שיעור ההכרה הזמנית בפגיעה נפשית של פצועי המלחמה קפץ פי ארבעה תוך שנה

בקצרה:

• שיעור הפצועים המקבלים הכרה זמנית בפגיעה נפשית, ולא קבועה, קפץ מ-8% ב-2025 ל-34% ב-2026 מתוך הפונים לוועדות הרפואיות, לפי דיווח ב"הארץ".
• ד"ר טל כרמי-אילוז, הממונה על הוועדות הרפואיות המחוזיות במשרד הביטחון לפי רישום ישיבת ועדה בכנסת, מורה במקרים שבהם נפסקה נכות לצמיתות להחזיר תיקים "לדיון נוסף לשקילת מתן נכות זמנית", לפי "הארץ".
• הממשלה אישרה ב-16 ביולי 2026 רפורמה שהתחייבה לקיצור משמעותי של הליכי ההכרה ולמעבר "מהיר, מכבד ונטול סחבת" למסלול השיקום.
• מימון הרפורמה מ-2027 ואילך מבוסס בעיקר על קיצוץ רוחבי של 4% בתקציבי משרדי הממשלה – נמוך מהאומדן שהוועדה הממשלתית עצמה קבעה כנדרש, כשני מיליארד שקלים בשנה.
• תקציב אגף השיקום עלה ב-53% מאז המלחמה לכ-8.3 מיליארד שקלים, לפי נתונים שהוצגו לוועדת הכספים.

שיעור הפצועים שמקבלים מאגף השיקום במשרד הביטחון הכרה זמנית – ולא קבועה – בפגיעה נפשית זינק מ-8% ב-2025 ל-34% ב-2026 מתוך הפונים לוועדות, לפי דיווח ב"הארץ" מ-25 באוגוסט 2026.

הקפיצה מגיעה כחודש בלבד אחרי שהממשלה אישרה, ב-16 ביולי, רפורמה מקיפה במערך השיקום בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הרפורמה התחייבה במפורש לקיצור משמעותי של הליכי ההכרה ולמעבר "מהיר, מכבד ונטול סחבת" למסלול השיקום.

בפועל, הוועדות הרפואיות מנמקות את ההכרה הזמנית בשני נימוקים בלבד – גיל צעיר ו"מיצוי טיפולי" – שעורכי דין המייצגים פצועים מתארים כלא עקביים בין מקרה למקרה. גורם בכיר לשעבר באגף מאשר כי לצד השיקולים הרפואיים עומד גם שיקול כלכלי.

כמה פצועים מקבלים היום הכרה שפוקעת אחרי שנים ספורות?

שיעור הפצועים שמקבלים הכרה זמנית בפגיעה נפשית – כזו שתוקפה נקבע מראש לשנתיים עד עשור – זינק פי ארבעה בתוך שנה אחת בלבד. מאז ה-7 באוקטובר נקלטו באגף השיקום כ-25,000 פצועים חדשים, ולפי נתונים שהוצגו לוועדת הכנסת כ-70% מהם כבר הוכרו – אך רבים מהם עדיין ממתינים להשלמת קביעת הנכות הסופית.

גיא סעדה, קצין רכב במילואים בגדוד 77 שהיה בעוטף עזה בשבת השחורה, הוכר בפברואר 2026 בנכות של 50% בשל פוסט-טראומה – אך לתעודת ההכרה צורפה כוכבית: תוקף של חמש שנים. רז אשורוב, בן 41 שנפצע בתאונת אימונים בעוטף ב-2024, קיבל נכות פיזית קבועה לצד נכות נפשית זמנית עד סוף 2028.

מתוך 478 חברי קהילת "הלומי קרב – עסקים כרגיל" שהשיבו לסקר פנימי, 320 דיווחו שקיבלו הכרה זמנית ולא קבועה.

מי מחליט על הזמניות, ולפי אילו קריטריונים?

ד"ר טל כרמי-אילוז, הממונה הרשמית על הוועדות הרפואיות המחוזיות במשרד הביטחון, מורה, לפי דיווח ב"הארץ", להחזיר תיקים שבהם המליצו הוועדות על נכות קבועה "לדיון נוסף לשקילת מתן נכות זמנית". בחינת הפרוטוקולים מעלה שני נימוקים בלבד: גיל צעיר וחוסר "מיצוי טיפולי מיטבי".

עו"ד אופיר סודאי מייצג שני פונים שקיבלו נכות זמנית באותו נימוק – האחד סירב לכל טיפול שהוצע לו, ואילו השני קיבל כל טיפול שהוצע לו במשך שלוש שנים, כולל טיפולים אלטרנטיביים ותרופתיים. עו"ד רעות בוטבול מוסיפה כי גם קריטריון הגיל אינו עקבי: "יש לי נכים בני 45 עד 50 שהוועדות קובעות להם נכות זמנית ומנמקות זאת בגיל צעיר".

האם ההיגיון הרפואי שמאחורי ההחלטה תואם את המציאות בישראל?

חלקית. פרופ' גיל זלצמן, מבכירי הפסיכיאטרים בישראל, מאשר שברוב המקרים חלה דעיכה של תסמיני פוסט-טראומה עד שנה מהחשיפה, ולכן יש היגיון עקרוני במתן נכות זמנית. אלא שהמציאות הישראלית שונה: ל"דבר"יו, רוב הפצועים מגיעים לוועדות הרפואיות שנתיים-שלוש ואף יותר לאחר החשיפה, ואצל מי שעדיין סובל מתסמינים חריפים באותו שלב, הסיכוי להחלמה מלאה נמוך.

פרופ' זהבה סולומון, חוקרת טראומה וכלת פרס ישראל, מוסיפה שהתסמינים עולים ויורדים בהתאם לאירועי דחק, וישראל משופעת בהם – וכי הוועדות עצמן, כשההתייחסות בהן חשדנית, עלולות לשמש טריגר להחמרה. רז אשורוב מתאר את המחיר: "ככל שנתקרב למועד הפקיעה, רמת הסטרס רק תלך ותגדל".

האם מדובר גם בשיקול כלכלי?

כן. בכירה לשעבר באגף מאשרת בשיחה עם "הארץ" כי "ברור שיש פה שיקול כלכלי", ומתארת ניסיון של אנשי האוצר "לשים מקלות בגלגלים" כדי לצמצם התחייבות תקציבית עתידית. שמיר בניטה, ממייסדי פורום "יהלומי קרב", מסביר: "בין 2024 ל-2025 נפל לבכירי האגף האסימון שהם מחלקים אחוזים לצמיתות בלי הכרה, והמשמעויות הכלכליות אדירות".

תקציב אגף השיקום גדל בחדות מאז המלחמה, ובמקביל ההחלטה שאישרה הממשלה ב-16 ביולי למימון הרפורמה שהובטחה נשענת בעיקר על קיצוץ רוחבי של 4% במשרדי הממשלה החל מ-2027 – סכום הנמוך מזה שהוועדה הממשלתית עצמה קבעה כנדרש למימוש מלוא ההמלצות.

הפער בין ההודאה בשיקול הכלכלי לבין המימון החלקי שעוגן ברפורמה עצמה נותר פתוח: האם הרחבת ההכרה הזמנית היא אחת הדרכים שבהן האגף מצמצם בפועל את ההתחייבות התקציבית, בלי להכריז על כך?

נתוני מפתח

שאלות לבוחר

האם ההכרה בפגיעה נפשית של פצועי המלחמה היא לכל החיים? לא בהכרח. שיעור ההכרות הזמניות, שתוקפן פוקע ומחייב שיבה לוועדה, זינק מ-8% ל-34% תוך שנה אחת.

האם הקריטריונים לקביעת הכרה זמנית מיושמים באופן אחיד? לא. עורכי דין מתארים מקרים שבהם אותו נימוק – "מיצוי טיפולי" – שימש הן למי שסירב לטיפול והן למי שקיבל כל טיפול שהוצע לו.

האם לשיקולים כלכליים יש חלק בהחלטה? כן. בכירה לשעבר באגף אישרה זאת במפורש, וההחלטה מגיעה על רקע תקציב שגדל בעשרות אחוזים ורפורמה שהובטחה בלי מימון מלא.

האם הממשלה מימנה במלואה את הרפורמה שהכריזה עליה ביולי? לא. מרבית המימון מ-2027 ואילך מבוסס על קיצוץ רוחבי, נמוך מהסכום שהוועדה הממשלתית עצמה הגדירה כנדרש.

סיכום

כחודש אחרי שהממשלה הבטיחה רפורמה שתלווה פצועים "לאורך כל מסע השיקום", מספר הפצועים שמקבלים הכרה שפוקעת גדל כמעט פי ארבעה. שלוש שאלות לבוחר ערב הבחירות:

• כשההבטחה הפומבית היא רצף טיפול, ומה שקורה בוועדות הוא הרחבת הזמניות – איזה מהשניים משקף את סדר העדיפויות בפועל?
• אם השיקול הכלכלי מוכר בפה מלא על ידי מי שהיו בפנים, מה מבטיח שהוא לא ימשיך להכריע גם אחרי הרפורמה המוכרזת?
• מי שנלחם למען המדינה, וקיבל ממנה הכרה בפגיעה – כמה פעמים בחייו הוא אמור להוכיח אותה מחדש?

מי שזקוק לתמיכה נפשית: קו הסיוע הנפשי של אגף השיקום *8944, וער"ן (עזרה ראשונה נפשית) בטלפון 1201.

מקורות: "הארץ", תום לוינסון, 25.8.2026 – שיעור ההכרות הזמניות והעדויות האישיות. רישום ישיבת ועדה, אתר הכנסת – תפקידה הרשמי של ד"ר כרמי-אילוז. ynet, 16.7.2026 – אישור הרפורמה. "מאקו", 19.7.2026 – פער המימון ברפורמה מ-2027. "דבר", 8.12.2025 – תקציב אגף השיקום. "כאן חדשות", 7.6.2026 – עומס מערכתי ושיעור ההכרות במסלול הירוק.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.