רוב הסבסוד הממשלתי למעונות יום לגיל הרך מופנה לחברה החרדית

הסבסוד הממשלתי למעונות יום לגיל הרך, שנועד במקור לעודד תעסוקה, חושף הטיות מגזריות בקביעת הזכאות ופערים עמוקים ביכולת מימוש ההטבה.

ממחקרו של גבריאל גורדון מהמכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי כ-70% ממשקי הבית החרדים עם פעוטות עומדים בקריטריונים לקבלת סבסוד, לעומת 28% בלבד מהיהודים הלא-חרדים ו-26% בלבד מהערבים. הטיה זו מביאה לכך ש-55% מתקציב הסבסוד מופנה לחברה החרדית.

פער דרמטי זה מתעצם לאור נתוני מבקר המדינה, לפיהם פעוטות חרדים מהווים 24% מכלל הפעוטות, אך מקבלים 52.6% מהתקציב, בעוד פעוטות ערבים – שגם הם כ-24% מכלל האוכלוסייה בגיל הרך – מקבלים 7.9% בלבד.

הפער ניכר גם בגובה הסבסוד החודשי: סכום הסבסוד הממוצע שמקבל משק בית חרדי עמד על כ-2,200 שקלים, מול כ-1,500 שקלים ליהודים לא-חרדים וכ-1,400 שקלים לערבים.

פעוטון לילדות חרדיות בתוך דירת מגורים (צילום: בעל הפעוטון)

ההטיה לטובת החרדים נובעת, בין השאר, מהחלטת ממשלה 149 משנת 2013, שהכירה בלימודים ב"כולל" כאילו הם עומדים, כביכול, במבחן התעסוקה. דבר זה הוביל לכך שבתשפ"ד (2023-2024) היוו תלמידי הישיבות 34% מהזכאים לסבסוד, למרות שרק בכ-20% ממשקי הבית החרדים הזכאים שני בני הזוג עובדים בפועל.

עיוות זה מעניק יתרון לאברכים בישיבות חרדיות גם על פני משרתי המילואים, בעיקר מאז פרוץ המלחמות בעזה ובלבנון. החלטת הממשלה 149 כורכת בצורה מפורשת את מתווה הסבסוד בהסדרת גיוסם של חרדים לצה"ל, אולם תנאי זה אינו מיושם בפועל.

מאז קיץ 2023 אין הסדר חוקי המעניק למדינה סמכות לפטור תלמידי ישיבות מגיוס, וב-2024 בג"ץ אישר כי כולם חייבים להתגייס.

ההחלטה חייבה את הממשלה ליישם גם את סבסוד מעונות היום למשפחות תלמידי ישיבות וכוללים עד שיוסדר הגיוס שלהם (כיוון שהכירה במעמד המשפטי של הגיוס כבלתי-מוסדר).כך שהמצב החוקי הקיים כיום הוא שאסור לממשלה להעניק סבסוד למשפחות של תלמידי ישיבות וכוללים בתשלום למעונות יום לפעוטות.

פעוטון, אילוסטרציה (צילום: nilimage / iStock)

כדי לעקוף את חובת הגיוס ושלילת התקציבים, החלה הקואליציה לקדם את הצעת "חוק המעונות". הצעת חוק זו מבקשת לנתק את סוגיית הגיוס מהסבסוד ולבסס את הזכאות על מצבה התעסוקתי של האם בלבד – מהלך המהווה עקיפה מובהקת של פסיקת בג"ץ ומעורר שאלות קשות לגבי פגיעה חמורה בשוויון.

החוק עבר הכנה בוועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד) אך לא הגיע לקריאה ראשונה בוועדה, ובינתיים הכנסת התפזרה לקראת הבחירות.

האם חרדים מופלים לטובה בסבסוד ממשלתי של פעוטונים?

לפי מחקר של גבריאל גורדון מהמכון לדמוקרטיה, שהתבסס על עיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2022, עולה כי כ-70% ממשקי הבית החרדים עם ילדים עד גיל שלוש נמצאו מתאימים וזכאים פוטנציאלית לסבסוד מעונות יום, לעומת 28% בלבד בקרב יהודים לא-חרדים ו-26% בקרב ערבים.

המחקר, שמיזג נתוני מרשם האוכלוסין, הכנסות מרשות המיסים, ישיבות ומעונות, מעריך כי 55% מתקציב הסבסוד הופנה למשקי בית חרדים. כך, מתוך המשפחות ששולחות את ילדיהן למעונות יום בפיקוח, 83% מילדי משפחות החרדים זכאים לסבסוד, לעומת 53% מילדי המשפחות הלא-חרדיות ורק 47% מילדי המשפחות הערביות.

ילדים חרדים חוזרים הביתה בירושלים מתלמוד תורה, ב-18 באוקטובר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הפער ניכר גם בגובה ההטבה: ממוצע הסבסוד החודשי לחרדים הוא כ-2,200 שקלים, ליהודים לא-חרדים כ-1,500 שקלים ולערבים כ-1,400 שקלים.

ממצאיו של גורדון ביחס לגורמי הפער בזכאות ובגובה ההטבה חושפים כיצד החלטות שקיבלה הממשלה יוצרות יתרון מצטבר לטובת משפחות חרדיות – כלומר מפלות אותן לטובה.

יתרון מוטה אחד הוא מבחן "עובד או לומד", שמייצר שיעור התאמה גבוה במיוחד לטובת משפחות חרדיות מכוח ההכרה בלימוד בישיבה גבוהה או ב"כולל" ככזה שעומד במבחן התעסוקה.

יתרון מוטה שני גלום במבחני גודל המשפחה וההכנסה הנמוכה: העובדה שמרבית המשפחות החרדיות הן משפחות גדולות, שבהן האם היא מפרנסת יחידה בשכר נמוך, מייצרת הטיה שמאפשרת להן להוות את הרוב בקרב הדרגות הגבוהות של זכאות לסבסוד.

המשמעות היא שמבחני הסבסוד אינם ניטרליים ומהווים אפליה.

בעקבות פרסום המחקר אמר נשיא המכון לדמוקרטיה יוחנן פלסנר כי "הנתונים ממחישים באופן מהדהד עד כמה הטענה מצד המנהיגות החרדית ביחס להפליה נגד חרדים מופרכת ומקוממת […] [שכן] משק הבית החרדי מקבל פי 3.2 יותר סיוע מאשר משק הבית היהודי שאיננו חרדי".

הישיבה החרדית מיר במאה שערים, מאי 2024. אילוסטרציה (צילום: Arie Leib Abrams/Flash90)

האם תלמידי ישיבות מקבלים הטבות שנועדו לעובדים? 

מבין המשפחות שזכאיות לסבסוד מעונות יום, שיעור המשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים עומד על 83% בקרב ערבים, 79% בקרב יהודים שאינם חרדים, ועל 20% בלבד במשקי בית חרדים.

החלטת ממשלה 149 מ-2013 ביססה את מתווה הסבסוד לשני הורים וקבעה כי לימודים בישיבה גבוהה או ב"כולל" יוכרו כלימודים העומדים במבחן התעסוקה, אף שמסלול כזה אינו משמש כמעבר לשוק העבודה.

החלטה זו הביאה לכך שבשנת הלימודים תשפ"ד עמד שיעורם של תלמידי ישיבה גבוהה וכולל על כ-34% מכלל ההורים הזכאים בקבוצת "הורה 2".

התכלית המוצהרת של סבסוד מעונות היום היא הסרת חסם הטיפול בילדים, שמונע מהורים יציאה לעבודה או רכישת הכשרה שתאפשר את השתלבותם בשוק העבודה. לפי מחקרו של גורדון, מטרה זו מתקיימת במשקי בית יהודיים שאינם חרדים וערביים, וכמעט אינה מתקיימת במשקי בית חרדיים.

המשמעות: ההכרה בלימודיהם של אברכים כעומדים במבחן התעסוקה יצרה סטייה מהתכלית המוצהרת של עידוד תעסוקה והעניקה זכאות עודפת למשקי בית חרדים שבהם הגברים אינם עובדים אלא לומדים תורה.

נשים ערביות ישראליות ביפו, אפריל 2021 (צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)

למה רק מעט ערבים מקבלים סבסוד למעונות יום?

לפי דוח מבקר המדינה מ-2022, המתייחס ל-2020, פעוטות חרדים היו באותה תקופה כ-24% מכלל הפעוטות בישראל, אך הם קיבלו 52.6% מתקציב הסבסוד. לעומתם, פעוטות ערבים – גם הם 24% מהפעוטות – קיבלו 7.9% בלבד.

המבקר הדגיש ששיעור הסבסוד הגבוה לחרדים אינו יכול להתבסס רק על הטענה כי "משפחות חרדיות מתאפיינות בהכנסה נמוכה", שכן גם בחברה הערבית שיעורי העוני גבוהים.

ההסבר נעוץ בפריסת המסגרות החינוכיות המפוקחות, שמייצרת נחיתות לחברה הערבית. לפי דוח מבקר המדינה על שילוב האוכלוסייה הערבית בתעסוקה, רק ל-10% מהילדים הערבים בגילאים הרלוונטיים היה מקום במעון או במשפחתון מוכר, לעומת 23% מהילדים היהודים. משפחות ערביות רבות שעומדות במבחן הכלכלי אינן נהנות מהסבסוד בהיעדר מסגרת מוכרת בהישג יד בסביבת מגוריהן.

כך הופכת נוסחת סבסוד, שנראית ניטרלית ושוויונית על הנייר, לכזו שמעמיקה ומנציחה אי-שוויון, ואף יוצרת אפליה לטובת המגזר החרדי ולרעת ערבים בשל הפער המעשי ביכולת לממש אותה.

חיילי מילואים, 2026 (צילום: דובר צה"ל)

האם ההקלות לאנשי המילואים עוזרות בקבלת מעונות יום?

ב-2024 החליטה הממשלה על הקלות למשרתי המילואים. אחת מהן הייתה מתן סבסוד למעונות יום למי ששירתו מעל 60 ימי מילואים באותה שנה.

אבל הסבסוד למשפחות המילואימניקים מיועד להורים במילואים בעלי הכנסה נמוכה, ולא כהטבה כללית למשרתים במילואים, ולכן הוא אינו מסייע למשפחות משרתי מילואים ממעמד הביניים. לכן הסבסוד ניתן רק לכמחצית מהמשפחות שיש בהן הורה במילואים וילדים עד גיל שלוש, שכן המחצית השנייה של המשפחות הללו לא עמדה במבחן ההכנסה.

לכן, אף שההטבה סייעה לחלק ממשרתי המילואים, היא לא שינתה מיסודה את תמונת המצב שבה מי שנושאים בנטל הביטחון אינם זוכים להקלות באותו שיעור ובאותו היקף שבו זוכים תלמידי הישיבות.

מה הקשר בין סבסוד פעוטונים לגיוס החרדים לצה"ל?

החלטת ממשלה 149 מ-2013 כורכת בצורה מפורשת את מתווה הסבסוד למעונות היום בהסדרת גיוסם של חרדים לצה"ל. על פי ההחלטה נקבע כי לימודים תורניים בישיבה גבוהה או ב"כולל" יוכרו כלימודים העומדים במבחן התעסוקה אך ורק בכפוף להסדרת מעמד הגיוס של הלומדים. אולם תנאי זה אינו מיושם בפועל.

אלפי חסידי גור מפגינים מחוץ לכלא הצבאי שליד כפר יונה במחאה על מעצר עריקים. 20 ביולי 2026 (צילום: טל גל/פלאש90)

החלטת בג"ץ מ-2024, שחייבה את החרדים להתגייס, חייבה, כנגזרת, גם את הממשלה ליישם את החלטה 149 ולהפסיק את סבסוד מעונות היום למשפחות תלמידי ישיבות וכוללים עד שיוסדר הגיוס שלהם.

לא ברור האם ועד כמה החלטת בג"ץ נאכפת בפועל. הקואליציה ניסתה לעקוף אותה באמצעות "חוק המעונות", אך הוא לא עבר. המצב החוקי אוסר, אפוא, על סבסוד מעונות לילדי אברכים, אך ייתכן שהסבסוד ממשיך בחסות הכאוס הכללי שיצרה הממשלה סביב הנושא.

לסיכום: סבסוד מעונות יום אינו יכול לשמש ככלי פוליטי מוטה מגזרית, ויש להפנותו אך ורק למימוש תכליתו – לאפשר יציאת שני בני הזוג לשוק העבודה, ובכך לתרום להקטנת שיעורי העוני ולפיתוח הכלכלה.

ארז זאבי, מהנדס תוכנה, לשעבר סגן נשיא למחקר ופיתוח בחברות תוכנה בישראל ובעולם, וגם מלחין ומוזיקאי.