בצלאל סמוטריץ'

שנות חיים, משפחה ומקום מגורים: בצלאל יואל סמוטריץ' נולד ב־27 בפברואר 1980 בחיספין שברמת הגולן, גדל בעיקר בבית־אל שבבנימין, ובהמשך עבר להתגורר בקדומים; לפי קורות החיים בערוץ הכנסת הוא נשוי לרויטל ואב לחמישה, ואילו בפרופיל מפלגתו המעודכן נכתב שהוא אב לשבעה – פער שיש לציין כנתון משתנה/לא אחיד בין מקורות. אביו, הרב חיים ירוחם סמוטריץ', מתואר במקורות ביוגרפיים כרב וכר"מ בישיבת ניר קריית ארבע. מקורות: ערוץ הכנסת – קורות חיים, מפלגת הציונות הדתית – פרופיל סמוטריץ', ויקישיבה – ביוגרפיה, Jewish Virtual Library – Bezalel Smotrich.

השכלה תורנית ואקדמית: סמוטריץ' למד בישיבת ירושלים לצעירים, בישיבת מרכז הרב ובישיבה הגבוהה בקדומים; לאחר מכן למד משפטים, קיבל תואר ראשון והוסמך כעורך דין. בערוץ הכנסת נכתב כי למד גם משפט ציבורי ובין־לאומי לתואר שני באוניברסיטה העברית, אך במקורות אחרים מצוין שלא השלים את התואר. מקורות: ערוץ הכנסת – השכלה ושירות, Ynet – דף נושא ביוגרפי, כלכליסט – דף נושא, המכלול – ביוגרפיה.

שירות צבאי ותחילת פעילות ציבורית: לפי ערוץ הכנסת ו־Ynet, סמוטריץ' סיים את שירותו בצה"ל כעוזר ראש זירת מרכז בחטיבת המבצעים של המטה הכללי; בפרופיל מפלגתו נכתב בקצרה כי "שירת בפיקוד מרכז". לא נמצא בדוחות רשמיים פומביים מקור המייחס לו הצלחות או כשלים מבצעיים ספציפיים בשירותו הצבאי. לפני כניסתו לכנסת היה חבר הנהלת תנועת "קוממיות", חבר הנהלת הגרעין החינוכי בנתניה וחבר הנהלת ישיבת "בני חיל" בקדומים. מקורות: ערוץ הכנסת, Ynet – ביוגרפיה, זמן כנסת – קורות חיים, הציונות הדתית – פרופיל רשמי.

ההתנתקות והמעצר בשב"כ ב־2005: בקיץ 2005, בזמן המחאה נגד תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה, נעצר סמוטריץ' עם פעילי ימין נוספים בחשד לארגון חסימות כבישים ולהחזקת כ־700 ליטר דלק/שמן שנועדו, לפי החשד, לפגיעה בתשתיות; הוא הוחזק כמה שבועות, שוחרר, ולא הוגש נגדו כתב אישום. ב־11 בינואר 2015 דיווח Ynet כי בבית המשפט נטען שהמעצר נדרש בשל "ראיות הקושרות אותם למעשים המיוחסים להם" ובשל "הסכנה בעת הזו של התפרעות ואלימות בתקופת ההתנתקות". ב־2022 תיאר איש שב"כ לשעבר דביר קריב כי "במרתף של הבית היו ג'ריקנים עם דלק". מקורות: Ynet, 11.01.2015, Ynetnews, 12.01.2015, ערוץ 7, 2022, מקור ראשון, 2022.

גיבוש אידיאולוגי מוקדם ורגבים: לאחר ההתנתקות פעל סמוטריץ' בזירה חוץ־פרלמנטרית סביב קרקעות, בנייה והתיישבות. ב־2006 היה ממקימי תנועת רגבים ושימש מנהל הפעילות שלה; הארגון הציג עצמו כמי שפועל לשמירת קרקעות ומשאבי טבע ולאכיפת דיני תכנון ובנייה, בעיקר בהקשרים של בנייה פלסטינית, בדואית וערבית ללא היתרים. בכתבה בערוץ 7 מ־2012 תואר סמוטריץ' כ"מנהל הפעילות של התנועה"; בפרופיל המפלגתי שלו נכתב כי לפני הכנסת "הקים ושימש כמנהל הפעילות בתנועת רגבים". מקורות: ערוץ 7 – רגבים חוגגים חמש שנים, הציונות הדתית – רגבים, JewishPress – Regavim, Britannica – Smotrich and Regavim.

התבטאויות וכניסה לפוליטיקה: בנובמבר 2006 היה סמוטריץ' ממארגני "מצעד הבהמות" נגד מצעד הגאווה בירושלים; בראיון לערוץ 7 ערב האירוע אמר כי מצעד הגאווה "חמור יותר ממעשי בהמות" וכינה את המשתתפים "קבוצה של סוטים". לאחר חשיפת הפרשה מחדש בינואר 2015 אמר: "הייתי אז צעיר וטיפש, כעת אני מתחרט". התמודדותו הראשונה לכנסת הייתה ב־2009, במקום התשיעי ברשימת האיחוד הלאומי, שלא הכניס אותו לכנסת; בינואר 2015 נבחר במקום השני ברשימת תקומה ושובץ במקום התשיעי ברשימת הבית היהודי, ומכאן החל המעבר המלא לפוליטיקה פרלמנטרית. מקורות: Ynet, 18.01.2015 – מצעד הבהמות, המכלול – התמודדות 2009, Ynet, 11.01.2015 – מקום 9 בבית היהודי, IDI – רשימת האיחוד הלאומי לכנסת ה־18.

2.1 חבר כנסת, יו"ר סיעה וחקיקה פרלמנטרית – מרץ 2015–פברואר 2023; חזרה זמנית לכנסת ב-2025

סמוטריץ' נכנס לכנסת ה-20 במרץ 2015 במסגרת הבית היהודי/האיחוד הלאומי; לפי ערוץ הכנסת, בכנסת ה-20 שימש סגן יו"ר הכנסת וחבר ועדות הכספים, הפנים והביקורת, ובהמשך עמד בראש הציונות הדתית; מאגר Open Knesset מציג את תקופות כהונתו בכנסות ה-20–25 ואת חברותו בוועדות, כולל ועדות משנה ביטחוניות ותשתיתיות ערוץ הכנסת – פרופיל סמוטריץ' Open Knesset – בצלאל סמוטריץ'.

שלושה מהלכי חקיקה/מדיניות בולטים מתקופת הכנסת: חוק הכניסה לישראל, תיקון 28, שהתקבל ב-6 במרץ 2017 ומאפשר למנוע אשרה ממי שקורא לחרם על ישראל; חוק ההסדרה, שהתקבל ב-6 בפברואר 2017 ונועד להסדיר אלפי מבנים בהתנחלויות שנבנו על קרקע פרטית פלסטינית; וחוק הצהרות הון לשופטים ובכירים, שאושר בדצמבר 2016 ומחייב הצהרות הון לבכירים בשירות הציבורי רשומות – חוק הכניסה לישראל, תיקון 28 המכון הישראלי לדמוקרטיה – חוק ההסדרה ערוץ 7 – הצהרות הון.

הביקורת המקצועית המרכזית התמקדה בחוק ההסדרה: המכון הישראלי לדמוקרטיה סיכם במרץ 2017 כי החוק פוגע בזכויות קניין של פלסטינים, ובג"ץ ביטל אותו ביוני 2020 בשל פגיעה בלתי מידתית בזכויות; בהיבט חוק החרם, ביקורת משפטית וציבורית התמקדה בהרחבת סמכות מנהלית של שר הפנים ובפגיעה אפשרית בחופש הביטוי והכניסה לישראל המכון הישראלי לדמוקרטיה – חוק ההסדרה וביטולו רשומות – תיקון חוק הכניסה לישראל.

2.2 שר התחבורה והבטיחות בדרכים – יוני 2019–מאי 2020

סמוטריץ' כיהן כשר התחבורה בממשלת המעבר מ-17 ביוני 2019 עד 17 במאי 2020; כהונתו הייתה קצרה, אך כללה כמה החלטות ביצועיות שהמשיכו להשפיע גם לאחר עזיבתו רשימת שרי התחבורה – Bezalel Smotrich.

המהלך המזוהה ביותר עם הקדנציה היה "נתיב פלוס", שהחל באוקטובר 2019: נתיב לרכב רב-תפוסה ותחבורה ציבורית בכביש 2 ממחלף נתניה עד גלילות, כ-22 ק"מ לכל כיוון, וכן תוספת של כ-1.8 ק"מ בנתיבי איילון צפונה; סמוטריץ' הציג זאת כהעדפת תחבורה ציבורית ונסיעות שיתופיות על פני רכב פרטי ערוץ 7 – נתיב רב תפוסה, אוקטובר 2019.

הביצוע בשטח יצר ביקורת מיידית: באוקטובר 2019, בעקבות עומסים ותלונות מנתניה, הודיע סמוטריץ' על ביטול נתיב תחבורה ציבורית באזור מחלף פולג ופתיחתו לכלל משתמשי הדרך; ראשת עיריית נתניה מרים פיירברג-איכר פנתה אליו במכתב בהול, והביקורת עסקה בכך שהמהלך יצר פקקים בתוך העיר לפני שהושלמה הסתגלות תפעולית N12 – ביטול נתיב בנתניה, אוקטובר 2019.

מהלך שני היה קידום חשמול הרכבת והקו המהיר לירושלים, לצד צמצום עבודות שבת: בנובמבר 2019 הודיע סמוטריץ' בוועדת הכספים כי יעדיף חסימות ממושכות באיילון במקום עבודות בשבת לצורך חשמול מסילות; בדיעבד, סיכומי הקדנציה הזכירו אותו כמי שדחף את החשמול ואת "נתיב פלוס", אך גם כמי שפעל בממשלת מעבר עם מגבלות תקציביות בחדרי חרדים – שינוי גישה בעבודות שבת, נובמבר 2019 ynet – סיכום כהונה, מאי 2020.

מהלך שלישי היה חתימה על תקנות תשלום בתחבורה הציבורית באפליקציות במאי 2020; סמוטריץ' טען ביוני 2020 כי המהלך יחסוך כ-100 מיליון ש"ח בשנה בעמלות סליקה ועוד כ-450 מיליון ש"ח מאובדן הכנסות בשל אי-תשלום, אך ynet וכלכליסט דיווחו על ביקורת מומחי פרטיות ועל התנגדות פוליטית בטענה שהאפליקציות יחשפו נתוני נוסעים לגופים פיננסיים ויפגעו בפריפריה כלכליסט – אפליקציות תשלום, יוני 2020 ynet – מחטף האפליקציות, מאי 2020.

2.3 שר האוצר – מדצמבר 2022

סמוטריץ' מונה לשר האוצר בממשלה ה-37 שהושבעה ב-29 בדצמבר 2022, ובמקביל גם לשר במשרד הביטחון; לפי הדיווח על השבעת הממשלה, ההסכם כלל רוטציה מתוכננת באוצר מול ש"ס, אך בפועל הוא המשיך לכהן בתפקיד גם לאחר 2024 וואלה – השבעת הממשלה ה-37, 29 בדצמבר 2022.

החלטה מרכזית ראשונה: תקציב 2023–2024. במרץ 2023 הציג סמוטריץ' תקציב דו-שנתי: 484 מיליארד ש"ח לשנת 2023 ו-514 מיליארד ש"ח לשנת 2024, כולל תוספות לביטחון הלאומי, תשתיות ומנועי צמיחה; נגיד בנק ישראל הזהיר באותה תקופה מפני סיכוני אינפלציה, הוצאות קבועות והצורך לשמור על מסגרות פיסקליות וואלה – הצגת התקציב, מרץ 2023 בנק ישראל – תגובת הנגיד למסגרות התקציב 2023–2024.

החלטה שנייה: תקציבי מלחמת חרבות ברזל. בדצמבר 2023–ינואר 2024 הוביל סמוטריץ' תקציבים מתקנים; לפי כלכליסט, אגף התקציבים הציע להסיט כ-15.2 מיליארד ש"ח בשנים 2023–2024, כולל קיצוץ בכספים קואליציוניים, אך סמוטריץ' הציג מתווה שכלל קיצוץ של כ-4 מיליארד ש"ח, הסטה של 1.6 מיליארד ש"ח מכספים קואליציוניים והגדלת הוצאה בכ-9 מיליארד ש"ח כלכליסט – סמוטריץ' עוקף את פקידי האוצר, נובמבר 2023.

הביקורת המקצועית הייתה ישירה: ב-14 בינואר 2024 אמר נגיד בנק ישראל בישיבת הממשלה כי הוצאות המלחמה בשנים 2023–2025 צפויות להגיע לכ-220 מיליארד ש"ח, וכי נדרש תמהיל התאמות בצד ההוצאה וההכנסה, לרבות בחינה של הקדמת צעדים כמו מע"מ; במרץ 2024 אישרה הכנסת תקציב 2024 מתוקן בהיקף 584 מיליארד ש"ח, תוספת של כ-70.4 מיליארד ש"ח לעומת התקציב שאושר במאי 2023 בנק ישראל – דברי הנגיד על תקציב 2024, ינואר 2024 ynet – אישור תקציב 2024 המתוקן, מרץ 2024.

החלטה שלישית: ניהול עלויות המלחמה, החוב והפיצויים. דוח מיוחד של מבקר המדינה ממאי 2025 קבע כי סך הוצאות המלחמה עד סוף 2024 עמד על כ-142 מיליארד ש"ח, מהם כ-95 מיליארד ש"ח הוצאות צבאיות ישירות וכ-18.5 מיליארד ש"ח מקרן הפיצויים; הדוח ציין פגיעה פיסקלית ועלייה בחובות המדינה והציבור שישפיעו על הדורות הבאים מבקר המדינה – מלחמת חרבות ברזל: היבטים כלכליים ותקציביים, 2025.

במינויים תחת תחומי השפעתו, ביקורת בולטת נגעה למינוי יהודה אליהו – ראש מינהלת ההתיישבות ומקורב ותיק של סמוטריץ' – למנהל רשות מקרקעי ישראל ב-2026; כלכליסט דיווח כי היועצת המשפטית של משרד השיכון התנגדה בשל זיקה פוליטית והיעדר ניסיון מתאים לכאורה, וכי שניים מחברי ועדת האיתור זוהו עם סמוטריץ' כלכליסט – התנגדות למינוי יהודה אליהו לרמ"י, 2026 ynet – מינוי יהודה אליהו לרמ"י, 2026.

2.4 שר במשרד הביטחון, אחריות על המנהל האזרחי ומינהלת ההתיישבות – מדצמבר 2022

בהסכם הקואליציוני ובהסכמות פברואר 2023 בין נתניהו, גלנט וסמוטריץ' הועברו לסמוטריץ' סמכויות אזרחיות ביהודה ושומרון; לפי N12, גלנט שמר וטו בעניינים בעלי השלכה ביטחונית, אך סמוטריץ' קיבל הקמת מינהלת במשרד הביטחון שתעסוק בהתיישבות, תכנון וממשק מול המנהל האזרחי N12 – ההסכם המלא בין גלנט לסמוטריץ', פברואר 2023.

החלטה ראשונה הייתה הקמת מינהלת ההתיישבות ומינוי יהודה אליהו לראשה: החלטת הממשלה אישרה בפברואר 2023 מינוי לארבע שנים לתפקיד ראש מינהלת ההתיישבות, שנועדה להסדיר שירותים אזרחיים ביו"ש; בהמשך דווח כי הלל רוט, אזרח ותושב רבבה, ימונה לסגן ראש המנהל האזרחי ויהיה כפוף לאליהו, כולל אחריות על יחידות אכיפה והריסת בנייה בלתי חוקית מפתח התקציב – אישור מינוי ראש מינהלת ההתיישבות ערוץ 7 – מינוי הלל רוט, מרץ 2024.

הביקורת המקצועית-ביטחונית הייתה כי אזרוח סמכויות המנהל האזרחי עלול לפגוע בשרשרת הפיקוד ולהיתפס כסיפוח דה-פקטו; בפברואר 2023 ynet ציטט גורם בכיר במערכת הביטחון שאמר כי הפרדת התחום האזרחי מהתחום הביטחוני "תלושה מהמציאות" ועלולה לגרום נזק ביטחוני ולהיתפס כהפרת הסכמי אוסלו ynet – אזהרת בכיר בצבא, פברואר 2023.

החלטה שנייה הייתה האצת תכנון ובנייה בהתנחלויות. ביוני 2023 אישרה הממשלה שינוי שלפיו לא יידרש אישור ממשלה לכל שלב תכנון בהתנחלויות, וב-2023 מועצת התכנון העליונה אישרה, לפי שלום עכשיו, 12,349 יחידות דיור – שיא כל הזמנים; ב-2024 דווח על מעבר למנגנון אישורים שבועי או תכוף יותר, במקום כינוסים גדולים אחת לכמה חודשים שלום עכשיו – 682 יח"ד ושיא 2023 ynet – שיטת סמוטריץ' לבנייה מואצת, 2024.

החלטה שלישית הייתה הכרזות על אדמות מדינה והכשרת מאחזים: עד אוגוסט 2024 הכריז המנהל האזרחי על 24,193 דונם כאדמות מדינה, ובשלום עכשיו ייחסו את הקצב להעברת הסמכויות לסמוטריץ' ולהקמת מינהלת ההתיישבות; במקביל קודמו תוכניות הכשרה למאחזים והרחבת יישובים קיימים, כולל דיווחים על אלפי יחידות דיור נוספות שלום עכשיו – קו כחול מגדל עוז והכרזות אדמות מדינה, 2024 N12 – קידום יותר מ-6,000 יח"ד וחמישה מאחזים, 2024.

נקודת המוצא המוסדית: בדצמבר 2022 נכנס סמוטריץ' לממשלה כשר האוצר וכשר נוסף במשרד הביטחון; ההסכם הקואליציוני העניק לציונות הדתית אחריות על מתפ"ש והמינהל האזרחי, ובכך יצר מוקד כוח כפול – תקציבי באוצר ומינהלי-טריטוריאלי ביו"ש זמן כנסת, כלכליסט, 1.12.2022. ב-23 בפברואר 2023 פורסם הסכם גלנט–סמוטריץ' על חלוקת סמכויות במינהל האזרחי, כולל הקמת מינהלת במשרד הביטחון וסגן אזרחי במינהל N12, 23.02.23.

יהודה אליהו – מינוי מפתח ראשון: ב-23 בפברואר 2023 אושר מינוי יהודה אליהו לראש "מינהלת ההתיישבות" במשרד הביטחון לתקופה של עד ארבע שנים מפתח התקציב/החלטת ממשלה. אליהו תואר בפרסומים כמי שהיה קשור לסמוטריץ' שנים ארוכות דרך חרשה ורגבים, ובאפריל 2026 דווח כי היועצת המשפטית של ועדת האיתור ברמ"י והמשנה ליועמ"שית גיל לימון התנגדו לקידומו למנכ"ל רמ"י בשל זיקה פוליטית והיעדר "כישורים מיוחדים" כלכליסט, 15.04.26, כלכליסט, 27.04.26. למרות זאת, ב-4 במאי 2026 נחתם מינויו למנהל רשות מקרקעי ישראל ynet, 04.05.26; ביוני 2026 המדינה הודתה בקשיים משפטיים בהליך, וב-22 ביוני 2026 הודיעה היועמ"שית כי תמליץ לבג"ץ לפסול את המינוי כלכליסט, יוני 2026, ערוץ 7, 22.06.26.

אזרוח המינהל האזרחי: במרץ 2024 דווח כי הלל רוט, לשעבר סמנכ"ל בני עקיבא ותושב רבבה, ימונה לסגן אזרחי ראשון לראש המינהל האזרחי, כפוף ליהודה אליהו וקשור ליחידת הפיקוח על בנייה בלתי חוקית ערוץ 7, 18.03.24. בספטמבר 2024 עתרו יש דין והאגודה לזכויות האזרח לבג"ץ נגד העברת מאות סמכויות מנהליות לסגן האזרחי – מקרקעין, תכנון, בנייה, תשתיות ואכיפה – בטענה שמדובר בהעברת סמכויות מהצבא למערך אזרחי הכפוף לשר הנוסף במשרד הביטחון יש דין, 26.09.24. ארגון שלום עכשיו תיאר את מינהלת ההתיישבות כגוף שנועד לנהל את ענייני ההתנחלויות ולהעביר סמכויות מהמינהל האזרחי למנגנון אזרחי תחת סמוטריץ' שלום עכשיו.

אוצר – רצף מינויים ממעגל בנימין/אמון: בינואר 2023 עזב מנכ"ל האוצר רם בלינקוב עם כניסת סמוטריץ' לתפקיד N12, 03.01.23, ובאותו חודש מינה סמוטריץ' את שלומי הייזלר למנכ"ל האוצר N12, ינואר 2023. בדצמבר 2024 פרש הייזלר; לפי N12, לצד נסיבות אישיות הוזכרו מחלוקות על מדיניות השר והתקפות על פקידות בכירה N12, 25.12.24. ב-26 בינואר 2025 בחר סמוטריץ' באילן רום, מנכ"ל מועצת מטה בנימין, כמחליפו; בכתבה צוין כי בכירי מועצת בנימין נחשבים מקורבים לסמוטריץ' וכי רום נעדר ניסיון כלכלי מובהק ynet, 26.01.25. במרץ 2025 אושרה מועמדותו של רום בוועדת המינויים של נציבות שירות המדינה, לאחר עיכוב וביקורת על כשירותו הכלכלית גלובס, מרץ 2025.

ישראל מלאכי ומהרן פרוזנפר: ב-3 במאי 2026 אישרה הממשלה את ישראל מלאכי למנכ"ל משרד האוצר; N12 דיווח כי דעת מיעוט בוועדת המינויים קבעה ש"זיקה אישית עמוקה לשר" אינה מוצדקת בכישוריו, וכי מלאכי היה "יד ימינו" של סמוטריץ' ושימש בעבר גזבר מועצת מטה בנימין N12, 03.05.26, Jerusalem Post, 03.05.26. במינוי מהרן פרוזנפר לראש אגף התקציבים נרשמה התערבות של ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה: באוקטובר 2025 דווח כי הוועדה בלמה את המינוי בשל ייצוג נשים וניגודי עניינים ביזפורטל, אוקטובר 2025; בינואר 2026 אישרה הממשלה את פרוזנפר לצד מיכל עבאדי-בויאנג'ו כחשכ"לית, לאחר שהמינוי הנשי הוצג כחלק מפתרון בעיית הייצוג ההולם כלכליסט, 11.01.26.

חיכוך עם שומרי סף ודרג מקצועי: בינואר 2024 היועץ המשפטי של האוצר, אסי מסינג, פסל צוות תקציב מלחמה שסמוטריץ' יזם בטענה לחריגה מסמכות ולנטילת סמכויות מאגף התקציבים והחשכ"ל ynet, ינואר 2024. ב-23 בדצמבר 2024 אמר סמוטריץ' על ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס: "אם הוא חושב שהוא יכול להגיד לנו איך לעשות את זה הוא מוזמן להקים מפלגה", ולפי כלכליסט כתב לו באוגוסט 2024: "אתה מוזמן להניח את המפתחות" כלכליסט, 23.12.24. במרץ 2025 דווח כי לאחר סיום כהונת מסינג, סמוטריץ' ימנה את דודי קופל, משנהו, כממלא מקום היועץ המשפטי לאוצר, על רקע מאבק ממושך עם מסינג גלובס, 31.03.25.

רצח משפחת דוואבשה ותג מחיר – 11 בדצמבר 2015, מאמר של סמוטריץ בעיתון בשבע שצוטט ב-Ynet ובוואלה: "הרצח בדומא, על כל חומרתו, הוא לא אירוע טרור. נקודה. מי שקורא לו טרור חוטא לאמת, גורם לפגיעה אנושה ולא מוצדקת בזכויות אדם ואזרח, הופך את עצמו למישהו מהאו"ם שתפקידו לשמור על הסדר 'משני הצדדים'. איננו במלחמה מול יהודים". ההקשר: סמוטריץ התייחס לרצח משפחת דוואבשה בכפר דומא ולחקירת חשודים יהודים בפרשה; לפי Ynet, הוא כתב כי מבצעי הרצח אינם טרוריסטים, ובוואלה פורסמה גרסה דומה מתוך התכתבות פנימית ומאמרו. מקורות: Ynet, 11.12.2015; וואלה, 10.12.2015. (ynet.co.il)

יולדות ערביות, רופאים וצוות רפואי ערבים – 5 באפריל 2016, חשבון הטוויטר של סמוטריץ כפי שצוטט ב-N12 וב-Ynet: "יש מלחמה כבר מאה שנה בארץ הזו בין יהודים לערבים ולכן טבעי שאשתי לא תרצה לשכב ליד מישהי שהרגע ילדה תינוק שאולי ירצה לרצוח את התינוק שלה עוד עשרים שנה. הכי טבעי והכי נורמלי בעולם". ההקשר: בעקבות דיווח של רשת ב על הפרדה בין יולדות יהודיות לערביות בבתי חולים, סמוטריץ פרסם סדרת ציוצים שבהם נימק את העדפת אשתו שלא לשהות לצד יולדות ערביות; באותו אירוע צוטט גם ציוץ נוסף שלו על החאפלות ההמוניות המקובלות אצל משפחות היולדות הערביות. מקורות: N12, 05.04.2016; Ynet, 05.04.2016. (mako.co.il)

חווארה – 1 במרץ 2023, ועידת דה מרקר, כפי שדווח ב-Ynet וב-N12: "למה עשיתי לייק לציוץ? כיוון שאני חושב שאת הכפר חווארה צריך למחוק. המדינה היא זו שצריכה למחוק את חווארה". ההקשר: סמוטריץ נשאל על לייק שעשה לציוץ של דוידי בן ציון שקרא למחיקת חווארה אחרי הפיגוע שבו נרצחו הלל ויגל יניב ולפני פרעות מתנחלים בכפר; לאחר סערה בינלאומית ופוליטית פרסם בהמשך הבהרה והתנצלות חלקית. מקורות: Ynet, 01.03.2023; N12, מרץ 2023. (ynet.co.il)

נאום פריז והמפה – 19 במרץ 2023, אירוע מחווה בפריז לזכר ז'אק קופפר, כפי שדווח ב-Ynet וב-Axios: "צריך לומר את האמת של ז'אק בכל הכוח ובלי להתבלבל, הוא אמר שאין דבר כזה פלסטינים – כי אין דבר כזה עם פלסטיני". ההקשר: סמוטריץ נשא נאום בפריז לצד מפה שתוארה כמפת ארץ ישראל השלמה וכללה גם את ירדן; הנאום עורר מחאה ירדנית והבהרת משרד החוץ הישראלי על מחויבות להסכם השלום עם ירדן. מקורות: Ynet, 20.03.2023; Ynet, 21.03.2023; Axios, 20.03.2023. (ynet.co.il)

חברי הכנסת הערבים והנכבה – 13 באוקטובר 2021, מליאת הכנסת, כפי שדווח בסרוגים וב-Electronic Intifada: "אתם פה בטעות כי בן גוריון לא גמר את העבודה ב-48 ולא זרק אתכם". ההקשר: הדברים נאמרו במליאה במהלך דיון על חוק ההגירה, בתגובה לקריאות ביניים מצד חברי הכנסת מהרשימה המשותפת ורע"מ; בסרוגים צוין שסמוטריץ אמר גם כי אין לו שיג ושיח עם מי שכינה אנטי ציוניים ותומכי טרור. מקורות: סרוגים, 13.10.2021; Electronic Intifada, 14.10.2021. (srugim.co.il)

תוכנית ההכרעה – 10 בספטמבר 2017, ראיון בערוץ 7 ומאמר השילוח: "כל התכניות האחרות, של נתניהו ואחרים, מבוססות על אוטונומיה או מכבסת מילים אחרת של מדינה-מינוס וכו', כל עוד משאירים כאן קולקטיב ערבי עם שאיפות לאומיות אנחנו מבטיחים לעצמנו את המשך ניהול הסכסוך, הטרור, הדם והאלימות לעוד מאה שנים נוספות". ההקשר: סמוטריץ הציג את תוכנית ההכרעה שלו, שהתפרסמה גם במגזין השילוח, והעמיד במרכזה את ביטול האפשרות לקולקטיב פלסטיני בעל שאיפות לאומיות בארץ ישראל. מקורות: ערוץ 7, 10.09.2017; השילוח, קובץ PDF, 2017; מקור ראשון nrg, 2017. (inn.co.il)

סיוע הומניטרי והרעבה בעזה – 5 באוגוסט 2024, כנס קטיף לאחריות לאומית בשיתוף ישראל היום, כפי שצוטט בישראל היום ובגרדיאן: "אף אחד בעולם לא ייתן לנו להמית ברעב או בצמא שני מיליון אזרחים, למרות שזה אולי צודק ומוסרי עד שמחזירים את החטופים שלנו". ההקשר: הדברים נאמרו בדיון על הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה בזמן המלחמה; בעקבות גינויים בינלאומיים סמוטריץ התראיין לכאן רשת ב וטען כי דבריו הוצאו מהקשרם וכי הרעבת עזתים לא נאמרה בשום צורה ואופן. מקורות: ישראל היום, 08.08.2024; הגרדיאן, 08.08.2024; Ynet, אוגוסט 2024. (israelhayom.co.il)

החטופים והמשך המלחמה – 21 באפריל 2025, ראיון לרדיו גלי ישראל, כפי שדווח בחדשות 13 ובחרדים10: "צריך להגיד את האמת – להחזיר את החטופים זו לא המטרה הכי חשובה. זו כמובן מטרה מאוד חשובה, אבל מי שרוצה להשמיד את חמאס ולנטרל את האפשרות ל-7 באוקטובר נוסף, צריך להבין שבעזה לא יכול להיות מצב שחמאס יישאר נוכח וקיים". ההקשר: הדברים נאמרו בזמן דיון ציבורי על עסקת חטופים ועל המשך הלחימה בעזה; לפי הדיווחים, סמוטריץ הוסיף כי החלופה לכניעה היא לקחת שטח ברצועה ולהשמיד את חמאס. מקורות: חדשות 13, 21.04.2025; חרדים10, 21.04.2025; Ynet, 21.04.2025. (13tv.co.il)

הגדה המערבית ותיוג פלסטינים כנאצים – 27 בנובמבר 2023, תשובה לשאלת Times of Israel שדווחה ב-JNS וב-Middle East Monitor: "There are 2 million Nazis in Judea and Samaria, who hate us, exactly as do the Nazis of Hamas-ISIS in Gaza". ההקשר: סמוטריץ נשאל על הקצאת תקציבים להגברת הביטחון ביהודה ושומרון לאחר מתקפת 7 באוקטובר וסקרים על תמיכת פלסטינים במתקפה; הדברים דווחו באנגלית וצוטטו גם בביקורת בינלאומית על שיח דה הומניזציה. מקורות: JNS, נובמבר 2023; Middle East Monitor, 29.11.2023; Mediaite, 08.01.2024. (jns.org)

כיבוש רצועת עזה ואחריות אזרחית – 25 בנובמבר 2024, כנס מועצת יש"ע בירושלים, כפי שדווח ב-N12 ובערוץ 7: "אפשר וצריך לכבוש את רצועת עזה. לא צריך לפחד מהמילה הזו, אפשר וצריך לקחת שם אחריות אזרחית. זה תנאי בל-יעבור". ההקשר: סמוטריץ דיבר בכנס של מועצת יש"ע שנערך לקראת חילופי הממשל בארצות הברית, וטען כי צה"ל צריך להישאר ברצועה כדי למנוע התחמשות מחודשת של עזה וכדי להשמיד את השלטון האזרחי של חמאס. מקורות: N12, נובמבר 2024; ערוץ 7, 25.11.2024. (mako.co.il)

יישוב מחדש בעזה והגירה מרצון – פברואר 2026, כנס ירושלים ה-23 של בשבע, כפי שדווח בוואלה וב-JDN: "אנחנו ניישב את עזה, היא חלק מישראל". ההקשר: סמוטריץ אמר בכנס כי עזה היא חלק מארץ ישראל, שהמטרה המרכזית היא השמדת חמאס ופירוז עזה, ושבסופו של דבר תקום בה התיישבות ישראלית; פרסומים מקבילים על התבטאויותיו עסקו גם בכיבוש, הישארות ברצועה, ריבונות והגירה מרצון. מקורות: וואלה, פברואר 2026; JDN, פברואר 2026; Ynet, 2025. (news.walla.co.il)

הגדה המערבית אחרי פיגוע פונדוק – 6 בינואר 2025, תגובת סמוטריץ כפי שדווחה בסרוגים ובערוץ 7: "פונדוק, שכם וג'נין צריכות להיראות כמו ג'בליה כדי שכפר סבא לא תהיה כפר עזה חלילה". ההקשר: הדברים נאמרו אחרי פיגוע הירי סמוך לפונדוק שבו נרצחו שלושה ישראלים; סמוטריץ דרש כינוס קבינט לשינוי תפיסה ולמיגור הטרור ביהודה ושומרון, והשווה את הערים והכפרים הפלסטיניים לג'באליה שבצפון רצועת עזה. מקורות: סרוגים, 06.01.2025; ערוץ 7, ינואר 2025; Anadolu, ינואר 2025. (srugim.co.il)

המעצר בשב"כ ב-2005, ההתנתקות ומערכת המשפט – 14 בספטמבר 2023, ראיון למקור ראשון שצוטט ב-Ice וב-JDN: "נפל לי האסימון שבזמן שאנחנו ראינו בעצמנו ציבור אידיאליסטי, בנינו יישובים והקמנו מוסדות, מישהו גנב לנו את המדינה, מישהו השתלט. איפה הבנתי את הכוח של מערכת המשפט, ושצריך להוביל ברמה הלאומית? במרתפים של השב"כ, באגף 7 בכלא שקמה באשקלון, שלושה שבועות בתוך תא קטן מואר 24 שעות ביממה. שם נפל לי האסימון". ההקשר: סמוטריץ דיבר על מעצרו בידי שב"כ בתקופת המחאה נגד ההתנתקות ב-2005, ועל ההשפעה של אותו אירוע על תפיסתו ביחס למערכת המשפט; Ynet דיווח כבר ב-2015 על המעצר, החשדות והשחרור ללא כתב אישום. מקורות: Ice, 14.09.2023; Ynet, 12.01.2015; חרדים10, 25.02.2019; מקור ראשון, 2022. (ice.co.il)

בג"ץ ומערכת המשפט – מרץ 2021, תגובת סמוטריץ לפסיקת בג"ץ בתקופת הקורונה כפי שדווחה בערוץ 14; והקשר מאוחר יותר ב-Ynet: "כשאנחנו צועקים על כך ששופטי בג"ץ השתלטו על המדינה בלי בחירות ובלי דמוקרטיה, אנחנו מדברים על דיני נפשות. השופטים שמים גפרור, מפעילים את הדינמית ואחריהם המבול". ההקשר: הדברים נאמרו לאחר פסיקת בג"ץ בעניין תקנות הגבלת כניסה לישראל וועדות חריגים; סמוטריץ טען שבית המשפט חיבל במדיניות בלימת הקורונה, ובהמשך השנים השתמש ברטוריקה דומה נגד החלטות בג"ץ בענייני אסירים ביטחוניים ומערכת המשפט. מקורות: ערוץ 14, מרץ 2021; Ynet, 2026; ערוץ 7, 2020. (c14.co.il)

להט"ב ומצעד הגאווה – פברואר 2015, פאנל בבית ספר עין כרם בירושלים כפי שדווח ב-Mako; והקשר היסטורי למצעד הבהמות ב-2006: "אני הומופוב גאה". ההקשר: לפי Mako, הדברים יוחסו לסמוטריץ בידיעות אחרונות אחרי פאנל פוליטי בבית הספר עין כרם; בדיווחים מאוחרים יותר הוזכר גם חלקו בארגון מצעד הבהמות בירושלים ב-2006, אירוע מחאה נגד מצעד הגאווה, ובערוץ 7 באנגלית דווח כי סמוטריץ אמר שמצעד הגאווה חמור יותר ממעשי בהמות. מקורות: Mako גאווה, פברואר 2015; כלכליסט, 2023; Israel National News, 14.08.2015. (mako.co.il)

המעצר בשב"כ ב-2005 והטענות המאוחרות של יצחק אילן: בכתבת פרופיל של N12/מאקו, נובמבר 2022, הובאו מחדש נסיבות מעצרו של סמוטריץ' לפני ההתנתקות; צוטט ראש אגף החקירות בשב"כ לשעבר יצחק אילן: "כמו אחרון העבריינים, שלושה שבועות הוא שמר על זכות השתיקה", וכן נטען כי אילן אמר שסמוטריץ' תכנן "פיגוע תופת"; סמוטריץ' השיב כי שלח לאילן מכתב התראה ולא הגיש תביעת דיבה. לפי ynet, ינואר 2015, סמוטריץ' נעצר בקיץ 2005 בחשד לקשירת קשר, חסימת כבישים וסיכון חיי אדם, שוחרר לאחר כמה שבועות, ולא הוגש נגדו כתב אישום; ערעור המעצר נדחה אז גם בעליון בידי השופט סלים ג'ובראן. מקורות: N12/מאקו, ynet. (mako.co.il)

תחקירי העשור האחרון על המינהל האזרחי, מינהלת ההתיישבות וסיפוח דה-פקטו: ביוני 2024 פרסם The Guardian כי צה"ל העביר סמכויות משפטיות משמעותיות בגדה לפקידים אזרחיים הכפופים לסמוטריץ'. באותו חודש פרסם The New York Times – בגרסה שפורסמה מחדש ב-Indian Express, 22.6.2024 – הקלטה מנאום סמוטריץ' מ-9.6.2024, ובה צוטט: "We created a separate civilian system" ו-"It will be easier to swallow in the international and legal context"; דוברו אישר שהנאום התקיים. בישראל פורסמו ניתוחים ומסמכים מקבילים: שלום עכשיו, 2023, על הקמת מינהלת ההתיישבות; התנועה לחופש המידע, 3.9.2025, על בקשות מידע שלא נענו; ו-INSS, 2023, על משמעויות ההסכם בין משרד הביטחון לאוצר. מקורות: The Guardian, Indian Express / NYT, התנועה לחופש המידע, שלום עכשיו, INSS. (theguardian.com)

הליכים משפטיים על סמכויות סמוטריץ' במשרד הביטחון: במאי 2023 נדחתה בקשה לצו ביניים בעתירה נגד הסמכויות האזרחיות שניתנו לסמוטריץ' כשר במשרד הביטחון; לפי ערוץ 7, 10.5.2023, השופט אלכס שטיין קבע כי אין מקום לצו ביניים וחייב את העותרים בהוצאות. בעתירה מרכזית נוספת, בג"ץ 69755-09-24 האגודה לזכויות האזרח ויש דין נ' שר הביטחון, שהוגשה ב-26.9.2024 נגד תיקון מס' 33 לצו הקמת המינהל האזרחי ומינוי הסגן האזרחי, בג"ץ דחה את העתירה ב-29.1.2026 לאחר תיקונים בנהלים; בדעת יחיד הזהיר השופט גרוסקופף מפני הטמעת מערך אזרחי אוטונומי. מקורות: ערוץ 7, האגודה לזכויות האזרח. (inn.co.il)

מינוי מקורבו יהודה אליהו לרשות מקרקעי ישראל והעתירות: בפברואר–אפריל 2026 פרסמו ynet, מרכז הנדל"ן וישראל היום כי סמוטריץ' קידם את יהודה אליהו, ראש מינהלת ההתיישבות ומקורבו, לתפקיד מנהל רמ"י, חרף קשיים משפטיים סביב הזיקה הפוליטית והצורך להראות "כישורים מיוחדים". ב-2026 נחתמו מסמכי תמיכה רשמיים במינוי, ובהמשך דווח כי המינוי אושר. לפי Bizportal/תקדין, יוני 2026, בג"ץ הוציא צו על תנאי בשלוש עתירות נגד המינוי והורה למדינה לנמק מדוע לא יבוטל. מקורות: ynet, מרכז הנדל"ן, ישראל היום, מסמך תמיכה רשמי, Bizportal/תקדין. (nadlancenter.co.il)

תחקירי תקציב, כספים קואליציוניים ומלחמת חרבות ברזל: כלכליסט פרסם באוקטובר–דצמבר 2023 סדרת כתבות על המשך זרימת כספים קואליציוניים בזמן המלחמה, על יוזמת חקיקה להקלת העברתם, ועל המחלוקת סביב הגדרת כספים אלה; בין היתר צוטטו עמדות שר האוצר וסביבתו מול ביקורת חברי כנסת וגורמי מקצוע. מקורות: כלכליסט, 29.10.2023, כלכליסט, 14.8.2023, מוסף כלכליסט, 14.12.2023, כלכליסט, דוח המבקר.

דוחות מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור: בספטמבר 2025 פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד על ניהול התחום האזרחי במלחמת חרבות ברזל וקבע כי משרד האוצר וגורמים נוספים לא הצליחו להפעיל מרכז שליטה אזרחי אפקטיבי; המבקר קרא לראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון לבסס מערך כולל לניהול ההיבטים האזרחיים במלחמה. בדוח מיוחד נוסף מנובמבר 2025 על ההיערכות הכלכלית וניהול תקציבי המלחמה צוין סמוטריץ' כשר האוצר בתקופת הביקורת ונבדקו מנגנוני התקצוב וההיערכות. לא אותר דוח נציב תלונות ציבור אישי על סמוטריץ'; דוח הנציב ל-2025 עוסק בכלל פעילות הנציבות ותלונות על גופים ציבוריים, ובהם משרדי ממשלה. מקורות: מבקר המדינה, 3.9.2025, דוח מבקר המדינה – נובמבר 2025, נציב תלונות הציבור 2025, אתר הנציבות. (mevaker.gov.il)

סתירה 1 – נתניהו: מדה־לגיטימציה אישית לנאמנות קואליציונית. לפני: באוקטובר 2022, בהקלטות שפורסמו ב"כאן" ודווחו ב"סרוגים", סמוטריץ' אמר על בנימין נתניהו: "שקרן בן שקרן" ו"אין ספק שנתניהו זה צרה" (סרוגים). אחרי: ביולי 2023, סביב נאום נתניהו על החקיקה המשפטית, דווח ב-ynet כי סמוטריץ' "הודה לנתניהו על 'העברת מסר ברור לכל העם'" והוסיף: "אנו עושים זאת ברגישות, לאט ובאחריות" (ynet). במקביל, באוקטובר 2022 התחייב באולפן ynet: "משפט נתניהו לא יתבטל – אני מתחייב שלא אקדם חקיקה שתבטל אותו" (ynet); אך בינואר 2022, בפרשת פגסוס, אמר כי "הפרקליטות צריכה לקבל כבר הערב החלטה על סגירת תיקי נתניהו" (כל רגע).

סתירה 2 – חווארה: קריאה למחיקה ולאחריה נסיגה פומבית. לפני: במרץ 2023, אחרי פיגוע הירי שבו נרצחו הלל ויגל יניב, סמוטריץ' אמר: "המדינה צריכה למחוק את חווארה" (ynet). אחרי: במרץ 2023, לאחר ביקורת בינלאומית, פרסם התנצלות ודווח ב-N12 כי כתב: "כשלתי, אני נדרש לחשבון נפש" וכן "פקודה בלתי חוקית בעליל של הרג חסר הבחנה לא תהיה לעולם" (N12).

סתירה 3 – חמאס: מ"נכס" להכרעה והשמדה. לפני: באוקטובר 2015 אמר סמוטריץ': "במשחק הזה של הדה-לגיטימציה הרשות הפלשתינית היא נטל וחמאס הוא נכס" (News1). אחרי: בינואר 2025 אמר לערוץ 7 כי "חמאס לא יכול להישאר קיים בעזה" (ערוץ 7), ובספטמבר 2025 הציג "תוכנית ניצחון" שבה נאמר כי ישראל "נשמיד את היכולת השלטונית והצבאית של חמאס" (ynet).

סתירה 4 – סיוע הומניטרי לעזה: אולטימטום פרישה מול הישארות בממשלה. לפני: באפריל 2025 אמר סמוטריץ' ל"מקור ראשון": "אם ייכנס גרגר אחד של סיוע הומניטרי שיגיע לחמאס – אני עוזב את הממשלה ואת הקבינט" (מקור ראשון); בוועידת ynet חזר: "לא ייכנס גרגר" (ynet). אחרי: ביולי 2025, לאחר הרחבת הסיוע והצנחות, דווח ב-ynet כי "הגרגר הוצנח" וסמוטריץ' הודיע שיישאר בממשלה (ynet); באוגוסט 2025 אמר: "אף אחד בעולם לא יאפשר לנו להרעיב שני מיליון אזרחים" (ynet).

זיגזג ביחס לפלסטינים: הכרה דה־פקטו בפרטים מול שלילת עם. בתוכנית ההכרעה מ-2017 תיאר סמוטריץ' חלופה שלפיה פלסטינים "יוכלו להישאר כאן ולחיות כפרט במדינה היהודית" (ynet). במרץ 2023, בנאום בפריז מול מפה שכללה את ירדן, אמר: "אין דבר כזה פלסטינים – כי אין דבר כזה עם פלסטיני" (ynet); ביולי 2024 חזר במליאה: "מדינה פלסטינית לא יכולה לקום כי אין דבר כזה עם פלסטיני" (ערוץ 7).

מערכות יחסים ומינויים: נתניהו, גלנט, המנהל האזרחי ומקורבים. מול גלנט נרשם עימות סמכויות על המנהל האזרחי: במרץ 2023 דווח ב-N12 על הסכם חלוקת סמכויות, שלפיו סמוטריץ' יקים מנהלת במשרד הביטחון אך לגלנט יישמר וטו ביטחוני (N12). בהמשך מונו מקורבים למוקדי כוח: יהודה אליהו, ממייסדי רגבים עם סמוטריץ', מונה ב-2023 לראש מנהלת ההתיישבות וב-2026 קודם למנכ"ל רמ"י למרות טענות לזיקה הדוקה לסמוטריץ' (כלכליסט); הלל רוט הוצג כמועמד לסגן ראש המנהל האזרחי, בכפיפות ליהודה אליהו (ערוץ 7).

יריבויות פנימיות בקואליציה. עם נתניהו: ביוני 2024 דרש סמוטריץ' לאשר טלפונית סנקציות על הרשות הפלסטינית וכתב כי "לא אוכל להסכים להמשך דחיית ומסמוס ההחלטה" (ישראל היום); ב-2026 תקף אותו סביב מו"מ חטופים וטען: "עוברים לכניעה ותבוסה – במשמרת שלך" (ynet). עם בן גביר: במאי 2024 דווח כי סמוטריץ' התנגד לציוץ של בן גביר נגד ביידן בקבינט (כיכר השבת). מול גנץ: ביוני 2024, עם פרישת המחנה הממלכתי מממשלת החירום, אמר סמוטריץ': "אין מעשה פחות ממלכתי מלפרוש מהממשלה בעת מלחמה" (N12).

