המתקפה על בית המשפט העליון

1. פתח דבר

בינואר 2023 הציג שר המשפטים יריב לוין את חבילת השינויים במערכת המשפט: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הגבלת ביקורת שיפוטית על חוקים וחוקי יסוד, פסקת התגברות, צמצום עילת הסבירות ושינוי מעמד היועצים המשפטיים. ועדת החוקה, בראשות שמחה רוטמן, הפכה לזירה המרכזית לקידום ההצעות. בתוך זמן קצר התווספו למהלך גם תגובות לפסקי דין קונקרטיים, ובהם פסילת מינוי אריה דרעי לשר וחוק הנבצרות שנגע לראש הממשלה בנימין נתניהו.

הקואליציה הציגה את המהלך כתיקון יחסי הרשויות וחיזוק שלטון נבחר. מנגד, היועצת המשפטית לממשלה, גורמים באופוזיציה, לשכת עורכי הדין ומבקרי הרפורמה טענו כי הצבר החקיקתי פועל בכיוון אחד: צמצום יכולתו של בג"ץ לבקר את הממשלה והכנסת, החלשת הייעוץ המשפטי והגדלת השפעת הקואליציה על מינוי שופטים. פורום קהלת הופיע ברקע הרעיוני של המהלך; לפי דיווחים, רעיונותיו השפיעו על הרפורמה, בעוד הפורום עצמו הציג את פעילותו כמחקר והמלצות מדיניות.

השאלה העומדת במרכז הפרשה אינה רק אם בג"ץ התערב יתר על המידה בהחלטות נבחרי הציבור. היא נוגעת למבנה המשטר בישראל, שבה אין חוקה מלאה, אין בית מחוקקים שני, וחוקי יסוד ניתנים לשינוי ברוב פרלמנטרי רגיל. פסקי הדין מינואר 2024 – ביטול תיקון עילת הסבירות ודחיית תחולת חוק הנבצרות לכנסת הבאה – הפכו את העימות לשאלה על גבולות הכוח של הכנסת והממשלה מול בית המשפט העליון.

2. מיפוי שחקנים ומוסדות

מיפוי קשרים: לוין–רוטמן–ועדת החוקה הם ציר החקיקה; נתניהו הוא ראש הממשלה והגורם הפוליטי המכריע; בג"ץ והיועמ"שית הם מוקדי הבלימה המשפטיים; הרצוג ניסה לתווך; קהלת סיפקה תשתית רעיונית לפי דיווחים; לשכת עורכי הדין והאופוזיציה התנגדו לשינוי הרכב הוועדה. ב־2025 הצטרף סער לציר לוין במתווה מוסדי חדש, שאושר בכנסת ב־27 במרץ 2025 לצד הסדרים משלימים בחוק בתי המשפט הכנסת.

3. ציר זמן מתועד

5. ספר ראיות – מסמכים, נתונים ומקורות מסווגים

על היבט "מקורות מסווגים" לא נמצאו מקורות זמינים לציבור; לכן הספר נשען על מסמכים רשמיים, פסיקה, פרוטוקולי ועדות, מאגר החקיקה, דוחות ממשלתיים ומקורות תקשורתיים גלויים, לרבות מאגר חוקי היסוד והחוקה של הכנסת.

6. הטיעון הנגדי (steelman), ראיות-נגד ומחלוקות

1. טענה נגדית: שנוי-במחלוקת הטענה החזקה ביותר של הימין היא שב-1 בינואר 2024 בג"ץ ביטל לראשונה תיקון לחוק יסוד – חוק ביטול עילת הסבירות – ברוב דחוק 8–7, ובכך חיזק את הטענה שבית המשפט מציב עצמו מעל הכנסת כרשות מכוננת: בג"ץ 5658/23, 1 בינואר 2024, פסק דין מלא.

הפרכה/הקשר: מאומת באותו פסק דין רוב רחב יותר, 12 מתוך 15 שופטים, קבע כי לבית המשפט יש סמכות חריגה לבקר חוקי יסוד רק במקרי קצה; ההקשר מצד התזה הוא שבישראל אין חוקה משוריינת, אין בית פרלמנט שני ואין בלמים מוסדיים חזקים אחרים, ולכן שלילת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד עלולה להשאיר כוח בלתי מוגבל בידי קואליציה רגילה: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2 בינואר 2024; מדריך פסקת ההתגברות, המכון הישראלי לדמוקרטיה.

2. טענה נגדית: מאומת הביקורת על עילת הסבירות אינה המצאה של נתניהו, לוין או רוטמן: השופט נעם סולברג עצמו פרסם ביקורת עקרונית על השימוש בעילה בהחלטות של דרג נבחר, ולכן יש בסיס משפטי שמרני לטענה שהעילה מעבירה הכרעות ערכיות משלטון נבחר לשופטים: השילוח, "על ערכים סובייקטיביים ושופטים אובייקטיביים", 2019.

הפרכה/הקשר: מאומת הנוסח שקידמה הקואליציה ב-2023 לא צמצם רק החלטות מדיניות כלליות אלא מנע ביקורת סבירות על "כל החלטה" של הממשלה, ראש הממשלה או שר, כולל מינויים והימנעות מהפעלת סמכות; סולברג גם הבהיר ביולי 2023 שלא הציע תיקון כזה בדרך של חקיקה: נוסח ועדת החוקה, 20 ביולי 2023; כלכליסט, 17 ביולי 2023.

3. טענה נגדית: מאומת ממשלת נתניהו והקואליציה נבחרו בבחירות 2022, וביולי 2023 העבירו בכנסת את ביטול עילת הסבירות ברוב של 64 מול 0 לאחר שהאופוזיציה החרימה את ההצבעה; לכן יש בסיס לטענה שהרפורמה נשענה על רוב פרלמנטרי תקין: ערוץ הכנסת, 24 ביולי 2023.

הפרכה/הקשר: מאומת רוב פרלמנטרי רגיל אינו שקול להסכמה חוקתית רחבה; חוקי היסוד בישראל ניתנים לשינוי בהליך דומה לחוק רגיל, ולכן דווקא שינוי כללי המשחק המשטריים דורש בלמים והליך רחב יותר: אתר הכנסת – חוקה וחוקי יסוד; המכון הישראלי לדמוקרטיה, 12 בפברואר 2023.

4. טענה נגדית: מאומת בג"ץ דרעי בינואר 2023 הוא מקרה חזק לטענת הימין: בית המשפט פסל מינוי שר שאושר פוליטית במסגרת ממשלה שקיבלה אמון הכנסת, והסתמך בין היתר על סבירות ועל מניעות; הדבר מחזק טענה להתערבות בשיקול דעת פוליטי: בג"ץ 8948/22, 18 בינואר 2023.

הפרכה/הקשר: מאומת פסק הדין לא נשען רק על אי-הסכמה פוליטית עם המינוי אלא על עבר פלילי, עבירות מס, ומצג של פרישה מהחיים הציבוריים שניתן בהליך הפלילי; חלק מהשופטים קבעו מניעות שאינה תלויה בעילת הסבירות, ולכן המקרה אינו ראיה נקייה לכך שבג"ץ מחליף את הבוחר מטעמי מדיניות: גלובס, 18 בינואר 2023.

5. טענה נגדית: מקור-יחיד מצד הקואליציה נטען ב-2023 שחוק הנבצרות נועד למנוע מצב שבו יועצת משפטית או בית משפט יוציאו ראש ממשלה מכהן לנבצרות מטעמים שאינם רפואיים, ובכך יבטלו בפועל את הכרעת הבוחר: ועדת הכנסת, 12 במרס 2023.

הפרכה/הקשר: מאומת בג"ץ לא פסל את חוק הנבצרות אלא דחה את תחולתו לכנסת הבאה, משום שהתיקון נחקק במהלך כהונת נתניהו ונגע ישירות למצבו; הדבר תומך בתזה שלפחות חלק מהחקיקה נגע לאינטרס אישי-מוסדי של ראש הממשלה מול מגבלות ניגוד העניינים: פסק הדין המלא, 3 בינואר 2024.

6. טענה נגדית: שנוי-במחלוקת טענת קהלת והימין היא שמדובר ברפורמה רעיונית ארוכת שנים ולא במזימה אישית: פורום קהלת כתב בפברואר 2023 שהוא חוקר את הנושא מעל עשור, ושפוליטיקאים התייעצו עמו אך לא קיבלו ממנו הוראות: Kohelet, 14 בפברואר 2023.

הפרכה/הקשר: מקור-יחיד מנגד, דיווחים מ-2023 הצביעו על קשרים פרסונליים ורעיוניים בין קהלת, רוטמן ויועצו שמעון נטף, ועל כך שרעיונות הפורום היו בסיס חשוב להצעות; לכן הטענה שקהלת "לא מעורב כלל" אינה סוגרת את שאלת ההשפעה הרעיונית: Ynet, 20 בפברואר 2023.

7. טענה נגדית: מאומת יש נתוני אמון ציבורי נמוכים יחסית בבית המשפט העליון, במיוחד בקרב מצביעי ימין, דתיים וחרדים; לכן הביקורת על בג"ץ נשענת גם על משבר לגיטימציה ממשי ולא רק על אינטרס שלטוני: מדד הדמוקרטיה 2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה.

הפרכה/הקשר: מאומת מדדי 2023–2024 הראו שגם הממשלה, הכנסת והמפלגות מצויות בתחתית סולם האמון, ושאמון נמוך אינו כשלעצמו מצדיק ביטול בלמים מוסדיים; בנוסף, שיעור האמון בבית המשפט העליון נותר יציב יחסית סביב 44% בפברואר 2023: המכון הישראלי לדמוקרטיה, פברואר 2023.

סיכום מאזן-הראיות

מאזן הראיות אינו תומך בגרסה שלפיה כל הביקורת הימנית על בג"ץ היא חסרת בסיס: יש ביקורת משפטית רצינית על עילת הסבירות, על ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, על מעורבות במינויים פוליטיים ועל בעיית לגיטימציה ציבורית. עם זאת, הראיות מ-2023–2026 מראות שהחקיקה שקודמה לא הסתפקה בתיקון נקודתי אלא צברה מהלכים בכיוון אחד: צמצום ביקורת בג"ץ, שינוי בחירת שופטים, חסימת ביקורת על חוקי יסוד, הגבלת עילת הסבירות, חקיקת נבצרות בעלת תחולה פרסונלית, והחלשת מעמד הייעוץ המשפטי. לכן התזה צריכה להיות מסויגת כך: מתקפת הימין נשענה גם על מחלוקות אמיתיות על גבולות המשפט, אך בתקופת נתניהו 2023–2026 עיקר המשקל הראייתי מצביע על שימוש במחלוקת זו לקידום ריכוז כוח שלטוני ולהקטנת בלמים על הממשלה והקואליציה.

7. צירי מיקוד מיוחדים

7.1 – בג"ץ נתניהו ב־2020 "המבצר לא ייפול"

• מאומת הביטוי "המבצר לא ייפול" נקשר לדיון בבג"ץ במאי 2020 בשאלה אם ניתן להטיל על בנימין נתניהו, נאשם בפלילים, את הרכבת הממשלה; בדיון, ב־3 במאי 2020, אמרה נשיאת העליון אסתר חיות: "אף מבצר לא ייפול". ערוץ 7, 3 במאי 2020.
• מאומת בתוך התיחום, בינואר 2023, הביטוי חזר לשיח הציבורי סביב תוכנית לוין: בני גנץ אמר כי אם תהיה פסקת התגברות ברוב 61, אם יועצים משפטיים יהיו כפופים לפוליטיקאים, אם שופטים ייבחרו בידי רוב קואליציוני ואם עילת הסבירות תבוטל – "המבצר אכן ייפול"; הדברים פורסמו ב־ynet ב־5 בינואר 2023, יום לאחר הכרזת יריב לוין על הרפורמה. ynet, 5 בינואר 2023.
• מאומת הציר המשפטי־אישי של נתניהו התחדד במרץ 2023 סביב חוק הנבצרות: הכנסת אישרה תיקון לחוק־יסוד: הממשלה, שלפיו נבצרות ראש ממשלה תוכר בעיקר בשל אי־מסוגלות פיזית או נפשית ובמנגנוני רוב גבוהים; לפי הודעת ועדה בכנסת מ־21 במרץ 2023, המשנה ליועמ"ש גיל לימון הזהיר שהחקיקה מקודמת "תוך שימוש בסמכות המכוננת… אשר יש בהם כדי להיטיב עם עניינו האישי של אדם". כנסת, 21 במרץ 2023.
• מאומת באותו יום שבו אושר חוק הנבצרות, 23 במרץ 2023, נתניהו הצהיר "אני נכנס לאירוע" ביחס לרפורמה המשפטית, אף שברקע עמד הסדר ניגוד העניינים שנקבע עקב משפטו; ב־N12 דווח כי נתניהו אמר שהחוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים יובא בשבוע הבא וכי "החקיקה ממשיכה". N12, 23 במרץ 2023.
• שנוי-במחלוקת בינואר 2024 פסק בג"ץ ברוב 6 מול 5 כי תיקון חוק הנבצרות יחול רק מהכנסת הבאה; לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, דעת הרוב קבעה שהתיקון נועד להיטיב עם נתניהו ולשחררו ממגבלות ניגוד העניינים סביב הרפורמה, בעוד שופטי המיעוט סברו שאין להתערב בתיקון חוק־יסוד. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2024.
• מאומת פסק הדין המלא בעניין הנבצרות, שפורסם ב־3 בינואר 2024, מציג את המחלוקת כמאבק על גבולות הכוח המכונן של הכנסת כאשר חוק־יסוד מתקן הסדר משטרי בזמן אמת ובזיקה לראש ממשלה מכהן; בכך הפך "המבצר" ממטפורה על עצמאות בג"ץ לשאלה מוסדית על יכולתו להגביל חוקי יסוד פרסונליים. פסק הדין המלא, 3 בינואר 2024.

7.2 – יריב לוין

• מאומת ב־4 בינואר 2023, שר המשפטים יריב לוין הציג את "השלב הראשון" ברפורמה המשפטית: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, פסקת התגברות, הגבלת ביקורת שיפוטית על חוקים, ביטול עילת הסבירות והפיכת יועצים משפטיים במשרדי ממשלה למשרות אמון; הדיווח ב־N12 ציין כי ההכרזה ניתנה ערב הדיון בבג"ץ במינוי אריה דרעי לשר. N12, 4 בינואר 2023.
• מאומת מבחינת אחריותיות ושלטון החוק, חבילת לוין כוונה לצמצום כוחם של שלושה מנגנוני בלימה: בג"ץ, הייעוץ המשפטי והוועדה לבחירת שופטים; בפסק דין הסבירות מ־1 בינואר 2024 בג"ץ עצמו תיאר את הכרזת לוין כנקודת הפתיחה של מהלך חקיקתי רחב שנועד לשנות את מאזן הרשויות. פסק דין הסבירות, 1 בינואר 2024.
• שנוי-במחלוקת לאחר שבג"ץ פסל את ביטול עילת הסבירות ב־1 בינואר 2024, לוין תקף את עצם פרסום פסק הדין בזמן מלחמה ואמר כי "פסק הדין לא ירפה את ידינו"; תומכי לוין ראו בכך תגובה פוליטית לגיטימית לפסק דין תקדימי, ומתנגדיו ראו בכך המשך ערעור על סמכות בית המשפט העליון. ynet, 1 בינואר 2024.
• מאומת בספטמבר 2024 בג"ץ פסק פה אחד כי על לוין לפרסם מועמדים ולכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון; לפי ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה, בית המשפט קבע כי אי־כינוס ממושך לשם השגת "הסכמה רחבה" אינו יכול לסכל את הפעלת מנגנון הבחירה שקבע החוק. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 9 בספטמבר 2024.
• מאומת בינואר 2025 הציגו לוין וגדעון סער מתווה חדש לשינוי הוועדה לבחירת שופטים ולהגבלת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד וחקיקה רגילה; ב־N12 הוצג המתווה כמהלך שכולל החלפת נציגי לשכת עורכי הדין בנציגי ציבור פוליטיים והגבלת יכולת בג"ץ להתערב בחוקי יסוד. N12, ינואר 2025.
• מקור-יחיד בשנת 2025–2026 המשיך לוין לכרוך בין מינוי שופטים לבין שינוי כללי המשחק: ynet דיווח כי עתירות נגדו דרשו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בשל תקנים לא מאוישים, וכי בג"ץ חייב אותו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים מחוזיים; לוין כינה את ההחלטה "בלתי חוקית". ynet, 2026.

7.3 – רוטמן

• מאומת "רוטמן" בציר זה מתייחס בראש ובראשונה לתפקידו המוסדי של ח"כ שמחה רוטמן כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט; ב־29 בינואר 2023 הוועדה דנה בנוסח רוטמן לחוק־יסוד: השפיטה, שכלל מגבלות על פסילת חוקים ופסקת התגברות, ורוטמן טען כי מדובר ב"מצע לדיון" והציגו כמבוסס גם על הצעות שנתמכו בעבר בידי גורמי מרכז־ימין. כנסת, 29 בינואר 2023.
• מאומת ב־28 בפברואר 2023 הודיע רוטמן כי ועדת החוקה תצביע על הצעת חוק־יסוד: השפיטה – ביקורת שיפוטית רגילה ופסקת התגברות; לפי הודעת הכנסת, ההצעה דרשה שביטול חוקים ייעשה בבית המשפט העליון בהרכב מלא ובתמיכת 80% מההרכב, וכן אפשרה לרוב של 61 ח"כים "לחסן" חוק מביקורת שיפוטית. כנסת, 28 בפברואר 2023.
• שנוי-במחלוקת ביקורת משפטית מרכזית על נוסח רוטמן־לוין הוצגה במרץ 2023 בחוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהונחה באתר הכנסת; החוות דעת קבעה כי הצבר כולו מסכן את בסיס האיזונים והבלמים, בעוד רוטמן והקואליציה הציגו את המהלך כהשבת משילות ואיזון בין הרשויות. חוות דעת באתר הכנסת, מרץ 2023.
• מאומת ב־24 ביולי 2023 נחקק תיקון מס' 3 לחוק־יסוד: השפיטה, ובספר החוקים נקבע כי רשות שיפוטית לא תדון בסבירות החלטות הממשלה, ראש הממשלה או שר ולא תיתן צו בעניינן; זהו החוק המרכזי שרוטמן הוביל כיו"ר ועדה והחוק הראשון מחבילת הרפורמה שנכנס לספר החוקים. רשומות, 26 ביולי 2023.

7.4 – קהלת

• מאומת פורום קהלת היה אחד הגופים הרעיוניים המזוהים ביותר עם ההצדקות לרפורמה המשפטית; במאמר שאלות־ותשובות רשמי מ־13 במרץ 2023 טען הפורום שבית המשפט העליון מתערב בסוגיות מדיניות, ביטחון, הגירה, גיוס חרדים, מיסוי ומינויים, ולכן יש צורך בצמצום סמכויותיו. פורום קהלת, 13 במרץ 2023.
• שנוי-במחלוקת תחקיר N12 מ־14 בפברואר 2023 הציג את קהלת כגוף בעל השפעה רבה על הרפורמה, בעל תקציב שנתי של כ־40 מיליון ש"ח וכ־150 חוקרים, וציטט את מנכ"ל הפורום מאיר רובין אומר: "מדינה יכולה להיות דמוקרטית גם בלי מוסד בג"ץ"; הפורום מצדו הציג את עצמו כמכון מחקר שמקדם עמדות מדיניות בגלוי. N12, 14 בפברואר 2023.
• מקור-יחיד ביולי 2023 פרסם "המקום הכי חם בגיהנום" תחקיר על פגישות בין יריב לוין לבין ראש המחלקה המשפטית בקהלת, ד"ר אביעד בקשי, סביב הכרזת הרפורמה; לפי הפרסום, הפגישות התקיימו בינואר 2023 לפני מסיבת העיתונאים של לוין. המקום הכי חם בגיהנום, יולי 2023.
• מאומת ב־25 ביוני 2023, בדיון ועדת החוקה על עילת הסבירות, פורום קהלת הופיע ברשימת המוזמנים לצד משרד המשפטים, המכון הישראלי לדמוקרטיה, לשכת עורכי הדין, ארגוני חברה אזרחית ואקדמיה; כלומר מעורבותו לא הייתה רק תקשורתית אלא גם פרלמנטרית־מקצועית במסלול החקיקה. כנסת, 25 ביוני 2023.
• שנוי-במחלוקת באוגוסט 2023 דווח ב־N12 כי גורמים בקהלת קראו לעצור את המשך החקיקה המשפטית בטענה ש"רב הנזק מן התועלת", על רקע קיטוב ציבורי והודעת תורם מרכזי שיפסיק לתמוך בארגון; מקור זה חשוב כראיה נגדית לכך שגם בתוך המחנה הרעיוני שתמך ברפורמה היו הסתייגויות מקצב ומהיקף המהלך. N12, אוגוסט 2023.

7.5 – שמחה רוטמן

• מאומת שמחה רוטמן הגיע לרפורמה לא רק כיו"ר ועדה אלא גם כאידאולוג ותיק נגד אקטיביזם שיפוטי; בשנת 2023 יצא ספרו "למה שהעם יבחר את השופטים? – מדריך לרפורמה", ובתיאור הספר נטען כי שיטת בחירת השופטים הקיימת מאפשרת לשופטים "לשכפל" גישה אקטיביסטית ומעניקה השפעת יתר ללשכת עורכי הדין. הספרייה הלאומית.
• מאומת ב־12 בספטמבר 2023 רוטמן הופיע בבג"ץ בדיון בהרכב 15 שופטים על ביטול עילת הסבירות ונשא נאום מטעם ועדת החוקה; עצם הופעת יו"ר ועדה בפני בג"ץ שדן בחוק שקידם המחישה את התנגשות הרשויות סביב סמכות בית המשפט לבטל תיקון לחוק־יסוד. YouTube – שמחה רוטמן, 12 בספטמבר 2023.
• שנוי-במחלוקת בפסק דין הסבירות מ־1 בינואר 2024 פסל בג"ץ ברוב 8 מול 7 את תיקון עילת הסבירות שרוטמן הוביל; תקציר פסק הדין קובע שהתיקון שלל באופן גורף ביקורת שיפוטית על סבירות החלטות הממשלה והשרים, בעוד דעת המיעוט ביקשה להשאיר את החוק או לפרשו בצמצום. תקציר פסק הדין, 1 בינואר 2024.
• מאומת בפברואר 2026 ועדת האתיקה של הכנסת דנה בקובלנות נגד רוטמן על אופן ניהול דיוני ועדת החוקה בזמן הרפורמה; בהחלטה נכתב כי דיוני הוועדה היו סוערים וכי ליו"ר ועדה יש אחריות מוגברת להתנהלות עניינית ולשמיעת מגוון דעות. ועדת האתיקה, פברואר 2026.

7.6 – המתקפות על השופטים

• מוטי יוגב, 29 ביולי 2015: ח"כ הבית היהודי, אז חבר בקואליציה, אמר אחרי פסק הדין בעניין בנייני דריינוף בבית אל: "זו שרלטנות וחוצפה של בית המשפט. צריך להרים כף D-9 על ביהמ"ש העליון. הגיע הזמן להעמיד את הרשות השופטת על מקומה, נדע לגדוע את הזנב שמכשכש בכלב ולהראות לה מי הריבון". ב־23 בדצמבר 2015 נזפה בו ועדת האתיקה של הכנסת. מאומת "סרוגים"; "גלובס"; ynet – ועדת האתיקה.
• הרב יצחק יוסף, 29 ביוני 2024: הרב הראשי לישראל אמר בשיעורו השבועי, בשבוע שבו ניתן פסק הדין בעניין גיוס תלמידי הישיבות: "שופטים חילונים שלא יודעים דף אחד גמרא. מה הם יודעים מהחיים שלהם? הם לא מתקרבים לקרסוליים של הרבנים שלנו". מאומת "מעריב".
• איתמר בן גביר, 19 בדצמבר 2024: אחרי צו על תנאי בעתירה בעניין המזון לאסירים ביטחוניים: "לצערנו בית משפט העליון הפך למגן של אותם נוחבות חלאות אדם, ששחטו, אנסו, שרפו וחטפו באכזריות נאצית את בנינו ובנותינו". הרשות השופטת הגיבה, בלי לנקוב בשמות: "תגובות לא ענייניות… אינן ראויות – וכל מטרתן להסית ולפגוע בבית המשפט העליון ובשופטיו". מאומת ynet.
• איתמר בן גביר, 7 בספטמבר 2025: אחרי שבג"ץ קיבל, ברוב של שניים מול אחד, את העתירה בעניין המזון לאסירים הביטחוניים: "שופטי בג"ץ, אתם של ישראל? לחטופים שלנו אין בג"ץ שמגן עליהם. לנוחבות הרוצחים והאנסים המתועבים, יש לבושתנו בג"ץ שמגן עליהם. נמשיך לספק למחבלים הכלואים בבתי הסוהר את התנאים המינימליים ביותר הקבועים בחוק". ב־12 באפריל 2026 חזר על השאלה "שופטי בג"ץ, אתם של ישראל?". מאומת ynet; X.
• ההתפרעות בבית השופט סולברג, 3 ביוני 2026: עשרות מפגינים חרדים, במחאה על עמדת בג"ץ בסוגיית הגיוס, הגיעו לביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג באלון שבות, ניפצו חלונות וגרמו נזק לכניסה ולרכבו; יותר מ־70 נעצרו. נתניהו: "אני מגנה בתוקף את ההתפרעות האלימה נגד השופט נעם סולברג. גורמי האכיפה חייבים למצות את מלוא חומרת הדין עם הפורעים". לוין: "האלימות הקשה בביתו של המשנה לנשיא נעם סולברג היא חמורה וראויה לכל גינוי". ב־14 ביוני 2026 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד ארבעה תושבי בית שמש בעבירת התפרעות, ונגד שניים מהם גם בעבירת הסגת גבול; לפי כתב האישום, נופצו חלונות הבית, נגרם נזק לרכב ולרכוש נוסף והושלכו אבנים לעבר הבית. החקירה נגד יתר החשודים נמשכת. מאומת ynet; "וואלה".
• בצלאל סמוטריץ', 15 בספטמבר 2026: שר האוצר פרסם סרטון שנוצר בבינה מלאכותית ובו נראים נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, השופטת דפנה ברק-ארז והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה נגררים בכוח, עם הכיתוב "משחררים את החסימה", ביום שבו הציגה מפלגתו את תוכניתה לשינויים במערכת המשפט בכנסת הבאה. ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר: "מעשה של הסתה ואלימות". מאומת זמן ישראל.

8. מה בדקנו ואיך עשינו את זה

• שאלת התחקיר המחודדת: התיק בודק מה עמד מאחורי העימות בין ממשלת נתניהו ה־37 לבין בג"ץ בשנים 2023–2026: האם מדובר במאמץ לתקן יחסי רשויות ולחזק משילות, או במהלך לצמצום מנגנון הביקורת השיפוטית על הממשלה והכנסת. נקודת הפתיחה המתועדת היא ינואר 2023: משרד המשפטים ציין בתוכנית העבודה שלו ל־2023 קידום "רפורמת עומק" ביחסי הרשות השופטת, המחוקקת והמבצעת; ועדת החוקה פתחה בדיונים ב־11 בינואר 2023; וב־21 בפברואר 2023 אושרה בקריאה ראשונה הצעה לשינוי הוועדה לבחירת שופטים ולאי־שפיטות חוקי יסוד. מאומת: [תוכנית העבודה של משרד המשפטים 2023; הודעת ועדת החוקה, 11 בינואר 2023; הודעת הכנסת, 21 בפברואר 2023].
• ההשערה לבדיקה – לא מסקנה: נבדוק את הטענה שלפיה הביקורת של נתניהו, יריב לוין, שמחה רוטמן וסביבתם על בג"ץ נבעה משילוב בין תפיסת עולם מוסדית נגד אקטיביזם שיפוטי לבין אינטרסים שלטוניים קונקרטיים: שליטה במינוי שופטים, צמצום עילת הסבירות, חסימת ביקורת על חוקי יסוד, שינוי מעמד הייעוץ המשפטי והגבלת אפשרות להוצאת ראש ממשלה לנבצרות. בתוך טווח הזמן נמצאו יוזמות חקיקה רלוונטיות: חוק הנבצרות שאושר ב־23 במרץ 2023; חוק עילת הסבירות שאושר בקריאה ראשונה ב־11 ביולי 2023; סיכום מושב ועדת החוקה באוגוסט 2023; ושינוי הוועדה לבחירת שופטים שאושר במרץ 2025. מאומת: [חוק הנבצרות – הודעת הכנסת, 23 במרץ 2023; עילת הסבירות – הודעת הכנסת, 11 ביולי 2023; סיכום ועדת החוקה, 8 באוגוסט 2023; שינוי הוועדה לבחירת שופטים, 27 במרץ 2025].
• ניסוח־נגד לבדיקה: הקריאה הנגדית החזקה היא שהמהלך לא נועד "לתקוף את בג"ץ" אלא להחזיר הכרעות ערכיות לנבחרי הציבור, לצמצם עילות ביקורת עמומות, ולתקן מערכת שנתפסת בימין כבעלת כוח עודף. גרסה זו תיבחן מול מקורות מצד תומכי הרפורמה, לרבות מסמכי כנסת, הצעות חוק, פורום קהלת ותנועות ימין משפטיות; ומולה תיבחן הטענה ההפוכה שלפיה בישראל, בהיעדר חוקה מלאה ומנגנוני בלימה חזקים, בג"ץ הוא בלם מרכזי על כוח הקואליציה. שנוי־במחלוקת: [אתר תומכי הרפורמה המשפטית; פורום קהלת – דיווח N12, מרץ 2023; המכון הישראלי לדמוקרטיה על פסקת ההתגברות; האגודה לזכויות האזרח – שאלות ותשובות על פסקת ההתגברות].
• מפת הכיסוי – שאלות משנה: התיק יבדוק: 1. אילו רכיבי חקיקה קודמו נגד סמכויות בג"ץ ובאיזה שלב נעצרו או עברו; 2. מה אמרו נתניהו, לוין ורוטמן בזמן אמת, ומה נאמר במסמכי הכנסת; 3. מה קבע בג"ץ בפסקי הדין המרכזיים של ינואר 2024 – ביטול עילת הסבירות ודחיית תחולת חוק הנבצרות; 4. מה היה תפקידם של פורום קהלת ושחקנים רעיוניים נוספים; 5. האם הטענות על עודף כוח שיפוטי נתמכות בנתונים או בעיקר בעמדות נורמטיביות; 6. מה המשמעות של בג"ץ במשטר ישראלי ללא חוקה מלאה; 7. כיצד המשיך העימות ב־2025–2026 סביב מינוי נשיא העליון, הוועדה לבחירת שופטים וציות לפסיקות. מאומת/שנוי־במחלוקת לפי תת־נושא: [פסק הדין המלא בעניין עילת הסבירות, 1 בינואר 2024; פסק הדין המלא בעניין הנבצרות, 3 בינואר 2024; סיכום פסקי דין מרכזיים של העליון לשנת תשפ"ד; דיון בעתירות נגד שינוי הוועדה לבחירת שופטים, יוני 2026; דברי הנשיא בהשבעת יצחק עמית].
• שיטת העבודה: נבסס כל קביעה מהותית על מסמכים רשמיים כשאפשר – הכנסת, משרד המשפטים, בית המשפט העליון, בית הנשיא ורשומות – ונשלים בעיתונות מוכרת, מכוני מחקר וארגונים אידיאולוגיים משני הצדדים. לכל טענה יינתן סיווג ודאות: מאומת, [מקור־יחיד], [שנוי־במחלוקת] או נדרש אימות נוסף. כאשר המקורות חלוקים, יוצגו שתי הגרסאות ולא תוסק מסקנה מעבר למשקל הראיות. מאומת: [מאגר ייצוג הכנסת בערכאות; חוק בתי המשפט תיקון 105 – רשומות, 1 באפריל 2025; לקסיקון הכנסת – בית המשפט העליון].