אריה דרעי

שנות חיים ורקע משפחתי: אריה מכלוף דרעי נולד ב־17 בפברואר 1959 במקנס, מרוקו, ועלה לישראל ב־1968; לפי עמוד קורות החיים בערוץ כנסת, הוא מתגורר בירושלים, נשוי ליפה ואב לילדים, ולמד בישיבות "פורת יוסף" ו"חברון" בירושלים ערוץ כנסת – קורות חיים. מקורות ביוגרפיים נוספים מציינים כי המשפחה התיישבה תחילה בבת ים N12, פרופיל בחירות 2015, וכי אביו היה אליהו דרעי ואמו אסתר; בכתבות אבל עם פטירת אביו באפריל 2012 נמנו בני המשפחה: יהודה דרעי, אריה דרעי, ניסים דרעי, שלמה דרעי וחנה כיכר השבת, אפריל 2012, בחדרי חרדים, אפריל 2012.

ילדות, חינוך והשכלה תורנית: לאחר העלייה ממרוקו גדל דרעי בבת ים; בביקור בעיר במרץ 2016 צוטט בכיכר השבת אומר על ילדותו שם: "בקושי שהיה פה בית כנסת במקום. היינו מתפללים בשבת במועדון, עכשיו יש הרבה בתי כנסת ומוסדות" כיכר השבת, מרץ 2016. על פי מקורות חרדיים וביוגרפיים, לאחר תקופה ראשונה בבית בבת ים הועבר עם אחיו יהודה למסגרת חרדית בפנימייה בחדרה, ובהמשך למד בישיבת פורת יוסף, בישיבת קול יעקב ובישיבת חברון המכלול – ביוגרפיה מורחבת, כיכר השבת – פרופיל מחבר. בריאיון שפורסם בספטמבר 2012 סביב חזרתו לפוליטיקה נאמר כי דרעי תיאר את ישיבת חברון כ"המקום שבנה אותו באמת" כיכר השבת, ספטמבר 2012.

קריירה מוקדמת לפני המערכת הארצית: תפקידו הציבורי הראשון המוכר היה ביישוב החרדי מעלה עמוס בגוש עציון: מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מתאר את דרעי כ"צעיר פעלתן בעל רקע ליטאי־ספרדי" שלקח על עצמו את תפקיד "מזכיר היישוב" בראשית שנות ה־80 המכון הישראלי לדמוקרטיה, מרץ 2021. גם בסיקור ביקורו ביישוב ב־2013 צוין כי "שלושים שנה לאחר ששימש כמזכיר היישוב מעלה עמוס" חזר לביקור במקום כיכר השבת, דצמבר 2013; וב־2017 הזכיר ראש מועצת גוש עציון כי דרעי "התחיל את חייו הציבוריים בתור מזכיר היישוב מעלה עמוס" בחדרי חרדים, יולי 2017. ב־2021, בחנוכת מקווה במעלה עמוס, תואר כ"מייסד היישוב" וכמי שהיה "מזכיר היישוב הראשון" ערוץ 7, אוקטובר 2021.

שירות צבאי ומעבר למנגנון הציבורי: לפי מסמך מדיניות של האוניברסיטה העברית מ־2017, ב־1985 שימש דרעי עוזרו של שר הפנים הרב יצחק פרץ, בסוף אותה שנה מונה למזכ"ל ש"ס, וביוני 1986 התגייס לשירות צבאי מקוצר של שלושה חודשים; מיד לאחר שחרורו מונה למנכ"ל משרד הפנים, בגיל 27 האוניברסיטה העברית – מסמך מדיניות, 2017. כלכליסט תיאר ב־2008 את מסלולו כך: מינוי למנכ"ל משרד הפנים ב־1986, ולאחר מכן מינוי לשר הפנים בדצמבר 1988 בממשלת האחדות של יצחק שמיר כלכליסט, אפריל 2008. גם ynet מציין כי ב־1984 שימש כמזכיר מועצת חכמי התורה, ולאחר שחרורו מונה למנכ"ל משרד הפנים ynet – פרופיל אריה דרעי.

המעבר לפוליטיקה והזירה האידיאולוגית: דרעי נמנה עם מקימי ש"ס הארצית ב־1984 mako, נובמבר 2012, לאחר שש"ס החלה כרשימה מוניציפלית בירושלים לקראת בחירות 1983 ופנתה לציבור חרדי־ספרדי ולמזרחים מסורתיים המכלול – ש"ס. כבר בראשית דרכו בלט החיבור בין זהות ספרדית־חרדית, מוסדות תורה ופעולה מוניציפלית; מאוחר יותר, בריאיון ynet בספטמבר 2002, ניסח דרעי את עמדתו בעניין בני ישיבות: "אם היה לי פקפוק קטן באמונתי שבחורי ישיבות לא תורמים את חלקם… אני הייתי הראשון שמתייצב בשער ומנסה לגייס בחורי ישיבות" ynet, ספטמבר 2002. ביקורת רשמית על תפקודו אינה מתועדת בשלב מעלה עמוס או לפני המינוי למשרד הפנים; הביקורת המשפטית-רשמית הופיעה בהמשך, סביב כהונתו כשר, בין היתר בבג"ץ דרעי־פנחסי מ־1993, שבו צוטט היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש: "החל משעה זו ועד תום בירור משפטו יהא זה בניגוד לעקרונות יסוד של משפט וממשל… כי מר דרעי יוסיף לכהן כשר בממשלה" בג"ץ 3094/93, ספטמבר 1993.

שר הפנים – דצמבר 1988 עד מאי 1993; ינואר 2016 עד יוני 2021; דצמבר 2022 עד ינואר 2023. דרעי כיהן כשר הפנים בממשלות שמיר ורבין עד שהלכת דרעי-פנחסי חייבה את העברתו מתפקידו בעקבות כתב האישום; בהמשך חזר לתפקיד בינואר 2016, ובדצמבר 2022 מונה שוב לשר הפנים ולשר הבריאות עד פסילת המינוי בבג"ץ בינואר 2023. תמצית תפקידיו הממשלתיים מופיעה בפרופיל הציבורי שלו בערוץ הכנסת, ופסק הדין מ-18 בינואר 2023 סיכם גם את תחולת הלכת דרעי-פנחסי על מינויי שרים וסגני שרים ערוץ הכנסת – פרופיל אריה מכלוף דרעי בג"ץ דרעי 2023 – Jus-Tice.

משרד הפנים – קדנציה ראשונה, 1988–1993: תמיכות, רשויות מקומיות והשלכות משפטיות. בתקופה זו נוהלו במשרד הפנים מענקי איזון ותמיכות דרך רשויות מקומיות, וביקורת מבקר המדינה מ-1991 על תמיכות לרשויות ולמוסדות ציבור בדקה 32 רשויות בשנים 1987–1989 ומצאה כשלים בסדרי מנהל, בקרה ותיעוד מבקר המדינה – דוח תמיכות 1991. ההחלטות שנקשרו לדרעי כללו הזרמת כספים מתקציב משרד הפנים למוסדות דת וחינוך דרך רשויות מקומיות, לרבות רכסים בשנים 1988–1990, והדבר הפך מאוחר יותר לאחד מצירי "התיק הציבורי" וואלה, מרץ 2001. בדצמבר 2003 דווח בגלובס כי כתב האישום הציבורי ייחס לו העברת כספים ממשרד הפנים באמצעות רשויות מקומיות למוסדות המזוהים עם ש"ס, ובהם גם ניסיון להעברת 400 אלף שקל לעמותה תוך הבטחה להגדיל תקציב עירייה גלובס, ספטמבר 2003. הביקורת המקצועית הייתה כפולה: מבקר המדינה הצביע על פגיעה בכללי שוויון ותבחינים, וההליך הפלילי/מנהלי הוליד את הלכת דרעי-פנחסי – נורמה שלפיה כשירות פורמלית אינה מספיקה כאשר שיקול הדעת למינוי או אי-העברה מתפקיד לוקה בחוסר סבירות קיצוני בג"ץ דרעי 2023 – Jus-Tice.

שר הכלכלה – מאי 2015 עד נובמבר 2015. שלוש החלטות/מהלכים מרכזיים: ראשית, דרעי סירב לחתום בעצמו על סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים במתווה הגז, אף שהקבינט והממשלה תמכו במתווה, ודרש שהאחריות תועבר לממשלה כולה; ביוני 2015 דווח כי הקבינט התפזר ללא חתימתו Bizportal, יוני 2015, וביוני 2015 דווח כי הממשלה תצביע על העברת הסמכות ממנו וואלה, יוני 2015. שנית, במסגרת ההסכם הקואליציוני קודמה העלאת שכר המינימום ל-5,300 ש"ח, מהלך שההסתדרות ייחסה גם לדרעי כשר הכלכלה המיועד Bizportal, מאי 2015. שלישית, עם התפטרותו בנובמבר 2015 הדגיש דרעי כי חתם על הסכם לתוספת שני ימי חופשה לכלל העובדים, פעל לשיפור תנאי עובדי קבלן ולעידוד תעסוקת גברים חרדים ונשים ערביות JDN, נובמבר 2015. הביקורת המקצועית-ציבורית התמקדה במתווה הגז: כלכליסט טען באוגוסט 2015 כי סירובו לחתום והעברת הכדור לממשלה הם "בריחה מאחריות" שמייקרת אי-ודאות למשק, בעוד הממונה על ההגבלים דיוויד גילה התנגד למתווה בשל חשש להסדר כובל ומעמד מונופוליסטי כלכליסט, אוגוסט 2015.

השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל – מאי 2015 עד יוני 2021. המהלך המבני הראשון היה החלטת ממשלה 631 מנובמבר 2015: שינוי שם המשרד מ"פיתוח הנגב והגליל" ל"פיתוח הפריפריה, הנגב והגליל", והרחבת המנדט גם ליישובי פריפריה חברתית, לרבות רשויות באשכולות פריפריאליות וחברתיות-כלכליות נמוכים מפתח התקציב – החלטת ממשלה 631. מהלך תקציבי שני: בספטמבר 2016 אושרה העברה תקציבית של 185 מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב למשרד, לרבות תקציבים לשווקים ומרכזים מסחריים ולפרויקטים בגליל מפתח התקציב – שינוי תקציבי 2016. מהלך שלישי: לפי דוח מבקר המדינה, תקציב המשרד ב-2017 עמד על 496 מיליון ש"ח, ולכל אחת מהרשויות לפיתוח הנגב והגליל הוקצו 40 מיליון ש"ח; תחומי הפעולה כללו 35 רשויות בנגב ו-94 רשויות בגליל מבקר המדינה – דוח 70ב, 2020. הביקורת הייתה ישירה: מבקר המדינה קבע שהמשרד פגע בעצמאות הרשויות לפיתוח והפך אותן במקרים מסוימים לזרוע ביצוע של המשרד; כלכליסט סיכם זאת במאי 2020 כטענה שדרעי "הפך את רשויות הפיתוח לצנרת להעברת כסף למטרותיו" כלכליסט, מאי 2020. המכון הישראלי לדמוקרטיה הוסיף במאי 2020 כי הרשויות המקומיות החלשות התמודדו עם חסמי בירוקרטיה, עיכובים, קולות קוראים שאינם מונגשים בערבית וקשיים במיצוי תקציבים המכון הישראלי לדמוקרטיה, מאי 2020.

משרד הפנים – קדנציה שנייה, 2016–2021: רשויות מקומיות, חלוקת הכנסות וביטחון תזונתי. החלטה מרכזית אחת הייתה הקמת ועדה לבחינת נוסחת גדיש ותוספת של 400 מיליון ש"ח למענקי איזון לרשויות מוחלשות; עדאלה טען במרץ 2016 כי נוסחת המענקים מפלה רשויות ערביות משום שאחוזי המימוש והחישוב בפועל שונים בין רשויות יהודיות לערביות עדאלה, מרץ 2016. החלטה שנייה הייתה הקמת הקרן לצמצום פערים ברשויות המקומיות: בדצמבר 2017 דווח כי בשלב הראשון חולקו 140 מיליון ש"ח ל-183 רשויות חלשות, מהן 70 יישובים ערביים ישראל היום, דצמבר 2017. החלטה שלישית הייתה הרחבת מודל "רשות יציבה", המעניק לרשויות מאוזנות תקציבית הקלות באישורי אשראי, חוקי עזר ורגולציה; הקריטריון כלל בין השאר גירעון נצבר של עד 12.5% ישראל היום, מרץ 2017. החלטה רביעית, בתחום הגבולות וההכנסות, הייתה שימוש בוועדות גיאוגרפיות: לפי דיווח בערוץ 7, בשנים 2016–2020 הועברו כ-34,448 דונם מרשויות יהודיות ומשטחים חסרי שיפוט לרשויות ערביות ולבני מיעוטים, כולל כ-24,912 דונם ב-2018 ערוץ 7, מרץ 2022. החלטה חמישית הייתה מיזם כרטיסי המזון בתקופת הקורונה: בנובמבר 2020 עתרה התנועה לאיכות השלטון נגד חלוקת 700 מיליון ש"ח דרך משרד הפנים בטענה שהקריטריונים – בעיקר הנחה בארנונה – אינם כלי מקצועי לביטחון תזונתי ומעדיפים אוכלוסייה חרדית N12, נובמבר 2020; תחקיר כלכליסט/שומרים באפריל 2023 מצא כי היישובים החרדיים קיבלו סכומים גבוהים בהרבה, למשל מודיעין עילית עם 530 ש"ח לתושב לעומת נווה מדבר עם 14 ש"ח לתושב כלכליסט, אפריל 2023.

שר הבריאות ושר הפנים בממשלה ה-37 – דצמבר 2022 עד ינואר 2023. כהונה זו הייתה קצרה מכדי להציג שלוש רפורמות ביצועיות שהושלמו במשרד הבריאות או במשרד הפנים; האירוע המרכזי היה עצם המינוי, לאחר תיקון חוק-יסוד: הממשלה שנועד לאפשר מינוי שר שהוטל עליו מאסר על תנאי ולא מאסר בפועל, ולאחר מכן פסילת המינוי בבג"ץ ב-18 בינואר 2023 ברוב 10 מול 1 בשל חוסר סבירות קיצוני והסתמכות על מצג הפרישה מהחיים הפוליטיים בהסדר הטיעון בעבירות המס בג"ץ דרעי 2023 – Jus-Tice. מבחינת ביצוע מדיניות, ההמשך עבר בפועל דרך שרים מש"ס: בספטמבר 2023 אישר בג"ץ חלוקת 400 מיליון ש"ח בתווי מזון לפני החגים, אך עצר את חלוקת 600 מיליון השקלים שתוכננו ל-2024 עד בחינה מחדש, לאחר עתירות שטענו כי הקריטריונים אינם מקדמים ביטחון תזונתי ומפלים אוכלוסיות עניות שאינן עומדות במבחני הארנונה גלובס, ספטמבר 2023.

יו"ר ש"ס וחבר כנסת – תפקיד פוליטי בכיר, 1984–הווה; השפעה קואליציונית גם ללא כהונה כשר. שלושה ציוני דרך ביצועיים-פוליטיים בולטים: הראשון, קידום "חוק דרעי" בדצמבר 2022–ינואר 2023 שאפשר את מינויו לשר למרות הרשעת המס, ולאחר פסילת המינוי – קידום "חוק דרעי 2" שנועד להגביל ביקורת שיפוטית על מינויי שרים; היועצת המשפטית לממשלה הזהירה במרץ 2023 כי חוק דרעי 2 נועד להתגבר על פסק דין פרטני בעניינו ופוגע בהפרדת הרשויות ישראל היום, מרץ 2023. השני, דרישת ש"ס להמשך תווי המזון בתקציבים קואליציוניים ב-2023–2024, שנבחנה בבג"ץ כאמור לעיל גלובס, ספטמבר 2023. השלישי, מעורבותו כיו"ר ש"ס במשבר חוק הגיוס/"חוק ההשתמטות": באוצר נמתחה ביקורת על מתווה חוק הגיוס בטענה שהוא לא יגדיל את מספר המתגייסים החרדים, לא יפחית את ימי המילואים, ואף עלול להגדיל סיוע ממשלתי לחייבי גיוס בלי תמריץ אפקטיבי לשירות גלובס, דצמבר 2025. בהיבט מסרי-פוליטי, בפברואר 2020 צוטט דרעי ב"כיכר השבת" באמירה: "שמאל זה נגד התורה", אמירה שעוררה תגובות פוליטיות מצד העבודה וממחנה השמאל כיכר השבת, פברואר 2020.

מסגרת הכוח במשרד הפנים: בינואר 2016 אושרה חזרתו של דרעי למשרד הפנים, לאחר חוות דעת מסויגת של היועמ"ש יהודה וינשטיין; לפי כלכליסט, 10 בינואר 2016, וינשטיין כתב כי המינוי "מעורר קשיים משפטיים" וכי הוא "מצוי על גבול מתחם הסבירות", אך לא מנע אותו משפטית כלכליסט, 10 בינואר 2016. בינואר 2017 אישרה הממשלה את מינוי מרדכי כהן למנכ"ל משרד הפנים, בהמשך להחלטת דרעי למנותו למנכ"ל קבע; כהן היה קודם ראש מנהל שלטון מקומי במשרד כלכליסט, 8 בינואר 2017.

חלוקת תפקידים מפלגתית כמנגנון שליטה: בדצמבר 2022 דרעי הודיע על חלוקת התיקים של ש"ס בממשלה ה-37: הוא עצמו יועד לשר הפנים והבריאות; יעקב מרגי לרווחה; יואב בן צור לשר במשרד הרווחה; מיכאל מלכיאלי לשירותי דת; חיים ביטון לשר במשרד החינוך; משה ארבל לסגן שר בפנים ובריאות ynet, דצמבר 2022. דיווח מקביל ציין כי החלוקה "הכריע היו"ר אריה דרעי" ואושרה במועצת חכמי התורה כל רגע, 27 בדצמבר 2022.

פסילת המינוי והמשך השפעה עקיפה: ב-18 בינואר 2023 בג"ץ פסל את מינוי דרעי לשר הפנים והבריאות ברוב 10–1, בנימוק של "חוסר סבירות קיצוני" ובשל מצג הפרישה מהחיים הפוליטיים בהליך הפלילי גלובס, 18 בינואר 2023. בפברואר 2023 פנתה התנועה לטוהר המידות ליועמ"שית בטענה כי דרעי ממשיך לקיים פגישות עם גורמי מקצוע במשרדי הבריאות, הפנים והאוצר ומשתתף כמשקיף בקבינט, אף שאינו שר התנועה לטוהר המידות, 2 בפברואר 2023.

מוסדות התכנון: בדצמבר 2022 פורסם כי מועמד דרעי לראש מטה התכנון הלאומי הוא נתן אלנתן, מקורבו ופעיל ש"ס כלכליסט, 27 בדצמבר 2022. בפברואר 2023 אושר מינוי אלנתן לראש מטה התכנון, תפקיד הכולל גם ראשות המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הוותמ"ל והוות"ל מרכז הנדל"ן, 27 בפברואר 2023. במרץ 2024 דווח כי בועז יוסף, מקורב לדרעי שמונה ב-2020 בידי דרעי לראש הוועדה הקרואה בטבריה, ימונה ליו"ר הוועדה המחוזית צפון כלכליסט, 14 במרץ 2024.

עזיבת דרגים מקצועיים ומינויי מקורבים: במאי 2025 דווח כי מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ מסיים את תפקידו, וכי דרעי מעוניין באדם מקורב יותר; דרעי השיב באותו פרסום: "מדובר בשקר מוחלט" כלכליסט, 25 במאי 2025. באוגוסט 2025 אישרה הממשלה את ישראל אוזן, לשעבר יועץ וראש מטה של דרעי, למנכ"ל משרד הפנים; לפי הדיווח, המינוי הגיע גם לאחר התפטרות שרי ש"ס מהממשלה כלכליסט, 4 באוגוסט 2025. בפברואר 2026 ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה דנה במינוי ראובן "רובי" שמש, רמ"ט שר הפנים, למנכ"ל משרד העבודה; כלכליסט כתב כי זו "הפעם השנייה ברציפות" שמקורב לדרעי וראש מטה במשרד הפנים עובר למנכ"לות העבודה כלכליסט, 15 בפברואר 2026.

בריאות, שכר ומשרות בכירות: בינואר 2023 אושר מינוי משה בר סימן טוב למנכ"ל משרד הבריאות תחת דרעי, ובמקביל דווח כי דרעי דרש עבורו שכר של 90 אלף ש"ח; הממונה על השכר קובי בר נתן התנגד והזהיר כי זו "הצעת החלטה פרסונלית" בעלת השלכות רוחב גלובס, 8 בינואר 2023. בטקס חילופי המנכ"לים בינואר 2023 פנה המנכ"ל היוצא פרופ' נחמן אש לבר סימן טוב וביקש שיפקח על ניסיונות לפגיעה בשוויון בטיפול רפואי ynet, ינואר 2023.

ביקורת ועדות ומבקר המדינה: בפברואר 2024 ועדת המינויים של הביטוח הלאומי פסלה את כל מועמדי ועדת האיתור, ובהם בועז יוסף, שנחשב מועמד ש"ס כלכליסט, 5 בפברואר 2024. במרץ 2026 דווח כי משה מור יוסף, משנה למנכ"ל משרד הפנים ומקורב לש"ס, קודם לתפקיד מנכ"ל החברה למתנ"סים, אף שבעבר קבע מבקר המדינה כי "שיפץ" פרטים בקורות חייו בהתמודדות לתפקיד אחר כלכליסט, 27 במרץ 2026.

1. 27 בפברואר 2020 – פלטפורמה: אולפן כיכר / כיכר השבת; הקשר: בחירות 2020, מתקפה אידיאולוגית נגד השמאל. דרעי אמר בריאיון כי "שמאל זה נגד התורה. מה הפירוש? אנחנו נגד ארץ ישראל? אנחנו נגד תורת ישראל? מה זה הדבר הזה?". הדברים פורסמו תחת הכותרת על סערה בעקבות דבריו נגד השמאל, ובאותו דיווח נכתב כי ידיעות אחרונות ציטט את המסר בכותרת: שמאל זה נגד התורה, יהודי צריך להיות ימני. מקור: כיכר השבת; הקשר נוסף על עמדותיו סביב חוק הגיוס והגוש הפוליטי: ynet. (kikar.co.il)
2. 8 בפברואר 2017 – פלטפורמה: רדיו קול חי, מדווח בבחדרי חרדים; הקשר: פרשת הבצל בתשדיר הבחירות לאחר מות הרב עובדיה יוסף. לאחר שנחשף סרטון שבו נראה דרעי מורח בצל על עיניו כדי לייצר דמעות, אמר: "הרבה מטעים של בצלים לא יכילו את את הדמעות שהזלנו על מרן. קראו לי לצילום תשדיר בחירות ב 12 בלילה, אחרי יום עמוס וארוך". בהמשך הסביר כי הבמאי ביקש דמעות כדי שהקליפ ייראה טבעי ומרגש, ואמר שאינו רואה בכך בעיה. מקור: בחדרי חרדים; רקע על השימוש בדמות הרב עובדיה ובקמפיין דרעי הישן: כיכר השבת. (bhol.co.il)
3. 12 בדצמבר 2024 – פלטפורמה: רדיו קול חי, מדווח ב־ynet ובערוץ 14; הקשר: מלחמת חרבות ברזל, מגעים לעסקת חטופים. דרעי אמר על עסקת חטופים: "צריך לעשות עסקה בכל מחיר". לפי הדיווחים, בהמשך הריאיון חזר בו וניסה לדייק את דבריו, אך הציטוט עורר כותרות ותגובות משום שנאמר בעיצומה של המלחמה וביחס למשא ומתן עם חמאס. מקור: ynet; מקור נוסף על החזרה בו: ערוץ 14. (ynet.co.il)
4. 12 בדצמבר 2024 – פלטפורמה: רדיו קול חי, מדווח ב־ynet; הקשר: עימות עם היועצת המשפטית לממשלה ועם מערך הייעוץ המשפטי. באותו ריאיון אמר דרעי: "השמאל יודע שציבור הימין יגדל, ודרך הייעוץ המשפטי הם מנסים לטרפד. המטרה היא רק אחת – שהחרדים יצאו מהממשלה הזו וביבי לא יהיה ראש ממשלה". זהו ציטוט ישיר שמחבר בין השמאל, הייעוץ המשפטי והניסיון להפיל את הממשלה, בהקשר של מחלוקת על היועצת המשפטית גלי בהרב־מיארה. מקור: ynet; הקשר משלים על ביקורת מתוך הקואליציה בעקבות דברי דרעי בנושאי גיוס ותורה: ynet. (ynet.co.il)
5. 12 בדצמבר 2024 – פלטפורמה: רדיו קול חי, מדווח ב־ynet; הקשר: חוק הגיוס, פטור חרדים והצדקת לימוד תורה בזמן מלחמה. דרעי אמר: "בלי לומדי התורה לא היינו כובשים בסוריה בלי כדור אחד". הדברים נאמרו לאחר התייחסותו לכך שמי שלא גדל על ערך התורה אינו מבין מדוע אי אפשר גם ללמוד, גם לעבוד וגם להילחם, ועוררו ביקורת מצד גורמים בציונות הדתית. מקור: ynet; תגובת השר אופיר סופר לדברים: ynet. (ynet.co.il)
6. 12 בדצמבר 2024 – פלטפורמה: רדיו קול חי, מדווח ב־ynet; הקשר: חוק הגיוס, מעמד בני הישיבות ואיומי אכיפה. דרעי אמר: "כל עוד שלא הסדרנו את מעמד בני התורה לא נסתכל לצדדים. אחרי שנסדיר את זה, נשאל מה עם מי שלא לומד". הדברים נאמרו לצד טענה כי לא ייתכן שמתקשרים לבתים ומאיימים במעצרים, והם משקפים קו פוליטי שבו הסדרת מעמד תלמידי הישיבות מוצגת כתנאי מוקדם לכל דיון אחר. מקור: ynet; מקור נוסף באותו משבר מדיני־ביטחוני על תיקון דבריו בעסקת החטופים: ערוץ 14. (ynet.co.il)
7. 15 בדצמבר 2024 – פלטפורמה: התוכנית הפטריוטים בערוץ 14; הקשר: הבהרת דבריו על עסקת חטופים והמשך הלחימה בעזה. לאחר שחזר בו מהניסוח עסקה בכל מחיר, אמר דרעי: "אם צריך להיכנס לחאן יונס בשבוע הבא – ניכנס לחאן יונס". הציטוט נאמר במסגרת ניסיון לאזן בין פדיון שבויים לבין המשך לחץ צבאי על חמאס. מקור: ערוץ 14; הדיווח המקורי על דבריו בקול חי ועל ההבהרה המאוחרת: ynet. (c14.co.il)
8. 2 בפברואר 2022 – פלטפורמה: הצהרה בכנסת, מדווח ב־ynet ובכיפה; הקשר: יום לאחר אישור הסדר הטיעון בעבירות מס והתפטרותו מהכנסת. דרעי אמר: "כל אדם בישראל יודע שאם לא היו קוראים לי מכלוף אריה דרעי, הנושא היה נפתר מול פקיד השומה כפי שמתרחש באלפי מקרים אחרים". הציטוט היה לביבת נאום ההאשמה שלו נגד מערכת אכיפת החוק לאחר שהודה והורשע בעבירות מס במסגרת הסדר טיעון. מקור: ynet; תיעוד נוסף של ההצהרה בכנסת: כיפה. (ynet.co.il)
9. 2 בפברואר 2022 – פלטפורמה: הצהרה בכנסת, מדווח ב־ynet ובגלובס; הקשר: נאום אני מאשים לאחר הרשעה בעבירות מס. דרעי אמר: "דמי ודם משפחתי נשפך בראש חוצות, ואני, שיודע את האמת, שותק ונושך שפתיים". הוא קשר את הדברים להדלפות מהחקירה, לצילומי ביתו בספסופה, לחשדות שהועלו נגד רעייתו ולתחושה שהכותרות שפטו אותו לפני ההליך. מקור: ynet; מקור נוסף עם פירוט מסיבת העיתונאים: גלובס. (ynet.co.il)
10. 2 בפברואר 2022 – פלטפורמה: הצהרה בכנסת, מדווח בגלובס ובוואלה; הקשר: מתקפה על אביגדור ליברמן ויוקר המחיה. דרעי אמר על שר האוצר דאז אביגדור ליברמן: "בגלל יצר נקמה רעה וקשה בציבור החרדי, החליט, נגד כל המדיניות של הממשלות הקודמות, לעלות מיסים על מוצרים". הציטוט נאמר כחלק מקמפיין שס סביב יוקר המחיה, המיסים על מוצרים חד־פעמיים ומשקאות ממותקים והטענה לפגיעה בציבור החרדי והחלש. מקור: גלובס; דיווח נוסף: וואלה. (globes.co.il)
11. 2 בפברואר 2022 – פלטפורמה: הצהרה בכנסת, מדווח בוואלה ובגלובס; הקשר: ביקורת על חופשתו בשווייץ בזמן קמפיין יוקר המחיה. דרעי אמר: "אני לא מתכוון להתנצל בפני אף אחד, לא לקחתי כסף מאף אחד". הדברים נאמרו בתגובה לביקורת על חופשה יקרה בשווייץ במקביל לקמפיין מפלגתו על מצוקה כלכלית, והוא טען שהחופשה הייתה מתנה מילדיו. מקור: וואלה; מקור נוסף: גלובס. (news.walla.co.il)
12. 2 בפברואר 2022 – פלטפורמה: הצהרה בכנסת, מדווח בגלובס ובוואלה; הקשר: הסדר הטיעון, התפטרות מהכנסת ושאלת החזרה לממשלה. דרעי אמר: "אני לא רואה מניעה להתמודד בבחירות הבאות לכנסת כיו"ר ש"ס ולהתמנות כשר". הציטוט משמעותי משום שנאמר לאחר שהסדר הטיעון כלל את התפטרותו מהכנסת, ולאחר מכן הפך רקע לעתירות נגד חוק דרעי ולדיון בשאלת סבירות מינויו לשר. מקור: גלובס; רקע משפטי בעתירה נגד חוק דרעי: התנועה לאיכות השלטון. (globes.co.il)
13. 18 בינואר 2023 – פלטפורמה: יציאה מביתו בירושלים לאחר פסיקת בגץ; מדווח ב־ynet ובכיפה; הקשר: פסילת מינויו לשר בממשלה ה־37. דרעי אמר: "אני בכוונה, מהניסיון שלי כבר מהעבר, לא רוצה לעשות טעויות שעשיתי פעם אולי כשהייתי יותר צעיר". הוא הוסיף שלא ידבר כשהלב חם וביקש מאנשיו לא להתראיין, על רקע הקריאות של תומכים מחוץ לביתו והקמפיין נגד פסיקת בגץ. מקור: ynet; רקע על יום הפסיקה והתגובות הפוליטיות: כיפה. (ynet.co.il)
14. 9 באוקטובר 2018 – פלטפורמה: אולפן ynet; הקשר: משבר חוק הגיוס והאפשרות להקדמת הבחירות. דרעי אמר: "חוק הגיוס לא יעבור, מעריך שנלך לבחירות במרץ". באותו ריאיון אמר גם שלנתניהו אין דעה מגובשת ושאף אחד אינו עושה מאמץ לפתור את סוגיית חוק הגיוס; הדברים נאמרו ביום השנה החמישי למות הרב עובדיה יוסף ובצל מתיחות בתוך הגוש החרדי־ימני. מקור: ynet; רקע פוליטי נוסף על חוקי שבת וחוק דרעי בממשלת נתניהו: ישראל היום. (ynet.co.il)
15. 21 בפברואר 2019 – פלטפורמה: גלי צה"ל, מדווח בכיכר השבת; הקשר: בחירות 2019, איחוד גנץ־לפיד ומתקפה על המרכז־שמאל. דרעי אמר: "גנץ איבד את האפשרות לשבת עם נתניהו, ברגע שהתחבר ללפיד". באותו הקשר הובהר כי שס לא תשב בממשלה עם חוסן לישראל ויש עתיד גם אם נתניהו ירכיב אותה, והדברים המשיכו קו ותיק של דרעי נגד לפיד; כבר ב־2 בפברואר 2015 אמר בריאיון אנשים של קשת כי אין סיכוי שהוא ולפיד ישבו יחד. מקור: כיכר השבת; רקע מוקדם על יחסו ללפיד: mako. (kikar.co.il)

