איתמר בן גביר הוא השר לביטחון לאומי, הממונה על משטרת ישראל, על שירות בתי הסוהר ועל מערך הכבאות וההצלה. בין 1993 ל־2007 הוגשו נגדו 15 כתבי אישום, וב־13 מהם הורשע באופן מלא או חלקי, בהם בתמיכה בארגון טרור ובהסתה לגזענות; לצה"ל לא גויס. בפברואר 2024 דחה בג"ץ פה אחד את העתירה נגד מינויו, אך השופט יצחק עמית כתב כי מדובר ב"התנהלות שאינה הולמת שר בישראל". היועצת המשפטית לממשלה ביקשה מבית המשפט להעביר אותו מכהונתו, בטענה שכל הכלים האחרים מוצו, וביולי 2026 עדכנה כי הניסיון הנוסף לפתור את העניין בדרכים אחרות לא הספיק. ב־22 בספטמבר 2026 הודיע כי בממשלה הבאה ידרוש את תיק הביטחון.
בגיל 16, על רקע הסכמי אוסלו, הצטרף לתנועת כך ושימש בה רכז נוערלצה"ל לא גויס; לפי דיווח AP מנע ממנו הצבא להתגייס משום שעמדותיו הוגדרו קיצוניות מדיב־1994, אחרי הטבח במערת המכפלה, אמר על ברוך גולדשטיין: "סוף סוף קם יהודי, יהודי גדול, הצדיק הד"ר גולדשטיין"תמונתו של גולדשטיין הייתה תלויה בסלון ביתו עד ינואר 2020באוקטובר 1995, שבועות לפני רצח רבין, הציג בטלוויזיה סמל שנלקח ממכונית ראש הממשלה ואמר: "כמו שהגענו לסמל הזה – אנחנו יכולים להגיע לרבין"בין 1993 ל־2007 הוגשו נגדו 15 כתבי אישום, ב־13 מהם הורשע באופן מלא או חלקי, בהם בתמיכה בארגון טרור ובהסתה לגזענותב־2012 הוסמך לעורך דין, אחרי מאבק של כשנתיים על עצם הזכות לגשת לבחינותנכנס לכנסת ב־2021; בדצמבר 2022 הושבע לשר לביטחון לאומיערב מינויו העבירה הכנסת את תיקון 37 לפקודת המשטרה, שהרחיב את סמכות השר על המשטרה; בינואר 2025 ביטל בג"ץ את הסעיף שהחיל אותה גם על תחום החקירותמאז 7 באוקטובר נוספו כ־157 אלף רישיונות נשק פרטייםבשנים 2023–2024 נרצחו בישראל 582 בני אדם, עלייה של 94% לעומת השנתיים הקודמות; 431 מהם, 74%, היו ערביםביולי 2025 פרסם נציב תלונות הציבור כי התלונות על המשרד לביטחון לאומי זינקו ב־500% ב־2024, ויותר מ־85% מהן נמצאו מוצדקותשילם 28,860 שקל קנסות ב־78 עבירות תנועה מתועדותבינואר 2025 התפטר מהממשלה במחאה על עסקת החטופים, ובמרץ חזר אליה עם חידוש הלחימהביוני 2025 הטילו עליו בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורווגיה סנקציות אישיות; הולנד, סלובניה וספרד אסרו את כניסתוביום הדיון בעתירות להדחתו אמר: "מיניתי כבר יותר מאלף ומאה קצינים כדי ליישם את המדיניות שלי"היועצת המשפטית לממשלה ביקשה מבג"ץ להעביר אותו מכהונתו, בטענה שכל הכלים האחרים מוצונתניהו השיב לבית המשפט כי אין אירוע פרטני שישנה את החלטתו להשאירו בתפקידבספטמבר 2026 הורה למפכ"ל להקפיא מינויים עד אחרי הבחירות; המפכ"ל, שאותו מינה, השלים את סבב המינויים בכל זאתב־22 בספטמבר 2026 הודיע כי בממשלה הבאה ידרוש את תיק הביטחון, ואת תיק המשפטים עבור טלי גוטליב.
מן הארכיון
בן גביר (50) נולד במבשרת ציון וגדל בבית מסורתי. בגיל 16, על רקע הסכמי אוסלו, הצטרף לתנועת כך של הרב מאיר כהנא ושימש בה רכז נוער. התנועה הוכרזה ארגון טרור; בן גביר הורשע בתמיכה בה ובהסתה לגזענות, בין השאר בגין שלטים ובהם "לגרש את האויב הערבי".
את הדרך לפוליטיקה עשה דרך עריכת הדין. הוא סיים לימודי משפטים ב־2008, הסמכתו עוכבה בשל הרשעותיו, וב־2012 הוסמך אחרי מאבק של כשנתיים על עצם הזכות לגשת לבחינות. באותן שנים ייצג פעילי ימין ונוער גבעות, בהם נאשמים בפרשת "חתונת השנאה". ב־2021 נכנס לכנסת ברשימת הציונות הדתית, ובדצמבר 2022 הושבע לשר לביטחון לאומי.
הדרישה לתיק הביטחון
ב־22 בספטמבר 2026, חמישה שבועות לפני הבחירות לכנסת ה־26, הציגה עוצמה יהודית במסיבת עיתונאים בירושלים את דרישותיה לממשלה הבאה. בן גביר אמר: "בקדנציה הבאה אני מתכוון לדרוש את תפקיד שר הביטחון", ודרש את תיק המשפטים עבור טלי גוטליב, שעזבה את הליכוד והוצבה במקום השני ברשימתו (ynet).
לצד הדרישה הציג תוכנית ביטחונית בת שישה סעיפים: עידוד הגירה מרצון מעזה ומיהודה ושומרון; פירוז הרשות הפלסטינית מנשקה ומעצר בכירים תומכי טרור; שינוי נהלי הפתיחה באש ומתן גיבוי לחיילים; העלאת שכר החיילים והקצאת קרקע בחינם ללוחמים; שינוי הקוד האתי של אסא כשר; ופתיחת יחידות מובחרות, ובהן 8200, לכלל האוכלוסייה (ישראל היום).
בליכוד הגיבו כי תיקי הביטחון והמשפטים הם "תיקי ליבה שלנו" (ישראל היום).
המשרד לביטחון לאומי
ערב הקמת הממשלה ה־37, ב־28 בדצמבר 2022, העבירה הכנסת את תיקון 37 לפקודת המשטרה. התיקון, שהיה תנאי קואליציוני של עוצמה יהודית, הגדיר את השר לביטחון לאומי כממונה על המשטרה מטעם הממשלה והסמיך אותו להתוות לה מדיניות, סדרי עדיפויות ותוכניות עבודה. ב־2 בינואר 2025 ביטל בג"ץ את הסעיף שהחיל את הסמכות הזאת גם על תחום החקירות, והותיר את יתר התיקון על כנו (גלובס).
תוכנית הדגל שלו הייתה הרחבת נשיאת הנשק האזרחית. לפי נתוני חופש מידע שפורסמו ביוני 2025, נוספו מאז 7 באוקטובר כ־157 אלף רישיונות נשק. בדצמבר 2023 בדקו משרד המשפטים והיועץ המשפטי של המשרד רישיונות שניתנו במעורבות אנשי לשכת השר, לאחר טענות כי פעלו כפקידי רישוי זמניים "באופן לא חוקי לכאורה", וביולי 2024 העיר בג"ץ כי מספר הרישיונות שניתנו בידי גורמים לא מוסמכים גדול מן הצפוי.
ההבטחה שעליה נבחר הייתה "החזרת המשילות". לפי נתוני משטרה שנחשפו בבקשת חופש מידע, נרצחו בישראל בשנים 2023–2024 582 בני אדם – עלייה של 94% לעומת השנתיים הקודמות – ו־431 מהם, 74%, היו ערבים (התנועה לחופש המידע). ביולי 2025 פרסם נציב תלונות הציבור כי ב־2024 זינקו התלונות על המשרד לביטחון לאומי ב־500%, בעיקר סביב רישוי כלי ירייה, וכי יותר מ־85% מהן נמצאו מוצדקות. בגיליון עבירות התנועה שלו עצמו, שחשף כאן 11 בספטמבר 2023, נמנו 78 עבירות מתועדות בסכום קנסות של 28,860 שקל.
"מיניתי כבר יותר מאלף ומאה קצינים"
בן גביר התערב במינויים ובעבודה המבצעית של המשטרה מן היום הראשון. ביולי 2023 פרש ניצב עמי אשד, מפקד מחוז תל אביב שהיה אחראי על ההפגנות בקפלן, ואמר כי "קיבלה ההדחה הפוליטית שלי תוקף פרוצדורלי במסווה של סבב מינויים מיותר". בספטמבר 2023 התפטר מנכ"ל המשרד שלמה בן אליהו תשעה חודשים אחרי מינויו, ובנובמבר אותה שנה נסוג מועמדו לתפקיד ממלא מקום המנכ"ל, ד"ר אלעזר בן הרא"ש, לאחר שנציב שירות המדינה קבע כי הוא "נעדר כל ניסיון מקצועי לתפקיד ולתחומי הליבה של המשרד".
את ההיגיון שמאחורי המינויים הוא מתאר בעצמו. בריאיון לכיכר השבת ביולי 2023 אמר כי "אני כן הייתי בכיף 'קונה'… ניצבים שרוצים לקיים את המדיניות של השר". ב־15 באפריל 2026, יום הדיון בעתירות להדחתו, נאם ואמר: "גלי בהרב מיארה אומרת שאני מתערב במינויים, שמיניתי כבר יותר מאלף ומאה קצינים כדי ליישם את המדיניות שלי. היא צודקת גם בזה". באותו נאום הוסיף: "היא רוצה אותי בלי מינויים, בלי מדיניות, בלי גיבוי ללוחמים. הגיע הזמן שמי שהצביע ימין, יקבל ימין וזה מה שעשיתי".
למחרת, ב־16 באפריל 2026, נתן בג"ץ תוקף של החלטה למסמך העקרונות שעליו חתם בן גביר, והוציא צו ביניים: מינויים בדרגת סנ"צ ומעלה בתחומי החקירות, אכיפת החוק, חופש הביטוי והמחאה והייעוץ המשפטי יקודמו רק לפי המלצת סגל הפיקוד הבכיר, בהודעה מראש של שבעה ימים ליועצת המשפטית לממשלה; ובנוסף, "השר לא יתבטא בעניין הפעלת כוח משטרתית כלפי אזרחים, לרבות חקירות מתנהלות". באותו יום פרסם בן גביר ברשת X: "אמשיך למנות לפי מי שמיישם את המדיניות כפי שעשיתי עד היום, ואם היועצת תפריע נפוצץ את המשא ומתן".
בהודעה מעדכנת שהגישה היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ ב־20 ביולי 2026 פורטו ההפרות שנרשמו מאז (ynet). ב־10 במאי 2026 פרסם בן גביר גיבוי לנצ"מ אבישי מועלם, שהיה נתון בחקירת מח"ש בחשד לשוחד ולהפרת אמונים: "בגלל שרציתי לקדם אותו יש מי שבחרו לתפור לו תיק… הוא נרדף על ידי הדיפ סטייט". ב־12 במאי אמר בתדרוך לעיתונאים כי "כל מי שמבקש לפגוע בלוחם או לוחמת צריך למצוא את עצמו מנוטרל עם כדור. זו המדיניות" – אמירה שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות הפתיחה באש, ציינה היועצת. ב־17 ביוני, אחרי שימוש ברימוני הלם בהפגנה נגד גיוס חרדים, הודיע כי יכנס דיון דחוף ואיים כי "לא יהיו רימוני הלם במשטרה"; היועצת העמידה זאת מול גיבויו הנחרץ לקצין שהשליך רימוני הלם בהפגנה נגד ההפיכה המשטרתית.
באותה הודעה תואר גם ריאיון שבו סיפר איש עסקים כי לשכת השר יצרה איתו קשר והעלתה לשיחת ועידה גורם בכיר מאוד במשטרה, ובה תואמה פעולה מבצעית בעניינו (N12). בן גביר לא הכחיש את התיאור והשיב: "אני זמין לכל אזרח מדינת ישראל, ללא שום הבדל". עוד פורטו עיכובי מינויים: רפ"ק רינת סבן קודמה כעבור כ־17 חודשים מהמלצת סגל הפיקוד, ורק אחרי שעתרה וזכתה; רפ"ק רותי האוסליך קודמה כעבור כעשרה חודשים, ורק אחרי שעתרה; מינוייהם של רפ"ק רעות רוזנברג ושל סנ"צ איציק אלפסי עוכבו כעשרה חודשים בלא הסבר, ופניות היועצת בעניינם לא נענו.
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, הורה בשורת החלטות להסיר פרסומים שערך בן גביר בחשבונותיו הפוליטיים, משום שנעשה בהם שימוש בנכסי משטרה – מתקנים ושוטרים במדים – לצורכי תעמולת בחירות. "הזיהוי האמור בין בן גביר למשטרה עלול לפגוע באמון הציבור באופי הלא־פוליטי שלה", כתב.
העתירות להדחתו
בפברואר 2024 דחה בג"ץ פה אחד את העתירה נגד עצם מינויו, בקובעו כי מינוי שרים הוא עניין פוליטי מובהק הנתון לשיקול דעתו הרחב של ראש הממשלה. השופט יצחק עמית כתב כי מדובר ב"התנהלות שאינה הולמת שר בישראל" (ynet). בתשובת היועצת המשפטית לממשלה באותו הליך נמסר כי בין 1993 ל־2007 הוגשו נגד בן גביר 15 כתבי אישום, ב־13 מהם הורשע באופן מלא או חלקי, ובשניים נוספים נקבע כי ביצע את העבירות בלא הרשעה (כלכליסט).
לאחר מכן הוגשו ארבע עתירות שביקשו לחייב את ראש הממשלה להדיח אותו. בג"ץ הוציא צו על תנאי, שהעביר אל נתניהו את הנטל להסביר מדוע לא יודח, וב־15 באפריל 2026 נדונו העתירות בהרכב של תשעה שופטים (המכון הישראלי לדמוקרטיה). בכתב התשובה מטעמה ביקשה היועצת המשפטית לממשלה מבית המשפט להורות על העברתו מכהונתו, בטענה ש"מוצו כל הכלים האחרים" וש"חידלונה של הממשלה וראש הממשלה אל מול התנהלות השר אף נתן לו 'רוח גבית' להמשיך בהתנהלותו".
ב־7 באוגוסט 2026 השיב נתניהו כי "אין שינוי בעמדת ראש הממשלה שמינויו של השר בן גביר לשר לביטחון לאומי נעשה כדין", וכי אין אירוע פרטני שישנה את ההחלטה העקרונית (זמן ישראל). ב־7 ביולי, אחרי החלטת בג"ץ בעניין חובת הציות של נבחרי ציבור להחלטות שיפוטיות, פרסם בן גביר: "המסר לשופטים הבוקר הוא ברור מאוד: בדמוקרטיה עובדי ציבור כפופים לנבחרי הציבור… אם שופטי בג"ץ לא מרוצים מהמדיניות שלנו, הם מוזמנים להתמודד בקלפי. רק העם קובע".
המפכ"ל שמינה
באוגוסט 2024 בחר בן גביר את דני לוי למפכ"ל, אחרי שלא האריך את כהונתו של קודמו קובי שבתאי. בספטמבר 2026 הורה לו להקפיא את המינויים הבכירים עד אחרי הבחירות: "לא יהיו יותר מינויי קצינים בכירים במשטרת ישראל אחרי הבחירות". לוי השלים את סבב המינויים בכל זאת (ynet). ב־17 בספטמבר הודיעו נציגי המשטרה והמשרד זה לזה כי לא יקיימו עוד דיונים משותפים.
המלחמה, החטופים והסנקציות
בן גביר התנגד לעסקאות החטופים לאורך המלחמה. בינואר 2024 איים כי "עסקה מופקרת" תפרק את הממשלה. ב־16 בינואר 2025 הודיע כי אם תאושר העסקה ימסרו שרי מפלגתו מכתבי התפטרות, והוסיף כי לא יפעל להפלת נתניהו; ב־19 בינואר התפטרה עוצמה יהודית מן הממשלה. במרץ 2025, עם חידוש הלחימה בעזה, חזר אליה.
מינואר 2024 ואילך קרא בפומבי לעידוד "הגירה מרצון" של תושבי עזה ולהתיישבות יהודית מחודשת ברצועה. ב־10 ביוני 2025 הטילו עליו ועל בצלאל סמוטריץ' בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורווגיה סנקציות אישיות בשל הסתה לאלימות נגד פלסטינים (ynet); בהמשך אסרו את כניסתו גם הולנד, סלובניה וספרד.
בן גביר דוחה את הביקורת. לטענתו פעולותיו נעשות בגדר סמכותו כשר ובגדר התוויית מדיניות לגיטימית, ועל הטענות בדבר פוליטיזציה של המשטרה השיב: "זה לא משטרת בן גביר, זה משטרה של עם ישראל". על העיקרון שלפיו קצינים מקודמים לפי נכונותם ליישם את מדיניותו אמר: "ככה זה עובד בכל מקום אחר בעולם, שמח להיות חתום על זה גם פה". בהליך בבג"ץ על כהונתו, במרץ 2026, נטען מטעמו כי "היום אני לא הרב כהנא" וכי אינו תומך בגירוש כלל הערבים. את תמונתו של ברוך גולדשטיין, שהוסרה מסלון ביתו בינואר 2020, הסביר ב־2024 במילים "עם השנים הבנתי את המשמעות והורדתי את התמונה". לדבריו, מתוך עשרות כתבי האישום שהוגשו נגדו לאורך השנים הוא זוכה ברובם.
התיק המלא על איתמר בן גביר
1ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)
649 מילים · 22 מקורות
לידה, משפחה ורקע: איתמר בן גביר נולד בישראל בו' באייר תשל"ו, 6 במאי 1976; לפי ערוץ כנסת הוא מתגורר בקריית ארבע־חברון, גבעת האבות, נשוי ואב לילדים, ובעל תואר במשפטים ערוץ כנסת, דף ח"כ איתמר בן גביר. לפי אתר מפלגתו, הוא בנם של שושנה וצדוק בן גביר; אביו ממשפחה יוצאת עיראק, ואמו בת למשפחה יוצאת כורדיסטן שהייתה פעילת אצ"ל ונעצרה בידי הבריטים בגיל 14 עוצמה יהודית, "מי אנחנו". פרופיל משפחתי ב־mako, דצמבר 2022, ציין כי נולד בשם איתמר חנאן וכי אביו עִברת את שם המשפחה לבן גביר mako, "האיומים, האבטחה והבן המשפיען".
השכלה ותהליך דתי־אידיאולוגי מוקדם: לפי דף הנושא של ynet, בן גביר גדל בבית מסורתי במבשרת ציון, למד בתיכון אורט בירושלים, וחזר בתשובה בתקופת התיכון על רקע הסכמי אוסלו ynet, דף איתמר בן גביר. בריאיון אישי בערוץ 7, יוני 2018, תיאר את שנות נעוריו סביב משרדי "כך": "בכל בוקר הוא הסיע אותי לתיכון ובערב החזיר אותי מהמשרדים של 'כך'"; שם גם תואר כמי ששימש רכז נוער בתנועה ערוץ 7, "עניין אישי והפעם עם איתמר בן גביר".
שירות צבאי: בן גביר לא שירת בצה"ל. בדיווח AP, ינואר 2025, נכתב כי כמתבגר הצבא מנע את גיוסו משום שעמדותיו הוגדרו קיצוניות מדי; בראיון ערוץ 7, יוני 2026, הוא נשאל על אי־שירותו ואמר כי "רן כהן ויוסי שריד פנו לצבא, ולצערי לא גייסו אותי" AP, "Who is Itamar Ben-Gvir…", ערוץ 7, "בן גביר ראש הממשלה?".
פעילות כהניסטית ועימותים משפטיים מוקדמים: בשנות ה־90 וה־2000 בן גביר היה מזוהה עם תנועת כהנא/כך ועם פעילי ימין רדיקלי. ב־מאי 2004, גלובס, הורשע בתמיכה בארגון טרור; ב־יוני 2007, ynet, הורשע בתמיכה בארגון טרור ובהסתה לגזענות בגין שלטים כגון "לגרש את האויב הערבי" ו"הח"כים הערבים הם גיס חמישי" גלובס, "ביהמ"ש הרשיע…", ynet, "בן גביר הורשע…". בגזר דין שדווח ב־News1, ינואר 2008, צוין כי הורשע בעבירות החזקת פרסום גזעני, פרסום הסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור, וכי לחובתו היו הרשעות קודמות בעבירות אידיאולוגיות News1, "בן גביר נענש על עבירות גזענות".
סמל מכונית רבין: באוקטובר 1995, ערב רצח יצחק רבין, תועד בן גביר עם סמל שנלקח ממכונית ראש הממשלה. לפי N12, אוקטובר 2021, אמר מול מצלמות: "כמו שהגענו לסמל, אז אנחנו יכולים להגיע לרבין"; לפי וואלה רכב, יוני 2023, הנוסח היה: "סמל הוא סמל, וכמו שאנחנו הגענו לסמל הזה, נגיע גם לרבין" N12, "העדות שיכלה למנוע…", וואלה רכב, "מי ישפץ את הקאדילק…". בעדות שפורסמה ב־ynet, יולי 2023, צוטט בן גביר מאותה תקופה כמי שאמר על גירוש אזרחים ערבים: "מגיל 14 אני בעד זה" ynet, "נקמה זה דבר מוסרי…".
קריירה משפטית לפני הכנסת: בן גביר סיים לימודי משפטים בקריה האקדמית אונו ביולי 2008, אך הסמכתו התעכבה; גלובס, נובמבר 2010, דיווח כי ועדת ההתמחות בלשכת עורכי הדין המליצה לאפשר לו להתחיל התמחות, למרות הרשעותיו גלובס, "ועדה בלשכה ממליצה…". ב־mako/N12, יוני 2012, דווח כי לאחר מאבק של כשנתיים הוסמך כעורך דין N12, "פעיל הימין בן גביר הוסמך כעו"ד". עוד לפני ההסמכה, ב־וואלה, מאי 2005, קיבל מעמד "ידיד בית המשפט" בתיק בבאר שבע שבו ייצג נאשם שלא היה מיוצג וואלה, "איתמר בן גביר הוכר כידיד בית המשפט".
דפוס הפעולה כעו"ד וכפעיל ציבורי: בעבודתו המשפטית ייצג פעילי ימין ונוער גבעות בתיקים אידיאולוגיים; ב־mako, מרץ 2021, תוארו עשרות כתבי אישום שהוגשו נגדו לאורך השנים, שרבים מהם הסתיימו בזיכוי N12, "אחרי שתמך בארגון טרור…". ב־N12, אוגוסט 2011, דווח שהמשטרה תפצה אותו לאחר שתיק תקיפת שוטרים נגדו בוטל על רקע תיעוד שבו שוטר בעט בו בעת שהיה על הרצפה N12, "המשטרה תפצה את איתמר בן גביר". בפרשת "חתונת השנאה", דצמבר 2015, ייצג מעורבים ואף נכח באירוע; ל־ynet אמר: "גם אם מדובר במעשה חסר טעם, אין עבירה פלילית בריקוד מעין זה" ynet, "המשטרה עיכבה לחקירה…".
המעבר לפוליטיקה מפלגתית: כבר ב־מרץ 2006, ynet, הופיע כפעיל לצד ברוך מרזל בחזית יהודית־לאומית ביפו ואמר: "זו חוצפה מצד המשטרה והערבים שלא לתת לנו להיכנס לשכונות הערביות ביפו" ynet, "בן גביר ביפו…". ב־פברואר 2006, וואלה, תוארה פעילותו עם מרזל בסכנין במסגרת אותה מפלגה וואלה, "המשטרה איפשרה למרזל…". לפי גלובס, ספטמבר 2019, עוצמה יהודית וגלגוליה כשלו שוב ושוב במערכות בחירות לפני פריצתו של בן גביר לכנסת, אך הוא הפך בהדרגה מהפעיל והדובר המשפטי של המחנה לדמות הפוליטית המרכזית בו גלובס, "איך תירצו עוצמה יהודית…".
2ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים/תפקידים)
800 מילים · 2 תת-פרקים · 30 מקורות
ח"כ ויו"ר עוצמה יהודית – אפריל 2021–דצמבר 2022; מרץ 2025–הווה
בן גביר נכנס לכנסת ה־24 באפריל 2021 מטעם עוצמה יהודית במסגרת רשימת הציונות הדתית; בנאום הבכורה שלו ב־26 באפריל 2021, ערוץ 7, אמר כי בא "לייצג גם את אלה שלא יהודים", והציג סדר יום של זהות יהודית, רפורמות משפט, חיזוק חיילי צה"ל ומתיישבים נאום הבכורה, ערוץ 7, 26 באפריל 2021. בבחירות 2022 רץ עם סמוטריץ' ברשימת הציונות הדתית–עוצמה יהודית, שקיבלה 14 מנדטים והפכה לסיעה השלישית בגודלה בכנסת ה־25 רשימת הציונות הדתית לכנסת ה־25, N12.
ההישג הפוליטי־ביצועי המרכזי לפני כניסתו לממשלה היה תיקון פקודת המשטרה, שקודם כתנאי קואליציוני ערב הקמת הממשלה: התיקון התקבל בכנסת ב־28 בדצמבר 2022, והגדיר את השר לביטחון לאומי כממונה על המשטרה מטעם הממשלה, עם סמכות להתוות מדיניות כללית, סדרי עדיפויות ותוכניות עבודה ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2026. הביקורת המקצועית הייתה כי החקיקה נעשתה "בתום הליך חקיקה חפוז וללא עבודת מטה ממשלתית", וכי היא עלולה ליצור פוליטיזציה של המשטרה; בג"ץ ביטל בהמשך את הסעיף שאיפשר לשר להתוות מדיניות בתחום החקירות, אך הותיר סמכות מדיניות כללית בכפוף למגבלות האגודה לזכויות האזרח, תיקון פקודת המשטרה.
שר לביטחון לאומי – דצמבר 2022–ינואר 2025; מרץ 2025–הווה
בן גביר הושבע לשר לביטחון לאומי בממשלת נתניהו ה־37 ב־29 בדצמבר 2022; הממשלה שינתה את שם המשרד מביטחון הפנים לביטחון לאומי, והשר קיבל אחריות פרלמנטרית על משטרת ישראל, שב"ס וכבאות והצלה השבעת הממשלה, וואלה, 29 בדצמבר 2022; החלטת הממשלה לשינוי שם המשרד, מפתח התקציב. בינואר 2025 התפטר בעקבות עסקת החטופים והפסקת האש בעזה, וב־19 במרץ 2025 הכנסת אישרה את חזרתו לתפקיד לאחר חידוש הלחימה התפטרות, ynet, 19 בינואר 2025; חזרה לממשלה, ישראל היום, 19 במרץ 2025.
רפורמת הנשק האזרחי: אחרי 7 באוקטובר 2023 הרחיב המשרד את מתן רישיונות הנשק; לפי נתוני חופש מידע שפורסמו ביוני 2025, נוספו מאז המלחמה 157 אלף רישיונות נשק התנועה לחופש המידע, יוני 2025. בן גביר הציג זאת כהצלחה ביטחונית; בפברואר 2024 דווח כי מתוך 299,354 בקשות מאז המלחמה אושרו מעל 100 אלף רישיונות JDN, פברואר 2024. הביקורת המקצועית: משרד המשפטים והיועץ המשפטי של המשרד בדקו רישיונות שניתנו במעורבות אנשי לשכת השר, לאחר טענות כי פעלו כפקידי רישוי זמניים "באופן לא חוקי לכאורה" כלכליסט, 4 בדצמבר 2023; בג"ץ העיר ביולי 2024 כי "המספרים גדולים" מהצפוי לגבי רישיונות שניתנו בידי גורמים לא מוסמכים ynet, יולי 2024.
תקציב, שכר וגיוס במשטרה: בן גביר הציג תוספת של 9 מיליארד שקל לשנים 2023–2024, שנועדה לשכר, תקנים, ציוד והרחבת כוח האדם; סקירת מרכז המחקר והמידע של הכנסת הציגה עלייה בתקציב ביטחון לאומי מ־21.067 מיליארד שקל ב־2022 ל־22.159 מיליארד ב־2023 ול־23.307 מיליארד ב־2024 ממ"מ הכנסת, מבט על תקציב המשרד. הביקורת: ב־N12 דווח באוקטובר 2024 כי המשרד "לא הצליח לעמוד באף אחד מיעדי השימוש בתקציב", רק כמחצית מתקני המשטרה הנוספים אוישו, ובכל זאת דרש בן גביר תוספת של 20 מיליארד שקל ל־2025 N12, אוקטובר 2024. במקביל, באוצר עצרו ניסיון לתוספות שכר לשוטרים וסוהרים בטענה שהמהלך נעשה ללא סמכות ואינו חוקי ynet, דצמבר 2024.
הקמת המשמר הלאומי: באפריל 2023 הממשלה קיבלה את החלטה 442 להקים "משמר לאומי לישראל" במשרד לביטחון לאומי, בכפוף להמלצות ועדה, לחקיקה אם יוקם מחוץ למשטרה, ועם בחינת כפיפות, סמכויות, תקינה ותקציב החלטת ממשלה 442, מפתח התקציב. המימון הראשוני כלל קיצוץ רוחבי של 1.5% במשרדי הממשלה, ובדיווחים הוצג יעד של 1,825 שוטרים בתקציב של מעל מיליארד שקל ynet, 2 באפריל 2023; N12, מרץ 2023. ועדת בן־אליהו המליצה בהמשך על גוף של כ־20 אלף לוחמים הכפוף למפכ"ל ולא לשר ynet, ספטמבר 2023. הביקורת המקצועית: היועמ"שית טענה כי יש מניעה משפטית למודל חוץ־משטרתי, וב־2026 ממ"מ הכנסת תיאר גוף שמגייס ופועל בלי הסדרה חוקית מלאה ובלי נהלים שקופים ynet, מרץ 2026.
שב"ס ואסירים ביטחוניים: בן גביר הוביל קו של החמרת תנאי אסירים ביטחוניים: צמצום ביקורי משפחות מאיו"ש לפעם בחודשיים לכ־1,600 אסירים, הקצבת מקלחות לארבע דקות לאסיר, וביטול שחרור מנהלי לאסירים ביטחוניים ynet, ספטמבר 2023; ynet, פברואר 2023; ישראל היום, יולי 2023. הביקורת המקצועית הגיעה משב"כ וצה"ל, שטענו כי ההנחיה על ביקורים "הונחתה" בלי התייעצות ועלולה להביא להסלמה; בהמשך ראש שב"כ התריע כי צפיפות בתי הכלא פוגעת בהיקפי המעצרים של צה"ל ושב"כ ynet, ספטמבר 2023; ישראל היום, ספטמבר 2023.
תוצאות בשטח וביקורת על ביטחון הפנים: חרף יעד "החזרת המשילות", נתוני משטרה שנחשפו בבקשת חופש מידע הצביעו על 582 נרצחים בישראל בשנים 2023–2024, עלייה של 94% לעומת השנתיים הקודמות, ו־74% מהנרצחים היו ערבים התנועה לחופש המידע, 14 בפברואר 2025. בחברה הערבית נרשמו 244 נרצחים ב־2023 ו־230 ב־2024 לפי סיכומי תקשורת וארגוני מעקב; גלובס קבע בינואר 2025 כי גם הירידה הקלה ב־2024 הותירה את שיעור הרצח גבוה בהרבה מהתקופה שלפני כהונת בן גביר גלובס, ינואר 2025.
קבינט, חטופים והמלחמה בעזה: כשר וחבר קבינט, בן גביר הפעיל לחץ פומבי על נתניהו נגד עסקאות חטופים שכללו הפסקת לחימה או שחרור אסירים; ב־30 בינואר 2024, N12, דווח כי איים ש"עסקה מופקרת" תביא לפירוק הממשלה, וגם סמוטריץ' איים כי "לעולם לא נסכים לעסקה רעה" N12, 30 בינואר 2024. ב־16 בינואר 2025 אמר ב־ynet: "אם עסקת החטופים תאושר אנחנו נמסור מכתבי התפטרות", אך הוסיף שלא יפעל להפלת נתניהו; עוצמה יהודית התפטרה ב־19 בינואר 2025 וחזרה לאחר חידוש הלחימה במרץ 2025 ynet, 16 בינואר 2025; N12, 18 במרץ 2025.
3פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח
503 מילים · 19 מקורות
מסגרת הכוח: בן גביר מכהן כשר לביטחון לאומי, המשרד האחראי על משטרת ישראל, שב"ס וכבאות; דף ערוץ הכנסת מתאר את תחומי אחריותו כ"משטרה, ביטחון פנים, אכיפת חוק וסוגיות של ביטחון אישי" ערוץ הכנסת. ברקע כניסתו לתפקיד, תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה עבר ב-28 בדצמבר 2022 והרחיב את יכולת השר להתוות מדיניות למשטרה; המכון הישראלי לדמוקרטיה תיאר בפברואר 2026 את התיקון ככזה שנולד מההסכם הקואליציוני בין הליכוד לעוצמה יהודית ונועד להגדיל את השפעת השר המכון הישראלי לדמוקרטיה.
כוורת לשכה ומוקדי השפעה לא-פורמליים: חנמאל דורפמן, ראש המטה של בן גביר, תואר בכתבת "עובדה"/N12 מ-24 במרץ 2023 כ"האיש החזק ביותר במשרד לביטחון לאומי" וכמי שניהל מטעמו את המו"מ הקואליציוני N12. לפי מסמך ועדה בכנסת מ-2024, עלתה טענה כי דורפמן השתתף בראיונות מועמדים לדרגת ניצב, בניגוד לפרקטיקה של קודמיו כנסת, PDF. נבו כהן, מנהל קמפיין עוצמה יהודית, לא מונה לתפקיד מדינתי רשמי, אך כלכליסט דיווח ב-1 בנובמבר 2023 כי השתתף בדיונים מקצועיים במשרד ונפגש עם בכירים בשליחות בן גביר כלכליסט.
מינויים מזוהים עם בן גביר: ב-15 בינואר 2023 מינה בן גביר את תנ"צ קובי יעקובי למזכירו הביטחוני ערוץ 7. ב-14 בינואר 2024 אישרה הממשלה את מינוי יעקובי למ"מ נציבת שב"ס, במקום קטי פרי, למרות התנגדויות במחנה הממלכתי והתחייבות שלא למנות מינויים בכירים בזמן המלחמה ynet. ב-27 במאי 2024 אישרה הממשלה את מינוי יעקובי לנציב שב"ס קבוע, לאחר המלצת הוועדה למינוי בכירים ערוץ 7. ב-25 באוגוסט 2024 מונה דני לוי למפכ"ל ה-20 של המשטרה לאחר בחירת בן גביר ואישור הממשלה ice.
מינויים שנבלמו או עוררו ביקורת של נציבות שירות המדינה: באוקטובר–נובמבר 2023 ביקש בן גביר למנות את ד"ר אלעזר בן הרא"ש למ"מ מנכ"ל המשרד; כלכליסט דיווח ב-12 בנובמבר 2023 כי התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד המינוי, לאחר שנציב שירות המדינה התנגד וקבע כי בן הרא"ש "נעדר כל ניסיון מקצועי לתפקיד ולתחומי הליבה של המשרד" כלכליסט. ב-26 בנובמבר 2023 דווח כי בן הרא"ש הודיע שיסיים את תפקידו בסוף השנה בעקבות הביקורת והעתירה כלכליסט.
עזיבת דרגים מקצועיים: בספטמבר 2023 התפטר מנכ"ל המשרד שלמה בן אליהו, תשעה חודשים לאחר מינויו, על רקע חילוקי דעות עם בן גביר ועוזריו חדשות 13. בנובמבר 2023 התפטרה אביבית מסבנד, מ"מ סמנכ"לית הון אנושי ומינהל, וכתבה לבן הרא"ש כי התנהלותו "פוגעת ביחסי העבודה של מינהל תקין כפי הנהוג במשרדי הממשלה" כלכליסט. בינואר 2024 סיימה נציבת שב"ס קטי פרי את כהונתה ללא הארכה, לאחר שבן גביר החליט שלא להאריך את כהונתה; פרי אמרה ל-N12: "ההודעה על דעתי ובהסכמתי" N12. ביולי 2023 הודיע ניצב עמי אשד על פרישה מהמשטרה וטען: "קיבלה ההדחה הפוליטית שלי תוקף פרוצדורלי במסווה של סבב מינויים מיותר" ynet.
התערבות משפטית וביקורת שומרי סף: ב-17 באפריל 2023 הנחתה היועמ"שית לקבל החלטה חדשה בעניינו של עמי אשד, לאחר שנמצאו פגמים בתהליך והועלה חשש לאפקט מצנן על עצמאות המשטרה כיכר השבת. ב-29 באפריל 2025 פורסם מתווה בן גביר–היועמ"שית, שלפיו השר יוגבל במינויים ובהתערבות מבצעית בהפגנות ynet. במאי 2026 דווח כי המשנה ליועמ"שית גיל לימון התריע שבן גביר מעכב עשרות מינויים בכירים וכי מדובר ב"חשש כבד לשימוש לרעה בסמכות המינויים" ynet. במאי 2026 בג"ץ הגביל את התערבות בן גביר במינויים רגישים ובחקירות, וקבע כי מינויים מדרגת סנ"צ ומעלה בתחומי חקירות, מחאות וחופש ביטוי יקודמו רק לפי המלצת המשטרה ותוך עדכון היועמ"שית גלובס.
4ארכיון התבטאויות וציטוטים
1,015 מילים · 30 מקורות
ראשית אוקטובר 1995, ערוץ 1, מהדורת מבט; מחאת ימין נגד ממשלת רבין והסכמי אוסלו, שבועות לפני רצח ראש הממשלה יצחק רבין; בן גביר, אז פעיל צעיר בימין הקיצוני, צולם כשהוא מחזיק בסמל מכוניתו של רבין. ציטוט: "כמו שהגענו לסמל הזה – אנחנו יכולים להגיע לרבין". המקורות מתעדים את הופעת הדברים במהדורת מבט בראשית אוקטובר 1995, אך אינם מוסרים יום שידור מדויק בחודש. מקורות: N12, כתבת מגזין על גילויים לפני רצח רבין, יסודות, מאמר על חופש ביטוי והסתה.
ראשית אוקטובר 1995, ערוץ 1 / סיקור תקשורתי סביב רצח רבין; אותה תקופה של מחאות נגד רבין לפני הרצח, לצד קריאות פומביות נגדו. ציטוט המיוחס לבן גביר באותה תקופה: "רבין בוגד, רבין רוצח, ורבין מכר את המדינה". המקורות מתעדים את הדברים בהקשר של מעקב שב"כ אחרי גורמי ימין קיצוני לפני הרצח, אך אינם מוסרים תאריך יום מדויק לאמירה. מקורות: ynet, הערב האחרון של יצחק רבין ומה שקדם לו, אנשים ומחשבים, 30 שנה לרצח רבין.
12 בנובמבר 2006, בית המשפט / תיעוד משפטי בתיק בן גביר נגד אמנון דנקנר; עדות שצוטטה בתיק לשון הרע ובפרסומים מאוחרים, שבה נשאל בן גביר על ברוך גולדשטיין ועל הטבח במערת המכפלה. ציטוט: "נקמה זה דבר מוסרי. ד"ר גולדשטיין נקם ואני לא מגנה את המעשה הזה". הציטוט הובא במסגרת פרסום עיתונאי על עדותו של בן גביר ובהפניות משפטיות למחקר על פעילותו הציבורית. מקורות: ynet, העדות שנתן בן גביר, המכון הישראלי לדמוקרטיה, דמוקרטיה במשבר: משטרת ישראל תחת השר לביטחון לאומי.
12 בנובמבר 2006, בית המשפט / תיעוד משפטי ועיתונאי; אותה עדות שבה נשאל בן גביר על ברוך גולדשטיין ועל הטבח במערת המכפלה. ציטוט: "ד"ר גולדשטיין עשה מה שהוא חשב לעשות ואני לא מגנה את המעשה הזה". הדברים תועדו בפרסום על העדות ובהמשך הובאו במסגרת דיונים על עברו הציבורי של בן גביר. מקורות: ynet, העדות שנתן בן גביר, N12, חידת איתמר בן גביר.
12 בנובמבר 2006, בית המשפט / תיעוד משפטי ועיתונאי; עדות שבה נשאל בן גביר על עמדותיו כלפי אזרחים ערבים ועל הצעות חוק של מאיר כהנא. ציטוט: "מגיל 14 אני בעד זה". הציטוט מופיע בהקשר של תמיכה בגירוש אזרחים ערבים משטח המדינה, כפי שתואר בפרסום העיתונאי על העדות. מקורות: ynet, העדות שנתן בן גביר, המכלול, ערך איתמר בן גביר.
2 בספטמבר 2024, ערוץ הטלגרם הרשמי של איתמר בן גביר; עימות מתמשך עם היועצת המשפטית לממשלה, הפרקליטות ומערכת האכיפה, על רקע עתירות ומינויים במשטרה. ציטוט: "הערב שוב נוכחנו כמה הפרקליטות היא חונטה מושחתת. מוטה ונגועה מכף רגל ועד ראש. שמסכלת ומכשירה מינויים, אך רק לפי אינטרסים. פותחת חקירות פוליטיות. ומתנהלת מהמקפצה בניגוד לחוק. כל זמן שלא נעשה שם סדר, ישראל איננה דמוקרטיה". מקורות: טלגרם רשמי, איתמר בן גביר, XOX, כותרות חדשות 2–9–2024.
24 בדצמבר 2015, אולפן ynet / סיקור פרשת חתונת השנאה; לאחר פרסום הסרטונים מחתונת פעילי ימין שבה נראו ריקודים עם נשק ודקירת תמונתו של עלי דוואבשה; בן גביר נכח באירוע וייצג אחד מהעצורים בפרשת דומא. ציטוט: "הייתי בחתונה, אף אחד לא הבין שמדובר בתמונות של בן משפחת דוואבשה". מקורות: ynet, הסרטון המלא מחתונת השנאה, וואלה, הפואטיקה של השנאה.
24 באוקטובר 2018, כיכר השבת / תגובת עו"ד בן גביר בתיק חתונת השנאה; משפטם של נאשמים בפרשת חתונת השנאה, שבה הונפו נשקים ותמונות בני משפחת דוואבשה; בן גביר טען לאכיפה בררנית ולמשפט פוליטי. ציטוט: "ריקוד עם תמונת ילד שנרצח ולא ברור על ידי מי נרצח, הוא ריקוד מכוער וסר טעם אך לא כל דבר לא יפה הוא פלילי". מקורות: כיכר השבת, משפט החתונה: חוסיין דוואבשה הוזמן להעיד, ynet, חתונת השנאה: ראיות נעלמו.
19 באוקטובר 2021, בית החולים קפלן / תיעוד עימות עם ח"כ איימן עודה; בן גביר הגיע לבית החולים שבו אושפז עציר חמאס שובת רעב; במקום התפתח עימות עם יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה. ציטוט: "אתה תומך טרור ומחבל – אתה הגעת לפה כדי להביע תמיכה במחבלים". מקורות: N12, קללות ודחיפות בין בן גביר לעודה, ynet, עודה דחף את בן גביר בבית החולים קפלן.
19 ביוני 2024, מליאת הכנסת / נאום השר לביטחון לאומי; דיון במליאה על פרשת אום אל-חיראן; במהלך הנאום התייחס בן גביר לחברי הכנסת אחמד טיבי ואיימן עודה שנכחו באולם. ציטוט: "כל המחבלים החוצה". מקורות: חדשות 13, בן גביר קרא מחבלים החוצה, ישראל היום, עימות במליאה סביב חוק עונש מוות למחבלים.
4 במאי 2024, ערוץ 7 / תגובה פוליטית לנתניהו סביב עסקת חטופים ורפיח; על רקע דיווחים על מגעים לעסקה עם חמאס; בן גביר מסר מסר מאיים לראש הממשלה בנימין נתניהו והזכיר התחייבויות שקיבל ממנו. ציטוט: "אני מברך על ההחלטה של ראש הממשלה לא להוציא את המשלחת הישראלית לקהיר. אני מקווה שהוא אף יעמוד בשאר ההתחייבויות שהוא התחייב בפניי בפגישה שקיים עימי בשבוע שעבר: לא לעסקה מופקרת, כן לרפיח. ראש הממשלה יודע היטב מה המחיר של אי קיום ההתחייבויות האלו". מקורות: ערוץ 7, המסר של בן גביר לנתניהו, זמן ישראל, יומן מלחמה 4 במאי 2024.
2 בספטמבר 2024, הפגנת פורום גבורה מחוץ לישיבת הממשלה בירושלים / סרוגים; לאחר רצח שישה חטופים בשבי חמאס והתגברות הלחץ הציבורי לעסקה; בן גביר דיבר בפני משפחות שכולות שהתנגדו לעסקה. ציטוט: "משתמשים בכוחנו בממשלה למנוע עסקה מופקרת – עם חמאס צריך לדבר רק בין כוונות". מקורות: סרוגים, בן גביר משתמשים בכוח שלנו למנוע עסקה מופקרת, טלגרם רשמי, איתמר בן גביר.
14 בינואר 2025, פנייה פומבית לבצלאל סמוטריץ / ערוץ 7; לקראת אישור עסקת חטופים; בן גביר קרא לשר האוצר בצלאל סמוטריץ לשתף פעולה באיום פרישה משותף מהממשלה. ציטוט: "העסקה המתרקמת היא עסקת כניעה לחמאס". באותה פנייה הוסיף כי הוא קורא לסמוטריץ לחבור אליו נגד העסקה. מקורות: ערוץ 7, בן גביר לסמוטריץ: עסקת כניעה לחמאס, שחרית, גיליון 15 בינואר 2025.
27 בינואר 2025, ועדת החוץ והביטחון בכנסת / חדשות 13; עימות בין בן גביר לקרובי חטופים שביקשו ממנו לתמוך בעסקה; בן גביר, שכבר פרש מהממשלה בשל העסקה, התייצב בוועדה והתעמת עם בני משפחות. ציטוט: "זו עסקה מופקרת שתעלה לנו בדם". באותו עימות הוסיף: "השמאלנים לא נתנו לי" בתגובה להערה שלא שירת בצבא, אך הציטוט המרכזי כאן הוא עמדתו על העסקה. מקורות: חדשות 13, קרובי חטופים לבן גביר, חרדים 10, תגובת בן גביר לשחרור מחבלים בעסקה.
8 ביולי 2025, הודעת השר לביטחון לאומי / News1 ו־0404; לאחר נפילת חמישה לוחמים בעזה ובמקביל לשיחות משא ומתן בדוחא; בן גביר דרש מנתניהו להחזיר את המשלחת ולחדול ממשא ומתן עם חמאס. ציטוט: "עם מי שרוצח את לוחמינו לא צריך לשאת ולתת – צריך לכתוש אותו עד דק, להרעיב אותו למוות ולא להנשים בסיוע הומניטרי שנותן לו חמצן". מקורות: News1, בן גביר: מצור, כתישה צבאית, עידוד הגירה והתיישבות, 0404, בן גביר קורא להחזיר את המשלחת מדוחא.
5תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודוחות ביקורת
715 מילים · 23 מקורות
רבין והעבר הפלילי כקו רקע משפטי־תחקירי: ביוני 2023 פרסם ynet כתבת עומק שחזרה לעדות מוקדמת של בן גביר ולסרטון מ־24 באוקטובר 1995 בערוץ הראשון, שבו החזיק את סמל מכוניתו של יצחק רבין ואמר: "כמו שאנחנו הגענו לסמל הזה, אנחנו יכולים להגיע לרבין" – אירוע שחזר שוב ושוב בהליכים ובדיון הציבורי על כשירותו לתפקידים ציבוריים ynet, 25 ביוני 2023. בפברואר 2024 דחה בג"ץ את העתירה נגד מינויו לשר לביטחון לאומי, ובתשובת היועצת המשפטית לממשלה בהליך נמסר כי בין 1993 ל־2007 הוגשו נגדו 15 כתבי אישום, ב־13 מהם הורשע באופן מלא או חלקי, ובשניים נוספים נקבע כי ביצע את העבירות בלא הרשעה פסק הדין, בג"ץ 8910/22, 21 בפברואר 2024, וכן דווח ב־N12 כי השופט יצחק עמית כתב שהתנהלותו "אינה הולמת שר בישראל" N12, 21 בפברואר 2024.
"חתונת השנאה" ומקורבים: באוקטובר 2016 דווח ב־ynet על 13 כתבי אישום בפרשת "חתונת השנאה", שבה בן גביר ייצג את אחד הנאשמים וטען כי מדובר בצעד "פופוליסטי" של הפרקליטות ynet, 26 באוקטובר 2016. באפריל 2019 פרסם ynet כי במהלך הדיון נחשף שתיק מז"פ עם ראיות נעלם, ובן גביר שאל את מומחה המשטרה "איך הוא יכול להיעלם?" ynet, 30 באפריל 2019. בהמשך, במאי 2025, הורשע בנצי גופשטיין, מקורבו ויו"ר להב"ה, בהסתה לטרור בפרשה נלווית לאותה חתונה; העין השביעית ציינה כי בן גביר הכחיש שגופשטיין ייעץ לו בענייני המשרד העין השביעית, 2025.
תחקירי "עובדה" ותביעות דיבה: במאי 2022 שידרה "עובדה" בקשת 12 תחקיר עם רוני חן, שטענה למעורבות בן גביר בהסתה לפעולות תג מחיר ובהעלמת ראיות; בן גביר הכחיש ואמר באולפן "אופירה וברקוביץ'" כי מדובר ב"פייק תחקיר" mako, 27 במאי 2022. ביוני 2022 דווח בוואלה ברנז'ה כי בן גביר הודיע שיתבע את "עובדה" ואת חן וואלה, 5 ביוני 2022. ביוני 2023 פרסם העין השביעית תחקיר על "מסע התביעות" של בן גביר: שמונה תביעות בתוך שנה בסך מצטבר של כ־6 מיליון שקל, ובהן תביעות נגד קשת, אילנה דיין, רוני חן, עיתונאים ואזרחים העין השביעית, 19 ביוני 2023.
תחקיר "המקור" על לשכת השר והמלחמה בעזה: בנובמבר 2024 ניסה בן גביר למנוע את שידור תחקיר "המקור" של רביב דרוקר ברשת 13; בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הבקשה, קבע כי לא מדובר בפרסום רכילותי, וחייב אותו בהוצאות של 25 אלף שקל חדשות 13, 10 בנובמבר 2024. התחקיר חשף, לפי הדיווחים, אלפי התכתבויות מקבוצות וואטסאפ של סביבת השר ynet, 10 בנובמבר 2024, מעורבות מקורבים כמו אילה בן גביר ובנצי גופשטיין בדיוני מדיניות וואלה, 10 בנובמבר 2024, וחלק שני שעסק בשעות הראשונות של 7 באוקטובר, ביחס לחמאס ובפעולות מול שב"ס חדשות 13, 11 בנובמבר 2024. ynet הוסיף כי התחקיר חשף את מעורבות איתמר ססובר, ששירת אז בדובר צה"ל, בייעוץ תקשורתי לשר בזמן המלחמה ynet, 2024.
פרשת מקורבי בן גביר, מח"ש ומשטרת ש"י: בדצמבר 2024 דווח ב־ynet כי מח"ש חוקרת חשד שקצין בכיר, נצ"מ אבישי מועלם, הדליף מידע חקירתי ללשכת השר בתמורה לכאורה לקידום, וכי נציב שב"ס קובי יעקובי נחקר בחשד לשיבוש והפרת אמונים ynet, 3 בדצמבר 2024. ב־ynet פורסם גם כי הרקע כלל תחקיר "ידיעות אחרונות" ו־ynet על קשיים בין שב"כ למשטרת מחוז ש"י, שלפיו מתוך 15 בקשות שב"כ לטיפול ב"יעדים" יהודים – המשטרה פעלה רק בשלוש ynet, 2024. N12 דיווח כי בית המשפט התיר לפרסם שמועלם הוא הקצין שנעצר N12, 3 בדצמבר 2024.
עתירות והגבלות על התערבותו במשטרה: ביוני 2024 מסרה המדינה לבג"ץ כי בן גביר נתן לכאורה הנחיות אופרטיביות לדרג מבצעי במשטרה, בניגוד לדין ולהחלטות בית המשפט N12, 14 ביוני 2024. באפריל 2026 דיווח גלובס כי בג"ץ הגביל את התערבותו במינויים ובחקירות, וחייב עדכון על הסכמות בין נתניהו, בן גביר והיועמ"שית גלובס, אפריל 2026. במרץ 2026 הורה בית המשפט המחוזי לקדם את רפ"ק רינת סבן, שחקרה בתיקי נתניהו, וקבע כי אם בן גביר לא יחתום – המינוי ישתכלל מכוח ההחלטה השיפוטית ישראל היום, 18 במרץ 2026.
דוחות ביקורת ונציב תלונות הציבור: לא אותר דוח מבקר מדינה אישי על בן גביר עצמו; נמצאו דוחות ונציבויות הנוגעים למשרד שבאחריותו. ביולי 2025 פרסם מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור כי בשנת 2024 חל זינוק של 500% בתלונות על המשרד לביטחון לאומי, בעיקר סביב רישיונות נשק, וכי יותר מ־85% מהתלונות על המשרד נמצאו מוצדקות מבקר המדינה, 1 ביולי 2025. בדוח השנתי 51 לשנת 2024 צוינו רישוי כלי ירייה, מענקי מלחמה, מפונים וחיילי מילואים כנושאי תלונות מרכזיים דוח נציב תלונות הציבור 51, יוני 2025. בדוח נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה לשנת 2024 נמתחה ביקורת על שיהוי בטיפול בהחלטה בתיק נגד בן גביר סביב עימות בגני התערוכה מ־2021; התיק נסגר, אך הנציב ציין כי לא ראוי להשאיר תיק פתוח זמן רב נגד שר המופקד על אכיפת החוק ynet, 2025.
6סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים
659 מילים · 26 מקורות
סתירה 1 – מרטוריקה כהניסטית/רבין למיתוג "התמתנות": לפני – באוקטובר 1995, ערוץ 1/תיעוד ארכיוני, בן גביר הציג את סמל מכוניתו של יצחק רבין ואמר: "כמו שאנחנו הגענו לסמל הזה, אנחנו יכולים להגיע לרבין" ynet, 25 באוקטובר 2021. אחרי – במרץ 2026, בהליך בבג"ץ על כהונתו, תועד קו ההגנה שלפיו אמר "היום אני לא הרב כהנא" ו"אני לא תומך בגירוש כל הערבים" מסמך בג"ץ, 4 במרץ 2026.
סתירה 2 – ברוך גולדשטיין: הצדקה, הסרה, והסבר מאוחר: לפני – באוגוסט 2019, אולפן ynet, בן גביר הסביר את תמונת ברוך גולדשטיין בסלונו: "ד"ר גולדשטיין הציל את החברים שלי והציל כל מיני נשים וילדים בחברון" ynet, 4 באוגוסט 2019. אחרי – בינואר 2020 הודיע שהסיר את התמונה "כדי למנוע הקמת ממשלת שמאל" ynet, 15 בינואר 2020, וביוני 2024 העיד: "עם השנים הבנתי את המשמעות והורדתי את התמונה" N12, יוני 2024.
סתירה 3 – נתניהו: חשדנות פוליטית מול נאמנות אישית: לפני – בפברואר 2021, כאן רשת ב'/ישראל היום, אמר בן גביר: "לא יודע אם אני תומך בנתניהו" והוסיף: "הפעם איתנו הוא לא יוכל להגיד ימין ולא לקיים" ישראל היום, 11 בפברואר 2021. אחרי – באוקטובר 2022, N12, בהגנה על נתניהו מול הקלטות סמוטריץ', אמר: "נתניהו לא שקרן" N12, אוקטובר 2022, ובינואר 2025 אמר: "אני אוהב את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואדאג שהוא ימשיך להיות ראש ממשלה" אמס, ינואר 2025.
סתירה 4 – כוח מול נתניהו: איום באצבעות מול התחייבות לא להפיל: לפני – במאי 2023, ידיעות/ynet, בעימות קואליציוני אמר בן גביר: "אם לא תהיה מדיניות ימין – נתניהו לא יקבל את האצבעות שלנו" ynet/ידיעות, מאי 2023. אחרי – בינואר 2025, בהצהרת פרישה על עסקת החטופים, אמר: "עוצמה יהודית בראשותי לא תפיל את נתניהו" ynet, 16 בינואר 2025, ובמכתב ההתפטרות כתב: "אין בכוונתנו לפעול להפלת הממשלה בראשותך" מכתב ההתפטרות, 19 בינואר 2025.
סתירה 5 – עסקת חטופים/מלחמה בעזה: פרישה עקרונית מול חזרה מותנית: לפני – בינואר 2025, ynet, הודיע: "אם עסקת החטופים תאושר אנחנו נמסור מכתבי התפטרות ולא נהיה חלק מהממשלה" ynet, 16 בינואר 2025. אחרי – בפברואר 2025, ynet, אמר: "אם בנימין נתניהו חוזר למלחמה – אני עכשיו חוזר לממשלה" ynet, פברואר 2025.
"חתונת השנאה" – מעבר מסנגור פוליטי לשר ממונה על המשטרה: באוקטובר 2016, אחרי כתבי האישום בפרשה, בן גביר כעורך דין של אחד הנאשמים אמר: "מדובר בצעד פופוליסטי של הפרקליטות" ynet, 26 באוקטובר 2016. בנובמבר 2016 טען: "לא כל מה שלא יפה הוא פלילי" ערוץ 7, נובמבר 2016. באפריל 2022 הורשעו רוב הנאשמים, והשופט כתב כי מדובר ב"הבעת תמיכה ברצח משפחה חפה מפשע" ו"קריאה לנקמה בערבים" ישראל היום, אפריל 2022.
חנופה ונאמנות לנתניהו ושרה: באוקטובר 2022 דווח כי נתניהו התחייב לבן גביר וסמוטריץ' שלא יקים ממשלה בלעדיהם, וכי בפגישה עם שרה נתניהו אמרה שרה על איילת שקד: "אי אפשר לסמוך עליה" N12, אוקטובר 2022. בפברואר 2026, וואלה, הגיע בן גביר למשפט נתניהו ואמר על ההליך: "מקווה שהנשיא טראמפ ישים סוף להתעללות הזאת" וואלה, פברואר 2026.
יחסים עם סמוטריץ': שותפות כפויה, יריבות חוזרת: באוגוסט 2022, בזמן המו"מ לאיחוד רשימות, אמר בן גביר לסמוטריץ': "אם סמוטריץ' חותם – מבחינתי שנינו יכולים ללכת לחוף הים" N12, אוגוסט 2022. בינואר 2025, סביב עסקת החטופים, קרא לו: "בוא נודיע לנתניהו שאם הוא מעביר את העסקה – נפרוש מהממשלה" ynet, 14 בינואר 2025, ובהמשך אמר: "התאכזבתי מבצלאל שלא בא איתי" ynet, פברואר 2025.
יריבויות בתוך הקואליציה – גלנט, נתניהו והמשטרה: בינואר 2024, בקבינט, התעמת בן גביר עם גלנט; לפי וואלה, גלנט עקץ אותו על רפיח ובן גביר השיב: "אף אחד בליכוד לא יבחר בך" וואלה, ינואר 2024. במאי 2024, בקבינט המורחב, בן גביר תקף את גלנט אחרי ביקורתו על מדיניות עזה ואמר לנתניהו: "אתה חייב לפטר אותו" N12, מאי 2024. במקביל, מול נתניהו עצמו נרשם עימות על תנאי אסירים ביטחוניים, כשנתניהו הודיע כי "ההחלטה בענייני אסירים ביטחוניים תתקבל אך ורק על ידי ראש הממשלה והקבינט" N12, ספטמבר 2023.
"שר המשטרה" – דרישת כפיפות מול הכחשת פוליטיזציה: בדצמבר 2022 קידם בן גביר את תיקון פקודת המשטרה; לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ההצעה ביקשה להגדיל את סמכויות השר ביחס למשטרה ואף בתחום החקירות המכון הישראלי לדמוקרטיה, דצמבר 2022. באוקטובר 2024, מול ביקורת על "משטרת בן גביר", אמר: "זה לא משטרת בן גביר זה משטרה של עם ישראל" JDN, אוקטובר 2024.
7נושאי מיקוד מיוחדים
1,482 מילים · 7 תת-פרקים · 27 מקורות
7.1 – הסמל של האוטו של רבין
אירוע היסוד: באוקטובר 1995, שבועות לפני רצח ראש הממשלה יצחק רבין ב־4 בנובמבר 1995, בן גביר הופיע בטלוויזיה כשהוא מציג סמל קדילאק שנלקח ממכוניתו של רבין. לפי AP, הוא אמר: "הגענו לאוטו שלו, ונגיע גם אליו" – נוסח שהפך לאחד הסימנים המזוהים עם דמותו הציבורית המוקדמת. מקור: AP, ינואר 2025, Who is Itamar Ben-Gvir, the far-right minister who resigned from Netanyahu's Cabinet?
המשמעות הציבורית: הניו יורקר תיאר בפברואר 2023 את האירוע כרגע שבו בן גביר "עלה לתודעה" הציבורית, כחלק מאווירת ההסתה וההפגנות נגד הסכמי אוסלו ורבין. הכתבה מזכירה גם עדויות סביב הפגנת הימין בתל אביב שבה נרצח רבין זמן קצר לאחר מכן, אך אינה קובעת שבן גביר היה קשור לרצח עצמו. מקור: The New Yorker, פברואר 2023, Itamar Ben-Gvir, Israel's Minister of Chaos
שימוש חוזר בזירה הפוליטית: בבחירות 2022 ובתקופת מינויו לשר, האירוע חזר שוב ושוב בסיקור הבין־לאומי כמסגרת להבנת הרקע הכהניסטי והאנטי־ממסדי של בן גביר. אל־פאיס ציין באוקטובר 2022 כי בגיל 19 הופיע בן גביר בטלוויזיה עם סמל הקדילאק הרשמי של רבין, בתקופה שבה רבין היה יעד לקמפיין איומים חריף. מקור: El País, אוקטובר 2022, Itamar Ben Gvir, la estrella ultra de las elecciones en Israel
7.2 – חתונת השנאה
האירוע: בדצמבר 2015 פורסם סרטון מ"חתונת השנאה" בירושלים, שבה נראו משתתפים רוקדים עם כלי נשק, בקבוקי תבערה ותמונות של התינוק עלי דוואבשה, שנרצח עם הוריו בפיגוע ההצתה בדומא ביולי 2015. ynet דיווח ב־24 בדצמבר 2015 כי בן גביר נכח בחתונה והופיע בסמוך לריקודים; בן גביר אמר באולפן ynet: "הייתי בחתונה, אף אחד לא הבין שמדובר בתמונות של בן משפחת דוואבשה". מקור: ynet, דצמבר 2015, רובים ובקבוק תבערה: הסרטון המלא מ"חתונת השנאה"
ההליך הפלילי: באוקטובר 2016 הוגשו 13 כתבי אישום נגד משתתפים בחתונה, בהם החתן יקיר אשבל, בגין עבירות הסתה והחזקת נשק. ynet דיווח כי בן גביר ייצג את דניאל פיינר, אחד הנאשמים, והגיב: "מדובר בצעד פופוליסטי של הפרקליטות". מקור: ynet, אוקטובר 2016, גם החתן לדין: כתבי אישום בפרשת "חתונת השנאה"
תוצאות המשפט: בנובמבר 2021 הרשיע בית משפט השלום בירושלים שבעה משמונת הנאשמים הבגירים בעבירות אלימות והסתה לטרור. ynet ציין כי בן גביר, שכבר היה אז חבר כנסת, השתתף באירוע בעבר ותקף את ההרשעה בטענה ל"אכיפה בררנית". מקור: ynet, נובמבר 2021, "חתונת השנאה": החתן ושישה נוספים הורשעו בהסתה לטרור ובאלימות
7.3 – שר משטרה
התפקיד הרשמי: בן גביר מכהן כשר לביטחון לאומי, תפקיד הכולל אחריות פרלמנטרית על משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות הארצית לכבאות והצלה. אתר המשרד לביטחון לאומי מגדיר את לשכת השר ואת תחומי האחריות, ובהם הכרזת תחנות משטרה, תחנות מעצר ובתי סוהר, סמכויות אכיפה ותעודות חיסיון. מקור: gov.il, נבדק ביולי 2026, לשכת השר לביטחון לאומי
הרחבת הסמכויות: בדצמבר 2022, לקראת הקמת הממשלה ה־37, קידם בן גביר תיקון לפקודת המשטרה שנועד לעגן בחוק את סמכות השר להתוות מדיניות למשטרה. המכון הישראלי לדמוקרטיה הזהיר ב־13 בדצמבר 2022 כי ההצעה עלולה לתת לשר "שליטה כמעט מוחלטת במשטרה" ולפגוע בעצמאותה המקצועית. מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה, דצמבר 2022, פקודת המשטרה: חוות דעת מקיפה על תיקון פקודת המשטרה של בן גביר
מחלוקת פוליטיזציה: בדצמבר 2022 דווח ב־N12 כי בן גביר סירב להכניס לפקודת המשטרה סעיף שלפיו השירות יפעל באורח ממלכתי ולא יקודם באמצעותו אינטרס פוליטי־מפלגתי. בן גביר אמר ל־N12: "אני בעד זה שהמשטרה לא תהיה פוליטית, אבל בשביל כך לא צריך סעיף בחוק". מקור: N12, דצמבר 2022, בן גביר על סירובו להכנסת הסעיף שימנע פוליטיזציה של המשטרה
בג"ץ 2025: ב־2 בינואר 2025 פסק בג"ץ שלא לבטל את כל תיקון 37 לפקודת המשטרה, אך פסל ברוב 5–4 את הסעיף שנתן לשר סמכות להתוות מדיניות בתחום החקירות. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, כל תשעת השופטים הסכימו שהמשטרה חייבת לפעול באופן עצמאי, מקצועי, ממלכתי ובלתי תלוי. מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה, ינואר 2025, פסיקת בג"ץ בעניין תיקון פקודת המשטרה – "חוק בן גביר"
7.4 – יחסים עם נתניהו
נתניהו כמתווך פוליטי: באוגוסט 2022 תיווך בנימין נתניהו בין בן גביר לבצלאל סמוטריץ' כדי להביא לריצה משותפת של עוצמה יהודית והציונות הדתית בבחירות לכנסת ה־25. לפי N12, נתניהו כינס פגישה משולשת, וההסכמה נועדה למנוע בזבוז קולות בגוש הימין. מקור: N12, אוגוסט 2022, בתיווך נתניהו: סמוטריץ' ובן גביר סיכמו על ריצה משותפת
קשר של תלות קואליציונית: אחרי הבחירות, בן גביר הפך לשותף חיוני בממשלת נתניהו. בדצמבר 2022 דווח כי נתניהו הבטיח לסמוטריץ' ולבן גביר: "תהיו בכל קואליציה שאקים", גם אם הליכוד ישיג 61 מנדטים בלעדיהם. מקור: N12, ספטמבר 2022, נתניהו הבטיח לסמוטריץ' ובן גביר: "תהיו בכל קואליציה שאקים"
מתח סביב עסקאות חטופים: ב־3 ביוני 2024 איים בן גביר כי אם תיחתם "עסקה מופקרת" שתביא לסיום המלחמה ללא מיטוט חמאס, עוצמה יהודית "תפרק את הממשלה". נתניהו השיב באותו יום: "אנחנו מתעקשים להשלים את השבת החטופים ומיטוט החמאס". מקור: N12, יוני 2024, בן גביר איים בפירוק הממשלה, נתניהו: נחזיר את החטופים וחמאס יחוסל
פרישה וחזרה: בינואר 2025, לאחר אישור הסכם הפסקת האש ושחרור החטופים, בן גביר פרש מהממשלה אך הבהיר כי לא יפיל את נתניהו. במרץ 2025, לאחר חידוש הלחימה בעזה, דווח כי נסללה דרכו חזרה לממשלה. מקור: חדשות 13, ינואר 2025, בן גביר: "אם העסקה תאושר – נתפטר. נחזור לממשלה אם המלחמה תחודש"
7.5 – סמוטריץ
ברית אלקטורלית עם חיכוך: יחסי בן גביר–סמוטריץ' התבססו על שותפות אידאולוגית מימין לליכוד, לצד מאבק על כוח, מיקומים ושליטה. באוגוסט 2022 דווח ב־ynet כי סמוטריץ' הציע לבן גביר ארבעה מקומות בעשירייה הראשונה ברשימה המאוחדת, אחרי מו"מ אינטנסיבי. מקור: ynet, אוגוסט 2022, סמוטריץ' ובן גביר קרובים לסיכום על ריצה משותפת
ההסכם לבחירות 2022: בספטמבר 2022, בתום פגישה עם נתניהו, סיכמו סמוטריץ' ובן גביר לרוץ יחד בבחירות. ynet ציין כי סלע המחלוקת היה דרישת בן גביר לרשימה שוויונית בשיטת "ריץ'-רץ'", אך לבסוף הוא קיבל חמישה מקומות ריאליים בעשירייה הראשונה. מקור: ynet, ספטמבר 2022, בתום פגישה עם נתניהו: בן גביר וסמוטריץ' סיכמו לרוץ יחד בבחירות
עסקת החטופים הראשונה: בנובמבר 2023 עוצמה יהודית בראשות בן גביר התנגדה לעסקת החטופים הראשונה; הציונות הדתית של סמוטריץ' הודיעה תחילה על התנגדות אך בסוף הצביעה בעד. N12 דיווח כי בדיון הממשלה בן גביר אמר לנתניהו שהמתווה דומה לעסקת שליט ואף "גרוע יותר". מקור: N12, נובמבר 2023, בעד העסקה: הדיון הארוך מאחורי ההחלטה לשחרור החטופים
ינואר 2025 – פיצול טקטי: בינואר 2025, סביב עסקת החטופים והפסקת האש, בן גביר הודיע שיתפטר מהממשלה, ואילו סמוטריץ' הגיע לסיכום עם נתניהו ונשאר. N12 דיווח כי במסגרת ההסכם עם סמוטריץ' נקבעה מחויבות למימוש מטרות המלחמה לאחר שלב א' של העסקה. מקור: N12, ינואר 2025, בן גביר: נתפטר מחר; רשמית: סמוטריץ' נשאר בממשלה
7.6 – חטופים
נובמבר 2023 – התנגדות לעסקה הראשונה: בן גביר ושרי עוצמה יהודית התנגדו לעסקת החטופים הראשונה, שבה אושרה החזרת לפחות 50 חטופים תמורת הפוגה בלחימה ושחרור אסירים פלסטינים. ynet דיווח ב־22 בנובמבר 2023 כי בן גביר ושריו היו בין המתנגדים, בעוד רוב הממשלה אישרה את ההסכם. מקור: ynet, נובמבר 2023, לפחות 50 ישוחררו, 4 ימי הפוגה בלחימה: עסקת החטופים אושרה בממשלה
הנימוק המרכזי: ב־21 בנובמבר 2023 אמר בן גביר כי יש "יתרון" בהחזרת נשים וילדים, אך התנגד להפרדת החטופים לשלבים וטען כי ישראל "מקבלת את תכתיביו" של חמאס. מקור: כיפה, נובמבר 2023, בן גביר שיתף: זו הסיבה שהתנגדתי לעסקת החטופים
לחץ צבאי במקום עסקה: באוגוסט 2024, לאחר חילוץ גופות חטופים מחאן יונס, אמר בן גביר: "את החטופים החיים ואלו שאינם, יש להשיב רק על־ידי לחץ צבאי עצים, הפסקת הדלק וההומניטרי לטרור ולתומכיו, ולא בעסקאות מופקרות". מקור: ynet, אוגוסט 2024, בן גביר: "את החטופים החיים, ואלו שאינם, יש להשיב רק על ידי לחץ צבאי עצים"
ביקורת משפחות חטופים: בינואר 2025, על רקע העסקה, משפחות חטופים תקפו את בן גביר וטענו כי הוא מתכנן לסכל הסכם להשבתם. לפי ישראל היום, נאמר בהצהרת משפחות החטופים כי בן גביר "התגאה שהוא סיכל עסקאות חטופים בעבר". מקור: ישראל היום, ינואר 2025, "הדיו עוד לא יבש וכבר מתכננים לסכל את ההסכם"
7.7 – המלחמה בעזה
עמדה על המשך הלחימה: מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, בן גביר הציג קו של המשך לחץ צבאי, התנגדות להפסקות אש רחבות והסתייגות מהכנסת סיוע הומניטרי ללא תמורה לחטופים. באפריל 2024 דווח ב־N12 כי בקבינט הציע להפחית סיוע לעזה כל עוד לא מועבר ציוד הומניטרי לחטופים. מקור: N12, אפריל 2024, גם אחרי הציוץ והסערה: בן גביר תקף בקבינט את ארה"ב והציע להגביל את הסיוע ההומניטרי
הגירה מעזה והתיישבות: ב־2 בינואר 2024 דיווחה EFE כי בן גביר אמר שהמלחמה היא "הזדמנות להתמקד בעידוד הגירת תושבי עזה", ותיאר זאת כ"פתרון נכון, צודק, מוסרי והומני". באותו הקשר גם סמוטריץ' קרא לעידוד הגירה של תושבי עזה למדינות אחרות. מקור: EFE, ינואר 2024, Israel minister Ben Gvir calls for 'voluntary emigration' of Gazans and return of settlers
כנס ההתיישבות בעזה: בינואר 2024 השתתף בן גביר בכנס בירושלים שקרא להתיישבות יהודית מחודשת בעזה ולעידוד "הגירה מרצון" של פלסטינים. לפי N12, כאשר הונף שלט בעד טרנספר, בן גביר אמר: "צודקים, לעודד מרצון שילכו". מקור: N12, ינואר 2024, בכירים בממשלה ובקואליציה משתתפים בכנס ה"התיישבות בעזה"
קריאה מפורשת לחזרה לרצועה: ב־14 במאי 2024 נאם בן גביר בצעדה בשדרות למען התיישבות מחדש ברצועת עזה ואמר: "כדי שהבעיה לא תחזור, צריך לעשות שני דברים: לחזור לרצועת עזה ולעודד עזיבה מרצון של התושבים בעזה". מקור: ynet, מאי 2024, בן גביר: "לחזור להתיישבות ברצועת עזה ולעודד הגירה מרצון של תושביה"
חידוש הלחימה וחזרת בן גביר: במרץ 2025, לאחר חידוש הלחימה בעזה, דיווח AP כי בן גביר – שהתפטר במחאה על הפסקת האש בינואר – חזר לממשלה זמן קצר לאחר התקיפות. AP ציין כי בן גביר וסמוטריץ' תומכים בהמשך המלחמה, ב"הגירה מרצון" של פלסטינים מעזה ובהקמת התיישבות יהודית מחדש ברצועה. מקור: AP, מרץ 2025, Israel returns to war in Gaza with wider aims and almost no constraints
המבצר הוא תיעוד שיטתי של המתקפה על הדמוקרטיה הליברלית בישראל ומוסדותיה, ושל האחריות לכך, בתקופת הממשלה השלושים ושבע – החקיקה, המינויים, ההחלטות וההתבטאויות, ומה היו התוצאות. כל תיק מקושר למקורותיו. קראו עוד על הפרויקט ←
פרויקט המבצר התאפשר בזכות תרומה חד-פעמית של הנדבנית שרה פריד, אזרחית ישראלית-אמריקאית. לגב' פריד לא הייתה כל מעורבות בתכני הפרויקט.
צוות המבצר: ענת סרגוסטי, מיקי רוזנטל, יואב אנדרמן, עופר גרייצר, אושרי יניב, אמיר שפרלינג, רונית אנטלר ומירב ויזר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו