התקציב החברתי קוצץ ב-12 מיליארד, הכסף הקואליציוני גדל ב-20 מיליארד

בקצרה:

• בין 2023 ל-2026 חילקו הממשלה והכנסת 20.1 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים, ובמקביל קיצצו 11.7 מיליארד בחינוך, בריאות, רווחה ותעסוקה.
• ההוצאה הממוצעת על הכספים הקואליציוניים עמדה בכהונת הממשלה הנוכחית על 5.6 מיליארד שקל, פי ארבעה מהממוצע בשמונה השנים שקדמו להקמתה.
• תקציב הפיקוח וההכשרה על מעונות הגיל הרך ירד מאז הקמת הממשלה ב-2023 בכ-75%, מ-190 מיליון שקל ל-46 מיליון‏.
• כחמישה מיליארד שקל בתקציב 2026 הם תקציבים מגזריים.
• לפני כחודש הקפיא בג"ץ בצו על תנאי 409 מיליון שקל שהממשלה וועדת הכספים אישרו להעביר כתקציבים קואליציוניים בפגרת הבחירות‏.

תלמידי ישיבה לומדים בישיבת חברון בירושלים. 28 באוגוסט 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בארבע שנות כהונתה של ממשלת נתניהו-סמוטריץ' הנוכחית נע התקציב בשני כיוונים הפוכים: קיצוץ ענק בשירותים המשרתים את כלל הציבור, וחלוקה נדיבה של הכספים שנקבעו בהסכמים קואליציוניים – תקציבים שסוכמו כתנאי להצטרפות מפלגות לקואליציה, ומטרתם המוצהרת היא לשמר את יציבותה.

הקיצוץ בשירותים החברתיים לא נובע, אפוא, רק ממחסור בכסף בגלל המלחמה, אלא גם מסדר עדיפויות לקוי.

למה מקצצים בבריאות ומעבירים מיליארדים לישיבות?

משרד האוצר בראשות השר בצלאל סמוטריץ' הוביל בשנים 2024-2025 קיצוצים רוחביים של 5% בתקציבי המשרדים. במקביל עלה הממוצע השנתי של הכספים הקואליציוניים ל-5.6 מיליארד שקל, לעומת 1.34 מיליארד בממוצע שנתי בשמונה השנים שקדמו להקמת הממשלה. כלומר, מדובר בגידול פי שבעה ביחס לתקופה שקדמה להקמת הממשלה.

בהשוואה נקודתית מול 2022 (בזמן כהונת הממשלה בראשות נפתלי בנט) שבה נרשמה ירידה בהיקף הכספים הקואליציוניים, והם עמדו על כ-700 מיליון שקל, מדובר בגידול של פי שבעה.

חניון תת קרקעי שהוסב למחלקת טיפולים בבית החולים איכילוב בתל אביב, לאחר שחולים רבים הועברו לאחר פרוץ המלחמה, 8 ביוני 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

התוצאה היא פגיעה בשירותים קונקרטיים לאזרחים: תקציב הפיקוח וההכשרה על מעונות לגיל הרך, למשל, ירד בכ-75% מאז 2023, מ-190 מיליון שקלים ל-46 מיליון, מה שתורם להתרחבות של מעונות לא מפוקחים וללא רישיון. זאת, בזמן שזרם התקציבים הקואליציוניים רק גבר.

מה בדיוק מממנים הכספים הקואליציוניים בתקציב 2026?

כחמישה מיליארד שקלים בתקציב 2026 הם תקציבים קואליציוניים מגזריים באופיים. נגידת בנק ישראל לשעבר, פרופ' קרנית פלוג, פירטה במחקר שלה במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה לאן הולכים התקציבים הללו:

"התקציב כולל כ-5 מיליארד שקל של תקציבים קואליציוניים שהם מגזריים באופיים – כמו מימון ישיבות, כרטיסי מזון שחולקו בעבר לפי קריטריונים מגזריים, וצהרונים למוסדות שלא מלמדים לימודי ליבה. בנוסף, עברו לבסיס התקציב עוד כ-300 מיליון, רובם לצרכים מגזריים מובהקים כמו מבני דת, "חיזוק הזהות היהודית" והתנחלויות."פרופ' קרנית פלוג, המכון הישראלי לדמוקרטיה

מעבר לסכום הזה הועברו הטבות מס של 450 מיליון שקל בשנה לתושבי יהודה ושומרון ותוכניות לעיבוי ההתיישבות בהיקף של כמיליארד שקל (שחלק ניכר מהן הוזרם למאחזים לא חוקיים). בסך הכול הסתכמו ההעברות הקואליציוניות השנה בכ-7.3 מיליארד שקל.

מסיבת עיתונאים של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף ושר הפנים משה ארבל, תל אביב, 4 בפברואר 2024 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

לפי ניתוח של ד"ר מיקי פלד מקרן ברל כצנלסון, הזינוק בתקציב המשרדים המגזריים גדול פי 5.1 מהגידול במשרדי החינוך, הבריאות והרווחה יחד.

הכנסת המשיכה להעביר תקציבים בזמן הפגרה. זה חוקי?

הכנסת יצאה לפגרת בחירות ב-18 ביולי, ובזמן הפגרה פעילות הוועדות מוגבלת. ועדת הכספים קיבלה אישור חריג לערוך ישיבה אחת, ב-29 ביולי, אך לא הספיקה להעביר במהלכה את התקציבים שהקואליציה רצתה להעביר.

ימים ספורים לאחר מכן כינס יו"ר הוועדה, חנוך מילביצקי (הליכוד) את הוועדה שוב, ל-4 באוגוסט, בזימון שנשלח פחות מ-48 שעות מראש במקום ארבעה ימים, וללא סדר יום מפורט.

ועדת ההסכמות של הכנסת לא נתנה את אישורה לכך, אבל יו"ר הכנסת אמיר אוחנה אישר זאת בכל זאת ומילביצקי כינס את הישיבה.

ח"כ חנוך מילביצקי (מימין) בצאתו מחקירה בלהב 433 בלוד, 25 ביולי 2025 (צילום: רוי אלימה/פלאש90)

באותו יום אושרו בוועדה העברות של כשני מיליארד שקל. עוד באותו בוקר הגישו עמותת חדו"ש (חופש דת ושוויון) וח"כ נעמה לזימי (העבודה) עתירה לבג"ץ נגד כינוס הוועדה.

לפי נתוני משרד האוצר שהופיעו בעתירה, כ-408 מיליון שקל מההעברות באותו יום היו הכספים קואליציוניים, ולטענת העותרות עוד 54 מיליון היו קשורים להסכמים הקואליציוניים בלי שסומנו ככאלה – כ-462 מיליון שקלים בסך הכול.

הכספים חולקו למשרדי החינוך, ההתיישבות ולמשרד לשירותי דת והופנו למוסדות תורניים, לחינוך החרדי והדתי ולחטיבה להתיישבות. באותה פנייה נכללו גם תשלומי שכר, התחייבויות לספקים והוצאות לפתיחת שנת הלימודים.

שופט ביהמ"ש העליון אלכס שטיין לא הסכים לבקשת העותרות לעצור את הישיבה מראש, אך כבר למוחרת הוציא צו ארעי שהקפיא את ביצוע ההעברות שאושרו, בנימוק שבכינוס הוועדה נפלו פגמים פרוצדורליים. העתירה עברה לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים.

בדיון ב-18 באוגוסט הציע בית המשפט לשחרר רק את הכספים הדחופים. סמוטריץ', באמצעות הפרקליטות, דרש הכרעה על החבילה כולה. השופטים דוד מינץ, חאלד כבוב ורות רונן קבעו אחרת וחייבו את האוצר להפריד בין הכספים הדחופים לכספים הקואליציוניים.

חנוך מילביצקי בישיבת ועדת הכספים בכנסת, 29 ביולי 2025 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

ב-24 באוגוסט הוצא צו על תנאי: 409 מיליון שקל – 286 מיליון למשרד החינוך ו-123 מיליון למשרד ההתיישבות – נותרו מוקפאים, ואילו ההחזרים לרשויות המקומיות עבור "בית הספר של החופש הגדול" והתקציבים לשיקום יישובי הצפון והדרום שוחררו.

הכנסת טענה בתגובתה כי "המהלך נעשה כדין וכי גם בפגרות בחירות קודמות כונסו ועדות בדרך דומה". 

כיצד מסביר סמוטריץ' את הגידול בתקציב?

סמוטריץ' הצהיר כי הגידול בתקציב בתקופת כהונתו נובע מ"מענה לצורכי המלחמה, מעטפת למילואימניקים, סיוע למפונים ולניצולים ופיצוי לעסקים". השר הוסיף: "אני גאה בכספים האלה".

אבל בין התקציבים שגדלו בתקופת סמוטריץ' נמנים גם תקציבים לישיבות, כרטיסי מזון מגזריים, צהרונים למוסדות בלי לימודי ליבה, מוסדות דת והתנחלויות. ההעברות שהוקפאו באוגוסט יועדו למוסדות תורניים, לחינוך החרדי והדתי ולחטיבה להתיישבות. 

הכספים הקואליציוניים לפי תקופה

לסיכום: תקציב המדינה הוא מסמך של סדרי עדיפויות ולא של אילוצים בלבד. כשבאותה תקופה מתרחשים קיצוץ של 11.7 מיליארד שקלים בשירותים לכלל הציבור וחלוקה של 20.1 מיליארד למגזרים שנקבעו בהסכם פוליטי, השאלה אינה רק כמה כסף היה, אלא מי החליט לאן הוא הולך.

האם הורה ששולח את בנו למעון שתקציב הפיקוח עליו נחתך ב-75% קיבל תמורה לכספי המיסים שלו? וכשמאות מיליונים מועברים בזמן פגרת בחירות ובית המשפט הוא שעוצר את ההעברה – מה נותר מהפיקוח שהכנסת אמורה להפעיל על הממשלה?

מקורות: "כלכליסט" (צבי זרחיה) – הפער בין הקיצוץ החברתי לחלוקה הקואליציונית, 2023–2026; "גלובס" (בדיקת המשרוקית) – הממוצע השנתי של הכספים הקואליציוניים ותגובת סמוטריץ'; המכון הישראלי לדמוקרטיה (פרופ' קרנית פלוג) – פירוט התקציבים המגזריים בתקציב 2026; "וואלה" (ליאת רון ואורי סלע) – כינוס ועדת הכספים ב-4 באוגוסט 2026; "דבר" – צו על תנאי מ-24 באוגוסט 2026; מרכז המחקר והמידע של הכנסת – פער ההוצאה האזרחית בין ישראל ל-OECD, נתוני 2017.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.