ההפיכה המשטרית

ב־4 בינואר 2023 הציג שר המשפטים יריב לוין את תוכניתו לשינוי מערכת המשפט: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, פסקת התגברות, ביטול עילת הסבירות, הגבלת הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד ושינוי מעמד היועצים המשפטיים. בשלוש וחצי השנים שעברו מאז אישרה הכנסת ה־25 573 חוקים, ו־24 מהם, לפי מחקר של מכון ברל כצנלסון, נועדו לשנות את יחסי הכוחות בין רשויות השלטון. חלקם נפסלו בבג"ץ, חלקם הוקפאו עד להכרעה בעתירות, ושניים – שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וחוק הנבצרות – ייכנסו לתוקף רק עם השבעת הכנסת הבאה.

בכנסת ה־25 עברו 573 חוקים ב־44 חודשי כהונה; 24 מהם נועדו לשנות את יחסי הכוחות בין הרשויות●כ־30% מהחוקים עברו כהוראות שעה – לעומת 13% בכנסת ה־20●מחצית מחוקי המשטר עברו כהצעות חוק פרטיות של חברי הקואליציה, מסלול שאינו מחייב תזכיר חוק והערות הציבור●בג"ץ פסל את ביטול עילת הסבירות ואת החוק שהקפיא את האכיפה על עריקים, וקבע שחוק הנבצרות יחול רק מהכנסת הבאה●חוק היועץ המשפטי לממשלה, שמאפשר לממשלה שלא לפעול לפי חוות דעתו, ייכנס לתוקף בינואר 2027●בג"ץ הקפיא חלקים מחוק התקשורת ומחוק מח"ש עד להכרעה בעתירות●האופוזיציה העבירה ביוזמתה 11 חוקים בכל הקדנציה

התוכנית

תוכניתו של לוין, שהוצגה ב־4 בינואר 2023, כללה חמישה רכיבים: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שיינתן בה משקל רב יותר לפוליטיקאים; פסקת התגברות, שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שבג"ץ פסל; צמצום או ביטול עילת הסבירות, שמאפשרת לבית המשפט לבטל החלטות של הממשלה, של שרים ושל רשויות מינהליות שהן בלתי סבירות באופן קיצוני; הגבלת הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד; ושינוי מעמד היועצים המשפטיים. ועדת החוקה של הכנסת, בראשות שמחה רוטמן, הייתה המסלול המרכזי לקידום החקיקה. חלק מהחוקים קודמו כהצעות חוק מטעם הוועדה, ומחצית מחוקי המשטר כהצעות חוק פרטיות – מסלולים שאינם מחייבים תזכיר חוק, הערות ציבור ועמדה של משרדי הממשלה. מול התוכנית ניצבו היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, הייעוץ המשפטי לכנסת, בית המשפט העליון ועותרים ציבוריים.

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הנבצרות, במרץ 2023, ואת ביטול עילת הסבירות, ביולי 2023. בג"ץ פסל את ביטול עילת הסבירות, וקבע שחוק הנבצרות יחול רק מהכנסת הבאה.

בעימותים בין הייעוץ המשפטי לממשלה לבין הממשלה ביקשו הממשלה והשרים פעמים רבות ייצוג נפרד בבג"ץ, כשעמדת היועצת המשפטית הייתה שונה מעמדתם. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מדצמבר 2022 עד יוני 2026 הוגשו 42 בקשות כאלה, והיועצת התירה ייצוג נפרד ב־33 מהן (המכון הישראלי לדמוקרטיה). ב־15 ביולי 2026 אישרה הכנסת את חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), שמאפשר לממשלה שלא לפעול לפי חוות דעתו ולהיות מיוצגת בידי עורכי דין מטעמה.

לוין נמנע מלכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא קבוע לבית המשפט העליון אחרי פרישת הנשיאה אסתר חיות, באוקטובר 2023. בספטמבר 2024 הורה לו בג"ץ לעשות זאת. כשהתכנסה הוועדה, ב־26 בינואר 2025, החרימו את הישיבה לוין ושני חברי הקואליציה בוועדה, השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר, ויצחק עמית נבחר לנשיא העליון. לוין הודיע: "איני מכיר בכבוד השופט יצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון" ("כלכליסט"). ביום השבעתו של עמית אמר שר התקשורת שלמה קרעי: "יצחק עמית ממליך את עצמו לנשיא" ("כלכליסט"), ובישיבת ממשלה אמר לוין על עמית: "הבן אדם מינה את עצמו" (ynet).

להרחבה: המתקפה על בית המשפט העליון

הנתונים

הנתונים לקוחים מניתוח החקיקה בכנסת ה־25 של אביעד הומינר־רוזנבלום, מכון ברל כצנלסון, ספטמבר 2026.

• בכנסת ה־25 עברו 573 חוקים ב־44 חודשי כהונה.
• כ־30% מהחוקים, 171, עברו כהוראות שעה – חקיקה מוגבלת בזמן – לעומת 13% בכנסת ה־20.
• 63% מהחוקים עברו כהצעות חוק ממשלתיות ו־35% כהצעות חוק פרטיות. מבין 24 החוקים שנועדו לשנות את יחסי הכוחות בין הרשויות, 12 עברו כהצעות חוק פרטיות, כולן של חברי קואליציה. המסלול הפרטי אינו מחייב תזכיר חוק והערות הציבור, ואינו מחייב את משרדי הממשלה וגופי הבקרה – רשות האסדרה, רשות התחרות ומשרד האוצר – להביע עמדה.
• שניים מחוקי המשטר נדונו בוועדות שהוקמו במיוחד עבורם: הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת והוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק־יסוד: הממשלה.
• 24 חוקים נועדו לשנות את יחסי הכוחות בין רשויות השלטון, לעומת שישה בכנסת ה־20.
• חלק מהחוקים חיזקו את מעמד הדת, ובהם חוק־יסוד: לימוד תורה והרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים.
• החקיקה החברתית – רווחה, בריאות וחינוך – ירדה מ־30% מכלל החקיקה בכנסת ה־20, הכנסת האחרונה שכיהנה יותר מארבע שנים, ל־16% בכנסת ה־25.
• האופוזיציה העבירה ביוזמתה הבלעדית 11 חוקים בכל הקדנציה.

