במשך חצי מאה, הארכיטקטורה המוניטרית העולמית נשענה בבסיסה, בין השאר, על ברית בין וושינגטון לריאד. בתמורה לערבויות ביטחוניות אמריקאיות, ערב הסעודית, יצואנית הנפט הגדולה ביותר, תמחרה את הנפט הגולמי שלה אך ורק בדולרים, מה שיצר ביקוש עולמי יציב למטבע האמריקאי.

כך נולד ה"פטרו-דולר", שביסס את העליונות המוניטרית של ארצות הברית ואפשר לוושינגטון לממן גירעונות מסחריים מתמשכים באמצעות עתודות הון זר.

ערן פלג הוא אסטרטג השקעות וחוקר כלכלה פוליטית. לשעבר מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול השקעות גלובלית. עוסק בייעוץ פיננסי, וכן במחקר אקדמי על תהליך הדיגיטליזציה של הכסף במסגרת התכנית הבין-תחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.

מאז שנכנס דונלד טראמפ לבית הלבן, אנו עדים לעימות מתמשך בין טראמפ וסקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, לבין ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי. כביכול, הוויכוח נסוב סביב גובה הריבית במשק. הבנק המרכזי קובע את גובה הריבית – ואמנם הוא החל בתהליך הורדתה עוד בספטמבר 2024, אך לטענת הבית הלבן, הוא אינה מורידה בקצב הרצוי.

למעשה, מדובר בעניין גדול בהרבה: מאבק זה הנו סימן נוסף כי העידן הנאו-ליברלי, לפחות בתצורתו בעשורים האחרונים, מגיע, ככל הנראה, לסיומו.

ערן פלג הוא אסטרטג השקעות וחוקר כלכלה פוליטית. לשעבר מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול השקעות גלובלית. עוסק בייעוץ פיננסי, וכן במחקר אקדמי על תהליך הדיגיטליזציה של הכסף במסגרת התכנית הבין-תחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.

אזרחים רבים עומדים משתאים לנוכח אדישותם של חברי הממשלה לגורלם של האזרחים הישראלים החטופים בעזה. התנהגות הנמצאת בסתירה מובהקת לאתוס הישראלי המרכזי של "לא משאירים אף אחד מאחור". ניסיונות למצוא לה הסברים – מובילים בדרך כלל לתשובה, שלנוכח התנגדות הימין הקיצוני לכל עסקה העלולה לעצור את מהלך המלחמה – הממשלה נמנעת מעסקה להשבת החטופים. זאת משום שמהלך כזה יסכן את עצם קיומה ויסמן גם, ככל הנראה, את סוף הקריירה הפוליטית של בנימין נתניהו.

אך האם ייתכן שיש הסבר עמוק יותר לחוסר הסולידריות החברתית, הבא לידי ביטוי ביחס הממשלה אל החטופים ומשפחותיהם? רבים חשים כי הסולידריות החברתית בישראל נחלשה במהלך השנים.

ערן פלג הוא אסטרטג השקעות וחוקר כלכלה פוליטית. לשעבר מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול השקעות גלובלית. עוסק בייעוץ פיננסי, וכן במחקר אקדמי על תהליך הדיגיטליזציה של הכסף במסגרת התכנית הבין-תחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.

בשבוע האחרון של יולי התפרסם כי יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, הוציא לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' מכתב חריג, בו פירט את הנזקים למשק בשל אי-אישור התקציב לשנת 2025 במועד.

"כדי לייצב את יחס החוב-תוצר יש צורך בקיצוצים ובהטלת מיסים של כ-50 מיליארד שקל מייד", כתב גרדוס לסמוטריץ' והוסיף: "דחיית אישור התקציב עלולה להתפרש גם כאיתות שלילי לשווקים הפיננסיים לגבי יכולות ממשלה להתמודד עם האתגרים הכלכליים".

ערן פלג הוא אסטרטג השקעות וחוקר כלכלה פוליטית. לשעבר מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול השקעות גלובלית. עוסק בייעוץ פיננסי, וכן במחקר אקדמי על תהליך הדיגיטליזציה של הכסף במסגרת התכנית הבין-תחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.

בין מקבלי ההחלטות קיים קונצנזוס, כי אחרי אירועי השבעה באוקטובר תקציב הביטחון צריך לגדול. לאחרונה דווח כי לאחר כמה שבועות של עיכובים, נוכח חילוקי דעות בין משרדי הביטחון והאוצר – הוועדה החיצונית לבחינת הגידול בתקציב הביטחון בעקבות המלחמה קורמת עור וגידים. נאמר כי הוועדה תגיש תוך 8 שבועות את המלצותיה לגבי התקציב לעשור הקרוב ולגבי גודלו של הצבא במלחמה.

שאלת תקציב הביטחון היא כבדת משקל עבור החברה הישראלית. בעקבות אירועי השבעה באוקטובר איבדו אזרחי ישראל את תחושת הביטחון הבסיסית. גם כיום, ארבעה חודשים אחרי האירועים המחרידים, 134 אזרחים מצויים עדיין כחטופים בידי חמאס בעזה ומאות אלפים מפונים מבתיהם בדרום ובצפון הארץ.

ערן פלג הוא אסטרטג השקעות וחוקר כלכלה פוליטית. לשעבר מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול השקעות גלובלית. עוסק בייעוץ פיננסי, וכן במחקר אקדמי על תהליך הדיגיטליזציה של הכסף במסגרת התכנית הבין-תחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.

האמירה הנשמעת לעיתים תכופות כי אנו עדיין מצויים בשבעה באוקטובר 2023 מבטאת תחושה רווחת אצל אזרחים רבים כי אנו לכודים בהווה מתמשך, קודר, מעיק ובלתי-נגמר – וכי עדיין אינם מצליחים לראות את הנתיב ממנו נחלץ אל עבר העתיד.

סיבה מרכזית לכך היא, כמובן, הימצאותם של חטופים ישראלים רבים בשבי חמאס. מבחינת מרבית אזרחי ישראל, כל עוד המצב הטרגי הזה נמשך, האירוע של השבעה באוקטובר לא באמת הסתיים.

ערן פלג הוא אסטרטג השקעות וחוקר כלכלה פוליטית. לשעבר מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול השקעות גלובלית. עוסק בייעוץ פיננסי, וכן במחקר אקדמי על תהליך הדיגיטליזציה של הכסף במסגרת התכנית הבין-תחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.

בשבועות שלאחר האסון בשבעה באוקטובר עמדו הישראלים נדהמים מחוסר התפקוד הממשלתי בכל הקשור בטיפול בקורבנות הטבח, במפונים, ובעורף האזרחי באופן כללי. הם תלו את האשמה במצב בממשלה חסרת כישורים אשר קידשה נאמנות על פני יכולות כקריטריון מרכזי באיוש תפקידים במגזר הציבורי.

אך שורשי האימפוטנציה הממשלתית נעוצים במקום הרבה יותר עמוק. הם נעוצים בתפיסה אשר קודמה בישראל בעשורים האחרונים, במיוחד בשנות שלטונו של בנימין נתניהו, הרואה במדינה מטרד, גורם המפריע להתנהלות החברה והכלכלה – ועל כן, יש לצמצמו או לעקור את כוחו. זהו היבט מרכזי של התפיסה הנאו-ליברלית, שבה היעלמות המדינה היא, כמו שאומרים, "לא באג, אלא פיצ'ר".

ערן פלג הוא אסטרטג השקעות וחוקר כלכלה פוליטית. לשעבר מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול השקעות גלובלית. עוסק בייעוץ פיננסי, וכן במחקר אקדמי על תהליך הדיגיטליזציה של הכסף במסגרת התכנית הבין-תחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.

בעקבות האירועים המזעזעים שטילטלו את אזרחי מדינת ישראל, והלחימה הנמשכת, נשמעים קולות המורים "לא לעסוק בפוליטיקה". אם בפוליטיקה הכוונה לפעולה המונעת מאינטרסים אישיים או צרים, או מרצון לצבור כח, כבוד וכסף (כ-כ-כ), אז הקריאה היא מוצדקת. אבל זה נכון בכל עת.

לפוליטיקה יצא שם רע. היא נתפסת כדבר בזוי. אבל בבסיסה, היא לא דבר שלילי – פוליטיקה היא העיסוק בענייני המדינה, ומערבת שאלות של ערכים וסדרי עדיפויות חברתיים. היא אמורה להוות דרך לא-אלימה ליישוב חילוקי דעות ולהגעה להסכמות בחברה. היא קשורה בהנהגה, באחריות ובסמכות.

ערן פלג הוא אסטרטג השקעות וחוקר כלכלה פוליטית. לשעבר מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול השקעות גלובלית. עוסק בייעוץ פיננסי, וכן במחקר אקדמי על תהליך הדיגיטליזציה של הכסף במסגרת התכנית הבין-תחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.