אורית סטרוק

שנות חיים, משפחה והשכלה: אורית מלכה סטרוק, לבית כהן, נולדה בירושלים ב־15 במרץ 1960; ערוץ הכנסת מציין כי היא נולדה ליהודה ואסתי כהן, למדה בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים, חזרה בתשובה בנעוריה, והשכלתה הרשמית היא תעודת בגרות ערוץ הכנסת. פרופיל News1, שעודכן ב־1 בינואר 2022, מוסיף כי היא הבכורה משלושת ילדיהם של עו"ד יהודה כהן ואסתי כהן, אשת חינוך; למדה ביסודי קריית יובל ובתיכון ליד"ה; ונשואה לאברהם סטרוק, תלמיד ישיבת אור עציון לשעבר News1. בריאיון ל"גילוי דעת" מ־10 בדצמבר 2021 תואר בית ילדותה כ"בית לא דתי המזוהה עם השמאל 'היותר שמאלי'", ובו התקיימו בשנות ה־70 מפגשי יהודים ופלסטינים לקידום שלום גילוי דעת.

חזרה בתשובה ושינוי אידיאולוגי: לפי News1, בגיל 17, סביב 1977, החלה ללמוד במכון מאיר; אחרי התיכון עשתה שירות לאומי בבית החולים ביקור חולים ובבית ספר במגדל העמק News1. בריאיון ל"גילוי דעת" מ־10 בדצמבר 2021 אמרה: "ככל שהעמקתי בחזרה בתשובה, תהליך שנמשך כמה שנים, קיבלתי את ההשקפה של הציונות הדתית שמדברת על ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל" גילוי דעת. מקור ראשון/NRG כתב ב־20 בינואר 2013 כי בכיתה י"א חזרה בתשובה, נעשתה בת־בית אצל הרב חיים והרבנית שרה דרוקמן, והם שידכו לה את אברהם סטרוק מקור ראשון/NRG. כתבה בערוץ 7 מ־24 בנובמבר 2023 ציינה שוב כי הייתה במשך שנים בת־בית אצל משפחת דרוקמן לאחר חזרתה בתשובה ערוץ 7.

מגורים ועבודה לפני הפעילות הציבורית: לאחר נישואיה התגוררה עם בעלה בירושלים; לקראת פינוי ימית שהתה המשפחה בימית, ולאחר פינוי העיר ב־אפריל 1982 עברה ליישוב היהודי בחברון News1. לפרנסת המשפחה עבדה, לפי אותו פרופיל, כמטפלת במעון וכמורה פרטית News1. ב־2013 תוארה בתקשורת האמריקאית כתושבת חברון, אם ל־11 וסבתא לנכדים, עם כניסתה לכנסת כנציגה הראשונה מן היישוב היהודי בחברון PRX/The World.

מערת המכפלה וראשית הפעילות הציבורית: אתר הציונות הדתית מציין כי סטרוק החלה פעילות ציבורית ב־1995, במסגרת "ועד הנשים למען מערת המכפלה", ובהמשך הייתה ראש המחלקה המשפטית־מדינית של היישוב היהודי בחברון הציונות הדתית. אתר ערוץ הכנסת מתאר מסלול דומה: פעילות ציבורית מ־1995 בוועד הנשים, אחר כך ראש המחלקה המשפטית־מדינית של היישוב היהודי בחברון, וב־2002 הקמת ארגון זכויות האדם ביש"ע ערוץ הכנסת. כתבת Onlife מ־מרץ 2015 קושרת את פעילותה בוועד הנשים לסגירת מערת המכפלה לתפילת יהודים לאחר טבח מערת המכפלה ב־פברואר 1994, ולמאמצים לפתיחתה מחדש ליהודים Onlife.

מאבקים משפטיים־ציבוריים לפני הכנסת: ב־12 במאי 1998 הופיעה סטרוק בוועדת החוקה כנציגת היישוב היהודי בחברון בדיון שכותרתו "הנהלים המיוחדים לאכיפת החוק והסדר על ישראלים תושבי יש"ע" Open Knesset. אתר הציונות הדתית מייחס לה "תחקיר מיוחד" ב־1998 על נהלים אלה הציונות הדתית. ב־2002 ייסדה את "ארגון זכויות האדם ביש"ע"; לפי כתבת ערוץ 7 מ־10 באפריל 2013, הארגון קם בעקבות פינוי גבעה 26 ליד חברון והריסת בית לבנת עוזרי וילדיה ערוץ 7. באותה פרשה הופיעה סטרוק בוועדת הכנסת ב־25 ביוני 2003; בפרוטוקול אמרה על פינוי ילדים: "לא נתנו לה לקחת לילדים סוודרים" Open Knesset.

ביקורת, משפחה והמעבר לפוליטיקה: פעילות הארגון התמקדה בזכויות מתיישבים ופעילי ימין; בדוח "יש דין" מ־יולי 2015 נכתב כי הארגון שהקימה סטרוק ב־2002 "נעדר תפיסה הומניסטית ואוניברסלית של זכויות אדם" יש דין. ב־13 באוגוסט 2012 דחה בית המשפט העליון את ערעור בנה, צבי סטרוק, והחמיר את עונשו ל־30 חודשי מאסר; תקציר רשמי של מערכת בתי המשפט מציין את ע"פ 3578/11 gov.il. בתגובתה לוואלה, 13 באוגוסט 2012, אמרה: "בשונה מבית המשפט, שהעדיף להאמין לעדים הערבים, אנחנו מאמינים ובטוחים בחפותו של צביקי" וואלה. בבחירות 2006 שובצה במקום ה־13 הלא־ריאלי באיחוד הלאומי־מפד"ל, וב־2013 במקום ה־10 בבית היהודי; בריאיון לגלי צה"ל שדווח בגלובס ב־20 בינואר 2013 אמרה: "אנחנו אומרים די לתהליך המדיני מול הפלסטינים" גלובס.

א. פעילה ציבורית בחברון, ועד הנשים למען מערת המכפלה וארגון זכויות אדם ביש"ע – 1995–2013

סטרוק החלה פעילות ציבורית ב־1995 בוועד הנשים למען מערת המכפלה; בביוגרפיה המפלגתית שלה נכתב גם שחזרה בתשובה בכיתה י"א, למדה ב"גשר" וב"מכון מאיר", ובהמשך התגוררה בחברון – נתוני רקע שהפכו לחלק מהזיהוי הציבורי שלה סביב חברון ומערת המכפלה הציונות הדתית, ביוגרפיה. לפי ערוץ הכנסת, היא נולדה בירושלים ב־15 במרץ 1960, מתגוררת בחברון, והחלה את פעילותה הציבורית ב־1995 סביב מערת המכפלה ערוץ הכנסת, פרופיל אורית סטרוק.

בתפקידיה הלא־ממשלתיים לפני הכנסת פעלה סטרוק בנושאי מערת המכפלה, זכויות מתנחלים וחקיקה ביו"ש; בריאיון ב־NRG/מקור ראשון מיוני 2013 תוארה כמי ש"פתחה את מערת המכפלה שנסגרה לאחר הטבח של ברוך גולדשטיין", שימשה ראש המחלקה המשפטית־מדינית של היישוב היהודי בחברון, ועסקה בזכויות אדם ביש"ע מקור ראשון/NRG, 12 ביוני 2013. ביקורת מרכזית על תקופה זו נגעה למסגור של "זכויות אדם" בעיקר ביחס למתנחלים, וכן לפרשת בנה: במרץ 2011 נגזרו על צבי סטרוק 18 חודשי מאסר לאחר שהורשע בחטיפה, חבלה בנסיבות מחמירות ותקיפת נער פלסטיני בן 15; אורית סטרוק טענה אז כי פסק הדין נשען על "עדי שקר" וואלה, 27 במרץ 2011.

