כספים קואליציוניים

1. פתח דבר

כספים קואליציוניים הם תקציבים שמקור ייעודם בהסכמים פוליטיים בין סיעות הקואליציה, אך הם אינם מועברים למפלגות עצמן. בפועל הם נכנסים לתקציב המדינה, להחלטות ממשלה או להעברות בוועדת הכספים, ומשם מבוצעים דרך משרדי ממשלה, רשויות, מבחני תמיכה, מכרזים או התקשרויות.

בשנים 2022–2026 הופיעו כספים כאלה בהחלטות ממשלה, בתקציבי המדינה ובהעברות תקציביות, לצד דרישה רשמית לחוות דעת מקצועית ומשפטית לפי הנחיית היועצת המשפטית לממשלה.

המחלוקת אינה רק על עצם קיומו של המנגנון, אלא על השימוש בו. בתיק זה נבדקים מסלולים שבהם יועדו כספים למוסדות תורניים, חינוך חרדי, כרטיסי מזון, החטיבה להתיישבות, חיזוק זהות יהודית, משרד המורשת, משרד ירושלים ומסורת ישראל ותוכניות הקשורות לנשים חרדיות. לצד אלה הופיעו גם סעיפים לרווחה, רשויות מקומיות, נגב וגליל, ביטחון תזונתי ושיקום. לכן השאלה אינה אם כל הכספים שימשו קבוצה אחת, אלא מה משקלם של הסעיפים המגזריים, מי הנהנים הישירים והעקיפים, והאם ההקצאה נשענה על צורך ציבורי ותבחינים שוויוניים.

הפיקוח על הכספים נע בין הממשלה, משרד האוצר, ועדת הכספים, היועצת המשפטית לממשלה, מבקר המדינה ובג"ץ. בפרשת תווי המזון, למשל, בג"ץ אפשר חלוקה לשנת 2023 אך עצר את המשך החלוקה עד בחינה מחודשת של הקריטריונים. במוסדות תורניים נקבע גבול אחר: בהיעדר הסדר חוקי לדחיית שירות, אין סמכות להמשיך תמיכות עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או דחייה כדין. מכאן נובעת שאלת התחקיר: האם הכספים הקואליציוניים פעלו ככלי תקציבי שקוף ומבוקר, או כמסלול שמחליש בחינה מקצועית ושוויון מצרפי.

2. מיפוי שחקנים ומוסדות

מפת קשרים קצרה: מקבלי ההחלטות הם הממשלה, שר האוצר וועדת הכספים; הדרג המקצועי והמשפטי – אגף התקציבים והיועמ"שית – משמשים מסננת לביצוע, אך אינם קובעים את סדרי העדיפויות הפוליטיים.

הנהנים המרכזיים במיפוי 2023–2026 הם מוסדות חרדיים וחינוך חרדי, משרד ההתיישבות והחטיבה להתיישבות, גופי זהות יהודית, משרד המורשת ומשרד ירושלים ומסורת ישראל; מולם פועלים עותרים אזרחיים, בג"ץ, מבקר המדינה, ממ"מ הכנסת ואופוזיציה פרלמנטרית הדורשים שוויון, שקיפות ובחינה מקצועית. N12, מאי 2023; ynet, מאי 2023.

3. ציר זמן מתועד

מי עשה מה – לפי שחקן

עצימות לאורך השנים

הציר מתמקד באירועים בין מאי 2022 ליולי 2026 שבהם הופיעו כספים קואליציוניים בהחלטות ממשלה, תקציבי מדינה, העברות בוועדת הכספים, עתירות לבג"ץ ומסמכי פיקוח; המסגרת הנורמטיבית החוזרת היא הנחיית היועמ"ש/ית 1.1801, המחייבת פירוט ייעוד, משרד, תוכנית תקציבית ובדיקות מקצועיות־משפטיות לפני יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית חוות דעת משפטית ממשלתית, 14 במאי 2023. מאומת

4. מעקב כסף, החלטות ואחריות

4.1 מסגרת ההחלטה: מי מחליט, מי מבצע, מי אמור לפקח

• מאומת שרשרת האחריות הפורמלית בשנים 2022–2026: הכספים הקואליציוניים אינם "קופה" שמועברת ישירות למפלגות; הם מוקצים בהחלטות ממשלה, מעוגנים בתקציב המדינה או בשינויים תקציביים, ומועברים לביצוע דרך משרדי ממשלה, רשויות, מבחני תמיכה, מכרזים או התקשרויות. החלטת הממשלה והנספח התקציבי לשנים 2023–2024 מפרטים תוכנית תקציבית, משרד, סכום ופירוט ייעוד – למשל משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד הדתות, משרד ירושלים ומסורת, משרד המורשת, רשויות מקומיות ותחומי ביטחון תזונתי, זהות יהודית, מוסדות תורניים וחינוך חרדי: מסמך הממשלה – יישום הסכמים קואליציוניים 2023–2024. (gov.il)
• מאומת תנאי הבקרה הרשמי: בהחלטות הממשלה משולב תנאי שלפיו יישום רכיבי ההקצאה כפוף לחוות דעת מקצועית של המשרד הרלוונטי ולחוות דעת משפטית, בהתאם להנחיית היועצת המשפטית לממשלה 1.1801; הדבר מופיע בחוות הדעת הממשלתית של מאי 2023 ובהחלטת 2825 ממרץ 2025: חוות דעת משפטית כללית להצעת החלטה – מאי 2023; החלטת ממשלה 2825 – 4 במרץ 2025. (gov.il)
• שנוי-במחלוקת הראיה התומכת בעבודת דרג מקצועי: מצד הממשלה והאוצר, בפרוטוקולי ועדת הכספים נאמר כי כדי להביא עדכון תקציבי נדרשים "תהליך מקצועי ומשפטי, כולל חוות דעת של המשרד, הערות של האוצר וחוות דעת משפטית"; מצד מבקרי התקציב נטען כי הבחינה נעשית נקודתית, לפי תקנה ותוכנית, ואינה בוחנת את האפקט המצטבר של הכספים על שוויון בין קבוצות אוכלוסייה: ועדת הכספים – 10 במרץ 2025; המכון הישראלי לדמוקרטיה – שיעור הכספים הקואליציוניים המובהקים גדל פי ארבעה. (main.knesset.gov.il)
• מאומת נקודת המוצא המשפטית בשנים 2022–2026: הנחיית היועמ"ש 1.1801, שנזכרת בהחלטות 2023–2026, דורשת שקיפות, עיגון בתקנות תקציב קיימות ככלל, והעברת כספים רק לאחר בדיקה מקצועית ומשפטית; מרכז המחקר והמידע של הכנסת תיאר ביולי 2024 כי כספים שלא ניתן לשלבם מיידית בתקציב מושמים ברזרבה/תוכנית ייעודית עד השלמת הבדיקות: מרכז המחקר והמידע של הכנסת – הרזרבות בתקציב המדינה 2016–2024; מאגר הנחיות היועצת המשפטית לממשלה.

4.2 טבלת מעקב החלטות מרכזיות, סכומים ואחריות ביצוע

5. ספר ראיות – מסמכים, נתונים ומקורות מסווגים

6. הטיעון הנגדי (steelman), ראיות-נגד ומחלוקות

1. טענה נגדית: מאומת לא כל כסף קואליציוני בשנים 2023–2026 הועבר "ללא דרג מקצועי": החלטות הממשלה עצמן קבעו תנאי של חוות דעת מקצועית ומשפטית לפי הנחיית היועמ"שית 1.1801, והחלטת ממשלה מיוני 2024 אף מדגישה שהאזכור של גופים בהחלטה אינו מחייב הקצאה לפני בדיקות מקצועיות ומשפטיות – משרד רה"מ, 18 ביוני 2024.

הפרכה/הקשר: מאומת מנגנון הבדיקה הוא נקודתי ולא מצרפי: המכון הישראלי לדמוקרטיה כתב ביולי 2023 כי בתקציב 2023–2024 הוקצו כ-11.2 מיליארד ש"ח בעיקר דרך תקנות ייעודיות-מגזריות או משרדים מגזריים, וכי הבחינה המשפטית אינה בוחנת את ההשפעה הכוללת על שוויון והקצאה ציבורית – המכון הישראלי לדמוקרטיה, יולי 2023.

2. טענה נגדית: מאומת בג"ץ לא פסל כעיקרון כספים קואליציוניים: בפסק הדין בבג"ץ 19764–01–25 מ-27 ביולי 2025 נדחתה עתירת סיעת הדמוקרטים נגד אישור העברות סוף 2024, בין היתר בטענות של מיצוי הליכים וחוסר תשתית מספקת להוכחת פגיעה בפיקוח הפרלמנטרי – אפיק משפטי, 27 ביולי 2025.

הפרכה/הקשר: מאומת אותו פסק דין חזר על העיקרון שוועדת הכספים אינה אמורה לשמש "חותמת גומי" ושדיון אפקטיבי מחייב מידע מראש; כלומר עמדת בג"ץ אינה אישור מהותי לשוויוניות ההקצאות אלא הימנעות מפסילה במקרה קונקרטי – בג"ץ-AI, בג"ץ 19764–01–25.

3. טענה נגדית: מאומת במונחי כלל תקציב המדינה, הכספים הקואליציוניים אינם עיקר התקציב: תקציב 2023 עמד על 484 מיליארד ש"ח ותקציב 2024 על 514 מיליארד ש"ח – כנסת, 24 במאי 2023; תקציב 2025 נטו עמד על כ-755.9 מיליארד ש"ח – כנסת, 23 במרץ 2025; ותקציב 2026 שאושר בוועדת הכספים עמד על כ-850.59 מיליארד ש"ח – כנסת, 23 במרץ 2026.

הפרכה/הקשר: מאומת נקודת הבדיקה אינה חלקם בתקציב כולו אלא חלקם במרחב ההחלטה הגמיש: לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, בתקציב 2023–2024 הכספים הקואליציוניים היו למעלה מ-50% מהגידול הריאלי בתקציב, ולכן השפעתם על סדרי העדיפויות החדשים הייתה גבוהה ביחס לגודלם הכולל – המכון הישראלי לדמוקרטיה, יולי 2023.

4. טענה נגדית: מאומת כרטיסי המזון של דרעי אינם ניתנים לתיאור רק כהטבה מגזרית: ב-5 בספטמבר 2023 ועדת הכספים אישרה 400 מיליון ש"ח למשרד הפנים עבור תווי מזון "להבטחת ביטחון תזונתי", ובדיון הוצגו גם טענות כי מדובר במענה לאוכלוסיות עניות – כנסת, 5 בספטמבר 2023.

הפרכה/הקשר: מאומת בעקבות העתירות, המדינה הודיעה כי החל מ-2025 סיוע לביטחון תזונתי ירוכז במשרד הרווחה ולא יחולק דרך משרד הפנים לפי קריטריון ארנונה; כלכליסט דיווח במרץ 2024 כי המדינה הודיעה לבג"ץ על מעבר לקריטריונים שוויוניים יותר – כלכליסט, מרץ 2024. בג"ץ 6761/23 נמחק בדצמבר 2024 לאחר שינוי המדיניות, תוך ציון מעבר למבחני זכאות ייעודיים לביטחון תזונתי – בג"ץ-AI, 11 בדצמבר 2024.

5. טענה נגדית: מקור-יחיד חלק מהכספים הקואליציוניים מיועדים לקבוצות שאינן חרדיות או דתיות בלבד: בהחלטת 2025 הופיעו סעיפים לבריאות, חולים, השתלות, נגב וגליל, רשויות מקומיות ורווחה לצד סעיפים חרדיים ודתיים – החלטת ממשלה 2825, מרץ 2025.

הפרכה/הקשר: מאומת באותה החלטה הופיעו גם 70 מיליון ש"ח לתרבות יהודית חרדית, 60 מיליון ש"ח לתלמידי חו"ל במוסדות תורניים, 94.34 מיליון ש"ח לחטיבה להתיישבות, 87.187 מיליון ש"ח לחיזוק הזהות היהודית ו-39.06 מיליון ש"ח לסיוע לרשויות בשמירה על שטחי C ביו"ש – החלטת ממשלה 2825, מרץ 2025. כלומר קיומם של סעיפים כלליים אינו מפריך ריכוז משמעותי של כספים בסעיפים מגזריים או אידיאולוגיים.

6. טענה נגדית: מאומת תקצוב נשים חרדיות יכול להיתפס כהשקעה בתעסוקה ולא כהטבה מפלה: בהחלטת 2025 נכללו 33.136 מיליון ש"ח ללימודי הנדסאות בסמינרים לנשים חרדיות ו-6 מיליון ש"ח למלגות ללימודי הנדסאות במה"ט – החלטת ממשלה 2825, מרץ 2025.

הפרכה/הקשר: מקור-יחיד חוות דעת המכון הישראלי לדמוקרטיה מ-23 במרץ 2025 טענה כי 75 מיליון ש"ח להכשרת עובדות הוראה ניתנים למרות עודף מורות במגזר החרדי וכי 88% מהמוכשרות/לומדות במסלול להוראה אינן משתלבות בהוראה; לגבי מסלולי סמינרים נכתב שקיים חשש לכפל מערכות ולניהול מדיניות בידי איגוד הסמינרים בגיבוי פוליטי – המכון הישראלי לדמוקרטיה, 23 במרץ 2025; חוות הדעת המלאה, מרץ 2025.

7. טענה נגדית: מאומת החטיבה להתיישבות אינה פועלת רק ביו"ש: בדיון ועדת הכספים מ-3 ביולי 2024 הוצג כי פעילות החטיבה נוגעת גם למרחב הכפרי בנגב ובגליל, וח"כים דרשו להרחיב השקעות גם לעיירות פיתוח – כנסת, 3 ביולי 2024. בדיווח על העברת 141 מיליון ש"ח באפריל 2024 נמסר כי נציגי הממשלה אמרו ש-75% מפעילות החטיבה מתרכזת בנגב ובגליל ו-25% ביהודה ושומרון – כלכליסט, אפריל 2024.

הפרכה/הקשר: מאומת גם לפי המקורות התומכים, מדובר בגוף שמקבל תקציבים פוליטיים במהלך השנה, ובהחלטת 2025 הופיעו הקצאות נפרדות לחטיבה, לזהות יהודית ולשמירה על שטחי C; בנוסף, מסמך החטיבה מנובמבר 2025 על "טיפול נקודתי 2025–2026" מציין פעולה לפי מדיניות שרת ההתיישבות והחלטות ממשלה – החטיבה להתיישבות, נובמבר 2025.

8. טענה נגדית: מאומת גם בתקציבי 2025–2026 מופיעים סעיפים ביטחוניים, שיקום, חירום ורשויות מקומיות לצד סעיפים מגזריים; ביולי 2026 ועדת הכספים אישרה שינויים שכללו תוכניות לחיזוק יישובי 0–9 ק"מ, שיקום הנגב המערבי, תוכנית לצפון, בדואים, דרוזים וצ'רקסים – כנסת, 12 ביולי 2026.

הפרכה/הקשר: שנוי-במחלוקת בדיווח N12 מ-10 במרץ 2026 נטען כי טיוטת החלטת 2026 עמדה על כ-5 מיליארד ש"ח, ובפועל קרובה ל-6 מיליארד לאחר הכנסת רכיבים לבסיס התקציב, לרבות "אופק חדש" לרשתות החינוך החרדיות – N12, 10 במרץ 2026. מנגד, ועדת הכספים ביולי 2026 תיארה חלק מהעודפים כקשורים להתחייבויות חוצות-שנה, חינוך מיוחד, הסעות, הזנה, גפ"ן ותוכניות לחברה הערבית – כנסת, 29 ביולי 2026. הטענה שהכול מגזרי אינה עומדת; הטענה שחלק משמעותי מגזרי – עומדת.

סיכום מאזן-הראיות

היקף הכספים גדל, חלקם במרחב התקציבי הגמיש גבוה, הבדיקה המשפטית היא בעיקר תקנתית ולא מצרפית, וכמה מנושאי המיקוד – כרטיסי המזון, מוסדות תורניים, זהות יהודית, סמינרים לנשים חרדיות והחטיבה להתיישבות – מציגים מחלוקות שוויון ופיקוח שלא הופרכו במלואן. מאזן-הראיות תומך בתזה ביקורתית מסויגת: לא "העברה בלתי חוקית גורפת", אלא מנגנון חוקי-פורמלי שמייצר בשימושו הנוכחי סיכון ממשי להקצאה מגזרית ולבחינה חסרה של שוויון מצרפי.

7. צירי מיקוד מיוחדים

7.1 – כרטיסי המזון של דרעי

• מאומת בהחלטת ממשלה ובדיון ועדת הכספים בספטמבר 2023 אושרה העברה של 400 מיליון ש"ח למשרד הפנים עבור תווי מזון במסגרת יישום הסכמים קואליציוניים; לפי ההחלטה, שר הפנים הונחה לפעול לפי אמות המידה שנקבעו בתקופת הקורונה, בכפוף לבחינה מקצועית ומשפטית. מקור: ועדת הכספים, 5 בספטמבר 2023; החלטת ממשלה כפי שמופיעה במפתח התקציב, 2023 (הודעת ועדת הכספים; החלטת ממשלה במפתח התקציב). (main.knesset.gov.il)
• שנוי-במחלוקת הטענה המרכזית נגד המנגנון הייתה שהסתמכות על הנחה בארנונה כקריטריון זכאות אינה מודדת ישירות אי־ביטחון תזונתי, ועלולה להעדיף משקי בית חרדיים ואברכים על פני עניים אחרים; באוצר דווח כי ניסיון הקורונה העלה פער בין זכאות חרדית גבוהה לבין שיעורי אי־ביטחון תזונתי בפועל. מקור: גלובס, 14 במאי 2023 (גלובס – התנגדות האוצר לתוכנית דרעי). (globes.co.il)
• מאומת בספטמבר 2023 בג"ץ הוציא צו ארעי שמנע חלוקה עד דיון בעתירה; בעתירה נטען כי הקריטריונים אינם שוויוניים, ובדיווח גלובס צוטט נוסח ההחלטה שלפיו יוקצו 400 מיליון ש"ח ב־2023 ו־600 מיליון ש"ח ב־2024 לתוכנית תווי המזון. מקור: גלובס, 7 בספטמבר 2023 (גלובס – צו ארעי בבג"ץ). (globes.co.il)
• מאומת במאי 2024 דווח כי המדינה הודיעה לבג"ץ שב־2024 הכרטיסים יחולקו לפי קריטריונים שוויוניים יותר, וכי החל מ־2025 סיוע לביטחון תזונתי יועבר דרך משרד הרווחה ובמבחני רווחה; בכך התקבלה בפועל ביקורת מקצועית על הפעלת המנגנון דרך משרד הפנים. מקור: כלכליסט, 2024 (כלכליסט – הודעת המדינה לבג"ץ). (calcalist.co.il)
• מקור-יחיד באפריל 2024 דווח כי המדינה לא תחלק את כרטיסי המזון לקראת פסח, וכי ש"ס קיבלה במסגרת הכספים הקואליציוניים לשנים 2023–2024 סכום של כמיליארד ש"ח לחלוקה בכרטיסים; חדו"ש טענה שהמנגנון שימש "צינור נוסף" לציבור החרדי. מקור: כלכליסט, 2024 (כלכליסט – אי־חלוקה לקראת פסח). (calcalist.co.il)

משקל ראיות: הממצא החזק הוא שהכסף הוקצה פוליטית, אך הפעלתו הותנתה בבדיקות משפטיות ומקצועיות ונבלמה/תוקנה בעקבות ביקורת ובג"ץ. סוגיית השוויון נותרה מרכזית: הקריטריון המקורי עורר חשש להעדפה סקטוריאלית, והמדינה עצמה עברה למודל קרוב יותר למבחני רווחה.

7.2 – החטיבה להתיישבות

• מאומת מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מאפריל 2024 מתאר כי תקציב החטיבה להתיישבות גדל משמעותית בשנים 2021–2024, וכי חלק מהגידול נובע מכספים קואליציוניים ומהעברות במהלך השנה; המסמך מציין גם קושי להבחין בין תקציב מאושר, הרשאות, עודפים וביצוע בפועל. מקור: ממ"מ הכנסת, אפריל 2024 (פעילות ותקצוב החטיבה להתיישבות). (fs.knesset.gov.il)
• מאומת בדיון בכנסת ביולי 2024 נמסר כי תקציב החטיבה עמד בשנת 2022 על כ־282 מיליון ש"ח, וזינק ל־1.45 מיליארד ש"ח ב־2023 בעקבות מלחמת חרבות ברזל; בדברי הכנסת הוצג פער בין התקציב המקורי בתחילת השנה לתקציב המאושר בסופה, בין היתר עקב כספים קואליציוניים והתקשרויות רב־שנתיות. מקור: ועדת הכנסת, 3 ביולי 2024 (הודעת הכנסת – החטיבה להתיישבות). (main.knesset.gov.il)
• מאומת ב־31 בדצמבר 2023 ועדת הכספים אישרה העברה למשרד ההתיישבות, לאחר שנמסר כי התקציב מיועד ליישום החלטות ממשלה שעניינן הסכמים קואליציוניים ולאחר בחינה משפטית ומקצועית; חלק מהתקציב יועד לפעילות חברה וקליטה ביישוב הכפרי באמצעות החטיבה, לרבות חוסן קהילתי ויישובים מפונים/מארחים. מקור: ועדת הכספים, 31 בדצמבר 2023 (הודעת ועדת הכספים). (main.knesset.gov.il)
• מאומת ביוני 2024 אושרה בוועדת הכספים העברת כ־141 מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב ו־11 תקני כוח אדם לחטיבה להתיישבות; נציגי הממשלה אמרו כי כ־90 מיליון ש"ח מההעברה הם כספים קואליציוניים, וכי 75% מפעילות החטיבה מתרכזת בנגב ובגליל ו־25% ביהודה ושומרון. מקור: כלכליסט, 2024 (כלכליסט – 141 מיליון לחטיבה להתיישבות). (calcalist.co.il)
• שנוי-במחלוקת ארגון שלום עכשיו העריך כי ב־2024 הכספים הקואליציוניים להתנחלויות יעמדו על יותר מ־737 מיליון ש"ח, וציין כי תוספת של 200 מיליון ש"ח לחטיבה להתיישבות הובאה כשינוי תקציבי ולא הופיעה ברשימת הכספים הקואליציוניים המקורית; זהו מקור אזרחי־ביקורתי שאינו מסמך ממשלתי, ולכן נדרש להצליבו מול דפי העברות ודיוני ועדה. מקור: שלום עכשיו, 2024 (שלום עכשיו – תקציב 2024 להתנחלויות). (peacenow.org.il)

משקל ראיות: יש תיעוד רשמי לגידול חריג בתקציב החטיבה בשנים 2023–2024 ולתלות חלקית בכספים קואליציוניים. נקודת הביקורת המרכזית היא שקיפות ובקרה: החטיבה פועלת כגוף ביצוע חוץ־ממשלתי, עם עודפים והרשאות רב־שנתיות, ולכן קשה לקשור בין ההקצאה הפוליטית, יעדיה, והביצוע בפועל.

7.3 – חיזוק הזהות היהודית

• מאומת במסמך ההקראה של ההסכמים הקואליציוניים לשנים 2023–2024 נכללו סעיפים מפורשים ל"זהות יהודית", לרבות מיזמים, מכרזים ופעולות במשרד ההתיישבות, תוכניות מורשה, חיזוק זהות יהודית בתפוצות ותוכניות ביקורים בישראל ללימודי יהדות. מקור: ממשלת ישראל, מאי 2023 (מסמך ההסכמים הקואליציוניים). (gov.il)
• מאומת ניתוח מרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן מפברואר 2024 קבע כי בהצעת התקציב המעודכן ל־2024 סך התקציב לגופי "זהות יהודית" עומד על כ־460 מיליון ש"ח, מתוכם כ־100 מיליון במשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, כ־150 מיליון במשרד החינוך, כ־90 מיליון במשרד המורשת וכ־80 מיליון במשרד ירושלים ומסורת ישראל. מקור: מכון הרטמן, פברואר 2024 (ניתוח תקציבי זהות יהודית בתקציב 2024). (heb.hartman.org.il)
• מקור-יחיד בדיווח Ynet מיולי 2025 נטען כי תחום "זהות יהודית" מתוקצב על ידי שמונה משרדי ממשלה: המשרד למשימות לאומיות, משרד ירושלים ומסורת, משרד המורשת, הרשות לזהות יהודית במשרד ראש הממשלה, מינהל החברה והנוער במשרד החינוך, משרד התפוצות, משרד התרבות והספורט והמשרד לשירותי דת; הביקורת נגעה לכפל פעילויות ולפיקוח פרלמנטרי חלקי. מקור: Ynet, 2025 (Ynet – זהות יהודית בשמונה משרדים). (ynet.co.il)
• מקור-יחיד התנועה לחופש המידע פרסמה במרץ 2026 כי הרשות לזהות לאומית יהודית הוציאה 13.6 מיליון ש"ח על קמפיינים בשנים 2024–2025, וכי חלק מהתקציב הופנה לאתרים וכלי תקשורת המזוהים עם המגזר הדתי־לאומי והחרדי. מקור: התנועה לחופש המידע, מרץ 2026 (התנועה לחופש המידע – קמפייני הרשות לזהות לאומית יהודית). (meida.org.il)
• מאומת בהחלטת ממשלה 1306 מינואר 2024 נקבעו הקצאות נוספות במסגרת יישום הסכמים קואליציוניים לשנת 2024, ובהן 72 מיליון ש"ח להקמה וקידום מיזמים בתחום המורשת הלאומית והמקומית והנחלת המורשת היהודית, בכפוף לכך שאין מימון כפול לפעילות דומה. מקור: החלטת ממשלה 1306, 14 בינואר 2024 (מפתח התקציב – החלטה 1306). (next.obudget.org)

משקל ראיות: ההקצאות ל"זהות יהודית" מתועדות במסמכים רשמיים, אך הפיזור בין משרדים מקשה על בקרה ועל מדידת תוצאות. שאלת השוויון מתמקדת בכך שהכסף מופנה בעיקר לזהות יהודית־דתית, ולא למודל אזרחי רחב של זהות ישראלית הכולל מיעוטים וקבוצות לא־יהודיות.

7.4 – מוסדות תורניים

• מאומת בהחלטת הממשלה ממאי 2023 נקבע להקצות לתמיכה במוסדות תורניים 925 מיליון ש"ח בשנת 2023 ו־1.385 מיליארד ש"ח בשנת 2024 מתוך כספי ההסכמים הקואליציוניים; מדובר באחד הסעיפים הגדולים ביותר במסמך ההקצאות. מקור: ממשלת ישראל, מאי 2023 (מסמך ההסכמים הקואליציוניים). (gov.il)
• מאומת ביולי 2023 התקבלה החלטת ממשלה מתקנת שנועדה להגדיל את התמיכה במוסדות התורניים לשנת 2023 תוך עמידה במגבלות החוק, ולרשום את כוונת שר החינוך לתקן את מבחני התמיכה כך שתינתן העדפת תמיכה בעבור תלמידי כולל, בכפוף לסעיף 3א לחוק יסודות התקציב. מקור: מפתח התקציב, החלטת ממשלה 2023 (מפתח התקציב – תיקון תמיכה במוסדות תורניים). (next.obudget.org)
• מאומת גלובס בדק בדצמבר 2023 את טענות הקיצוץ בתקציב הישיבות וקבע כי תקציב המוסדות התורניים עלה מכ־1.2 מיליארד ש"ח ב־2022 לכ־1.7 מיליארד ש"ח ב־2023, גידול של כ־43%; לפי הבדיקה, הקיצוץ ב־2024 היה מהתכנון המקורי ולא מרמת הביצוע ההיסטורית. מקור: גלובס, 2023 (גלובס – בדיקת תקציב הישיבות). (globes.co.il)
• מאומת ב־25 ביוני 2024 בג"ץ קבע פה אחד כי בהיעדר מסגרת חוקית לפטור/דחיית שירות לתלמידי ישיבות, לא ניתן להמשיך להעביר תמיכות לישיבות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או דחיית שירות כדין. מקור: כלכליסט, 25 ביוני 2024 (כלכליסט – פסק דין בג"ץ גיוס ותקצוב ישיבות). (calcalist.co.il)
• מאומת במרץ 2026 הכנסת דנה בהקצאת כספי הקרן לאזרחי ישראל לשיפוץ מוסדות תורניים המעודדים שירות צבאי; מנהל אגף מוסדות תורניים במשרד החינוך מסר כי המוסדות מחוברים למערכות בדיקת כפל תמיכות ומוצלבים מול משרד הפנים, משרד הרווחה וביטוח לאומי לצורך אימות נתונים. מקור: ועדת הקרן לאזרחי ישראל, 10 במרץ 2026 (הודעת הכנסת – הקרן לאזרחי ישראל ומוסדות תורניים). (main.knesset.gov.il)

משקל ראיות: המוסדות התורניים הם נהנים מרכזיים ומוצהרים של הכספים הקואליציוניים. בג"ץ יצר גבול משפטי ברור ב־2024: תקצוב אינו יכול לעקוף את חובת הגיוס כאשר אין הסדרה חוקית. מנגד, המדינה מציגה מנגנוני בקרה וכפל תמיכות, בעיקר לאחר הפסיקה.

7.5 – נשים חרדיות

• מאומת שנתון החברה החרדית 2024 של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי שיעור התעסוקה של נשים חרדיות המשיך לעלות, ובנתוני 2024 הראשונים עמד סביב 80%, קרוב לשיעור הנשים היהודיות הלא־חרדיות; עם זאת, השכר והענפים שבהם מועסקות נשים חרדיות נותרו שונים ונמוכים יותר. מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנתון 2024 (שנתון החברה החרדית 2024). (idi.org.il)
• שנוי-במחלוקת בדיוני "חוק המעונות" ביוני 2026 טענו חברי הכנסת החרדים כי ביטול הנחות במעונות למשפחות אברכים יפגע ביציאת נשים חרדיות לעבודה; מנגד, נציגי האוצר והאופוזיציה טענו כי הסבסוד פוגע בתמריצי גיוס ותעסוקת גברים, וכי נתוני התעסוקה של נשים חרדיות לא ירדו בעקבות הסנקציה. מקור: ועדת הכספים, 3 ביוני 2026 (הודעת הכנסת – חוק המעונות). (main.knesset.gov.il)
• מאומת במסמך תקציב המדינה ל־2026 נכללו תוכניות לעידוד תעסוקת חרדים, ובהן עידוד לימודי הנדסאות בסמינרים לנשים חרדיות ותוכניות הכשרה; זוהי ראיה לכך שחלק מהתקציבים הרלוונטיים לנשים חרדיות מופיעים כמדיניות תעסוקה/הכשרה ולא רק כתמיכות דתיות. מקור: עיקרי תקציב 2026, הכנסת (עיקרי תקציב המדינה 2026). (main.knesset.gov.il)
• מקור-יחיד בהחלטת ממשלה לשנת 2023 מופיעים סעיפים קואליציוניים הקשורים לסמינרים ולהכשרת עובדי הוראה, ובהם "תגבור פעולות בסמינרים לעובדי הוראה" ו"טיוב איכות ההכשרה בסמינרים"; בפועל, הסמינרים החרדיים הם מסלול מרכזי להשכלה ולהכשרה של נשים חרדיות, אך במסמך ההקצאה לא תמיד ניתן לזהות את הנהנות הסופיות ברמת מוסד/תלמידה. מקור: מפתח התקציב, 2023 (החלטת ממשלה – יישום הסכמים קואליציוניים 2023). (next.obudget.org)

משקל ראיות: נשים חרדיות מופיעות בשני תפקידים תקציביים שונים: כנהנות מתוכניות הכשרה ותעסוקה, וכטיעון פוליטי להצדקת סבסוד למשקי בית שבהם האב לומד תורה. הראיות מראות שתעסוקת נשים חרדיות גבוהה יחסית, ולכן שאלת המדיניות היא לא רק "האם לסייע לנשים", אלא האם הכסף מתמרץ תעסוקה והשכלה בפועל או משמר מבנה תלות של משק בית אברכי.

8. מה בדקנו ואיך עשינו את זה

• שאלת התחקיר. בדקנו מה נחשב בישראל ל"כספים קואליציוניים" בשנים 2022–2026, מי קיבל אותם בפועל או יועד לקבלם, באילו מנגנוני תקצוב הם עברו, האם קדמה להם עבודה מקצועית ומשפטית, ומה היחס בינם לבין עקרונות שוויון, צורך ציבורי ושקיפות. נקודת המוצא המתודולוגית היא שהכספים הם חלק מתקציב המדינה אך מקור ייעודם פוליטי־קואליציוני, כפי שעולה מהנחיית היועמ"ש 1.1801 ומהמסמכים התקציביים של הממשלה והכנסת: הנחיות היועצת המשפטית לממשלה, משרד המשפטים, יישום הסכמים קואליציוניים 2023–2024, gov.il, מאי 2023, הרזרבות בתקציב המדינה 2016–2024, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. מאומת
• ההשערה הנבדקת – לא מסקנה. נבחן האם בשנים 2022–2026 חל גידול בהיקף ובמשקל של הכספים הקואליציוניים, והאם חלק מההעברות – בעיקר כרטיסי המזון, החטיבה להתיישבות, חיזוק זהות יהודית, מוסדות תורניים ותוכניות לנשים חרדיות – הועברו לפני או אחרי בחינה מקצועית ומשפטית מספקת. בסיס הבדיקה כולל את החלטות הממשלה והתקציב לשנים 2023–2024, את התקציב הנוסף ל-2024 ואת החלטות 2025–2026: מסמך הקראה לקואליציוני כנסת – תקציב 2024, הצעת התקציב הנוסף לשנת 2024, הקצאת תקציבים עבור יישום הסכמים קואליציוניים והחלטות נוספות בשנת 2026 – CECI, החלטות פיסקליות תקציב 2026, gov.il. מאומת
• ניסוח־נגד לבדיקה. הקריאה הנגדית היא שכספים קואליציוניים אינם בהכרח פסולים: הם עשויים להיות כלי לגיטימי למימוש הסכמים פוליטיים גלויים, כל עוד הם עוברים דרך תקנות תקציב קיימות, חוות דעת מקצועית, חוות דעת משפטית, ועדת כספים ובקרה. לכן התיק לא יניח מראש שכל העברה היא העדפה פסולה; הוא יבחין בין תקצוב מגזרי ללא הצדקה עניינית לבין תקצוב ייעודי שעבר תבחינים. מקורות הבסיס להשוואה: ועדת הכספים – העברות משרד החינוך, 31 בדצמבר 2024, ועדת הכספים – משרד ההתיישבות, 1 בדצמבר 2024, ועדת הכספים – תוכנית ביטחון תזונתי, 1 בינואר 2025. מאומת
• גבולות התחקיר. בתוך התחום: החלטות, העברות, דיוני ועדת כספים, פסיקות ועמדות רשמיות בשנים 2022–2026 בלבד; דגש על כרטיסי המזון של דרעי, החטיבה להתיישבות, זהות יהודית, מוסדות תורניים, מוסדות תורניים לנשים והעברות בולטות. מחוץ לתחום: היסטוריה כללית של כספים קואליציוניים לפני 2022, אלא כרקע קצר בלבד; וכן ויכוח אידיאולוגי כללי על חרדים, דת ומדינה או התנחלויות שאינו קשור להעברה תקציבית ספציפית. מקורות רקע לתחימת המוקדים: המכון הישראלי לדמוקרטיה – שיעור הכספים הקואליציוניים גדל פי ארבעה מאז 2015, N12 – פירוט כספים קואליציוניים 2023, ynet – מיליארדים לחרדים ולמוסדות דת, מאי 2023, מרכז המחקר והמידע של הכנסת – מוסדות תורניים לנשים, נובמבר 2025. מאומת
• מפת הכיסוי. התיק יענה על שבע שאלות משנה: 1. מהו המנגנון המשפטי־תקציבי של כספים קואליציוניים; 2. מה היה ההיקף השנתי ב-2022, 2023, 2024, 2025 ו-2026; 3. אילו משרדים, עמותות, מוסדות או קבוצות אוכלוסייה הוגדרו כמוטבים; 4. האם הוצגו תבחינים מקצועיים לפני ההעברה; 5. האם בג"ץ או הייעוץ המשפטי התערבו או הציבו תנאים; 6. האם החלוקה משקפת צורך יחסי באוכלוסייה; 7. אילו ראיות תומכות בטענה לאי־שוויון ואילו ראיות סותרות אותה. מקרי מבחן ראשיים: בג"ץ ותווי המזון – ynet, ספטמבר 2023, עתירה נגד כרטיסי המזון – כלכליסט, אוגוסט 2023, שומרים – כרטיסי המזון והקריטריונים, 2023, ועדת הכספים – העברות 2026, N12 – כספים קואליציוניים 2026. מאומת