מירי רגב

מירי מרים רגב, במקור מרים סיבוני, נולדה ב־26 במאי 1965 וגדלה בקריית־גת; לפי ערוץ הכנסת היא בתם של פליקס ומרסל סיבוני, שעלו ממרוקו, נשואה לדרור ואם לשלושה, ומתגוררת בראש־העין. השכלתה הרשמית כוללת תואר ראשון B.Ed בחינוך בלתי־פורמלי ותואר שני MBA במנהל עסקים; הקריה האקדמית אונו מציינת כי ה־MBA שלה הוא במנהל עסקים בהתמחות מימון ושוק ההון. מקורות: ערוץ הכנסת, "מירי מרים רגב"; Ono Academic College, "Miri Regev".

ב־1983 התגייסה לצה"ל ושירתה תחילה בגדנ"ע, בתפקידי חניכה, טיפול בנוער טעון טיפוח והכנה לגיוס; בהמשך עברה לחטיבת דובר צה"ל, שם מילאה תפקידי דוברות ותקשורת, ובהם הקמת מדור יחסי הציבור של חילות השדה, ראש דסק מקומי, ראש דסק תכנון וייזום, ראש ענף תקשורת וסגנית דובר צה"ל. בינואר 2004 פורסם בגלובס כי שר הביטחון שאול מופז והרמטכ"ל משה יעלון החליטו למנותה לצנזורית הצבאית הראשית, וכי קודם לכן הושאלה ללשכת ראש הממשלה כמתאמת מערך ההסברה הלאומי בתקופת המלחמה בעיראק. מקורות: מקור ראשון/nrg, "דוברת צה"ל פורשת מתפקידה", 11 במאי 2007; גלובס, "אל"מ מירי רגב מונתה לתפקיד הצנזורית הצבאית הראשית", 6 בינואר 2004; ynet, "אל"מ מירי רגב – הצנזורית הצבאית הבאה", ינואר 2004; העין השביעית, "מירי רגב, דמות צבעונית ושנויה במחלוקת, מונתה לצנזורית הצבאית", 2004.

באפריל–יוני 2005, עם מינוי דן חלוץ לרמטכ"ל, מונתה רגב לדוברת צה"ל והועלתה לדרגת תת־אלוף; היא הייתה דוברת צה"ל בתקופת יישום תוכנית ההתנתקות בקיץ 2005 ובמלחמת לבנון השנייה ביולי–אוגוסט 2006. ערוץ 7 דיווח ב־1 ביוני 2005 כי "תא"ל מירי רגב נכנסה אתמול אחה"צ לתפקידה כדוברת צה"ל", ו־ynet דיווח באפריל 2005 על מינויה במקום תא"ל רות ירון. מקורות: ערוץ 7, "דוברת חדשה לצה"ל: תא"ל מירי רגב", 1 ביוני 2005; ynet, "דוברת צה"ל הבאה: הצנזורית הראשית אל"מ מירי רגב", אפריל 2005; וואלה, "מירי רגב מונתה לדוברת צה"ל", 2005; Wikimedia Commons, "Miri Regev as the IDF Spokeperson".

כהונתה כדוברת צה"ל כללה גם ביקורת על ניהול ההסברה במלחמת לבנון השנייה. בעדותה בוועדת וינוגרד, שפורסמה בדצמבר 2007, אמרה רגב כי "טעינו שלא הכנסנו" כתבים לשטח לבנון "כדי להביא את ההישגים של הצבא, את הקרבות ואת ההזדהות", והגדירה את הפסקת התדרוכים היומיים של בכירי צה"ל כ"תקלה". דוח מבקר המדינה על מערכת הביטחון במלחמת לבנון השנייה התייחס גם לתיאום ההסברה ולממשקים בין מטה ההסברה, דובר צה"ל והדרג המדיני. מקורות: וואלה כסף, "מירי רגב, לשעבר דוברת צה"ל, בוועדת וינוגרד", 3 בדצמבר 2007; ynet, "רגב לוינוגרד: חלוץ טעה כשביטל את התדרוכים", 3 בדצמבר 2007; מבקר המדינה, "פרק חמישי – מערכת הביטחון", דוח על מלחמת לבנון השנייה.

במאי 2007 פורסם כי רגב תסיים את תפקידה כדוברת צה"ל ותפרוש מצה"ל; ביוני 2007 דווח שאבי בניהו יחליף אותה, ובאוגוסט 2007, בטקס סיום כהונתה, צוטטה בגלובס כאומרת: "אם הייתי גבר, בכירי צה"ל היו מתייחסים אליי ברצינות" – אמירה שהוצגה בהקשר של יחסי מגדר בצמרת הצבא. לאחר מכן הגישה מועמדות לתפקיד מפקדת גלי צה"ל, אך לא מונתה. מקורות: וואלה, "דוברת צה"ל מסיימת תפקידה", 11 במאי 2007; וואלה ברנז'ה, "אבי בניהו ימונה לדובר צה"ל", 8 ביוני 2007; גלובס, "דוברת צה"ל היוצאת, מירי רגב: 'אם הייתי גבר…'", 8 באוגוסט 2007; מקור ראשון/nrg, "מירי רגב הגישה מועמדותה למפקד גל"צ", 2007.

המעבר לפוליטיקה התרחש מיד לאחר שחרורה: ב־2 בנובמבר 2008 הודיעה רגב במסיבת עיתונאים עם בנימין נתניהו על הצטרפותה לליכוד ועל התמודדות בפריימריז לרשימת הכנסת ה־18. באותו אירוע אמרה: "מגיל 18 ועד יום שישי האחרון שירתתי בצבא ההגנה לישראל", הוסיפה כי "דרכו של הליכוד משקפת את ערכי והשקפת עולמי", והצהירה: "אני מאמינה כי לשלום ניתן להגיע אך ורק מתוך עוצמה ועמידה על האינטרסים הלאומיים שלנו." במקביל דווח כי נתניהו הציג אותה כחלק מ"סבב הרכש" של הליכוד לקראת בחירות 2009; למוחרת דיווח גלובס כי קדימה, בראשות ציפי לבני, צירפה בתגובה את דובר צה"ל לשעבר נחמן שי. מקורות: ערוץ 7, "מירי רגב הצטרפה לליכוד", 2 בנובמבר 2008; N12/Mako, "מירי רגב מצטרפת לליכוד", 2 בנובמבר 2008; גלובס, "התשובה של לבני למירי רגב: גייסה את נחמן שי", 3 בנובמבר 2008; המכון הישראלי לדמוקרטיה, "2009 – הבחירות בישראל".

יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, הכנסת ה־19 – מרץ 2013 עד מרץ 2015

רגב כיהנה כיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת ה־19, לאחר כניסתה לכנסת מטעם הליכוד ב־2009; סיכום פעילות הוועדה מציג כהונה של כשנתיים, עם פיקוח על משרד הפנים, הגנת הסביבה, ביטחון הפנים ושירותי הדת סיכום ועדת הפנים, הכנסת. בתחום ההגירה ומבקשי המקלט הובילה הוועדה דיונים מזורזים בתיקון לחוק למניעת הסתננות: באוקטובר 2014 אמרה רגב בדיון, לפי חדשות 13, כי החוק יובא לחקיקה עד 22 בדצמבר וכי המטרה היא להחזיר מבקשי מקלט לארץ מוצאם חדשות 13, 6 באוקטובר 2014. התיקון כלל כליאה של שלושה חודשים בסהרונים והעברה ל־20 חודשים בחולות; רגב תקפה את צו הביניים של בג"ץ לאחר אישור החוק ynet, דצמבר 2014.

הביקורת המקצועית והמשפטית על קו זה הייתה ישירה: בג"ץ פסל בספטמבר 2014 את תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, וקבע כי החזקת אריתראים וסודנים במתקן חולות לשנה ללא משפט אינה חוקתית גלובס, 22 בספטמבר 2014. בדיונים סביב חוק התכנון והבנייה פעלה הוועדה לקידום תיקונים שנועדו לייעל הליכים, אך האגודה לזכויות האזרח הזהירה בנובמבר 2013 את רגב מפני סעיפים שיחלישו בקרה תכנונית ויפגעו בזכויות תושבים, במיוחד באוכלוסיות מוחלשות מכתב האגודה לזכויות האזרח, 19 בנובמבר 2013. בסיכום: בתפקידה הפרלמנטרי הבכיר, רגב פעלה לקידום חקיקה אכיפתית והאצת הליכי תכנון; הביקורת המרכזית עסקה בפגיעה בזכויות יסוד, בחוקתיות ובאיזון בין יעילות שלטונית לבקרה מקצועית.

שרת התרבות והספורט – מאי 2015 עד מאי 2020

רגב מונתה לשרת התרבות והספורט עם השבעת ממשלת נתניהו במאי 2015 ערוץ הספורט, 14 במאי 2015. המהלך הניהולי המרכזי שלה היה "צדק תרבותי": הגדלת תקציב המשרד וחלוקה מחודשת לפריפריה. חוברת סיכום משרדית ל־2016 הציגה את יעדיה: תקציב תרבות שחצה את רף מיליארד השקלים ותקציב ספורט וטוטו של מעל 700 מיליון שקל משרד התרבות והספורט, סיכום 2016. ב־2017 פורסם כי המשרד הוסיף 20 מיליון שקל לשנה לחמש שנים למחוזות צפון, דרום ויו"ש, ובמקביל קידם תקנת סל"ע ותקציבי תרבות לרשויות בפריפריה ישראל היום, 2017. בצד הספורט, רגב הציגה בפברואר 2016 את תוכנית "מאלפים לאלופים" למתקני ספורט, עם מימון מלא לאולם אחד ומתקנים ביישובים מוחלשים ONE, 14 בפברואר 2016.

הביקורת על הישגי "המהפכה בפריפריה" נשענה על נתונים: בדצמבר 2019 דווח על מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת שלפיו אף שנרשם גידול מסוים בפעילות ובתקציבים, חלקה היחסי של הפריפריה נותר כמעט ללא שינוי, ובתחומי מחול ומוזיקה אף נרשמה ירידה בפעילות בפריפריה ynet, 5 בדצמבר 2019. בזירת התמיכות והחופש האמנותי קידמה רגב את "נאמנות בתרבות"; בפברואר 2016 אישר היועמ"ש אביחי מנדלבליט נוסח מצומצם, אך לא אישר את ההצעה המקורית לבדיקה מוקדמת של תכנים – כלומר מנגנון של ביקורת מראש ynet, 24 בפברואר 2016. ביוני–אוקטובר 2015 הקפיא המשרד תקציבים לתאטרון אל־מידאן בעקבות ההצגה "הזמן המקביל"; עדאלה טענה בעתירה כי התמיכה מהווה כ־30% מתקציב התאטרון וכי ההקפאה עלולה להביא לסגירתו עדאלה, 19 באוקטובר 2015.

במישור הניהולי, מבקר המדינה בדק תלונות על לשכת רגב, לרבות ריבוי שעות נוספות, מספר משרות אמון, טענות למינויים פוליטיים, ליקויים בפרויקט "לא לדאוגוסט", בחירת משרד פרסום ללא מכרז בשל היכרות קודמת, ופוליגרף לעובדים מבקר המדינה, דוח 68ב. בנוסף, רגב ניהלה מאבק סביב טקס המשואות ב־2018: ב־N12 פורסם באפריל 2018 כי אמרה "אני המנהלת של טקס המשואות", במסגרת עימות עם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין על נאום ראש הממשלה בטקס יום העצמאות ה־70 N12, אפריל 2018. המחלוקת המחישה את העברת מרכז הכובד של טקסים ממלכתיים מהפרוטוקול המסורתי לשיקול דעת שרת התרבות.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים – מאי 2020 עד יוני 2021

רגב נכנסה לתפקיד שרת התחבורה במאי 2020, לאחר כהונתה במשרד התרבות והספורט; בטקס הכניסה הדגישה את חיבור הפריפריה, הצפון, הדרום ויהודה ושומרון למרכז ואת קידום החדשנות התחבורתית Port2Port, מאי 2020. החלטה מרכזית בקדנציה זו הייתה ניהול התחבורה הציבורית בתקופת הקורונה: ביולי 2020 הודיעה כי "האוטובוסים יפעלו במתכונת של מחצית מקיבולת" וכי הרכבת תפעל בהזמנת כרטיסים מראש N12, 8 ביולי 2020. ההצלחה הייתה שמירה על פעילות חלקית בתנאי מגפה; הכישלון בשטח היה עומסים וצפיפות בסגרים, שהובילו ביקורת ציבורית על הפחתת שירות במקום תגבור קווים.

החלטה שנייה הייתה ניסיון לבחון מחדש את אפליקציות התשלום בתחבורה הציבורית. באוגוסט 2020 שלחה רגב מכתב לשר האוצר ישראל כץ ובו טענה כי פקידי האוצר מונעים בדיקה מחדש של ההסכם, בין היתר סביב פרטיות המשתמשים וגישה למידע אישי במכשירים ynet רכב, 20 באוגוסט 2020. החלטה שלישית הייתה הקפאת הרחבת פרויקט "נתיב פלוס"; קודמה בתפקיד בצלאל סמוטריץ' תקף אותה ב־ynet וטען כי גורמי המקצוע עדיין תומכים במיזם וכי "חוסר ההקשבה לאנשי מקצוע" הפך לדגל ynet, 2020. מנגד, המשרד נימק את ההקפאה בירידה בנסיעות השיתופיות בתקופת הקורונה. הביקורת המקצועית התמקדה בכך שהפחתת תיעדוף לרכב רב־נוסעים ולתחבורה ציבורית עלולה להחריף עומסים לאחר חזרת המשק לשגרה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים – דצמבר 2022 עד יולי 2026

רגב חזרה למשרד התחבורה בממשלת נתניהו שהושבעה בדצמבר 2022, והיא מכהנת כשרת התחבורה גם בפרופיל הרשמי העדכני של ערוץ הכנסת ערוץ כנסת, פרופיל מירי רגב. הרפורמה המרכזית בקדנציה השנייה הייתה "צדק תחבורתי": בינואר 2023 הוצגה תוכנית הנחות לבני 18–26 בשיעור 33%, נסיעה חינם לגיל השלישי, נסיעה חינם לשנה לחיילים משוחררים, והוזלה לדוגמה של נסיעה באר שבע–תל אביב מ־16 ל־8 שקלים ישראל היום, 11 בינואר 2023. לפי מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ־2025 על הערכת השפעות הרפורמה, נתוני הבסיס של התחבורה הציבורית כללו 12,358 אוטובוסים ב־2023 לעומת 6,479 ב־2010, אך המסמך בחן גם את שאלת העלות, מיקוד ההנחות ותמרוץ השימוש בפועל ממ"מ הכנסת, 2025.

הביקורת על "צדק תחבורתי" הייתה כמותית: בכלכליסט דווח במרץ 2025 כי הרפורמה, שהוצגה כהטבה ל־2.8 מיליון נוסעים, מומשה בפועל רק על ידי כ־400 אלף איש – כ־14% מן הזכאים כלכליסט, 27 במרץ 2025. במקביל דווח בגלובס כי באפריל 2025 כרטיס בודד בתחבורה הציבורית התייקר מ־6 ל־8 שקלים, לצד הרחבת הנחות לקבוצות זכאות; משרד התחבורה טען שכ־80% מהאזרחים נכללים בהגדרות הרפורמה, אך הנתונים הצביעו על עליית מחיר ממוצעת במדד גלובס, 2025. החלטה ניהולית מרכזית נוספת הייתה מינוי משה בן־זקן למנכ"ל המשרד: בינואר 2023 ועדת המינויים פסלה את מועמדותו בשל חוסר ניסיון ניהולי וזיקה פוליטית, אך ביולי 2023 הממשלה אישרה את המינוי לאחר תקופה כמשנה למנכ"ל גלובס, 2 ביולי 2023.

ב־2024–2025 התרחבה הביקורת סביב תעדוף משאבי משרד התחבורה. תחקיר "המקור" ברשת 13 הציג את "שיטת הרמזור" – טענות לדירוג רשויות ובקשות לפי זיקה פוליטית; בוואלה דווח במאי 2024 כי חלק ב' של התחקיר הציג מסמך עם הערות לכאורה בכתב ידה של רגב, בעוד מטעמה נטען כי טבלת "הרמזור" אינה מוכרת למשרד ואין לה קשר למציאות וואלה, 26 במאי 2024. במדד התוצאה הציבורית הקשה ביותר – בטיחות בדרכים – דווח בוואלה רכב כי ב־2025 נהרגו 455 בני אדם בתאונות דרכים, לאחר 361 הרוגים ב־2023 ו־439 ב־2024, וכי הרלב"ד הציגה תוכנית אכיפה משולבת לשנת 2026 בתקציב 50 מיליון שקל וואלה רכב, 2025. ביחד, הביקורת המקצועית בקדנציה זו התמקדה בתעדוף פוליטי נטען, מינוי מקורבים, עלות־תועלת של רפורמת התעריפים, ועלייה בקטל בדרכים.

מינויים בליבת הלשכה והמטה: עם כניסתה למשרד התרבות והספורט במאי 2015, רגב בחרה ביוסי שרעבי, ראש מנהל תרבות, חברה ופנאי בעיריית ירושלים, למנכ"ל המשרד; ביולי 2015 דווח ב"כלכליסט" כי שרעבי יחליף את אורלי פרומן, שהתפטרה אחרי שש שנים בתפקיד, וכי הוא מזדהה עם תפיסת רגב על תרבות בפריפריה כלכליסט, 9 ביולי 2015. בדוח מבקר המדינה על לשכתה צוין כי ראש המטה המוניציפלי איתן כהן, שסיים את תפקידו במאי 2016, שימש קודם לכן יועץ פוליטי לשרה, וכי הלשכה כללה 13 עובדי אמון מבקר המדינה, דוח 67ב, 2017.

בדיקות מבקר המדינה ונציבות שירות המדינה במשרד התרבות: בנובמבר 2015 החל מבקר המדינה לבדוק תלונות על מינויים פוליטיים, שימוש במשרות אמון ופרויקט "לא לדאוגוסט" Ynet, נובמבר 2015. בדוח 2017 קבע המבקר כי בשל שימושו של ראש המטה בדוא"ל פרטי "לא ניתן היה להשלים את הבדיקה בנושא המינויים הפוליטיים", אך במסמכים שעמדו לרשותו "לא נמצאו עדויות" שרגב ביצעה מינויים פוליטיים; עוד נקבע שמספר משרות האמון לא חרג מהמספר שקבעה נציבות שירות המדינה מבקר המדינה, עמוד הדוח. לצד זאת, המבקר העיר על בדיקות פוליגרף שביצעו 4 מ-13 עובדי אמון בלשכה, ועל כך שראוי היה שרגב תניא אותם מכך באופן נחרץ יותר מבקר המדינה, PDF.

תחלופת דרג מקצועי במשרדי התרבות והספורט: בנובמבר 2015 החליטה רגב שלא להאריך את כהונת ד"ר אורי שפר, ראש מנהל הספורט מאז 2008; תגובת המשרד הייתה שהארכה נוספת מחייבת "פנייה מיוחדת וחריגה לנציבות" גלובס, 2 בנובמבר 2015. בפברואר 2017 מונה עופר בוסתן לראש מנהל הספורט במקום שפר, לאחר כשנה ושלושה חודשים של פער מאז עזיבת שפר Ynet, 23 בפברואר 2017. באוגוסט 2017 מינתה רגב את אנדריי אוזן ליו"ר המועצה הלאומית לספורט, לאחר אישור ועדה וחתימת שר האוצר משה כחלון חדשות באר שבע והנגב, 16 באוגוסט 2017.

משרד התחבורה – כניסה לתפקיד והחלפת צמרת: עוד לפני כניסתה לתפקיד שרת התחבורה במאי 2020 דווח כי רגב פיטרה את מנכ"לית המשרד קרן טרנר־אייל בשיחת טלפון בזמן חופשת לידה; טרנר אמרה כי מדובר במשרת אמון, ואילו התנועה לאיכות השלטון טענה שהמהלך אינו חוקי ואינו מוסרי וואלה, 15 במאי 2020. ביולי 2020 התפטר אמיר אסרף, ראש הרשות הארצית לתחבורה ציבורית; Ynet דיווח כי הוא השלישי בשדרה הניהולית שעוזב מאז כניסת רגב, וכי ברקע מאבקי כוח ומינוי המנכ"ל עופר מלכה Ynet, 27 ביולי 2020.

מסלול משה בן זקן: בינואר 2023 פסלה ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה את מועמדות משה בן זקן, פעיל ליכוד ומקורבה של רגב, למנכ"ל משרד התחבורה בשל אי־כשירות מספקת לתפקיד כלכליסט, 4 בינואר 2023. לאחר מכן סיכמה רגב עם נציבות שירות המדינה והיועמ"שית כי בן זקן ימונה לממלא מקום המשנה למנכ"ל, ולא למנכ"ל; ב-N12 צוטטה רגב: "לא אתן לבג"ץ את התענוג לפסול מינוי מקצועי וראוי" N12, 12 בינואר 2023. ביוני 2023, אחרי חצי שנה בתפקיד המשנה, אישרה הוועדה את מינויו למנכ"ל Ynet, 25 ביוני 2023; בגלובס הוגדר הדבר "דיל" שנוי במחלוקת, וצוין כי בן זקן היה ראש מטה של רגב, פעיל ליכוד וממארגני הליכודיאדה גלובס, 26 ביוני 2023.

מינויים ותפקידי כוח בחברות התחבורה: בנובמבר 2020 דווח כי רגב ביקשה למנות את שילה אדלר, לשעבר מנכ"ל מועצת יש"ע ויועץ אסטרטגי לליכוד ולנתניהו, למשנה למנכ"ל משרד התחבורה – משרת אמון בפטור ממכרז, אך באישור ועדת מינויים מיוחדת של נציבות שירות המדינה כלכליסט, 8 בנובמבר 2020. באפריל 2022 נחשף יומן אדלר, ובו פגישות עם הצוות הפוליטי של רגב בזמן בחירות; בכתבה נכתב כי הוא מונה כמשנה למנכ"ל ובהמשך קודם לראש מנהל התשתיות כלכליסט, 10 באפריל 2022. בנובמבר 2020 דווח גם שרגב קידמה את אנדריי אוזן, שתואר כפעיל ליכוד, לדירקטוריון רכבת ישראל, ובמקביל קודמו מינויים בנתיבי ישראל, נמל אשדוד וחברת נמלי ישראל כלכליסט, 25 באוקטובר 2020.

ביקורת על ריכוז כוח ותחלופה במשרד התחבורה: במרץ 2024 פרסם גלובס כי "מרבית חברות התשתית" שתחת משרד התחבורה כבר נשלטות בידי אנשי רגב, ותיאר החלפת בכירים ולחצים על נת"ע גלובס/מאקו, 10 במרץ 2024. ב-Ynet דווח כי בתוך פחות משנתיים לכהונת רגב עזבו 17 בכירים במשרד התחבורה ובגופים הכפופים לו, בהם מקסין פסברג, אורטל ניב וטלי ארקושין Ynet, 2024. ביולי 2023 מונה אבנר פלור לראש מנהל התשתיות, לאחר שרגב לא האריכה את תקופת הניסיון של שי קדם שמונה בתקופת מרב מיכאלי מרכז הנדל"ן, 9 ביולי 2023.

שיטת הרמזור והחקירה הפלילית: בתחקיר "המקור" בערוץ 13, שפורסם במאי 2024, נטען כי לשכת רגב דירגה ערים ויישובים בשיטת "רמזור" לפי יכולת ראשי רשויות וגורמים מקומיים לסייע לה בפריימריז; רגב הכחישה ומטעמה נמסר כי מדובר ב"שקרים, טענות שווא, חצאי אמת וסילוף" כלכליסט, 23 במאי 2024. ביוני 2024 פתחה להב 433 בחקירה בחשד למרמה והפרת אמונים, בהנחיית היועמ"שית גלי בהרב־מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן כלכליסט, 10 ביוני 2024. בפברואר 2026 דווח ב-Ynet כי לפי גורם במשטרה לא נמצא חיזוק לחשד, והתיק נגד רגב צפוי להיסגר Ynet, 2026.

מבקשי מקלט / דרום תל אביב – 23 במאי 2012, הפגנה בשכונת התקווה בתל אביב; דווח בהמשך בוואלה, ynet ו-Israel National News: "הסודנים הם סרטן בגוף שלנו." ההקשר: רגב, אז חברת כנסת מטעם הליכוד, דיברה בהפגנה נגד מבקשי מקלט מאפריקה בדרום תל אביב; ההתבטאות הפכה לאחת המזוהות עימה, ונדונה גם בוועדת האתיקה של הכנסת. מקורות: וואלה, ינואר 2014, ynet, מאי 2012, Israel National News, יולי 2012. (news.walla.co.il)

פרשת המרמרה / חנין זועבי – 2 ביוני 2010, ריאיון לערוץ החדשות של חדשות 2 / N12: "חברת הכנסת חנין זועבי היא בוגדת והיא לא יכולה להמשיך לשרת בכנסת ישראל." ההקשר: לאחר השתתפות זועבי במשט המרמרה לעזה, רגב קראה להסיר את חסינותה ולהעמידה לדין; באותו ריאיון טענה כי זועבי פעלה עם טרוריסטים ושכירי חרב. מקורות: N12 / מאקו, 2 ביוני 2010, קובץ החלטות ועדת האתיקה של הכנסת. (mako.co.il)

פרשת המרמרה / חברי כנסת ערביים – 25 בדצמבר 2017, מליאת הכנסת, דיון בחוק ההמלצות; דווח ב-ynet: "תחזרי למרמרה ולכי לעזה, בוגדת." ההקשר: במהלך עימות במליאה מול ח"כ חנין זועבי, רגב שבה לכנותה בוגדת וקשרה אותה להשתתפותה במשט המרמרה; באותו אירוע תוארו דבריה גם כחלק מהתקפה רחבה על ח"כים ערבים. מקורות: ynet, דצמבר 2017, N12 / מאקו, יוני 2010. (ynet.co.il)

חברי כנסת ערבים / מבצע בעזה – 15 בנובמבר 2019, התוכנית אופירה וברקוביץ בקשת 12: "אני מתביישת שטיבי והודה צועקים ואומרים 'פושעי מלחמה' על חיילים וגנץ ואשכנזי לא באים ואומרים 'תתביישו'." ההקשר: רגב התייחסה לחיסול בהא אבו אל-עטא ולסבב הלחימה בדרום, ותקפה את איימן עודה ואחמד טיבי לצד בני גנץ וגבי אשכנזי. מקורות: מאקו, נובמבר 2019, ynet, מרץ 2019. (mako.co.il)

אמנים ואנשי תרבות – 17 ביוני 2015, ריאיון ל-ynet: "האמנים כפויי טובה וקפוצי תחת." ההקשר: שבועות לאחר כניסתה למשרד התרבות, על רקע הקפאת תקציבי תאטרון אל-מידאן והוצאת הסרט אל סף הפחד מתוכנית פסטיבל ירושלים, רגב תקפה אמנים שמתחו עליה ביקורת ועל מדיניותה. מקורות: ynet, יוני 2015, גלובס, ספטמבר 2017. (ynet.co.il)

נאמנות בתרבות / שלילת תקציבים – 26 בינואר 2016, הצגת יוזמת חוק נאמנות בתרבות; דווח ב-N12, ynet וערוץ 7: "לא אהיה כספומט – יש לי אחריות לכסף הציבורי והחוק הזה יעניק לי את הסמכות לממש את האחריות שלי ולשלול תמיכה ממוסד מפר חוק." ההקשר: רגב ביקשה להרחיב את סמכות משרד התרבות לשלול תמיכה ממוסדות תרבות לפי מבחני נאמנות, לרבות פגיעה בסמלי המדינה, הסתה או שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מקורות: N12 / מאקו, ינואר 2016, ynet, אוקטובר 2018, ערוץ 7, ינואר 2016. (mako.co.il)

נאמנות בתרבות / ועדת החינוך בכנסת – 27 בינואר 2016, דיון בוועדת החינוך והתרבות; דווח ב-N12: "כל עוד אני שרת התרבות, משרד התרבות יעביר תקציבים על פי מדיניות ברורה שמרימה דגל חברתי, שמטפלת בעוולות חברתיות, שמביאה צדק תרבותי, שמחלקת משאבים אחרת, וכך אני אעשה." ההקשר: רגב הציגה את יוזמת נאמנות בתרבות בכנסת וטענה שמשרד התרבות לא יהיה מנגנון תקצוב אוטומטי; לפי הדיווח, היא הדגישה כי תקצוב ייעשה על פי מדיניותה ולא רק לפי דרישת מוסדות התרבות. מקורות: N12 / מאקו, ינואר 2016, ynet, ינואר 2016. (mako.co.il)

תאגיד השידור הציבורי – 31 ביולי 2016, ועדת השרים לחקיקה; דווח בכלכליסט ובידיעות אחרונות: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?" ההקשר: במהלך דיון על דחיית פתיחת תאגיד השידור כאן התפתח עימות בין רגב לגלעד ארדן; המשפט הפך לסמל ציבורי של דרישת שליטה פוליטית בשידור הציבורי. מקורות: כלכליסט, יולי 2016, ידיעות אחרונות, יולי 2016, מידה, מרץ 2017. (calcalist.co.il)

פרסי אופיר / מחמוד דרוויש – 23 בספטמבר 2016, פוסט פייסבוק ותגובות לאחר טקס פרסי אופיר; דווח ב-N12 וב-ynet: "כן, יצאתי באמצע שירו של מחמוד דרוויש בטקס אופיר." ההקשר: רגב עזבה את אולם הטקס בזמן ביצוע של תאמר נפאר ואיתמר ציגלר ששילב שורות מדרוויש, ולאחר מכן פרסמה פוסט שבו הסבירה את נטישתה; האירוע עורר סערה בעולם התרבות והתקשורת. מקורות: N12 / מאקו, ספטמבר 2016, ynet מובייל, ספטמבר 2016, וואלה ברנז'ה, ספטמבר 2016. (mako.co.il)

נתניהו ושרה נתניהו / טקסי תחבורה – 17 באוגוסט 2023, טקס חנוכת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן: "נתניהו, אתה הקטר של מדינת ישראל. על כך אני רוצה להודות לך. את שרה היקרה, את מקור האנרגיה." ההקשר: בטקס חנוכת הקו האדום פנתה רגב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולרעייתו שרה נתניהו, תוך שימוש בדימוי תחבורתי; ההתבטאות הוזכרה בהמשך בהקשרים של יחסי רגב עם בני משפחת נתניהו. מקורות: .ynet, כתבת רקע על שרה נתניהו ורגב. ()

ממשלת בנט-לפיד / אופוזיציה לוחמת – 25 במאי 2022, הקלטה מישיבת סיעת הליכוד שפורסמה בוואלה; תגובה ב-ynet: "החלטנו שאנחנו רוצים להפיל את הממשלה, אז אין כאבי בטן גם כשזה על החיילים." ההקשר: רגב הסבירה לחברי סיעת הליכוד את מדיניות האופוזיציה מול ממשלת בנט-לפיד, סביב הצבעות על חיילים, נשים מוכות, מקרי אונס ונכים; לאחר פרסום ההקלטה טענה שדבריה הוצאו מהקשרם. מקורות: וואלה, מאי 2022, ynet, מאי 2022. (news.walla.co.il)

ממשלת בנט-לפיד / מנסור עבאס – 12 בינואר 2022, נאום במליאת הכנסת; דווח בכיכר השבת: "חייל מספר אחד של מנסור עבאס." ההקשר: רגב תקפה את ראש הממשלה נפתלי בנט ואת תלות הקואליציה ברע"מ, תוך הצגת בנט כמי שפועל לפי צרכי מנסור עבאס; בהמשך תקפה את תקציב המדינה ואת ממשלת בנט-לפיד באותו קו פוליטי. מקורות: כיכר השבת, ינואר 2022, ערוץ 7, נובמבר 2021. (kikar.co.il)

בג"ץ והיועמ"שית – מרץ 2025, ועידת הנשים של המדינה של ynet וידיעות אחרונות: "היועמ"שית תלך הביתה. אם בג"ץ יגיד שלא – לא נכבד את הפסיקה." ההקשר: רגב התייחסה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ולשאלת האפשרות שבג"ץ יתערב בפיטוריה; ההתבטאות צוטטה גם במסמכי מעקב של המכון הישראלי לדמוקרטיה על מהלכים להחלשת הדמוקרטיה. מקורות: ynet, מרץ 2025, המכון הישראלי לדמוקרטיה, סקירה 2025. (ynet.co.il)

מערכת המשפט / היועמ"שית / פרקליטות – 28 בספטמבר 2023, תגובה לאחר דיון בג"ץ הנבצרות; דווח בערוץ 7: "כנופית צאלח א-דין צריכה לתת את הדין." ההקשר: רגב תקפה את השופטים ואת נציגי היועצת המשפטית בעקבות דיון בבג"ץ בנושא חוק הנבצרות, וטענה כי גורמים משפטיים ניסו להבעיר את המדינה ולחולל הפיכה משטרית; דפוס תקיפה דומה של פרקליטות ותקשורת הוזכר גם בהקשרים מאוחרים יותר, לרבות לאחר תחקיר שיטת הרמזור. מקורות: ערוץ 7, ספטמבר 2023, זולת, אוגוסט 2025. (inn.co.il)

מתקפה על עיתונאים / ספורט ותקשורת – 23 באוקטובר 2020, אופירה וברקוביץ בקשת 12: "כל עוד אתה לא תתנצל בפני הליכודניקים, לעולם לא תהיה מאמן נבחרת ישראל." ההקשר: רגב התעמתה בשידור עם אייל ברקוביץ בעקבות אמירתו על הליכוד; היא הציבה התנצלות בפני מצביעי הליכוד כתנאי פוליטי-ציבורי לתמיכתה העתידית בו לתפקיד מאמן נבחרת ישראל. מקורות: מאקו, אוקטובר 2020, אייס, יולי 2021. (mako.co.il)

תחקיר "מירי רגב והמיליונים" – חדשות 10/13, 30 באוגוסט 2015: ספי עובדיה פרסם סדרת כתבות על פרויקט "לא לדאוגוסט" במשרד התרבות, ובהן הקלטה פנימית שבה רגב ואנשי לשכתה דנו בבחירת משרד הפרסום יהושע TBWA לקמפיין בהיקף מיליוני שקלים ללא מכרז; בדיווח מאוחר יותר נכתב כי השופט קבע שיש לציבור עניין משמעותי בפרסום ההקלטה. חדשות 13, 4 ביולי 2019 ; גלובס, 4 ביולי 2019

הליכי לשון הרע בעקבות התחקיר – 2015–2023: רגב הגישה תביעת דיבה בסך מיליון שקל נגד חדשות 10/13 וספי עובדיה; ביולי 2019 בית משפט השלום דחה את התביעה וחייב אותה ב-25 אלף שקל הוצאות; באוגוסט 2020 המחוזי הפך את התוצאה וחייב את חדשות 13 ועובדיה ב-150 אלף שקל; בנובמבר 2023 בית המשפט העליון ביטל את פסק המחוזי והחזיר את התיק לשלום להכרעה עובדתית בסוגיית "עיתונאות אחראית". ישראל היום, 4 ביולי 2019 ; העין השביעית, 3 באוגוסט 2020 ; העין השביעית, 14 בנובמבר 2023

דוח מבקר המדינה על לשכת שרת התרבות – מאי 2017: מבקר המדינה בדק תלונות על לשכת רגב במשרד התרבות: שעות נוספות ללא אישור, משרות אמון, טענות למינויים פוליטיים, פרויקט "לא לדאוגוסט", בחירת משרד פרסום ללא מכרז בשל היכרות מוקדמת, ובדיקות פוליגרף לעובדי לשכה. מבקר המדינה, דוח שנתי 67ב, 2017

אל־מידאן והקפאת תמיכות – 2015–2019: באוקטובר 2015 תאטרון אל־מידאן עתר לבג"ץ נגד משרד התרבות ורגב בעקבות הקפאת תקציבים לאחר ההצגה "הזמן המקביל"; במרץ 2016 דווח על הסכם פשרה לאחר עמדת היועמ"ש; באוגוסט 2019 בג"ץ דחה עתירה נוספת ואישר את שלילת התמיכה לשנים 2016–2017 על בסיס אי־עמידה בתנאי התמיכה. עדאלה, 19 באוקטובר 2015 ; N12, 1 במרץ 2016 ; וואלה תרבות, 24 ביולי 2019

"נאמנות בתרבות" ו"תיקוני רגב" – 2016–2020: ב-2016 קידמה רגב תיקון שיאפשר שלילת תמיכות ממוסדות תרבות לפי עילות פוליטיות-ערכיות; במאי 2020 בג"ץ קיבל עתירה נגד תיקוני מבחני התמיכה שביקשו לתמרץ הופעות בהתנחלויות, וביטל את התוספת של 10% למוסדות שיופיעו מעבר לקו הירוק. ynet, 29 בפברואר 2016 ; ynet, 13 במאי 2020

דוח מבקר המדינה על טקס המשואות ה-70 – אפריל 2019: המבקר בדק את בחירת מדליקי המשואות, חלוקת ההזמנות והתקשרויות ההפקה בטקס יום העצמאות ה-70, בתקופת רגב כיו"ר ועדת השרים לסמלים וטקסים; בדיווחים על הדוח צוינו ליקויים בחלוקת כרטיסים, בהתקשרויות ובמעורבות יועצה מאיר סוויסה. מבקר המדינה, אפריל 2019 ; גלובס, 31 במרץ 2019

משחק ישראל–ארגנטינה שבוטל – דוח מבקר המדינה, מאי 2019: המבקר בחן את מעורבות משרד התרבות במשחק הידידות שתוכנן ל-9 ביוני 2018 ובוטל; המסקנה המרכזית הייתה שעל משרד התרבות להיות מעורב באירועים או במימונם רק לאחר עבודת מטה סדורה ומנהל תקין. וואלה ספורט, 6 במאי 2019 ; מבקר המדינה, דוח 69ב, 2019

תחקיר "שיטת הרמזור" – "המקור", חדשות 13, מאי–יוני 2024: רביב דרוקר ו"המקור" פרסמו מסמכים ועדויות שלפיהם בלשכת רגב במשרד התחבורה דורגו רשויות ופעילי ליכוד לפי קרבתם הפוליטית, לכאורה לצורך תיעדוף פגישות, קשב ופרויקטים; ביוני 2024 להב 433 פתחה בחקירה בחשד למרמה והפרת אמונים, טוהר מידות ושיבוש מהלכי משפט, ותפסה מסמכים במשרד. חדשות 13, 2024 ; N12, 10 ביוני 2024 ; ynet, 10 ביוני 2024

הליכי חיסיון וסטטוס חקירת "הרמזור" – 2024–2026: ביולי 2024 דווח שרגב נאבקה בבתי המשפט על שימוש במסמכים שנתפסו בלשכתה וטענה לחיסיון; בינואר 2026 ynet דיווח שהמשטרה סיימה את החקירה והעבירה את התיק לפרקליטות, כשגורם המעורה בחקירה אמר שלא התחזק החשד לעבירת מרמה והפרת אמונים; ביוני 2026 דווח בערוץ 7 כי התיק צפוי להיסגר, בכפוף להחלטה סופית של היועמ"שית/פרקליטות. גלובס, 4 ביולי 2024 ; ynet, ינואר 2026 ; ערוץ 7, יוני 2026

מינויים במשרד התחבורה – 2023–2025: בינואר 2023 ועדת המינויים פסלה את מינוי משה בן זקן, מקורבה של רגב, למנכ"ל משרד התחבורה; ביולי 2023, לאחר שכיהן כמשנה למנכ"ל, מינויו אושר. תחקירי גלובס ו-N12 תיארו עזיבת בכירים, כניסת מקורבים והשפעה על חברות תשתית תחת המשרד. ynet, 5 בינואר 2023 ; גלובס, 26 ביוני 2023 ; N12/גלובס, 2024

טיסות, חופש מידע ועתירות – 2024–2026: כלכליסט דיווח בדצמבר 2024 כי בשנה שלאחר 7 באוקטובר רגב ערכה 5 נסיעות ל-7 מדינות, כ-40 ימים בחו"ל, עם 19 יועצים ועלות של כ-1.031 מיליון שקל; ב-2025–2026 התנועה לחופש המידע דיווחה על עתירות נגד משרד התחבורה בשל אי-מסירת מידע על טיסות, ו-N12 פרסם פירוט עלויות בעקבות בקשות חופש מידע. כלכליסט, 2024 ; התנועה לחופש המידע, 2025 ; N12, 2025

דוחות מבקר/נציב על משרד התחבורה בתקופתה השנייה – 2025–2026: דוח מבקר המדינה מאוקטובר 2025 על פרויקטי תחבורה יבשתית מצא שמשרדי התחבורה והאוצר אינם מבצעים בדיקות כדאיות לחלק ניכר מהפרויקטים; ביוני 2026 נציב תלונות הציבור פרסם דוח מעקב על שירות לציבור וקבע שעל משרד התחבורה לערוך "בדק בית" בשל ירידה בציון השירות במוקד הטלפוני. מבקר המדינה, אוקטובר 2025 ; מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, 17 ביוני 2026

סתירה 1 – מבקשי מקלט מול עובדים זרים: לפני – מאי 2012, הפגנה בדרום תל אביב/וואלה: רגב אמרה על מבקשי מקלט מסודאן: "הסודאנים הם הסרטן בגוף שלנו… נעשה הכול להחזיר אותם למקום מוצאם"; לאחר מכן דווח כי התנצלה על הביטוי "סרטן" – מאי 2012, JTA: "apologized for calling African migrants… 'a cancer in our body'" וואלה, JTA. אחרי – ינואר 2014, וואלה: רגב קידמה "הבאת עובדים זרים לישראל", בנימוק של מחסור בענף הבנייה; בכתבה הוצגה הסתירה מול עמדתה הקודמת לגרש זרים מאפריקה וואלה.

סתירה 2 – חופש ביטוי בתרבות מול עצירת תקציבים: לפני – יוני 2015, N12: מול עצומת אמנים אמרה רגב: "אין לי כוונה למנוע חופש ביטוי" ו"הפאניקה לא במקומה" N12. אחרי – ינואר 2016, ynet: בדיון על "נאמנות בתרבות" אמרה: "חופש הביטוי הוא לא מעל חוקי מדינת ישראל", "השר שמשחרר כספים יכול גם לעצור תקציב", ו"מדינה לא תממן מוסד תרבות ששורף את הדגל" ynet.

סתירה 3 – "אין כאבי בטן" מול יוזמות להגנת נשים: לפני – מאי 2022, ynet: בהקלטת ישיבת הליכוד אמרה רגב: "אין כאבי בטן למקרי אונס… אין כאבי בטן עם נשים מוכות ואין כאבי בטן עם חיילים"; לאחר הסערה אמרה: "אין לי על מה להתנצל" ynet. אחרי – מאי 2022, זמן ישראל/טוויטר: אחרי שהקואליציה הפילה את הצעתה להחמרת ענישה נגד אנסים, כתבה: "אמשיך לפעול למען נשים, ערכים וצדק" זמן ישראל.

סתירה 4 – הכחשת "הרמזור" מול מסמך נטען בכתב ידה: לפני – מאי 2024, זמן ישראל: בעקבות תחקיר "המקור" טענה רגב: "איני מכירה את 'הרמזור'" ושהמסמך "נוצר" על ידי ראש המטה לשעבר זמן ישראל. אחרי – 26 במאי 2024, חדשות 13: פורסם כי מסמך עם טבלת "רמזור" כלל הערות בכתב ידה לכאורה, ובהן "לתאם לו מנכ"ל" ו"לא לגעת כרגע"; חדשות 13 הגדירו זאת כפרסום שמפריך את טענת "לא מכירה" חדשות 13.

מאבקי טקסים ממלכתיים ויחסים עם יו"ר הכנסת: לפני – אפריל 2018, גלובס/N12: רגב דחפה לשילוב נתניהו בטקס המשואות ה-70, ובפשרה נקבע שראש הממשלה "ידליק משואה בשם ממשלות ישראל לדורותיהן"; מול יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אמרה: "הוא רחוק מלהיות ממלכתי" גלובס, N12. אחרי – מאי 2024, N12: רגב הודיעה ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה שלא ינאם בטקס, בעוד שנתניהו התבקש לשלוח סרטון; בתגובת מערך הטקסים נטען כי החרמת הטקס היא "פגיעה בממלכתיות" N12.

חנופה ונאמנות לנתניהו ומשפחתו: ינואר 2018, קול ברמה/בחדרי חרדים: על רקע הקלטות שרה נתניהו אמרה רגב: "זו השגחה פרטית של הקב"ה שמשפחת נתניהו מחזיקה מעמד ככה", והוסיפה: "מנסים להפיל את נתניהו דרך אשתו והילדים שלו" בחדרי חרדים. מרץ 2026, וואלה: סביב האפשרות ששרה נתניהו תשיא משואה אמרה: "אישית אני חושבת שהגברת נתניהו ראויה להשיא משואה לאור פעילותה החברתית ועמידתה לצד ראש הממשלה" וואלה.

יריבויות פנימיות בליכוד ובקואליציה: יוני 2015, ynet: גילה גמליאל תקפה את החלטת רגב להפסיק תקצוב לתאטרון של נורמן עיסא; רגב השיבה לה: "תתעסקי במשרד שלך ואני אתעסק במשרד שלי" ynet. אוקטובר 2021, זמן ישראל: מול קריאת יולי אדלשטיין להחליף את נתניהו אמרה: "יולי עושה טעות כי נתניהו ינצח אותו" זמן ישראל. דצמבר 2021, N12: על העימות בין נתניהו לישראל כ"ץ נטען בריאיון עימה כי הדבר "לא קשור" לסירוב כ"ץ לממן אבטחה לשרה ויאיר נתניהו מתקציב הליכוד N12.

יחס לממשלת בנט-לפיד: יולי 2021, זמן ישראל/103FM: רגב כינתה את הממשלה "גועליציה, כוחנית, עם עריצות", וטענה כי הצעת החוק למנוע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה היא "חוק פרסונלי" ו"נקם" בנתניהו זמן ישראל.

7.1 – אמירותיה בנוגע למבקשי מקלט

מאי 2012, ynet – בהפגנה בדרום תל אביב נגד מבקשי מקלט ומהגרים מאפריקה אמרה ח"כ מירי רגב: "הסודנים הם סרטן בגוף שלנו – נעשה הכול להחזיר אותם בחזרה למקום מוצאם"; לפי הדיווח, ההפגנה הסתיימה גם בתקיפת מסתננים ובזריקת רימון הלם לעבר שוטרים. ynet, מאי 2012

מאי 2012, N12/mako – לאחר הסערה סביב הביטוי "סרטן", רגב פרסמה התנצלות והסבירה כי "דבריי הוצאו מהקשרם"; לפי הדיווח היא טענה כי התכוונה ל"תופעת המסתננים" ולא לאנשים עצמם. N12/mako, מאי 2012

מאי 2012, NRG/מקור ראשון – בעקבות הפצת תמונה שלה במדי אס־אס לאחר אמירת "הסרטן", רגב הגישה תלונה לקצין הכנסת, ובד בבד חזרה על ההסבר: "לא דיברתי על בני אדם במונחים של סרטן אלא תופעת ההסתננות ההולכת וגוברת"; באותה כתבה נכתב כי היא "מתנצלת" אם נפגעו ניצולי שואה או חולי סרטן. NRG/מקור ראשון, מאי 2012

יוני 2012, גלובס – במאמר דעה שפרסמה רגב היא קראה "לפזר את המסתננים במעוזי השמאל הקיצוני – כפר שמריהו, רמת אביב, קיסריה והקיבוצים", וטענה כי ארגוני שמאל "חותרים להפוך את המדינה היהודית היחידה בעולם לעוד מדינה מוסלמית". גלובס, יוני 2012

ינואר 2014, וואלה – בדיון בכנסת על עובדים זרים, לאחר התבטאויותיה החריפות בעבר נגד מבקשי מקלט, רגב קראה לקדם הבאת עובדים זרים לישראל; לפי וואלה, הדבר עורר ביקורת בטענה שהיא מבקשת לגרש מבקשי מקלט שכבר עובדים בישראל ולייבא עובדים חדשים. וואלה, ינואר 2014

ינואר 2015, ynet – כיו"ר ועדת הפנים, רגב סיירה בדרום תל אביב ותקפה את בג"ץ על צו ביניים לחוק המסתננים; היא אמרה כי "לא יתכן שתושבי דרום תל אביב הפכו לפליטים בלב המדינה שלנו". ynet, ינואר 2015

7.2 – אמירותיה בנוגע לפרשת המרמרה

יוני 2010, Israel National News / ערוץ 7 באנגלית – בדיון בכנסת לאחר השתלטות צה"ל על משט המרמרה, רגב צעקה לעבר ח"כ חנין זועבי בערבית: "לכי לעזה, בוגדת"; הדיווח מתאר דיון סוער שבו כמה חברי כנסת הוצאו מהמליאה. Israel National News, יוני 2010

יוני 2010, JTA – סוכנות הידיעות היהודית דיווחה כי רגב וחנין זועבי קיימו חילופי דברים חריפים לאחר השתתפות זועבי במשט לעזה, וכי רגב צעקה לעברה בערבית: "Go to Gaza, traitor". JTA, יוני 2010

יוני 2010, IMEMC – בדיווח נוסף נכתב כי רגב ניסתה להרחיק את זועבי בכוח מהדוכן במהלך נאומה וצעקה "לכי לעזה, בוגדת"; הדיווח מתאר את הדיון כעימות פיזי ומילולי סביב המרמרה. IMEMC, יוני 2010

יוני 2010, אתר מק"י – בדיווח בעברית נטען כי רגב אמרה על זועבי שהיא "שותפה לפשע כפול: הצטרפות לטרוריסטים ופשע מוסרי כלפי מדינת ישראל", ובהמשך אמרה בערבית "רוחי לעזה יא חאינה" – "לכי לעזה בוגדת". מק"י, יוני 2010

ינואר 2018, ynetnews – שנים לאחר המרמרה, במהלך דיון בכנסת, רגב חזרה להשתמש בפרשה נגד זועבי ואמרה לה: "You should have boarded the Marmara again and travelled to Gaza"; הדיווח מציין כי העימות התרחש בדיון על חוק ההמלצות. ynetnews, ינואר 2018

7.3 – התבטאויותיה בנוגע לחברי כנסת ערביים

יוני 2010, סביב המרמרה – כלפי ח"כ חנין זועבי רגב השתמשה בביטויים "בוגדת", "לכי לעזה" ו"שותפה לפשע כפול", בהקשר להשתתפות זועבי במשט המרמרה; הדברים תועדו בדיווחים שונים על דיון הכנסת. JTA, יוני 2010

יוני 2014, כיכר השבת – בדיון בוועדת הפנים על שובתי רעב בבתי הכלא, רגב התעמתה עם זועבי ואמרה לה: "חתיכת בוגדת, מגיע לך להיענש"; לפי הדיווח, רגב הוסיפה: "זכויות אדם מעניינות אותי כמו שאותך מעניינות זכויות החיילים". כיכר השבת, יוני 2014

יוני 2022, ynet – רגב טענה בריאיון כי אם יאיר לפיד ימשיך כראש ממשלה הוא ישנה את מילות ההמנון, ובהתייחס לרע"ם אמרה: "רע"ם? אנטישמים. לא נשב איתם"; מדובר בהתבטאות נגד מפלגה ערבית־איסלאמית וחבריה בכנסת. ynet, יוני 2022

יוני 2015, Jerusalem Post – במהלך משבר אל־מידאן, ח"כ אחמד טיבי תקף את רגב בכנס תמיכה בתאטרון ואמר כי היא "רוקדת על דמם של האמנים הערבים"; הדברים הובאו כחלק מהעימות הציבורי בין רגב לבין חברי הכנסת הערבים סביב מימון מוסדות תרבות ערביים. Jerusalem Post, יוני 2015

7.4 – איומים בהסרת תמיכת משרד התרבות

מאי 2015, וואלה תרבות – לאחר שקיבלה קריאות בוז בפתיחת פסטיבל ישראל, רגב אמרה: "עם כל הכבוד, יש גבול למה שמותר לאמנים להגיד"; היא הדגישה שמשרד התרבות תומך בפסטיבל כדי לקדם תרבות ישראלית, והדברים סימנו את פתיחת עימותיה עם עולם התרבות. וואלה תרבות, מאי 2015

יוני 2015, JTA – בעקבות סירובו של השחקן נורמן עיסא להופיע בבקעת הירדן עם תאטרון חיפה, רגב אמרה כי תשקול מחדש תמיכה בתאטרון אלמינא שהקים עיסא; הציטוט שיוחס לה: "If he doesn't adhere to coexistence in the Jordan Valley, I will rethink the coexistence in his theater." JTA, יוני 2015

יוני 2015, וואלה – רגב הודיעה כי היא בוחנת את המשך מימון תאטרון אלמינא בעקבות סירוב עיסא להופיע בבקעת הירדן; לפי הדיווח, הדבר עורר תגובות חריפות מצד אנשי תרבות שטענו ל"שלטון פחד". וואלה, יוני 2015

אוקטובר 2016, האגודה לזכויות האזרח – עתירה לבג"ץ – בעתירה נגד תיקוני רגב למבחני התמיכה במוסיקה, תאטרון ומחול נטען כי רגב הודיעה שבכוונתה "להתאים את הקריטריונים" לתמיכה במוסדות תרבות וכי הדבר יוצר אפקט מצנן כלפי אמנים ומוסדות ביקורתיים. האגודה לזכויות האזרח, אוקטובר 2016

7.5 – מתקפות כנגד אמנים ואנשי תרבות

מאי 2015, וואלה תרבות – בעימות עם שלום חנוך וקריאות הבוז בפסטיבל ישראל, רגב ניסחה קו ציבורי שלפיו תמיכה ממשלתית בתרבות אינה מחייבת אותה לקבל כל אמירה של אמנים: "יש גבול למה שמותר לאמנים להגיד". וואלה תרבות, מאי 2015

יוני 2015, JTA – נורמן עיסא הפך לאחד המוקדים הראשונים בעימות של רגב עם עולם התרבות: רגב קשרה בין תמיכת המדינה בתאטרון אלמינא לבין נכונותו של עיסא להופיע בבקעת הירדן. JTA, יוני 2015

אוקטובר 2015, NRG/מקור ראשון – אמנים, אנשי תרבות ואקדמיה פנו לרגב ולעיריית חיפה בדרישה להפשיר את תקציב תאטרון אל־מידאן, וטענו כי הקפאת התמיכות אינה חוקית ופוגעת בחופש הביטוי. NRG/מקור ראשון, אוקטובר 2015

דצמבר 2015, NRG/מקור ראשון – כתבת סיכום שנה תיארה את רגב כמי שמרכזה את העימות עם עולם התרבות ב־2015 סביב נורמן עיסא, אל־מידאן, טענות ל"השמאל מנכס לעצמו את התרבות" ושאלת חלוקת תקציבי התרבות. NRG/מקור ראשון, דצמבר 2015

אפריל 2018, וואלה תרבות – בטקס המשואות, לפי "ידיעות אחרונות" כפי שצוטט בוואלה, רגב התעמתה עם מנחת הטקס יעל אבקסיס סביב בגד שלבשה בחזרה הגנרלית ודרשה ממנה להסיר של; זהו עימות תרבותי־סמלי בתוך אירוע ממלכתי. וואלה תרבות, אפריל 2018

7.6 – איומים בהסרת תמיכה ותקציבים

יוני 2015, Jerusalem Post – רגב הציגה קו שלפיו מוסדות או יוצרים ש"משמיצים" או "פוגעים" במדינה לא ייהנו ממימון ממשלתי; הדיווח מציין כי עולם התרבות סער בעקבות הבטחתה לקצץ סובסידיות למוסדות ש"delegitimize" את המדינה. Jerusalem Post, יוני 2015

יוני 2015, וואלה – רגב הקפיאה את העברת הכספים לתאטרון אל־מידאן בחיפה כדי "לבחון פעילות אסורה", על רקע ההצגה "הזמן המקביל" שנכתבה בהשראת כתבי וליד דקה; משפחת תמם וארגון אלמגור תמכו בהחלטה. וואלה, יוני 2015

יוני 2015, N12/mako – רגב עצרה את מימון אל־מידאן, והדיווח ציין כי המשרד יעביר חומרים לבדיקת גורמי אכיפה לאחר שהוצג בפני השרה מידע על התאטרון. N12/mako, יוני 2015

נובמבר 2015, וואלה ברנז'ה – בעימות סביב גלי צה"ל וגלגלצ, רגב אמרה: "אני באופן אישי חושבת שצריך לבטל את התמיכה בגלי צה"ל"; לפי הדיווח, הדברים נאמרו לאחר ששר הביטחון יעלון מנע ממפקד התחנה להיפגש איתה בנושא פלייליסט גלגלצ. וואלה ברנז'ה, נובמבר 2015

7.7 – הקפאת תקציבים

יוני 2015, וואלה – ההחלטה המרכזית הייתה הקפאת כספי התמיכה לתאטרון אל־מידאן, לאחר הצגת "הזמן המקביל"; רגב ויו"ר המועצה לתרבות ואמנות ד"ר חיים פרלוק נפגשו עם בני משפחת תמם לפני ההחלטה. וואלה, יוני 2015

יוני 2015, וואלה – יום לאחר ההקפאה, ד"ר חיים פרלוק טען שההחלטה אינה קשורה למוצאו האתני של התאטרון אלא להתנהלות כספית ולתשובות שלא סופקו; עדאלה ותומכי התאטרון הגדירו זאת "רדיפה פוליטית". וואלה, יוני 2015

אוקטובר 2015, עדאלה – תאטרון אל־מידאן עתר לבג"ץ נגד משרד התרבות ורגב בטענה שהמשרד הקפיא תקציבים מאז מאי 2015, וכי התמיכה הממשלתית היא כ־30% מתקציב התאטרון ולכן ההקפאה עלולה להביא לסגירתו. עדאלה, אוקטובר 2015

אוגוסט 2017, וואלה תרבות – אל־מידאן עתר שוב לבג"ץ נגד רגב ומשרד התרבות בדרישה לצו ביניים שיחייב תשלום תמיכות לשנים 2016–2017 בסך יותר משני מיליון ש"ח; לפי הדיווח, העימות נמשך מאז פרשת "הזמן המקביל". וואלה תרבות, אוגוסט 2017

7.8 – מאבקיה סביב טקסים ממלכתיים

אפריל 2018, Bizportal – סביב טקס המשואות לציון 70 שנה למדינה, רגב פעלה לשילוב נאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס, מה שהוביל לעימות עם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין; הדיווח תיאר את המאבק על בולטות פוליטית בטקס בעל רייטינג גבוה. Bizportal, אפריל 2018

אפריל 2018, N12/mako – לאחר שאדלשטיין איים שאם נתניהו ינאם הוא לא ינאם והכנסת לא תשתתף, רגב תקפה ואמרה כי "מצער שהוא הופך טקס ממלכתי לעניין אישי". N12/mako, אפריל 2018

אפריל 2018, סרוגים – רגב החריפה את המתקפה על אדלשטיין ואמרה כי הוא "הביע שנאה לראש הממשלה"; היא טענה שהוא "רצה להופיע שם לבד" ולא רצה להיכנס עם נתניהו לטקס. סרוגים, אפריל 2018

אפריל 2018, וואלה – רגב אמרה כי טקס המשואות "יהיה מרגש גם אם יו"ר הכנסת יחליט לא להגיע", וקראה לאדלשטיין לחזור בו מהחלטתו שלא לשתף פעולה עם הטקס. וואלה, אפריל 2018

אוקטובר 2018, ישראל היום – לאחר כחצי שנה של נתק בעקבות טקס המשואות, רגב ואדלשטיין קיימו "סולחה" והודיעו כי החליטו להשאיר את המחלוקות מאחוריהם. ישראל היום, אוקטובר 2018

אפריל 2024, מקור ראשון – רגב החליטה שטקס המשואות ביום העצמאות ה־76 יתקיים ללא קהל ויצולם מראש, בנימוק של נסיבות חריגות לאחר טבח 7 באוקטובר והמלחמה; ההחלטה עוררה הערכות כי נועדה גם למנוע מחאות. מקור ראשון, אפריל 2024

אפריל 2024, N12/mako – רגב הודיעה ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה שלא ינאם בטקס המשואות, בניגוד לנוהג, בטענה לקיצור הטקס בשל המלחמה; אוחנה הורה למשמר הכנסת להפסיק לשתף פעולה עם ההכנות. N12/mako, אפריל 2024

אפריל 2024, ישראל היום – לאחר העימות עם אוחנה, הושגה פשרה: יו"ר הכנסת ינאם בטקס במתכונת מקוצרת; רגב טענה כי השינוי נבע מצורך לחסוך זמן בטקס עמוס בצל המלחמה. ישראל היום, אפריל 2024

אוקטובר 2024, גלובס/N12 – טקס הזיכרון הממלכתי לציון שנה ל־7 באוקטובר הופקד בידי רגב וצולם מראש באופקים; לפי הדיווח, הטקס נערך ללא הצגת תמונות חטופים או נרצחים, לאחר שמשפחות רבות דרשו שלא להשתמש בתמונות יקיריהן. גלובס/N12, אוקטובר 2024

אוקטובר 2024, וואלה תרבות – על רקע ביקורת משפחות וקיבוצים בעוטף על הטקס הממלכתי, הוכרז על טקס חלופי בהנחיית רותם סלע וחנוך דאום; רגב אמרה במסיבת עיתונאים כי היא "מתעלמת מהרעשים" ורואה בהובלת הטקס "שליחות ציבורית". וואלה תרבות, אוקטובר 2024

7.9 – יחסיה עם שרה נתניהו ויאיר נתניהו

ינואר 2018, ישראל היום – בישיבת הממשלה לאחר פרסום הקלטות יאיר נתניהו, רגב אמרה: "לא יתכן שמקליטים אותנו, מאיימים עלינו כולנו והופכים לנסחטים"; היא קראה לבדוק משפטית את פרסום ההקלטות. ישראל היום, ינואר 2018

ינואר 2018, בחדרי חרדים – בריאיון ל"קול ברמה" על משפחת נתניהו אמרה רגב: "זו השגחה פרטית של הקב"ה שמשפחת נתניהו מחזיקה מעמד ככה"; הדברים נאמרו על רקע סערות ציבוריות סביב המשפחה. בחדרי חרדים, ינואר 2018

אוקטובר 2021, N12/mako – רגב התייחסה לסכסוך פנימי בליכוד סביב מימון אבטחת שרה ויאיר נתניהו, וטענה שהתקפה נגד ישראל כ"ץ לא נבעה מסירובו לאפשר מימון אבטחה למשפחת נתניהו על חשבון הליכוד. N12/mako, אוקטובר 2021

אוגוסט 2021, ynet – בריאיון ל"ידיעות אחרונות" אמרה רגב על שרה נתניהו: "אני מעריכה את זה", בהתייחס לעיסוקה לדבריה בייצוג ישראל ובטיפול בנושאים ציבוריים; כשנשאלה על אמירות שיוחסו לשרה נתניהו על "אירופאים עדינים" ו"מזרחים", אמרה: "מותר לשרה נתניהו לחשוב שאירופאים עדינים ולמזרחים יש תרבות אחרת". ynet, אוגוסט 2021

7.10 – מתקפות על יו"ר הכנסת

אפריל 2018, N12/mako – רגב תקפה את יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין סביב נאום נתניהו בטקס המשואות, ואמרה כי הוא הופך "טקס ממלכתי לעניין אישי"; אדלשטיין איים שלא להשתתף אם נתניהו ינאם. N12/mako, אפריל 2018

אפריל 2018, סרוגים – רגב טענה על אדלשטיין: "הוא היחיד שהתקוטט" ו"הביע שנאה לראש הממשלה"; מדובר באחת המתקפות הישירות ביותר שלה על יו"ר הכנסת מכהן. סרוגים, אפריל 2018

אפריל 2024, N12/mako – בעימות עם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, רגב ביטלה תחילה את נאומו בטקס המשואות; אוחנה הגיב בהפסקת שיתוף הפעולה של משמר הכנסת עם הכנות הטקס. N12/mako, אפריל 2024

אפריל 2024, ישראל היום – לאחר העימות עם אוחנה נמסר כי רגב ואוחנה הגיעו לפשרה, שבמסגרתה אוחנה ינאם במשך דקות ספורות; ההודעה הרשמית הדגישה כי אוחנה "הבין את צורך השעה". ישראל היום, אפריל 2024

7.11 – מתקפות כנגד ממשלת בנט–לפיד

יוני 2021, N12/mako – לפני הקמת ממשלת בנט–לפיד, רגב כינתה את נפתלי בנט "המיידוף של הפוליטיקה הישראלית", ואמרה כי אם תקום ממשלת בנט–לפיד הליכוד יעביר את השלטון באופן מסודר. N12/mako, יוני 2021

יולי 2021, זמן ישראל – רגב כינתה את הממשלה "קבוצה של נוכלים", וטענה שהדבק המחבר את הקואליציה הוא "השנאה" לבנימין נתניהו. זמן ישראל, יולי 2021

יוני 2021, ערוץ 14 – רגב אמרה כי אם בנט ילך עם לפיד זו תהיה "הונאה חמורה של מצביעי הימין"; הדברים נאמרו בשלב המגעים להקמת הממשלה. ערוץ 14, יוני 2021

אוקטובר 2021, N12/mako – רגב תקפה את בנט סביב התנהלותו בקורונה ואמרה: "אם המשפחה שלו לא מקשיבה להמלצות שלו, הציבור בוודאי לא יקשיב"; בריאיון היא גם הגנה על נתניהו מול שמועות על פרישה. N12/mako, אוקטובר 2021

יוני 2022, ynet – רגב טענה שלפיד "ישנה את ההמנון" ו"לא יהיה יותר 'נפש יהודי'", והוסיפה על רע"ם: "אנטישמים. לא נשב איתם"; הדברים נאמרו ערב כניסתו הצפויה של לפיד לתפקיד ראש הממשלה. ynet, יוני 2022

ספטמבר 2022, ice – רגב תקפה את לפיד סביב הסכם הגבול הימי עם לבנון ואמרה: "הפכנו ללפידסטאן, זו ממשלה מסוכנת לישראל"; היא טענה שממשלת מעבר אינה יכולה לקבל החלטות היסטוריות ללא דיון בכנסת או משאל עם. ice, ספטמבר 2022

אוגוסט 2023, ישראל היום – בדיעבד, כתבת ישראל היום אספה התבטאויות של חברי הקואליציה הנוכחית על גל הטרור בימי בנט–לפיד; רגב צוטטה מ־22 במרץ 2022 לאחר הפיגוע בבאר שבע: "פיגוע רצחני שמוכיח את רפיסות הממשלה הזאת ואובדן המשילות בנגב". ישראל היום, אוגוסט 2023

7.12 – הצהרותיה בנוגע ל"אין כאבי בטן"

מאי 2022, ynet – רגב הוקלטה בישיבת סיעת הליכוד אומרת, לפי הדיווח, כי באופוזיציה "אין כאבי בטן" ביחס לנושאים כמו אונס, נשים מוכות, חיילים או נכים; לאחר פרסום ההקלטה אמרה ל־ynet: "אין לי על מה להתנצל. מי שהקליט שיתנצל". ynet, מאי 2022

מאי 2022, ynet – באותה התייחסות טענה רגב שהדברים "הוצאו מהקשרם" וכי מדובר ב"הקלטה והדלפה מכוונת של חצאי דברים מישיבת הסיעה"; תגובות נגדיות במערכת הפוליטית הציגו את הדברים כחשיפת קו אופוזיציוני ציני. ynet, מאי 2022

פברואר 2026, N12/mako – טור פרשנות חזר לאמירת "אין כאבי בטן" בהקשר רחב יותר של התנהלות קואליציה ואופוזיציה, והשתמש בביטוי כסמל לאופן שבו חקיקה חברתית נופלת משיקולים פוליטיים. N12/mako, פברואר 2026

7.13 – מתקפותיה על עיתונאים

מאי 2024, ישראל היום – לאחר תחקיר "המקור" של רביב דרוקר, רגב שלחה מכתב התראה לפני תביעה לרשת 13 ולדרוקר, וטענה כי התחקיר "תלוש מהמציאות" ומנוגד לכללי אתיקה עיתונאית. ישראל היום, מאי 2024

מאי 2024, ערוץ 14 – רגב טענה כי דרוקר "ניצל" את תושבי בארי ואת כאבם כדי להשמיץ אותה, ואמרה על טענות התחקיר: "לא היה ולא נברא". ערוץ 14, מאי 2024

פברואר 2026, רדיו דרום – לאחר הדיווחים על סיום/סגירת החקירה בפרשת "היהלומים", רגב תקפה שוב את דרוקר ואמרה: "תחקיר היהלומים היה פייק מוחלט – רביב דרוקר שיקר ביודעין"; עוד אמרה: "רביב דרוקר שפך את דמי". רדיו דרום, פברואר 2026

פברואר 2026, ערוץ 14 – בתגובה לפרסומים על סיום חקירתה, רגב פרסמה הצהרה שבה אמרה: "האמת יצאה לאור" ו"השקרים של רביב דרוקר לא הפריעו לי ולו לרגע לעבוד למענכם אזרחי ישראל". ערוץ 14, פברואר 2026

מאי 2024, ישראל היום – בעקבות התחקיר, העיתונאי עמית סגל טען כי דרוקר ניסה "לסגור איתי חשבון ישן"; אף שההתכתשות הייתה בעיקר בין עיתונאים, רגב הייתה מוקד התחקיר שהצית את העימות התקשורתי. ישראל היום, מאי 2024

7.14 – תחקיר "שיטת הרמזור"

מאי 2024, חדשות 13 – תחקיר "המקור" טען כי בלשכת רגב הופעלה "שיטת הרמזור", שבה רשויות מקומיות סווגו לפי יכולתן לסייע לה פוליטית, וכי הדבר השפיע על תיעדוף פגישות, פניות ופרויקטים במשרד התחבורה. חדשות 13, מאי 2024

מאי 2024, חדשות 13 – לאחר שרגב טענה שאינה מכירה את טבלת "הרמזור", חדשות 13 פרסמו כי מסמך עם הערות בכתב ידה מוכיח אחרת; לפי הדיווח, ראש המטה לשעבר יונתן יהוסף תיאר את המסמך כ"תנ"ך" של הלשכה. חדשות 13, מאי 2024

מאי 2024, וואלה – וואלה דיווח כי חלקו השני של תחקיר "המקור" טען שדירוג הרשויות נקבע לפי קריטריונים ובהם תוצאות הפריימריז שקיבלה רגב ברשויות; בתגובת עו"ד עמית חדד מטעם רגב נטען שאין קשר לזיקה פוליטית. וואלה, מאי 2024

יוני 2024, כיכר השבת – בעקבות התחקיר, יאח"ה בלהב 433 פתחה בחקירה בחשד לעבירות מתחום טוהר המידות ושיבוש מהלכי משפט במשרד התחבורה, באישור היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה. כיכר השבת, יוני 2024

פברואר 2025, ynet – שמונה חודשים לאחר פתיחת החקירה דווח כי רגב עדיין לא זומנה למסירת עדות, וכי המשטרה מתקשה להוכיח את "שיטת הרמזור" בשל היעדר נוהל מסודר לתיעדוף החלטות במשרדי ממשלה. ynet, פברואר 2025

פברואר 2026, ynet – דווח כי המשטרה סיימה את חקירת פרשת "הרמזור" והעבירה את התיק לפרקליטות; גורם המעורה בחקירה אמר כי "לא עלה חיזוק לחשד לעבירת מרמה והפרת אמונים". ynet, פברואר 2026

פברואר 2026, ידיעות/ynet – בדיווח נוסף נכתב כי החקירה נפתחה בעקבות תחקיר "המקור", חוקרי להב 433 פשטו על משרד התחבורה ב־6 באוקטובר 2024 ותפסו מסמכים, אך עו"ד עמית חדד מסר כי החקירה הסתיימה "מבלי לזמן אותה לחקירה". ידיעות/ynet, פברואר 2026

7.15 – מינויים במשרדיה

ינואר 2023, כלכליסט – ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה פסלה את מינוי משה בן זקן, מקורבה של רגב ופעיל ליכוד, לתפקיד מנכ"ל משרד התחבורה, בנימוק שאינו עומד בכישורי הסף ושהמינוי עלול לפגוע בתפקוד המשרד. כלכליסט, ינואר 2023

ינואר 2023, סרוגים – דווח כי נציבות שירות המדינה פסלה את בקשת רגב למנות את בן זקן למנכ"ל משרד התחבורה, לאחר שבחנה דרישות ניסיון וניהול בכיר בשירות הציבורי או בארגון רלוונטי. סרוגים, ינואר 2023

ינואר 2023, זולת – מכתב ציבורי – ארגון זולת פנה לרגב בנושא כוונתה למנות את בן זקן "בניגוד להמלצת ועדת המינויים", וציין כי היועצת המשפטית לממשלה הודיעה שיש קושי משפטי בהכשרת המינוי. זולת, ינואר 2023

יוני 2023, N12/mako – חצי שנה לאחר הפסילה, אושר מינוי בן זקן למנכ"ל משרד התחבורה; בתקופת הביניים הוא שימש משנה למנכ"ל, ומינויו הוצג כמאבק מתמשך של רגב מול מנגנוני האישור. N12/mako, יוני 2023

יוני 2023, ynet – ynet דיווח כי ועדת המינויים אישרה את בן זקן לאחר שנפסל בעבר; בדיווח הובאה קביעת הוועדה המקורית כי המינוי עלול היה לפגוע בתפקוד המשרד וביכולתו לעמוד במשימות מורכבות. ynet, יוני 2023

יוני 2023, כלכליסט – כלכליסט תיאר את המינוי בכותרת "מהליכודיאדה לניהול עשרות מיליארדים", והדגיש כי בן זקן שימש בעבר ראש המטה של רגב ומארגן הליכודיאדה. כלכליסט, יוני 2023

ספטמבר 2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה – דוח מחקר – בדוח על אתגרי השירות הציבורי הובא מקרה בן זקן כדוגמה לשימוש בתפקיד "משנה למנכ"ל" כ"מסלול עוקף" למינוי שנפסל; הדוח ציין כי המינוי הראשון לא אושר בשל חוסר כשירות. המכון הישראלי לדמוקרטיה, ספטמבר 2024

7.16 – אמירותיה בנוגע לבג"ץ

אוקטובר 2014, N12/mako – בדיון סוער בוועדת הפנים לאחר ביטול חלקים מחוק המסתננים, רגב ביקרה את פסק הדין של בג"ץ בסוגיית "חולות" ותושבי דרום תל אביב; הדיון לווה בקריאות קשות של תושבים נגד שופטי בג"ץ. N12/mako, אוקטובר 2014

דצמבר 2014, ynet – רגב תקפה את בג"ץ על הוצאת צו ביניים לחוק המסתננים שאושר בכנסת לפני הפגרה, ואמרה כי יש למשוך את הצו; היא קשרה את הביקורת למצוקת תושבי דרום תל אביב. ynet, דצמבר 2014

דצמבר 2014, רדיו קול חי/אמס – רגב אמרה כי בג"ץ "מנותק מהציבור ועובד בשביל המסתננים", בעקבות צו ביניים שמנע יישום של חוק המסתננים במתכונתו החדשה עד לאחר הבחירות. אמס/רדיו קול חי, דצמבר 2014

ספטמבר 2014, וואלה – בהפגנה נגד ביטול חוק המסתננים נשאו המפגינים סיסמאות כגון "בג"ץ הניף דגל שחור"; אף שהדיווח מתמקד במפגינים, הוא מתרחש בהקשר ישיר למאבק שרגב הובילה בכנסת סביב חוק המסתננים. וואלה, ספטמבר 2014

7.17 – היועמ"שית

ינואר 2023, ערוץ 7 – היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה כתבה לשרים כי קיימת מניעה משפטית במינוי משה בן זקן למנכ"ל משרד התחבורה; בהמשך ועדת המינויים אישרה את המינוי פה אחד. ערוץ 7, יוני 2023

ינואר 2023, זולת – במכתב לרגב נטען כי היועמ"שית הודיעה שאי אפשר להכשיר את מינוי בן זקן בניגוד להמלצת ועדת המינויים; הפרשה הציבה את רגב בעימות עם ייעוץ משפטי ממשלתי סביב מינויים. זולת, ינואר 2023

יוני 2024, כיכר השבת – פתיחת החקירה בפרשת משרד התחבורה נעשתה, לפי הודעת המשטרה, בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה; החקירה נגעה לחשדות לטוהר המידות ולשיבוש מהלכי משפט. כיכר השבת, יוני 2024

יוני 2026, ערוץ 14 – בריאיון ליעקב ברדוגו אמרה רגב כי "לצערי לא הצלחנו עם המערכת המשפטית" לבצע פיצול של תפקיד היועמ"ש, לדאוג לכך שהיועמ"שית תסיים את תפקידה, ולמנות יותר שופטים; הדברים משקפים את עמדתה הפומבית המאוחרת ביותר שנמצאה ביחס ליועמ"שית. ערוץ 14, יוני 2026

7.18 – מתקפות על מערכת המשפט

דצמבר 2014, ynet – בהקשר חוק המסתננים, רגב תקפה את החלטת בג"ץ להוציא צו ביניים נגד החוק, וטענה כי התוצאה היא שתושבי דרום תל אביב משלמים את המחיר; זו אחת הדוגמאות המוקדמות למתקפותיה על מערכת המשפט. ynet, דצמבר 2014

אוקטובר 2014, N12/mako – בדיון ועדת הפנים על ביטול חוק המסתננים, רגב והמשתתפים תקפו את פסיקת בג"ץ; הכתבה מתארת את הדיון כעימות בין תושבי דרום תל אביב לבין ח"כים שתמכו בפסיקת בג"ץ. N12/mako, אוקטובר 2014

יוני 2024, ice – לאחר תחקיר "המקור", עו"ד יהודה שפר כתב כי התחקיר על רגב ממחיש את נחיצות עילת הסבירות והביקורת השיפוטית, משום שלטענתו קשה להוכיח שיקולים זרים ללא ביקורת משפטית אפקטיבית. ice, יוני 2024

יוני 2026, ערוץ 14 – רגב אמרה כי הממשלה "נכשלה" מול מערכת המשפט משום שלא הצליחה לקדם פיצול תפקיד היועמ"ש, לסיים את כהונת היועמ"שית, למנוע מצב שבו נשיא בית המשפט העליון "ימנה את עצמו", ולהביא ליותר שופטים; זוהי מתקפה כוללת על מבנה הכוח המשפטי. ערוץ 14, יוני 2026