סוגיית "תג מחיר" ליוותה את כניסתה לפוליטיקה הארצית: בינואר 2013, בריאיון לגלי צה"ל שצוטט בגלובס, סטרוק אמרה שהתנגדה לפעולות "תג מחיר" והסבירה שהביטוי המקורי מבחינתה היה "תג מחיר משפטי" נגד מי שפעלו שלא כדין באירועי עמונה גלובס, 20 בינואר 2013. ביקורת ציבורית ומפלגתית על האמירה שימשה את יריביה להצגתה כמי שמטשטשת גבולות בין מחאה משפטית לבין אלימות אידיאולוגית.

ב. חברת כנסת בכנסת ה־19 ויו"ר שדולת ארץ ישראל – פברואר 2013 עד מרץ 2015

סטרוק כיהנה כח"כ בכנסת ה־19 מ־5 בפברואר 2013 עד 31 במרץ 2015, והייתה חברה בוועדת הכספים, ועדת החוקה וועדת החוץ והביטחון, לפי מאגר Open Knesset Open Knesset, נתוני חברות בכנסת. שלושה מהלכים מרכזיים בתקופה זו: שותפות בחוק יסוד: משאל עם; קידום השוואת חקיקה ביהודה ושומרון; והובלת שדולת ארץ ישראל יחד עם יריב לוין, כולל הצעות חוק להחלת ריבונות בבקעת הירדן, קבר רחל וגושי התיישבות הצעת חוק יסוד: משאל עם, הכנסת ה־19.

במרץ 2014 קודמו הצעות חוק להחלת ריבונות ישראלית באזורים ביו"ש בידי סטרוק ולוין; לפי ערוץ 7, השדולה ביקשה להתחיל בבקעת הירדן ובקבר רחל, כחלק מסדרת הצעות להחלת ריבונות על אזורי התיישבות יהודית ערוץ 7, 23 במרץ 2014. מדדי הצלחה: חוק יסוד: משאל עם אושר והפך לכלי חוקתי נגד ויתור על שטחים בריבונות ישראלית; מדדי כישלון: הצעות הריבונות ביו"ש לא הבשילו באותה קדנציה לחקיקה מחייבת, בין היתר בשל התנגדויות מדיניות־משפטיות בתוך הממשלה והקואליציה.

ביקורת מקצועית ומשפטית בתקופה זו התמקדה בחשש מהשלכות מדיניות של יוזמות החלת ריבונות ומהפרדה בין דין ישראלי לדין צבאי ביו"ש. לפי הביוגרפיה המפלגתית, סטרוק עצמה הציגה את הישגי השדולה כקידום "ועדת אדמונד לוי" ושינוי בגישת הממשלה ל"פינוי או הסדרת מאחזים"; אך ההישגים נותרו בעיקר בתחום השיח והצעות החוק, ולא יצרו מדדי ביצוע מנהליים כמו מספר יחידות דיור מוסדרות או תקציבי ביצוע הציונות הדתית, ביוגרפיה.

ג. חברת כנסת בכנסת ה־24, יו"ר סיעת הציונות הדתית ויו"ר־משותפת של שדולת ארץ ישראל – אפריל 2021 עד נובמבר 2022

בכנסת ה־24 חזרה סטרוק לכנסת לאחר הבחירות במרץ 2021 ושימשה יו"ר סיעת הציונות הדתית; ערוץ הכנסת מציין כי כיהנה בכנסות ה־19, ה־20, ה־24 וה־25, וכי שימשה יו"ר סיעת הציונות הדתית והקימה/הובילה את שדולת ארץ ישראל ערוץ הכנסת, פרופיל אורית סטרוק. שלושה מהלכים בולטים: מאבק נגד "חוק החשמל" והסדרת בנייה בדואית; פעילות נגד בנייה פלסטינית בשטחי C; וקידום הסדרת "ההתיישבות הצעירה" ביו"ש.

ב־2021–2022 פעלה סטרוק בשדולת ארץ ישראל עם ח"כ יואב קיש; באוגוסט 2021 תקפו השניים את החלטת שר הביטחון בני גנץ לאשר בנייה פלסטינית בשטח C, וטענו שמדובר ב"תקדים מסוכן" ובחיזוק רצף טריטוריאלי פלסטיני ערוץ 7, 12 באוגוסט 2021. בינואר 2022 דרשו קיש וסטרוק דיון בוועדת החוץ והביטחון על ההתיישבות הצעירה, לאחר שלטענתם הממשלה לא עמדה בהתחייבות לדיון בתוך חודש ערוץ 7, 23 בינואר 2022.

סוגיית חוק איסור הפליה הפכה לציון דרך פוליטי ערב הקמת הממשלה ה־37: בדצמבר 2022 אמרה סטרוק בכאן ב' כי רופא יוכל שלא להעניק טיפול הנוגד את אמונתו אם יש די רופאים אחרים; יאיר לפיד ונתניהו התנערו פומבית מהמשמעות המפלה של הדברים Ynet, 25 בדצמבר 2022. המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם בינואר 2023 ביקורת משפטית על סעיף כזה בהסכמים הקואליציוניים, וקבע כי שינוי חוק איסור הפליה על בסיס "אמונה דתית" עלול להכשיר אפליה במקרים שבעבר נאסרו, לרבות כלפי להט"ב, ערבים וקבוצות נוספות המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1 בינואר 2023.

ד. שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות – דצמבר 2022 עד יוני 2026

סטרוק מונתה לשרת ההתיישבות בממשלת נתניהו ה־37 בדצמבר 2022; נכון ליוני 2026 אתר המשרד מציג אותה כשרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות gov.il, לשכת השר. החלטת ממשלה 137 מ־19 בפברואר 2023 שינתה את שם המשרד ל"משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות" והעבירה אליו סמכויות ושטחי פעולה ממשרדים אחרים, לרבות מנהלת לזהות יהודית, מכינות קדם־צבאיות וייצוג בתכנון התיישבות מפתח התקציב, החלטת ממשלה 137.

שלוש החלטות/רפורמות מרכזיות תחת המשרד: ראשית, הרחבת המשרד והחזרת החטיבה להתיישבות כזרוע ביצועית מרכזית; בתוכנית העבודה הממשלתית ל־2023 כתבה סטרוק שמטרתה "להחזירה לגודלה וליכולותיה משכבר הימים" תקציבית ויזמית תוכנית העבודה הממשלתית 2023. שנית, העברת מנהלת הזהות היהודית: פנייה תקציבית בינואר 2023 העבירה 45.166 מיליון ש"ח ו־3 תקני כוח אדם מהמשרד לשירותי דת למשרד ההתיישבות מפתח התקציב, העברת מנהלת זהות יהודית. שלישית, הרחבת תקציבי המשרד: בדיקת גלובס במרץ 2024 מצאה כי נקודת הפתיחה התקציבית ל־2023 הייתה כ־815 מיליון ש"ח – בסיס של כ־134 מיליון, כ־636 מיליון כספים קואליציוניים וכ־45 מיליון פעילות מהמשרד לשירותי דת גלובס, 17 במרץ 2024.

ביצוע ותקציב בפועל: בדצמבר 2023 דווח כי תקציב המשרד זינק מ־133 מיליון ש"ח ליותר מ־750 מיליון ש"ח במסגרת התקציב המתוקן למלחמה, ובכלכליסט נכתב כי מדובר בגידול של פי 5 בין מאי לדצמבר 2023 כלכליסט, 12 בדצמבר 2023. ימים קודם לכן דרש שר האוצר להעביר למשרד 343 מיליון ש"ח – 255 מיליון ל"התעצמות ביהודה ושומרון" ו־88 מיליון לחטיבה להתיישבות – כתנאי לקידום התקציב המעודכן כלכליסט, 10 בדצמבר 2023. ביקורת מקצועית־משפטית: לפי כלכליסט, יועצים משפטיים דרשו החלטת ממשלה חדשה וחוות דעת משפטית לפני הכנסת הכספים לתקציב 2023, והאוצר הציג חלק מהסכומים ככספים שטרם הושלמה לגביהם בקרה משפטית.

ב־2024 המשיכו העברות משמעותיות: ביוני 2024 אישרה ועדת הכספים העברת 302 מיליון ש"ח למשרד ההתיישבות עבור גרעינים משימתיים, פרויקטים רב־שנתיים של החטיבה להתיישבות, מנהלת זהות יהודית ותפעול המשרד Ynet, 25 ביוני 2024. בפברואר 2024 דווח כי 200 מיליון ש"ח מכספים קואליציוניים הוכנסו לבסיס תקציב 2024 של המשרד; נציגת אגף התקציבים תמר לוי־בונה פירטה כי ניתנו חוות דעת משפטיות ל־68 מיליון ש"ח לזהות יהודית, 50 מיליון לגרעיני משימה, 53 מיליון לחטיבה להתיישבות ו־34 מיליון לאכיפה בשטחי C כלכליסט, 27 בפברואר 2024.

ב־2025 דווח על העברה נוספת של 114 מיליון ש"ח למשרד: 92 מיליון לחטיבה להתיישבות במסגרת מימוש הסכמים קואליציוניים, 14 מיליון למכינות קדם־צבאיות, 2.5 מיליון להנצחת הרב חיים דרוקמן ו־3.723 מיליון לשינוי שם המשרד כלכליסט, 25 בנובמבר 2025. הביקורת מצד אופוזיציה וארגוני מעקב התמקדה בכך שהחטיבה להתיישבות היא גוף בעל שקיפות מוגבלת ושחלק מהכספים הוזרמו להתנחלויות ולשטחי C בזמן מלחמה וגירעון; שלום עכשיו טענה שב־2023 מומנו 68 חוות רועים בגדה ב־15 מיליון ש"ח ועוד 33 מאחזים בלתי חוקיים ב־13 מיליון ש"ח שלום עכשיו, 10 ביולי 2024.

סעיף החוות, נוער הגבעות ואלימות מתנחלים הפך לציר ביקורת מרכזי על המשרד: שלום עכשיו טענה כי תקציבי משרד ההתיישבות משמשים "צינור" לפרויקטים המזוהים עם ימין דתי והתנחלויות, לרבות תמיכות בזהות יהודית, כפרי סטודנטים, השומר החדש ופעילות סביב מערת המכפלה שלום עכשיו, תקציב משרד ההתיישבות. מבחינת ביקורת רשמית, בדוח מבקר המדינה על הכנת תקציבי המלחמה לשנים 2023–2024 נכללו דוגמאות לתוכניות שלא היו קשורות ישירות למאמץ המלחמה או לשיקום אזרחים שנפגעו, ובהן תקציבים קואליציוניים למשרדים שונים כולל משרד ההתיישבות מבקר המדינה, דוח פיננסי ותקציבי 2025.

בזירת המלחמה והחטופים, סטרוק לא ניהלה משרד ביטחוני אך הייתה שרה בקואליציה וחברה בדיוני קבינט כמשקיפה. בדצמבר 2023, לקראת עסקת חטופים, דרשה לקבל בכתב את עמדות צה"ל והשב"כ על פרטי העסקה; במאי 2024 פורסם כי אמרה שלממשלה אין זכות "לזרוק את המלחמה לפח כדי להציל עכשיו 22 או 33 אנשים" – אמירה שעוררה ביקורת חריפה מצד משפחות וחטופים ששוחררו Jerusalem Post, 21 בדצמבר 2023. ביולי 2024 הוקלטה אומרת על הרחבת בנייה בהר חברון כי "אנחנו חיים בתקופה של נס", בהקשר אישור תב"ע לכ־107 יחידות דיור בגבעת חנן ליד סוסיא – ציטוט שהפך לסמל ביקורת על פער בין הישגי ההתיישבות לבין מחיר המלחמה, החטופים והמפונים וואלה, 7 ביולי 2024.

בסיס הכוח המשרדי: אורית סטרוק נכנסה לממשלה ה־37 כשרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות בדצמבר 2022; לפי פרופיל ערוץ הכנסת היא מכהנת מטעם הציונות הדתית, הקימה את שדולת ארץ ישראל בכנסת ומתגוררת בחברון ערוץ הכנסת, פרופיל אורית סטרוק. באתר מפלגתה מודגש הרקע הפוליטי־התיישבותי שלה: ניהול שדולת ארץ ישראל, מאבק נגד הקפאת בנייה, הסדרת מאחזים וחיזוק התיישבות צעירה הציונות הדתית, פרופיל סטרוק. בפברואר 2023 החלטת ממשלה 137 הפכה את המשרד למשרד רחב־סמכויות והעבירה אליו תחומי פעולה ממשרדים אחרים, בהם אגף תרבות יהודית, מנהלת זהות יהודית, גרעינים משימתיים, מכינות קדם־צבאיות ושירות לאומי־אזרחי החלטת ממשלה 137, מפתח התקציב, ynet, 18 בפברואר 2023, Jerusalem Post, 19 בפברואר 2023.

מינויים ותפקידי מפתח: המינוי המרכזי שאותר הוא אבי מאיר למנכ"ל משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות. ב־11 במאי 2023 דיווח ערוץ 7 כי סטרוק הודיעה על מינויו לאחר שוועדת המינויים בנציבות שירות המדינה קיבלה את בקשתה והמליצה פה אחד; סטרוק צוטטה: "לאבי הכרות עמוקה עם משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות" ערוץ 7, 11 במאי 2023. אתר המשרד מציג את מאיר כמנכ"ל המכהן, בעדכון מ־22 באפריל 2025 gov.il, לשכת מנכ"ל, ובחדרי חרדים תיאר במאי 2023 כי מאיר שימש קודם ממלא מקום מנכ"ל וכי המשרד פעל ללא מנכ"ל קבוע בחדרי חרדים, מאי 2023. בעלי תפקידים נוספים במנגנון: יאיר וולף כמנהל אגף בכיר פיתוח התיישבות gov.il, אגף פיתוח התיישבות, ועדן גלעדי דניאל כראש אגף בכיר גרעיני משימה gov.il, אגף גרעינים משימתיים.

שירות לאומי ועזיבת דרג מקצוע: עם כניסת תחום השירות הלאומי־אזרחי לאחריות המשרד, ראובן פינסקי נשאר מנכ"ל הרשות לפחות לפי עמוד gov.il שעודכן ב־3 באפריל 2023 gov.il, רשות השירות הלאומי־אזרחי. ביוני 2026 בחרה סטרוק בעדי וולס למנכ"לית הרשות, במקום פינסקי ש"סיים קדנציה"; לפי סרוגים, וולס נבחרה מתוך כ־130 מועמדים לאחר ועדת איתור, והיא שימשה מנהלת אגף בכיר רווחה במשרד העלייה והקליטה סרוגים, 18 ביוני 2026. המקרה המתועד הוא סיום קדנציה של פינסקי והחלפתו במינוי חדש.

מנגנוני השפעה תכנוניים ותקציביים: בפברואר–יוני 2023 הוענק למשרד נציג בוועדת המשנה להתיישבות של מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי; שלום עכשיו כתבה ביוני 2023 כי מדובר ב"חותמת גומי לטובת ההתנחלויות" שלום עכשיו, יוני 2023. במקביל דווח בגלובס ב־9 במרץ 2023 על שילוב נציגי משרד סטרוק במועצה הארצית לתכנון ובנייה ובוועדות מחוזיות, ועל חשש בענף מ"פוליטיזציה של הוועדות" גלובס, 9 במרץ 2023. המשרד גם מפעיל ועדה ליישובים קהילתיים שהוקמה מכוח תיקון פקודת האגודות השיתופיות מיולי 2023, המאפשרת סיווג יישובים לצורך המשך ועדות קבלה gov.il, הוועדה ליישובים קהילתיים.

ביקורת רגולטורית וציבורית: נציבות שירות המדינה הייתה חלק מהליך אישור מנכ"ל המשרד, והעברת תקני כוח אדם לאגף תרבות יהודית הותנתה בתיאום עם הנציבות ynet, 18 בפברואר 2023. הביקורת הציבורית התמקדה במבנה הכוח והתקצוב: כלכליסט כתב ב־7 בדצמבר 2023 כי קריטריונים לגרעינים משימתיים "תפורים למידות הגרעינים התורניים הוותיקים והגדולים המקורבים למפלגתה" כלכליסט, 7 בדצמבר 2023, וב־2025 דיווח על העברת 114 מיליון שקל למשרד, בהם כ־92 מיליון לחטיבה להתיישבות כלכליסט, 2025. גלובס בדק בפברואר 2024 טענות על תוספת של כ־1.1 מיליארד שקל למשרד גלובס, 2024, ומרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם ב־2024 סקירה על פעילות ותקצוב החטיבה להתיישבות ממ"מ הכנסת, 2024.

1. 21 ביולי 2025 – ריאיון לרדיו "קול ברמה", על הרחבת הלחימה בעזה למרות סיכון לחטופים – בהקשר המגעים לעסקת חטופים והיערכות צה"ל להרחבת הפעילות ברצועה, סטרוק נשאלה על האפשרות שחטופים ייפגעו במהלך "קרב הכרעה" בעזה, והשיבה: "צריך להשתדל מאוד שלא, אבל יכול להיות שכן, נכון. יכול להיות שכן". בהמשך אותו ריאיון אמרה: "מה שצריך לעשות זה לצאת לקרב הכרעה על כל השטח שעדיין לא נגענו בו ברצועת עזה". מקורות: ynet, ישראל היום.
2. 24 באפריל 2024 – ריאיון לגלי צה"ל, על עסקת חטופים אפשרית – בזמן המתנה לתשובת חמאס להצעה לעסקה, סטרוק תקפה את עצם הנכונות לשלם מחיר מדיני־צבאי עבור שחרור חלק מן החטופים, ואמרה: "חיילים עזבו הכול מאחור ויצאו להילחם למען מטרות שהממשלה הגדירה, ואנחנו זורקים את זה לפח עכשיו בשביל להציל 22 איש, או 33 איש, או לא יודעת כמה. אין לממשלה כזו שום זכות קיום". מקורות: ynet.
3. 2 בפברואר 2025 – ריאיון ל"חדשות כיפה", על עסקת החטופים והחיילות ששוחררו – בשבוע השלישי לעסקה לשחרור חטופים, סטרוק טענה כי השיח הציבורי סביב החזרת החטופות מסתיר את מחיר העסקה, ואמרה: "כל חיילת כזאת שחוזרת מביאה איתה את החיילות הבאות שיחטפו איתה. הניסיון לסתום את האוזניים, ואת העיניים את השכל הישר, זהו ניסיון מוצלח. המציאות היא שחיילות נוספות תחטיפנה בגלל המחיר ששילמנו על החטופות האלה. זאת האמת". מקורות: כיפה, ערוץ 7.
4. 2 בפברואר 2025 – ריאיון ל"חדשות כיפה", על מטרות הלחימה מול החזרת חטופים – באותו ריאיון, סטרוק דחתה את המסגור שלפיו הלחימה התנהלה בעיקר כדי להגיע לעסקת חטופים, ואמרה: "החיילים שלנו לא יצאו להילחם בשביל זה, לא בשביל לשחרר אלפי מחבלים. החיילים שלנו יצאו כדי לנצח את חמאס. לא רק החטופים בבית אלא גם רבי מחבלים בבית". מקורות: כיפה, וואלה.
5. 19 בפברואר 2025 – ריאיון לכאן רשת ב', על שלב ב' בעסקת החטופים – סטרוק התנגדה להסכם כולל שיכלול הפסקת אש קבועה ושחרור החטופים בבת אחת, ואמרה: "אסור להיות לנו שדה ראייה מצומצם שרואה רק אותם. עסקת חטופים בבת אחת והפסקת אש קבועה סותרות את מטרות המלחמה". באותו הקשר הוסיפה: "גם את החטופים, גם את מה שחמאס מכינים לנו עכשיו אחרי שנסוגנו מציר נצרים, וגם את נהרות הדם שעוד יזרמו כאן בגלל מאות ואלפי ארכי-רוצחים וארכי-מחבלים שאנחנו משחררים בארץ ובעולם". מקורות: ערוץ 7, ynet.
6. 12 בינואר 2025 – ריאיון לרדיו "קול ברמה", על עסקת חטופים שהייתה על הפרק – סטרוק הציגה את העסקה כניצחון לחמאס וכסיכון ביטחוני עתידי, ואמרה: "לשחרר מאות מחבלים רוצחים, בעלי דם על הידיים? מדובר בעסקה שהיא פרס לטרור וניצחון לחמאס". בהמשך אמרה כי "מאות מחבלים רוצחים ישפכו כחבית דלק ויבעירו את הטרור ביהודה ושומרון ובכל העולם". מקורות: ערוץ 7, ynet.
7. 7 ביולי 2024 – הקלטה שפורסמה בגלי צה"ל ובוואלה, מפגש עם תושבי גבעת חנן ליד סוסיא – בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, על רקע קידום בנייה בהר חברון וביהודה ושומרון, סטרוק תיארה את חלון ההזדמנויות ההתיישבותי במונחים דתיים־משיחיים ואמרה: "מבחינתי זה כמו תקופה של נס. אני מרגישה כמו מישהו שעומד ברמזור, ואז יש אור ירוק. אנחנו רוצים להספיק כמה שיותר, בכלל בארץ ישראל וכמה שיותר ספציפית בהר חברון. זו בעיני ממש משימת קודש". מקורות: וואלה, ynet יהדות.
8. 25 בדצמבר 2022 – ריאיון לכאן רשת ב', על תיקון לחוק איסור הפליה במוצרים ושירותים – במסגרת הדיון הציבורי סביב ההסכמים הקואליציוניים, סטרוק טענה כי אמונה דתית צריכה לגבור על חובת שוויון במקרים מסוימים, ואמרה: "החוק בישראל חייב להפסיק להתייחס להלכה היהודית כאל משהו שהוא פחות ערך. צריך להפסיק להסתכל על האמונה הדתית כהפליה, היא גוברת על השוויון". באותו ריאיון אמרה גם: "כל עוד יש מספיק רופאים אחרים שיכולים לתת שירות – אסור לכפות על רופא או רופאה לתת טיפול שעומד בניגוד לעמדתם הדתית". מקורות: N12, ynet.
9. 26 ביוני 2023 – ריאיון לרדיו "קול ברמה", אחרי הודעת הרמטכ"ל, ראש השב"כ והמפכ"ל נגד אלימות מתנחלים ו"טרור לאומני יהודי" – בעקבות הודעה משותפת חריגה של ראשי מערכת הביטחון על תקיפות פלסטינים בידי אזרחים ישראלים ביהודה ושומרון, סטרוק תקפה את ראשי המערכות ואמרה: "הרמטכ"ל, המפכ"ל וראש השב"כ הוציאו הודעה משותפת על טרור לאומני יהודי. מי אתם, כח וגנר? מי אתם שתוציאו הודעה כזאת תחת האף של הממשלה? הם יטיפו לנו מוסר? אני נגד האירועים האלה אבל זאת בושה וחרפה לקרוא לזה טרור לאומני". מקורות: חדשות 13, חדשות 13 – תיעוד המשך.
10. 31 בדצמבר 2023 – ישיבת ממשלה בזמן מלחמת חרבות ברזל, סקירה ביטחונית של האלוף אליעזר טולדנו – במהלך סקירה ביטחונית, סטרוק העלתה טענה על טייסים שאינם מסייעים לכוחות קרקעיים מטעמי מצפון ושאלה: "האם זה נכון שיש טייסים שלא מסייעים לכוחות בשטח מסיבות מצפוניות?". לאחר שטולדנו השיב "זו שאלה נוראית", סטרוק אמרה: "אני יכולה לשאול מה שאני רוצה, אל תשפוט לי את השאלות". מקורות: וואלה, אייס.
11. 24 בדצמבר 2023 – ישיבת ממשלה, סביב העברת כספים ל"מרכיבי ביטחון" למאחזים ולהתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון – בעת עיכוב כספים בידי גורמי ייעוץ משפטי ותקציב באוצר, סטרוק תקפה את פקידי האוצר ואמרה: "מה שאתם עושים עם כספי יו"ש זו המרדה". לפי הדיווח, שר הפנים משה ארבל קרא לה לחזור בה, והיא סירבה. מקורות: ynet, וואלה.
12. 20 בפברואר 2024 – הוועדה לבחירת שופטים, דיון על קידום שופטת השלום טל תדמור־זמיר למחוזי בחיפה – בדיווח על הדיון נכתב שסטרוק התנגדה לקידום השופטת בטענה שהיא "לא לאומנית מספיק", על רקע פסקי דין בעבירות אלימות מתקופת "שומר החומות". הציטוט שיוחס לה בדיון: "לא לאומנית מספיק". מקורות: ynet, עמוד הנושא ב-ynet.
13. 22 במאי 2024 – נאום במליאת הכנסת, על מפלגת רע"מ; החלטת ועדת האתיקה של הכנסת – לפי החלטת ועדת האתיקה, סטרוק אמרה במליאה על רע"מ: "לא עוד תוקם ממשלה בישראל עם המפלגה הזו, שהיא לא זאב בעור של כבש – היא חיית טרף איומה בעור של כבש. היא טרוריסטים בעניבה ובחליפה עם חיוך מתקתק". ועדת האתיקה קבעה כי הביטוי "טרוריסטים בעניבה ובחליפה עם חיוך מתקתק" אינו ראוי ומהווה הפרה של כללי האתיקה. מקורות: החלטת ועדת האתיקה – PDF.
14. 20 בינואר 2013 – ריאיון לגלי צה"ל, במהלך קמפיין הבחירות של "הבית היהודי"; דיון בתהליך המדיני, "תג מחיר" ובית המקדש – סטרוק שללה תהליך מדיני עם הפלסטינים ואמרה: "בעוד כמה שעות ברק אובמה יושבע בשנית לנשיא ארה"ב ואנחנו בחשש גדול מאוד מהלחץ שהוא יפעיל על נתניהו. בדיוק בשביל זה אנחנו באים לכנסת. אנחנו אומרים די לתהליך המדיני מול הפלסטינים". באותו ריאיון, כשנשאלה על "תג מחיר", הסבירה את המקור של המושג מבחינתה: "לפני 7 שנים, בעקבות אירועי עמונה, אמרתי שנגבה תג מחיר משפטי מכול מי שפעל שלא כדין מאירועי עמונה". מקורות: N12 / גלובס, ערוץ 7.
15. 27 במרץ 2011–28 במרץ 2011 – תגובת אורית סטרוק להרשעת וגזר הדין של בנה, צבי סטרוק, שהתעלל בנער פלסטיני – לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים גזר על צבי סטרוק שנה וחצי מאסר בפועל, אורית סטרוק תקפה את ההרשעה ואמרה: "העובדה שהשופט כהן העדיף את גרסת הערבים כאשר העד הראשי הוא מחבל, על פני גרסתו של צביקי, איש חקלאי וישר, מקוממת, מעליבה, מוטעית ועוינת. בית המשפט דילג בקלילות רבה מעל סתירות בדברי העדים והיה נחוש להרשיע את בני, שלא עשה כלום". בריאיון נוסף אמרה על התיק: "היה כאן שילוב מנצח של מוטיבציות מאוד גבוהות מצד ערבים ומי שעזר להם כמו עורך הדין ספרד וגורמים בפרקליטות שאני מייצרת עבורם מוטיבציות גבוהות במיוחד, ולכן תפרו בתפרים גסים את ההרשעה הזו". מקורות: ynetnews, ערוץ 7.

תחקירי תקציבים והעברות כספים למשרד ההתיישבות: במרץ 2026 פרסם כלכליסט בדיקת נתוני אוצר שלפיה משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות בראשות אורית סטרוק קיבל מאז 2023 כ־2.7 מיליארד ש"ח, וחלק ניכר מהכספים הועבר לאחר אישור התקציב דרך כספים קואליציוניים והעברות תקציביות: כלכליסט, מרץ 2026. תחקיר שומרים מתקופת המלחמה הציג את המשרד כ"משרד מיותר" שתקציבו גדל פי כמה, וציין תקציב שנתי של 543 מיליון ש"ח כולל תוספת של 409 מיליון ש"ח בתקציב המתוקן: שומרים, דצמבר 2023. כלכליסט פרסם גם בדצמבר 2023 כי סטרוק כינתה את הביקורת "קמפיין מפלג וזורע שנאה", אך לפי הפרסום משרד המשימות הלאומיות קיבל תוספת קואליציונית של 638 מיליון ש"ח, שחלקה למטרות התנחלויות, הדתה וחזרה בתשובה: כלכליסט, דצמבר 2023. בפברואר 2024 דווח כי 200 מיליון ש"ח של כספים קואליציוניים הוכנסו לבסיס תקציב 2024 של המשרד: כלכליסט, פברואר 2024.

העברות ייעודיות להתנחלויות, חוות ונוער הגבעות: בדצמבר 2023 דיווח ynet כי ועדת הכספים אישרה 75 מיליון ש"ח ל"מרכיבי ביטחון" ביהודה ושומרון, מתוך כספים קואליציוניים למשרדה של סטרוק, לאחר שנטען כי היו קשיים משפטיים בהעברה: ynet, דצמבר 2023. בספטמבר 2025 פרסם וואלה כסף כתבה ביקורתית על העברות למשרד סטרוק, ובהן 6 מיליון ש"ח ל"חוות חקלאיות" ו־30 מיליון ש"ח ל"מגורי ביניים": וואלה כסף, ספטמבר 2025. ביוני 2026 פרסם ynet כי משרד ההתיישבות יקצה כ־5.5 מיליון ש"ח למימון מזון וביגוד לנערי חוות וגבעות ביו"ש, 50 ש"ח ליום לנער: ynet, יוני 2026. במקביל דווח כי הממשלה אישרה הקמת יחידה במשרד הביטחון לטיפול בנוער הגבעות ואלימות יהודית ביו"ש: ynet, 2026.

התבטאויות שנבדקו עיתונאית והפכו למוקדי ביקורת: ביולי 2024 פרסם ynet הקלטה שבה סטרוק אמרה על האצת הבנייה בהתנחלויות כי "מבחינתי זה כמו תקופה של נס": ynet, יולי 2024. בדצמבר 2022 פרסם N12 את דבריה בעניין תיקון חוק איסור הפליה: "כל עוד יש מספיק רופאים אחרים שיכולים לתת שירות – אסור לכפות על רופא או רופאה לתת טיפול שעומד בניגוד לעמדתם הדתית": N12, דצמבר 2022. בהקשר הרפואי פרסם ynetnews ניתוח ביקורתי של השלכות ההצעה על יחסי רופא־מטופל ועל טיפולי פוריות, הפלות ולהט"ב: ynetnews, דצמבר 2022. במאי 2024, סביב עסקת חטופים, דווח ב־Jerusalem Post כי סטרוק אמרה שלממשלה אין זכות "לזרוק את המלחמה" כדי להציל חטופים: Jerusalem Post, מאי 2024. בדצמבר 2024 אמרה לוואלה כי תתמוך בעסקה "כמו הראשונה" אם תאפשר את המשך הלחימה ומימוש מטרות המלחמה: וואלה, דצמבר 2024.

הליכים משפטיים הקשורים למקורביה: בנה, צבי סטרוק, הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים בחטיפה ובהתעללות בנער פלסטיני בן 15; במרץ 2011 דווח ב־ynet כי נגזרו עליו שנה וחצי מאסר בפועל, וכי אורית סטרוק תקפה את הכרעת הדין: ynet, מרץ 2011. באוגוסט 2012 דחה בית המשפט העליון את ערעורו בע"פ 3578/11 ואף החמיר את עונשו; הסיכום הרשמי של דוברות מערכת בתי המשפט מציין את פסק הדין המרכזי: משרד המשפטים/דוברות בתי המשפט, 2012. דיווח נוסף של JTA תיאר את הפרשה כהרשעת בן של פעילת מתנחלים בכירה בחטיפת נער פלסטיני: JTA, מרץ 2011.

עתירות וחקירות מאוחרות יותר סביב סביבתה הציבורית: בינואר 2025 דווח כי בג"ץ הקפיא 153 מיליון ש"ח מכספים שיועדו בין היתר לחינוך התיישבותי, בעקבות עתירת סיעת הדמוקרטים נגד אישור מזורז של כספים קואליציוניים בסוף 2024; הסטטוס שדווח היה צו ביניים עד בירור העתירה: חרדים10, ינואר 2025. באפריל 2026 התיר בית המשפט לפרסם כי המשטרה חקרה תלונה שבה נטען ששושנה סטרוק, בתה של השרה, עברה תקיפה מינית; לפי ההחלטה שצוטטה, החשד הסביר בתיק היה "דל ביותר, אם לא למטה מכך": ynet, אפריל 2026.

דוחות מבקר המדינה / נציב תלונות הציבור: אין דוח ביקורת ייעודי של מבקר המדינה או נציב תלונות הציבור על אורית סטרוק. קיים מסמך של משרד מבקר המדינה מספטמבר 2025 שבו היא מופיעה ברשימת שרים כבעלת תפקיד "שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות", ללא ממצא ביקורת אישי נגדה: מבקר המדינה, ספטמבר 2025. בנוסף, פרסומי חברה אזרחית כמו שלום עכשיו ניתחו את תקציבי ההתנחלויות והחטיבה להתיישבות בתקציב 2024, אך אלה אינם דוחות מבקר רשמיים: שלום עכשיו, 2024.

סתירה 1 – "תג מחיר" מול "אין טרור יהודי": לפני: בינואר 2013, N12, סטרוק אמרה על "תג מחיר" כי במקור דיברה על "תג מחיר משפטי", והביעה "התנגדות לפעולות 'תג מחיר' של מתנחלים קיצוניים" – סטרוק: "מתפללים שיקום שוב בית המקדש בירושלים". אחרי: באוגוסט 2023, רדיו צפון/אייס, אחרי הודעת ראשי מערכת הביטחון על "טרור לאומני יהודי", אמרה: "אמירה אומללה, אין טרור יהודי" – שרה בממשלה נגד ראש השב"כ: "אתה רואה טרור יהודי?". (mako.co.il)

סתירה 2 – עסקת חטופים: פסילה חריפה ואחר כך תמיכה מותנית: לפני: ב־1 במאי 2024, גלי צה"ל/ynet, סטרוק אמרה: "חיילים עזבו הכול… ואנחנו זורקים את זה לפח עכשיו בשביל להציל 22 איש, או 33 איש… אין לממשלה כזו שום זכות קיום" – סטרוק נגד עסקה. אחרי: ב־2 בדצמבר 2024, 103FM/וואלה, אמרה: "אם תהיה עסקה כדוגמת העסקה הראשונה, ודאי שנתמוך בה" – וואלה. (ynet.co.il)

סתירה 3 – איום לפרק ממשלה מול הישארות בפועל: לפני: ביולי 2024, N12, סטרוק אמרה: "אם צה"ל ייצא מציר פילדלפי או מציר נצרים או מהפרימטר… הממשלה תתפרק" – N12. אחרי: ב־9 בפברואר 2025 דווח כי "ישראל נסוגה… מהמוצבים האחרונים בציר נצרים" – ערוץ 7; ובפברואר 2026, 103FM/וואלה, סטרוק אמרה דווקא: "אנחנו נשארים בפנים" כדי להיאבק על מטרות המלחמה – וואלה. (mako.co.il)

סתירה 4 – יחס לנתניהו: מפקפקת בו, ואז נשענת עליו: לפני: באפריל 2019, ערוץ 7, טענה "נתניהו מעוניין בחלוקת הארץ" – ערוץ 7; ובספטמבר 2019 אמרה: "נתניהו לא באמת נמצא בימין" ו"חייב כוח חזק מימינו" – ערוץ 7. אחרי: באוגוסט 2023, ישראל היום, אמרה על הזרמת כספים לחיזוק יו"ש: "אני משוכנעת, שרוה"מ תומך בהענקת כל החיזוקים הללו" – ישראל היום. (inn.co.il)

סתירה 5 – חוק איסור הפליה מול בלימת נתניהו: לפני: בדצמבר 2022, כאן רשת ב'/וואלה, אמרה: "אסור לכפות על רופא לתת שירות אם זה נוגד את אמונתו" – וואלה. אחרי: באותו יום, נתניהו התנער והצהיר: "במדינה שאני אוביל לא יהיה מצב שאדם… ייכנס לרופא ולא יקבל שירות" – וואלה. זו לא חזרה מפורשת של סטרוק, אבל זו סתירה מתועדת בין דרישתה הקואליציונית לבין קו ההגנה הפומבי של מנהיג הגוש שלה. (news.walla.co.il)

חנופה ונאמנות למשפחת נתניהו: במרץ 2025, וואלה דיווחה כי שרה נתניהו תמכה בסטרוק אחרי אמירת לפיד: "אורית, אני איתך" – וואלה. במרץ 2026, סרוגים פרסם שסטרוק סיפרה על שיחת שבת זכור עם נתניהו סביב איראן: לדבריה, כשאמרה לו שזה מתאים ל"מחיית עמלק", השיב: "הפעם אנחנו לא רק זוכרים וקוראים, הפעם אנחנו עושים" – סרוגים. (news.walla.co.il)

יריבויות פנימיות וקשרים אינטרסנטיים: מול בן גביר: ביולי 2022, קראה לו "אל תסכן את עתיד מדינת ישראל" – אייס; באוגוסט 2022 אמרה "בן גביר מבין את מקומו האמיתי" – כיפה. מול גלנט: בינואר 2023 התעמתו סביב הרחבת סמכויות משרדה – ynet. קשר לבייס ההתיישבותי: ב־2024–2025 דווח על העברות למשרד ההתיישבות והחטיבה להתיישבות, כולל 90 מיליון ש"ח כספים קואליציוניים – ynet; ושלום עכשיו ייחסה למשרדה תמיכות בעמותות, גרעינים וסיורים, בין היתר במערת המכפלה – שלום עכשיו. ברקע המשפחתי: באוגוסט 2012 דווח שצבי סטרוק הורשע וחומר עונשו ל־30 חודשי מאסר; אורית סטרוק אמרה: "אנחנו מאמינים ובטוחים בחפותו" – ynet, וב־2011 טענה ש"תפרו… את ההרשעה הזו" – ערוץ 7. (ice.co.il)

7.1 – חזרה בתשובה

בדצמבר 2021, בכתבת ערוץ 7 על ריאיון בערוץ כנסת, סטרוק תוארה כמי שגדלה בבית שמאלי וחזרה בתשובה בכיתה י"א; היא צוטטה שם: "אני באתי מבית שמאלני טוב", ובהמשך דיברה על האפשרות להישאר "משפחה אוהבת ומכבדת" למרות פערי אמונה ודעות ערוץ 7, 22 בדצמבר 2021. לפי פרופיל ערוץ כנסת, סטרוק נולדה בירושלים ב־15 במרץ 1960, למדה בתיכון ליד האוניברסיטה, ובנעוריה חזרה בתשובה ערוץ כנסת, פרופיל ח"כ אורית סטרוק. (inn.co.il)

בדצמבר 2022, לאחר פטירת הרב חיים דרוקמן, פורסם בערוץ 14 כי בביתו התחילה סטרוק את תהליך החזרה בתשובה שלה; סטרוק צוטטה: "הגעתי לבית שלו כשהייתי בת 16 וחצי… הוא קיבל אותי הביתה כאילו הייתי אחת מהמשפחה" ערוץ 14, דצמבר 2022. במרץ 2019, בריאיון לשבתון, היא תיארה את תחילת התהליך: "את דרכי לחיים של אמונה, תורה ומצוות התחלתי בגיל 16 וחצי מתוך תחושה פנימית של אמונה בקב"ה" שבתון, 29 במרץ 2019. (c14.co.il)

7.2 – מערת המכפלה

פרופיל ערוץ כנסת מציין כי סטרוק החלה את פעילותה הציבורית בשנת 1995 במסגרת "ועד הנשים למען מערת המכפלה", ולאחר מכן שימשה כראש המחלקה המשפטית־מדינית של היישוב היהודי בחברון ערוץ כנסת, פרופיל ח"כ אורית סטרוק. בנובמבר 2025, בשיחה אישית בערוץ 7, סטרוק קישרה בין סגירת מערת המכפלה לאחר טבח ברוך גולדשטיין ב־1994 לבין הקמת הוועד, וטענה כי נעשה "קמפיין" שהכתים את המערה; לפי הכתבה, מהפעילות הזו נולד גם מודל שבת "חיי שרה" בחברון ערוץ 7, 12 בנובמבר 2025. (knesset.tv)

באוקטובר 2021 פרסמה סטרוק טור בערוץ 7 בשם "סודה של מערת המכפלה", שבו כתבה כי הביקור ההמוני בשבת חיי שרה מבטא בעיניה "כמה הם שייכים למקום הקדוש הזה" וכי המערה היא "הבית של כל יהודי" ערוץ 7, 29 באוקטובר 2021. ביוני 2019, בדיון בוועדת החוץ והביטחון בנושא הנגשת המערה, אמרה סטרוק: "מערת המכפלה רשומה על שם הוואקף, למה? כי הוואקף קנה אותה מעפרון החיתי?" והתנגדה למו"מ עם הרשות הפלסטינית על המקום ערוץ 7, 12 ביוני 2019. (inn.co.il)

7.3 – שדולת ארץ ישראל

לפי פרופיל מפלגת הציונות הדתית, סטרוק הקימה וניהלה את שדולת ארץ ישראל בכנסת במהלך הכנסת ה־18, בראשות זאב אלקין ואריה אלדד, ולאחר כניסתה לכנסת ה־19 כיהנה כיו"ר השדולה יחד עם יריב לוין הציונות הדתית, פרופיל סטרוק. פרופיל ערוץ כנסת מציין אף הוא כי סטרוק "הקימה את שדולת ארץ ישראל בכנסת" ערוץ כנסת, פרופיל ח"כ אורית סטרוק. (zionutdatit.org.il)

ביוני 2014 דווח בערוץ 7 כי ראשי שדולת ארץ ישראל, יריב לוין ואורית סטרוק, הגישו סדרת הצעות חוק להחלת ריבונות ישראלית על אזורי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון; הכותרת הציגה את הקו של היוזמה: "להתחיל בבקעה ובקבר רחל" ערוץ 7, 24 ביוני 2014. בדצמבר 2023, בישיבת השדולה, סטרוק צוטטה בערוץ כנסת: "אין עם פלסטיני, אין דבר כזה", ובהקשר זה דיברה על ריבונות ושליטה ישראלית בכל חלקי הארץ, כולל עזה, השומרון והגליל ערוץ כנסת, דצמבר 2023. (inn.co.il)

7.4 – תג מחיר

בינואר 2013, בריאיון ראשון לאחר בחירתה לכנסת ה־19, מקור ראשון/nrg דיווח כי בתשדיר בחירות של הליכוד צוטטה סטרוק כאומרת שיש "לגבות תג מחיר גבוה, מראשון המפקדים ועד אחרון השוטרים"; סטרוק השיבה כי הדברים נאמרו לפני שהמונח "תג מחיר" הפך לכינוי לוונדליזם אידיאולוגי מקור ראשון/nrg, ינואר 2013. (makorrishon.co.il)

בדצמבר 2013, בפרוטוקול דיון ועדת הפנים שפורסם ב־Open Knesset, סטרוק שאלה נציג משטרה אם היחידה למיגור פשיעה לאומנית מטפלת גם באלימות כלפי יהודים, וטענה שהיחידות "עוצרות יהודים כל הזמן"; הדיון משקף את הקו שלה נגד תפיסת "פשיעה לאומנית" כיחידה המכוונת בעיקר כלפי פעילי ימין Open Knesset, 31 בדצמבר 2013. (oknesset.org)

7.5 – תקופה של נס

ביולי 2024 פרסם וואלה, בעקבות הקלטה בגלי צה"ל, כי סטרוק אמרה לתושבים בגבעת חנן ליד סוסיא על קידום הבנייה ביו"ש: "מבחינתי זה כמו תקופה של נס. אני מרגישה כמו מישהו שעומד ברמזור, ואז יש אור ירוק"; לפי הכתבה, הדברים נאמרו יום לאחר אישור תב"ע והפקדה לבניית 107 יחידות דיור במקום וואלה, 7 ביולי 2024. (news.walla.co.il)

באותו יום דיווח ישראל היום כי סטרוק "עמדה במוקד הכותרות" בעקבות התיעוד, והשרה עידית סילמן הגנה עליה בישיבת הממשלה ואמרה: "אם היא הייתה במערכת הביטחון, לא היה לנו 7 באוקטובר" ישראל היום, 7 ביולי 2024. בדצמבר 2024 הקדיש כאן תרבות פרק בשם "תקופה של נס" למחלוקת הציבורית סביב הביטוי בעקבות אמירת סטרוק כאן תרבות, דצמבר 2024. (israelhayom.co.il)

7.6 – ריבונות

באוקטובר 2014 דווח בסרוגים על הצעת חוק של שדולת ארץ ישראל בראשות יריב לוין ואורית סטרוק, שביקשה להחיל את חוקי מדינת ישראל ביהודה ושומרון באמצעות תחיקת ביטחון; בין החותמים נכללו סטרוק, לוין, זאב אלקין, איילת שקד ואחרים סרוגים, 27 באוקטובר 2014. ביוני 2014 דווח בערוץ 7 כי סטרוק ולוין הגישו הצעות חוק להחלת ריבונות באזורי ההתיישבות, כולל התחלה בבקעת הירדן ובקבר רחל ערוץ 7, 24 ביוני 2014. (srugim.co.il)

בספטמבר 2019 אמרה סטרוק לערוץ 7 כי נתניהו "מעוניין בחלוקת הארץ" וכי אינה מאמינה שהוא רוצה ריבונות ישראלית על כל השטח; באותו ריאיון הציגה את פעילותה כמנהלת שדולת ארץ ישראל כבסיס לקידום הסדרת ההתיישבות והריבונות ערוץ 7, 12 בספטמבר 2019. בדצמבר 2023, בישיבת שדולת ארץ ישראל, אמרה סטרוק כי "הארץ היא ארצו של עם ישראל, כולל חבל עזה" ערוץ כנסת, דצמבר 2023. (inn.co.il)

7.7 – חוק איסור הפליה במוצרים

בדצמבר 2022, סביב ההסכמים הקואליציוניים להקמת ממשלת נתניהו, סטרוק התייחסה לתיקון לחוק איסור הפליה במוצרים, שירותים וכניסה למקומות ציבוריים. ב־N12 דווח כי אמרה בכאן רשת ב': "כל עוד יש מספיק רופאים אחרים שיכולים לתת שירות – אסור לכפות על רופא או רופאה לתת טיפול שעומד בניגוד לעמדתם הדתית" N12, 25 בדצמבר 2022. (mako.co.il)

בעקבות הדברים, נתניהו פרסם הבהרה כי דבריה של סטרוק "אינם מקובלים" וכי ההסכמים הקואליציוניים לא יאפשרו פגיעה בלהט"בים או בזכויות אזרחים לקבל שירותים; הדברים דווחו גם בערוץ 7 ובישראל היום ערוץ 7, 25 בדצמבר 2022, ישראל היום, 25 בדצמבר 2022. סטרוק עצמה השיבה למבקריה באותו יום וטענה כי מדובר ב"מהומה על לא מאומה" וכי אין קשר לזהות המטופל אלא לשאלת כפייה דתית ערוץ 7, 25 בדצמבר 2022. (inn.co.il)

7.8 – העברות כספים למתנחלים

בדצמבר 2023 דיווח כלכליסט כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עיכב את אישור התקציב המעודכן ל־2023 בוועדת הכספים עד לאישור העברת 343 מיליון ש"ח בכספים קואליציוניים למשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות בראשות סטרוק; לפי הדיווח, הוויכוח התמקד בין השאר במרכיבי ביטחון בהתיישבות ביהודה ושומרון כלכליסט, 10 בדצמבר 2023. (calcalist.co.il)

בפברואר 2025 פרסמה שלום עכשיו סקירה ביקורתית של תקציב משרד ההתיישבות בראשות סטרוק, וטענה כי המשרד מחלק כספים קואליציוניים לעמותות, לרשויות בהתנחלויות ולפרויקטים המזוהים עם הימין הדתי; לפי הסקירה, תחת סטרוק הועברו לחטיבה להתיישבות 22 מיליון ש"ח ב־2023 ו־75 מיליון ש"ח ב־2024 למרכיבי ביטחון בנקודות התיישבות, כולל מאחזים וחוות חקלאיות לא מוסדרות שלום עכשיו, 10 בפברואר 2025. (peacenow.org.il)

7.9 – החוות

ביולי 2024 דיווח ynet כי לאחר רצח בנימין אחימאיר בן ה־14, סטרוק דרשה שכל פינוי של מאחז בלתי חוקי שהוקם בזירת פיגוע ייעשה רק לאחר החלטת קבינט; במכתבה טענה כי פרסום תמונות פינוי מאחזים מעודד שיח אלים נגד נערים ורועי צאן בחוות חקלאיות ynet, 16 באפריל 2024. (ynet.co.il)

ביולי 2024 פרסם ynet כי סמוטריץ' וסטרוק מעניקים תקציבים ואישורים לתשתיות לכ־63 מאחזים בלתי חוקיים המצויים בהליכי הסדרה, וכי בכנס בחוות שחרית בשומרון הוצגו מהלכי ההסדרה האחרונים ynet, 20 ביולי 2024. שלום עכשיו פרסמה ביוני 2024 כי הממשלה מימנה 68 חוות לא חוקיות בכ־15 מיליון ש"ח באמצעות משרד ההתיישבות והחטיבה להתיישבות, תוך מעורבות צה"ל ופיקוד המרכז בבחירת רכיבי המימון שלום עכשיו, 3 ביוני 2024. (ynet.co.il)

7.10 – נוער הגבעות

ביוני 2026 דיווח ynet כי במסגרת תוכנית ממשלתית למניעת אלימות ביו"ש באמצעים חינוכיים, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות בראשות סטרוק יקצה למועצות אזוריות תקציב ייעודי למזון וביגוד לנוער בגבעות ובחוות – 50 ש"ח ביום לכל נער; לפי המסמך שצוטט, מדובר ב־657 בני נוער הפרושים בבנימין, שומרון, בקעת הירדן, הר חברון וגוש עציון ynet, יוני 2026. (ynet.co.il)

באותה כתבה דווח כי ח"כ ולדימיר בליאק פנה ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה לבדוק אם ההקצאה עומדת בעקרון השוויון ואם קיימים קריטריונים ענייניים ושקופים למימון דווקא לקבוצה זו ולא לאוכלוסיות אחרות של נוער בסיכון ynet, יוני 2026. באוגוסט 2025, בריאיון ל־ynet, סטרוק אמרה על "טרור יהודי": "אין דבר כזה", והציגה את הטיפול בנוער הגבעות כבעיה של עבריינות שראוי לטפל בה בכלים של חינוך ורווחה ולא בשב"כ ynet, אוגוסט 2025. (ynet.co.il)

7.11 – טרור יהודי

ביוני 2023, לאחר הודעה חריגה של הרמטכ"ל, ראש השב"כ והמפכ"ל שגינתה "טרור לאומני יהודי" בעקבות אלימות מתנחלים, סטרוק תקפה בריאיון לקול ברמה ואמרה: "מי אתם שתוציאו הודעה כזאת תחת האף של הממשלה?" והשוותה את ההתנהלות ל"כוח וגנר"; בהמשך התנצלה על הביטוי חדשות 13, 26 ביוני 2023. (13tv.co.il)

במאי 2022 פורסם ב"קול היהודי" כי סטרוק אמרה על המפלג לפשיעה לאומנית בימ"ר ש"י: "מאחורי המותג 'המפלג לפשיעה לאומנית' מסתתרת יחידה עתירת־משאבים שכל תפקידה אכיפת חוק בררנית ודווקנית נגד יהודים בלבד", וקראה לסגור או לצמצם את המפלג הקול היהודי, 31 במאי 2022. באוגוסט 2025 אמרה ל־ynet: "אין דבר כזה טרור יהודי" ynet, אוגוסט 2025. (hakolhayehudi.co.il)

7.12 – שחרור חטופים

במאי 2024 דווח בג'רוזלם פוסט כי סטרוק תקפה עסקת חטופים אפשרית בריאיון לגלי צה"ל ואמרה שממשלה ש"זורקת את המלחמה לפח" כדי להציל "22 או 33" חטופים "אין לה זכות קיום"; לפי הדיווח, היא טענה שהעסקה תסכל את מטרות המלחמה ותשאיר חטופים נוספים מאחור Jerusalem Post, 1 במאי 2024. (jpost.com)

ביוני 2024 פרסם N12 כי בפגישה בין סטרוק למשפחות חטופים התפתח עימות סביב אחריות הממשלה למחדל 7 באוקטובר; סטרוק מסרה בתגובה כי "החטיפות קרו בגלל ההתנתקות, הסכם אוסלו ועסקאות חטופים מופקרות" N12, 6 ביוני 2024. בינואר 2025 דווח בישראל היום כי סטרוק הודיעה שתצביע נגד עסקת החטופים, וכינתה אותה "העסקה המופקרת והמפקירה הזו" ישראל היום, 17 בינואר 2025. (mako.co.il)

7.13 – צבי סטרוק הרשעה

במרץ 2011 דיווח ynet כי בית המשפט המחוזי בירושלים גזר שנה וחצי מאסר בפועל על צבי סטרוק, בנה של אורית סטרוק, לאחר שהורשע בחטיפה ובהתעללות בנער פלסטיני בן 15 בעודו כפות; אורית סטרוק הגיבה אז כי העדפת גרסת הפלסטינים על פני גרסת בנה "מקוממת, מעליבה, מוטעית ועוינת" ynet, 27 במרץ 2011. (ynet.co.il)

באוגוסט 2012 דיווח ערוץ 7 כי בית המשפט העליון דחה את ערעורו של צבי סטרוק על ההרשעה וקיבל את ערעור המדינה על קולת העונש, כך שעונשו הוחמר ל־30 חודשי מאסר; לפי הכתבה, סטרוק הורשע בעבירות חבלה בנסיבות מחמירות, חטיפה לשם חבלה חמורה, שלוש עבירות תקיפה וגרימת נזק ערוץ 7, 13 באוגוסט 2012. News1 דיווח באותו יום כי השופט אורי שהם קבע שהזיהוי של סטרוק כמבצע העבירות נעשה כראוי וכי יש לתת משקל לאינטרס הציבורי בענישה על מעשי אלימות News1, 13 באוגוסט 2012.