות המוניטרית של ארה"ב. כיום, יסוד זה מתחיל להתפורר

כאשר פיצול גיאופוליטי וכלכלי מחליף את ההיפר-גלובליזציה של המאה הקודמת, עולה שאלת מפתח: האם מתוך היחלשות הפטרו-דולר יצמח משטר מוניטרי חדש – ה"דאטה-דולר" (Data-Dollar)?

נכנסנו לעידן המאופיין ביריבות גאופוליטית ובתחרות טכנולוגית. בנוף זה, המידע (דאטה) והתשתית הפיזית התומכת בו – מפעלים לייצור שבבים, מרכזי נתונים וכבלים אופטיים תת-ימיים – הופכים למשאב אסטרטגי מרכזי.

בדיוק כפי שמעצמות המאה ה-20 נאבקו על שדות נפט ונתיבי שיט, מעצמות המאה ה-21 מתחרות בעוצמה על ריבונות דיגיטלית, קיבולת מחשוב של בינה מלאכותית וזרימת מידע.

מכיוון שמידע מניע כיום את האוטומציה התעשייתית, המודיעין הביטחוני והפרודוקטיביות הטכנולוגית, עולה השאלה: האם מטבע הרזרבה הבא ישקף את המעבר הזה מפחמן לסיליקון?

כדי להבין את ה"דאטה-דולר", יש להסתכל על הדרך שבה עולם התשתיות הדיגיטליות יכול לשכפל את המנגנון המוניטרי של שוק האנרגיה. פרודוקטיביות כלכלית מודרנית דורשת גישה לרשתות ענן ענקיות, למודלי בינה מלאכותית מתקדמים ולטכנולוגיות שבבים. הרוב המכריע של שכבת מחשוב זו נותר מעוגן בארה"ב.

כאשר חברות זרות, חברות הזנק (סטארט-אפים) או ישויות מדינתיות שוכרות שירותי מחשוב מ-Amazon Web Services, קונות רישיונות תוכנה מ-Microsoft או מפעילות שבבים שתוכננו בעמק הסיליקון – העסקאות הללו נסגרות בדולרים.

כאשר פיצול גיאופוליטי וכלכלי מחליף את ההיפר-גלובליזציה של המאה הקודמת, עולה שאלת מפתח: האם מתוך היחלשות הפטרו-דולר יצמח משטר מוניטרי חדש – ה"דאטה-דולר"?

דינמיקה זו יוצרת גרסה עכשווית של מחזור כספי הפטרו-דולר. הביקוש העולמי לאלגוריתמים אמריקאיים ולאימון מודלים של בינה מלאכותית מחייב גופים זרים לצבור ולסחור בדולרים כדי לרכוש את "דלק המחשוב" שמניע את הכלכלות המקומיות שלהם.

יתרה מזו, הכוח העצום של אקוסיסטם הטכנולוגיה האמריקאי מחזק מעגל זה. מכיוון שמודלי AI דורשים חוות מעבדים גרפיים (GPUs) בשווי מיליארדי דולרים, מעט מאוד מדינות מסוגלות לבנות חלופות תחרותיות. על ידי קביעת סטנדרטים נקובי-דולר לאורך שרשרת הערך של עיבוד המידע והבינה המלאכותית, עולם המחשוב האמריקאי מרחיב את הדומיננטיות של המטבע אל תוך הסחר הבינלאומי.

יחד עם זאת, מפתה ככל שיהיה, הרעיון של "דאטה-דולר" – משטר מטבע המעוגן בשליטה במידע, בדומיננטיות מחשוב של AI או בתשתית דיגיטלית – אינו חף מבעיות. בעוד שההקבלה בין דאטה לנפט קורצת, האנלוגיה נתקלת בקשיים בבחינה מדוקדקת:

• ראשית, הפטרו-דולר הצליח משום שאנרגיה הייתה נחוצה באופן אוניברסלי להישרדות פיזית בסיסית, מה שחייב בנקים מרכזיים להחזיק רזרבות דולריות. למרות חשיבותה האסטרטגית, החזקת דולרים או יואן לצורך גישה לתשתיות ענן אינה צורך קיומי המשתווה להבטחת דלק לחימום ולתחבורה מקומית.
• שנית, בעוד שהפטרו-דולר היה הסדר בהובלת מדינות, הדאטה-דולר פועל כאקוסיסטם תאגידי. אף שאקוסיסטם זה נתמך כיום במידה מסוימת על ידי מדיניות תעשייתית של ארה"ב, בסופו של דבר, הדולר ממלא תפקיד דומיננטי משום שהגישה ליכולות דיגיטליות מתקדמות ולתשתיות ענן מעוגנת בכלכלה האמריקאית. באופן מכריע, הערך של הדאטה נצבר במאזנים של חברות פרטיות, ואינו מייצר באופן אוטומטי מנגנון מחזור רזרבות מדינתי לתוך איגרות החוב של ארה"ב.
• שלישית, תעשיית הדאטה נשענת באופן משמעותי על אנרגיה פיזית. זיקוק מידע גולמי לכדי מודיעין דורש קיבולת מחשוב אדירה, שבבים מתקדמים ותשתיות חשמל וקירור נרחבות. ככל שטכנולוגיית ה-AI מתרחבת, האילוץ האולטימטיבי על הכלכלה הדיגיטלית חוזר להיות אנרגיה. במובן זה, הדאטה-דולר נותר מוגבל על ידי אותן מערכות אנרגיה בדיוק שעליהן נבנה משטר הפטרו-דולר המקורי.
• רביעית, הדומיננטיות הטכנולוגית האמריקאית כבר מעוררת תגובות-נגד גאופוליטיות. בדיוק כפי שהגמוניית הפטרו-דולר הובילה מדינות מייבאות נפט לחפש עצמאות אנרגטית, כך הדאטה-דולר מאיץ קריאות ל"ריבונות דיגיטלית". סין מייצאת באגרסיביות את המערך הטכנולוגי שלה ברחבי העולם המתפתח. אם בייג'ינג תצמיד חומרה סינית למערכות סליקה שאינן דולריות, היא עשויה להקים מרחב דיגיטלי מקבילה הפועלת לחלוטין מחוץ להשפעה האמריקאית.

נוצרת גרסה עכשווית של מחזור כספי הפטרו-דולר. הביקוש העולמי לאלגוריתמים אמריקאיים ולאימון מודלים של AI מחייב גופים זרים לצבור ולסחור בדולרים כדי לרכוש את "דלק המחשוב" שמניע את כלכלותיהם

לסיכום, בעוד שהדאטה-דולר יכול לתמוך במעמדו של המטבע האמריקאי, ספק אם יעלה בידו לשחזר את המונופול המוניטרי המוחלט שהיה לו בשלהי המאה ה-20. המערכת הפיננסית המתהווה תהיה מפוצלת ורב-קוטבית יותר. עם זאת, כל עוד ארצות הברית תישאר הארכיטקטית המרכזית של הבינה המלאכותית ומחשוב הענן, הדאטה-דולר מספק מנגנון לתמיכה בדולר. כך, ייתכן שהעתיד של הדומיננטיות המוניטרית הגלובלית יוכרע לא רק בשדות הנפט של המפרץ הפרסי, אלא גם במרכזי הנתונים של צפון וירג'יניה ועמק הסיליקון.

ערן פלג הוא אסטרטג השקעות וחוקר כלכלה פוליטית. לשעבר מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול השקעות גלובלית. עוסק בייעוץ פיננסי, וכן במחקר אקדמי על תהליך הדיגיטליזציה של הכסף במסגרת התכנית הבין-תחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.