30 שנה אחרי חוק קבורה אזרחית - בירושלים אין אף חלקה אזרחית אחת

בקצרה

• ב-1996 אישרה הכנסת שלכל ישראלי זכות להיקבר בקבורה אזרחית.
• בירושלים אין ולו חלקה אחת שבה ניתן להיקבר בקבורה אזרחית, גם לא בתשלום.
• מבקר המדינה קבע כי פעילות גופי הממשלה ליישום החוק "התאפיינה באוזלת יד", וכי "המדינה כשלה בהבטחת זכות בסיסית של אזרחיה".

ב-1996 קבעה הכנסת שלכל אדם בישראל שמורה הזכות להיקבר בקבורה אזרחית, לפי השקפתו ולא לפי ההלכה. באותו דיון עצמו הוזהרה הכנסת כי הממסד הדתי יפעל להשתלט על ביצוע הזכות.

שלושים שנה אחר כך, בעיר הבירה של מדינת ישראל אין ולו חלקת קבר אזרחית אחת, גם לא בתשלום. בנוסף, 62% מהחלקות האזרחיות בכלל הארץ מנוהלות בידי חברות קדישא ומועצות דתיות. אי-היישום של חוק קבורה אזרחית נמשך בזמן כהונתן של ממשלות רבות, והחמיר בתקופת כהונת הממשלה הנוכחית.

חלקת הקבורה האזרחית בבית הקברות מורשה (צילום: באדיבות הכותב)

ממתי קיימת קבורה אזרחית בישראל?

החוק המבטיח קבורה אזרחית לכל נחקק ביוזמת ממשלתו של יצחק רבין ועבר בכנסת חודשים אחדים אחרי הירצחו, ב-1996. כבר במהלך החקיקה, הזהירו פעילים למען קבורה אזרחית שהממסד הרבני ינסה להשתלט על בתי הקברות האזרחיים.

בישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט שדנה בחוק בפברואר 1996, בהשתתפות השר לענייני דתות דאז שמעון שטרית, אמר עורך הדין אברהם גל, יו"ר עמותת "מנוחה נכונה" לקידום קבורה אזרחית: "יש פרסומים בעיתונות הדתית שיש התארגנות כזאת (חברה קדישא) יקימו חברות בת כדי להשתלט על התחום הזה".

ח"כ בני טמקין, ממגישי החוק, ניסח זאת ישירות: "הם ("מנוחה נכונה" והפעילים למען קבורה אזרחית) מפחדים שיותר חברות קדישא אורתודוקסיות ישתלטו על האפשרות של הקבורה האלטרנטיבית".

גל ביקש לעגן בחוק שבית העלמין האזרחי ינוהל בידי עמותה שהקריטריון המרכזי לבחירתה יהיה העובדה שהיא מייצגת את הציבור שיזדקק לשירות הקבורה האזרחי. הבקשה נדחתה; יו"ר הוועדה דאז, ח"כ דדי צוקר, קבע כי "אנחנו לא מגבילים את סוג ההתאגדות".

בית העלמין האזרחי "מנוחה נכונה" בכפר סבא (צילום: Shnoy, מאושר לשימוש חופשי במסגרת Creative Commons)

כיום נראה שהחששות התגלו כמוצדקים: 62% מחלקות הקבורה האזרחית מנוהלות היום בידי חברות קדישא ומועצות דתיות.

מה אומרים בממסד הדתי על קבורה אזרחית?

בממסד הרבני-אורתודוקסי – הרבנות הראשית וחברה קדישא – מאמינים שאין מקום לקבורה אזרחית. ב-2013, במהלך דיון בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת על הקצאות חלקות לקבורה אזרחית בבתי עלמין קיימים, הצהיר נציג חברה קדישא: "אנחנו סבורים שכל יהודי צריך להיקבר בקבורה יהודית".

זו אינה מחלוקת על נוהל, אלא עמדה על עצם הלגיטימיות של החלופה – מפי הגוף שמנהל כשני שלישים מבתי הקברות האזרחיים בישראל, ואת רוב בתי הקברות היהודיים-דתיים.

מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת תיעד סירוב של חברות קדישא ורשויות מקומיות לקבור בשטחיהן מי שאינם בני המקום, לצד אתרים שהוקצו לקבורה אזרחית ולא הופעלו.

בית העלמין האזרחי "מנוחה נכונה" בבאר שבע (צילום: ניצן כהן. מאושר לשימוש חופשי במסגרת Creative commons)

ב-2022, בתקופת ממשלתו של נפתלי בנט, דרש יו"ר ועדת החוקה של הכנסת דאז, ח"כ קריב, לדרוש שחלקות אזרחיות יופקדו בידי עמותות אזרחיות ולא בידי חברות קדישא, בנימוק שגופים הכפופים להלכה אינם צריכים לנהל בית עלמין אזרחי. 26 שנה אחרי שהאזהרה הושמעה, נדרשה הכנסת לחזור עליה – וגם אז היא לא יושמה.

האם למדינה אין מספיק כסף לבנות בתי קברות אזרחיים?

הממשלה הנוכחית הגדילה את התקציבים בתחום הדת במאות מיליוני שקלים בתקציב המדינה ל-2026, תקציב המשרד לשירותי דת גדל ב-21% והגיע לכ-660 מיליון שקל, וזאת לאחר שב-2025 כבר תפח באותו היקף, בעיקר באמצעות כספים קואליציוניים.

בתוך המשרד הזה, תקציב הקמת המקוואות ושיפוצם הגיע ב-2024 ל-93 מיליון שקל, לעומת 18 מיליון ב-2021 – יותר מפי חמישה. בדיווח על כך בעיתון "כלכליסט" נכתב כי "לש"ס יש מדיניות של בניית מקווה בכל יישוב ושכונה בלי קשר לצרכים".

בדצמבר 2025 הגדילה הממשלה באופן רטרואקטיבי את תקציב מבני הדת ל-2025 ברבע, מ-88 ל-110 מיליון שקל, והעבירה 40 מיליון נוספים למינוי רבני יישובים ובלניות.

הישיבה החרדית מיר במאה שערים, מאי 2024. אילוסטרציה (צילום: Arie Leib Abrams/Flash90)

במרץ השנה הוקצו למשרד עוד 104 מיליון שקל בחלוקת הכספים הקואליציוניים.

עלות הקמת בית עלמין אזרחי בירושלים נאמדת בכ-15 עד 20 מיליון שקל – פחות מרבע מהגידול בהקמת המקוואות, כמחצית מהתוספת האחרונה למינוי רבני יישובים, וכשישית מהגידול בתקציב משרד הדתות בשנה אחת. תקציב התמיכה בקבורה אזרחית בירושלים עומד על 3.2 מיליון שקל בלבד (שלא ברור על מה הוא משולם, בהיעדר חלקות קבר אזרחיות בבירה) ומשולם בדיעבד.

מנהלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה, אורלי ארז לחובסקי, העירה לאחרונה בדיון בנושא הקבורה האזרחית בוועדת העלייה: "התקציב הזה לא עוזר, כי לעמותה אין כסף להתחיל".

אגב, בזמן בו אושרו חלק מתוספות התקציב למשרד לשירותי דת לא היה בו שר מכהן כלל. הכתב והפרשן לעניינים חברתיים של "כלכליסט", שחר אילן, העיר באותה תקופה כי "הממשלה ממשיכה להעביר תקציבים קואליציוניים לש"ס כאילו היא (ש"ס) עדיין חברה בממשלה". מנגנון ההקצאה פעל היטב באותם שבועות עצמם – אבל רק בכיוונים שהיו רצויים לממסד הדתי.

האם בירושלים אין בית עלמין אזרחי בגלל מחסור בקרקע? 

גם היעדר קרקע אינו החסם בפני קבורה אזרחית בירושלים, כיוון שרשות מקרקעי ישראל הקצתה לכך קרקע. בדיון בנושא בוועדת הקליטה ב-2025 אמר מנהל מרחב ירושלים ברמ"י, אסף רפלד: "רמ"י הקצתה קרקע לקבורה אזרחית בירושלים. הקצנו… זה עובדתי", והוסיף: "אני לא אחראי על פיתוח". רמ"י עשתה את שבסמכותה; המשרד לשירותי דת ומשרד האוצר הם שלא העמידו את המימון להקמת בית העלמין.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי מחוץ למשרדי מפלגת ש"ס בירושלים, 4 ביוני 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מה היא עמדת משרד הדתות בנושא קבורה אזרחית?

בתגובה שמסר המשרד לשירותי דת לביקורת קודמת של מבקר המדינה נכתב כי "רוב חסרי הדת מוצאים את פתרונות הקבורה שלהם דווקא במסגרת בתי העלמין הקונבנציונליים הקיימים". זו אינה טענה על מחסור בתקציב או על חסם תכנוני, אלא עמדה עקרונית: שאין צורך ממשי בחלופה האזרחית, ולכן אין הצדקה להשקיע בהקמתה.

ההצהרה הזאת עומדת בסתירה לעובדות. כ-550 אלף ישראלים הם חסרי דת, ולכן הם יכולים להיקבר רק בבתי קברות אזרחיים. לאלה נוסף מספר לא ידוע, אך גדול, של יהודים חילונים שרוצים להיקבר בקבורה אזרחית. לפי נתונים שהוצגו בכנסת, 17% מתושבי אזור ירושלים מעוניינים בקבורה אזרחית, ו-53% מהציבור כלל אינם יודעים שהאפשרות קיימת – כלומר חלק מ"היעדר הביקוש" נובע מכך שהמדינה אינה מיידעת את הציבור על הזכות.

מבקר המדינה מצא שהמדינה אינה מנהלת כלל מסד נתונים מפורט על מצאי המקומות לקבורה אזרחית – כך שטענת המשרד על היעדר ביקוש אינה מבוססת על עובדות.

מי אמור לבצע את החובה לספק שירותי קבורה אזרחית?

חוק הקבורה האזרחית הטיל את האחריות לספק שירותי קבורה אזרחית למי שנזקק או בוחר בהם על המשרד לשירותי דת. החובה כוללת את האחריות לקביעת מקומם של בתי העלמין האזרחיים, למתן רישיון לתאגידי קבורה ולקביעת נוהלי הקבורה. בפועל הועבר הביצוע לעמותה שנשלחה לגייס תרומות.

שר המשפטים יריב לוין בכנסת, 25 בפברואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

יו"ר ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, גלעד קריב (הדמוקרטים), אמר בדיון בוועדת הקליטה ב-2025: "המצב שהמדינה פונה לעמותות כדי שהן יממשו את החוק שבו מחויבת המדינה וגם לא מעמידה להן את התמיכה הכספית המתאימה ושולחת אותן לקושש תרומות זה מצב בלתי נתפס".

התוצאה נופלת על משפחות הנפטרים. לחובסקי תיארה בוועדה מקרה של מכרה מהיישוב מבשרת שאביה נפטר בפתאומיות: "אמרתי לה, תקשיבי, אין, אין לנו אופציה. בסופו של דבר הוא נקבר בראשון לציון תמורת הרבה מאוד כסף" – 72 אלף שקל. בלשונה: "לא יכול להיות המצב הזה, שזו קבורה לעשירים בלבד".

בית משפט השלום בכפר סבא פסק בעבר שעל המדינה לפצות שני קרובי נפטרים שזכותם לקבורה אזרחית בחינם לא מומשה בשל מחדלי הממשלה ביישום החוק.

גם הפתרון הזמני נתקל במחסומים. העותרות ביקשו לאפשר קבורה בבית העלמין בקיבוץ קריית ענבים; אבל נציג רמ"י השיב שקרקע חקלאית מיועדת לחברי היישוב בלבד, ומסר כי מועצת מקרקעי ישראל "לא רואה לנכון לחרוג מהכלל".

בראש אותה מועצה, הקובעת את מדיניות הקרקע ומוסמכת לשנות את הכלל, עומד שר הבינוי והשיכון, חיים כץ. קריב כינה את המסלול העוקף שהוצע "פליק פלאק בירוקרטי".

השר וחבר הליכוד חיים כץ מגיע לישיבת מזכירות הליכוד בכנסת בירושלים. 28 ביוני 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בדיון בוועדת העלייה בשנה שעברה שיועד לבחון את מדיניות הקבורה האזרחית, לא התייצב נציג מטעם המשרד. באותו מועד כיהן בראש המשרד השר מיכאל מלכיאלי.

קריב פתח באמירה כי "כל הניסיונות שלנו להבין מי מגיע מטעם הנהלת המשרד כשלו, כולל פניות בשעות האחרונות למנכ"ל המשרד", וקבע כי "מדובר כמובן בהפרה של הוראות החוק" וב"זלזול בעבודת הכנסת שאין לו תירוץ".

ההיעדרות מהדיון אינה אירוע חריג אלא חלק מדפוס. בדוח מבקר המדינה מ-2017 נקבע כי "פעילות גופי הממשלה, ובראשם המשרד לשירותי דת, התאפיינה באוזלת יד מתמשכת… המדינה כשלה בהבטחת מיצוי אחת הזכויות הבסיסיות של אזרחיה". תשע שנים חלפו מאז, ראש הממשלה הוא עדיין בנימין נתניהו, ובירושלים עדיין אין בית עלמין אזרחי.

בראש משרד הדתות עומד היום השר יריב לוין, המנהל במקביל ארבעה משרדים נוספים; לוין מונה כממלא מקום לאחר שמלכיאלי התפטר ביולי 2025 עקב מחאה של ש"ס על חוק הגיוס.

במשך שלושה חודשים פעל המשרד, כמו משרדים אחרים, "ללא שר כלל"; בנובמבר אשתקד הפך מינויו של לוין לקבוע. המכון הישראלי לדמוקרטיה הזהיר כי בנסיבות כאלה קיים "חשש של ממש" שקולם של המשרדים הנוספים "ייעלם".

ראש הממשלה בנימין נתניהו לוחץ את ידו של ח"כ משה גפני מיהדות התורה, היושב ליד ח"כ יצחק גולדקנופף, במהלך ההצבעה בקריאה ראשונה על חוק יסוד לימוד תורה במליאת הכנסת, 1 ביולי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

מה קבע בג"ץ בעתירות על המחסור בבתי קברות אזרחיים?

באפריל השנה הוציא בית המשפט העליון צו על תנאי המורה למשרד לשירותי דת ולמשרד האוצר, שבראשו עומד השר בצלאל סמוטריץ', להסביר מדוע לא יוקם ולא ימומן בית עלמין אזרחי לתושבי ירושלים והסביבה.

משרד הדתות ענה כי אינו מתכוון לממן את הקמת בית העלמין מתקציב המדינה, כיוון שלטענתו "ניתן לקדם את ההקמה באמצעות יוזמה פרטית".

תשובת המדינה סותרת, אפוא, את החוק. עד כה בג"ץ לא הוציא פסק דין בנושא.

לסיכום: החוק, שנחקק ב-1996, מחייב את המדינה לאפשר לכל אזרח להיקבר בבית עלמין אזרחי. שלושים שנה אחר כך – 62% מהחלקות האזרחיות מנוהלות בידי חברות קדישא ומועצות דתיות; בירושלים כולה אין אפילו חלקת קבורה אזרחית אחת.

תקציב משרד הדתות גדל בשנים האחרונות במאות מיליוני שקלים; עלות הקמת בית עלמין אזרחי בירושלים מוערכת בכ-15 עד 20 מיליון שקל בלבד. אבל משרד הדתות הודיע לבג"ץ כי לא יתקצב את הקמת בית העלמין האזרחי כיוון ש"אפשר לעשות זאת ביוזמה פרטית", והודיע לכנסת ש"רוב חסרי הדת מוצאים את פתרונות הקבורה שלהם בבתי העלמין הקיימים" בלא כל נתונים שמבססים זאת.

כאשר תושב מבשרת ציון נקבר בבית עלמין אזרחי בראשון לציון תמורת 72 אלף שקל – כיצד, בעצם, מספקת המדינה את הזכות שהמחוקק חייב אותה להעניק לכל אזרח?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.