החוב הציבורי תופח – והנתונים סותרים את תמונת הניהול האחראי של הממשלה

הממשלה מציגה שורת נתונים כהוכחה לניהול פיסקלי אחראי בזמן מלחמה: מקום שלישי בדירוג The Economist לכלכלות המובילות ב-2025, אבטלה של כ-3% בלבד, וסוכנויות דירוג אשראי ששיפרו את התחזית לישראל.

הנתונים העדכניים ביותר של בנק ישראל וקרן המטבע הבינלאומית מספרים סיפור אחר. יחס החוב הציבורי לתוצר עלה ב-2025 בפעם השלישית ברציפות, מ-67.6% ל-68.5%, וה-IMF מעריכה שבלי התאמות תקציביות נוספות הוא ימשיך לעלות.

באפריל 2026, בעקבות עלות מבצע "שאגת הארי" מול איראן, הגדילה הממשלה את תקרת הגירעון באמצע שנת התקציב מ-3.9% ל-4.9% – והתקציב הכולל תפח ל-699 מיליארד שקלים. מאז פרוץ המלחמה ספגה ישראל שש הורדות דירוג משלוש סוכנויות האשראי הגדולות.

עיקרי הממצאים

• יחס החוב הציבורי לתוצר עלה בפעם השלישית ברציפות: מ-67.6% ב-2024 ל-68.5% ב-2025, לפי דוח בנק ישראל 2025.
• קרן המטבע הבינלאומית מעריכה כי בלי התאמות פיסקליות נוספות החוב הציבורי יעלה לכ-74% מהתוצר עד 2031, לפי דוח קרן המטבע, יולי 2026.
• באפריל 2026 הגדילה הממשלה את תקרת הגירעון באמצע שנת התקציב מ-3.9% ל-4.9%, והתקציב הכולל גדל ל-699 מיליארד שקלים, לפי הודעת משרד האוצר.
• מאז פרוץ המלחמה ספגה ישראל שש הורדות דירוג משלוש הסוכנויות – שלוש מ-Moody's, שתיים מ-S&P ואחת מ-Fitch.
• S&P אשררה במאי 2026 את הדירוג ברמה A ותחזית יציבה, אך התנתה זאת במפורש בהימשכות הפסקות האש ובמשך הוצאות הביטחון הגבוהות, לפי גלובס.

מה בדיוק אומר דירוג ה-Economist שהממשלה מצטטת?

פחות ממה שמוצג. ישראל אכן דורגה שלישית בדירוג "הכלכלות שביצועיהן הכי טובים" של The Economist ל-2025, אחרי פורטוגל ואירלנד. אלא שהדירוג בוחן 36 מדינות OECD לפי חמישה משתנים בלבד – קרבה ליעד אינפלציה, רוחב האינפלציה, צמיחת תוצר, שינוי באבטלה ותשואת שוק המניות – רובם כשינוי שנתי ולא כרמת ביצוע מוחלטת.

ישראל בלטה בזינוק של 53.3% בשוק המניות ובצמיחה רבעונית חדה, אך דורגה רק במקום ה-17 מתוך 36 במרחק מיעד האינפלציה. זהו דירוג של קצב התאוששות שנתי, לא מדד לחוסן כלכלי מבני או לרמת חיים.

האם דירוג האשראי השתפר, או רק הפסיק להידרדר?

השני. מאז פרוץ המלחמה ספגה ישראל שש הורדות דירוג משלוש הסוכנויות הגדולות. S&P הורידה את ישראל מ-AA מינוס ל-A באפריל–אוקטובר 2024; Fitch הורידה מ-A פלוס ל-A; מודי'ס הורידה את ישראל שלוש דרגות עד ל-Baa1.

במאי 2026 אישררה S&P את הדירוג ברמה A עם תחזית יציבה – אך הבהירה שההערכה תלויה בהימשכות הפסקות האש ובירידה בהוצאות הביטחון, שעדיין צפויות לעמוד על יותר מ-7% מהתוצר ב-2026.

מודי'ס, בינואר 2026, רק שינתה את התחזית משלילית ליציבה ואישררה את דירוג Baa1 – שלוש דרגות מתחת לדירוג שהיה לישראל לפני המלחמה. Fitch המשיכה להחזיק בתחזית שלילית. אף אחת מהסוכנויות לא העלתה את הדירוג עצמו – רק חלקן הסירו את איום ההורדה הנוסף.

האם התקציב שאושר בסוף 2025 עדיין תקף?

לא. תקציב 2026 אושר בדצמבר 2025 עם תקרת גירעון של 3.9% מהתוצר. באפריל 2026, בעקבות עלויות מבצע "שאגת הארי" מול איראן, אישרה הממשלה עדכון תקציבי שהגדיל את תקרת הגירעון ל-4.9% ואת התקציב הכולל ל-699 מיליארד שקלים – תוספת של 32 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון בלבד, שהגיע ל-143 מיליארד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו סירבו במקביל לוותר על הרחבת מדרגות המס לטובת מעמד הביניים, ויתור שהיה מצמצם את הגירעון בכ-0.2 נקודות אחוז נוספות. תקציב שמוצג כאחראי מבחינה פיסקלית נדרש להתעדכן באמצע השנה בגלל עלויות שהממשלה לא נערכה אליהן מראש.

האם האבטלה הנמוכה מעידה על שוק עבודה בריא?

לא בהכרח. שיעור האבטלה הממוצע ב-2025 עמד על כ-3%, אך בנק ישראל מייחס את ההידוק בשוק העבודה בעיקר למחסור בהיצע עבודה – גיוס מילואים נרחב, היעדר עובדים פלסטינים וירידה בשיעור ההשתתפות ביחס לרמה שקדמה למלחמה.

מספר המועסקים במגזר העסקי היה נמוך בכ-1.5% מרמתו שלפני המלחמה, ושיעור המשרות הפנויות עמד על 4.5%. אבטלה נמוכה יכולה לשקף גם מצב שבו מעסיקים אינם מוצאים עובדים, לא רק ביקוש בריא לעובדים.

נתוני מפתח

שאלות לבוחר

האם החוב הציבורי של ישראל יורד? לא. הוא עלה בפעם השלישית ברציפות ל-68.5% מהתוצר ב-2025, וה-IMF צופה עלייה נוספת עד 74% עד 2031 ללא התאמות.

האם דירוגי האשראי של ישראל השתפרו מאז פרוץ המלחמה? לא. ישראל ספגה שש הורדות דירוג; מה שהשתפר לאחרונה הוא רק התחזית, לא הדירוג עצמו.

האם התקציב שאושר בסוף 2025 מחזיק מעמד? לא. באפריל 2026 נדרשה הממשלה להגדיל את תקרת הגירעון באמצע השנה ולהוסיף עשרות מיליארדים לתקציב הביטחון.

האם האבטלה הנמוכה מעידה על ביקוש בריא לעובדים? לא בהכרח. בנק ישראל עצמו מייחס אותה במידה רבה למחסור בהיצע עובדים, לא רק לביקוש.

סיכום

בכל מדד שהממשלה מציגה כהוכחה לניהול פיסקלי אחראי, הנתון המלא – מבנק ישראל, מקרן המטבע ומסוכנויות הדירוג עצמן – מספר סיפור פחות נוח.

שלוש שאלות לבוחר ערב הבחירות:

• כשתקציב שאושר בדצמבר נדרש להתעדכן באפריל בגלל הוצאות שלא תוכננו, מה זה אומר על איכות התכנון המקורי?
• אם "שיפור" הדירוג פירושו רק שהוא הפסיק לרדת, האם זה ניצחון שראוי לחגוג?
• מי ישלם בסוף את החוב שממשיך לתפוח – ובאילו תנאים?

מקורות

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.