חוקי ההפיכה

• הוועדה לבחירת שופטים: חוק־יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4), שאושר ב־27 במרץ 2025, משנה את הרכב הוועדה: שני נציגי לשכת עורכי הדין מוחלפים בשני נציגי ציבור, אחד שתבחר הקואליציה ואחד שתבחר האופוזיציה (נוסח החוק). החוק ייכנס לתוקף עם תחילת כהונתה של הכנסת ה־26, אחרי הבחירות הקרובות. בג"ץ דן בעתירות נגדו ב־21 ביוני 2026, ופסק דין טרם ניתן.
• עילת הסבירות: חוק־יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) שלל את הביקורת השיפוטית על סבירות החלטות של הממשלה, ראש הממשלה ושרים (נוסח החוק). הכנסת אישרה אותו ב־24 ביולי 2023. ב־1 בינואר 2024 פסל אותו בג"ץ, ברוב של 8 מול 7 שופטים; 12 מ־15 השופטים קבעו כי לבית המשפט סמכות לבקר חוקי יסוד (המכון הישראלי לדמוקרטיה).
• נציב תלונות הציבור על שופטים: תיקון מס' 6 לחוק, שאושר במרץ 2025, שינה את הרכב הוועדה הבוחרת את הנציב: בראשה עומד שר המשפטים, ולצדו שר נוסף, חבר כנסת, שופטים בדימוס ומבקר המדינה (נוסח החוק).
• לשכת עורכי הדין: תיקון מס' 44 לחוק לשכת עורכי הדין, מאוגוסט 2024, העביר את ההכרה בלימודי משפטים ובניסיון מקצועי מחו"ל מהלשכה לוועדה שממנה השר (נוסח החוק). תיקון מס' 45, מינואר 2025, הפחית ב־20% את דמי החבר לשנת 2025 ושינה את מבנה המימון של הלשכה (נוסח החוק).
• חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה: לפי חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), שאושר ב־15 ביולי 2026, הממשלה רשאית להחליט שלא לפעול לפי חוות דעת היועץ, ואז עליה לדווח על כך לוועדת החוקה; היא רשאית גם להיות מיוצגת בידי עורך דין חיצוני כשעמדתה שונה מעמדתו (נוסח החוק; ynet). החוק ייכנס לתוקף ב־1 בינואר 2027.
• חוק דרעי: חוק־יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11), מדצמבר 2022, נועד לאפשר לאריה דרעי, שהורשע ב־2022 בעבירות מס ונידון למאסר על תנאי, לכהן כשר. ב־18 בינואר 2023 פסל בג"ץ, ברוב של 10 מול 1, את מינויו של דרעי לשר, מחמת חוסר סבירות קיצוני ("כלכליסט"). החוק עצמו לא נפסל.
• חוק הנבצרות: חוק־יסוד: הממשלה (תיקון מס' 12), ממרץ 2023, קבע כי ראש הממשלה יוכרז כנבצר רק בשל אי־מסוגלות פיזית או נפשית, ורק בהודעתו או ברוב מיוחס בממשלה ובכנסת (נוסח החוק). ב־3 בינואר 2024 קבע בג"ץ, ברוב של 6 מול 5, שהחוק יחול רק מהכנסת הבאה, משום שנחקק לטובתו האישית של ראש הממשלה המכהן (המכון הישראלי לדמוקרטיה).
• סמכויות השר לביטחון לאומי: תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה, מדצמבר 2022, הסמיך את השר לקבוע את מדיניות המשטרה, ובכלל זה בענייני חקירות (נוסח החוק). ב־2 בינואר 2025 פסל בג"ץ, ברוב של 5 מול 4, את הסעיף שהסמיך את השר לקבוע מדיניות בענייני חקירות (ynet). יתר הסעיפים נותרו בתוקף בפרשנות מצמצמת: השר רשאי לקבוע מדיניות כללית ועקרונית בלבד, ואסור לו להתערב באופן מבצעי בעבודת המשטרה, לרבות בטיפול בהפגנות (המכון הישראלי לדמוקרטיה).
• חוק מח"ש: התיקון לפקודת המשטרה שאושר ב־10 ביוני 2026, ברוב של 43 מול 39 ("ישראל היום"), הופך את המחלקה לחקירות שוטרים ליחידה נפרדת במשרד המשפטים, הכפופה מינהלית ותקציבית לשר המשפטים. את ראש היחידה תבחר ועדה שבראשה מנכ"ל המשרד (ynet). החוק אמור להיכנס לתוקף שמונה חודשים לאחר פרסומו, והשר רשאי לדחות זאת בארבעה חודשים נוספים באישור ועדת החוקה. ב־3 בספטמבר 2026 הוציא בג"ץ צו ביניים המעכב את יישום הסעיפים העוסקים במינויים (וואלה).
• חוק התקשורת: חוק התקשורת (שידורים) הוא חוק ממשלתי מקיף להסדרת שוק שידורי הטלוויזיה, ובהמשך גם הרדיו. ביוני 2025 אישרה אותו ועדת השרים לחקיקה, בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, שקבע כי החוק אינו בשל; רשות האסדרה ביקשה לדחות את הדיון בשבועיים כדי להשלים את ההתייעצות, והבקשה נדחתה ("כלכליסט"). לדיון בחוק הוקמה בכנסת ועדה מיוחדת, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק (ynet). החוק אושר ב־16 ביולי 2026, ברוב של 53 מול 48, שעות לפני שאישרה הכנסת את פיזורה (כאן חדשות; נוסח החוק). ב־19 ביולי 2026 הוציא בג"ץ צו ארעי המקפיא את ההוראות שהיו אמורות להיכנס לתוקף מיד, ובהן הקמת ועדת האיתור למועצה שתסדיר את השוק (ynet). לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, החוק עלול לפגוע במקצועיות העיתונאית (המכון הישראלי לדמוקרטיה). את חברי המועצה ממנה השר, לפי המלצת ועדת איתור.
• חוק אל ג'זירה: החוק מאפשר לשר התקשורת, באישור ראש הממשלה והממשלה או ועדת שרים, ועל סמך הערכה ביטחונית שהשידורים "פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה", להורות על סגירת משרדיו בישראל של כל גוף שידור זר, על הפסקת שידוריו, על החרמת ציודו ועל חסימת אתריו. החוק נחקק לראשונה כהוראת שעה, הוארך כמה פעמים, ובדצמבר 2025 נחקק מחדש כהוראת שעה עד סוף 2027 (נוסח החוק). במאי 2024 החליטה הממשלה על פיו לסגור את משרדי אל ג'זירה בישראל (כאן חדשות).
• ערוץ 14: לפי ארגון זולת, ערוץ 14 נהנה מהטבות רגולטוריות מכוח תיקון לחוק הרשות השנייה מ־2018 ומהארכות חוזרות של הקלות המעבר (זולת). מחקר שפורסם ביולי 2026 בכתב העת "מסגרות מדיה" בדק 275 פריטים מ־24 תוכניות של הערוץ ב־2024, ומצא "הדהוד תעמולה ממשלתית" ביותר מ־40% מהם, "שקרים בני־הפרכה" ב־34%, ו"תיאוריות קונספירציה בלתי מבוססות" ביותר מעשירית ("מסגרות מדיה", גיליון 28).

להרחבה: ערוץ 14

חוקים נוספים

• איסור צריכת פרסומי טרור, כהוראת שעה לשנתיים – נובמבר 2023 (האגודה לזכויות האזרח).
• איסור העסקת עובדי הוראה במערכת החינוך שקיבלו את התואר ממוסד ברשות הפלסטינית – ינואר 2026 (וואלה).
• הסמכת בתי הדין הרבניים והשרעיים לשמש בוררים בסכסוכים אזרחיים, בהסכמת הצדדים – מרץ 2026 ("גלובס").
• עונש מוות למחבלים – מרץ 2026 ("ישראל היום").
• חוק־יסוד: לימוד תורה – יולי 2026 (כאן חדשות).
• הקפאת האכיפה על עריקים לפי חוק שירות ביטחון – יולי 2026. ב־3 בספטמבר 2026 פסל בג"ץ את החוק פה אחד (וואלה).
• הרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה לתארים מתקדמים – יולי 2026 (כאן חדשות).

התיעוד המלא: ההפיכה המשטרית

3,908 מילים · 110 מקורות · 6 פרקים

תיק המחקר שעליו מבוססת הכתבה, מובא כאן במלואו. בהכנת מחקר זה, צוות המבצר נעזר בכלי בינה מלאכותית לאיסוף נתונים והצלבתם.

1. מיפוי שחקנים ומוסדות

מאז הצגת התוכנית בינואר 2023 ועד פיזור הכנסת ביולי 2026 פעלו שלושה מוקדי כוח: הממשלה ושר המשפטים, שקידמו חקיקה ומינויים; הכנסת, ובעיקר ועדת החוקה, שדרכה עברה החקיקה; ובית המשפט העליון, היועצת המשפטית לממשלה והייעוץ המשפטי לכנסת, שבחנו את החקיקה ואת ההליכים.

לוין ורוטמן הובילו את המהלך: לוין מול מערכת המשפט והוועדה לבחירת שופטים, רוטמן בוועדת החוקה. הממשלה והקואליציה סיפקו את הרוב בכנסת. בפברואר 2023 קבעה היועצת המשפטית לממשלה שנתניהו מנוע מלעסוק בחקיקה בשל הסדר ניגוד העניינים שלו ("כלכליסט", פברואר 2023). מנגד פעלו היועצת, הייעוץ המשפטי לכנסת, בית המשפט העליון ועותרים ציבוריים; מחוץ לכנסת פעלו ארגוני המחאה ולשכת עורכי הדין. מאומת

שחקן	תפקיד/גוף	עמדה או אינטרס	פעולה מרכזית 2023–2026	מקור
יריב לוין	שר המשפטים; יו"ר הוועדה לבחירת שופטים	שינוי היחסים בין הרשויות, מעמד הייעוץ המשפטי ומינוי השופטים	ב־4 בינואר 2023 הציג את התוכנית; ב־7 ביוני 2023 אמר במליאה כי בעיני היועצת המשפטית לממשלה חשוב "לסכל את הרפורמה המשפטית".	"ישראל היום", 7 ביוני 2023 מאומת
שמחה רוטמן	יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט	הובלת החקיקה בכנסת: הביקורת השיפוטית והרכב הוועדה לבחירת שופטים	בינואר 2023 החלה הוועדה בראשותו לדון בתוכנית; ביולי 2023 הוביל בוועדה את ביטול עילת הסבירות; יזם את חוק היועץ המשפטי לממשלה.	הכנסת, 11 בינואר 2023 מאומת
בנימין נתניהו והממשלה ה־37	ראש הממשלה והרשות המבצעת	תמיכה בתוכנית; לפי היועצת המשפטית לממשלה, נתניהו מנוע מלעסוק בה בשל הסדר ניגוד העניינים	ב־24 במרץ 2023, אחרי שהודיע כי יהיה מעורב בחקיקה, כתבה לו היועצת כי הדבר "בלתי חוקי ונגוע בניגוד עניינים"; ב־27 במרץ 2023 הודיע על השהיית החקיקה לצורך הידברות.	N12, 27 במרץ 2023; "כלכליסט" מאומת
הכנסת ומליאתה	הרשות המחוקקת	העברת חוקי יסוד וחוקים רגילים ברוב הקואליציה	ביולי 2023 אישרה את ביטול עילת הסבירות; במרץ 2025 אישרה את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, בתחולה מהכנסת הבאה.	הכנסת, 27 במרץ 2025 מאומת
גלי בהרב־מיארה	היועצת המשפטית לממשלה	חוקיות פעולות הממשלה; התנגדות לחלקים מהתוכנית ולשינוי מעמד הייעוץ המשפטי	ב־2 בפברואר 2023 פרסמה חוות דעת נגד טיוטת התזכיר של חוק־יסוד: השפיטה; מדצמבר 2022 עד יוני 2026 התירה ייצוג נפרד לממשלה ולשרים ב־33 מתוך 42 בקשות.	חוות דעת היועצת; המכון הישראלי לדמוקרטיה, יולי 2026 מאומת
משרד המשפטים / ייעוץ וחקיקה	גוף מקצועי ממשלתי	הערכת ההשלכות המשפטיות של הצעות החוק	ב־13 ביולי 2023 אמרה נציגת היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל שטרנברג, בוועדת החוקה על הנוסח החדש של ביטול עילת הסבירות: "אין מדובר בריכוך, ולמעשה מדובר בהחרפה של הצעת החוק".	הכנסת, 13 ביולי 2023 מאומת
בית המשפט העליון / בג"ץ	ביקורת חוקתית ומינהלית	בחינת החקיקה, המינויים וסמכויות הממשלה	ב־1 בינואר 2024 פסל את ביטול עילת הסבירות; ב־3 בינואר 2024 קבע שחוק הנבצרות יחול מהכנסת הבאה; ב־8 בספטמבר 2024 הורה לכנס את הוועדה לבחירת נשיא.	פסק הדין בעניין עילת הסבירות מאומת
אסתר חיות	נשיאת העליון עד אוקטובר 2023	הגנה על עצמאות הרשות השופטת	ב־12 בינואר 2023 אמרה על התוכנית: "זו תוכנית לריסוק מערכת המשפט".	N12, 12 בינואר 2023 מאומת
יצחק עמית	נשיא בית המשפט העליון מ־2025	ראש הרשות השופטת	ב־26 בינואר 2025 נבחר לנשיא העליון; לוין הודיע שאינו מכיר במינוי, ושרים טענו שעמית "מינה את עצמו".	ynet, 26 בינואר 2025; "כלכליסט", 13 בפברואר 2025 מאומת
הוועדה לבחירת שופטים	גוף מינוי השופטים	שר המשפטים, יו"ר הוועדה, קובע את כינוסה ואת סדר יומה	ב־8 בספטמבר 2024 הורה בג"ץ ללוין לפרסם מועמדים ולכנס את הוועדה לבחירת נשיא העליון; ב־26 בינואר 2025 נבחר עמית.	המכון הישראלי לדמוקרטיה, 9 בספטמבר 2024 מאומת
שגית אפיק / הייעוץ המשפטי לכנסת	ייעוץ משפטי לרשות המחוקקת	תקינות הליכי החקיקה	התנגדה להקמת ועדה מיוחדת לדיון בחוק התקשורת, וקבעה שהדיון צריך להתקיים בוועדת הכלכלה.	ynet מאומת
יצחק הרצוג	נשיא המדינה	תיווך בין הקואליציה לאופוזיציה	ב־15 במרץ 2023 הציג את "מתווה העם" כבסיס לפשרה, ובו הרכב חלופי לוועדה לבחירת שופטים.	מתווה העם מאומת
יאיר לפיד ובני גנץ	ראשי האופוזיציה	התנגדות לחקיקה חד־צדדית; עצירת החקיקה כתנאי להידברות	ב־27 במרץ 2023 הודיעו כי יגיעו להידברות בבית הנשיא אם החקיקה תיעצר; התנגדו לביטול עילת הסבירות.	"מעריב", 27 במרץ 2023 מאומת
לשכת עורכי הדין ועמית בכר	שני נציגים בוועדה לבחירת שופטים	שמירת ייצוג הלשכה בוועדה; התנגדות לתוכנית	ב־21 ביוני 2023 נבחר בכר לראשות הלשכה, עם 73% מהקולות.	"כלכליסט", 21 ביוני 2023 מאומת
התנועה למען איכות השלטון ועותרים ציבוריים	ארגוני חברה אזרחית	עתירות נגד חקיקה, מינויים ואי־כינוס ועדות	עתרה נגד ביטול עילת הסבירות (בג"ץ 5658/23) ולכינוס הוועדה לבחירת שופטים (בג"ץ 1711/24).	בג"ץ 5658/23 מאומת
ארגוני המחאה – "כוח קפלן", "אחים לנשק", "בונות אלטרנטיבה" ואחרים	קבוצות מחאה אזרחיות	בלימת החקיקה בהפגנות, בימי שיבוש ובלחץ ציבורי	ביולי–אוגוסט 2023 הפגינו נגד החקיקה; אחרי ביטול עילת הסבירות הודיע "כוח קפלן": "המאבק עובר מקרב בלימה לשלב ההתקפה".	N12, 27 ביולי 2023 מקור-יחיד
פורום קהלת	מכון מדיניות	מקור רעיוני לחלק מהצעות החוק	באוגוסט 2023 דווח כי בכירים בפורום קראו לעצור את המשך החקיקה.	N12, 6 באוגוסט 2023 מקור-יחיד
שמחה רוטמן וחברי הקואליציה	יוזמי חוק היועץ המשפטי לממשלה	צמצום מעמדן המחייב של חוות דעת היועץ ואפשרות לייצוג נפרד	ב־2 ביוני 2026 אושרה הצעת החוק בקריאה ראשונה, וב־15 ביולי 2026 אושר חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח) סופית.	הכנסת, 15 ביולי 2026; "גלובס" מאומת

2. ציר זמן מתועד

תאריך	אירוע	שחקנים מעורבים	מקור
4 בינואר 2023	מאומת שר המשפטים יריב לוין הציג את תוכניתו: פסקת התגברות ברוב של 61, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ביטול עילת הסבירות, הגבלת הביקורת על חוקי יסוד ושינוי מעמד היועצים המשפטיים.	יריב לוין; הממשלה ה־37	ynet, 4 בינואר 2023
11 בינואר 2023	מאומת ועדת החוקה החלה לדון בתוכנית, בהשתתפות לוין ורוטמן.	ועדת החוקה; שמחה רוטמן; יריב לוין	הכנסת, 11 בינואר 2023
18 בינואר 2023	מאומת בג"ץ פסל, ברוב של 10 מול 1, את מינוי אריה דרעי לשר, בין היתר מחמת חוסר סבירות קיצוני.	בג"ץ; אריה דרעי; בנימין נתניהו	"כלכליסט", 18 בינואר 2023
21 בפברואר 2023	מאומת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה, ברוב של 63 מול 47, את הצעת חוק־יסוד: השפיטה, לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ולשלילת הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד.	הכנסת; יריב לוין; שמחה רוטמן	הכנסת, 21 בפברואר 2023
14 במרץ 2023	מאומת חוק הנבצרות אושר בקריאה ראשונה, ברוב של 61 מול 51: נבצרות רק בשל אי־מסוגלות פיזית או נפשית.	ח"כ אופיר כץ; הכנסת	"גלובס"
21 במרץ 2023	מאומת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה, ברוב של 63 מול 55, הצעה לשלול את הביקורת השיפוטית על מינוי שרים.	הכנסת; הקואליציה	הכנסת, 21 במרץ 2023
23 במרץ 2023	מאומת חוק הנבצרות אושר בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 61 מול 47.	הכנסת; ח"כ אופיר כץ; בנימין נתניהו	N12, 23 במרץ 2023
27 במרץ 2023	מאומת נתניהו הודיע על השהיית הקריאה השנייה והשלישית של חוקי התוכנית, יום אחרי שפיטר את שר הביטחון יואב גלנט.	בנימין נתניהו	N12, 27 במרץ 2023
11 ביולי 2023	מאומת ביטול עילת הסבירות אושר בקריאה ראשונה, ברוב של 64 מול 56.	הכנסת; ועדת החוקה; שמחה רוטמן	"גלובס"
24 ביולי 2023	מאומת ביטול עילת הסבירות אושר בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 64 מול 0, אחרי שהאופוזיציה יצאה מהמליאה. לוין: "עשינו צעד ראשון במהלך ההיסטורי החשוב של תיקון מערכת המשפט".	הכנסת; יריב לוין	ערוץ הכנסת, 24 ביולי 2023
ספטמבר 2023	מקור-יחיד בתשובה לעתירות בעניין אי־כינוס הוועדה לבחירת שופטים כתב לוין כי "לעת הזאת אין מקום לכנס את הוועדה", וכי התערבות בית המשפט תפגע בעקרון הפרדת הרשויות.	יריב לוין; בג"ץ; עותרים	וואלה, 13 בספטמבר 2023
16 באוקטובר 2023	מאומת נשיאת העליון אסתר חיות פרשה; בהיעדר נשיא קבוע, עוזי פוגלמן החל לכהן כממלא מקום נשיא בית המשפט העליון.	אסתר חיות; עוזי פוגלמן; יריב לוין	N12, 16 באוקטובר 2023
1 בינואר 2024	מאומת בג"ץ פסל את ביטול עילת הסבירות ברוב של 8 מול 7; 12 מ־15 השופטים הכירו בסמכות לבקר חוקי יסוד במקרים חריגים.	בג"ץ בהרכב של 15 שופטים	"גלובס", 1 בינואר 2024
3 בינואר 2024	מאומת בג"ץ קבע, ברוב של 6 מול 5, שחוק הנבצרות יחול רק מהכנסת הבאה, משום שנחקק בשימוש לרעה בסמכות המכוננת ולתכלית אישית.	בג"ץ; הכנסת; בנימין נתניהו	פסק הדין, 3 בינואר 2024
2 ביוני 2024	מאומת בבג"ץ הגיוס יוצגה הממשלה בידי עורך דין פרטי, אחרי שהיועצת המשפטית לממשלה התירה לה ייצוג נפרד.	הממשלה; גלי בהרב־מיארה; עו"ד דורון טאובמן; בג"ץ	המכון הישראלי לדמוקרטיה, 9 ביוני 2024
8 בספטמבר 2024	מאומת בג"ץ הורה ללוין, פה אחד, לפרסם תוך 14 יום את רשימת המועמדים לנשיאות העליון ולכנס את הוועדה לבחירת שופטים.	בג"ץ; יריב לוין; הוועדה לבחירת שופטים	המכון הישראלי לדמוקרטיה, 9 בספטמבר 2024
2 בינואר 2025	מאומת בג"ץ פסל, ברוב של 5 מול 4, את הסעיף בפקודת המשטרה שהסמיך את השר לביטחון לאומי לקבוע מדיניות בענייני חקירות.	בג"ץ; איתמר בן גביר	ynet, 2 בינואר 2025
26 בינואר 2025	מאומת הוועדה לבחירת שופטים בחרה ביצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. לוין, השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר החרימו את הישיבה, ולוין הודיע שאינו מכיר במינוי.	יצחק עמית; יריב לוין; הוועדה לבחירת שופטים	ynet, 26 בינואר 2025
13 בפברואר 2025	מאומת טקס השבעת עמית לנשיא העליון התקיים בבית הנשיא; ראש הממשלה, יו"ר הכנסת ושר המשפטים לא הגיעו.	יצחק עמית; יצחק הרצוג; בנימין נתניהו; אמיר אוחנה; יריב לוין	"גלובס", 13 בפברואר 2025
23 במרץ 2025	מאומת הממשלה אישרה פה אחד, ביוזמת לוין, לפתוח בהליך להדחת היועצת המשפטית לממשלה; נתניהו נעדר מהדיון בשל הסדר ניגוד העניינים.	הממשלה; יריב לוין; גלי בהרב־מיארה	"כלכליסט", 23 במרץ 2025
27 במרץ 2025	מאומת הכנסת אישרה את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים: שני נציגי לשכת עורכי הדין הוחלפו בנציגי ציבור מטעם הקואליציה והאופוזיציה; החוק יחול מהכנסת הבאה.	הכנסת; יריב לוין; גדעון סער	הכנסת, 27 במרץ 2025
4 באוגוסט 2025	מאומת הממשלה החליטה פה אחד להדיח את היועצת המשפטית לממשלה; כעבור כשעה הקפיא בג"ץ את ההחלטה.	הממשלה; גלי בהרב־מיארה; בג"ץ	AP, 4 באוגוסט 2025
14 בדצמבר 2025	מאומת בג"ץ ביטל פה אחד את החלטת הממשלה להדיח את היועצת המשפטית לממשלה.	בג"ץ; הממשלה; גלי בהרב־מיארה	ynet
31 במאי 2026	מאומת בג"ץ הורה פה אחד ללוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לאייש תקנים בבתי המשפט המחוזיים, בדגש על באר שבע וחיפה. לוין: "מדובר בהחלטה בלתי חוקית על פניה".	בג"ץ; יריב לוין	ynet, 31 במאי 2026
2 ביוני 2026	מאומת הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה אושרה בקריאה ראשונה, ברוב של 65 מול 47.	הכנסת; שמחה רוטמן	ynet
7 ביוני 2026	מאומת בג"ץ קבע כי שר המשפטים חייב לשתף פעולה עם נשיא העליון במינויים הדורשים את הסכמת שניהם.	בג"ץ; יריב לוין; יצחק עמית	"ישראל היום"
10 ביוני 2026	מאומת חוק מח"ש אושר, ברוב של 43 מול 39: המחלקה לחקירות שוטרים תהיה יחידה נפרדת, הכפופה לשר המשפטים.	הכנסת; יריב לוין	"ישראל היום"; ynet
21 ביוני 2026	מאומת בג"ץ, בהרכב של 11 שופטים, דן בעתירות נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. המדינה טענה לחוסר סמכות ולאי־בשלות; פסק דין טרם ניתן.	בג"ץ; הממשלה; לשכת עורכי הדין; עותרים	N12, 21 ביוני 2026
7 ביולי 2026	מאומת מליאת הכנסת אישרה, ברוב של 59 מול 45, את פיצול הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה; החלק שפוצל עוסק במעמד חוות הדעת, בייצוג ובפיקוח.	ועדת החוקה; שמחה רוטמן; הכנסת	JDN, 7 ביולי 2026; המכון הישראלי לדמוקרטיה
15 ביולי 2026	מאומת חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח) אושר בקריאה שנייה ושלישית; ייכנס לתוקף בינואר 2027.	הכנסת; שמחה רוטמן; גלי בהרב־מיארה	"גלובס"
16–17 ביולי 2026	מאומת חוק התקשורת אושר ב־16 ביולי, ברוב של 53 מול 48; לפנות בוקר ב־17 ביולי אישרה הכנסת את פיזורה, ברוב של 62 מול 0, והבחירות נקבעו ל־27 באוקטובר 2026.	הכנסת; שלמה קרעי	כאן חדשות; ynet
19 ביולי 2026	מאומת בג"ץ הוציא צו ארעי המקפיא את הוראות חוק התקשורת שהיו אמורות להיכנס לתוקף מיד.	בג"ץ; שלמה קרעי	ynet
3 בספטמבר 2026	מאומת בג"ץ הוציא צו ביניים המעכב את סעיפי המינויים בחוק מח"ש, ופסל פה אחד את החוק שהקפיא את האכיפה על עריקים.	בג"ץ	וואלה; וואלה

3. ספר ראיות

ספר הראיות מרכז מסמכי חקיקה, החלטות ממשלה וכנסת, פסקי דין, כתבי בי־דין ומקורות עיתונאיים מהשנים 2023–2026.

ממצא / מסמך	סוג מקור	דרגת ודאות	קישור
בינואר 2023 דנה ועדת החוקה ברכיבי התוכנית: הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הביקורת השיפוטית, פסקת ההתגברות ועילת הסבירות.	פרוטוקול / הודעת הכנסת	מאומת	הכנסת, 22 בינואר 2023
עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה נגד טיוטת חוק־יסוד: השפיטה, ובה החשש מפגיעה בעקרון העצמאות השיפוטית.	מסמך רשמי לכנסת	מאומת	מסמך הייעוץ המשפטי לממשלה, פברואר 2023
חוק־יסוד: הממשלה (תיקון מס' 12): נבצרות ראש הממשלה רק בשל אי־מסוגלות פיזית או נפשית.	חקיקה	מאומת	מאגר החקיקה הלאומי
תגובת הכנסת לעתירות נגד חוק הנבצרות, בג"ץ 2412/23.	כתב בי־דין	מאומת	תגובת הכנסת
בג"ץ 2412/23: ברוב של 6 מול 5 נקבע שהחלת חוק הנבצרות מיד היא שימוש לרעה בסמכות המכוננת, ותחולתו נדחתה לכנסת הבאה.	פסק דין	מאומת	המכון הישראלי לדמוקרטיה
בסוף יוני 2023 החלה ועדת החוקה להכין את תיקון חוק־יסוד: השפיטה; הנוסח שלל ביקורת שיפוטית על סבירות החלטות של הממשלה, ראש הממשלה, שרים ונבחרי ציבור אחרים שייקבעו בחוק.	הליך חקיקה	מאומת	הכנסת, 25 ביוני 2023
ביטול עילת הסבירות אושר בקריאה ראשונה ב־11 ביולי 2023, ברוב של 64 מול 56.	הודעת הכנסת	מאומת	הכנסת, 11 ביולי 2023
עו"ד אביטל שטרנברג, נציגת היועצת המשפטית לממשלה, בוועדת החוקה ב־13 ביולי 2023: "אין מדובר בריכוך, ולמעשה מדובר בהחרפה של הצעת החוק".	מקור רשמי וציטוט	מאומת	הכנסת, 13 ביולי 2023
ישיבת ועדת החוקה ב־17 ביולי 2023 על ההסתייגויות וההצבעות לתיקון מס' 3 לחוק־יסוד: השפיטה.	פרוטוקול ועדה	מאומת	ישיבת ועדת החוקה, 17 ביולי 2023
בג"ץ 5658/23: ב־1 בינואר 2024 פסל הרכב של 15 שופטים את ביטול עילת הסבירות ברוב של 8 מול 7; 12 מול 3 הכירו בסמכות לבקר חוקי יסוד במקרים חריגים.	פסק דין	מאומת	פסק הדין המלא, המכון הישראלי לדמוקרטיה
תרגום ותקציר של פסק הדין בעניין עילת הסבירות לאנגלית: סמכות הביקורת על חוקי יסוד וביטול תיקון מס' 3 לחוק־יסוד: השפיטה.	מאגר משפטי	מאומת	Cardozo Versa
בינואר 2023 הציג רוטמן בוועדת החוקה הצעה שלפיה "נציגי לשכת עורכי הדין יצאו מהוועדה" לבחירת שופטים.	פרוטוקול ועדה	מאומת	הכנסת, 22 בינואר 2023
בג"ץ 1711/24: ב־8 בספטמבר 2024 נקבע כי על שר המשפטים לפרסם את רשימת המועמדים לנשיאות העליון ולכנס את הוועדה.	פסק דין	מאומת	פסק הדין, 8 בספטמבר 2024
תצהיר התשובה של היועצת המשפטית לממשלה בבג"ץ 1711/24: "המחדל המתמשך בבחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון, פוגע באורח קשה בעקרון הפרדת הרשויות, ובמעמדה ותפקודה של הרשות השופטת".	כתב בי־דין	מאומת	תצהיר היועצת המשפטית לממשלה, 2024
בחירת עמית לנשיא העליון ב־26 בינואר 2025: לוין, סטרוק וקרויזר לא השתתפו. לוין: "איני מכיר בכבוד השופט יצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון".	חדשות	מאומת	"כלכליסט", 26 בינואר 2025; "גלובס"; טקס ההשבעה, 13 בפברואר 2025
הטענה שעמית "המליך את עצמו": שר התקשורת קרעי אמר ביום ההשבעה: "יצחק עמית ממליך את עצמו לנשיא". עמית נבחר בהצבעה בוועדה לבחירת שופטים.	טענה ציבורית מול הליך פורמלי	שנוי-במחלוקת	"כלכליסט", 13 בפברואר 2025
ייצוג נפרד: מדצמבר 2022 עד יוני 2026 הגישו הממשלה והשרים 42 בקשות לייצוג נפרד, והיועצת המשפטית לממשלה התירה ייצוג נפרד ב־33 מהן, ובהן מינוי דרעי לשר, תיקון פקודת המשטרה וגיוס חרדים.	סקירה משפטית	מאומת	המכון הישראלי לדמוקרטיה, יולי 2026
בג"ץ 6198/23 (גיוס תלמידי ישיבות): פסק הדין מזכיר את החלטת הממשלה 1711 מ־17 באפריל 2024 ואת היתר היועצת המשפטית לממשלה לייצוג נפרד לממשלה.	פסק דין	מאומת	פסק הדין, 25 ביוני 2024
הצעת אי־האמון של שר המשפטים ביועצת המשפטית לממשלה, מרץ 2025, טענה כי היועצת "סירבה להגן על עמדת הממשלה הנוכחית בערכאות ארבע עשרה פעמים".	מסמך ממשלתי / עמדה פוליטית	מקור-יחיד	מסמך הממשלה, מרץ 2025
הצעות חוק בשנים 2023–2026 לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, לתובע כללי ולעצמאות היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה.	מאגר החקיקה	מקור-יחיד	מאגר החקיקה הלאומי
ב־2 ביוני 2026 אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי. בוועדת החוקה פוצלה ההצעה, והוראות פיצול התפקיד והתובע הכללי הוצאו ממנה. ב־15 ביולי 2026 אושר סופית החלק שפוצל: חוות דעת, ייצוג ופיקוח.	חקיקה	מאומת	הכנסת, 15 ביולי 2026; המכון הישראלי לדמוקרטיה

4. צירי מיקוד מיוחדים

4.1 – לוין, נשיא העליון והוועדה לבחירת שופטים

• מאומת שינוי הוועדה לבחירת שופטים בחקיקת 2023. ב־21 בפברואר 2023 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק־יסוד: השפיטה, שכללה שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים והגדלת משקל נבחרי הציבור. לוין אמר לפני ההצבעה: "הלילה זוקפים קומתם המוני אזרחים שקולם לא נשמע במשך שנים" – מקורות: הכנסת, 21 בפברואר 2023; "מעריב", 20 בפברואר 2023.
• מאומת נציגי הכנסת בוועדה נבחרו ב־2023. ב־14 ביוני 2023 בחרה מליאת הכנסת בח"כ קארין אלהרר כנציגת הכנסת בוועדה לבחירת שופטים, וב־12 ביולי 2023 בח"כ יצחק קרויזר כנציג הקואליציה. בעתירת התנועה למען איכות השלטון מפברואר 2024 נטען כי אי־כינוס הוועדה "פוגע אנושות בתפקוד מערכת המשפט בישראל" – מקורות: הכנסת, 14 ביוני 2023; עתירת התנועה למען איכות השלטון, 2024.
• מאומת הבחירות בלשכת עורכי הדין. ב־21 ביוני 2023 נבחר עו"ד עמית בכר לראשות לשכת עורכי הדין, עם 73% מהקולות. ללשכה שני נציגים בוועדה לבחירת שופטים, ואת שניהם בוחרת המועצה הארצית של הלשכה – מקורות: "כלכליסט", 21 ביוני 2023; "ישראל היום", 21 ביוני 2023.
• מאומת עם פרישת אסתר חיות לא מונה נשיא קבוע לעליון. השופט עוזי פוגלמן כיהן כממלא מקום הנשיאה אחרי פרישתה ב־16 באוקטובר 2023. N12 דיווח כי "בשל החלטת שר המשפטים יריב לוין שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לא מונה נשיא קבוע במקומה" – מקור: N12, 16 באוקטובר 2023.
• מאומת הוועדה התכנסה ב־16 בנובמבר 2023, לראשונה מאז אפריל 2022, וקבעה את הרכבי ועדות המשנה ואת סדרי עבודתה. נשיא קבוע לעליון לא נבחר באותה שנה – מקורות: פרוטוקול הוועדה, 16 בנובמבר 2023; משרד המשפטים, דוח פעילות הוועדה לשנת 2023.
• שנוי-במחלוקת עמדת לוין: מינוי נשיא בהסכמה רחבה; עמדת העותרים והיועצת המשפטית לממשלה: לשר אין זכות וטו על כינוס הוועדה. בפסק הדין בבג"ץ 1711/24 מ־8 בספטמבר 2024 הובאה עמדת השר, שלפיה "מינויים אלו יעשו – בהתאם למצוות המחוקק, מדיניותו כשר המשפטים והאינטרס הציבורי המובהק בעתות מלחמה – רק לאחר שתושג הסכמה רחבה בוועדה למינויים אלה". בית המשפט קבע כי משום ש"מאז חודש אוקטובר 2023 לא מכהן נשיא במינוי קבע", על השר לכנס את הוועדה, וכי די ברוב רגיל כדי לבחור נשיא – מקורות: בג"ץ 1711/24, 8 בספטמבר 2024; המכון הישראלי לדמוקרטיה, 9 בספטמבר 2024.
• מאומת הצו. ב־8 בספטמבר 2024 ניתן צו מוחלט המחייב את שר המשפטים לפרסם ברשומות, בתוך 14 יום, את רשימת המועמדים לנשיאות העליון, ולכנס את הוועדה בתום פרק הזמן הקבוע בכללים – מקור: בג"ץ 1711/24, 8 בספטמבר 2024.
• מאומת תגובת לוין לפסק הדין. ב־22 בספטמבר 2024 פרסם לוין את כל 12 שופטי העליון כמועמדים לנשיאות ולמשנה לנשיא. במסמך שצירף נכתב: "מי שמנסה ליטול את הכתר ושם אותו בכח על ראשו, לא יזכה לאמון הציבור ולא יוכר כמי שנבחר כדין ובדרך מקובלת" – מקורות: מסמך השר, באתר ynet, 22 בספטמבר 2024; "סרוגים".
• מאומת עשרה שופטים הסירו את מועמדותם. אחרי צעדו של לוין נותרו שני מועמדים – יצחק עמית ויוסף אלרון – מקורות: "גלובס", 23 בספטמבר 2024; N12, 24 בספטמבר 2024.
• מאומת דצמבר 2024. ב־12 בדצמבר 2024 יצאו שופטי העליון בוועדה – עמית, סולברג וברק־ארז – מדיון בוועדה במחאה על הזמנת מומחים חיצוניים. באותו יום דן בג"ץ בעתירת ביזיון נגד לוין – מקור: ynet, 12 בדצמבר 2024.
• מאומת עמית נבחר לנשיא העליון ב־26 בינואר 2025, בלי השתתפות לוין, השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר, שהחרימו את הישיבה. לוין הודיע: "איני מכיר בכבוד השופט יצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון", וכי "ההליכים במסגרתם 'נבחר' פסולים מן היסוד ובלתי חוקיים" – מקורות: "כלכליסט", 26 בינואר 2025; וואלה, 26 בינואר 2025.
• שנוי-במחלוקת הטענה שעמית "מינה את עצמו". ב־9 בפברואר 2025, בישיבת ממשלה, אמר לוין על עמית: "הבן אדם מינה את עצמו". עמית נבחר בהחלטת הוועדה לבחירת שופטים – מקורות: ynet, 9 בפברואר 2025; N12, 26 בינואר 2025.
• מאומת טקס ההשבעה. ב־13 בפברואר 2025 השביע הנשיא יצחק הרצוג את עמית לנשיא בית המשפט העליון. ראש הממשלה, יו"ר הכנסת ושר המשפטים לא הגיעו. הרצוג אמר: "כאב על כך שלא נוכחת כאן היום, יחד, הנהגת כלל רשויות השלטון" – מקור: בית הנשיא, 13 בפברואר 2025.
• מאומת יום ההולדת לכנסת. ב־1 בפברואר 2026 דיווחה חדשות 13 כי יו"ר הכנסת אמיר אוחנה החליט שלא להזמין את נשיא העליון לאירוע יום ההולדת לכנסת. לשכת נשיא העליון כתבה לח"כ אפרת רייטן מרום כי "במשך שנים רבות היה נהוג להזמין את נשיאי בית המשפט העליון ולהשתתף בישיבה המיוחדת" – מקורות: חדשות 13, 1 בפברואר 2026; מכתב לשכת נשיא העליון.
• מאומת החקיקה לשינוי הוועדה הושלמה במרץ 2025, ותחולתה נדחתה לכנסת הבאה. ב־27 במרץ 2025 אישרה הכנסת את חוק־יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4). בוועדה החדשה תשעה חברים: נשיא העליון, שני שופטי עליון, שר המשפטים, שר נוסף, חבר כנסת מהקואליציה, חבר כנסת מהאופוזיציה ושני נציגי ציבור – מקור: הכנסת, 27 במרץ 2025.
• שנוי-במחלוקת מתווה סער–לוין. המכון הישראלי לדמוקרטיה כתב בפברואר 2025 כי המתווה מגדיל את משקל הגורמים הפוליטיים ועלול לפגוע באי־התלות השיפוטית. תומכי המתווה טענו כי הוא יוצר וטו הדדי ואיזון בין הקואליציה לאופוזיציה – מקורות: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 13 בפברואר 2025; ועדת החוקה, 10 במרץ 2025.
• מאומת שיתוף הפעולה במינויים. בעתירת מכון זולת, שהוגשה ביולי 2025, נטען כי לוין נמנע משיתוף פעולה עם הנשיא עמית במינויים המחייבים את הסכמת שניהם. ב־7 ביוני 2026 קיבל בג"ץ את העתירה וקבע כי השר חייב לשתף פעולה עם נשיא העליון במינוי נשיאי בתי משפט וסגניהם, רשמים וחברי ועדות שחרורים – מקורות: זולת; בג"ץ 27381-07-25; "ישראל היום".
• מאומת פרסום המינוי ברשומות. לפי עתירת התנועה למען איכות השלטון, לוין נמנע מפרסום מינויו של עמית ברשומות. ביוני 2026 נתן בג"ץ תוקף להסכמה בין העותרים למדינה, שלפיה מנהל בתי המשפט יפרסם את המינוי. לוין הגיב כי מינויו של עמית "נעשה בהליך בלתי חוקי ופסול מיסודו" – מקורות: עתירת התנועה למען איכות השלטון, 2025; JDN, 9 ביוני 2026.
• סיכום הציר. הרצף המתועד: שינוי הרכב הוועדה, אי־כינוסה, פרסום כל השופטים כמועמדים, החרמת ההצבעה, אי־הכרה בנשיא שנבחר ועיכוב פעולות הדורשות שיתוף פעולה בין השר לנשיא. לוין ותומכיו טוענים כי נדרשים "איזון" ו"הסכמה רחבה" כדי לשקם את אמון הציבור – מקורות: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 9 בספטמבר 2024; וואלה, 27 במרץ 2025; "ישראל היום", 2026.

להרחבה: התיק המלא על יריב לוין

5. מה בדקנו ואיך עשינו את זה

• שאלת התחקיר. בדקנו כיצד פעלו הממשלה, הכנסת ושר המשפטים בשנים 2023–2026 מול שלושה מוקדי כוח משפטיים: בית המשפט העליון; היועצת המשפטית לממשלה ומערך הייעוץ המשפטי; והוועדה לבחירת שופטים. נקודת הפתיחה היא ינואר 2023, אז הוצגו רכיבי התוכנית: שינוי הוועדה לבחירת שופטים, פסקת התגברות, ביטול עילת הסבירות ושינוי מעמד היועצים המשפטיים (הכנסת, 11 בינואר 2023; המכון הישראלי לדמוקרטיה, 6 בינואר 2023).
• ההשערה שנבדקה. ההשערה הייתה שבשנים 2023–2026 נבנה מהלך חקיקתי ומוסדי מתמשך שנועד להעביר את משקל ההכרעה ממוסדות משפטיים מקצועיים אל הממשלה והקואליציה: חוק הנבצרות, ביטול עילת הסבירות, שינוי הוועדה לבחירת שופטים, שינוי מעמד היועץ המשפטי לממשלה והרחבת הייצוג הנפרד. בדקנו אילו חוקים עברו, אילו נבלמו או נפסלו ואילו לא הושלמו (פסק הדין בעניין עילת הסבירות; ועדת החוקה, 19 במאי 2026).
• הטיעון הנגדי. לפי הקריאה הנגדית, מדובר ברפורמה מוסדית לגיטימית לתיקון האיזון בין הרשויות: חיזוק האחריות של נבחרי הציבור, צמצום ההתערבות השיפוטית בהחלטות הממשלה והפיכת הייעוץ המשפטי מגורם מחייב לגורם מייעץ. בחנו טענה זו מול דברי ההסבר של החוקים ודברי מקדמיהם, ומול עמדות משפטיות ופסקי דין (הכנסת, 27 במרץ 2025; המכון הישראלי לדמוקרטיה; הכנסת, 18 בינואר 2023). שנוי-במחלוקת
• גבולות התחקיר. בתוך התחום: חקיקה, פסיקה, מינויים, אי־מינויים, בקשות לייצוג נפרד והתבטאויות רשמיות מינואר 2023 עד ספטמבר 2026. מחוץ לתחום: ההיסטוריה של האקטיביזם השיפוטי לפני 2023, משפט נתניהו עצמו, והמחאה הציבורית, אלא אם השפיעה ישירות על חקיקה, פסיקה או הליך מוסדי (פסק הדין בעניין הנבצרות; תקציר פסק הדין בעניין עילת הסבירות).
• חקיקה ופסיקה. בדקנו מה עבר בכנסת, מה נפסל או נדחה בבג"ץ, מה נותר כהצעת חוק, מה היו לוחות הזמנים, ומה היו נימוקי הממשלה, הכנסת, היועצת המשפטית לממשלה ובית המשפט (פסקי דין מרכזיים, בית המשפט העליון; חוק־יסוד: השפיטה במאגר הכנסת).
• ייצוג נפרד. בדקנו באילו עתירות ביקשו הממשלה או השרים ייצוג נפרד משום שהיועצת המשפטית לממשלה לא הגנה על עמדתם, ומה קבע בית המשפט על גבולות הייצוג הנפרד (המכון הישראלי לדמוקרטיה, יולי 2026; מכתב המשנה ליועצת המשפטית לממשלה בעניין הגיוס; "גלובס").
• נשיא העליון והוועדה לבחירת שופטים. בדקנו את אי־כינוס הוועדה, בחירת יצחק עמית, טענות לוין נגד המינוי, הטענה שהנשיא "מינה את עצמו", החרם על טקסים ואי־הזמנתו לאירועים, והשינוי בהרכב הוועדה (ynet; ynet, טקס השבעת שופטים; פרוטוקול הוועדה לבחירת שופטים).
• שיטת העבודה. לכל אירוע נבנתה טבלת ראיות: תאריך, מוסד, פעולה, מקור רשמי, מקור עיתונאי, עמדת נגד ותוצאת ההליך. ניתנה עדיפות למסמכי הכנסת, לפסיקה, להודעות הממשלה ולמקורות ראשוניים; פרשנויות שימשו להקשר ולהשוואת עמדות. ידיעות שמקורן בגורם יחיד סומנו מקור-יחיד; טענות שנויות במחלוקת סומנו שנוי-במחלוקת (ועדת השרים להפסקת כהונת היועץ המשפטי לממשלה; פסק הדין בעניין הפסקת כהונת היועצת, 2025).