7.1 – המעצר בשב"כ ב-2005

יולי 2005, גלובס: סמוטריץ' נעצר עם ארבעה פעילי ימין – משה גוטמן, אשר וודקה, ידידיה לייבוביץ' ועידו גנירם – בחשד לארגון חסימות כבישים במסגרת המחאה נגד תוכנית ההתנתקות; לפי הדיווח, בבית אחד החשודים נמצאו מפות, חומר דליק ושמן, ונבדק קשר לאירועים של שפיכת שמן ומסמרים בכביש 1 ולחסימות צירים, אך החמישה לא שיתפו פעולה בחקירה לפי הדיווח. גלובס, יולי 2005. (globes.co.il)

ינואר 2015, ynet: עם כניסתו לפוליטיקה הארצית, ynet חזר למעצר מ-2005 ודיווח שסמוטריץ' נעצר זמן קצר לפני ההתנתקות בחשד לארגון חסימות כבישים; בדיון בערעור נטען מטעם שב"כ והמשטרה כי המעצר דרוש לצורכי חקירה וכי יש ראיות הקושרות את החמישה למעשים המיוחסים להם. ynet, ינואר 2015. (ynet.co.il)

נובמבר 2022, N12: תחקיר על עברו הפוליטי של סמוטריץ' ציין כי הוא הוחזק במעצר, שוחרר ולא הועמד לדין; באותו פרסום הובאו גם טענות מאוחרות יותר של יצחק אילן על חומר דליק ותכנון פגיעה בנתיבי איילון, לצד תגובת סמוטריץ' כי לא יגיש תביעת דיבה. N12, נובמבר 2022. (mako.co.il)

ספטמבר 2023, אייס / מקור ראשון: בראיון שפורסם לקראת פרסום במוסף "יומן" של מקור ראשון, סמוטריץ' קשר את חוויית המעצר בתקופת ההתנתקות לגיבוש תפיסתו כלפי מערכת המשפט ואמר: "במרתפים של השב"כ נפל לי האסימון". אייס, ספטמבר 2023. (ice.co.il)

7.2 – טענות יצחק אילן

מרץ 2019 / נובמבר 2022, N12: יצחק אילן, לשעבר סגן ראש שב"כ וראש אגף החקירות בשב"כ, טען שסמוטריץ' "רצה" לפוצץ מכוניות נוסעות בנתיבי איילון בשעת עומס וכי נתפס עם כ-700 ליטר חומר דליק; N12 הביא את הטענות במסגרת סקירת עברו של סמוטריץ'. N12, נובמבר 2022. (mako.co.il)

נובמבר 2022, N12: סמוטריץ' נשאל על הטענות ואמר ביחס לאילן: "אני על יצחק אילן לא אדבר, זיכרונו לברכה"; הוא הוסיף כי אינו מגיש תביעות דיבה משום שהוא "שונא תביעות השתקה". N12, נובמבר 2022. (mako.co.il)

7.3 – רצח משפחת דוואבשה

דצמבר 2015, וואלה: בעקבות רצח בני משפחת דוואבשה בדומא, סמוטריץ' כתב בקבוצת ווטסאפ פנימית כי "האירוע בדומא, עם כל חומרתו, הוא לא אירוע טרור"; הוא נימק זאת בכך שלשיטתו המונח טרור קשור למלחמת אויב ולא לעבירות פליליות חמורות של יהודים. וואלה, דצמבר 2015. (news.walla.co.il)

דצמבר 2015, ynet: ynet דיווח שסמוטריץ' אמר שרצח משפחת דוואבשה "אינו אירוע טרור" ושמבצעיו אינם "טרוריסטים"; לפי הפרסום, הוא הוסיף שמי שקורא למעשה טרור "חוטא לאמת" ופוגע בזכויות חשודים. ynet, דצמבר 2015. (ynet.co.il)

דצמבר 2015, סרוגים: נפתלי בנט, יו"ר הבית היהודי דאז, חלק פומבית על סמוטריץ' ואמר שהצתת הבית בדומא היא טרור; סרוגים דיווח כי הרקע היה מאמר של סמוטריץ' ב"בשבע" תחת הכותרת "'תג מחיר' אינו טרור". סרוגים, דצמבר 2015. (srugim.co.il)

מאי 2020, N12: בית המשפט המחוזי בלוד הרשיע את עמירם בן אוליאל בשלוש עבירות רצח, שתי עבירות הצתה, שתי עבירות ניסיון רצח וקשירת קשר לפשע ממניע גזעני; לפי הדיווח, שלושת ההרוגים היו הפעוט עלי סעד דוואבשה והוריו סעד וריהאם. N12, מאי 2020. (mako.co.il)

7.4 – "תג מחיר"

דצמבר 2015, סרוגים: במאמר ב"בשבע" שכותרתו "'תג מחיר' אינו טרור", סמוטריץ' קבע כי גם הצתת הבית בדומא אינה פעולת טרור; סרוגים דיווח שבנט הסתייג מהעמדה הזאת. סרוגים, דצמבר 2015. (srugim.co.il)

נובמבר 2022, בחדרי חרדים: דווח שסמוטריץ' יפעל לשינוי ההגדרה כך שפעולות "תג מחיר" של יהודים נגד ערבים יוגדרו פלילית ולא כפעולות טרור; לפי הדיווח, שינוי כזה היה משפיע על שימוש במעצרים מנהליים ועל זכויות חשודים. בחדרי חרדים, נובמבר 2022. (bhol.co.il)

אפריל 2018, ערוץ 7 באנגלית: סמוטריץ' טען כי גורמים במחלקה היהודית בשב"כ מעוררים או מתסיסים אירועי "תג מחיר"; מדובר בטענה שהופנתה כלפי גוף ביטחוני רשמי ולא הוצג בפרסום פסק דין המאמת אותה. Israel National News, אפריל 2018. (israelnationalnews.com)

רקע מושגי, ADL: ארגון ADL מתאר "price tag" כתקיפות או השחתות נגד פלסטינים, נוצרים, מוסלמים ולעיתים גם כוחות ביטחון, בליווי כתובות נקמה או מסרים פוליטיים; הרקע המושגי חשוב משום שסמוטריץ' חלק על סיווג המעשים כטרור אף שהגדירם כפשיעה חמורה. ADL, רקע על Price Tag. (adl.org)

7.5 – חווארה

פברואר 2023, N12: לאחר הפיגוע שבו נרצחו הלל ויגל יניב בחווארה, סמוטריץ' עשה לייק לציוץ שקרא "למחוק את חווארה"; בהמשך הוא קרא למתיישבים שלא לקחת את החוק לידיים. N12, פברואר 2023. (mako.co.il)

מרץ 2023, וואלה: בוועידה כלכלית של TheMarker Labels אמר סמוטריץ': "אני חושב שאת הכפר חווארה צריך למחוק. אני חושב שמדינת ישראל צריכה לעשות את זה"; הוא הבחין בין פעולה של המדינה לבין פעולה של אזרחים פרטיים. וואלה, מרץ 2023. (news.walla.co.il)

מרץ 2023, Axios: דובר מחלקת המדינה האמריקנית נד פרייס כינה את דברי סמוטריץ' על חווארה "irresponsible, repugnant and disgusting" והגדיר אותם כהסתה לאלימות; Axios דיווח כי ארה"ב שקלה אם לסרב להעניק לו אשרת כניסה דיפלומטית. Axios, מרץ 2023. (axios.com)

מרץ 2023, N12 / Jerusalem Post: סמוטריץ' פרסם מכתב התנצלות לטייסי חיל האוויר ולחברה הישראלית, ובו כתב כי לא התכוון לקריאה להרג חסר הבחנה; Jerusalem Post דיווח כי ההתנצלות התייחסה ישירות לאמירת "wipe out Huwara". N12, מרץ 2023, Jerusalem Post, מרץ 2023. (mako.co.il)

7.6 – תוכנית ההכרעה

ספטמבר 2017, השילוח: סמוטריץ' פרסם בכתב העת "השילוח" את "תוכנית ההכרעה: שלום בימינו"; התוכנית מציעה הכרעה ישראלית של הסכסוך ולא ניהולו, על בסיס שלילת מימוש לאומי פלסטיני בין הירדן לים. השילוח, ספטמבר 2017 – PDF. (hashiloach.org.il)

ספטמבר 2017, מקור ראשון/nrg: נדב שרגאי תיאר את התוכנית כמי שנשענת על שלוש האפשרויות שלפי סמוטריץ' עמדו בפני יושבי הארץ במדרש על יהושע בן נון: להשלים, ללכת או להילחם; באותה כתבה נכתב שהתוכנית הייתה אמורה להיות מאומצת בוועידת האיחוד הלאומי. מקור ראשון/nrg, ספטמבר 2017. (makorrishon.co.il)

מאי 2017, תומר פרסיקו: פרסיקו תיעד מפגש שבו סמוטריץ' הציג את "תוכנית ההכרעה" וטען כי מטרתה היא "גדיעת כל תקווה לאומית פלסטינית"; לפי התיאור, הפלסטינים יוצבו בפני אפשרות לעזוב, לחיות במעמד נחות או להתנגד. תומר פרסיקו, מאי 2017. (tomerpersico.com)

מרץ 2023, ynet: בעקבות פרשת חווארה, ynet חזר לתוכנית ההכרעה והדגיש את השלכותיה על סוגיות ריבונות, אזרחות לפלסטינים, שליטה בשטחי יהודה ושומרון והמינהל האזרחי; הכתבה קישרה בין מעמדו של סמוטריץ' כשר במשרד הביטחון לבין יכולת יישום חלקים מהתוכנית בשטח. ynet, מרץ 2023. (ynet.co.il)

7.7 – עמדות לגבי עזה

נובמבר 2023, אל-ג'זירה באנגלית: סמוטריץ' תמך ב"הגירה מרצון" של תושבי עזה לאחר מאמר של דני דנון ורם בן ברק בוול סטריט ג'ורנל, וכתב שזהו "הפתרון ההומניטרי הנכון" לתושבי הרצועה ולאזור; באותו פרסום יוחס לו גם הטיעון שעזה אינה יכולה להתקיים כישות עצמאית בצפיפות ובתנאי הרצועה. Al Jazeera, נובמבר 2023. (aljazeera.com)

ינואר 2024, PBS: סמוטריץ' קרא לחידוש ההתיישבות היהודית ברצועת עזה, לצד שרים וחברי כנסת נוספים, במסגרת כנס שקרא להתיישבות מחדש ברצועה לאחר המלחמה. PBS, ינואר 2024. (pbs.org)

נובמבר 2024, News1: בכנס מועצת יש"ע אמר סמוטריץ': "כיבוש עזה זו לא מילה גסה"; לפי הדיווח, הוא אמר שניתן "לדלל" את אוכלוסיית הרצועה בחצי בתוך שנתיים באמצעות הגירה מרצון, וטען כי עלות שליטה ביטחונית של חמישה מיליארד שקל היא מחיר שהוא מקבל. News1, נובמבר 2024. (news1.co.il)

אוגוסט 2024, The Guardian: סמוטריץ' עורר תגובות בינלאומיות לאחר שאמר כי העולם לא יאפשר לישראל להרעיב שני מיליון בני אדם בעזה, אף שלדבריו הדבר "עשוי להיות מוצדק ומוסרי" לשם השבת החטופים; אמירה זו נידונה בהקשר של סיוע הומניטרי ודיני מלחמה. The Guardian, אוגוסט 2024. (theguardian.com)

7.8 – נאום המפה בפריז

מרץ 2023, N12: סמוטריץ' נאם בפריז באירוע לזכר ז'אק קופפר ואמר: "אין דבר כזה עם פלסטיני"; לפי N12, הוא הוסיף שאין היסטוריה או תרבות פלסטינית מובחנת. N12, מרץ 2023. (mako.co.il)

מרץ 2023, ynet: ynet דיווח שהנאום נישא לצד מפת "ישראל הגדולה" שכללה גם את שטח ירדן; הפרסום ציין שהדבר עורר זעם ברשות הפלסטינית ובירדן. ynet, מרץ 2023. (ynet.co.il)

מרץ 2023, Axios: ירדן גינתה את הופעת סמוטריץ' ליד מפה שכללה את ירדן כחלק מישראל וטענה שמדובר בהפרה של נורמות בינלאומיות ושל הסכם השלום; Axios דיווח על תגובת משרד החוץ הירדני ועל המהלך הדיפלומטי מול ישראל. Axios, מרץ 2023. (axios.com)

מרץ 2023, CBS News: CBS דיווח שהדברים בפריז הובילו לביקורת בינלאומית ותיאר את תגובת שר החוץ הירדני איימן א-ספדי, שאמר שהשימוש במפה הוא מעשה מתגרה ופוגע בנורמות ובהסכם השלום. CBS News, מרץ 2023. (cbsnews.com)

7.9 – שר במשרד הביטחון: פעילותו ושינויים שערך במשרד

תיקון תפקיד – פברואר 2023, חדשות 13: סמוטריץ' לא כיהן כסגן שר אלא כ"שר נוסף במשרד הביטחון"; ב-23 בפברואר 2023 נחתם מסמך הבנות בין נתניהו, גלנט וסמוטריץ' על חלוקת סמכויות ביחס למתאם פעולות הממשלה בשטחים ולמינהל האזרחי. חדשות 13, פברואר 2023. (13tv.co.il)

פברואר 2023, וואלה: לפי מסמך ההבנות בין גלנט לסמוטריץ', סמכויות אזרחיות ביהודה ושומרון יועברו לסמוטריץ' ויוחזקו אצל סגן ראש המינהל האזרחי שיהיה אזרח שימונה בידי השר הנוסף במשרד הביטחון. וואלה, פברואר 2023. (news.walla.co.il)

פברואר 2023, N12: ההסכם המלא שפורסם ב-N12 קבע כי גלנט ישמור לעצמו סמכות וטו בסוגיות בעלות השפעה ביטחונית, אך סמוטריץ' יקים מינהלת במשרד הביטחון שתאפשר לו בקרה על נושאים אזרחיים בשטחים. N12, פברואר 2023. (mako.co.il)

יוני 2023, שלום עכשיו: שלום עכשיו תיארה את הקמת "מינהלת ההתיישבות" תחת סמוטריץ' כמהלך של סיפוח אזרחי, וציינה כי למינהלת ניתנו סמכויות בתחומי תכנון, בנייה, אכיפה ומקרקעין בשטחי C, כולל הכרזות על אדמות מדינה והפקעות. שלום עכשיו, יוני 2023. (peacenow.org.il)

7.10 – המנהל האזרחי

מרץ 2023, פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה: נייר עמדה קבע כי הסכם 23 בפברואר 2023 מעביר את רוב סמכויות המינהל האזרחי לשר הנוסף במשרד הביטחון, וכי מדובר בהכפפת ניהול השטח הכבוש לשיקולים אזרחיים-פוליטיים ישראליים ולא למסגרת צבאית. פורום המרצות והמרצים למשפטים, מרץ 2023. (lawprofsforum.org)

אוקטובר 2024, יש דין: יש דין עתר לבג"ץ נגד העברת סמכויות לסגן אזרחי של ראש המינהל האזרחי, בטענה שהמהלך משנה את אופי השליטה בגדה; לפי יש דין, המדינה הסכימה למחוק סעיפים במסמכי ההבנות ובנוהל העבודה בעקבות הערות בית המשפט. יש דין, אוקטובר 2024. (yesh-din.org)

ספטמבר 2023, ישראל היום: הרמטכ"ל ושר הביטחון גלנט מינו את תא"ל הישאם אבראהים לראש המינהל האזרחי ללא הסכמת סמוטריץ'; הפרסום הדגיש שההסכם אינו מעניק לשר הנוסף סמכות ביחס למינוי אנשי צבא. ישראל היום, ספטמבר 2023. (israelhayom.co.il)

יולי 2024, שוברים שתיקה: דוח "ההפיכה השקטה" תיאר את סמוטריץ' כמי שקיבל בפועל סמכויות שלטוניות נרחבות בגדה באמצעות מינהלת ההתיישבות, וטען שהשינוי מעביר תחומים של תכנון, תשתיות ואכיפה ממסגרת צבאית למסגרת אזרחית-ממשלתית. שוברים שתיקה, יולי 2024 – PDF. (breakingthesilence.org.il)

7.11 – מקורבי סמוטריץ' ומינוייהם

ינואר 2023, N12: סמוטריץ' מינה את עו"ד שלומי הייזלר למנכ"ל משרד האוצר; הייזלר הגיע מתפקיד יו"ר מטה התכנון הלאומי, וסמוטריץ' תיאר אותו כמי שיש לו ניסיון בהובלת תהליכים מורכבים. N12, ינואר 2023. (mako.co.il)

פברואר 2023, מפתח התקציב / החלטות ממשלה: הממשלה אישרה את מינוי יהודה אליהו לראש מינהלת ההתיישבות במשרד הביטחון לתקופה של עד ארבע שנים; משרה זו הוגדרה כמיועדת להסדרת שירותים אזרחיים ביהודה ושומרון. מפתח התקציב, פברואר 2023. (next.obudget.org)

מאי 2026, כלכליסט: כלכליסט דיווח שנתניהו חתם על מינוי יהודה אליהו, ראש מינהלת ההתיישבות ומקורבו של סמוטריץ', למנכ"ל רשות מקרקעי ישראל; לפי הפרסום, היועצת המשפטית של משרד הבינוי והשיכון הצביעה על קושי בשל קרבתו לסמוטריץ' ותנאי הסף ששונו. כלכליסט, מאי 2026. (calcalist.co.il)

מאי 2026, גלובס: גלובס דיווח שאליהו נבחר למנהל רמ"י לאחר חמישה חודשים ללא מנהל, וציין שמועמדותו זכתה לביקורת של "תפירה פוליטית" ושל יועמ"שית משרד הבינוי והשיכון שסברה שאין לו "כישורים מיוחדים" כנדרש. גלובס, מאי 2026. (globes.co.il)

נובמבר 2025, ערוץ 14: יוני דנינו, יועצו הקרוב של סמוטריץ' ומי שהוביל פעילות במינהלת ההתיישבות, מונה למנכ"ל החברה הכלכלית של מועצת בנימין; לפי הדיווח, דנינו פעל יחד עם סמוטריץ' ויהודה אליהו בקידום החלטות ממשלה, תחבורה ותכנון ביהודה ושומרון. ערוץ 14, נובמבר 2025. (c14.co.il)

7.12 – "הגירה מרצון"

נובמבר 2023, אל-ג'זירה באנגלית: סמוטריץ' כתב שהוא מברך על יוזמת חברי הכנסת דני דנון ורם בן ברק ל"הגירה מרצון" של תושבי עזה למדינות אחרות, והגדיר זאת כפתרון הומניטרי; הפלסטינים וגורמים אזוריים תיארו זאת כהצדקה לעקירה. Al Jazeera, נובמבר 2023. (aljazeera.com)

פברואר 2024, Anadolu Agency: סמוטריץ' אמר ש"הגירה מרצון" של פלסטינים מעזה היא יעד מדיני ישראלי, והציג זאת כחלק מתפיסת היום שאחרי ברצועה. Anadolu Agency, פברואר 2024. (aa.com.tr)

נובמבר 2024, News1: סמוטריץ' אמר כי ניתן לצמצם את אוכלוסיית עזה בחצי תוך שנתיים באמצעות הגירה מרצון, כחלק מקריאה לכיבוש הרצועה ולשליטה ביטחונית ישראלית. News1, נובמבר 2024. (news1.co.il)

מרץ 2025, זמן ישראל: סמוטריץ' אמר שהממשלה פועלת להקמת "מנהלת הגירה" שתפקח על יציאת תושבים פלסטינים מרצועת עזה; לפי הדיווח, הדברים הוצגו בהקשר של תוכנית טראמפ להעברת תושבים מעזה לחו"ל. זמן ישראל, מרץ 2025. (zman.co.il)

7.13 – סערת חדרי היולדות

אפריל 2016, ynet: הפרסום המתועד המרכזי אינו טיפול בפועל על ידי צוות ערבי אלא אמירה של רויטל סמוטריץ', אשתו של בצלאל סמוטריץ', שלפיה בעבר ביקשה שמיילד ערבי לא יטפל בה; היא אמרה שזה "גם כי הוא גבר וגם כי הוא ערבי", והוסיפה שאינה רוצה "לא נעים ערבייה בחדר". ynet, אפריל 2016. (ynet.co.il)

אפריל 2016, N12: בצלאל סמוטריץ' הגיב לפרסום על הפרדה בין יולדות יהודיות וערביות וכתב: "טבעי שאשתי לא תרצה לשכב ליד מישהי שהרגע ילדה תינוק שאולי ירצה לרצוח את התינוק שלה עוד עשרים שנה"; הדברים פורסמו במסגרת סערת חדרי היולדות. N12, אפריל 2016. (mako.co.il)

אפריל 2016, Foreign Policy: הדיווח באנגלית תיאר את דברי סמוטריץ' כעמדה שלפיה אשתו לא צריכה ללדת לצד אישה ערבייה, והביא את תגובות הגינוי בכנסת ובמערכת הפוליטית; הפרסום גם קישר בין אמירה זו לבין עמדותיו על דומא ו"טרור יהודי". Foreign Policy, אפריל 2016. (foreignpolicy.com)

יוני 2026, בדוק: בדיקת עובדות מאוחרת קבעה שרויטל סמוטריץ' אכן אמרה ב-2016 כי היא מעדיפה שרופא ערבי לא יילד אותה ושלא לשהות בחדר יולדות עם יולדות ערביות; בתוצאות החיפוש שבוצעו לא נמצא מקור אמין המתעד מקרה הפוך שבו אשתו טופלה בפועל על ידי רופא וצוות רפואי ערבים – מעבר לעיסוק הציבורי באמירותיה על העדפה שלא יטפלו בה. בדוק, יוני 2026. (bduk.co.il)

7.14 – דיני המלחמה בעזה

אוגוסט 2024, The Guardian: אמירת סמוטריץ' שלפיה הרעבת שני מיליון בני אדם בעזה "עשויה להיות מוצדקת ומוסרית" לשם השבת החטופים עוררה גינויים משום שהוצגה ביחס למניעת סיוע הומניטרי לאוכלוסייה אזרחית. The Guardian, אוגוסט 2024. (theguardian.com)

אוגוסט 2024, משרד האו"ם בז'נבה: נציב זכויות האדם של האו"ם וולקר טורק גינה את דברי סמוטריץ'; דובר הנציבות אמר שהרעבת אזרחים כשיטת מלחמה וענישה קולקטיבית הן פשעי מלחמה. UN Geneva, אוגוסט 2024. (ungeneva.org)

אוגוסט 2024, Human Rights Watch: HRW קשר את דברי סמוטריץ' לסעיף אמנת רומא האוסר הרעבת אזרחים באמצעות מניעת אמצעים חיוניים להישרדות, כולל עיכוב אספקת סיוע. Human Rights Watch, אוגוסט 2024. (hrw.org)

מרץ 2023, N12: במכתב ההתנצלות לאחר אמירת חווארה כתב סמוטריץ' כי "פקודה בלתי חוקית בעליל של הרג חסר הבחנה לא תהיה לעולם"; בכך הוא התייחס במפורש למסגרת דיני הלחימה ולגבולות המותר לכוחות צה"ל. N12, מרץ 2023. (mako.co.il)

7.15 – עמדתו לגבי אופי הלחימה בעזה

יוני 2024, N12: סמוטריץ' התנגד לעסקת חטופים שהוצגה אז, כינה אותה "דגל לבן" ו"ניצחון לחמאס", וקרא לנתניהו לא לעצור את המלחמה ולא לבטל את הכניסה לרפיח. N12, יוני 2024. (mako.co.il)

פברואר 2025, JNS / ערוץ 14: סמוטריץ' אמר כי הגיעה העת "להתנפל על עזה, לכבוש אותה, להקים בה ממשל צבאי, לקחת שטח – ולממש את תוכנית טראמפ"; זו עמדה מפורשת בעד העמקת השליטה הצבאית והטריטוריאלית ברצועה. JNS, פברואר 2025. (jns.org)

מאי 2025, N12: סמוטריץ' קרא להפסיק את המשא ומתן עם חמאס על עסקאות חטופים, אמר "לא עוד עסקאות עם השטן" ו"לא עוד מו"מ עם נאצים", ומטה משפחות החטופים האשים אותו בחתירה ל"מלחמת נצח". N12, מאי 2025. (mako.co.il)

אוגוסט 2025, ynet: סמוטריץ' הציג "תוכנית ניצחון" בעזה עד סוף 2025, הכוללת אולטימטום לחמאס להיכנע, הסכמה לסיפוח הפרימטר ופתיחת שערי עזה להגירה – או לחלופין מהלך להכרעת חמאס. ynet, אוגוסט 2025. (ynet.co.il)

7.16 – עמדתו לגבי העם הפלסטיני בגדה ובעזה

מרץ 2023, ynet: סמוטריץ' אמר בפריז: "אין דבר כזה עם פלסטיני" וטען כי "העם הפלסטיני הוא המצאה בת פחות מ-100 שנה"; הדברים נאמרו בהקשר של הגדה, עזה והמאבק המדיני מול הפלסטינים. ynet, מרץ 2023. (ynet.co.il)

ספטמבר 2017, השילוח: ב"תוכנית ההכרעה" סמוטריץ' מציג את הסכסוך כמאבק בין שתי תנועות לאומיות שאינן יכולות להתממש באותו מרחב, ומציע שהפלסטינים יוותרו על שאיפה לאומית בארץ ישראל או יבחרו בהגירה/התנגדות. השילוח, ספטמבר 2017 – PDF. (hashiloach.org.il)

פברואר 2026, The Straits Times: סמוטריץ' אמר כי בקדנציה הבאה יפעל לביטול הסכמי אוסלו, לריבונות ישראלית ולעידוד הגירה של פלסטינים הן מעזה והן מיהודה ושומרון; לפי הדיווח, הוא אמר שאין פתרון ארוך טווח אחר. The Straits Times, פברואר 2026. (straitstimes.com)

רקע עמדות, ויקישיבה: ויקישיבה מסכמת את תפיסתו של סמוטריץ' ככזו השוללת מדינה פלסטינית ומבקשת להביא את הפלסטינים להשלמה עם ריבונות ישראלית, כולל אפשרות של "גר תושב" וזכויות מוגבלות ביחס לריבונות מלאה. ויקישיבה, ערך בצלאל סמוטריץ'. (yeshiva.org.il)

7.17 – ההתנתקות

יולי 2005, גלובס: המעצר של סמוטריץ' התרחש במסגרת המחאה נגד תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה וגוש קטיף, ויוחס לחשד לארגון חסימות כבישים וצמתים; הפרסום מציב את סמוטריץ' כפעיל מרכזי במחאה נגד ההתנתקות עוד לפני כניסתו לכנסת. גלובס, יולי 2005. (globes.co.il)

יוני 2005, וואלה: בית המשפט העליון מתח ביקורת על חסימות כבישים במסגרת המחאה נגד ההתנתקות, וקבע כי מחאה באמצעים המסכנים חיי אדם אינה מקובלת; הרקע המשפטי הזה חשוב להבנת ההליך שבו נעצרו פעילים, כולל סמוטריץ' וחבריו ביולי 2005. וואלה, יוני 2005. (news.walla.co.il)

ספטמבר 2023, אייס / מקור ראשון: סמוטריץ' תיאר את המעצר בשב"כ בתקופת ההתנתקות כרגע מכונן בתפיסתו על המדינה, מערכת המשפט ומוקדי הכוח; הוא אמר כי "נפל לי האסימון" במרתפי שב"כ. אייס, ספטמבר 2023. (ice.co.il)

אוגוסט 2005 / אתר הספרייה הלאומית: מקור חינוכי של הספרייה הלאומית מתאר את המחאה נגד ההתנתקות, כולל עצרת "גוש קטיף – אני נשבע" בכיכר רבין ב-1 באוגוסט 2005, ארבעה ימים לפני תחילת הפינוי; ההקשר מסביר את סביבת הפעילות שבה סמוטריץ' פעל באותה שנה. הספרייה הלאומית, מקור ראשוני על ההתנתקות. (nli.org.il)

ינואר 2006, מבקר המדינה: דוח מבקר המדינה על ההתנתקות בחן את תהליכי קבלת ההחלטות והביצוע של פינוי היישובים מרצועת עזה וצפון השומרון; זהו מקור רשמי לרקע הממשלתי של האירוע שסמוטריץ' התנגד לו ושבמסגרתו נעצר. מבקר המדינה, ינואר 2006 – PDF. (mevaker.gov.il)