האוצר וועדת הכספים טיפלו בכספי הציבור כאילו היו של הקואליציה

בקצרה

• משרד האוצר בראשות בצלאל סמוטריץ' העביר תוספת של כ-400 מיליון שקל לחינוך חרדי לפני אישור ועדת הכספים.
• הייעוץ המשפטי של וועדת הכספים פסל את העברת הכספים; יו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי יצא נגד הייעוץ במלים חריפות בגלל הפסילה.
• ועדת הכספים העבירה כספים קואליציוניים בהיקף של כ-409 מיליון שקל בתקופת פגרת הבחירות.
• רוב הכסף יועד לתוספות תקציב לרשתות החינוך החרדיות והדתית ולמשרד ההתיישבות, שחלק ניכר מתקציביו מופנה להתנחלויות.
• שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התעקש להעביר את התקציבים הקואליציוניים, וסירב להעביר תקציבים דחופים ללא העברת הכסף למוסדות החינוך החרדי.
• בג"ץ הוציא צו ביניים בו שחרר את הכספים הדחופים והקפיא את העברת הכספים הקואליציוניים. 

ב-4 באוגוסט, שבועיים וחצי אחרי שהכנסת יצאה לפגרה לקראת הבחירות שיתקיימו באוקטובר, אישרה ועדת הכספים העברות כספים מיוחדות בהיקף כשני מיליארד שקל, ובהן כ-409 מיליון שקל של כספים קואליציוניים, בעיקר תוספות תקציב לרשתות חינוך חרדיות. העברת התקציב הזאת, שנעשתה ברגע האחרון, עוררה סערה ציבורית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מוכר את החמץ של מדינת ישראל, 21 באפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בפרשה התגלתה שורת פגמים מוסריים: חלוקת מאות מיליוני שקלים לחינוך החרדי והדתי ולמשרד ההתיישבות בזמן מלחמה ובתקופת גירעון תקציבי; חלוקת תקציב קואליציוני בזמן פגרת הבחירות; כסף ציבורי שחולק לפני שביקשו עליו את רשות ועדת הכספים והיועצים המשפטיים; שומרי סף שהותקפו אישית כשעמדו על קיום הנהלים וסירבו לחלק את התקציב; וניסיון לכרוך תקציבים שנועדו לצרכים דחופים, כולל שיקום נפגעי המלחמה, בתקציב הקואליציוני.

המכנה המשותף לכל אלה: משרד האוצר בראשות סמוטריץ' וועדת הכספים בהובלת מילביצקי טיפלו בכספי ציבור כאילו היו כסף של הקואליציה, ובאנשי המקצוע שעמדו בדרכם – כאילו היו יריבים. 

האם אסור לממשלה לחלק כסף לפני שהכנסת מאשרת אותו?

הייעוץ המשפטי לוועדת הכספים קבע ביולי, בהתאם לחוק ובעקבות פסיקות בג"ץ, כי הממשלה אינה רשאית ליצור גירעון מראש בהסתמך על אישור עתידי של הוועדה. זו אינה פרוצדורה. זו ההגדרה של פיקוח: נציגי הציבור ואנשי המקצוע צריכים לשאול לאן הולך הכסף, והתשובה צריכה לבוא לפני שהכסף יוצא.

בדצמבר 2025 אישרה הוועדה העברה של 1.08 מיליארד שקל לחינוך החרדי. לאחר שארגונים שונים, ביניהם עמותת חדוו"ש (חופש דת ושוויון), עתרו נגד ההעברה לבית המשפט העליון, נערך בינואר דיון בבג"ץ, ובו התברר שכ-400 מיליון שקל כבר הועברו לשכר מורים ברשתות החינוך החרדיות עוד לפני הדיון בוועדת הכספים, והובאו לאישורה בדיעבד. הפרקליטות הצהירה שזהו נוהל מקובל – אבל רק כאשר יש צורך חיוני לשלם שכר שטרם אושר.

תלמוד תורה שנוסד על ידי הרב שמואל שטרן בירושלים, 9 באוגוסט 2021 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

אבל כשהכסף יוצא לפני האישור, ההצבעה בוועדה הופכת לטקס: חבר כנסת שמתנגד אינו יכול להחזיר שכר ששולם, והוא נשאר עם חתימה על מה שכבר קרה.

חצי שנה אחר כך המהלך חזר על עצמו. ב-12 ביולי קבע הייעוץ המשפטי לוועדה שבקשות המוגשות כ"מעשה עשוי", אחרי שהכסף כבר חולק, פגומות מיסודן ובלתי חוקיות. החלטת הייעוץ נגעה לשתי העברות בסך כ-52 מיליון שקל למשרד ראש הממשלה, בחלקן לתפעול הרשות לפיתוח חברתי-כלכלי של המגזר החרדי, והוגשה אחרי שפנייה קודמת באותה צורה כבר נפסלה בשל אי-חוקיותה.

בעקבות זאת, האוצר הגיב לעובדה שהוועדה עמדה על קיום החוק והקפיא את כלל התקציבים לרשות לפיתוח המגזר החרדי. הייעוץ המשפטי דרש מהאוצר לשחרר לאלתר את התקציבים השוטפים.

את מחיר העמידה על החוק שילמה הרשות שתקציביה הוקפאו, לא משרד האוצר שהקפיא אותם.

חנוך מילביצקי בישיבת ועדת הכספים בכנסת, 29 ביולי 2025 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

למה מילביצקי כעס על היועמ"שית של ועדת הכספים?

ב-13 ביולי פתח מילביצקי דיון בוועדת הכספים על שלוש פניות תקציביות והצהיר בפני חברי הוועדה שאין בכוונתו להביא אותן להצבעה. בהמשך הדיון שינה את עמדתו והעלה אותן בכל זאת, וחברי האופוזיציה עזבו במחאה.

למוחרת כתבה לו היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד שלומית ארליך, שהדיון התקיים שלא כחוק ושההצבעות אינן תקפות. במכתב פירטה שאחת הפניות – כ-970.9 מיליון שקל מעודפי סעיף הרשויות המקומיות – סומנה על ידה כלוקה בפגם חוקי חמור כבר ב-27 במאי, ושמילביצקי הורה לפרסם אותה ללא בחינה משפטית.

מילביצקי אמר לה שהנימוקים שלה "טכניים ולא ענייניים", וכתב לה "את מכפיפה את טובת הוועדה וטובת אזרחי ישראל לגחמות ומאבקים אישיים שלך" (בלי להסביר מה האינטרס שלה, כביכול בכך). הוא הודיע ש"ההעברות חוקיות", אף שכלל לא ברור שהן היו כאלה, ושהעניין סגור. אבל משרד האוצר לא העביר את הכספים בשלב זה, בשל הפסילה המשפטית.

באותו דיון הוציא מילביצקי מהחדר את נציגת אגף התקציבים במנהלת תקומה, שביקשה לדייק את הדברים. יותר מחודש קודם לכן נזף גם בנציגת משרד ראש הממשלה, שעזבה את הדיון בדמעות, וסירב להתנצל.

עו"ד חנוך מילביצקי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ינואר 2021 (צילום: האתר הרשמי של עו"ד חנוך מיליבצקי)

אותו דפוס חוזר מול בית המשפט. כשבג"ץ הקפיא בדצמבר את העברת מיליארד השקלים לחינוך החרדי, כתב מילביצקי "זה לא ייפסק עד שנחליט שאנחנו מתקוממים נגד העריצות המשפטית הזו". כשהשופט אלכס שטיין עיכב ב-5 באוגוסט את העברות הפגרה, הגיב מילביצקי: "את בג"ץ צריך לסגור".

יו"ר הוועדה שתפקידה לשמור על כספי הציבור תקף באופן אישי, בוטה ומשמיץ את אנשי המקצוע שנועדו לסייע לו לבלום את הממשלה ולשמור על החוק – מהיועצת המשפטית של הוועדה ועד בית המשפט העליון.

למה סמוטריץ' עיכב את תקציבי החינוך ושיקום הצפון?

משרד האוצר, בהוראת השר סמוטריץ', העביר בוועדת הכספים ב-4 באוגוסט יחד עם הכספים הקואליציוניים גם כספים שאינם במחלוקת ושהיה צריך להעביר באופן דחוף: תשלומי שכר, התחייבויות לספקים ותקציבים לפתיחת שנת הלימודים, וכן כספים לשיקום יישובי הצפון והדרום בזמן המלחמה. 

האופוזיציה דרשה לפצל את התקציב, לאשר את הכספים הדחופים הללו בלבד ולא את ההעברות הקואליציוניות. ארליך השיבה לאופוזיציה שאי אפשר לפצל פנייה ולהצביע רק על חלק ממנה. התוצאה: מי שרצה לאשר שכר נדרש לאשר באותה הצבעה גם את הכספים הקואליציוניים.

מבט על בניינים בשעות אחר־הצוהריים בקריית שמונה, 29 באוגוסט 2024 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)

בדיון שנערך ב-18 באוגוסט הציעו שופטי בג"ץ לשחרר רק את הכספים הדחופים. סמוטריץ' התנגד לכך וביקש מבית המשפט להכריע על החבילה כולה: להקפיא את כל הכספים או לשחרר את כולם.

בית המשפט הורה למשרד האוצר למסור רשימה של תקציבים דחופים. אבל באוצר התעקשו שלא ליצור הבדלה בין תקציבים לפי רמת הדחיפות שלהם ושאין לשחרר אף שקל עד הכרעה בעתירה – זאת, למעט 78 מיליון שקל למשרד לשירותי דת שהאוצר בכל זאת ביקש מבג"ץ לשחרר.

אבל בג"ץ לא קיבל את בקשתו של סמוטריץ'. ב-24 באוגוסט, לבקשת העותרות, שחררו השופטים דוד מינץ, חאלד כבוב ורות רונן את התקציבים הדחופים – ובהם ההחזר לרשויות המקומיות על "בית הספר של החופש הגדול" והתקציבים לשיקום יישובי הצפון והדרום – והקפיאו רק את 409 מיליון השקלים של הכספים הקואליציוניים: 286 מיליון למשרד החינוך, בעיקר עבור החינוך החרדי והדתי, ו-123 מיליון למשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות.

חדוו"ש ושאר העמותות שעתרו לבג"ץ אמרו ש"השר ביקש להחזיק את שיקום הצפון והדרום כבני ערובה".

שר האוצר התעקש שלא להעביר משכורות, תשלומים לספקים וכסף לפתיחת שנת הלימודים ולשיקום הדרום והצפון; שופטי בג"ץ הביאו להעברתם.

מה הבעיה בחלוקת הכסף ערב בחירות?

הכנסת יצאה לפגרת הבחירות ב-18 ביולי. בפגרה, כינוס ועדה טעון אישור של ועדת ההסכמות, שבה מיוצגות הקואליציה והאופוזיציה, ולוועדת הכספים הותר דיון אחד בשבועיים הראשונים, שהתקיים ב-29 ביולי.

ישיבה נוספת לא אושרה בוועדת ההסכמות בשל התנגדות נציגת האופוזיציה, ח"כ מירב בן ארי. מילביצקי פנה ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שהתיר את הישיבה כ"מקרה מיוחד". אלה הסעיפים שעמדו במחלוקת:

הכנסת השיבה לבג"ץ ש"הכינוס נעשה כדין". הכנסת הזכירה לבג"ץ שבפגרת הבחירות לפני הבחירות הקודמות אישר יו"ר הכנסת שלוש ישיבות של ועדת הכספים אחרי שוועדת ההסכמות סירבה, וגם בהן נדונו כספים קואליציוניים.

עוד נמסר מהייעוץ המשפטי של הכנסת לביהמ"ש שאם יש בעיה בשימוש בכספים בתקופת בחירות, יש להפנות אותה לממשלה וליועצים המשפטיים שלה, ולא לפסול את אישור ההעברה בוועדה. בוועדה גם טענו כי כל הפניות עברו את ההליך הממשלתי המלא, כולל אישור גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, ולכן חזקה שהן עומדות בכללים.

זו תשובה לשאלה אם מותר, לא לשאלה אם ראוי. אישור של יועצים משפטיים קובע שהפעולה חוקית, לא שהיא הוגנת.

התקדים שהכנסת מציגה מחליש אינו נוגע בשאלה המוסרית, שנשארת זהה בכל כנסת: קואליציה שהכנסת שלה כבר יצאה לפגרת בחירות ממשיכה לחלק כסף ציבורי שמשרד האוצר סימן כקואליציוני, חרף התנגדות מפורשת של האופוזיציה, ערב ההכרעה של הבוחרים. בנוסף, בכנסת הנוכחית סכומי הכספים הקואליציוניים גדלו לאין ערוך ביחס לעבר – וזאת, בתקופת מלחמה.  

ח"כ חנוך מילביצקי (מימין) בצאתו מחקירה בלהב 433 בלוד, 25 ביולי 2025 (צילום: רוי אלימה/פלאש90)

כך או כך, עדיין לא ברור אם העברת הכספים הייתה חוקית. באוצר ובוועדה טוענים שכן, באופוזיציה ובארגונים חברתיים אומרים שלא, והארגונים עתרו לבג"ץ נגדה. בג"ץ טרם פסק בעתירה, אך בינתיים הקפיא את ההעברה.

בתגובת הכנסת לבג"ץ, השאלה אם ראוי לחלק את הכסף ערב בחירות הופנתה לממשלה. הכנסת עצמה לא השיבה עליה.

מי עצר את הכסף, ומה מצב העתירה היום?

בתוך הכנסת נשמעו אזהרות. היועצת המשפטית לוועדה פסלה ביולי הצבעות על העברת הכספים. יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק, אישרה לדון בשש פניות כמקרה מיוחד, אבל קבעה שאין הצדקה לקצר את ההודעה המוקדמת על ישיבת 4 באוגוסט. יו"ר הוועדה תקף את הראשונה, ויו"ר הכנסת אישר לקצר את ההודעה בניגוד לעמדת השנייה.

את ההעברות של 4 באוגוסט, עצר בית המשפט, בעתירה של ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים) ועמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון: צו ארעי ב-5 באוגוסט, וב-24 באוגוסט צו על תנאי שדרש מיו"ר הכנסת, מיו"ר ועדת הכספים וממשרד האוצר להסביר מדוע לא תבוטל ההעברה, לצד צו ביניים על 409 מיליון שקל.

תצהירי התשובה נדרשו עד 10 בספטמבר. נכון ל-23 בספטמבר לא פורסמה הכרעה בעתירה, ו-409 המיליונים נותרו מוקפאים.

בתוך הכנסת, היועצות המשפטיות הותקפו או נעקפו. את העברות 4 באוגוסט עצר בית המשפט – הגוף שיו"ר ועדת הכספים קרא לסגור.

מרתון העברות תקציביות בוועדת הכספים של הכנסת, 29 ביולי 2026 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

שאלות העולות מן הנושא

האם אפשר היה להפריד את התקציבים הדחופים מהכספים הקואליציוניים?

כן. משרד האוצר כרך את העברת הכספים יחד מלכתחילה. האופוזיציה דרשה להעביר רק את הכספים הדחופים ולא את הקואליציוניים, אבל באוצר אמרו שאסור להפריד ביניהם, כיוון שכולם אושרו באותו כינוס של הוועדה. אבל הצו של בית המשפט פסל את עמדת האוצר והורה להפריד ביניהם עד לבירור העתירה.

האם בג"ץ ביטל את העברות הכספים?

לא. הוא הוציא צו על תנאי וצו ביניים. נכון להיום (יום ראשון, 27 בספטמבר) לא פורסמה הכרעה.

לסיכום: האם בוחר שמגלה שכספי השיקום של הצפון והדרום שוחררו רק כששופטים הפרידו אותם מהכספים הקואליציוניים יכול לסמוך על מי שהתנגד להפרדה? ומה זה אומר על נבחריו בכך שהכנסת השיבה לשאלת ההגינות של חלוקת כסף ערב בחירות בהפניה לממשלה?

מקורות: "כלכליסט" 31.12.2025; "כלכליסט" 11.5.2026; הודעת ועדת הכספים 12.7.2026; ynet 14.7.2026; N12 5.8.2026; "וואלה כסף" 16.8.2026; "וואלה כסף" 18.8.2026; ynet ו"כלכליסט" 21.8.2026; "כלכליסט" 24.8.2026.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.