הצעה לתיקון בחוק השבות שנועד לקבוע כי רק מי שהתגייר "כהלכה" ייחשב יהודי לצורכי עלייה וקבלת אזרחות עלתה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה בחודשי כנס הקיץ האחרון של הכנסת ה-25, בין מאי ליולי 2026. ההצעה לא הגיעה לדיון בכנסת.
ההצעה מיועדת למנוע מאלפי יהודים שהתגיירו בישראל במסגרות שאינן מוכרות על ידי הרבנות הראשית את ההכרה ביהדותם. אי-הכרה ביהדותם עלולה למנוע מהם לקבל אזרחות ישראלית, למנוע את עליית ילדיהם ובני זוגם לארץ במסגרת חוק השבות ולמנוע מהם את הזכות להינשא בישראל ולהיקבר בקבורה יהודית.
את ההצעה הוביל ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט. היא באה בתגובה לפסיקת בג"ץ מ-2021 שהכירה ביהודים שהתגיירו בישראל במסגרות רפורמיות וקונסרבטיביות כיהודים לפי הגדרת החוק.
הצעת החוק של רוטמן מעוררת התנגדות בקרב יהודי התפוצות, שמיליונים מהם רפורמים וקונסרבטיבים. הקידום שלה נעצר בהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו, מחשש לתגובת יהודי התפוצות, ולמרות זאת היא חזרה לסדר היום.
ביולי יצאה הכנסת לפגרה לקראת הבחירות ב-27 באוקטובר. לכן, הסכנה המיידית ליהודים שהתגיירו במסגרות לא-אורתודוקסיות הוסרה, אך הסיכון נותר על כנו לכנסת הבאה.
מה מיועד התיקון לשנות בחוק השבות שדנה בו הממשלה?
חוק השבות קובע כיום כי "יהודי" מבחינה חוקית הוא מי שנולד לאם יהודייה או התגייר, ולא הצטרף לדת אחרת. התיקון המוצע קובע כי לצורך חוק השבות ייחשב רק גיור שנעשה על פי ההלכה האורתודוקסית.
בפועל, אם התיקון יעבור, לא-יהודים שהיגרו או עלו לישראל והתגיירו בארץ במסגרת הזרם הרפורמי או הקונסרבטיבי, וכן במסגרות אורתודוקסיות-ליברליות שאינן מוכרות על ידי הרבנות, לא יזכו עוד להכרה אוטומטית כיהודים – שינוי שמבטל הלכה למעשה את פסיקת בג"ץ.
אם התיקון יעבור, אותם גרים לא יוכלו לקבל אזרחות ישראלית כיהודים אם היגרו לישראל ללא אזרחות; הם לא יוכרו כיהודים במסגרת חוק השבות, כך שבני זוגם, ילדיהם ונכדיהם לא יוכלו לעלות לארץ; וגם אם הם אזרחים ישראלים (שנולדו בישראל, או עלו לארץ במסגרת חוק השבות כקרובי משפחה של יהודים, או קיבלו אזרחות בדרך אחרת) – הם לא יוכלו להתחתן בחתונה יהודית ולהיקבר בקבורה יהודית – ואם הם חסרי דת, לא יוכלו להתחתן בישראל בכלל.
למה נתניהו עצר את קידום התיקון לחוק מיהו יהודי?
שרים בממשלה, כמו שר המשפטים יריב לוין, השרה להגנת הסביבה עדית סילמן והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, תמכו בהצעת החוק וניסו לקדם אותו. אבל נתניהו הורה לעצור את קידום ההצעה בשל חשש קונקרטי: פגיעה ביחסים עם יהדות ארצות הברית, שרובה משתייכת לזרם הרפורמי והקונסרבטיבי.
נתניהו בלם ביוזמתו הצעה שקידמו שרים בממשלתו-שלו – סימן לכך שהממשלה עצמה מודעת למחיר הבינלאומי של המהלך. ובכל זאת, הממשלה לא הסירה את התיקון סופית מסדר היום. גם אחרי החלטתו של נתניהו, ועדת השרים לחקיקה שבה ודנה בהצעת תיקון החוק עם פתיחת כנס הקיץ של הכנסת במאי השנה, במקביל להצעות נוספות הנוגעות לצמצום הגדרת היהדות בחוק השבות.
שבועות ספורים לאחר מכן, ב-17 ביולי, יצאה הכנסת לפגרת הבחירות והממשלה הפכה לממשלת מעבר, שנוהג ריסון מקובל עליה בקידום מהלכים חדשים. אותה הצעה שהורדה מהשולחן בהוראת ראש הממשלה ולא הוסרה ממנו סופית – נשארת כעת תלויה ועומדת ללא הכרעה, וגם הכנסת וגם הממשלה שהיו אמורות להכריע בה נמצאות במעמד מוגבל. עתידם של אלפי גרים נותר באוויר.
כמה אנשים יושפעו מתיקון חוק מיהו יהודי?
בעשור האחרון התגיירו בישראל כ-3,500 בני אדם בשנה, רובם הגדול בגיורים אורתודוקסיים מטעם המדינה. כ-2,000 מהם התגיירו במסגרת מערך הגיור הממלכתי וכאלף נוספים במסגרת הגיור הצבאי. לצידם, בתי הדין הרבניים מאשרים מדי שנה כ-100 גיורים אורתודוקסיים נוספים שנעשו באופן פרטי, או בחו"ל.
בנוסף, מתגיירים מדי שנה יותר מ-500 בני אדם במסגרות שלא קיבלו את אישור מוסדות הדת הרשמיים. כ-220 מתגיירים בממוצע בשנה בגיור אורתודוקסי במסגרת ארגון "גיור כהלכה" – ארגון אורתודוקסי-ליברלי שאינו מוכר על ידי הרבנות; כ-235 מתגיירים בממוצע בשנה במסגרת התנועה הרפורמית; וכ-90 במסגרת התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית). אלה בדיוק האוכלוסיות שהתיקון של רוטמן מבקש לשלול את ההכרה בהם כיהודים ואת זכויותיהם.
| נתון | היקף שנתי ממוצע (עשור אחרון) | האם התיקון נועד לפגוע בהכרה כיהודים |
|---|---|---|
| גיור במערך הגיור הממלכתי (אורתודוקסי) | כ-2,000 | לא |
| גיור במסגרת הצבאית (אורתודוקסי) | כ-1,000 | לא |
| גיורים במסגרת התנועה המסורתית (קונסרבטיבית) | כ-90 | כן |
| גיור "כהלכה" (אורתודוקסי-ליברלי, לא מוכר ע"י הרבנות) | כ-220 | כן |
| גיור רפורמי | כ-235 | כן |
מקור הנתונים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, מאי 2026.
מי נפגע מהעובדה שהחוק הוקפא?
האופן שבו טופלה הצעת החוק לשינוי ההכרה בגיורים – קידום, עצירה וחזרה לשולחן בלי הכרעה – הציל אלפי גרים שלא גוירו במסגרת המוכרת על ידי המדינה משלילת ההכרה בהם כיהודים ושלילת זכויותיהם. עם זאת, הוא יצר מציאות שבה הם נמצאים תחת איום ואינם יכולים לדעת ולתכנן את חייהם.
מי שעבר גיור לא-אורתודוקסי בישראל אינו יודע אם מעמדו האזרחי יישאר יציב, ועם כניסת הכנסת לפגרת הבחירות, אפילו לא ברור מתי תתקבל תשובה.
הרבנות הראשית ומוסדות הגיור הממלכתיים ממשיכים לפעול לפי הדין הקיים, בעוד ההצעה ממתינה לכנסת הבאה. גם מבחינת יחסי החוץ, המצב שנוצר אינו פותר דבר: ייתכן שנתניהו מנע את העמקת ההידרדרות ביחסים עם יהדות ארה"ב, אבל הוא לא הסיר את הסיכון – הוא רק דחה אותו, וכעת הדחייה נמשכת מעצמה עד לכנסת הבאה.
הימנעות מהכרעה, לא פחות מהכרעה עצמה, היא בחירת מדיניות שיש לה מחיר.
האם ממשלת השינוי ניסתה לשנות את חוקי הגיור?
בממשלה הקודמת קידם השר לשעבר לשירותי דת מתן כהנא תיקון של חוק הגיור בכיוון הפוך לחלוטין. כהנא שאף להרחיב את סמכות הגיור לרבני ערים כדי להקל על תהליך ההצטרפות ליהדות, מתוך הנחה שהחמרה דוחקת מועמדים פוטנציאליים.
הממשלה הנוכחית פעלה בכיוון ההפוך: ש"ס פעלה לבטל את המהלך שהוביל כהנא, במקביל לקידום התיקון של רוטמן. כלומר, בתוך פחות מארבע שנים עברה המדיניות הרשמית של ממשלות ישראל מניסיון להקל על הגיור לניסיון להחמיר בהכרה בו.
לסיכום: אם ראש הממשלה עצר את ההצעה מחשש לפגיעה ביהדות ארה"ב, מדוע לא הסיר אותה סופית מסדר היום לפני שהכנסת יצאה לפגרת הבחירות – במקום להשאיר אותה תלויה לכנסת הבאה?
מדי שנה מתגיירים כ-550 בני אדם בישראל בגיור שאינו מוכר על ידי המדינה. במצטבר, מדובר באלפים רבים של בני אדם. האנשים הללו עלולים לאבד את ההכרה ביהדותם ואת זכותם לאזרחות, עליית קרובי משפחה, נישואין וקבורה. עם הקפאת הצעת החוק, כיצד הם יכולים לתכנן את חייהם? מה הסטטוס המשפטי שעל פיו יכולים אזרחים ובני זוגם לתכנן את חייהם?
האם ראוי שאלפי אזרחים ובני משפחותיהם יחיו שנים במעמד לא-ודאי, כשההכרעה נדחית לכנסת הבאה? ומה זה אומר על סדרי העדיפויות של הממשלה, כאשר היא יוזמת מהלך שנועד לפגוע בזכויותיהם של אלפי בני אדם שמבקשים להצטרף לעם היהודי, ולבסוף לא מכריעה בו אלא משאירה אותו באוויר?
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו