המילואימניקים ששירתו מאות ימים הצילו את צה"ל – ואיבדו את עסקיהם

ישראל מכנה את משרתי המילואים "עמוד השדרה של הביטחון". אך לעצמאי שנעדר מעסקו שישה חודשים ברצף, תגמול המילואים – המחושב לפי ממוצע הכנסה ומוגבל בתקרה – אינו מכסה שכר דירה, עובדים, ספקים, ופעמים רבות גם לא את ההלוואה שנלקחה כדי לגשר.

לפי סקר של ynet ו-Elevation מאפריל 2026, יותר משני שלישים מהמילואימניקים שנשאלו דיווחו על פגיעה ממשית בהכנסתם או בעסקם. העלות הכלכלית שמחשב האוצר לכל משרת מילואים לחודש עומדת על 48,000 שקל – אבל הממשלה אינה מפצה על הסכום הזה, ואינה מפרסמת נתון רשמי על כמה עסקים נסגרו בשל כך.

75 אלף עסקים נסגרו מאז פרוץ המלחמה, ו-5% מהמילואימניקים העצמאים נאלצו לסגור את עסקיהם.

מה מגיע למילואימניק עצמאי כשהוא נעדר מהעסק חצי שנה?

תגמול המילואים מחושב לפי ממוצע ההכנסה של שלושת החודשים שלפני הגיוס, ומוגבל בתקרה שעמדה ב-2024 על כ-1,750 שקל ליום – אך הוא אינו מכסה את ההוצאות הקבועות של העסק שנותרו פתוחות. שכר דירה לעסק, שכר עובדים, תשלומים לספקים, השתלמויות ורישיונות – כל אלה ממשיכים להצטבר בזמן שהבעלים משרת בעזה.

לפי ynet, שני בעלי עגלת קפה שפתחו ארבעה ימים לפני ה-7 באוקטובר גויסו מייד לשישה חודשים רצופים. כשחזרו, העגלה כבר לא הייתה רלוונטית.

המכון הישראלי לדמוקרטיה ציטט את אחד המשרתים:

"לעצמאים אין ביטוח לאומי, לעצמאים אין מדינה. עצמאים משלמים לביטוח לאומי כל חודש – בתמורה הם לא מקבלים כלום. שום תנאים סוציאליים, שום ימי מחלה, שום ימי אבלות, לא שום פיצויים עבור נזקי המלחמה".

התיאור אינו אנקדוטי: הנתון של הביטוח הלאומי – 5% מהעצמאים המגויסים סגרו עסקים – מתורגם לאלפי עסקים שנעלמו, בזמן שהמדינה שכחה שאיש לא ניהל אותם.

מהו הנזק שהממשלה מחשבת – ולמה הפיצוי לא מכסה אותו?

האוצר עצמו מחשב שהעלות הכלכלית לכל משרת מילואים עומדת על 48,000 שקל לחודש – פי שניים ויותר מהתגמול המקסימלי היומי המוכפל ב-30. הפער הזה – בין מה שהמדינה מעריכה כעלות לבין מה שהיא משלמת בפועל – נסגר על ידי בעל העסק מכיסו.

לפי ynet, האובדן המצטבר מגיוסי המילואים הגיע בשיאו ל-900 מיליון שקל בחודש בנזק לתוצר העסקי – נתון שהאוצר מודע לו אך אינו מפרסם תוכנית לסגירתו.

הממשלה אישרה תגמולי מילואים בסך 8.2 מיליארד שקל ב-2023. אך הסקר מגלה שהנזק האמיתי – אובדן לקוחות, פגיעה במוניטין, ביטול הסכמים, אובדן שנות עבודה – אינו מזכה בפיצוי.

מילואימניקים רבים דיווחו כי לאחר שחרורם גילו שהלקוחות עברו למתחרים, שנות הפיתוח אבדו, והמוניטין שצברו נמוג.

האם קיים מנגנון ממשלתי שמכמת ומטפל בנזק האישי?

לא קיים מנגנון רשמי שמכמת כמה עסקים נסגרו בשל גיוסי מילואים, כמה עצמאים איבדו הכנסה העולה על התגמול, או מה סך הנזק האישי המצטבר.

הנתון היחיד הזמין – 5% מהעצמאים המגויסים סגרו עסקים – מגיע מהביטוח הלאומי, ולא ממשרד אחראי שנדרש לתת עליו את הדין. הממשלה דיווחה על מספר המגויסים, על ימי שירות, על תגמולים ששולמו – אך לא על כמה עסקים נסגרו, על כמה ילדים איבדו הכנסת הורה, ועל כמה מילואימניקים שבו לעסקים שלא שרדו.

בישראל 2026, ערב בחירות, הנושא אינו על שולחנו של אף מועמד עם הצעת חוק מוכנה לטיפול בנזקי העסקים של משרתי מילואים עצמאיים – אף שהנתונים ידועים לביטוח הלאומי ולאוצר.

שאלות לבוחר

אם האוצר מחשב שהעלות הכלכלית לכל משרת מילואים עומדת על 48,000 שקל לחודש – ותגמול המילואים המקסימלי אינו מגיע לסכום זה – מי בממשלה אחראי לפער?

לא ידוע. ממשלת נתניהו לא פרסמה תוכנית לסגירת הפער בין העלות הכלכלית המוערכת לבין התגמול בפועל.

אם 5% מהמילואימניקים העצמאים סגרו עסקים מאז אוקטובר 2023 – מדוע אין נתון ממשלתי רשמי על מספר העסקים שנסגרו בשל גיוסי מילואים?

לא קיים. הנתון מגיע מהביטוח הלאומי בלבד, ואין גורם ממשלתי שנדרש לדווח עליו לכנסת.

אם יותר משני שלישים מהמילואימניקים שביצעו 60 ימי שירות ומעלה דיווחו על פגיעה ממשית – מדוע ממשלת נתניהו לא הציגה מנגנון פיצוי מיוחד לעצמאים בשירות ממושך?

לא הוצג. הממשלה הגדילה את תגמולי המילואים אך לא טיפלה בנזקים המבניים לעסקים עצמאיים.

אם 75 אלף עסקים נסגרו מאז פרוץ המלחמה ומספר הסגירות כמעט כפול ממספר הפתיחות – איזה מועמד מציע תוכנית קונקרטית לבעלי עסקים שנפגעו משירות מילואים?

לא ידוע. הנושא לא קיבל מקום מרכזי אצל אף מועמד בקמפיין הבחירות.

סיכום

ישראל ביקשה מהמילואימניקים להיות העורף והחזית כאחד – לשרת בצבא וגם לקיים את המשק. אלה שנענו לבקשה חזרו וגילו פעמים רבות שהעסק שבנו נסגר, הלקוחות עברו הלאה, וההלוואה שנלקחה כדי לשרוד ממתינה.

הבוחר שואל: כשמדינה שולחת אזרח לשנה של לחימה, מה היא חייבת לו כשהוא חוזר?

מקורות: ynet, אוקטובר 2024 – הנזק למשק משירות המילואים; ynet, אפריל 2026 – זעקת המילואימניקים; N12/"מאקו", דצמבר 2024 – 75 אלף עסקים נסגרו מאז פרוץ המלחמה; המכון הישראלי לדמוקרטיה – השפעות המלחמה על שוק העבודה; TheMarker, מרץ 2024 – כ-1,000 מילואימניקים סגרו את העסק.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.