בין מקבלי ההחלטות קיים קונצנזוס, כי אחרי אירועי השבעה באוקטובר תקציב הביטחון צריך לגדול. לאחרונה דווח כי לאחר כמה שבועות של עיכובים, נוכח חילוקי דעות בין משרדי הביטחון והאוצר – הוועדה החיצונית לבחינת הגידול בתקציב הביטחון בעקבות המלחמה קורמת עור וגידים. נאמר כי הוועדה תגיש תוך 8 שבועות את המלצותיה לגבי התקציב לעשור הקרוב ולגבי גודלו של הצבא במלחמה.
שאלת תקציב הביטחון היא כבדת משקל עבור החברה הישראלית. בעקבות אירועי השבעה באוקטובר איבדו אזרחי ישראל את תחושת הביטחון הבסיסית. גם כיום, ארבעה חודשים אחרי האירועים המחרידים, 134 אזרחים מצויים עדיין כחטופים בידי חמאס בעזה ומאות אלפים מפונים מבתיהם בדרום ובצפון הארץ.
ערן פלג הוא אסטרטג השקעות וחוקר כלכלה פוליטית. לשעבר מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול השקעות גלובלית. עוסק בייעוץ פיננסי, וכן במחקר אקדמי על תהליך הדיגיטליזציה של הכסף במסגרת התכנית הבין-תחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.
האמירה הנשמעת לעיתים תכופות כי אנו עדיין מצויים בשבעה באוקטובר 2023 מבטאת תחושה רווחת אצל אזרחים רבים כי אנו לכודים בהווה מתמשך, קודר, מעיק ובלתי-נגמר – וכי עדיין אינם מצליחים לראות את הנתיב ממנו נחלץ אל עבר העתיד.
סיבה מרכזית לכך היא, כמובן, הימצאותם של חטופים ישראלים רבים בשבי חמאס. מבחינת מרבית אזרחי ישראל, כל עוד המצב הטרגי הזה נמשך, האירוע של השבעה באוקטובר לא באמת הסתיים.
ערן פלג הוא אסטרטג השקעות וחוקר כלכלה פוליטית. לשעבר מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול השקעות גלובלית. עוסק בייעוץ פיננסי, וכן במחקר אקדמי על תהליך הדיגיטליזציה של הכסף במסגרת התכנית הבין-תחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.
בשבועות שלאחר האסון בשבעה באוקטובר עמדו הישראלים נדהמים מחוסר התפקוד הממשלתי בכל הקשור בטיפול בקורבנות הטבח, במפונים, ובעורף האזרחי באופן כללי. הם תלו את האשמה במצב בממשלה חסרת כישורים אשר קידשה נאמנות על פני יכולות כקריטריון מרכזי באיוש תפקידים במגזר הציבורי.
אך שורשי האימפוטנציה הממשלתית נעוצים במקום הרבה יותר עמוק. הם נעוצים בתפיסה אשר קודמה בישראל בעשורים האחרונים, במיוחד בשנות שלטונו של בנימין נתניהו, הרואה במדינה מטרד, גורם המפריע להתנהלות החברה והכלכלה – ועל כן, יש לצמצמו או לעקור את כוחו. זהו היבט מרכזי של התפיסה הנאו-ליברלית, שבה היעלמות המדינה היא, כמו שאומרים, "לא באג, אלא פיצ'ר".
ערן פלג הוא אסטרטג השקעות וחוקר כלכלה פוליטית. לשעבר מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול השקעות גלובלית. עוסק בייעוץ פיננסי, וכן במחקר אקדמי על תהליך הדיגיטליזציה של הכסף במסגרת התכנית הבין-תחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בניגוד לנאמר ביבי דיבר הרבה על קפיטליזם אך בפועל הצליח לגדל מפלצת בירוקראטית שרק הלכה וטפחה בשנות שלטונו. כשרב המדינה הופתעה מחוסר התיפקוד של הבירוקרטיה הישראלית אני, וכנראה עוד רבים אחרים, כלל לא הופעתי.
ביבי הצליח לטפח דיפ סטייט עמוק של בירוקרטיה שדואגת לצרכיה בלבד (אין שום קשר לדיפ סטייט שמוליכי המהפכה המשטרית מובילים).
לא כאן המקום למנות את כל תחלואיה של הבירוקרטיה הישראלית. שורשיה נעוצים בסימביוזה בין המערכת הפקידותית לבין המערכת הפוליטית. שר שנכנס למשרד ממשלתי רוצה לקדם נושאים מסוימים החשובים לו אך הם חלק מינורי מפעילות משרדו. כדי לקדם את הנושאים החשובים לו הוא צריך את המערכת הבירוקרטית שתעזור לו לקדמם. בתמורה הוא לא מנסה, במקרה הטוב, ואף מסייע, במקרה הרע, לבירוקרטיה לטפוח להיות בזבנית וחסרת יעילות. שום שר חפץ חיים לא ינקוף אצבע לטובת התייעלות של משרדו. די לראות את היחס שמקבלים חושפי שחיתות וחשפי בזבנות. המערכת הבירוקרטית עושה הכל כדי להוקיעם ולהקיאה אותם מתוכה.
בעקבות האירועים המזעזעים שטילטלו את אזרחי מדינת ישראל, והלחימה הנמשכת, נשמעים קולות המורים "לא לעסוק בפוליטיקה". אם בפוליטיקה הכוונה לפעולה המונעת מאינטרסים אישיים או צרים, או מרצון לצבור כח, כבוד וכסף (כ-כ-כ), אז הקריאה היא מוצדקת. אבל זה נכון בכל עת.
לפוליטיקה יצא שם רע. היא נתפסת כדבר בזוי. אבל בבסיסה, היא לא דבר שלילי – פוליטיקה היא העיסוק בענייני המדינה, ומערבת שאלות של ערכים וסדרי עדיפויות חברתיים. היא אמורה להוות דרך לא-אלימה ליישוב חילוקי דעות ולהגעה להסכמות בחברה. היא קשורה בהנהגה, באחריות ובסמכות.
ערן פלג הוא אסטרטג השקעות וחוקר כלכלה פוליטית. לשעבר מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול השקעות גלובלית. עוסק בייעוץ פיננסי, וכן במחקר אקדמי על תהליך הדיגיטליזציה של הכסף במסגרת התכנית הבין-תחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
האם הממשל של הנשיא ביידן פיצח את קוד ההפעלה של בנימין נתניהו, או "ביבי", כפי שג'ו ביידן התחיל לכנות את ראש ממשלת ישראל עכשיו? ההכרזה מפי נשיא ארצות הברית עצמו על האפשרות לצמצם את אספקת החימושים לצה"ל בזמן מלחמה, פירושה שהאמריקאים הבינו שעם ישראל אי אפשר לדבר בלשון רמזים, או ב-understatement. שבפחות מפנייה בדציבלים של טלי גוטליב – ישראל לא מקשיבה. במילים אחרות – אחרי שאיתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' לא הבינו את משמעות הסנקציות נגד מקורביהם, הסנקציות הבאות יהיו נגדם – אבל בעיקר נגד "ביבי" עצמו. והוא מבין זאת היטב.
ארה"ב הבינה שבפחות מהדציבלים של גוטליב – ישראל לא מקשיבה. כשבן גביר וסמוטריץ' לא הבינו את משמעות הסנקציות נגד מקורביהם, הסנקציות יכוונו נגדם ונגד "ביבי" עצמו – שמבין זאת היטב
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ברקע המתקפה ברפיח והפסקת השיחות בקהיר, מצבנו העגום ברור כשמש: בנימין נתניהו אינו מעוניין בהסדר להשבת החטופים. וכן: היום זה חמאס ברפיח, מחר "חזבאללה", מחרתיים תימן, ובשבוע הבא – איראן, אך העיקר: "אנו במלחמה מתמשכת, ואין זו העת לבחירות!".
בעיתוי כלשהו בהמשך, נתניהו עשוי אולי להיגרר "בדש מעילו" על ידי האמריקאים להסדר שכזה. זאת, בגלל התרבות חללי צה"ל בלחימה וביקורת קשה על כך שתפרוץ בציבור; או "אמברגו" על העברת אמל"ח ספציפי שהטיל בינתיים ג'ו ביידן; או ההכרה המתוכננת ב-21 במאי של מדינות אירופאיות במדינה הפלסטינית, המבעיתה אותו, ודאי כשהוא פוזל לעבר איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ'. אז, הוא יעשה זאת כדוברמן רוטן הנמשך על ידי בעליו ברצועה, או למצער – כמי שכפאו שד, תוך המשך פליטות פה מיליטנטיות כלפי ה"בייס" – "אנו עוד נכה בהם, עד "הניצחון המוחלט".
ד"ר יוסי בן ארי הוא גמלאי קהילת המודיעין - 50 שנה בתפקידים מרכזיים שונים, ובהם, כתת אלוף בדימוס, היה המדריך הראשי במכללה לביטחון לאומי. הוא מוסמך אוניברסיטת חיפה לדוקטור, מ-2004, ובעברו הוראה אקדמית מרובת שנים.
"לא חשבתי שבגיל 89 אצטרך להתחיל חיים חדשים אחרי קטסטרופה כזאת. עברנו לצרעה כדי שיהיה לילדים לאן לבוא, אבל זה לא הבית. בארי היה הבית"
בת 89, מוותיקות קיבוץ בארי. אם לארבעה. פונתה לים המלח ומשם לקיבוץ צרעה. אחיה נרצח בניר עוז
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שאלות מקדימות:
1. האם ההנהגה רציונלית או משיחית מושחתת?
2. האם הסכנה הבטחונית קיומית ומחייבת השקעה בקנה מידה אחר, או האם היא מיוצרת בגלל אידיאולוגיה או מניעים פוליטיים? אישיים?
3. האם יש נכונות לבחון ולנסות לקדם חלופות שמייצרות ביטחון באמצעים לא צבאיים/כוחניים? בנוסף להם?
4. האם קונספציה שהשקיעה שנים מליארדים בהכנה למלחמה אזורית, בפרט מול מעצמה רחוקה, מחויבת המציאות וניתנת לביצוע? ואם המעצמה ההיא כבר גרעינית ובעיה של מדינות רבות, האם מספיקה הרתעה חזקה מאוד והתמקדות בייצוב ביטחון גבולות?
5. כמה חוסר ביטחון מייצרות השחיתות ופונדמנטליזם? מה המחיר של עצירת השחיתות והפונדמנטליזם? מי מוכן לייצר או לכפות ביטחון באופן זה?
6. מה העלות האלטרנטיבית להעדר הסכמים? מה מחיר השמדה והרס ושליטה במיליונים בשטחים בעזה? איו"ש? חלקים מלבנון? בידוד? סנקציות/אמברגו, סוף לשיתופי פעולה וקיצוץ סיוע?
7. מה התועלת של כלכלת מלחמה? של יצוא נשק? ביחס לאובדן השקעות אחרות ואי התמקדות בתוצר אזרחי לא בטחוני?
8. מה החסכון בתקציב בטחוני ומה הרווח התעסוקתי/למשק בהכנסת משתמטים ומשתמטות למעגל השירות והעבודה? בצמצום פריסת הצבא והתשתיות להתנחלויות? בהסתת תקציבי בטחון לפיתוח פנים ופיתוח שת"פים אזוריים כדי לייצר מפגשי אינטרסים?
9. מה היכולת לשאת בהגדלת תקציב הביטחון, אם ההשקעה בתחומים אחרים לא מנוהלת באופן שמגדיל פיריון וצמיחה לטווח ארוך בתחומים אחרים? אם התעסוקה וההשכלה במשק מנוהלים באופן רחוק מאופטימלי? אם הדירוג יורד ועסקים קורסים ואזורי גבול נטושים ורבבות עקורים? אם המגמות הדמוגרפיות מונעות שגשוג בלי שינוי מהותי בחינוך ותעסוקה?
10. מה אם יש גורמים שרוצים להחליש ולשעבד את מעמד הביניים, להכפיף את חוקי המשחק לליברטנים/מליארדרים/מושחתים, לרמוס את אנשי המקצוע הישרים, להעביר את ההון לידיים בודדות ומקורבים ולמכור לזרים, אגב מצב חירום תמידי, ושתישרף המדינה?…
מי יקום לשנות?
צעדים קונקרטיים, עכשיו?!