בציונות הדתית פועל זרם שרואה בשליטה בכל ארץ ישראל ובמלחמות ישראל שלבים בתהליך הגאולה. מנהיגיו הרוחניים עומדים בראש ישיבות ומכינות קדם־צבאיות שבוגריהן משרתים בתפקידים בכירים בצה"ל, ונציגיו הפוליטיים קיבלו בממשלה ה־37 את תיק האוצר, סמכויות רחבות ביהודה ושומרון ואת משרד ההתיישבות.
הרב אלי סדן, מייסד המכינה הקדם־צבאית בני דוד בעלי, קיבל ב־2016 את פרס ישראל על מפעל חייםבין בוגרי המכינה: ראש המוסד רומן גופמן ואלוף פיקוד המרכז אבי בלוטסמוטריץ' קיבל בהסכם הקואליציוני סמכויות רחבות ביהודה ושומרון, ובהן הכרזה על אדמות מדינה ואכיפת חוקי התכנון והבנייה על בנייה פלסטינית בשטחי Cב־2019 אמר סמוטריץ' כי הוא רוצה שמדינת ישראל "תחזור להתנהל כפי שהתנהלה בימי דוד המלך ושלמה המלך"הרב צבי טאו, ראש ישיבת הר המור, עומד מאחורי הקמת מפלגת נעם
מה מאמינים
בבסיס הזרם עומדת התפיסה שארץ ישראל כולה ניתנה לעם ישראל, ושוויתור על חלקים ממנה אסור. ב־2001 אמר הרב הראשי לשעבר מרדכי אליהו: "כל הסכם שייחתם שיש בו ויתור על חלקי ארץ ישראל, בטל ומבוטל מעיקרו" ("גלובס"). באוגוסט 2026 אמר הרב דב ליאור: "מי שרוצה להציל את עם ישראל, אסור להסגיר חבל ארץ ליד שלטון גויים. ארץ ישראל שייכת אך ורק לעם ישראל" (ערוץ 7).
ב־2019 אמר בצלאל סמוטריץ': "בוודאי שרצונותיי בטווח הארוך שמדינת ישראל תתנהל על פי התורה", והוסיף כי הוא רוצה שהמדינה "תחזור להתנהל כפי שהתנהלה בימי דוד המלך ושלמה המלך", אך כי "זה יקרה רק כאשר עם ישראל ירצה את זה ולא כשאני ארצה" ("ישראל היום"). יום קודם לכן, בישיבת מרכז הרב, אמר: "אנחנו רוצים את תיק המשפטים כי אנחנו רוצים להשיב את משפט התורה למכונו" (N12). בדצמבר 2022, כששר האוצר המיועד, אמר: "ככל שניישם את התורה ונקדם יהדות – אז הקב"ה ישפיע לנו שפע גדול" ("וואלה").
המכינה בעלי
הרב אלי סדן ייסד בעלי את בני דוד, המכינה הקדם־צבאית הראשונה בישראל, שנועדה להכין צעירים מהציונות הדתית לשירות ולקריירה בצבא. ב־2016 קיבל את פרס ישראל על מפעל חיים (פרס ישראל). ב־2018 אמר בריאיון כי השוואה בין נשים לגברים היא "טמטום וטירוף", כי "לתת לאישה מקצוע 'תהרגי' – זה לא טוב לעם ישראל", ועל הומוסקסואליות אמר: "הפנינו אנשים לייעוץ פסיכולוגי ואצל רובם התברר שזה לא מלידה, זה פסיכולוגי כתוצאה מכל מיני דברים וניתן לשינוי" (N12). ב־2019 שאל בשיעור לתלמידיו: "עד כמה אנחנו מבינים שחילונות היא סכין בגב האומה?" ("הארץ").
בין בוגרי המכינה (זמן ישראל):
- רומן גופמן: היה מזכירו הצבאי של ראש הממשלה ("מקור ראשון"), ומיוני 2026 ראש המוסד ("כאן").
- אבי בלוט: אלוף פיקוד המרכז (ynet). באוגוסט 2026 הודיע שר הביטחון ישראל כ"ץ כי יוחלף ("כאן").
- עופר וינטר: לשעבר מפקד אוגדה 98, שהשתחרר מצה"ל ב־2024 והקים לקראת הבחירות לכנסת ה־26 את מפלגת עמך ישראל (ynet).
- יהודה ואך: מפקד אוגדה 252 מאוגוסט 2024 (ערוץ 14). בספטמבר 2025 החליט הרמטכ"ל שלא לקדמו ושלא להציבו בתפקיד מבצעי (כיפה).
מנהלת ההתיישבות
על פי ההסכם הקואליציוני מונה סמוטריץ', לצד תפקידו כשר האוצר, לשר נוסף במשרד הביטחון. בהסכם חלוקת הסמכויות עם שר הביטחון דאז יואב גלנט, שנחתם בפברואר 2023, קיבל סמכויות על ההתיישבות ביהודה ושומרון, שמופעלות באמצעות מנהלת ההתיישבות. לפי ניתוח של שלום עכשיו, הסמכויות כוללות את אישור התכנון להתיישבות, הפקעת קרקעות והכרזה על אדמות מדינה, רישום מקרקעין, הסדרת מאחזים ואכיפת חוקי התכנון והבנייה על בנייה פלסטינית בשטחי C (שלום עכשיו).
הזרוע הפוליטית
הרב צבי טאו, ראש ישיבת הר המור, עומד מאחורי הקמתה של מפלגת נעם ב־2019 ("ישראל היום"; ערוץ 7). את הציונות הדתית בכנסת ה־25 הובילו סמוטריץ', אורית סטרוק ושמחה רוטמן. במרץ 2023, בפריז, אמר סמוטריץ': "אין דבר כזה עם פלסטיני" (ערוץ 7; התיק המלא), ובמרץ 2024 אמרה סטרוק בשדולת ארץ ישראל בכנסת: "אין עם פלסטיני, אין דבר כזה" (ערוץ הכנסת; התיק המלא). לקראת הבחירות לכנסת ה־26 התאחדה הציונות הדתית עם מפלגת זהות של משה פייגלין, שמוצב שני ברשימה (ynet).
הרב סדן אמר על מבקריו: "הם שקרנים. זו עלילת דם" (N12). סמוטריץ' הדגיש כי חזונו על מדינה המתנהלת על פי התורה יתממש "רק כאשר עם ישראל ירצה את זה ולא כשאני ארצה" ("ישראל היום").
התיעוד המלא: משיחיות
1. פתח דבר
הפרשה הנבחנת כאן עוסקת במעבר של רעיונות משיחיים־פוליטיים מן המרחב הרבני, הישיבתי וההתיישבותי אל מוסדות המדינה. נקודת המוצא היא מלחמת ששת הימים והשליטה הישראלית בשטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים, עזה, סיני ורמת הגולן. לאחר מכן הופיעה גוש אמונים, שחיברה בין התיישבות מעבר לקו הירוק לבין תפיסה דתית־לאומית של גאולה וארץ ישראל. משם נמתח קו אל מוסדות חינוך והשפעה כמו מרכז הרב ובני דוד–עלי, ואל רבנים וזרמים ובהם הרב צבי טאו, הרב אלי סדן ותלמידיהם.
במוקד התחקיר עומדת השאלה אם מדובר בתופעה רעיונית בלבד, או בכוח שהתבסס במוקדי שלטון, חקיקה, תקצוב, חינוך וצבא. בשנים האחרונות נראית נוכחות פוליטית מובהקת של גורמים המזוהים עם זרמים אלה: בצלאל סמוטריץ' במשרד האוצר ובמשרד הביטחון, אורית סטרוק במשרד ההתיישבות, שמחה רוטמן בוועדת החוקה, ומפלגת נעם בהסכם קואליציוני שהוביל להקמת רשות לזהות לאומית יהודית. במקביל, חוק הלאום, הדיונים על סמכויות ביהודה ושומרון, והוויכוחים סביב שירות נשים בצה"ל מציבים את המתח בין זהות יהודית־לאומית לבין עקרונות דמוקרטיים, שוויון ושלטון החוק.
התיק אינו מניח שהמשיחיות השתלטה על החברה הישראלית כולה. סקרים ומסמכים רשמיים מצביעים גם על התנגדות ציבורית ומוסדית, ועל כך שצה"ל והמשפט הישראלי ממשיכים להגדיר עצמם בתוך מסגרת יהודית ודמוקרטית. לכן השאלה שעל הפרק מצומצמת ומעשית יותר: באילו ערוצים הצליחה המשיחיות הפוליטית להתמסד, היכן נבלמה, ומה קורה כאשר סמכות רבנית, הכרעת רוב, פקודות צבאיות וזכויות אזרח נפגשות באותה זירה.
2. מיפוי שחקנים ומוסדות
| שחקן | תפקיד/גוף | עמדה או אינטרס | פעולה מרכזית רלוונטית | מקור |
|---|---|---|---|---|
| גוש אמונים | תנועת התיישבות דתית־לאומית | קידום התיישבות יהודית ביו"ש כחלק מתפיסה אמונית־לאומית | מאומת הוקמה ב־1974 לאחר מלחמת יום הכיפורים ופעלה להקמת התנחלויות ביהודה ושומרון, עזה, הגולן וסיני; במסמך מ־4 בנובמבר 1974 הופיעה "תוכנית מינימום להתיישבות ביהודה ושומרון". | ארכיון אלקנה, "גוש אמונים: תכנית מינימום", 4 בנובמבר 1974 |
| ישיבת מרכז הרב | מוסד תורני־אידיאולוגי בציונות הדתית | מקור רעיוני מרכזי לחיבור בין גאולה, מדינה והתיישבות | מקור-יחיד באתר הישיבה נכתב כי לאחר מלחמת ששת הימים קראה קבוצת אברכים, בשם הרב צבי יהודה קוק, שלא למסור חלקים מארץ ישראל, וכי פעילות זו הייתה בסיס לגוש אמונים. | מרכז הרב, "אודות הישיבה" |
| הרב צבי ישראל טאו | נשיא ישיבת הר המור; מנהיג רוחני של זרם חרד"לי ושל מפלגת נעם | התנגדות להשפעות ליברליות/פוסט־מודרניות, להט"ביות ושירות נשים בצה"ל; קידום "זהות יהודית" במרחב הציבורי | מאומת מחקר מכון הרטמן מתאר מעבר של תלמידי הרב טאו מפעולה חינוכית־רבנית לפעולה מפלגתית, כולל הקמת נעם ושיתוף פעולה עם סמוטריץ' ב־2019. | מכון הרטמן, "מלחמתו של הרב צבי ישראל טאו בהשפעות זרות", 2021 |
| מפלגת נעם ואבי מעוז | מפלגה חרד"לית; מעוז – יו"ר המפלגה וסגן שר לשעבר/מיועד במשרד רה"מ | השפעה ממשלתית על חינוך, זהות יהודית, משפחה, גיור ויחסי דת־מדינה | מאומת בהסכם הקואליציוני עם הליכוד בדצמבר 2022 נקבע כי מעוז ימונה לסגן שר במשרד רה"מ ותוקם "הרשות לזהות לאומית יהודית". | הכנסת, נספח להסכם קואליציוני ליכוד–נעם, דצמבר 2022 |
| הרשות לזהות לאומית יהודית | יחידה ממשלתית במשרד ראש הממשלה | כלי ממשלתי לקידום מדיניות זהות יהודית־לאומית | מאומת החלטת ממשלה מפברואר 2023 קבעה הקמת רשות לאומית במשרד רה"מ באחריות סגן השר אבי מעוז. | מפתח התקציב, החלטת ממשלה על הקמת הרשות, 2023 |
| בצלאל סמוטריץ' | יו"ר הציונות הדתית; שר האוצר ושר במשרד הביטחון בממשלה ה־37 | סיפוח/החלת ריבונות, חיזוק התיישבות, צמצום הפרדה בין מנגנוני מדינה לבין מפעל ההתנחלויות | מאומת ב־2017 פרסם את "תוכנית ההכרעה", ובה הציע הכרעה מדינית־תודעתית של הסכסוך ושלילת מדינה פלסטינית. | השילוח, "תוכנית ההכרעה", ספטמבר 2017 |
| הציונות הדתית – כסיעה | מפלגה בכנסת ובקואליציה | קידום רפורמה משפטית, התיישבות, זהות יהודית, סמכויות אזרחיות ביו"ש | מאומת בהסכם הקואליציוני מ־2022 נקבע כי שר מטעם הסיעה ישמש שר במשרד הביטחון ויקבל תחומי אחריות הקשורים למינהל האזרחי, מתפ"ש, החטיבה להתיישבות, מכינות וגרעינים משימתיים. | הכנסת, הסכם קואליציוני ליכוד–הציונות הדתית, דצמבר 2022 |
| המינהל האזרחי ומתפ"ש | מנגנוני שליטה אזרחית־צבאית ביהודה ושומרון | זירת החלטות מרכזית בין ממשלה, צה"ל, מתנחלים ופלסטינים | שנוי-במחלוקת לפי דיווח ynet מפברואר 2023 נחתם מסמך הבנות להעברת סמכויות אזרחיות ביו"ש לשר סמוטריץ'; מבקרי המהלך ראו בו "סיפוח דה־פקטו", תומכיו ראו בו ניהול אזרחי יעיל למתיישבים. | ynet, "נחתם הסכם בסוגיית העברת סמכויות המנהל האזרחי לסמוטריץ'", פברואר 2023 |
| אורית סטרוק | שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות; מראשי היישוב היהודי בחברון | חיזוק התיישבות יהודית ביו"ש, נגב וגליל; ייצוג אינטרסים של מתנחלים | מאומת אתר הממשלה מציג אותה כשרת משרד ההתיישבות; באוקטובר 2021 אמרה בוועדת החוץ והביטחון כי היהודים ביו"ש הם "המקומיים" ויש להגן עליהם. | הכנסת, ועדת החוץ והביטחון, 25 באוקטובר 2021 |
| משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות | משרד ממשלתי בראשות סטרוק | מימון ותכנון בתחומי התיישבות, גרעינים משימתיים ופעילות לאומית | מאומת בפברואר 2023 דווח כי הממשלה תעביר למשרד סמכויות נוספות, כולל נציג בוועדת המשנה להתיישבות של מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי. | ynet, "סטרוק תקבל עוד סמכויות למשרדה החדש", פברואר 2023 |
| הרב אלי סדן | מייסד וראש מוסדות בני דוד–עלי | חינוך דור דתי־לאומי לשירות צבאי משמעותי ולזהות תורנית־ציונית | מאומת מכינת בני דוד הוקמה ב־1988 בידי הרבנים אלי סדן ויגאל לוינשטיין כמכינה הקדם־צבאית הראשונה בישראל. | בני דוד, "אודותינו" |
| מוסדות בני דוד–עלי | מכינה/ישיבה/רשת מוסדות קדם־צבאיים | הכשרת בוגרים לשירות בצה"ל ולהנהגה ציבורית מתוך זהות דתית־ציונית | מאומת אתר המוסד מציין כי תלמידיו משתלבים ביחידות קרביות ובתפקידי מפתח בצה"ל; מועצת המכינות ציינה ב־2016 כי סדן זכה בפרס ישראל על מפעל חיים בתחום המכינות. | מועצת המכינות, "פרס ישראל 2016 הוענק לרב אלי סדן" |
| רבני ציונות דתית מול צה"ל | רבנים, ראשי ישיבות ומכינות | עימות סביב שירות נשים, קדושת המחנה וגבולות סמכות הצבא מול סמכות רבנית | מאומת בדצמבר 2017 עודכנה פקודת השירות המשותף; המכון הישראלי לדמוקרטיה תיאר את ביקורת הרבנים ובראשם סדן על הפגיעה, לטענתם, בחופש הבחירה של משרתי קבע דתיים. | המכון הישראלי לדמוקרטיה, "פקודת השירות המשותף", 2017 |
| צה"ל | הריבון הפיקודי על חיילים דתיים, נשים וחיילים מכלל הקבוצות | שמירה על פקודות, שילוב נשים וגברים, חופש דת וממלכתיות | מאומת פקודת השירות המשותף קובעת כי השירות בצה"ל מושתת על היותו צבא של מדינה יהודית ודמוקרטית ועל תרומת כלל המשרתים, גברים ונשים. | צה"ל, פקודת השירות המשותף |
| שמחה רוטמן | יו"ר ועדת החוקה; ח"כ הציונות הדתית | שינוי יחסי רשויות, חיזוק שליטת נבחרי ציבור, קידום חקיקת זהות והגירה | מאומת ביולי 2025 אמר בדיון על הצעת חוק כי מטרתה "לקבע בחוק יסוד את העקרונות הבסיסיים של מי שולט במדינת ישראל". | הכנסת, הודעת ועדת החוקה, 21 ביולי 2025 |
| הכנסת והממשלה | מקבלי החלטות פורמליים | עיגון יחסי יהודית־דמוקרטית, לאום, התיישבות וסמכויות שלטוניות | מאומת ב־19 ביולי 2018 אישרה הכנסת את חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי ברוב 62 מול 55 ושני נמנעים. | הכנסת, "חוק הלאום אושר סופית", 19 ביולי 2018 |
| בית המשפט העליון | בקרה חוקתית על חקיקת הכנסת | פרשנות מאזנת בין חוק הלאום לבין חוקי יסוד דמוקרטיים וזכויות אדם | מאומת ביולי 2021 דחה בג"ץ ברוב את העתירות נגד חוק הלאום וקבע כי יש לפרשו פרשנות מקיימת יחד עם חוקי היסוד האחרים. | תקציר בג"ץ 5555/18 חסון נ' הכנסת, 8 ביולי 2021 |
| יגאל עמיר, רבנים ושיח "דין רודף" | רצח רבין והקשר בין הלכה פוליטית לאלימות פוליטית | נקודת מבחן היסטורית ליחסי דת, לאומנות ודמוקרטיה | שנוי-במחלוקת מחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין כי לאחר רצח רבין נטען שרבנים עסקו בשאלות "רודף" ו"מוסר"; לצד זאת מצוין כי לא הוכח שרב נתן לעמיר היתר מפורש לרצח. | המכון הישראלי לדמוקרטיה, "ציות ואי־ציות בציונות הדתית", 2014 |
מיפוי קשרים מרכזי: גוש אמונים, מרכז הרב והרב צבי יהודה קוק הם שורש רעיוני־ארגוני מוקדם של המשיחיות הפוליטית שלאחר 1967; בני דוד–עלי והרב אלי סדן הם ציר חינוכי־צבאי מאוחר יותר; הרב טאו, הר המור ונעם הם ציר חרד"לי־פוליטי שהתמסד בכנסת ובממשלה; סמוטריץ', סטרוק ורוטמן הם זרוע מפלגתית־ממשלתית המתרגמת חלק מהאידיאולוגיה לסמכויות, תקציבים וחקיקה. מנגד, צה"ל, היועצים המשפטיים, בג"ץ וארגוני חברה אזרחית הם מוקדי איזון/חיכוך סביב שירות נשים, שלטון החוק, זכויות פלסטינים ויחסי יהודית־דמוקרטית. מאומת המכון הישראלי לדמוקרטיה, "ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה־37", 2022
3. ציר זמן מתועד
מי עשה מה – לפי שחקן
עצימות לאורך השנים
| תאריך | אירוע | שחקנים מעורבים | מקור |
|---|---|---|---|
| יוני 1967 | מאומת מלחמת ששת הימים; ישראל כבשה את הגדה המערבית, מזרח ירושלים, רצועת עזה, סיני ורמת הגולן – נקודת מוצא לשיח דתי־לאומי על "שטחי ארץ ישראל" וגאולה. | ממשלת אשכול, צה"ל, הציונות הדתית | ארכיון משרד הביטחון, "1967" |
| יוני 1967 | מאומת הכנסת החילה בפועל את המשפט הישראלי על מזרח ירושלים בשלושה חוקים מ-27 ביוני 1967; האירוע נעשה ציר סמלי של "איחוד ירושלים". | ממשלת ישראל, הכנסת | לקסיקון הכנסת, "יום ירושלים" |
| ינואר–פברואר 1974 | מאומת הקמת גוש אמונים לאחר מלחמת יום הכיפורים; התנועה חיברה התיישבות מעבר לקו הירוק עם שפה דתית־גאולית. | חנן פורת, תלמידי מרכז הרב, צעירי מפד"ל | מטח/כותר, "גוש אמונים" |
| דצמבר 1975 | מאומת פשרת סבסטיה: הממשלה אישרה לאנשי גוש אמונים לשהות באזור קדום; בהמשך התפתח היישוב קדומים. | ממשלת רבין הראשונה, גוש אמונים, חנן פורת | הספרייה הווירטואלית של מטח, "סבסטיה, 8 בדצמבר 1975" |
| יולי–אוגוסט 1980 | מאומת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל קבע כי "ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל". | הכנסת התשיעית, גאולה כהן, ממשלת בגין | אתר הכנסת, "ירושלים בירת ישראל" |
| אפריל 1982 | מקור-יחיד פינוי ימית במסגרת הסכם השלום עם מצרים לווה בהתבצרות פעילי ימין וגוש אמונים; האירוע סימן עימות בין הכרעת ממשלה לבין תפיסה דתית־התיישבותית. | ממשלת בגין, צה"ל, מתיישבי ימית, גוש אמונים | JTA, "A Few Pockets of Resistance Continue to Remain in Yamit" |
| אפריל 1984 | מאומת מעצר חברי "המחתרת היהודית" בחשד לפיגועים ותכנון פיצוץ אוטובוסים; במחקר נקשר האירוע לשולי תנועת גוש אמונים ולמוטיבים גאוליים. | חברי המחתרת היהודית, שב"כ, משטרת ישראל | כותר, "חבלי משיח… לאחר מעצרם של אנשי המחתרת היהודית" |
| 1988 | מאומת הוקמה המכינה הקדם־צבאית "בני דוד" בעלי בידי הרב אלי סדן והרב יגאל לוינשטיין; היא הפכה מסלול השפעה מרכזי של הציונות הדתית בתוך צה"ל. | הרב אלי סדן, הרב יגאל לוינשטיין, מכינת עלי | מועצת המכינות, "פרס ישראל 2016 הוענק לרב אלי סדן" |
| נובמבר 1993 | מקור-יחיד לאחר הסכמי אוסלו התקיימו כינוסי רבנים שקבעו שאסור למסור חלקים מארץ ישראל; לפי מקור מחקרי, הדיון ההלכתי כלל רמיזות לדין רודף. | רבני הציונות הדתית, ממשלת רבין, מתנגדי אוסלו | מטח/כותר, "קריאות לסרב למלא פקודה… אוסלו" |
| פברואר 1994 | מאומת ברוך גולדשטיין ביצע את טבח מערת המכפלה; בעקבותיו תנועות כך וכהנא חי הוצאו מחוץ לחוק. | ברוך גולדשטיין, ממשלת רבין, כך, כהנא חי | ynet, "כהנא חי ובועט" |
| ינואר 1995 | מקור-יחיד מכתב מרבנים ביישוב ברכה ביקש חוות דעת אם ראש הממשלה ומשפחתו הם "מוסרים"; הרב שלמה אבינר הזהיר מדיון בדין רודף. | הרב אליעזר מלמד, הרב דב ליאור, הרב דניאל שילה, הרב שלמה אבינר | המכון הישראלי לדמוקרטיה, "מאז תהליך אוסלו ועד לרצח רבין" |
| נובמבר 1995 | מאומת רצח יצחק רבין בידי יגאל עמיר, שהתנגד להסכמי אוסלו; הדיון הציבורי עסק גם בשיח ההלכתי־פוליטי שקדם לרצח. | יצחק רבין, יגאל עמיר, שב"כ, מתנגדי אוסלו | News1, "יגאל עמיר" |
| ינואר–אוגוסט 2005 | מאומת לקראת ההתנתקות הופיעו קריאות לסירוב פקודה; צה"ל דיווח לאחר מכן על 63 חיילים שסירבו במהלך התוכנית. | ממשלת שרון, צה"ל, רבני ישיבות, מתיישבי גוש קטיף | ynet, "ראש אכ"א: נבדוק כיצד לבטל ההסדר עם 2 ישיבות" |
| מאי 2016 | מאומת הרב אלי סדן קיבל את פרס ישראל למפעל חיים על הקמת מפעל המכינות הקדם־צבאיות. | הרב אלי סדן, ועדת פרס ישראל, מכינות קדם־צבאיות | ynet, "למה לתת לרב סדן את פרס ישראל" |
| יולי 2018 | מאומת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי אושר; הוועדה קיבלה הסתייגות של בצלאל סמוטריץ להוספת המילה "דתית" לסעיף ההגדרה העצמית. | הכנסת, אבי דיכטר, בצלאל סמוטריץ | אתר הכנסת, "חוק הלאום אושר סופית" |
| יוני 2019 | מקור-יחיד סמוטריץ אמר שמדינת ישראל צריכה להתנהל לפי ההלכה, "כמו בימי דוד ושלמה"; ההתבטאות הציפה מחדש את שאלת "מדינת הלכה". | בצלאל סמוטריץ, איחוד מפלגות הימין | המכון למדיניות העם היהודי, "הערכה שנתית תשע"ט" |
| יולי–אוגוסט 2019 | מאומת מפלגת נעם, המזוהה עם תלמידי הרב צבי טאו, נכנסה לזירה הארצית סביב מאבק ב"פרוגרסיביות", להט"ב ותכני חינוך. | הרב צבי טאו, אבי מעוז, מפלגת נעם | N12, "המפלגה שעוקפת את פרץ וסמוטריץ מימין" |
| מאי 2021 | מאומת אושרה טרומית הצעת חוק להסדרת יישובים ושכונות ביהודה ושומרון, ביוזמת אורית סטרוק, סמוטריץ ואחרים. | אורית סטרוק, בצלאל סמוטריץ, זאב אלקין, הכנסת | אתר הכנסת, "אושר בטרומית: הסדרת יישובים" |
| דצמבר 2022 | מאומת בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 נקבעו התחייבויות בנושאי ריבונות, התיישבות וזהות יהודית; ההסכם עם נעם כלל רשות לזהות לאומית־יהודית. | הליכוד, הציונות הדתית, נעם, סמוטריץ, אבי מעוז | אתר הכנסת, "קווי יסוד והסכמים קואליציוניים" |
| ינואר 2023 | מאומת שמחה רוטמן החל לכהן כיו"ר ועדת החוקה והוביל חקיקת שינויי מערכת המשפט; הדיון נקשר למתח בין רוב פוליטי, משפט חוקתי וערכי דמוקרטיה. | שמחה רוטמן, ועדת החוקה, הקואליציה | אתר הכנסת, "ועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן" |
| מרץ 2023 | שנוי-במחלוקת סמוטריץ אמר בפריז: "אין דבר כזה עם פלסטיני"; האירוע לווה בביקורת בינלאומית ובמחלוקת על משמעות המפה שהוצגה באירוע. | בצלאל סמוטריץ, ממשלת ירדן, צרפת, הרשות הפלסטינית | N12, "סמוטריץ' בפריז: אין דבר כזה עם פלסטיני" |
| מרץ 2023 | מאומת הכנסת קידמה תיקון לביטול איסור הכניסה והשהייה בצפון השומרון שנקבע בהתנתקות; בדיון נאמר שהמהלך מיועד לאפשר חזרה ליישובי צפון השומרון. | יולי אדלשטיין, לימור סון הר־מלך, מתיישבי חומש, הכנסת | אתר הכנסת, "יבוטלו איסורי הכניסה… בצפון השומרון" |
| ינואר 2024 | מאומת כנס "התיישבות מביאה ביטחון" בירושלים קרא לחידוש ההתיישבות בעזה; השתתפו שרים וח"כים מהקואליציה, ונתניהו הבהיר שלא התקבלה החלטת קבינט בנושא. | סמוטריץ, בן גביר, אורית סטרוק, יוסי דגן, תנועת נחלה | וואלה, "כנס ההתיישבות בעזה" |
| דצמבר 2024 | מאומת סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא רוב ציבורי כללי נגד התיישבות יהודית בעזה, לצד רוב תמיכה בקרב דתיים וחרדים; נתון נגד לטענה שהתופעה מבוססת בכלל הציבור. | הציבור הישראלי, המכון הישראלי לדמוקרטיה | המכון הישראלי לדמוקרטיה, "סקר נובמבר 2024" |
| מרץ 2026 | מקור-יחיד הרב אלי סדן הוביל מכתב רבנים נגד שילוב נשים ברכב קרבי משוריין, בטענה להלכה ולפקודת השירות המשותף; האירוע ממחיש המשך חיכוך בין סמכות רבנית, מגדר וצה"ל. | הרב אלי סדן, רבנים בציונות הדתית, הרבצ"ר, צה"ל | ynet, "מכתב הרבנים נגד נשים ברכבים משוריינים" |
4. ספר ראיות – מסמכים, נתונים ומקורות מסווגים
ספר הראיות להלן מרכז מסמכים רשמיים, פסיקה, דוחות ביקורת, נתוני סקרים ומקורות מחקריים הנוגעים להתבססות רעיונות דתיים־לאומיים/משיחיים במרחב המדינה, הכנסת, הממשלה, צה"ל וההתיישבות בשנים 1967–2026; נקודת עוגן מרכזית היא חקיקת חוק הלאום ביולי 2018 ופסיקת בג"ץ עליו ביולי 2021: חוקי היסוד של מדינת ישראל, הכנסת.
| ממצא/מסמך | סוג מקור | דרגת ודאות | לינק |
|---|---|---|---|
| חוק־יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, אושר ב־18 ביולי 2018; כולל קביעה כי מימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי וכי "ההתיישבות היהודית היא ערך לאומי" – הכנסת, יולי 2018. | חוק יסוד / מקור רשמי | מאומת | הכנסת – חוקי יסוד |
| הצבעה בקריאה שלישית על חוק הלאום: הכנסת מדווחת על אישור החוק ברוב 62 מול 55 ושני נמנעים – הכנסת, 19 ביולי 2018. | הצבעת מליאה / מקור רשמי | מאומת | הודעת הכנסת על אישור חוק הלאום |
| בג"ץ 5555/18 חסון נ' הכנסת, 8 ביולי 2021: בית המשפט דחה עתירות לביטול חוק הלאום וקבע כי יש לפרשו פרשנות מקיימת לצד ערכי השיטה. | פסיקה / מקור רשמי | מאומת | תקציר פסק הדין – gov.il |
| דיוני חוק הלאום כללו מחלוקת על "סעיף העליונות הפרשנית"; משרד המשפטים התנגד לנוסח שלפיו זכויות האדם יהיו כפופות לאופי היהודי של המדינה – ועדת הכנסת/חוקה, 11 בדצמבר 2017. | פרוטוקול/הודעת ועדה | מאומת | הכנסת – התנגדות לסעיף העליונות |
| הסכם קואליציוני ליכוד–נעם מ־27 בנובמבר 2022: אבי מעוז ימונה לסגן שר במשרד ראש הממשלה ויופקד על רשות לזהות לאומית־יהודית. | הסכם קואליציוני / מקור רשמי | מאומת | הסכם ליכוד–נעם, הכנסת |
| החלטת ממשלה 2023 להקים במשרד ראש הממשלה את "הרשות לזהות לאומית יהודית" באחריות סגן השר אבי מעוז. | החלטת ממשלה / מקור רשמי | מאומת | הקמת הרשות לזהות לאומית יהודית |
| התקשרות ממשלתית של הרשות לזהות לאומית יהודית עם הרל"י לקידום תוכנית לחיזוק הקשר לירושלים – משרד ראש הממשלה, 2025. | רכש ממשלתי / נתון מנהלי | מקור-יחיד | מינהל הרכש הממשלתי |
| חוק־יסוד: לימוד תורה אושר סופית ב־13 ביולי 2026; הכנסת מציגה אותו כחוק הקובע שלימוד תורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. | חוק יסוד / מקור רשמי | מאומת | הכנסת – חוק יסוד: לימוד תורה |
| בדיוני חוק־יסוד: לימוד תורה ביוני–יולי 2026 הוצגו הסתייגויות משפטיות ותקציביות לגבי משמעותו, לרבות שאלת השפעתו על חובת הגיוס. | דיוני ועדה / מקור רשמי | מאומת | ועדת הכנסת – הכנה לקריאה שנייה ושלישית |
| מכינת "בני דוד" בעלי מופיעה ברשימת המכינות המוכרות לשנת 2025–2026 בשלוחות עלי, מעלה אפרים, בני ראם ועין צורים. | רשימת מוסדות מוכרים / מקור רשמי | מאומת | רשימת המכינות המוכרות – gov.il |
| מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת קובע שמכינת "בני דוד" בעלי הייתה המכינה הקדם־צבאית הראשונה, שהוקמה ב־1987, ומגדיר את יעד המכינות כהכנה לשירות משמעותי ופיקוד בצה"ל. | מסמך ממ"מ / מקור רשמי | מאומת | מכינות קדם־צבאיות משותפות לחילונים ולדתיים |
| פקודת השירות המשותף בצה"ל קובעת כי המדיניות מושתתת על צה"ל כצבאה של מדינה יהודית ודמוקרטית ועל שירות בני כל המינים, הדתות והעדות. | פקודת מטכ"ל / מקור רשמי | מאומת | פקודת השירות המשותף 33.0207 |
| מבקר המדינה, בדוח על חינוך בצה"ל, מתעד מחלוקת סביב הרחבת תפקידי הרבנות הצבאית וחינוך יהודי בצבא בתקופת הרבצ"ר אביחי רונצקי; הדוח כולל ציטוט של הרמטכ"ל דן חלוץ כי "הרב הצבאי הראשי הוא הרב של כל הצבא" – מבקר המדינה, 2012. | דוח ביקורת רשמי | מאומת | מבקר המדינה – היבטים בנושא החינוך בצה"ל |
| מחקר מדיניות 139 של המכון הישראלי לדמוקרטיה מנתח את שיח ה"הדתה" והממלכתיות בצה"ל ואת הטענות בדבר מעמד הדתיים והדת בצבא. | מחקר מדיניות | מקור-יחיד | ממלכתיות, "הדתה" ודתיים בצה"ל |
| דוח שמגר כלל רכיבים גלויים וחסויים; לפי ynet, 28 במרץ 1996, הוועדה קיימה 61 ישיבות ושמעה 72 עדים. החלק החסוי רלוונטי לבדיקת טיפול המדינה באיום אידיאולוגי־פוליטי, אך אינו זמין לציבור במלואו. | מקור עיתונאי על מסמכים חסויים | מקור-יחיד | ynet – ועדת שמגר ורצח רבין |
| פסקי דין בענייני יגאל עמיר מאשרים את הרשעתו ברצח ראש הממשלה יצחק רבין ובפציעת המאבטח יורם רובין; ההקשר של "דין רודף" מופיע במחקרים ובדיווחים אך לא כקביעה שיפוטית מרכזית בפסקי הדין המצוטטים כאן. | פסיקה / מקור משפטי משני | מאומת | פסקדין – עע"א 4714/04 |
| סקר Pew שנערך בישראל באוקטובר 2014–מאי 2015 מצא שסוגיית העדפת הלכה או דמוקרטיה מחלקת קבוצות יהודיות בישראל; בקרב חרדים שיעור גבוה תמך בקדימות ההלכה, ובקרב חילונים שיעור גבוה תמך בקדימות עקרונות דמוקרטיים. | סקר דעת קהל / מקור ראשוני | מאומת | Pew Research Center – Religion, politics and public life in Israel |
| סיכום שנתי של שב"כ ל־2015 מתעד עלייה בחומרת פיגועי טרור יהודי ובמספר הנפגעים, ופענוח אירועים כגון דומא והצתות אתרי דת. | דוח שב"כ / מקור רשמי | מאומת | שב"כ – סיכום שנתי 2015 |
| דוח ששון על המאחזים הבלתי מורשים, מרץ 2005, מתועד במסמך ממ"מ הכנסת: לפי עיקרי הדוח, רשויות ציבוריות היו מעורבות בהקמת מאחזים ללא סטטוס תכנוני כדין, והאכיפה תוארה כבלתי אפקטיבית. | דוח ממשלתי / סקירת ממ"מ | מאומת | ממ"מ הכנסת – תופעת הבנייה הבלתי חוקית בישראל |
| מחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה על אי־ציות בציונות הדתית קושר בין מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, הקמת גוש אמונים ב־1974 ותיאולוגיה פוליטית היונקת מכתבי הרב קוק והרצי"ה קוק. | מחקר מדיניות | מקור-יחיד | אי־ציות בציונות הדתית – IDI |
על היבט "מקורות מסווגים" נמצאו מעט מקורות זמינים: החומר המרכזי הוא החלקים החסויים של ועדת שמגר ושב"כ, שאינם פתוחים במלואם; לכן יש להצליב את הסקירות הגלויות עם פסיקה, פרוטוקולים ודוחות רשמיים לפני קביעות על קשר סיבתי בין משיחיות, הסתה, מדיניות ממשלתית ואלימות פוליטית: הספרייה הלאומית – דוח ועדת החקירה לעניין רצח רבין.
5. הטיעון הנגדי (steelman), ראיות-נגד ומחלוקות
- טענה נגדית: מאומת הטענה שהמשיחיות/הלכתיות "התבססה בקרב חלקים נרחבים" מוגבלת: בסקר Pew, מרץ 2016, רוב היהודים בישראל – 62% – העדיפו עקרונות דמוקרטיים על פני הלכה במקרה של התנגשות; רק כרבע העדיפו הלכה. Pew Research Center, מרץ 2016.
הפרכה/הקשר: מאומת מנגד, מדד הדמוקרטיה 2022 של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא שבקרב יהודים יש רוב גדול בזרמים דתיים המבקש חיזוק של הרכיב היהודי: 85% מהחרדים, 77% מהדתיים-לאומיים ו-58.5% מהמסורתיים-דתיים. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2022.
- טענה נגדית: מאומת צה"ל אינו מצהיר על אימוץ סדר יום משיחי; פקודת השירות המשותף מגדירה את צה"ל כצבא של "מדינה יהודית ודמוקרטית", מחייבת שירות של נשים וגברים, ומטילה על מפקדים לשמור על כבוד ואמונה של כלל החיילים. צה"ל, פקודת השירות המשותף.
הפרכה/הקשר: מקור-יחיד לצד זאת, המכון הישראלי לדמוקרטיה תיאר את הפקודה כאיזון שעדיין אינו מיושם באופן מלא, וציין מקרים שבהם נשים נדרשות לפנות מקום או להימנע מפעילות בשל התאמות לחיילים דתיים. המכון הישראלי לדמוקרטיה, ינואר 2019.
- טענה נגדית: מקור-יחיד מחקר מדיניות 139 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שפורסם ב-2019, בחן את טענות ה"הדתה" בצה"ל וטען שאין בסיס מספק לטענה שצה"ל עבר השתלטות דתית כוללת. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2019.
הפרכה/הקשר: מאומת מנגד, מכינת "בני דוד" בעלי מוגדרת באתר מועצת המכינות כמוסד שהכשיר קצינים דתיים רבים; בכך היא מהווה צינור השפעה ממשי של הציונות הדתית לתוך צה"ל, גם אם אין בכך לבדו הוכחת "השתלטות". מועצת המכינות, בני דוד.
- טענה נגדית: מקור-יחיד הרב אלי סדן, ממייסדי "בני דוד", התנגד במאי 2006 להפעלת כוח של מיעוט נגד רוב בעת פינוי עתידי, וכתב שמיעוט אינו רשאי "ללכת בכוח נגד הרוב". ynet, מאי 2006.
הפרכה/הקשר: מקור-יחיד אותו סדן חתם/יזם במרץ 2026 מכתב נגד שילוב נשים ברק"ם, בטענה שהדבר מנוגד להלכה ולפקודת השירות המשותף; זו ראיה לכך שהקו הממלכתי אינו מונע עימותים הלכתיים עם מדיניות צה"ל. ynet יהדות, מרץ 2026.
- טענה נגדית: מאומת ברצח רבין, המסלול הפלילי הרשמי התמקד ביגאל עמיר, באחיו חגי עמיר ובדרור עדני; אין הרשעה פלילית של "ממסד רבני" כמארגן הרצח. פסקדין, עע"א 4714/04.
הפרכה/הקשר: מאומת ועדת שמגר קבעה במרץ 1996 שהיו התרעות גוברות על אפשרות שיהודי קיצוני ירצח את ראש הממשלה, ובשיח הציבורי-הלכתי של התקופה הופיעו "דין רודף" ו"דין מוסר"; עמיר עצמו השתמש בהצדקות הלכתיות, גם אם לא הוכחה שרשרת פקודה רבנית פלילית. JTA, מרץ 1996, ynet, נובמבר 2019.
- טענה נגדית: שנוי-במחלוקת בצלאל סמוטריץ הציג ב-2019 רצון שמדינת ישראל תתנהל לפי "משפט התורה", אך סייג זאת בהתאמה למציאות מודרנית ולחברה הקיימת; ב-2026 אף הציג את מאבקו ביועמ"שית כמאבק להשבת "מדינה דמוקרטית". ישראל היום, יוני 2019, הכנסת, מאי 2026.
הפרכה/הקשר: מקור-יחיד בתוכנית ההכרעה של סמוטריץ, ספטמבר 2017, הוצע להחיל ריבונות ישראלית ביו"ש, לפרק את הרשות הפלסטינית ולעודד "הגירה מרצון" של פלסטינים שאינם מוותרים על שאיפות לאומיות; זה מצביע על תפיסה לאומית-יהודית בעלת מתח עם שוויון אזרחי מלא. מקור ראשון/nrg, ספטמבר 2017.
- טענה נגדית: מאומת חוק יסוד: הלאום, יולי 2018, אינו קובע מדינת הלכה; בהכנתו הוסר סעיף "עליונות פרשנית" שהיה מעניק עדיפות מפורשת לחוק הלאום על חקיקה אחרת, ובג"ץ לא ביטל את החוק. הכנסת, יולי 2018, פסק דין בג"ץ 5555/18, יולי 2021.
הפרכה/הקשר: מאומת נוסח החוק הרשמי קובע שמימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל "ייחודי לעם היהודי" ואינו כולל סעיף שוויון מפורש; לכן הוא משמש ראיה לחיזוק רכיב לאומי-יהודי חוקתי גם בלי מדינת הלכה. חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.
- טענה נגדית: מאומת מפלגת נעם והרב צבי טאו אינם מייצגים רוב עצמאי; ההסכם הקואליציוני מ-27 בנובמבר 2022 נתן לאבי מעוז תפקיד סגן שר ורשות זהות יהודית, אך במסגרת משרד ראש הממשלה ובכפיפות לממשלה. הסכם ליכוד–נעם, נובמבר 2022.
הפרכה/הקשר: מאומת עצם הקמת "הרשות לזהות לאומית יהודית" בהחלטת ממשלה בפברואר 2023, באחריות מעוז, מוכיחה מיסוד ממשלתי של אג'נדה שמקורה במפלגה המזוהה עם הרב טאו. ממשלת ישראל, פברואר 2023.
- טענה נגדית: מקור-יחיד בפרשת סטרוק–רוטמן בדצמבר 2022, נתניהו הצהיר שלא יאפשר אפליה לרעה של להט"בים או פגיעה בזכויות אזרחים; כלומר, גם בתוך הקואליציה הופעל בלם פוליטי פומבי. N12, דצמבר 2022.
הפרכה/הקשר: מאומת עצם דברי סטרוק ורוטמן על האפשרות שלא לתת שירות מטעמי אמונה דתית – כולל רופא או בעל מלון – הציפו ניסיון פוליטי להרחיב חריג דתי בתוך חוק איסור הפליה; לכן הבלם אינו מוחק את כיוון המדיניות שהועלה. כאן/Omny, דצמבר 2022.
סיכום מאזן-הראיות
הטיעון הנגדי מחליש ניסוח גורף שלפיו "המשיחיות השתלטה" על החברה, הממשלה או צה"ל: רוב הציבור היהודי בסקרים אינו מעדיף הלכה על דמוקרטיה, צה"ל מחזיק פקודות ממלכתיות, ולא הוכחה שרשרת פלילית רבנית ברצח רבין. עם זאת, הראיות הנגדיות אינן מבטלות את התזה אלא מסייגות אותה: משנת 2017 ואילך ניכרת נוכחות מוסדית ופוליטית של זרמים דתיים-לאומיים/חרד"ליים בממשלה, בכנסת, במכינות ובשיח הצבאי; קיימות יוזמות רשמיות לזהות יהודית, הצעות להרחבת חריגים דתיים, והתבטאויות על משפט תורה ועל צמצום שאיפות לאומיות פלסטיניות. לכן מאזן-הראיות תומך בתזה מצומצמת: לא התבססות כוללת בציבור הישראלי, אלא התבססות משמעותית במוקדי כוח פוליטיים, חינוכיים וצבאיים מסוימים, עם התנגדות ציבורית ומוסדית ממשית.
6. מה בדקנו ואיך עשינו את זה
- שאלת התחקיר: מאומת בדקנו כיצד רעיונות משיחיים־פוליטיים, בעיקר לאחר 1967, עברו ממסגרות רבניות, ישיבתיות והתיישבותיות אל זירות המדינה: ממשלה, כנסת, צה"ל, חינוך ותודעה ציבורית. נקודת המוצא ההיסטורית היא השפעת מלחמת ששת הימים, הקמת גוש אמונים והתגבשות השסע סביב השטחים, כפי שמתואר במחקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה ובסקירות על גוש אמונים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2007; המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2018; CET / כותר, סקירה היסטורית על גוש אמונים.
- ההשערה הנבדקת – לא מסקנה: שנוי-במחלוקת נבדוק האם זרמים המזוהים עם משיחיות דתית־לאומית התבססו בחלקים משמעותיים בציבוריות הישראלית, והאם הדבר יצר מתח עם ערכים דמוקרטיים, שוויון אזרחי וכפיפות מוסדות המדינה לחוק. לצורך כך נצליב בין מקורות מחקריים על דת ומדינה, עמדות ציבור ביחס ליהודית־דמוקרטית, וחוקי יסוד רלוונטיים: עמדות הציבור לגבי מדינה יהודית ודמוקרטית, המכון הישראלי לדמוקרטיה, נובמבר 2011; דמוקרטיה היא לא התיוונות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2018; חוקי היסוד של מדינת ישראל, אתר הכנסת.
- ניסוח־נגד לבדיקה: מאומת הקריאה הנגדית היא שאין מדובר ב"תופעת משיחיות" אחת, אלא ברצף של עמדות ציוניות־דתיות, שמרניות ולאומיות; חלקן פועלות בתוך כללי המשחק הדמוקרטיים, משתתפות בבחירות, משרתות בצה"ל ומציגות עצמן כמחזקות את המדינה ולא כחותרים תחתיה. לכן נבדוק גם מקורות עצמיים ורשמיים של מוסדות אלה: בני דוד – עלי, אתר רשמי; מועצת המכינות – מידע על מכינות תורניות; פרס ישראל 2016 לרב אלי סדן, מועצת המכינות.
- גבולות התחקיר: מאומת התיק תחום לשנים 1967–2026. בתוך התחום: גוש אמונים; רבני מרכז הרב והרב צבי טאו; מכינת בני דוד ועלי; סמוטריץ', רוטמן, סטרוק ונעם; יחסי ממשלה–כנסת–התיישבות; צה"ל ופקודת השירות המשותף; רצח רבין ודין רודף; חוק הלאום והוויכוח על יהודית־דמוקרטית. מחוץ לתחום: משיחיות יהודית היסטורית לפני 1967, חב"ד כזרם עצמאי אלא אם נוגעת ישירות למדיניות ישראלית, ותיאולוגיה שאינה מתורגמת לפעולה פוליטית. מקורות מסגרת: פקודת השירות המשותף, אתר צה"ל, דצמבר 2017; חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, הכנסת, יולי 2018; פסק דין בעניינו של יגאל עמיר, פסקדין.
- מפת־הכיסוי: מאומת התיק יענה על שאלות משנה אלה: מהי משיחיות פוליטית בהקשר הישראלי; אילו מוסדות ורבנים שימשו צינורות הפצה; כיצד הממשלה והכנסת הכירו, תקצבו או שילבו גורמים אלה; כיצד צה"ל מאזן בין שירות דתיים, נשים וסמכות פיקודית; כיצד רצח רבין ודין רודף משמשים מקרה מבחן לקצה האלים של התופעה; ומהן הראיות הנגדיות. מקורות בסיס למיפוי: קווי יסוד והסכמים קואליציוניים, אתר הכנסת; ניתוח ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה־37, המכון הישראלי לדמוקרטיה, דצמבר 2022; הציונות הדתית מתפלגת לשלוש סיעות, אתר הכנסת, נובמבר 2022; משנתו הרוחנית של רבה של מפלגת נעם, מכון הרטמן; תוכנית ההכרעה של סמוטריץ' – סיקור ynet, מרץ 2023; סמוטריץ' ומשפט התורה, ישראל היום, יוני 2019.
המבצר הוא תיעוד שיטתי של המתקפה על הדמוקרטיה הליברלית בישראל ומוסדותיה, ושל האחריות לכך, בתקופת הממשלה השלושים ושבע – החקיקה, המינויים, ההחלטות וההתבטאויות, ומה היו התוצאות. כל תיק מקושר למקורותיו. קראו עוד על הפרויקט ←
פרויקט המבצר התאפשר בזכות תרומה חד-פעמית של הנדבנית שרה פריד, אזרחית ישראלית-אמריקאית. לגב' פריד לא הייתה כל מעורבות בתכני הפרויקט.
צוות המבצר: ענת סרגוסטי, מיקי רוזנטל, יואב אנדרמן, עופר גרייצר, אושרי יניב, אמיר שפרלינג ורונית אנטלר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו