חוק הבוררות מסמיך בתי דין רבניים לאשר החלטות שלהם-עצמם

בקצרה

• הכנסת אישרה את חוק שיפוט בתי הדין הדתיים (בוררות) ברוב של 65 מול 41, הכולל סעיף שלפיו בתי הדין יאשרו את פסקי הבוררות של עצמם.
• משרד המשפטים הזהיר כי אנשים המקבלים הזמנה מבית הדין לבוררות "עלולים להיות מורתעים ולתת את הסכמתם שלא מתוך בחירה חופשית".
• בתי הדין הרבניים נוטים לאשר ויתורים של נשים על זכויות בסיסיות.

במרץ השנה אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 65 מול 41, חוק המסמיך בתי דין רבניים ושרעיים (מוסלמיים-דתיים) לשבת כבוררים בסכסוכים אזרחיים – חוזי שכירות, הסכמי עבודה וסכסוכי כספים – ולא רק בענייני מעמד אישי, כפי שהיה נהוג עד כה.

ברגע האחרון נוספה לחוק ביוזמת ח"כ אוריאל בוסו מש"ס הוראה שלפיה בית הדין עצמו יאשר את פסקי הבוררות שייתן, במקום שבית משפט מחוזי יעשה זאת, כמקובל בכל הליך בוררות אחר.

נציגי משרד המשפטים הזהירו בדיונים בכנסת שאנשים, ובייחוד אוכלוסיות מוחלשות, עלולים לוותר על זכויות המוקנות להם בחוק שלא מרצון חופשי, כשיקבלו את ההזמנה לבוררות מבית הדין עצמו, כפי שהחוק מאפשר. 

טקס השבעת 28 דיינים בבית הנשיא, 10 ביוני 2025 (צילום: דוברות הנהלת בתי הדין הרבניים)

מה אומר בדיוק חוק הבוררות החדש שעבר בכנסת?

החוק מסמיך בתי דין רבניים ושרעיים, שהם גופים ממלכתיים המוסמכים כיום לדון רק בענייני מעמד אישי, לשמש כבוררים גם בסכסוכים אזרחיים – חוזי שכירות, הסכמי התקשרות של עצמאים וכל מחלוקת כספית אחרת, בכפוף להסכמה בין שני הצדדים.

התוספת המשמעותית ביותר לחוק נוספה ממש לקראת ההצבעה: סעיף שלפיו בית הדין עצמו יאשר את פסק הבוררות שנתן, במקום שבית משפט מחוזי יבחן אותו, כפי שנהוג בהליכי בוררות רגילים.

ניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה קבע כי החוק מהווה הרחבה משמעותית של סמכויות בית הדין בשני מובנים – פרוצדורלי וסמכותי – כמעט ללא מעורבות של ערכאה אזרחית.

מי יזם את החוק החדש שמרחיב את כוח בתי הדין הרבניים?

החוק, המאפשר לבתי דין רבניים לשמש בוררים בסוגיות שאינן ענייני מעמד אישי, נחקק ביוזמת הקואליציה. ח"כ משה גפני מיהדות התורה הוביל את הצעת החוק מאז 2023.

ח"כ משה גפני (משמאל) מבקר בביתו של מנהיג הליטאים הרב דוב לנדו, 17 במאי 2026

האם אנשי מקצוע מזהירים מחוק הבוררות החדש?

החוק נדון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. נציגת משרד המשפטים, יעל בלונדהיים, שהשתתפה בדיוני הוועדה על החוק, הזהירה בפירוש כי ההזמנה לבוררות, שלפי החוק מגיעה מבית הדין הדתי עצמו, "עלולה להרתיע ולייצר הסכמה שאינה חופשית" מצד הצדדים בסכסוך שבו בית הדין מיועד לשמש בורר.

זו אינה טענה פוליטית של מתנגדים, אלא הערכה מקצועית של הגוף שאמון על ניסוח החוק והגנה על זכויות האזרח.

ניתוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה קבע כי החוק מהווה הרחבה משמעותית של סמכויות בית הדין בשני מובנים – פרוצדורלי וסמכותי – כמעט ללא מעורבות של ערכאה אזרחית.

החשש המרכזי של אנשי המקצוע מהחוק הוא שצדדים בבוררות יוותרו בה מתוך לחץ על זכויות המוקנות בחוק – בעיקר מצד נשים.

מרבית המועסקים במסגרות הטיפול והחינוך, שבהן צפויה פנייה לבתי הדין להכרעה בסכסוכי עבודה, הם נשים. בדיונים בנושאי אישות נוטים בתי הדין הדתיים לאשר ויתורים של נשים על זכויות בסיסיות שלהן. כעת, חוששים אנשי המקצוע, נשים שישתתפו בבוררות במחלוקות על זכויות כלכליות בסיסיות שלהן, כולל שכר, יוותרו בדיונים על הזכויות מתוך לחץ, וייפגעו מכך.

ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, 22 ביולי 2024 (צילום: דוברות הכנסת)

ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) הביע בדיונים על החוק חשש נוסף: שרשויות מקומיות ביישובים חרדיים, או כאלה שבראשן עומדים חרדים, יפנו להתדיין במחלוקות משפטיות שלהן דווקא בבתי הדין, ולא בערכאות האזרחיות הרגילות.

שאלות שעולות מן הנושא

האם חוק הבוררות מתיר לבתי הדין הדתיים לדון רק בענייני מעמד אישי?

לא. החוק מרחיב את סמכותם לכל סכסוך אזרחי בהסכמת הצדדים, כולל חוזי שכירות וסכסוכי עבודה.

האם בית משפט אזרחי בוחן את פסקי הבוררות של בתי הדין הרבניים?

לא. לפי החוק, בית הדין מאשר בעצמו את הפסק שנתן, במקום בית משפט מחוזי.

האם משרד המשפטים תמך בחוק כפי שאושר?

הדרג המקצועי השתתף בדיונים בכנסת על החוק והזהיר במפורש מפני הרתעה ומהסכמה בלתי-חופשית, במיוחד באוכלוסיות מוחלשות.

הרבנות הראשית לישראל, ארכיון (צילום: פלאש 90)

לסיכום: אם אנשי מקצוע, ביניהם בכירים במשרד המשפטים, מזהירים שחוק הבוררות יגרור אנשים לוותר על זכויותיהם שלא מרצון חופשי, ובכל זאת אושר סעיף שמעביר את הפיקוח על התוצאה לידי הגוף שנתן אותה – למה הקואליציה בחרה להתעלם מהאזהרה המקצועית של משרד המשפטים?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.