בקצרה
- לכ-20 אלף פעוטות לא נמצא מקום במעון השנה בשל המחסור בצוותים, לפי הערכת הארגונים המפעילים מעונות במחיר מפוקח (ynet, 1.9.2026).
- כ-40% מנשות הצוות בגיל הרך עזבו בשנה שקדמה למחקר – מול 18% באירלנד, 15% בקנדה ו-12% בגרמניה, לפי מחקר TALIS הבינלאומי 2024.
- מטפלת בישראל אחראית על 11 פעוטות עד גיל שלוש, מול 6 בממוצע ה-OECD; עד גיל שנה: 6 מול 4, לפי אותו מחקר.
- מעונות נסגרו ממש ערב 1 בספטמבר מפני שלא נמצא צוות, ומאות הורים נאלצו להישאר בבית, לפי עדויות מנהלות ויצו ונעמת.
- בשנה האחרונה נסגרו 40 מסגרות פרטיות מקרב חברות התאחדות מעונות היום הפרטיים, לפי מנכ"ל ההתאחדות.
בפתיחת שנת הלימודים בספטמבר 2026 נותרו כ-20 אלף פעוטות בישראל בלי מקום במעון יום, לפי הערכת הארגונים המפעילים מעונות במחיר מפוקח. הסיבה אינה מחסור במבנים אלא מחסור בכוח אדם: מעונות שלמים וכיתות בודדות נסגרו ברגע האחרון מפני שלא נמצאו מטפלות לאיישן.
הרקע לכך מתועד במחקר TALIS הבינלאומי משנת 2024, שמצא כי יותר מ-40% מנשות הצוות בחינוך לגיל הרך בישראל עזבו בשנה שקדמה למחקר – שיעור הגבוה ביותר מפי שניים מאירלנד, קנדה וגרמניה. במקביל, מטפלת בישראל אחראית על 11 פעוטות עד גיל שלוש, כמעט כפול מהממוצע במדינות ה-OECD. שכר המטפלות נגזר משכר לימוד מפוקח שלא עודכן בשנים האחרונות.
כמה מטפלות עוזבות, ואיך זה נראה מול העולם?
שיעור עזיבה שהוא ביותר מפי שניים מכול מדינה מושווית. לפי מחקר TALIS הבינלאומי שנערך ב-2024, יותר מ-40% מנשות הצוות במערכת החינוך לגיל הרך בישראל עזבו בשנה שקדמה לעריכת המחקר. ההשוואה חדה: באירלנד כ-18%, בקנדה כ-15%, ובגרמניה כ-12%.
מחקר שנערך באוניברסיטת בר-אילן מציג תמונה מתונה יותר ברמה המערכתית – כ-20% מנשות הצוות עזבו את המערכת ב-2023. אך ברמת הכיתה הבודדת התמונה חמורה דווקא יותר: 43% מנשות הצוות העידו כי מטפלת אחת לפחות עזבה את הצוות שלהן, לכיתה אחרת, למעון אחר או מהמערכת כולה.
מנכ"לית נעמת חגית פאר מתארת את התוצאה: "חלק גדול מהעובדות החדשות עוזבות תוך חודשים בודדים, הן לא מחזיקות מעמד".
על כמה פעוטות אחראית מטפלת אחת?
כמעט כפול מהממוצע במדינות המפותחות, בכל שכבת גיל. לפי הנתונים שפורסמו, בישראל מטפלת אחת אחראית על 11 פעוטות עד גיל שלוש, מול ממוצע של 6 במדינות ה-OECD. עד גיל שנתיים: 9 בישראל מול 5 בממוצע. עד גיל שנה: 6 בישראל מול 4 בממוצע.
הפער אינו נקודתי אלא עקבי לאורך כל טווח הגילים, וגדל ככל שהילדים גדולים יותר – כלומר הוא נובע מהתקן עצמו, לא מנסיבות מקומיות.
קרן קמרינסקי, מנהלת האגף לגיל הרך בוויצו, מגדירה זאת: "יחס החניכה לא הגיוני בעליל, העומס שמוטל עליהן הוא אדיר". התקן נקבע בכללים המחייבים בישראל, ולכן שינויו הוא החלטת מדיניות ולא עניין תפעולי.
מדוע קשה לגייס מטפלות, ומה נעשה בתחום ההכשרה?
שכר שנגזר ממחיר מפוקח שלא עודכן, ומקצוע ללא דרישות סף. לפי הדיווח, הארגונים תולים את הקושי קודם כול בשכר המטפלות, הנגזר משכר הלימוד המפוקח שלא התעדכן בשנים האחרונות – כלומר, המדינה קובעת את התקרה שממנה נגזר השכר.
לצד זה עומדת שאלת המעמד המקצועי: למקצוע הזה אפשר להיכנס ללא דרישות סף כמו תואר או הכשרה ייעודית. לפני כארבע שנים עברה האחריות על מסגרות הגיל הרך למשרד החינוך, ובמסגרת זו נכנסו לתוקף תקנות המחייבות את המטפלות לעבור הכשרה בהיקף 220 שעות.
קמרינסקי מגדירה זאת כשינוי חיובי אך לא מספק: "המקצוע הזה עדיין לא נחשב לפרופסיה, אין לו מעמד. זה צריך להשתנות".
מה קורה לפעוטות שלא נמצא להם מקום במעון?
חלקם מגיעים למסגרות שאינן מפוקחות – ולכך כבר היו תוצאות קטלניות. בישראל יש קרוב ל-600 אלף פעוטות, ורובם המוחלט אינו נמצא במסגרת המוכרת למדינה: חלקם בבית, אחרים אצל מטפלת פרטית במסגרת קטנה שחוק הפיקוח אינו חל עליה, ומספר לא ידוע שוהה במסגרות שאמורות להיות מפוקחות אך לא דיווחו על עצמן כחוק.
בינואר האחרון מתו שני תינוקות ששהו במעון בלתי מפוקח, שלא כחוק, בירושלים. נתונים שנחשפו בכנסת לאחר מכן הראו כי בירושלים, כמו בערים נוספות עם אוכלוסייה במצב סוציו-אקונומי נמוך, רק שיעור קטן מהילדים שוהים במעונות מפוקחים.
המשמעות המצטברת: כל סגירה של מעון מפוקח בשל מחסור בצוות אינה רק אי-נוחות להורים – היא דוחפת ילדים אל מחוץ למעגל הפיקוח של המדינה.
מי אחראי על מעונות היום?
זו בדיוק השאלה שהמנהלות אומרות שאין לה תשובה. לפני כארבע שנים הועברה האחריות על מסגרות הגיל הרך למשרד החינוך, מתוך כוונה שגוף אחד יהיה אמון על כל שלבי החינוך.
בפועל, מנכ"לית נעמת, חגית פאר, מתארת מציאות אחרת: "קיווינו שהמעבר למשרד החינוך יוביל לכך שיהיה גוף אחד שאמון על כל שלבי החינוך, אבל המצב בפועל הוא שבכל משבר עדיין קל להתעלם מאיתנו. המשרדים הממשלתיים 'זורקים' אותנו מאחד לשני. במשרד האוצר אומרים: 'אתם עסק לכל דבר', ומצד שני מוטלות עלינו דרישות פיקוח מצד משרד החינוך. אז מי אחראי עלינו? תחליטו".
מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים יניב בר אור מוסיף כי בשנה האחרונה נסגרו 40 מסגרות מקרב חברי העמותה, וכי "בכל פעם שיש משבר, המדינה משאירה את המעונות הפרטיים לבד".
האחריות המוסדית מתחלקת בין משרד החינוך, האמון על התקן והפיקוח, לבין משרד האוצר, האמון על שכר הלימוד המפוקח ועל המימון.
נתוני מפתח
| נתון | ישראל | להשוואה |
|---|---|---|
| פעוטות שלא נמצא להם מקום במעון | כ-20,000 | – |
| שיעור עזיבת מטפלות בשנה | כ-40% | אירלנד 18%, קנדה 15%, גרמניה 12% |
| פעוטות למטפלת, עד גיל 3 | 11 | ממוצע OECD: 6 |
| פעוטות למטפלת, עד גיל שנתיים | 9 | ממוצע OECD: 5 |
| פעוטות למטפלת, עד גיל שנה | 6 | ממוצע OECD: 4 |
| מסגרות פרטיות שנסגרו בשנה האחרונה | 40 | – |
| שעות הכשרה נדרשות למטפלת | 220 | ללא דרישת תואר |
מקור: ynet, 1.9.2026, על בסיס מחקר TALIS הבינלאומי 2024 ומחקר אוניברסיטת בר-אילן.
שאלות לבוחר
האם המחסור נובע ממחסור במבנים? לא. הארגונים מצביעים על מחסור בכוח אדם ועל קושי לאייש תקנים ריקים.
האם שיעור העזיבה בישראל חריג בהשוואה בינלאומית? כן. כ-40% מול 12%–18% בגרמניה, קנדה ואירלנד.
האם המדינה קובעת את השכר במעונות המפוקחים? בעקיפין, כן. השכר נגזר משכר הלימוד המפוקח, שלפי הדיווח לא עודכן בשנים האחרונות.
מי אחראי על מעונות היום? משרד החינוך, שאליו הועברה האחריות לפני כארבע שנים והוא אחראי על התקן והפיקוח, ומשרד האוצר, האחראי על המחיר המפוקח.
סיכום
כשמדינה קובעת שמטפלת אחת תטפל ב-11 פעוטות, כמעט כפול מהמקובל במערב, ואז מגלה ש-40% מהמטפלות עוזבות בתוך שנה – האם זו תוצאה מפתיעה או תוצאה ישירה של התקן שהיא עצמה קבעה?
וכשמנהלות של מאות מעונות שואלות בפומבי "מי אחראי עלינו, תחליטו" – מי אמור לענות להן לפני שעוד ילדים נדחפים אל מסגרות שאיש אינו מפקח עליהן?
ynet / "ידיעות אחרונות" – "כ-20 אלף פעוטות בלי מעון: העובדות לא מחזיקות, נאלצנו לסגור ברגע האחרון" (שירה קדרי-עובדיה, 1.9.2026)ynet / "ידיעות אחרונות"
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו