בקצרה
- תלמידי ישראל רשמו במבחני פיז"ה לשנת 2025 את הירידה החדה ביותר בתולדות השתתפותה של ישראל במחקר
- אחת הסיבות לבעיה היא המחסור במורים. מבחני פיז"ה דירגו את המחסור במורים בישראל כאחד הגבוהים ב-OECD.
- הנתונים הקשים הללו אינם כוללים את תלמידי בתי הספר בקווי העימות שפונו מבתיהם במלחמה, שמצבם עוד יותר גרוע, כיוון שלא נכללו במבחני פיז"ה.
אתמול (יום שלישי) פורסמו ציוני תלמידי ישראל במבחן הבינלאומי פיז"ה לשנת 2025, לצד אלה של 90 מדינות וטריטוריות נוספות. הנתונים מציגים את הירידה החדה ביותר שנרשמה אי-פעם בהישגי תלמידי ישראל בקריאה, במתמטיקה ובמדעים גם יחד.
הקבוצה שספגה את הפגיעה הקשה ביותר היא תלמידי החינוך הממלכתי, הזרם החינוכי הגדול במדינה. הנתונים מראים כי אחד המקורות המרכזיים לבעיה הוא המחסור החמור במורים, שמשרד החינוך ושר החינוך יואב קיש לא נתנו לו מענה.
מה הן תוצאות מבחני פיז"ה האחרונים?
במבחני פיז"ה ל-2025, הציון הממוצע של תלמידי ישראל בקריאה ירד ב-38 נקודות לעומת 2022; הציון במתמטיקה ירד ב-25 נקודות והציון במדעים ירד ב-23 נקודות. בשלושת התחומים זהו הציון הנמוך ביותר שנמדד מאז הצטרפות ישראל למחקר ב-2002.
הדוח מציין שמדובר בנפילה החדה ביותר שרשמה ישראל אי-פעם במחזור בודד, ושזוהי הנפילה השנייה בגודלה מבין כל מדינות ארגון המדינות המפותחות (OECD), אחרי לטביה. בקריאה, מדובר בפער למידה מוערך של כשתי שנות לימוד, ובמתמטיקה ובמדעים בשנת לימוד שלמה, ביחס לבני הגיל שנבחנו במחזור הקודם.
איזו מערכת חינוך ירדה הכי הרבה במבחני פיז"ה?
הדוח מפרק את הנפילה הארצית לפי מערכות החינוך השונות, ומגלה שהיא אינה אחידה. תלמידי הזרם הממלכתי-עברי, ובראשם דווקא תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה, ספגו את הירידה החדה ביותר בקריאה: 59 נקודות בקרב בעלי הרקע החזק, ו-52 נקודות בממוצע לכלל החינוך הממלכתי-עברי.
גם תלמידי החינוך הממלכתי-דתי (חמ"ד) ירדו, אבל פחות – ב-30 נקודות. גם תלמידי החינוך הממלכתי-ערבי ירדו פחות – ב-21 נקודות בקריאה; הציונים של התלמידים הערבים היו נמוכים יותר גם בעבר, כך שהפער בינם לבין התלמידים היהודים ודוברי העברית הצטמצם.
האם הישגי התלמידים בישראל נמוכים ביחס לעולם?
לפי מבחני פיז"ה, ציון המדעים הממוצע של תלמידי ישראל עמד על 442 נקודות מול ממוצע OECD של 482; במתמטיקה 433 מול 463; ובקריאה 436 מול 461.
שיעור התלמידים המתקשים במדעים בישראל, כלומר אלה שאינם מגיעים לרמת הסף, עמד על 40% מול 25.7% בממוצע ה-OECD, ואילו שיעור המצטיינים (רמות 5 ו-6) עמד על 4.3% בישראל מול 7.2% ב-OECD. בתחום פתרון בעיות חישובי, שנמדד לראשונה במחזור זה, קיבלו תלמידי ישראל 444 נקודות מול ממוצע OECD של 500.
ב-OECD כולו הייתה ירידה ממוצעת בנתונים (כנראה בשל השפעות מאוחרות של מגפת הקורונה), אבל מצומצמת בהיקפה, ובישראל היא הייתה חדה פי כמה: בקריאה ירדה ישראל ב-38 נקודות מול ירידה ממוצעת של 14 נקודות ב-OECD, במתמטיקה ישראל ירדה ב-25 מול ירידה של 9 בארגון, ובמדעים 23 מול 3.
בדירוגי 75 המדינות שפורסמו בדוח (לא כולל טריטוריות שאינן מדינות), ישראל ירדה במתמטיקה מהמקום ה-38 ל-43 בעולם, ומהמקום ה-31 ל-33 מבין 38 המדינות המפותחות של ב-OECD; במדעים ישראל ירדה מהמקום ה-37 ל-43 בעולם ומהמקום ה-30 ל-32 בין המדינות המפותחות; בקריאה מהמקום ה-30 ל-37 בעולם ומהמקום ה-23 ל-31 ב-OECD.
בניגוד לישראל, טורקיה שיפרה את תוצאותיה היא נמצאת מעל ממוצע ה-OECD במדעים ובקריאה, וקרובה לממוצע הארגון במתמטיקה.
כיצד הגיב שר החינוך יואב קיש לכישלון במבחני פיז"ה?
לפי דיווחים ב"הארץ", בימים שקדמו לפרסום הרשמי של המבחנים פנתה לשכת קיש בכמה ערוצים במקביל כדי להשפיע על אופן הצגת התוצאות. הלשכה דרשה מהרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה), האחראית על פרסום התוצאות, לנסח את הדוח כך שהאחריות לירידה תוטל בעיקר על המלחמה, וביקשה לסייג את הממצאים על מחסור במורים.
עוד פורסם ב"הארץ" כי לשכת השר פנתה גם ל-OECD בניסיון לייפות את הנתונים. עוד דווח כי קיש ניסה להוסיף כ-900 אלף שקל לתקציב משרד החינוך לטובת הכנה מוקדמת לקראת מבחן פיז"ה עצמו, בניגוד לכללי ה-OECD האוסרים על הכנה ממוקדת למבחן. משרד החינוך והשר קיש לא מסרו תגובות ל"הארץ".
קיש, שכבר פורסמו בעבר טענות על ניסיונות שלו להסתיר נתונים שפרסמה ראמ"ה על מצב מערכת החינוך, דחה בריאיון לחדשות 12 את הביקורת על התנהלותו וטען כי הוא "לא מסתיר שום דבר". קיש אף הוסיף שיש לו "טענות מקצועיות כלפי עבודת ראמ"ה מול המשרד".
בתגובתו הרשמית לנתוני פיז"ה טען קיש כי "התוצאות, לנוכח כמעט שנה וחצי של מלחמה ופינוי קהילות, הן עדות לעמידות יוצאת דופן של המערכת". קיש נופף בעובדה ש"ישראל שמרה על מיקומה היחסי בקריאה ובמדעים לעומת מבחן 2018" (כלומר, חזרה שבע שנים אחורה).
הדרג המקצועי במשרד החינוך מסר בתגובה נפרדת כי מבחני פיז"ה מראים "תמונת מצב של למידה במלחמה", כיוון ש"קהילות פונו ותלמידים עברו בין מסגרות במהלכה". זאת, למרות שהתלמידים שפונו מבתיהם במהלך המלחמה כלל לא נכללו במבחנים והירידה לא נובעת מהם.
תקציב החינוך גדל. למה המצב מידרדר? לאן הלך הכסף?
בדין וחשבון של בנק ישראל ל-2025 נקבע כי בעשור האחרון ההוצאה הריאלית של המדינה על חינוך יחסית למספר התלמידים גדלה בכ-40%. הבנק סיכם זאת בקביעה ש"הקצאת משאבים כשלעצמה אינה מספקת (…) היא חייבת להיות מלווה בתוכניות לשיפור אפקטיביות המערכות ובהתאמת תהליכי העבודה".
ודוק: הבנק לא קבע שאין צורך בתוספות התקציב. באותו דוח נכתב שההוצאה הציבורית האזרחית לנפש בישראל עומדת על כשני שלישים בלבד מהממוצע במדינות ה-OECD המתקדמות, ושההתמודדות עם אתגרי המשק תחייב דווקא הגדלה של הרכיבים המתאימים בהוצאה הציבורית.
הבנק סבור כי נדרשים גם משאבים נוספים ברכיבים הנכונים, וגם שינוי באופן שבו הם מתורגמים לתוצאה בכיתה. הבנק מציין כי שיפור וייעול מערכת החינוך נושאים בחובם תשואה גבוהה בטווח הארוך.
הבעיה היא בכוח האדם של המורים. לפי הנתונים שהציג מנכ"ל ראמ"ה ד"ר גל אלון, מתוך כל עשרה סטודנטים שהחלו ללמוד במכללה לחינוך ב-2015, רק שישה סיימו את הלימודים וחמישה בלבד נותרו במערכת. כלומר, מחצית מהנכנסים למסלול הכשרת המורים אינם מגיעים בסופו לכיתה. לפי ראמ"ה, מדובר במאות מיליוני שקלים שיורדים לטמיון בתהליכי ההכשרה.
האם דוח פיז"ה קובע שיש בישראל מחסור במורים?
דוח פיז"ה 2025 קובע כי תלמידים רבים בישראל נפגעו ממחסור במורים. לפי הדוח, שיעור התלמידים בישראל שהלימודים שלהם נפגעו ממחסור במורים, לפי דיווחי מנהלי בתי הספר, הוא השמיני בגודלו מבין מדינות ה-OECD. אי-ההתאמה בין הכשרת המורים לתחום שהם מלמדים בו היא השלישית בגודלה.
ממצאי דו"ח פיז"ה סותרים דוח שפרסם באוגוסט 2025 הממונה על השכר באוצר, אפי מלכין, שבו נטען כי "אין בישראל מחסור כללי במורים והיחס בין תלמידים למורה משתפר". עם זאת, הדוח של מלכין הודה כי קיים מחסור ספציפי במורים למקצועות אנגלית, מתמטיקה ומדעים, "בעיקר בשל התחרות על בוגרי מקצועות ה-STEM מול ענף ההייטק".
במילים אחרות: המחסור שהאוצר עצמו מודה בקיומו הוא בדיוק המחסור שדוח פיז"ה מזהה כגורם שפגע ביותר בהישגי התלמידים במקצועות שנבדקו.
מה מראים מבחני המיצ"ב שפורסמו במקביל למבחני פיז"ה?
אתמול, זמן קצר אחרי פרסום תוצאות מבחני פיז"ה, הפיץ משרד החינוך ללא התראה מוקדמת את תוצאות מבחני המיצ"ב משתי שנות הלימודים הקודמות.
הנתונים לא פורסמו מאז מאי. לפי דיווחים ב"הארץ", קיש הורה לגנוז אותם, והמשרד פרסם אותם רק לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה הורתה לעשות זאת.
עוד דווח כי ראמ"ה תכננה לפרסם את הנתונים ביום ראשון, ולבקשת קיש סוכם על דחייה לסוף החודש, אך ההפצה בוצעה בכל זאת אתמול. הפרסום הובא בלי התייחסות משרד החינוך לממצאים, אולי בשל חילוקי הדעות בין השר לראמ"ה.
כך או כך, תוצאות המיצ"ב גם הן מדאיגות ביותר. במבחן המדעים לכיתות ט' בתשפ"ה עמדו בדרישות תוכנית הלימודים במלואן 3% מהתלמידים בלבד, ו-54% הגיעו לרמת הביצוע הנמוכה ביותר.
הנתון הזה כבר דווח בעבר, אך התמונה המלאה שפורסמה כעת מרחיבה אותו כלפי מטה, אל בית הספר היסודי:
במבחן המתמטיקה לכיתות ו' עמדו בתוכנית הלימודים במלואה רק 37% מהתלמידים, ו-18% הגיעו לרמת הביצוע הנמוכה ביותר; באנגלית עמדו בדרישות 36% בלבד, ו-34% הגיעו לרמה הנמוכה ביותר; ובמבחן העברית לדוברי ערבית הגיעו לרמת הבסיס הנדרשת 20% מהתלמידים הערבים בלבד, ו-29% לרמה הנמוכה ביותר.
שני המקצועות שבהם נמדדו ההישגים הנמוכים ביותר בכיתה ו', מתמטיקה ואנגלית, הם, אפוא, בדיוק שניים משלושת המקצועות שהממונה על השכר באוצר הודה כי קיים בהם מחסור במורים.
המשמעות היא שהכשל שדוח פיז"ה מתעד בקרב בני 15 אינו מתחיל בגיל 15: הוא מופיע במדידה הפנימית של משרד החינוך עצמו כבר בסוף בית הספר היסודי, במקצועות שבהם המערכת מתקשה לאייש כיתות במורים מוסמכים. לשכת השר קיש ומשרד החינוך לא הגיבו לממצאים ולטענות על אופי הפרסום.
האם תוצאות מבחני פיז"ה קשורות לפינוי ילדים מבתיהם?
ראמ"ה החריגה ממסגרת הדגימה של מבחני פיז"ה 2025 בתי ספר שפונו ובתי ספר ביישובי קו העימות בצפון, וכן תלמידים שהם או קרוביהם מדרגה ראשונה נפגעו במלחמה.
כך שבניגוד גמור לטענות משרד החינוך והשר קיש, תוצאות מבחני פיז"ה לא הושפעו מהפינוי ההמוני של אלפי תלמידים בזמן המלחמה, וגם לא מתלמידים שנפגעו ישירות מהמלחמה, אף כי ניתן להעריך שהמלחמה השפיעה עליהם באופן כללי.
לסיכום: כשמערכת החינוך הישראלית רושמת את הנפילה החדה בתולדותיה – מה זה אומר על סדר העדיפויות של הממשלה?
כשלשכת השר עצמו פונה לרשות המודדת בבקשה לנסח מחדש את הממצאים, מה זה אומר על האמינות שלו?
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו