בקצרה:
במדד המצומצם של פציעות ונזק לרכוש בלבד, OCHA תיעד ב-2025 יותר מ-1,800 תקיפות מתנחלים בכ-280 קהילות בגדה המערבית – ממוצע של כחמש אירועים ביום, השיעור הגבוה ביותר מאז 2006, כפי שעולה מעדכון המצב ההומניטרי מס' 352 של OCHA.
הנתון אינו חד-פעמי אלא חלק ממגמת עלייה עקבית. לפי דוח האיחוד האירופי על ההתנחלויות ל-2025, OCHA תיעד 1,828 תקיפות מתנחלים עם נפגעים או נזק לרכוש ב-2025, לעומת 1,420 ב-2024 ו-1,189 ב-2023.
הנתון אינו נשען על "אירועי רקע" בלבד: התקיפות הביאו ב-2025 לפציעת 1,190 פלסטינים, מהם 838 (כ-70%) שנפצעו בידי מתנחלים ישראלים – ממוצע של כשני פצועים ביום – לפי אותו עדכון OCHA מס' 352.
הליך רשמי חיצוני מאשש את התופעה באופן עצמאי: משרד האוצר האמריקאי, באמצעות משרד הבקרה על נכסים זרים (OFAC), הטיל ב-18 בנובמבר 2024 סנקציות על ארגון ההתיישבות "אמנה" ועל חברת הבת שלו, מכוח צו נשיאותי 14115, בשל קשריהם ליחידים ולמאחזים המבצעים אלימות בגדה.
לגבי הטענה שסגירת תיק חקירה שקולה לתלונת שווא – מסמך רשמי בנושא פשיעה אידאולוגית מייחס סגירות תיקים לחוסר בראיות או לנסיבות אכיפה, ואינו מכיר בקטגוריה של "תלונה כוזבת".
טענת מבקרי מדד אלימות המתנחלים, שלפיה הנתונים על התופעה הם בעיקר תוצר של ניפוח סטטיסטי מצד האו"ם והתקשורת, אינה עומדת מול הנתון המצומצם ביותר שקיים על התופעה. גם במדד המצומצם ביותר – פציעות ונזק לרכוש בלבד – התופעה נותרת רחבה, והפער בין מספר האירועים למספר תיקי החקירה נובע מהבדלי מדידה ולא מ"תלונות שווא".
המקור העיקרי לנתונים המרכיבים את המדד הוא OCHA (United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs).
שתי טענות משנה מרכזיות של מבקרי המדד אינן מבוססות.
הטענה שפיגוע פלסטיני נספר אוטומטית כאלימות מתנחלים סותרת את כלל הסיווג המפורש של OCHA, הנקבע לפי זהות היוזם – כך שפגיעה של פלסטיני במתנחל נספרת כאירוע נגד מתנחלים, ולא כאלימות מתנחלים.
הטענה בדבר פער בין מספר האירועים למספר תיקי החקירה אינה הוכחה ל"תלונות שווא", שכן אירוע מתועד יכול להסתיים ללא תלונה וממילא ללא תיק חקירה.
הליכי הסנקציות של ארצות הברית והאיחוד האירופי משמשים בדיקה עצמאית נוספת לתופעה.
האם נתוני אלימות המתנחלים הם "המצאה" סטטיסטית של OCHA והתקשורת?
לא. הטענה שנתוני אלימות המתנחלים הם בגדר "המצאה" נשענת על סינון פרטי שערך גוף אידאולוגי, ולא על תיקון רשמי של OCHA או על מאגר משטרתי חלופי.
גם במדד המצומצם ביותר – אירועים עם תוצאה מוחשית – תיעד OCHA ב-2025 מעל 1,800 תקיפות מתנחלים בכ-280 קהילות בגדה. המספר אינו כולל רק הפחדה או הסגת גבול, אלא פציעות, הצתות, השחתה ונזק לחקלאות ולתשתיות, לפי מתודולוגיית האלימות הקשורה למתנחלים של OCHA.
מסד הנתונים של OCHA אינו מאגר פלילי המחליף חקירת משטרה או הרשעה, אלא כלי הומניטרי למיפוי פגיעה, צרכים והגנה על אוכלוסייה אזרחית – והגדרתו רחבה מהגדרת "תקיפה גופנית" בלבד, שכן היא כוללת גם נזק לרכוש והפחדה.
ביקורת שלפיה המאגר מונה נזק לרכוש אינה חושפת אפוא ניפוח, אלא מתארת במדויק את מה שהמאגר נועד למדוד מלכתחילה.
התמונה העולה מהדיווחים הפרטניים אינה מתיישבת עם תיאור של אירועים שגרתיים וזניחים. התקיפות הביאו ב-2025 לפציעת 1,190 פלסטינים – 838 (70%) בידי מתנחלים, 339 (28%) בידי כוחות הביטחון, ו-13 שלגביהם לא ברור מי פגע בהם. מתוך 838 הפלסטינים שנפצעו בידי מתנחלים, קרוב ל-60% היו במחוזות רמאללה (267 פצועים) וחברון (223), לפי עדכון OCHA מס' 352.
כיצד מסווג OCHA אירוע שבו פלסטיני הוא הפוגע במתנחל?
האירוע מסווג לפי זהות היוזם. הטענה שפיגוע פלסטיני נספר אוטומטית כאלימות מתנחלים סותרת את כלל הסיווג המפורש של OCHA, לפי עמוד המתודולוגיה של הגוף. המאגר אכן רחב וכולל גם אירועים שבהם פלסטינים הם הפוגעים וישראלים הם הקורבנות, אולם דווקא מכאן נובעת חולשת טענת ה"ניפוח": OCHA קובע כי החלוקה בין "תקיפה נגד פלסטינים" ל"תקיפה נגד מתנחלים" נקבעת לפי מי יזם את האירוע, ולא לפי זהות הקורבן.
בדוגמה שהגוף עצמו מביא במתודולוגיה שלו, אירוע שבו פלסטיני דוקר מתנחל ונפצע או נהרג במהלך הפיגוע, מסווג כאירוע נגד מתנחלים – לא כאלימות מתנחלים. הצגת המספר ההיסטורי המצטבר של אירועים "הקשורים למתנחלים" כאילו כולו יוחס מלכתחילה לתקיפות יהודים מערבבת קטגוריות שהמאגר עצמו מפריד ביניהן.
סינון האירועים לתנאי צר יותר – "אלימות פיזית יזומה מצד יהודי" – אינו מגלה זיוף בנתונים; הוא פשוט משנה את המשתנה הנמדד.
הטרור הפלסטיני ביהודה ושומרון הוא איום מתועד וחמור, ואין לתאר את הזירה באופן חד-ממדי. אך קיום האיום אינו הופך כל תקיפה ישראלית נגד פלסטינים להגנה עצמית, ואינו מבטל את הצורך למדוד ולחקור תקיפות כאלה בנפרד.
האם הנרטיב של "הגנה עצמית בלבד" עומד מול בדיקות של רשויות זרות?
לא. הטענה שהעימותים הם בעיקר תגובה הגנתית אינה מתיישבת עם ממצאים פרטניים של רשויות זרות שבדקו את התופעה בכליהן שלהן.
משרד האוצר האמריקאי, דרך OFAC, הטיל ב-18 בנובמבר 2024 סנקציות על ארגון ההתיישבות "אמנה" ועל חברת-הבת שלו, מכוח צו נשיאותי 14115, כחלק ממאמץ רב-לאומי לתת דין וחשבון למי שמאיימים על היציבות בגדה. הסנקציות הוטלו על "אמנה" מכיוון שהיא ארגון פיתוח התיישבות הקשור ליחידים ולמאחזים המבצעים אלימות – ולא על בסיס ספירת OCHA.
מהודעת האוצר האמריקאי עולה תיאור המנגנון: "אמנה" עשתה שימוש אסטרטגי בחוות חקלאיות שאותן מימנה ושבהן תמכה בהלוואות ובבניית תשתיות, כדי להרחיב התנחלויות ולתפוס קרקע. המתנחלים והחוות שאמנה תמכה בהם מילאו, לפי המסמך, תפקיד מרכזי בפיתוח התנחלויות בגדה שמהן בוצעה אלימות מתנחלים.
הליך אירופי נפרד הצביע על אותה תמונה: מועצת האיחוד האירופי הטילה ב-15 ביולי 2024 סנקציות על חמישה יחידים ושלוש ישויות שראתה כאחראים להפרות זכויות אדם חמורות ושיטתיות נגד פלסטינים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, במסגרת משטר הסנקציות הגלובלי של האיחוד בנושא זכויות אדם.
שני ההליכים אינם מוכיחים שכל מתנחל אלים, ואינם פסק דין פלילי – אך הם מפריכים את הטענה הכוללת שמדובר במצג תקשורתי נטול בסיס עובדתי.
יצוין כי משרד האוצר האמריקאי הסיר בתחילת 2025 את הסנקציות על אמנה, במסגרת ביטול הצו הנשיאותי של ממשל ביידן בידי הנשיא טראמפ – מדובר בהחלטה מדינית לבטל את הצעד, לא בהפרכת הממצאים שעליהם נשען.
מדוע הפער בין מספר האירועים למספר תיקי החקירה אינו הוכחה ל"תלונות שווא"?
הפער הוא בעיקר פער בין סוגי מדידה. אירוע מתועד יכול להסתיים ללא תלונה, ללא זיהוי חשוד, ללא די ראיות או מחוץ לסמכות האכיפה הרגילה, בעוד שתיק משטרתי יכול לכלול כמה עבירות או כמה נפגעים במקביל. השוואה ישירה בין עמודת האירועים של OCHA למספר תיקי המשטרה אינה אפוא מדד לאמיתות התלונות.
מבקר המדינה, בביקורת המעקב על מחוז שומרון ויהודה (ש"י) שפורסמה ב-15 בפברואר 2022, תיאר את המחוז כמי שמטפל, לצד פעילות חבלנית עוינת וטרור, גם באירועי פשיעה לאומנית ופלילית, ומצא ליקויים מבצעיים ואבטחתיים – בהם ציוד מגן שפג תוקפו ומחסור בכלי רכב ממוגנים – שטרם תוקנו במלואם.
מכך לא ניתן להסיק שהמשטרה מאשרת את כל הדיווחים על אלימות מתנחלים, אך המדינה עצמה אינה מתייחסת לפשיעה הלאומנית כאל המצאה סטטיסטית, אלא כאל תחום אכיפה ממשי שמוקצים לו משאבים ושבו נמצאים ליקויים לתיקון.
האם היקף האיום הביטחוני בגדה מבטל את ממדי הפגיעה בפלסטינים ב-2025?
באזור יהודה ושומרון קיים איום ביטחוני ממשי – אך זהו הקשר בלבד, ואינו מסביר את מלוא היקף התופעה. שב"כ סיכל ב-2024, לפי סיכום השנה של השירות, 1,040 פיגועים משמעותיים באיו"ש ובירושלים – בהם 689 פיגועי ירי, 326 פיגועי מטען, 13 פיגועי דקירה, תשעה פיגועי דריסה, שני ניסיונות התאבדות וחטיפה אחת.
נתון זה מחייב להימנע מתיאור חד-ממדי של הזירה: יש בה ירי, מטענים, דקירות, דריסות ויידוי אבנים, ותושבים ישראלים וכוחות ביטחון פועלים בה לעיתים תחת איום ממשי.
אבל קיום האיום אינו מבטל את הצד השני של הזירה. לפי דוח האיחוד האירופי על ההתנחלויות, תשעה פלסטינים נהרגו בידי מתנחלים ב-2025 ו-838 נפצעו – ממוצע של כשני פצועים ביום. אלה נתונים המבודדים אירועים שהיוזם בהם ישראלי, ואינם מהווים ספירה כוללת של כלל ההרוגים והפצועים בזירה כולה.
טבלת נתונים מסכמת
| נתון | 2023 | 2024 | 2025 | מקור |
|---|---|---|---|---|
| תקיפות מתנחלים עם נפגעים/נזק רכוש | 1,189 | 1,420 | 1,828 | השירות האירופי לפעולה חיצונית (EEAS) |
| קהילות פלסטיניות שנפגעו | – | – | כ-280 | OCHA, עדכון מס' 352 |
| פלסטינים שנפצעו (סך הכול) | – | – | 1,190 | OCHA, עדכון מס' 352 |
| מתוכם נפצעו בידי מתנחלים | – | – | 838 (70%) | OCHA, עדכון מס' 352 |
| פלסטינים שנהרגו בידי מתנחלים | – | – | 9 | השירות האירופי לפעולה חיצונית (EEAS) |
הטבלה מציגה מגמת עלייה עקבית בתקיפות עם תוצאה מוחשית לאורך שלוש שנים – מ-1,189 ב-2023 ל-1,828 ב-2025, עלייה מצטברת של כ-54%. הנתונים לשנת 2025 מפרטים את היקף הפגיעה באותה שנה: כ-280 קהילות שנפגעו, 1,190 פלסטינים שנפצעו (מהם 70% בידי מתנחלים), ותשעה הרוגים בידי מתנחלים. הנתונים מבודדים אירועים שסווגו לפי יוזם ישראלי, ואינם ספירה כוללת של כלל אירועי האלימות בזירה.
שאלות נפוצות
האם המספר 1,800 כולל גם תקיפות פלסטינים נגד ישראלים?
לא. הנתון מבודד אירועים עם נפגעים או נזק לרכוש שסווגו כאלימות מתנחלים לפי זהות היוזם. OCHA תיעד ב-2025 מעל 1,800 תקיפות כאלה בכ-280 קהילות, ממוצע של כחמש ביום – הגבוה ביותר מאז 2006.
האם המספר עולה משנה לשנה, או שמדובר בנתון קבוע שמנופח מדי שנה?
הוא עולה. לפי דוח האיחוד האירופי, OCHA תיעד 1,828 תקיפות עם נפגעים או נזק לרכוש ב-2025, לעומת 1,420 ב-2024 ו-1,189 ב-2023 – עלייה עקבית משנה לשנה.
האם סגירת תיק חקירה פירושה שהתלונה הייתה שקרית?
לא. המסמך הרשמי בנושא פשיעה אידאולוגית מייחס סגירות תיקים לחוסר ראיות או לנסיבות אכיפה. מתוך 40 תיקים שנסגרו בשנת הבדיקה, 25 נסגרו מחוסר ראיות ו-14 משום שהנסיבות לא הצדיקו חקירה. המסמך אינו מכיר בקטגוריה של "תלונה כוזבת".
האם רק גופי האו"ם והתקשורת טוענים שקיימת אלימות מתנחלים?
לא. משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על ארגון "אמנה" בנובמבר 2024 בשל קשריהם ליחידים ולמאחזים המבצעים אלימות, ומועצת האיחוד האירופי הטילה סנקציות על יחידים וישויות ביולי 2024 – שתי בדיקות ממשלתיות נפרדות שאינן נשענות על ספירת OCHA.
מה כולל המדד המצומצם של "נפגעים או נזק לרכוש"?
פציעות, הצתות, השחתה, נזק לחקלאות ולתשתיות ופגיעה באמצעי מחיה. ב-2025 נפצעו במסגרתו 1,190 פלסטינים, מהם 838 בידי מתנחלים – אירועים בעלי תוצאה מוחשית, לא קטגוריית הפחדה בלבד.
האם קיום איום ביטחוני פלסטיני מבטל את הצורך לתעד אלימות מתנחלים?
לא. שב"כ סיכל ב-2024 כ-1,040 פיגועים משמעותיים באיו"ש ובירושלים, איום שאין להתעלם ממנו. אך לצדו תיעד דוח האיחוד האירופי תשעה הרוגים ו-838 פצועים פלסטינים בידי מתנחלים ב-2025 – שני נתונים שאינם סותרים זה את זה, אלא מתארים שני צדדים של אותה זירה.
מקורות
| נושא | כתבה/מסמך | מקור |
|---|---|---|
| היקף תקיפות מתנחלים ב-2025 ופציעת פלסטינים | עדכון המצב ההומניטרי בגדה מס' 352 | OCHA oPt |
| מתודולוגיית סיווג אירועי אלימות הקשורים למתנחלים | עמוד מתודולוגיה – אלימות הקשורה למתנחלים | OCHA oPt |
| נתוני 2023–2025 והרוגים פלסטינים בידי מתנחלים | דוח ההתנחלויות 2025 | השירות האירופי לפעולה חיצונית (EEAS) |
| סנקציות על ארגון אמנה, נובמבר 2024 | הודעת OFAC על סנקציות | משרד האוצר האמריקאי |
| ביטול הסנקציות על אמנה, ינואר 2025 | הודעת סיום הסנקציות | OFAC – משרד האוצר האמריקאי |
| סנקציות על יחידים וישויות, יולי 2024 | הודעת מועצת האיחוד האירופי על סנקציות | Consilium – מועצת האיחוד האירופי |
| ליקויים מבצעיים ואבטחתיים במחוז ש"י | ביקורת מעקב על מחוז שומרון ויהודה (ש"י) | מבקר המדינה |
| פיגועים שסוכלו באיו"ש ובירושלים ב-2024 | סיכום שנת 2024 של שירות הביטחון הכללי | "וואלה NEWS" |
יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו