אופיר כץ

פרטים אישיים ורקע משפחתי: אופיר כץ נולד ב־19 במאי 1980, גדל ומתגורר בעפולה; נשוי ואב לשניים. פרופיל ערוץ הכנסת מציין תואר ראשון במדעי המדינה/חברה ותקשורת, שירות בצה"ל ושחרור בדרגת סמ"ר ערוץ הכנסת, פרופיל ח"כ אופיר כץ; נתוני כהונתו בכנסת מופיעים גם במאגר הכנסת הפתוחה כנסת פתוחה – אופירכץ. לפי נאום הבכורה שלו בכנסת ב־22 במאי 2019, שפורסם בערוץ 7, משפחת אביו באה מרומניה ומשפחת אמו מעיראק; הוא סיפר כי הוריו "הכירו במקום הכי ישראלי שיש – צבא ההגנה לישראל" ובנו את ביתם בעפולה ערוץ 7, 22.05.2019. מקורות ביוגרפיים נוספים מציינים אב ממוצא רומני ואם ממוצא עיראקי המכלול – אופיר כץ וכן פירוט על סביו מצד האם שעלו מעיראק ב־1951 והשתכנו במעברה בעפולה חוברת אות החלוצים הספרדי, PDF.

השכלה, שירות ועבודות מוקדמות: בפרופיל הכנסת/ערוץ הכנסת נכתב כי כץ הוא בעל תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת ושירת בצה"ל עד דרגת סמל ראשון ערוץ הכנסת. בכתבת N12 על שירותם הצבאי של מועמדי 2021 נכתב: "אופיר כץ: שירות צבאי מלא, השתחרר בדרגת סמל ראשון" N12, בחירות 2021. ב־ynet, בכתבה על חברי הכנסת ה־24, צוין כי לאחר השירות עבד בעבודה מועדפת בפס ייצור חמאה במפעל תנובה בתל יוסף ynet, 2021. בראיון מקור ראשון בנובמבר 2021 סיפר כי הוריו עבדו במפעלים תעשייתיים וכי מגיל 15 עבד "כדי לעזור בבית" – כמוכר בחנות וכמחלק עיתונים בלילה בזמן הלימודים מקור ראשון.

כניסה לליכוד והמעבר לעבודה פוליטית: לפי ערוץ הכנסת, כץ החל פעילות בליכוד בגיל צעיר, הצטרף רשמית בגיל 19, וב־2009 החל לעבוד בלשכת יו"ר האופוזיציה דאז בנימין נתניהו ערוץ הכנסת. בנאום הבכורה, 22 במאי 2019, בערוץ 7, אמר: "בנערותי, בשנת המהפך של 1996, התנדבתי לתנועת הליכוד עליה גדלתי ובה אני חבר מגיל 19" ערוץ 7. בכתבת שקוף מ־3 בנובמבר 2021 צוטט על תחילת עבודתו עם נתניהו: "לא שאלתי אפילו כמה משלמים. שמעתי שמחפשים אנשים לצוות של נתניהו ואמרתי שאני בא" שקוף, 03.11.2021.

תפקידים לפני הכנסת: בשנים 2011–2015 שימש כץ יועץ בכיר לשרת התרבות והספורט לימור לבנת; לאחר מכן שימש ראש המטה המוניציפלי ויועץ בכיר לשר גלעד ארדן במשרד הפנים ובמשרד לביטחון הפנים ערוץ הכנסת. שקוף תיאר ב־3 בנובמבר 2021 את רצף התפקידים: צוות נתניהו ב־2009, יועץ ללימור לבנת וראש מטה של ארדן; כץ צוטט שם על ארדן: "מגלעד למדתי ללמוד את הפרטים לעומק. לבדוק הכל פעמיים" שקוף. גם מקור ראשון תיאר את "הפריצה" שלו ב־2008/2009 בצוות נתניהו, ובהמשך יועץ לבנת וראש מטה ארדן מקור ראשון. לא אותרו במקורות שנבדקו דוחות רשמיים שמייחסים לו כשל אישי בקריירה המוקדמת; מנגד, הסיקור הביוגרפי מציין בעיקר תפקידי מטה ולשכה המכלול.

חבר כנסת בליכוד – אפריל 2019–אוגוסט 2026. כץ נבחר לראשונה לכנסת ה־21 ומכהן ברצף בסיעות הליכוד בכנסות 21–25; מינואר 2023 הוא מתועד גם כיו"ר סיעת הליכוד, ובפרופיל ערוץ הכנסת הוא מוצג כיו"ר הקואליציה, יו"ר סיעת הליכוד ויו"ר ועדת הכנסת ערוץ הכנסת, כנסת פתוחה. בתקופה זו לא כיהן כשר במשרד ממשלתי; לכן ציוני הדרך הביצועיים שלו הם בעיקר פרלמנטריים: חקיקה, ניהול ועדות וקביעת סדרי דיון.

יו"ר הוועדה המיוחדת לתיקון פקודת המשטרה – דצמבר 2022. הוועדה בראשותו אישרה ב־26 בדצמבר 2022 לקריאה שנייה ושלישית את תיקון פקודת המשטרה, שהגדיר את השר לביטחון לאומי כמי שמתווה את מדיניות המשטרה, לרבות סדרי עדיפויות ותוכניות עבודה; בנוסח נכללה חובת פרסום מדיניות השר ודיווח אחת לכנס לוועדת הפנים הודעת הכנסת, 26.12.2022. ביקורת מקצועית: המשנה ליועמ"שית התריע בדיוני ההצעה על "חשש לעצמאות המשטרה", והייעוץ המשפטי התנגד לחלק מהסמכויות בתחום החקירות Ynet, דצמבר 2022.

יו"ר הוועדה המיוחדת לתיקונים בחוק יסוד: הממשלה – מרץ 2023. כץ היה מיוזמי "חוק הנבצרות" וניהל את הוועדה שהכינה אותו; ההסדר קבע כי נבצרות ראש ממשלה תוגדר בעיקר כאי־מסוגלות פיזית או נפשית, ותופעל במסלולים של ראש הממשלה או רוב מיוחס בממשלה/כנסת N12, 5.3.2023. ב־21 במרץ 2023 אושרה ההצעה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית לאחר דחיית 300 הסתייגויות Ynet, 21.3.2023. ביקורת מקצועית: היועמ"שית גלי בהרב־מיארה כתבה שההסדר "מעורר קשיים משפטיים ומעשיים"; בג"ץ קבע ב־3 בינואר 2024, ברוב 6–5, שהחוק יחול רק מהכנסת הבאה בשל מאפיינים פרסונליים N12, 3.1.2024.

יו"ר ועדת הכנסת – ינואר 2023–אוגוסט 2026. כץ נבחר לתפקיד ב־4 בינואר 2023; ועדת הכנסת עוסקת בתקנון, חסינות, סדרי הבית, הרכב ועדות, העברת הצעות בין ועדות וקביעת סדרי דיון הודעת הכנסת, 4.1.2023, דף הוועדה. החלטות מרכזיות: במרץ 2026 הוועדה קבעה סדרי דיון מיוחדים לפי סעיף 98 לחמש הצעות חוק תקציב והסדרים, כולל 30 הסתייגויות בסעיפי התקציב ושלוש הצבעות לכל סעיף תקציבי הכנסת, 25.3.2026; היא דחתה טענות "נושא חדש" בסעיפים 52–63 לחוק התוכנית הכלכלית 2026 בנושא תחרות בשירותים בנקאיים ועדת הכנסת, 18.3.2026; ובדיוני חוק ההסדרים 2026 החליטה שרפורמת החלב תישאר בחוק ההסדרים ותידון בוועדה למיזמים ציבוריים ועדת הכנסת, 2026. ביקורת מקצועית: היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק אמרה שחלק מסעיפי ההסדרים "הקשר שלהם לתקציב קלוש" ושחקיקה שנועדה לעקוף כנסת או פסק דין צריכה להתפצל להליך רגיל ועדת הכנסת, 2026.

יו"ר הקואליציה ויו"ר סיעת הליכוד – ינואר 2023–אוגוסט 2026. בתפקיד זה קידם חקיקות קואליציוניות בעלות השפעה מוסדית: "חוק דרעי 2" – תיקון לחוק יסוד: הממשלה שנועד לצמצם ביקורת שיפוטית על מינוי שרים – אושר בטרומית ב־22 בפברואר 2023 ברוב 62 מול 53 הכנסת, 22.2.2023; הייעוץ המשפטי התנגד וטען שהצעת החוק תמנע ביקורת על מינויים גם במקרים פליליים חרדים10, מרץ 2023. ביולי 2026 הוועדה בראשותו אישרה לקריאה שנייה ושלישית תיקון מימון מפלגות לבחירות לכנסת ה־26: תוספת המימון לסיעה הועלתה ל־1.4 יחידות מימון, ומפלגות חדשות יוכלו לקבל מקדמה של 2 יחידות מימון בכפוף לערבות הכנסת, 12.7.2026. ביקורת מקצועית/תקציבית: כלכליסט דיווח ביולי 2026 שהיועמ"שית לכנסת בלמה ניסיון לקדם לפני פיזור הכנסת הסדר שנגע לחובות "ימינה" בסך כ־15 מיליון ש"ח, ובמקביל דובר על הקלות מימון מפלגות בהיקף כ־33 מיליון ש"ח כלכליסט, יולי 2026.

יוזמות חקיקה חברתיות וביטחוניות כח"כ בכיר. בתחום הגיל הרך קידם תיקון לחוק המצלמות: ב־4 בנובמבר 2024 ועדת החינוך אישרה הצעה שתאפשר צפייה בזמן אמת או צפייה עתית במעונות, רק בהסכמה מלאה של ההורים ובמסלול וולונטרי הכנסת, 4.11.2024. ביקורת מקצועית וציבורית: סגנית היועמ"שית של משרד החינוך אמרה שהמשרד לא ינהל את מערכת היחסים הטכנית בין מעון להורים, ומנכ"ל התאחדות המעונות הפרטיים כינה את החוק "פופוליסטי והזוי" הכנסת, 4.11.2024; לפי דיווח אחר, הפיקוח כלל כ־39 אנשי פיקוח על כ־22 אלף מסגרות Ynet, 2024. ביולי 2025 קידם עם יוראי להב הרצנו הצעה להכפלת תקציבי תמיכה בגופים למען נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה; נציג האוצר העריך את העלות בכ־80 מיליון ש"ח בשנה והעיר שהמקורות התקציביים שהוצגו אינם מספיקים הכנסת, 7.7.2025.

עמדת הכוח המרכזית של כץ בשנים 2023-2026 הייתה פרלמנטרית ולא מיניסטריאלית: יו"ר הקואליציה, יו"ר סיעת הליכוד ויו"ר ועדת הכנסת – גוף שתפקידיו כוללים המלצות על הרכב הוועדות ויושבי-הראש שלהן, חסינות חברי כנסת וסדרי הבית (ערוץ כנסת – פרופיל אופיר כץ; ערוץ כנסת – ועדת הכנסת). לכן לא אותרו בתקופה שנבדקה מינויים של מנכ"לים/סמנכ"לים בשירות המדינה או עזיבת דרג מקצועי במשרד ממשלתי בעקבות כניסתו לתפקיד; זירת ההשפעה הייתה בעיקר חלוקת ועדות, קידום יושבי-ראש ועדות, וקביעת ועדות מיוחדות בכנסת.

ינואר 2023 – הקמת מנגנון הוועדות בכנסת ה-25: ב-2 בינואר 2023, בוועדה המסדרת בראשות כץ, נדונה חלוקת ועדות הכנסת ויושבי-הראש; היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, ביקרה את הקואליציה על כך שפירוט הצעת החלוקה הועבר רק בפתיחת הדיון ולא מראש (חדשות הכנסת, 2.1.2023). ב-4 בינואר 2023 נבחר כץ פה אחד ליו"ר ועדת הכנסת; הוא אמר אז: "הוועדה הזאת היא הלב הפועם של הכנסת" (חדשות הכנסת, 4.1.2023).

מינויים והחלפות של יושבי-ראש ועדות: ב-20 בינואר 2025 המליצה ועדת הכנסת בראשות כץ על מינוי גלעד קריב לוועדת העלייה והקליטה, ניסים ואטורי לוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, ויאסר חוג'יראת לוועדת המדע והטכנולוגיה (חדשות הכנסת, 20.1.2025). ב-3 בנובמבר 2025 המליצה הוועדה שוב על שורת יושבי-ראש ועדות, ובמקביל אישרה כי ועדת החוקה תדון בהצעת חוק לפיצול תפקיד היועמ"ש (חדשות ועדת הכנסת, 3.11.2025). ב-8 באפריל 2025 נבחר כץ עצמו לנציג הכנסת בוועדה לבחירת נציב תלונות הציבור על השופטים, ובאותו דיון המליצה ועדת הכנסת למנות את צביקה פוגל ליו"ר הוועדה לביטחון לאומי (חדשות הכנסת, 8.4.2025).

ועדת הכספים – מינוי עצמי זמני ומינוי מילביצקי: ב-16 ביולי 2025 המליצה ועדת הכנסת למנות את כץ ליו"ר ועדת הכספים; כץ נימק: "אני מציע את עצמי ע"מ שנוכל לסיים את העבודה בוועדה" סביב מתווה פיצויים (חדשות הכנסת, 16.7.2025). ב-29 ביולי 2025 המליצה ועדת הכנסת למנות את ח"כ חנוך מילביצקי ליו"ר ועדת הכספים, ברוב 9 מול 6, חרף מחאות האופוזיציה שביקשה להקפיא את המינוי עד בירור החשדות נגדו (חדשות הכנסת, 29.7.2025); ועדת הכספים אישרה סופית את ההמלצה באותו יום (חדשות הכנסת, 29.7.2025). לפי Ynet, המינוי אושר למרות חשדות בעבירות מין וחקירה, וכץ נמנה עם התומכים בהצבעה (Ynet, 29.7.2025).

משמעת סיעתית כמנגנון כוח: ביוני 2023, לאחר התמודדות ח"כ טלי גוטליב לוועדה לבחירת שופטים בניגוד לעמדת הקואליציה, כץ הודיע על סנקציות: הסרתה מוועדות, חסימת הצעות חוק ודיבור בשם הליכוד במליאה (N12, 15.6.2023; חדשות 13, 15.6.2023). ב-18 ביוני 2023 היועצת המשפטית לכנסת השיבה לפניית גוטליב בעניין המגבלות, ובמסמך הרשמי נזכר כי כץ הוא יו"ר ועדת הכנסת ויו"ר הקואליציה (היועצת המשפטית לכנסת, 18.6.2023).

התערבות ייעוץ משפטי בנוהלי שליטה בוועדות: ב-8 בינואר 2025 פרסמה היועצת המשפטית לכנסת מכתב על החלפת נציגי סיעה בוועדה, בעקבות ניסיון להחליף את אלמוג כהן בלימור סון הר-מלך בוועדת העבודה והרווחה; המכתב מפרט כי החלפת חבר ועדה מחייבת הודעה בכתב וכניסתה לתוקף רק לאחר הודעה במליאה, וכי כץ מסר את ההודעה במליאה רק לאחר השלמת ההליך (היועצת המשפטית לכנסת, 8.1.2025).

נציב שירות המדינה ומנגנון המינויים הבכיר: ב-7 בינואר 2026 אישרה המליאה בקריאה טרומית את הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) של עמית הלוי ואופיר כץ, שנועדה לקבוע כי מינוי נציב שירות המדינה לא יחייב מכרז או הליך תחרותי (חדשות הכנסת, 7.1.2026). לפי Ynet, ההצעה הוגשה לאחר שבג"ץ פסל את מועמד הממשלה לנציב, ובניגוד לעמדה שדרשה הליך תחרותי (Ynet, 2025); לפי ישראל היום, היועצת המשפטית לממשלה התנגדה להצעת הלוי-כץ בטענה לפוליטיזציה של שירות המדינה ולחשש ממינויים בלתי הולמים (ישראל היום, 2025).

חקיקת מינויים/כשירות שרים וחסימת ביקורת שיפוטית: בפברואר-מרץ 2023 הוקמה ועדה מיוחדת בראשות כץ לתיקון חוק-יסוד: הממשלה, שמטרתו להבהיר כי בג"ץ לא מוסמך לבקר מינויים של שרים למעט תנאי כשירות פורמליים (חדשות ועדת הכנסת, 2023; חדשות הכנסת, 1.3.2023). בפברואר 2026 ועדת הכנסת אישרה להקים מחדש את הוועדה המיוחדת בראשות כץ; היועמ"שית לכנסת אמרה שנדרש דיון מחודש בשל שינויי חקיקה ופסיקה מאז 2023 (חדשות הכנסת, 23.2.2026).

1. 9 בפברואר 2020 – תגובה לפסק הדין בעניין היבא יזבק, מקור ראשון. לאחר שבית המשפט העליון הפך את החלטת ועדת הבחירות המרכזית ואיפשר לח"כ היבא יזבק להתמודד בבחירות לכנסת ה־23, כץ, שהיה מגיש בקשת הפסילה, אמר: "בית המשפט העליון נהג בסלחנות יתרה ומוגזמת". ההקשר המלא: תגובה לפסק הדין בבקשת הפסילה, בטענה שיזבק תמכה במחבלים וברוצחים; מקור עיקרי: מקור ראשון – החלטת בג"ץ בעניין יזבק; מקור רקע פרוצדורלי: פרוטוקול ועדת הבחירות המרכזית בעניין יזבק. (makorrishon.co.il)
2. 28 ביולי 2021 – מליאת הכנסת / דיווח ברדיו קול חי־אמס. לאחר שהקואליציה הצביעה נגד הצעת החוק של כץ לפסילת מועמדים או רשימות המביעים תמיכה בטרור, כץ אמר: "קואליציית "עשר מעלות ימינה", כל כך מפחדת לאבד את רשת הביטחון של תומכי הטרור". ההקשר המלא: הצעת חוק שנועדה להעביר את סמכות הפסילה לוועדת הבחירות המרכזית ולהגביל התמודדות של תומכי טרור; מקור עיקרי: אמס- נפילת החוק לפסילת תומכי טרור; מקור רקע להצעות חוק דומות בכנסת ה־24: מסמך הצעת חוק באתר הכנסת. (emess.co.il)
3. 13 באפריל 2022 – תגובה לדרישה לפתוח בחקירה נגד איימן עודה, JDN. לאחר פרסום סרטון שבו איימן עודה קרא לשוטרים ערבים להשליך את נשקם, כץ פנה ליועצת המשפטית לממשלה ודרש חקירה; בתגובה לאי־פתיחת חקירה אמר: "עודה צריך לשבת בכלא". ההקשר המלא: כץ טען לעבירות הסתה והמרדה ותקף את מערכת המשפט על אי־תגובה; מקור עיקרי: JDN- מעקבאחרפנייתכץליועמ"שית; מקור רקע על עמדות עודה סביב אסירים פלסטינים: כיפה – איימן עודה והאסירים. (jdn.co.il)
4. 25 במאי 2022 – עימות במליאת הכנסת עם עופר כסיף, ynet. במהלך עימות סביב הצעת כץ לשלילת אזרחות ממחבלים, ולאחר שכץ הזכיר תיעוד שבו כסיף נראה מכה שוטר, כץ אמר לכסיף: "בפעם הבאה אולי תיפול על שוטר לא מאופק". ההקשר המלא: חילופי דברים בין כץ לבין ח"כי הרשימה המשותפת עופר כסיף וסאמי אבו שחאדה; מקור עיקרי: ynet – עימות כץ־כסיף במליאה; מקור רקע נוסף על שימושי כץ בביטויי הסתה/פגיעה בהקשרים פרלמנטריים: ערוץ 14 – כץ נגד יאיר גולן. (ynet.co.il)
5. 12 בדצמבר 2022 – דיון על החלפת יו"ר הכנסת, News1. בעימות עם האופוזיציה סביב סדרי הכנסת והעברת השליטה הפרלמנטרית לאחר הבחירות, כץ השיב לח"כ נעמה לזימי: "הציבור שלח אתכם הביתה ואנחנו נשלוט". ההקשר המלא: דיון על דחיית ההצבעה להחלפת יו"ר הכנסת, בתקופת המעבר לאחר בחירות 2022; מקור עיקרי: News1 – ההצבעה על יו"ר הכנסת נדחתה; מקור רקע על חלוקת הוועדות באותה תקופה: ynet – ועדה מסדרת והקצאות לאופוזיציה. (news1.co.il)
6. 13 במרץ 2023 – ראיון ל־103FM ודיווח באתר בחזית. על רקע הדיונים בחוק הנבצרות ובמעמד היועצת המשפטית לממשלה, כץ אמר על גלי בהרב־מיארה: "היא חושבת שהיא השריף של המדינה". ההקשר המלא: כץ טען שאין מנדט פוליטי ליועמ"שית, ביקר את עמדותיה ביחס לחקיקת הממשלה, והוסיף כי אינה אמורה להכתיב את סדר היום הנבחר; מקור עיקרי: בחזית – כץ נגד היועמ"שית; מקור משפטי־רקע לעתירות חוק הנבצרות: עתירת חוק הנבצרות – נספחים. (bahazit.co.il)
7. 30 בינואר 2024 – ועדת הכנסת על הדחת עופר כסיף, ynet. בדיון בבקשה להפסקת כהונתו של ח"כ עופר כסיף, כץ אמר: "מבחינת האיש הזה שלא יהיה צבא וששכנים שלנו יאכלו אותנו חיים". ההקשר המלא: כץ נימק תמיכה בהדחת כסיף על רקע חתימתו על עצומה שתמכה בהליכים נגד ישראל בהאג והאשמות כלפי צה"ל; מקור עיקרי: ynet – ועדת הכנסת הצביעה בעד הדחת כסיף; מקור מקביל: N12 – ועדת הכנסת והדחת כסיף. (ynet.co.il)
8. 27 ביוני 2025 – תגובה לדחיית בקשת נתניהו לדחות עדות, בחדרי חרדים. לאחר שבית המשפט המחוזי דחה בקשה לדחות את עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כץ אמר: "הפער המטורף וגודל הניתוק בין המציאות הישראלית ההיסטורית לבין מערכת המשפט". ההקשר המלא: תגובות בכירי קואליציה נגד בית המשפט והפרקליטות סביב משפט נתניהו, זמן קצר אחרי מבצעי ישראל מול איראן; מקור עיקרי: בחדריחרדים- מתקפתהקואליציהעלמערכתהמשפט; מקור מקביל: כלרגע- מתקפתהקואליציהעלמערכתהמשפט. (bhol.co.il)
9. 24 ביוני 2025 – ועדת הכנסת בעניין הדחת איימן עודה, כיכר השבת. במהלך דיון בבקשה להפסקת כהונתו של ח"כ איימן עודה, כץ אמר לו: "אתה מחבל, ארכי מחבל". ההקשר המלא: דיון בוועדת הכנסת בעקבות התבטאויות עודה בזמן מלחמת חרבות ברזל ובטענה שתמך בטרור; מקור עיקרי: כיכר השבת – עימות כץ־עודה בוועדת הכנסת; מקור מקביל: סרוגים – כץ מטיח בעודה. (kikar.co.il) "ישראל נלחמת בשבע חזיתות – איימן עודה הוא החזית השמינית".: חרדים10 – כץ לאיימן עודה; מקור ביקורתי־רקע מהצד המתנגד להליך: זו הדרך / מק"י – גיליון 25 ביוני 2025. (ch10.co.il)
10. 30 ביוני 2025 – ועדת הכנסת, פרוטוקול רשמי באתר כנסת פתוחה. בדיון ההמשך שבו ועדת הכנסת אישרה את בקשת הדחת עודה ברוב 14 מול 2, כץ אמר: "איימן עודה היה צריך להירקב בכלא ולא לשבת פה". ההקשר המלא: לפני ההצבעה טען כץ שעודה הוא אויב מר ותומך קבוע בטרור, ופנה לסיעות האופוזיציה לתמוך במליאה ברוב של 90 ח"כים; מקור עיקרי: כנסת פתוחה – פרוטוקול ועדת הכנסת 30.6.2025; מקור מקביל לדיווח הכותרת: רוטר – ועדת הכנסת אישרה את הדחת עודה. (oknesset.org)
11. 14 ביולי 2025 – מליאת הכנסת / דברי הכנסת, פרוטוקול שהופץ בסקריבד. לאחר נאום של איימן עודה במליאה, כץ אמר: "הנאום הזה ששמענו עכשיו – ככה נשמע מחבל בחליפה". ההקשר המלא: נאום במליאה במסגרת הדיונים סביב חוק ודיונים הקשורים בעודה, חמאס והליך ההדחה; מקור עיקרי: Scribd – תמלילי הכנסת 14.7.2025; מקור רקע על הדיון המקדים בוועדת הכנסת: כנסת פתוחה – פרוטוקול ועדת הכנסת 24.6.2025. (scribd.com)
12. 14 בינואר 2026 – ראיון ברדיו גלי ישראל. על רקע דיון בבג"ץ בעניין אפשרות הדחת השר איתמר בן גביר, כץ אמר: "עצם זה שיש דיון על משהו שאין חוק בספר החוקים המאפשר להם בכלל לדון בו – זו הפיכה". ההקשר המלא: כץ נשאל אם הממשלה תלך לאי־ציות במקרה שבג"ץ יורה לפטר את בן גביר, והשיב כי אם בג"ץ יביא למשבר חוקתי – הקואליציה תהיה שם; מקור עיקרי: גליישראל- כץעלבג"ץובןגביר; מקור רקע מוסדי על מהלכי החקיקה והמערכת המשפטית בתקופה: המכון הישראלי לדמוקרטיה – צעדימושבהחורף. (gly.co.il)
13. 7 באוגוסט 2026 – ראיון ברדיו גלי ישראל / דיווח בסרוגים. בהתייחסות לבחירות הקרובות ולתחושת מצביעי ימין שלא הושלמו כל השינויים במערכת המשפט, כץ אמר: "אם מצביעי הימין יתייאשו – היועמ"שית ומערכת המשפט עמדו במשימה שלהן". ההקשר המלא: קריאה למצביעי ימין שלא לוותר על הרפורמות המשפטיות והמשילותיות; מקור עיקרי: סרוגים – כץ על היועמ"שית ומערכת המשפט; מקור רקע על עמדתו כלפי היועמ"שית ביוני 2026: רדיודרום- כץעלפיצולתפקידהיועמ"ש. (srugim.co.il)
14. 16 באוגוסט 2026 – פודקאסט ynet 120 ואחת. בראיון לקראת פריימריז בליכוד ובהתייחס לרפורמה המשפטית, כץ אמר: "היינו עדינים מדי ברפורמה. אחרי הבחירות נלך עד הסוף". ההקשר המלא: כץ דחה את הטענה שההתנגדות הציבורית לרפורמה הייתה רחבה כפי שתוארה בתקשורת, וטען שהמשך השינויים במערכת המשפט יהיה נושא מרכזי אחרי הבחירות; מקור עיקרי: ynet – ראיון 120 ואחת עם אופיר כץ; מקור רקע על טענתו כלפי האופוזיציה במרץ 2026: גליישראל- כץעלהאופוזיציהוחוקהגיוס. (ynet.co.il)

תחקירים ובדיקות עיתונאיות על דפוסי פעולה פרלמנטריים ב-27 בדצמבר 2023 פרסם שבי גטניו ב"שקוף" את התחקיר "התרגיל המסריח של אופיר כץ: כיבה מצלמות והעלים מהפרוטוקול את דברי משפחות החטופים", על ישיבת ועדת הכנסת מ-18 בדצמבר 2023 בנושא חוק גירוש משפחות מחבלים; לפי הפרסום, כץ סגר את הדיון לתקשורת וחלק מדברי משפחות חטופים לא הופיעו בפרוטוקול. באותו פרסום צוטט כץ: "אנחנו יודעים מה קורה כשיש מצלמות" – 27 בדצמבר 2023, שקוף, קישור.

ב-2 בינואר 2024 פרסם "שקוף" בדיקה רחבה יותר, "מסימני המלחמה: ועדות הכנסת פחות שקופות לציבור", שבה סווגה אותה ישיבה ככזו ש"הוגבל[ה] חלקית באופן לא ראוי".

ב-31 ביולי 2025 פרסם "העין השביעית" כי ארגון העיתונאים ותא כתבי הכנסת פנו לכץ בטענה שלשכתו מחרימה עיתונאים ביקורתיים ומונעת מהם הודעות ציבוריות; אותו עניין דווח גם ב-30 ביולי 2025 באתר ice: "אופיר כץ מסתבך? ארגון העיתונאים טוען להפליה מצד לשכת אופיר כץ". (shakuf.co.il)

הליכים חוקתיים בבג"ץ – חוקי יסוד שקידם/ניהל: ב-2023 כץ עמד בראש הוועדה המיוחדת שדנה ב"חוק דרעי 2" ובחוק הנבצרות. ב-1 במרץ 2023 פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה חוות דעת לוועדה בראשותו נגד הצעת חוק יסוד: הממשלה – ביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי, בטענה שהיא פרסונלית ונועדה לאפשר את חזרת אריה דרעי לתפקיד שר; "שקוף" סיקר זאת ב-1 במרץ 2023 בכתבה "הקואליציה ניסתה להסתיר את הפיל שבחדר", ואתר הכנסת דיווח ב-2 במרץ 2023 על דיון הוועדה בראשות כץ: "הוועדה המיוחדת המשיכה הבוקר לדון…". לגבי חוק הנבצרות, אתר הכנסת דיווח ב-12 במרץ 2023 כי כץ אמר בוועדה: "אין דבר כזה בשום מדינה שיועצת משפטית מוציאה רה"מ לנבצרות שלא מטעמי בריאות" – 12 במרץ 2023, הכנסת, קישור. בג"ץ 2412/23 קבע ב-3 בינואר 2024, ברוב של 6 מול 5, כי תיקון הנבצרות ייכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה; המכון הישראלי לדמוקרטיה סיכם זאת ב-5 בינואר 2024: "פסיקתבג"ץבענייןחוקהנבצרות". (shakuf.co.il)

"חוק טבריה" – עתירה ופסק דין: ביוני-יולי 2023 כץ היה מעורב בקידום הצעת החוק שאפשרה ליו"ר ועדה קרואה להתמודד בבחירות לרשות המקומית. בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד החוק מצוטט כץ מפרוטוקול ועדת הכנסת מ-5 ביוני 2023: "לכן אני חתום על החוק הזה ועומד מאחוריו. אני אשמח שנקדים את הדיון כדי שיהיה רלוונטי גם לבחירות הקרובות" – 5 ביוני 2023, ועדת הכנסת, עתירת חוק טבריה. ב-26 ביולי 2023 דווח ב-ynet כי היועמ"שית ביקשה להחיל את החוק רק מהבחירות הבאות בטענה שמדובר בשינוי כללי המשחק בתקופת בחירות: "היועמ"שית נגד החוק שמסייע למקורב של דרעי בטבריה". ב-30 ביולי 2023 קבע בג"ץ פה אחד כי החוק יחול רק מהבחירות הבאות, ולכן בועז יוסף לא יוכל להתמודד בבחירות הקרובות בטבריה; כך דווח ב"כלכליסט": "בג"ץ הכריע פה אחד". (mqg.org.il)

הליכי הדחה וחסינות בכנסת: ב-2024 כץ ניהל כיו"ר ועדת הכנסת את הליך הדחת ח"כ עופר כסיף לפי סעיף 42א לחוק יסוד: הכנסת. אתר הכנסת דיווח ב-29 בינואר 2024 על פתיחת הדיון ועל דברי כץ: "הבוקר נשים סוף לחופש לפעול נגד מדינת ישראל" – 29 בינואר 2024, הכנסת, קישור. ב-19 בפברואר 2024 דווח רשמית כי מליאת הכנסת דחתה את הצעת ועדת הכנסת להפסקת כהונתו של כסיף: "נדחתה הצעת ועדת הכנסת"; ynet וגלובס סיקרו את המחלוקת המשפטית וההתנגדות של הייעוץ המשפטי: "הוועדה הצביעה בעד הדחת עופר כסיף", "במקום להדיח את ח"כ עופר כסיף אפשר להסיר את חסינותו?".

ב-2026 כץ ניהל גם את דיוני החסינות של ח"כ טלי גוטליב: ב-9 ביוני 2026 דווח באתר הכנסת על עמדת היועמ"שית נגד החסינות ועל דברי כץ בדיון: "ועדת הכנסת המשיכה לדון בבקשת חה"כ טלי גוטליב"; ב-15 ביוני 2026 ועדת הכנסת קיבלה את בקשת החסינות ברוב 11 מול 3: "ועדת הכנסת קיבלה את בקשתה"; וב-17 ביוני 2026 מליאת הכנסת אישרה חסינות מפני דין פלילי: "מליאת הכנסת אישרה קביעת חסינות". (main.knesset.gov.il)

סתירה 1 – הרפורמה המשפטית: "לא נוריד" מול "היינו עדינים מדי". לפני: בפברואר 2023, בריאיון ל־ynet radio, כץ אמר: "אנחנו לא מוכנים להוריד דברים מהרפורמה… בגלל שיש הפגנות ומחאה זה לא אומר שאנחנו צריכים להוריד דברים מהרפורמה" ynet; במרץ 2023 אמר בערוץ 14: "אם נכנע היום – נכנע לאורך כל הדרך" ערוץ 14. אחרי: באוגוסט 2026, בפודקאסט "120 ואחת" של ynet, אמר: "היינו עדינים מדי ברפורמה. אחרי הבחירות נלך עד הסוף" ynet. במקביל, בפברואר 2023 כבר דחה הצבעה על "חוק דרעי 2" "לבקשת הנשיא" ובשם "המשך הידברות" חדשות 13.

סתירה 2 – ריבונות ביו"ש: קריאה "בהקדם" מול הקפאה בהנחיית נתניהו. לפני: ב־23 ביולי 2025, במליאה, כץ הציג בשם הקואליציה את ההחלטה: "הכנסת קוראת לממשלת ישראל לפעול בהקדם להחלת הריבונות, המשפט, השיפוט והמינהל הישראלי" ביהודה, שומרון ובקעת הירדן ערוץ הכנסת; באותו יום נרשמה הצבעתו בעד הצעת הסיכום בנושא מעקב כנסת. אחרי: ב־23 באוקטובר 2025, לאחר לחץ אמריקאי, כץ הודיע: "ראש הממשלה הנחה אותי לא לקדם את הצעות אלו עד להודעה חדשה" וואלה.

סתירה 3 – חרמות: נגד החרמת נתניהו והליכוד, מול הדרת עיתונאים. לפני: ב־22 ביוני 2022, בערוץ 7, כץ תקף את מי ש"מחרימים את נתניהו, מחרימים מעל מיליון מצביעי ליכוד" ערוץ 7. אחרי: ב־30 ביולי 2025, ארגון העיתונאים ותא כתבי הכנסת פנו אליו בדרישה להפסיק "מדיניות הדרה כלפי עיתונאים ספציפיים" מלשכתו; לפי "העין השביעית", החרם כלל כתבי "הארץ", "ג'רוזלם פוסט", כאן 11 ואחרים, וכץ סירב להגיב העיןהשביעית.

סתירה 4 – טלי גוטליב: ענישה משמעתית מול חסינות. לפני: ב־15 ביוני 2023 כץ הטיל על גוטליב סנקציות "עד להודעה חדשה" – הוצאה מוועדות, איסור להעלות הצעות חוק ואיסור לדבר בשם הליכוד – בעקבות "מחיר המרד" N12. ביוני 2024 הוא הדיח אותה ואת משה סעדה מוועדת החוקה כדי לקדם את "חוק הרבנים" ynet, וסעדה השיב: "שום סנקציה או הפחדה לא ישנו את עמדתי האידיאולוגית" ynet. אחרי: ב־15 ביוני 2026 כץ תמך בוועדת הכנסת בחסינות לגוטליב, שנאשמה בחשיפת זהות איש שב"כ N12; ב־17 ביוני 2026, כשהציג את החלטת הוועדה במליאה, תקף את האופוזיציה כמי ש"התחנפו ליושבת הראש שלהם בהרב־מיארה כמו צבא של חסרי חוליות" כלכליסט.

נאמנות לנתניהו ולמשפחתו. במרץ 2023 כץ היה מיוזמי "חוק הנבצרות" ואמר במליאה: "מצביעי המחנה הלאומי בראשות בנימין נתניהו בחרו אותו כקובע מדיניות" כנסת. בנובמבר 2025, בעקבות בקשת החנינה של נתניהו, אמר: "בחירתו של ראש הממשלה נתניהו לבקש חנינה היא גדולה ענקית… המשפט הפוליטי ביותר קורס" ynet. באוגוסט 2023 שרה נתניהו התייצבה לצד חוק המצלמות של כץ במעונות, חרף התנגדות שר החינוך יואב קיש ערוץ 14.

יריבויות פנימיות בקואליציה. בינואר 2025 כץ העניש את עוצמה יהודית ובן גביר אחרי שהצביעו בניגוד למשמעת: "הצעות חוק של חבריה לא יקבלו את תמיכת הקואליציה" ynet.

באוקטובר 2025 הודיע ליולי אדלשטיין על הדחה מוועדת החוץ והביטחון בעקבות הצבעתו בעד ריבונות "בניגוד לעמדת הסיעה" ynet.

בדצמבר 2025 היה חלק ממהלך לעקוף את דוד ביטן בחוק התקשורת של שלמה קרעי: ההליך הועבר למסלול ועדה מיוחדת תחת ועדת הכנסת בראשות כץ ישראל היום, ובהמשך אושרה ועדה מיוחדת בראשות גלית דיסטל, במהלך שתואר כ"עוקף ביטן" סרוגים.

נושאי משפחה, ילדים וגיל רך בעבודתו הציבורית: כץ קידם בין 2019–2026 קו חקיקתי בולט סביב הגנה על ילדים. ב־4 בנובמבר 2024 אישרה ועדת החינוך לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שיזם עם רון כץ ויוסף עטאונה להרחבת חוק המצלמות במעונות; כץ אמר אז: "ביטחון הילדים מעל הכול" הכנסת. בדצמבר 2024 דווח ב־N12 כי החוק אושר סופית, וכץ אמר: "הצעת החוק הזו היא כלי קריטי, רק ככה נגן על ילדינו" N12. בשקוף, 3 בנובמבר 2021, תוארה עבודתו מול מטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך לאחר פרשת כרמל מעודה שקוף.

משפחות שכולות, יתומים ונכי צה"ל: לאחר 7 באוקטובר 2023 התמקד כץ גם בתיקוני חקיקה למשפחות שכולות. ב־2024 קידם את "חוק הגרושות" להשוואת זכויות יתומי חללי צה"ל ונפגעי איבה שהוריהם התגרשו; בישראל היום, דצמבר 2024, צוטט: "יש פה עוול גדול… היתומים שלהן לא שווים פחות" ישראל היום. ב־14 בינואר 2026 אישרה הכנסת הצעת חוק קצבאות שאירים שאליה מוזגו הצעות פרטיות של כץ וח"כים נוספים, לביטול מגבלות על זכאות שאירים לקצבאות הכנסת. עוד ב־2021 דן כץ בביטול מבחן הכנסה לנכי צה"ל, ובפרוטוקול ועדת העבודה נאמר כי המודל נועד לעודד יציאה לעבודה כנסת פתוחה.

קו ביטחוני־לאומי מול טרור וח"כים ערבים: ב־2023 עמד כץ בראש מסלול חקיקתי לביטול אזרחות או תושבות של פעיל טרור שמקבל תגמול מהרשות הפלסטינית כנסת פתוחה. ב־21 בינואר 2025 החלה ועדת העבודה לדון בהצעתו לשלילת גמלאות ממורשעים ברצח או ניסיון רצח על רקע לאומני; כץ אמר: "נחוש לחוקק את החוק כדי שלא יקבלו שקל" הכנסת. ב־30 ביוני 2025, כיו"ר ועדת הכנסת, הוביל ועדה שהמליצה להפסיק את כהונת ח"כ איימן עודה בשל התבטאות מ־19 בינואר 2025 הכנסת; ב־14 ביולי 2025 נדחתה ההמלצה במליאה, וכץ אמר: "חבר הכנסת איימן עודה תומך ומצדיק פגיעה בחיילי צה"ל" הכנסת. כבר ב־5 בפברואר 2020 היה כץ צד להליך א"ב 852/20 בעניין פסילת היבא יזבק בג"ץ-AI.