רקע משפטי מוקדם שממשיך ללוות את דרעי: במרץ 1999 הורשע אריה דרעי ב"תיק האישי" בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים; ביולי 2000 קבע בית המשפט העליון בערעור עונש של שלוש שנות מאסר בפועל, ובספטמבר 2000 נכנס לכלא מעשיהו; ביולי 2002 שוחרר לאחר 680 ימי מאסר. סביב ההרשעה והמאסר נבנו קמפיין "אני מאשים"/"הוא זכאי" ומתחם "שאגת אריה" מחוץ לכלא. מקורות: גלובס, 12 ביולי 2000; וואלה, 4 בספטמבר 2000; גלובס, 15 ביולי 2002; ynet, 19 בינואר 2023: שלוש שנות מאסר בפועל לאריה דרעי, אריה דרעי התעורר לבוקר הראשון בכלא מעשיהו, דרעי השתחרר בתום 680 ימי מאסר, בין 1999 ל-2023: דרעי מחשב מסלול מחדש.

הלכת דרעי-פנחסי ופרשת בר-און–חברון: בספטמבר 1993 קבע בג"ץ, בענייני דרעי ורפאל פנחסי, כי גם כשאין הוראת פסלות מפורשת, כתב אישום חמור עשוי לחייב את ראש הממשלה להעביר שר/סגן שר מתפקידו. בפרשת בר-און–חברון, שנחשפה בינואר 1997, נטען לקשר בין מינוי רוני בר-און ליועמ"ש לבין עניינו המשפטי של דרעי; בדצמבר 2001 היועמ"ש אליקים רובינשטיין סגר את תיק דרעי בפרשה. מקורות: משרד המשפטים/ספר "75 שנות עצמאות במשפט"; ynet, 17 בדצמבר 2001; וואלה, 17 בדצמבר 2001: 75 שנות עצמאות במשפט, רובינשטיין הורה לסגור התיק נגד דרעי בפרשת בראון-חברון, הפרקליטות החליטה: ייסגר תיק החקירה נגד דרעי בפרשת בר-און.

התיק הציבורי, 2003: בספטמבר 2003 הורשע דרעי בבית משפט השלום בירושלים בעבירת הפרת אמונים בפרשה שנגעה להעברת 400 אלף שקל לעמותה שבראשה עמד אחיו, הרב יהודה דרעי; באותה הכרעה זוכה מארבעה אישומים אחרים. מקור: גלובס, 24 בספטמבר 2003: אריה דרעי זוכה מארבעה אישומים מתוך חמישה ב"תיק הציבורי".

קלטת הרב עובדיה יוסף והתפטרות 2014: בדצמבר 2014 פרסמו חדשות 2 קלטת משנת 2008 שבה נשמע הרב עובדיה יוסף מבקר את דרעי; ב-30 בדצמבר 2014 דרעי הגיש התפטרות מהכנסת, במהלך שנתפס כחלק מהמאבק מול אלי ישי ומפלגת "יחד". בקלטת צוטט הרב, בין היתר, באמירה "למה לקחת מישהו גנב?". מקורות: N12, 29 בדצמבר 2014; וואלה, 30 בדצמבר 2014; גלובס, 30 בדצמבר 2014: בעקבות חשיפת הקלטת בחדשות 2, בעקבות הקלטת: יו"ר ש"ס אריה דרעי יתפטר עוד הערב מהכנסת, דרמה בש"ס: דרעי וכל חברי הכנסת של הסיעה התפטרו.

תחקירי נכסים וחקירת 2016: במרץ–אפריל 2016 פורסמו תחקירים על נכסי משפחת דרעי, בהם בית נופש בספסופה/פסוטה, בניין בגבעת שאול ונכסים הרשומים על בני משפחה; ב-31 במרץ 2016 היועמ"ש אביחי מנדלבליט הורה לעבור מבדיקה לחקירה פלילית. בהמשך דווח כי החקירה עסקה גם בהעברות כספים, הצהרות הון ודיווחי מס. מקורות: גלובס, 31 במרץ 2016; ynet, 30 במרץ 2016; כלכליסט, 29 במאי 2017; ישראל היום, 27 בדצמבר 2017: שידור חוזר: היועמ"ש הורה לפתוח בחקירה פלילית נגד אריה דרעי, אימפריית הנדל"ן של משפחת דרעי, הסתיימה חקירת דרעי במשטרה, השר דרעי נחקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה.

גבעת שאול, Green Ocean והסדר הטיעון במס: בדצמבר 2021 הודיע היועמ"ש על הסדר טיעון: דרעי יודה בעבירות מס, ישלם קנס ויתפטר מהכנסת; בינואר 2022 הוגש כתב אישום; בפברואר 2022 הורשע ונגזרו עליו מאסר על תנאי וקנס 180 אלף שקל. האישומים עסקו, בין היתר, בעסקת גבעת שאול עם אחיו שלמה ובהכנסות/עמלות מחברת Green Ocean. באפריל 2022 הוגש גם כתב אישום נגד שלמה דרעי בהסדר טיעון בפרשות גבעת שאול, Green Ocean ונכס בגרמניה. מקורות: N12, 23 בדצמבר 2021; ynet, 23 בינואר 2022; Jus-Tice, פסק דין ת"פ 56231-12-21; ynet, 3 באפריל 2022: היועמ"ש: כתב אישום יוגש נגד אריה דרעי במסגרת הסדר טיעון, במסגרת הסדר הטיעון: כתב אישום הוגש נגד דרעי בגין עבירות מס, אריה דרעי פסק דין פלילי 2022 עבירות מס הסדר טיעון, הסדר טיעון: עבודות שירות לאחיו של אריה דרעי בפרשת עבירות המס.

"חוק דרעי", פסילת המינוי ו"חוק דרעי 2": בדצמבר 2022 תוקן חוק יסוד: הממשלה כך שמגבלת הכשירות תחול רק על מי שנידון ל"מאסר בפועל"; ב-18 בינואר 2023 בג"ץ פסל את מינוי דרעי לשר ברוב 10 מול 1 בשל חוסר סבירות קיצוני והשתק שיפוטי. לאחר מכן קודמה יוזמת "חוק דרעי 2", שנועדה לצמצם ביקורת שיפוטית על מינוי שרים; לפי חוות דעת המכון הישראלי לדמוקרטיה, ההצעה פרסונלית ונועדה לאפשר את חזרת דרעי לממשלה. מקורות: פסק דין בג"ץ 8948/22; ישראל היום, 18 בינואר 2023; המכון הישראלי לדמוקרטיה, מרץ 2023; חוות דעת משפטית של הכנסת, מרץ 2023: פסק הדין המלא בבג"ץ דרעי, עשרה שופטי בג"ץ הכריעו, חוק דרעי 2 משדר מסר שנבחרי הציבור מעל החוק, חוות דעת הכנסת על הצעת חוק יסוד: הממשלה.

תלושי המזון של ש"ס ודוחות ביקורת: ב-2021–2023 נבדקה תוכנית תווי המזון שקידם דרעי במשרד הפנים. תחקיר "שומרים" מצא כי יישובים חרדיים קיבלו סיוע גבוה משמעותית מיישובים עניים אחרים; התנועה לחופש המידע פרסמה נתונים דומים על פערים בין ערים חרדיות לערביות. בג"ץ אישר בספטמבר 2023 חלוקה מיידית של 400 מיליון שקל אך קבע כי הקריטריונים ייבחנו מחדש לשנת 2024. מבקר המדינה, בדוח קורונה מיוחד מ-2021, התייחס לתוכנית תווי המזון בהיקף כ-700 מיליון שקל ולשאלת מיקוד הסיוע באוכלוסיות שנפגעו במשבר. מקורות: שומרים, 2023; התנועה לחופש המידע, 2023; ynet, 13 בספטמבר 2023; מבקר המדינה, 2021: דרעי והתלושים, תווי המזון של דרעי – מה היו הקריטריונים ומי קיבל אותם, בג"ץ קבע: תלושי המזון של דרעי יחולקו – וב-2024 ייבחנו מחדש, דוח מיוחד: התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה.

חוק הגיוס/"חוק ההשתמטות" ואמירות ציבוריות: דרעי וש"ס היו שחקנים מרכזיים במאבק הקואליציוני סביב הסדרת פטור/דחיית שירות לבני ישיבות; במרץ–יוני 2024 בג"ץ הוציא צווים והכרעות בעניין גיוס חרדים ותקצוב ישיבות, ודרעי כינה את צו הביניים "אות קין והתעמרות חסרת תקדים בלומדי התורה". בפברואר 2020 אמר דרעי בריאיון לכיכר השבת: "שמאל זה נגד התורה"; הדברים עוררו תגובות פוליטיות אך אינם הליך משפטי. מקורות: ישראל היום, 28 במרץ 2024; המכון הישראלי לדמוקרטיה, 27 ביוני 2024; כיכר השבת, 20 בפברואר 2020: בג"ץ הוציא צו ביניים האוסר על העברת תקציבים לישיבות שתלמידיהם לא מתגייסים, אבני דרך בהליך המשפטי לגיוס החרדים, סערה בעקבות דבריו של השר אריה דרעי נגד השמאל.

סתירה 1 – משותפות לשמאל להתבדלות מוחלטת ממנו: לפני: ב־13 ביולי 1992, במליאת הכנסת, דרעי הודיע בשם ש"ס שקיבלו הוראה מהרב עובדיה יוסף "להצטרף לממשלה ולהצביע בה אמון" לממשלת יצחק רבין, שבה ישבה גם מרצ (דברי הכנסת, 13 ביולי 1992). אחרי: ב־7 במרץ 2015, ב"המטה המרכזי" בערוץ 10, אמר: "בממשלת שמאל עם ערבים ועם לפיד אנחנו לא נשב" (בחדרי חרדים, 7 במרץ 2015); וב־27 בפברואר 2020 החריף ל"שמאל זה נגד התורה" (כיכר השבת, 27 בפברואר 2020).

סתירה 2 – התפטרות 2014 מול חזרה מיידית: לפני: ב־30 בדצמבר 2014, אחרי קלטת הרב עובדיה יוסף, דרעי הגיש התפטרות; לפי גלובס אמר: "אין לי מה לומר יותר" וציין במכתב: "אמשיך להיות חבר מסור לתנועה" (גלובס, 30 בדצמבר 2014). אחרי: ב־12 בינואר 2015, בוואלה, הודיע: "בראש מורם, גאווה ונחישות אמשיך להנהיג את התנועה" (וואלה, 12 בינואר 2015).

סתירה 3 – הסדר המס והפרישה מהכנסת מול חזרה פוליטית: לפני: בפסק הדין בבג"ץ מ־18 בינואר 2023 צוין כי בדיון המס בינואר 2022 סנגורו הדגיש שדרעי "לקח אחריות… והתפטר מהכנסת", וכי עליו "לחפש מאיפה להביא פרנסה" (Jus-Tice, בג"ץ 8948/22). אחרי: ב־19 בספטמבר 2022, בריאיון "כאן רשת ב" שתומלל בבקשת פסילה לוועדת הבחירות, דרעי אמר: "אני חוזר בכנסת הבאה" ו"אני אמשיך לעמוד בראש תנועת ש"ס" (ועדת הבחירות המרכזית, PDF).

סתירה 4 – נאמנות לנתניהו מול ריחוק ממנו: לפני: ב־14 בפברואר 2020, במקור ראשון, דרעי אמר: "כל מי שחושב בתוך הליכוד או בגוש להחליף את ביבי, תהיה לו בעיה איתנו" (מקור ראשון, 14 בפברואר 2020). אחרי: באפריל 2024, זמן ישראל דיווח שבשיחות פרטיות דרעי אמר: "אחרי הבחירות הבאות לא נלך עם נתניהו על אוטומט" (זמן ישראל, 21 באפריל 2024).

נאמנות וחנופה לנתניהו ומשפחתו: ב־24 באוקטובר 2022, בגלי צה"ל לפי ערוץ 7, דרעי הגן על נתניהו מול סמוטריץ': "מעולם לא תפסתי אותו משקר לי. הוא לא צרה לישראל, הוא ברכה" (ערוץ 7, 24 באוקטובר 2022). ב־2013 הגן על שרה נתניהו וכינה את העיסוק בה "רכילות זולה" (כיכר השבת, 6 בפברואר 2013). גם אחרי פסילת מינויו, ב־23 בינואר 2023, עמד לצד נתניהו במפגן תמיכה ואמר: "קואליציה יצוקה כברזל" לא תיתן לבצע "הפיכה שלטונית בהחלטות מנהליות או משפטיות" (כלכליסט, 23 בינואר 2023).

יריבויות פנימיות וקואליציוניות: מול אלי ישי, לאחר פרסום הקלטת ב־2014, מטה ש"ס תקף את ישי: "רומס את כבודו של מרן… בשביל שנאה קנאה ונקמה" (סרוגים, 29 בדצמבר 2014); ישי פרש והקים את "העם איתנו" בדצמבר 2014 (וואלה, 26 בדצמבר 2014). מול הציונות הדתית וחוק הגיוס, ב־28 במאי 2026 דרעי אמר ש"אנשים דתיים לאומיים… שותפים לקמפיין השנאה" (ערוץ 7, 28 במאי 2026). מול יהדות התורה וגולדקנופף, באפריל 2026 פורסם כי גולדקנופף האשים אותו ב"זילות כלפי גדולי ישראל" (N12, אפריל 2026); וב־2 ביוני 2026 דרעי תקף את מוטי בבצ'יק: "הוא עושה הכול כדי להקים ממשלת שמאל" (חדשות 13, 2 ביוני 2026).

7.1 – כלא

מרץ 1999, גלובס: בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את אריה דרעי ב"תיק האישי" בעבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; פסק הדין תואר ככולל 917 עמודים, בהרכב בראשות השופט יעקב צמח ולצדו מרים נאור ומוסיה ארד: גלובס, 18 במרץ 1999. (globes.co.il)

יולי 2000, גלובס: בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורו של דרעי, הפחית את עונשו מארבע לשלוש שנות מאסר, והעמיד את סכום השוחד שנקבע על 60 אלף דולר לצד סכומים נוספים; בכך נסללה כניסתו למאסר: גלובס, 12 ביולי 2000. (globes.co.il)

ספטמבר 2000, וואלה: דרעי החל לרצות את עונשו בכלא מעשיהו, לאחר ששב"ס דחה את בקשתו לרצות את המאסר בכלא חרמון; אנשי ש"ס צוטטו אז באמירה: "מי שחושב שאפשר לעשות מאריה סמרטוט – טועה": וואלה, 3 בספטמבר 2000. (news.walla.co.il)

יולי 2002 / אזכור בפסיקת בג"ץ 2023: בפסק הדין על פסילת מינויו לשר נכתב כי דרעי שוחרר מכלא מעשיהו ביולי 2002 לאחר ריצוי כשני שלישים פחות תקופה שנוכתה; המסמך המשפטי סוקר את המאסר כחלק מהיסטוריית ההרשעות: פסק דין בג"ץ 8948/22, PDF באתר mako. (img.mako.co.il)

7.2 – שאגת האריה

ספטמבר 2000, וואלה: עם כניסתו לכלא מעשיהו הוקמה מחוץ לכלא ישיבת/מאהל תמיכה שנקראה "שאגת אריה" או "האריה השואג"; וואלה דיווחה כי אלפי תומכים התכנסו במקום בלילות, שמעו שיעורים ונאומים, ושרו שירי תמיכה בדרעי: וואלה, 7 בספטמבר 2000. (news.walla.co.il)

ספטמבר 2000, גלובס: הרב עובדיה יוסף ואלי ישי ביקרו את דרעי בכלא, ובמקביל נערכו בש"ס לקיום ראש השנה במתחם "שאגת אריה"; מנהל הישיבה הרב יהודה עזרד תיאר את המקום כמסגרת של שיעורים, סמינר לבעלי תשובה וכולל אברכים: גלובס, 28 בספטמבר 2000. (globes.co.il)

אוקטובר 2000, גלובס: שב"ס קבע כי נאום טלפוני של דרעי מהכלא לעצרת ההזדהות ב"שאגת אריה" אינו עבירה; לפי הדיווח, דבריו הועברו ברמקול לאלפי תומכים בעצרת סמוך לכלא מעשיהו: גלובס, 19 באוקטובר 2000. (globes.co.il)

מרץ 2001, ynet: בתאריכון פרשת דרעי צוין כי ב-2 במרץ 2001 "שאגת אריה" נסגרה בהוראתו של דרעי: ynet, 22 ביולי 2002. (ynet.co.il)

7.3 – הלכת דרעי–פנחסי

ספטמבר 1993, בג"ץ / סקירה משפטית: הלכת דרעי–פנחסי נקבעה לאחר שבג"ץ הורה לראש הממשלה יצחק רבין להפעיל את סמכותו ולהעביר מתפקידו את שר הפנים דרעי בעקבות כתב האישום החמור נגדו; בפסק הדין נקבע כי גם אם החוק לא קובע פסלות אוטומטית, אי-הפעלת הסמכות עשויה להיות בלתי סבירה באופן קיצוני: נוסח פסק הדין, בג"ץ 3094/93, PDF. (dyoma.co.il)

ינואר 2020, המכון הישראלי לדמוקרטיה: המכון הישראלי לדמוקרטיה סיכם את ההלכה כך: בג"ץ חייב את ראש הממשלה לפטר את השר דרעי וסגן השר פנחסי בשל כתבי אישום חמורים, אף שלא הייתה הוראת חוק מפורשת המחייבת זאת: המכון הישראלי לדמוקרטיה. (idi.org.il)

אוגוסט 2015, פסק דין בג"ץ 3095/15: בג"ץ חזר על ההבחנה "כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד" והזכיר כי עניין דרעי הראשון קבע שהימנעות מפיטורי שר עם כתב אישום חמור נגועה באי-סבירות קיצונית: מאגר judgments.org.il. (judgments.org.il)

7.4 – פרשת בר-און–חברון

ינואר 1997 / סקירת ynet: פרשת בר-און–חברון עסקה בחשד כי מינוי רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה נועד לשרת עסקה פוליטית: תמיכת ש"ס בהסכם חברון תמורת מינוי יועץ משפטי שיקדם עסקת טיעון מקלה עם דרעי: ynet, 2018. (ynet.co.il)

דצמבר 2001, גלובס: היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין סגר את התיק נגד דרעי בפרשת בר-און; לפי גלובס, רובינשטיין ופרקליטת המדינה עדנה ארבל ראו בחומרה את החשד ל"עיסקה פוליטית למינוי יועץ משפטי שיהא להנחת דעתו של נאשם במשפט פלילי", אך הוחלט על סגירת התיק: גלובס, 17 בדצמבר 2001. (globes.co.il)

דצמבר 2001, וואלה: וואלה דיווחה כי באפריל 1997 נשקלה הגשת כתב אישום נגד דרעי במרמה והפרת אמונים, בחשד שהיה מעורב בעסקה פוליטית למינוי בר-און; לבסוף התיק נסגר: וואלה, 17 בדצמבר 2001. (news.walla.co.il)

7.5 – בצל

פברואר 2017, סרוגים: חדשות 2 חשפו קטע שבו דרעי נראה נעזר בבצל כדי לדמוע בקליפ לזכר הרב עובדיה יוסף; לפי הדיווח, בני אלבז הורה לצוות להמשיך עד שייצאו דמעות: סרוגים, 22 בפברואר 2017. (srugim.co.il)

מרץ 2019, כיכר השבת: ראש עיריית טבריה רון קובי הגיע לנאום בחירות של דרעי כשהוא מצויד בבצל, כ"תזכורת" לסרטון הבצל; דרעי השיב כי "רון קובי הוא הטרול של טבריה אבל יאיר לפיד מסוכן יותר": כיכר השבת, 18 במרץ 2019. (kikar.co.il)

7.6 – קמפיין "אני מאשים" / "הוא זכאי"

1999–2000 / כיכר השבת, יולי 2012: סרט "אני מאשים" וקמפיין "הוא זכאי" ליוו את מאבקו של דרעי לאחר הרשעתו וכניסתו לכלא; כיכר השבת תיאר את הקריאה "הוא זכאי" כמסע אהדה לדרעי והאשמת הפרקליטות ובית המשפט ברדיפה עדתית: כיכר השבת, 9 ביולי 2012. (kikar.co.il)

מרץ 2019, ynet: במאמר השוואה לקמפיין נתניהו צוין כי הזמר בני אלבז שר "אריה דרעי הוא זכאי" בפני המון תומכים, וכי הרב כדורי אמר על הרשעת דרעי: "הביאו עדים שקרנים שלא חקרו אותם טוב והרשיעו את דרעי": ynet, 4 במרץ 2019. (ynet.co.il)

מאי 2019, mako / קשת: בני אלבז, שזוהה עם השיר "הוא זכאי", התייחס בריאיון לחשיפות על סרטון הבצל ולשיחות עם דרעי; הוא אמר כי הרעיון להביא בצל היה שלו ודרעי אמר לו "תעשה מה שאתה מבין": mako, 10 במאי 2019. (mako.co.il)

7.7 – התיק האישי

יוני 1993–מרץ 1999, ישראל היום: "התיק האישי" הוגדר כתיק שבו יוחסו לדרעי עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה ורישום כוזב; לפי סקירת ישראל היום, כתב האישום הוגש ב-20 ביוני 1993, וב-17 במרץ 1999 הורשע דרעי במרבית אישומי התיק: ישראל היום, 20 בנובמבר 2018. (israelhayom.co.il)

מרץ 1999, גלובס: גלובס פירט כי באישום הראשון נטען שדרעי, בתפקידיו במשרד הפנים, פעל להשגת טובות הנאה לגורמים שונים, ובתמורה קיבלו הוא ורעייתו יפה כספים ושווי כסף; דרעי הורשע בחמש מתוך שבע העבירות שיוחסו לו: גלובס, 18 במרץ 1999. (globes.co.il)

ספטמבר 2008, ערוץ 7: בעת עתירתו לאפשר התמודדות לראשות עיריית ירושלים תואר כי דרעי הורשע ב-1999 במה שכונה "התיק האישי", נידון לארבע שנות מאסר וקנס, החל לרצות מאסר ב-2000 ושוחרר לאחר פחות משנתיים: ערוץ 7, 23 בספטמבר 2008. (inn.co.il)

7.8 – הבית בספסופה

אפריל 2016, ישראל היום: במסגרת חקירת נכסים וכספים דווח כי אחיו של דרעי, עו"ד שלמה "מומו" דרעי, נחקר באזהרה, וכי אחת הזירות שנבדקו הייתה בית הנופש של משפחת דרעי במושב ספסופה, לצד נכסי נדל"ן נוספים בירושלים: ישראל היום, 13 באפריל 2016. (israelhayom.co.il)

אפריל 2016, מקור ראשון/nrg: מקורבו של דרעי התייחס לפרסומי גבעת שאול ולבית בספסופה; בכתבה צוין כי התנועה לאיכות השלטון פנתה למבקר המדינה בעקבות פרסומים על פער בין שווי נכסים שעליהם הצהיר דרעי לבין נכסים שבהם נטען שהוא מחזיק: מקור ראשון/nrg, 13 באפריל 2016. (makorrishon.co.il)

7.9 – התיק הציבורי 2003

ספטמבר 2003, גלובס: "התיק הציבורי" עסק בטענות להעברת כספים ממשרד הפנים באמצעות רשויות מקומיות למוסדות דת ועמותות; כתב האישום הוגש ב-1999, ועסק בתקופת כהונתו של דרעי כמנכ"ל משרד הפנים וכשר הפנים: גלובס, 24 בספטמבר 2003. (globes.co.il)

יולי 2012, כיכר השבת: בתיאור עשור לשחרורו נכתב כי בסיום "התיק הציבורי" זוכה דרעי מארבעה מתוך חמישה סעיפי אישום, הורשע בסעיף אחד, ונגזרו עליו שלושה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 10,000 ש"ח: כיכר השבת, 9 ביולי 2012. (kikar.co.il)

מאי 2017, גלובס: במסגרת סקירת חקירת 2016–2017 הוזכר כי לאחר שחרורו מהכלא נוהל נגד דרעי "התיק הציבורי" בבית משפט השלום בירושלים: גלובס, 29 במאי 2017. (globes.co.il)

7.10 – קלטת הרב עובדיה יוסף

דצמבר 2014, חדשות 2 / mako: לאחר פרסום קלטת שבה נראה הרב עובדיה יוסף תוקף את דרעי ומביע תמיכה באלי ישי, דרעי הציע למועצת חכמי התורה להתפטר מראשות ש"ס; בלשכת דרעי האשימו את אלי ישי בהדלפה: mako, 29 בדצמבר 2014. (mako.co.il)

דצמבר 2014, ישראל היום: בדיווח על הקלטות נכתב כי הרב עובדיה יוסף נשמע מתאר את דרעי במילים קשות, ובהן "רשע" ו"גנב", וכי למוחרת פרסמה סביבת דרעי מכתב התפטרות להנהגת ש"ס: ישראל היום, 30 בדצמבר 2014. (israelhayom.co.il)

דצמבר 2014, חרדים10: האתר בחן מי הדליף את הקלטת, וציין כי החשד הראשוני הופנה לאנשי אלי ישי, אך נטען כי מקור הקלטת לא היה חד-משמעי: חרדים10, 30 בדצמבר 2014. (ch10.co.il)

7.11 – התפטרות 2014

דצמבר 2014, גלובס: דרעי הגיש את התפטרותו מהכנסת על רקע פרסום הקלטות הרב עובדיה יוסף; במקביל דווח כי כל חברי הכנסת של סיעת ש"ס התפטרו כמהלך לחץ פוליטי שנועד להשאירו בהנהגה: גלובס, 30 בדצמבר 2014. (globes.co.il)

דצמבר 2014, וואלה: וואלה דיווחה כי דרעי מתפטר מהכנסת בעקבות הקלטת, וכי אסטרטגיית ש"ס ביקשה להעביר את מוקד הדיון מתוכן הקלטת להצגת דרעי כנרדף ולשחזור דפוסי "שאגת אריה": וואלה בחירות, 30 בדצמבר 2014. (elections.walla.co.il)

דצמבר 2014, כלכליסט: כלכליסט דיווח כי דרעי מסר ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מכתב התפטרות לאחר פרסום הקלטת בחדשות 2 שבה נשמע הרב עובדיה יוסף תומך באלי ישי ומדבר נגדו: כלכליסט, 31 בדצמבר 2014. (calcalist.co.il)

7.12 – חקירת הנכסים והכספים

מאי 2017, גלובס: גלובס דיווח כי דרעי נחקר בעקבות חשיפת הפרשה, וכי ברקע עמדו חשדות הנוגעים לנכסי נדל"ן, הצהרות הון ועסקאות משפחתיות; הכתבה חיברה בין ההיסטוריה הפלילית לבין החקירה החדשה: גלובס, 29 במאי 2017. (globes.co.il)

נובמבר 2018, ישראל היום: המשטרה הודיעה כי נמצאה תשתית ראייתית נגד דרעי לביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים, עבירות מס בהיקפים משמעותיים, הלבנת הון, שיבוש הליכי משפט ומסירת תצהיר כוזב בנוגע לנכסיו והכנסותיו; לאחר מכן הועבר החומר לפרקליטות: ישראל היום, 20 בנובמבר 2018. (israelhayom.co.il)

אפריל 2016, בחדרי חרדים: דרעי הגיב לחשדות ואמר: "אין לי ספק שרשויות החוק פועלות בנאמנות ויושר", והוסיף כי הוא מוכן לענות לכל שאלה מכול גוף: בחדרי חרדים, 17 באפריל 2016. (bhol.co.il)

7.13 – עבירות מס 2016

אפריל 2016, מקור ראשון/nrg: פרסומי 2016 סביב חקירת דרעי עסקו בעסקאות נדל"ן ובנכסים, ובהם גבעת שאול וספסופה; החקירה לוותה בחוקרי רשות המיסים: מקור ראשון/nrg, 13 באפריל 2016. (makorrishon.co.il)

דצמבר 2021, כלכליסט: בהסדר הטיעון שנחתם כעבור כחמש שנים מהחקירה הוסכם כי דרעי יודה בשתי עבירות מס, יתפטר מהכנסת וישלם קנס בסך 180 אלף ש"ח: כלכליסט, 22 בדצמבר 2021. (calcalist.co.il)

פברואר 2022, ynet: דרעי הודה בעבירות המס בבית משפט השלום בירושלים, הורשע, ואמר: "לוקח אחריות מלאה"; נציג הפרקליטות ציין את החזרה על עבירות במעמד ציבורי רם אך גם שיקולים להקלה: ynet, 25 בינואר 2022. (ynet.co.il)

7.14 – פרשת גבעת שאול עם שלמה דרעי

דצמבר 2021, ynet: עסקת "גבעת שאול" תוארה כעסקת נדל"ן משנת 2013 שבה מכר דרעי לאחיו שלמה נכס בשכונת גבעת שאול בירושלים, שלגביה נטען כי הדיווחים לרשויות מיסוי מקרקעין כללו מצגים כוזבים לכאורה, לרבות גובה התמורה ומצב הנכס: ynet, 22 בדצמבר 2021. (ynet.co.il)

מרץ 2022, ynet: לאחר הסדר דרעי הוגש גם הסדר טיעון נגד שלמה דרעי; לפי הדיווח, הפרקליטות ביקשה לגזור עליו תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות וקנס של 280 אלף ש"ח בשל עבירות מס בכמה פרשות, לרבות ההקשרים המשפחתיים: ynet, 27 במרץ 2022. (ynet.co.il)

7.15 – פרשת GREEN OCEAN

דצמבר 2021, N12: אחת מעבירות המס בהסדר נגעה להכנסות מקרן ההשקעות האמריקאית "גרין אושן", ששילמה לדרעי עמלה בגין גיוס משקיע לקרן; לפי הדיווח, ההסדר ריכך את נוסח העבירות וקבע שלא ירצה מאסר או עבודות שירות: N12, 22 בדצמבר 2021. (mako.co.il)

מרץ 2022, כלכליסט: לפי הסדר שלמה דרעי, החל מינואר 2013, עם שובו של אריה דרעי לחיים הפוליטיים, הוא הורה לגרין אושן להעביר לאחיו שלמה עמלות שלהן היה זכאי בעצמו, בסך כ-630 אלף ש"ח: כלכליסט, 27 במרץ 2022. (calcalist.co.il)

רישום חברה, KYC Israel: חברת GREEN OCEAN LTD / גרין אושן בע"מ רשומה כחברה פרטית שמועד התאגדותה 24 באוגוסט 2010 ומצבה "בפירוק מרצון": KYC Israel. (kycisrael.com)

7.16 – הסדר טיעון בעבירות מס

דצמבר 2021, כלכליסט: הסדר הטיעון קבע כי דרעי יתפטר מהכנסת, יודה בשתי עבירות מס, וישלם קנס בסך 180 אלף ש"ח; לפי הדיווח, ההסדר נועד למנוע דיון בקלון כל עוד אינו ח"כ: כלכליסט, 22 בדצמבר 2021. (calcalist.co.il)

פברואר 2022, חדשות 13: בית משפט השלום בירושלים קיבל את הסדר הטיעון וגזר על דרעי 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 180 אלף ש"ח: חדשות 13, 1 בפברואר 2022. (13tv.co.il)

ינואר 2022, כיכר השבת: דרעי הודה בבית המשפט בעבירות מס והורשע במסגרת ההסדר; הפרקליטות הדגישה כי החשדות החמורים שהיו בתחילה – שוחד, קבלת דבר במרמה וגניבה – לא נכללו בכתב האישום הסופי: כיכר השבת, 25 בינואר 2022. (kikar.co.il)

7.17 – התפטרות מהכנסת

ינואר 2022, ערוץ 7: דרעי הגיש מכתב התפטרות מהכנסת ליו"ר הכנסת מיקי לוי במסגרת הסדר הטיעון, והיועץ המשפטי לממשלה הודיע כי לא יטען לקלון בערכאה הדיונית לאחר ההתפטרות: ערוץ 7, 23 בינואר 2022. (inn.co.il)

ינואר 2022, N12: דרעי הגיש את מכתב ההתפטרות, שנכנס לתוקף כעבור 48 שעות; לפי הדיווח, במסגרת העסקה נוסח העבירות רוכך והוא לא ירצה מאסר או עבודות שירות: N12, 23 בינואר 2022. (mako.co.il)

7.18 – פסילת המינוי בבג"ץ

ינואר 2023, גלובס: בג"ץ פסל את מינוי דרעי לשר הפנים והבריאות ברוב של 10 מול 1; מרבית השופטים קבעו כי המינוי לוקה בחוסר סבירות קיצוני בשל הרשעותיו הפליליות והמצג שהציג בהסדר הטיעון כאילו יפרוש מהחיים הפוליטיים: גלובס, 18 בינואר 2023. (globes.co.il)

ינואר 2023, פסק הדין המלא: בפסק הדין בג"ץ 8948/22 נדונו הרשעת 1999, התיק הציבורי, הסדר המס, התפטרותו מהכנסת והטענה להשתק שיפוטי; פסק הדין הוא הבסיס המשפטי לפסילת המינוי: פסק דין בג"ץ 8948/22, PDF. (img.mako.co.il)

ינואר 2023, JDN: בש"ס הגיבו כי בית המשפט "השליך לפח" את קולם של 400 אלף מצביעי ש"ס; השופט אלרון נותר בדעת מיעוט וסבר שיש לפנות ליו"ר ועדת הבחירות לקביעת קלון: JDN, 18 בינואר 2023. (jdn.co.il)

7.19 – "חוק דרעי"

פברואר 2001, ynet: "חוק דרעי" המקורי היה כינוי להצעת חוק לשחרור מוקדם של אסירים לאחר ריצוי מחצית מעונשם; ynet דיווח כי החוק נתפס כרלוונטי במיוחד לדרעי, אז אסיר בכלא מעשיהו: ynet, 14 בפברואר 2001. (ynet.co.il)

מרץ 2001, התנועה לאיכות השלטון: התנועה עתרה לבג"ץ נגד החוק לשחרור מוקדם שכונה "חוק דרעי", וטענה כי הרקע לאישורו היה ההקלה הנגזרת ממנו לעונשו של דרעי: ארכיון התנועה לאיכות השלטון, 15 במרץ 2001. (archive.mqg.org.il)

דצמבר 2022, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "חוק דרעי" המודרני התייחס לתיקון חוק יסוד: הממשלה כך שמניעת כשירות לשר תחול רק על מי שנגזר עליו מאסר בפועל, ולא מאסר על תנאי; המכון כתב כי ברקע ההצעה עומדת הכשרת דרעי לכהן כשר: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 7 בדצמבר 2022. (idi.org.il)

דצמבר 2022, הכנסת: חוות הדעת המשפטית לכנסת מ-14 בדצמבר 2022 הציגה את תיקון כשירות השרים ואת ההבחנה בין תנאי כשירות סטטוטוריים לבין שיקול הדעת של ראש הממשלה לפי הלכת דרעי–פנחסי: כנסת, PDF. (fs.knesset.gov.il)

7.20 – "חוק דרעי 2"

פברואר 2023, חרדים10: "חוק דרעי 2" אושר בקריאה טרומית ברוב של 62 ח"כים; ההצעה ביקשה למנוע ביקורת שיפוטית על מינוי שרים ולהשיב את דרעי לשולחן הממשלה לאחר פסילת מינויו בבג"ץ: חרדים10, 22 בפברואר 2023. (ch10.co.il)

מרץ 2023, הכנסת: חוות דעת משפטית קבעה כי ההצעה מבקשת לאיין פסק דין קונקרטי של בית המשפט בעניינו של דרעי, וכי בפועל העילה לתיקון היא לאפשר את מינויו לשר: כנסת, PDF. (fs.knesset.gov.il)

מרץ 2023, המכון הישראלי לדמוקרטיה: המכון טען כי "חוק דרעי 2" משדר מסר שנבחרי הציבור מעל החוק, והסביר כי ההצעה נועדה לחסום ביקורת שיפוטית על מינוי שרים, לרבות עילת הסבירות: המכון הישראלי לדמוקרטיה. (idi.org.il)

7.21 – פרשת תלושי המזון של ש"ס

אוגוסט–ספטמבר 2023, גלובס: בג"ץ אישר לחלק 400 מיליון ש"ח בתווי מזון לשנת 2023 בשל קרבת החגים, אך הוציא צו ביניים שעצר חלוקת 600 מיליון ש"ח לשנת 2024 עד בחינת הקריטריונים; העותרות טענו כי החלוקה מפלה ולא מקדמת ביטחון תזונתי: גלובס, 13 בספטמבר 2023. (globes.co.il)

ספטמבר 2023, ynet: בג"ץ כתב כי "נדרשת בחינה נוספת" של הקריטריונים, אך אישר את חלוקת 2023 בשל מאזן הנוחות וקרבת החגים; נטען בעתירה כי הקריטריונים נקבעו ללא היוועצות מספקת עם המועצה לביטחון תזונתי: ynet, 13 בספטמבר 2023. (ynet.co.il)

יוני 2023, כלכליסט: משרד הפנים טען שאין מניעה משפטית לחלוקת התלושים, אך לפי כלכליסט, מנגנון הזכאות על בסיס הנחה בארנונה פספס חלק ניכר ממשקי הבית באי-ביטחון תזונתי: כלכליסט, 6 ביוני 2023. (calcalist.co.il)

ינואר 2026, ynet: דרעי הציב תנאי לתמיכת ש"ס בתקציב המדינה לשנת 2026: הסדרת תלושי המזון, בטענה ל"הדרה מכוונת של הילדים החרדים" מהפרויקט: ynet, 5 בינואר 2026. (ynet.co.il)

7.22 – חוק ההשתמטות / חוק הגיוס

יוני 2026, וואלה: ש"ס הגישה מחדש הצעת "חוק יסוד: לימוד תורה", שלפיה מי שמתמסרים ללימוד תורה לאורך זמן ייחשבו כמבצעים "שירות משמעותי"; ההצעה הוגשה על ידי דרעי וחברי סיעתו ונועדה לתת מענה לסוגיית גיוס תלמידי הישיבות: וואלה, 10 ביוני 2026. (news.walla.co.il)

יוני 2026, המכון הישראלי לדמוקרטיה: לפי חוות דעת של המכון, הצעת חוק יסוד: לימוד תורה למעשה מעגנת פטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות ומבקשת להשוות את זכויות לומדי התורה לאלו של המשרתים בצה"ל: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 9 ביוני 2026. (idi.org.il)

יוני 2026, בחדרי חרדים: דרעי הציב אולטימטום ביחס לחוק הגיוס ואמר כי אם תתרחש תקרית שבה המשטרה הצבאית תעצור "אפילו בחור ישיבה אחד", ש"ס לא תוכל להישאר בממשלה: בחדרי חרדים, 20 ביוני 2026. (bhol.co.il)

יוני 2026, זמן ישראל: דרעי הודיע כי אם "החוק להפסקת מעצרים וחוק יסוד לימוד תורה לא יקודמו", ש"ס לא תתמוך בשום חקיקה קואליציונית: זמן ישראל, 22 ביוני 2026. (zman.co.il)

7.23 – "שמאל זה נגד התורה"

פברואר 2020, כיכר השבת: דרעי אמר בריאיון כי "שמאל זה נגד התורה"; הדברים פורסמו גם בשער "ידיעות אחרונות" תחת הכותרת "דרעי משמיץ: שמאל זה נגד התורה, יהודי צריך להיות ימני", ועוררו תגובות פוליטיות מצד מפלגת העבודה: כיכר השבת, 20 בפברואר 2020. (kikar.co.il)

מאי 2026, חרדים10: במסגרת מתיחות סביב הצבעות על חוק המעונות אמר דרעי לחברי כנסת מהשמאל: "מי בכלל יכול להעלות על הדעת שיתוף פעולה כלשהו איתכם?!"; ש"ס תקפה גם את הציונות הדתית על היעדרותה מההצבעה: חרדים10, 27 במאי 2026. (ch10.co.il)

7.24 – תמיכה בהסכם אוסלו

ספטמבר 1993 / ynet 2002: דרעי תיאר לאחר שנים כי בהצבעה על אוסלו נמנע בהוראת הרב עובדיה יוסף, אף שלטענתו לאחר ששמע מאהוד ברק על "החורים בהסכם" נשא נאום תקיף נגדו: ynet, 25 ביולי 2002. (ynet.co.il)

דצמבר 2014, N12: בעקבות קלטות הרב עובדיה יוסף נוצר "קרב גרסאות" על תמיכת ש"ס באוסלו; לפי חדשות 2, במשך שנים דרעי טען כי הרב עובדיה כפה עליו תמיכה או הימנעות שאפשרה את ההסכם: N12, 29 בדצמבר 2014. (mako.co.il)

דצמבר 2014, COL: בהקלטה שנחשפה בערוץ 2 נאמר כי הרב עובדיה יוסף סיפר שהרוח הגבית שנתנה ש"ס לאוסלו הייתה, לדבריו, על דעת דרעי ולא על דעתו: COL, 29 בדצמבר 2014. (col.org.il)

ספטמבר 2018, סרוגים: דרעי אמר לציון 25 שנה לאוסלו כי אינו מתחרט על הימנעותו, וכי "הייתי שליח של הרב עובדיה ושמעתי לדעתו"; לדבריו, "אנחנו לא ימין ולא שמאל, אנחנו מקדמים תהליך שלום כדי להציל חיי אדם": סרוגים, 13 בספטמבר 2018. (srugim.co.il)

7.25 – עימותים עם אלי ישי

אוקטובר 2012, כיכר השבת: עם שובו של דרעי להנהגת ש"ס לצד אלי ישי ואריאל אטיאס, דווח על "מלחמת הכול-בכל בצמרת ש"ס"; הכתבה תיארה שלוש אוטונומיות במפלגה: מטה בחירות של דרעי, יום בחירות בשליטת ישי ומטה הסברה בראשות אטיאס: כיכר השבת, 25 באוקטובר 2012. (kikar.co.il)

דצמבר 2014, mako: לאחר פרסום קלטת הרב עובדיה יוסף, בלשכת דרעי האשימו את אלי ישי בהדלפת הקלטות ואמרו כי מי שמכנה עצמו "נאמן" הקליט את מרן "במחשכים כאחרון החתרנים": mako, 29 בדצמבר 2014. (mako.co.il)

דצמבר 2014, ישראל היום: המאבק בין ש"ס של דרעי לבין "העם איתנו" בראשות אלי ישי תואר כמתנהל בעיקר בטלוויזיה ובקלטות; באותו יום קיים אלי ישי כנס ראשון של מפלגתו החדשה בשדרות: ישראל היום, 30 בדצמבר 2014. (israelhayom.co.il)

ינואר 2016, ערוץ 7: סקירת הקאמבק של דרעי ציינה כי ב-2012 חזר להנהגת ש"ס לצד ישי ואטיאס, ובהמשך הוצב שוב כיו"ר; משבר 2014 סביב הקלטת הוצג כאחד הרגעים הקשים במערכת הבחירות: ערוץ 7, 5 בינואר 2016. (inn.co.il)

7.26 – המרד בש"ס 2026

מאי–יוני 2026, סיכום הממצאים: פרסומים עדכניים מתארים משבר פנימי סביב דרעי, חוק הגיוס, מעמד הרבנים ופרישות ותסיסה בסיעה, ולכן הנושא רלוונטי לדמות אך יש להציגו בזהירות כמסכת משברים פנימיים ולא כמרד פורמלי: עולם קטן, 24 במאי 2026. (okn.co.il)

מאי 2026, עולם קטן: ח"כ יעקב מרגי, מבכירי ש"ס הוותיקים, הודיע כי אמר לדרעי שלא יתמודד בבחירות הבאות; באותה מסגרת הוזכר גם ח"כ משה ארבל כמי ששיבח את דרעי, כך שהפרישה הוצגה כזעזוע אך לא כהתייצבות גלויה נגדו: עולם קטן, 24 במאי 2026. (okn.co.il)

מאי 2026, חרדים10: דרעי ביטל את הגעתו לאירוע "פרס הראשון לציון" של הרב יצחק יוסף על רקע חשש מקריאות בוז, ובמקביל פרסם הודעה על "התייעצות דחופה" עם הרב יצחק יוסף בעקבות גל מעצרים נגד לומדי תורה: חרדים10, 28 במאי 2026. (ch10.co.il)

יוני 2026, ערוץ 7: פורסמו הקלטות שבהן רבנים בכירים במועצת חכמי התורה, ובהם הרב יצחק יוסף והרב משה מאיה, מתחו ביקורת חריפה על התנהלות דרעי סביב חוק הגיוס והישארות ש"ס בממשלה; בתגובה טענו בכירים בש"ס כי מדובר ב"קמפיין אגרסיבי" נגד דרעי מצד קבוצה חרדית קיצונית וקיצוני קפלן: ערוץ 7, 18 ביוני 2026. (inn.co.il)

יוני 2026, JDN: דרעי תקף את היועצת המשפטית לממשלה והזהיר כי צעדים נגד עולם התורה עלולים להוביל ל"מרד מיסים ונתק מהמשטרה"; לפי הדיווח, הוא גם רמז על איום להמשך השותפות הקואליציונית: JDN, 31 במאי 2026. (jdn.co.il)

יוני 2026, עולם קטן: דרעי אמר לחברי הסיעה כי "חוק הגיוס כבר לא יעבור בקדנציה הנוכחית" וכי מתנהלים מגעים לבחירות מוסכמות, עם שאיפה לקיים בחירות ב-15 בספטמבר 2026; זהו מוקד משבר פוליטי-פנים-חרדי ולא רק קואליציוני: עולם קטן, יוני 2026. (okn.co.il)