תרגיל בהעלמה - העיוורון המגדרי בדרך לקלפי

דקה לפני שסוגרים את הדלתות על הרשימות לכנסת, שווה לעצור ולבחון את תמונות הקמפיין שמרצפות לנו את המסכים. תביטו בהן רגע: מה אתם רואים שם?

בעיקר חליפות, פנים מגולחות וכתפיים גבריות רחבות שתופסות את כל הפריים. זו אינה מקריות ויזואלית – זו שיטה. ובסבב הבחירות הזה, השיטה הזו מגיעה לשיא חדש של ניתוק ועיוורון מבני.

בימים שבהם המרחב הציבורי מוצף בהצהרות על "חוסן לאומי", "הנהגה חדשה" ו"ריענון השורות", קמות מפלגות חדשות בקול תרועה רמה ומבטיחות לתקן ולשנות. אלא שמבט מהיר בשורה הראשונה שלהן קורע את המסכה.

מה רואים בתמונות הקמפיינים? בעיקר חליפות וכתפיים גבריות רחבות שתופסות את כל הפריים. זו לא מקריות ויזואלית – זו שיטה, שמגיעה בסבב הבחירות הזה לשיא חדש של ניתוק ועיוורון מבני

אף לא אחד מראשי המפלגות החדשות קם והצהיר בקול צלול על מנגנון ריצ'רץ' שוויוני של 50:50. כשזה מגיע למאבק הפוליטי הממשי על המקומות הריאליים, ההבטחות להתחדשות מתפוגגות והנשים נדחקות שוב אל הרקע – כקישוט יחצ"ני שנועד לסמן וי ותו לא.

תמונת המצב המסתמנת של הרשימות לכנסת היא לא פחות ממבוכה דמוקרטית:

• הדרה מוחלטת מימין: המפלגות החרדיות ממשיכות להנהיג הדרה הרמטית ומלאה של נשים מכל ייצוג פרלמנטרי, תוך קיבוע תפיסה לפיה מחצית מהאוכלוסייה אינה ראויה לשבת סביב שולחן החוק.
• תקרת הבטון במפלגת השלטון: הליכוד מציג 3 נשים בלבד ב-30 המקומות הראשונים. עשרה אחוזים בלבד בצמרת מפלגת השלטון. זו אינה טעות סטטיסטית, זוהי תקרת בטון שמבטיחה מראש ייצוג נשי דל בקרב השרים ובראשות הוועדות הקריטיות.
• הדרה במגזר הערבי: התמונה ברשימות הערביות עגומה לא פחות. בכל הרשימות יחד מסתמנת נוכחות של אישה אחת בלבד, וגם היא משובצת במקום גבולי ושביר שעלול להיעלם במסחר הפוליטי של הרגע האחרון.
• איים בודדים של שוויון: למעט מקרים בודדים כמו מפלגת "הדמוקרטים", שקבעה חובת ריצ'רץ' שוויונית כחלק מתפיסת עולם דמוקרטית יסודית, רוב המפלגות העדיפו להשאיר את המפתח אצל החבר'ה.

אף אחד מראשי המפלגות החדשות לא הצהיר על מנגנון ריצ'רץ' שוויוני של 50:50. במאבק הפוליטי על מקומות ריאליים, ההבטחות להתחדשות מתפוגגות והנשים נדחקות שוב אל הרקע – כקישוט יחצ"ני שנועד לסמן וי

התרגום של המספרים הללו למציאות הפרלמנטרית צפוי להביא לכנסת כ-28 נשים בלבד במקומות ריאליים – פחות מ-24% מכלל חברי הכנסת. במדינה שבה נשים מהוות יותר ממחצית מהאוכלוסייה, 75% ממקבלי ההחלטות יהיו גברים. זוהי נסיגה נחרצת שמחזירה את ישראל שנים אחורה.

העיוורון המקומי בולט עוד יותר כשמביטים על המתרחש בעולם הנאור. בזמן שבישראל פוליטיקאים מסבירים לנו ש"זה מה שיצא בפריימריז" או ש"חיפשנו את הכי מתאימים", מדינות המערב מיישמות תפיסה אסטרטגית שונה לחלוטין.

בבריטניה, למשל, לא מדובר רק על ייצוג שוויוני במשרדים אזרחיים – 50% מגרעין הקבינט הביטחוני והמדיני הן נשים. מודלים דומים של שוויון במוקדי ההכרעה הביטחוניים והמדיניים קיימים בקנדה, בשוודיה ובצרפת. מדינות אלו הבינו מזמן כי שוויון מגדרי במוקדי ההכרעה אינו עניין של נחמדות, פריווילגיה או קישוט פוליטי, אלא תנאי יסוד לאיכות קבלת ההחלטות ולביטחון הלאומי.

כאשר ניהול משברים, תפיסת הביטחון, סדרי העדיפויות הכלכליים והמדיניות האזרחית נקבעים דרך הפריזמה של מגדר אחד בלבד, התוצאה היא יוהרה ועיוורון מבני קשה.

מבט זריז לאחור, שבוחן את ניהול משבר הקורונה בעולם, מציב את ניו זילנד, טייוואן וגרמניה בראש המדינות שצלחו את המגפה ביעילות ובמהירות. בכולן מי שניהלה את המשבר היא ראשת ממשלה.

במערב הבינו ששוויון מגדרי במוקדי ההכרעה אינו קישוט פוליטי. כשניהול משברים, תפיסת הביטחון, סדרי העדיפויות הכלכליים והמדיניות האזרחית נקבעים דרך פריזמה של מגדר אחד, התוצאה היא יוהרה ועיוורון מבני קשה

היעדר נשים במוקדי קבלת ההחלטות אינו פוגע רק בעיקרון הייצוגי. הוא פוגע ישירות באיכות ההחלטות המתקבלות בשולחן הדיונים הלאומי, עבור כלל האזרחים:

• עיוורון בתפיסת החוסן האזרחי: דיונים ביטחוניים ומדיניים שבהם אין נוכחות נשית נוטים להתמקד בהפעלת כוח בלבד, תוך דחיקת נושאי ליבה כמו חוסן קהילתי, מענה נפשי, חינוך בשעת חירום והשלכות רווחה ארוכות טווח.
• צמצום החקיקה החברתית והאזרחית: הנתונים מוכיחים באופן חד-משמעי כי חברות כנסת הן אלו שמובילות בשיעורים גבוהים בהרבה חקיקה אזרחית – מהגנה על אוכלוסיות מוחלשות, דרך שוויון בשכר ועד למאבק באלימות במרחב הציבורי והפרטי. היעדרן מייצר שממה תפיסתית בתחומים אלו.
• כרסום בלגיטימציה הדמוקרטית: בית מחוקקים שאינו משקף את הרכב האוכלוסייה שהוא אמור לייצג מאבד את התוקף המוסרי והדמוקרטי שלו.

שולחן הממשלה והכנסת אינו מועדון חברים סגור. סגירת הרשימות היא ההזדמנות האחרונה של ראשי המפלגות לתקן את העיוורון המבני הזה. חברה שמשאירה את הנשים שלה מחוץ לחדרי ההחלטות, נשארת בסופו של דבר עם תפיסת ביטחון חסרה, סדרי עדיפויות מעוותים ועתיד מופקר.

לירון מנשריאן היא מומחית לשוויון מגדרי, מרצה ומנחת סדנאות למגדר. שירתה 24 שנים באמ"ן בתפקידים פורצי דרך לנשים, בדרג השטח והמטכ"ל, ו-10 שנים ביחידה 8200. חברת "פורום דבורה".