אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-2022 – השגחה על פעוטות במימון ציבורי מהלידה – נזנחה כבר בפברואר 2023, פחות מחודשיים לאחר השבעת הממשלה, וכשבעה חודשים לפני פרוץ המלחמה.
במאי 2023 הציג נתניהו תוכנית חלופית, שלא כללה מעונות יום בחינם לכל כפי שהובטח, אך כללה את הרחבת נקודות הזיכוי במס ומס ההכנסה השלילי להורים עובדים, פיקוח על תעריפי השגחה על פעוטות, ומענקי התמדה והכשרות מקצועיות למטפלות. אבל רק חלק מהרחבת נקודות הזיכוי יושם בפועל, בהיקף שמתגמד ליד עלות התוכנית המקורית ומכסה רק חלק קטן מעלות הפעוטונים.
גם המחסור במטפלות לא טופל ואף החמיר. לפי דיווחי הכנסת מנובמבר 2025 חסרות כ-3,000 מטפלות וב-2024 נסגרו יותר מ-500 מעונות יום.
המלחמה יצרה, אמנם, בעיה תקציבית אמיתית, אך הממשלה המשיכה להזרים כספים קואליציוניים בהיקף גדול, כך שמדובר בסדר עדיפויות.
באפריל 2023 הושקה תוכנית לחינוך חינם, מה היא כללה?
ההבטחה המשמעותית ביותר של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבחירות 2022 לכנסת ה-15 הייתה יישום "חינוך חינם" (פעוטונים ומעונות יום) מגיל הלידה עד שלוש.
אולם כבר בפברואר 2023, ערב הגשת תקציב המדינה, דווח בחדשות ערוץ 12 כי השורה של "חינוך חינם לגילאי 0–3" נשמטה מהתקציב שהוגש למוחרת, וכי גם הצעה מצומצמת יותר של סבסוד גילאי שנתיים–שלוש נתקלה בסירוב של משרד האוצר.
התוכנית שהציגה הממשלה במאי 2023 הייתה מהלך חלקי ולא השגחה חינם על פעוטות מגיל הלידה לכול. לפי מצגת משרד החינוך שהוגשה אז לוועדת החינוך של הכנסת, המהלך הוגדר "הליך מדורג", והעלות שלו הסתכמה ב-5.3 מיליארד שקל.
התוכנית כללה 1.3 מיליארד שקל לנקודות זיכוי במס להורים עובדים; 850 מיליון שקל למס הכנסה שלילי להורים עובדים עניים; 600 מיליון לעדכון תעריף ולשיפור איכות בפעוטונים; 150 מיליון למענק התמדה למטפלות; 200 מיליון להכשרה למטפלות. נוסף על כך, הושקה תוכנית בינוי רב-שנתית למעונות בתקציב של 2.2 מיליארד שקלים.
ההטבה למשפחות הוגדרה במונחי תקרת זיכוי למשפחה, ולא כהענקת חינוך חינם. לפי אותה מצגת, ההטבה למשפחה עמדה על "עד 940 שקלים לחודש" לילד – לא אפס תשלום לכל ילד בכל מסגרת. כלומר, למרות שהבטחת נתניהו הוצגה לבוחר כחינוך חינם מלידה עד שלוש, התוכנית שהציג משרד החינוך הייתה סבסוד חלקי מאוד, מדורג ומותנה. התשלום החודשי למעונות יום מגיע לאלפי שקלים, גבוה לאין ערוך מ-940 לחודש.
שבועיים קודם-לכן הציגו נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר החינוך יואב קיש במסיבת עיתונאים את מה שהגדירו "השלב הראשון" של התוכנית. נתניהו הצהיר: "אנחנו מודיעים היום על השקת השלב הראשון בתוכנית חינוך חינם לגילאי 0–3 – כפי שהתחייבנו שנעשה במערכת הבחירות".
כלומר, המתווה המקורי הוסב לתוכנית תוספת נקודות זיכוי ממס להורים עובדים, לצד סבסוד במעונות המפוקחים. צעד זה הוצג על ידי משרד החינוך כשלב הראשון ממהלך מדורג בעלות 5.3 מיליארד שקל.
אך למעט מתווה נקודות הזיכוי, תוכנית הממשלה כלל לא יושמה.
האם נקודות הזיכוי להורים מכסות את עלות מעונות היום?
החלפת ההבטחה המקורית של "חינוך חינם אוניברסלי בגילים 0–3" למנגנון של נקודות זיכוי ממס במסגרת חוק הסיוע להורים לילדים עד גיל 3 עוררה ביקורת כלכלית וחברתית נוקבת בשל שני כשלים מרכזיים: החרגת השכבות החלשות ואי-כיסוי עלויות החינוך בפועל.
![אילוסטרציה: מעון יום של נעמ"ת ברמלה (צילום: נעם פורר, ויקיפדיה)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/09/1-1-1024x640.jpg "אילוסטרציה: מעון יום של נעמ"ת ברמלה (צילום: נעם פורר, ויקיפדיה)")
ראשית, מכיוון שהטבה זו מיושמת דרך הפחתת מס הכנסה, היא מותנית ישירות ברף השכר של ההורים. נקודות הזיכוי מועילות רק למי שגובה החיוב שלהם במס מגיע לערך נקודות הזיכוי שהם זכאים להן – כך שמשפחות מעוטות יכולת, שאינן מגיעות לסף המס, נותרות ללא כל סיוע.
שנית, בעוד שחינוך חינם אמיתי נועד לחסוך להורים עלות חודשית של כ-2,500 עד 4,000 שקל לחודש עבור מסגרת חינוכית, המתווה הנוכחי מספק סבסוד חלקי בלבד.
עם שווי נקודת זיכוי העומד על 242 שקל בחודש (נכון לשנת 2026), תקרת הזיכוי המקסימלית עבור פעוט בן שנה או שנתיים עומדת על כ-448 שקל לכל הורה, או 968 לזוג הורים עובדים – סכום המכסה רק חלק קטן מההוצאה האמיתית, ומותיר את הנטל הכלכלי הכבד על כתפי המשפחות העובדות.
תוכנית משרד החינוך ממאי 2023 כללה גם טיפול במעמד המטפלות ובשכרן, וכן בינוי אלפי כיתות גן חדשות – מתוך הבנה שלא ניתן לתת פתרון כולל מבלי להתייחס להכשרת מטפלות, לשכרן ולהרחבת מערכת המעונות.
לפי דוח מבקר המדינה ממאי 2022, בקצב ההכשרה שהיה נהוג אז נדרשו יותר מ-20 שנה כדי להשלים את פער ההכשרה של המחנכות-מטפלות מול דרישות חוק הפיקוח החדש. הדוח הצביע גם על תחלופה גבוהה: יותר ממחצית העובדות במעונות המפוקחים עזבו כבר בשנת עבודתן הראשונה, כך שהתשתית האנושית לא הייתה בשלה להתרחבות שנדרשה והובטחה.
כך או כך, מאז המצב לא השתפר, אלא החמיר. לפי נתונים שהוצגו בוועדת הכנסת לזכויות הילד בנובמבר 2025, במערכת חסרות כ-3,000 מטפלות. יותר מ-500 מעונות נסגרו ב-2024, כשהסיבה המרכזית היא מחסור בכוח אדם מקצועי.
החלפת ההבטחה לחינוך חינם במנגנון של נקודות זיכוי ממס העניקה הטבה כספית חלקית לחלק מהמשפחות אך לא סיפקה מענה למשבר החינוך בגיל הרך. בפועל, הענקת נקודות זיכוי ללא טיפול במעמד המטפלות ובשכרן הובילה לקריסת מעונות מפוקחים ולסגירת כיתות גן עקב מחסור בצוותי חינוך.
למה הממשלה לא קיימה את ההבטחה לחינוך חינם מגיל 0?
המלחמה יצרה אילוץ פיסקלי חריף. לפי הצעת תקציב 2025 שפרסמה הכנסת, מסגרת ההוצאה לביטחון ולסדר הציבורי עמדה על 184.8 מיליארד שקל ברוטו, והמדינה הציגה גירעון מתוכנן של 101.9 מיליארד שקל, כ-4.9% תוצר.
לפי הדין וחשבון של בנק ישראל לשנת 2025, הגירעון בפועל הסתכם בכ-4.7% תוצר, כ-99 מיליארד שקלים, והחוב הציבורי עלה ל-68.5% מהתוצר בסוף 2025. האילוצים התקציביים אמיתיים, ומצמצמים את מרחב התמרון של הממשלה, אך לא מבטלים את היכולת שלה לבחור – שהרי הממשלה המשיכה להקצות מיליארדי שקלים לכספים קואליציוניים גם במהלך המלחמות ואחריהן.
לפי דיווח מדיוני ועדת הכספים מ-10 במרץ 2025, בתקציב 2025 אושרו כספים קואליציוניים בהיקף 5.11 מיליארד שקל. נציג אגף התקציבים הבהיר בוועדה כי מדובר בהסכמים שאינם חלק מבסיס התקציב הקבוע, אך הם הובאו להקצאה באותה שנה.
מיליארדי השקלים של הכספים הקואליציוניים מוכיחים שאי-מימושה של תוכנית חינוך חינם לגילאי 0–3 הוא בחירה פוליטית קואליציונית על חשבון משלמי המיסים והנזקקים, ולא אילוץ הנובע מקשיים כספיים.
גם לאחר פרוץ המלחמה נותרה לממשלה יכולת להפנות כסף לשימושים אזרחיים חדשים, אך היא בחרה שלא להקצות אותו לטובת כלל האזרחים אלא לתחזוקת הקואליציה, להתנחלויות, לשירותי דת ולמגזר החרדי. לפי ניתוח מכון ברל, המגזר החרדי קיבל 58% מהכספים הקואליציוניים וכלל האוכלוסייה 26% בלבד.
הבחירה להמשיך ולהזרים כספים קואליציוניים לחרדים נמשכה גם ב-2026. לפי ניתוח של פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר, תקציב 2026 כלל כחמישה מיליארד שקל של תקציבים קואליציוניים מגזריים לצד קיצוץ בסעיפים אזרחיים. הניתוח מצביע על אותו עיקרון: גם תחת נטל ביטחוני חריג, הממשלה המשיכה לקבל החלטות על חלוקת משאבים מוטה ומפלה בשווי מיליארדים.
כלומר, מדובר בבחירה בסדרי העדיפויות של הממשלה והעדפת כספי קואליציה על פתרון אמיתי לבעיה שהוצגה בקמפיין הבחירות – ובצדק – על ידי ראש הממשלה עצמו כ"זעקת אמת".
ארז זאבי, מהנדס תוכנה, לשעבר סגן נשיא למחקר ופיתוח בחברות תוכנה בישראל ובעולם, וגם מלחין ומוזיקאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו