האזהרות שקיבל נתניהו לפני השבעה באוקטובר

בין מרץ לאוקטובר 2023 הגיעו לנתניהו אזהרות ממקורות שונים. אגף המודיעין שלח לו ארבעה מסמכי התרעה, שאת קיומם אישר צה"ל. ראש שב"כ רונן בר מסר לו ביולי, לפי תצהירו, אמירה "בהקבלה ל"התרעה למלחמה"". הרמטכ"ל הרצי הלוי ביקש לפגוש אותו לפני ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, ונתניהו סירב. האלוף במיל' גיורא איילנד הזהיר אותו בארבע עיניים מפני מלחמה קיומית, ובאמצע ספטמבר עדכן אותו ראש שב"כ בטלפון במסר מסנוואר על "רעידת אדמה". לפי דיווחים בישראל ובעולם הגיעו גם אזהרות ממצרים ומאיחוד האמירויות, ואת אלה מכחישה לשכת ראש הממשלה. שלושה שבועות אחרי השבעה באוקטובר כתב נתניהו כי "בשום מצב ובשום שלב לא ניתנה התרעה לראש הממשלה נתניהו על כוונות מלחמה מצד החמאס". הפוסט נמחק, ונתניהו התנצל. לפי תחקיר ynet ו"ידיעות אחרונות", בגרסה שפרסם בפברואר 2026 בתגובה לדוח מבקר המדינה הושמטו אזהרות והמלצות לפעול שהופיעו במסמכי המקור.

בין מרץ ליולי 2023 קיבל נתניהו ארבעה מסמכי התרעה מאגף המודיעין – כך אישר צה"ל במאי 2024●ביולי 2023 מסר לו ראש שב"כ אמירה "בהקבלה ל"התרעה למלחמה""●ערב ההצבעה על ביטול עילת הסבירות סירב נתניהו לפגוש את הרמטכ"ל●ב־16 באוגוסט 2023 הזהיר אותו גיורא איילנד, בפגישה בארבע עיניים, מפני מלחמה קיומית●באמצע ספטמבר 2023 עדכן אותו ראש שב"כ בהתרעה של סנוואר על "רעידת אדמה"●בגרסה שפרסם בתגובה לדוח המבקר לא נכללה המלצת אמ"ן מ־3 באוקטובר 2023 לשמר את מדיניות "אפס מדויקים" ברצועה "גם במחיר של יום קרב"●נתניהו מכחיש שקיבל אזהרה מנשיא איחוד האמירויות ומראש המודיעין המצרי, ותובע עשרה עיתונאים וכלי תקשורת שפרסמו את הדיווחים●באוקטובר 2026 שינה גרסה: אישר שראש המודיעין המצרי נחת בישראל ימים לפני הטבח, ואמר שאינו יודע עם מי נפגש●לפי תביעת הדיבה שהגיש בר באוקטובר 2026, על מכתבו מפברואר 2023, שהזהיר מפני "סופה מושלמת", השיב נתניהו שעל ראש שב"כ להבטיח את ביטחון ראש הממשלה ובני משפחתו●את מסמך האסטרטגיה של שב"כ מיולי 2023 החזיר נתניהו עם הערה בכתב ידו: "זו לא דירקטיבה של ר' שב"כ"

ארבעה מכתבים מאמ"ן

ב־19 במרץ 2023, שישה ימים אחרי הפיגוע בצומת מגידו ושבוע לפני הניסיון הראשון לאשר את חוקי ההפיכה המשטרית, שלח ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל עמית סער, מכתב לנתניהו תחת הכותרת "דברים שרואים משם – איך נתפסת ישראל במערכת?". "כלל השחקנים במערכת מצביעים על כך שישראל נמצאת במשבר חריף, חסר תקדים, שמאיים על לכידותה ומחליש אותה", כתב. "עבור אויבנו המרכזיים, איראן, חיזבאללה וחמאס, חולשה זאת היא ביטוי לתהליך לינארי שסיומו בקריסתה של ישראל, והמצב הנוכחי הוא הזדמנות להאיץ ולהעמיק את מצוקותיה" ("הארץ").

באותו מכתב כתב סער כי "זוהתה הזדמנות לייצר סערה מושלמת, משבר פנימי, הסלמה רחבה בזירה הפלסטינית ואתגור מזירות נוספות, שיצרו לחץ רב ממדי ומתמשך". תובנה זו, לדבריו, "עומדת בבסיס המוטיבציה הגבוהה של חמאס להוציא לפועל פיגועים מהצפון בעת הנוכחית". לפי ynet, נכתב במסמך גם שאסטרטגיית חמאס היא "הותרת רצועת עזה במדרון אחורי" ומיקוד המאבק בישראל בזירות אחרות (ynet). ב־31 במאי 2023 הומלץ במסמך נוסף שישראל תצטרף ל"טרנד הדה-אסקלציה האזורי", ו"לקחת צעד קדימה בהסדרה מול הרצועה והריבון החמאסי" (שם).

ב־16 ביולי 2023, שבוע לפני ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, שלח סער מכתב שלישי: "החרפת המשבר מעמיקה את השחיקה בדימוי של ישראל, מחריפה את הפגיעות בהרתעה הישראלית ומגבירה את הסבירות להסלמה". הערכה זו, כתב, נשמעת גם "בחדרים סגורים" של גורמי הביטחון באיראן, בלבנון וברצועת עזה. בסיכום המכתב קבע כי "בשלב זה הסכנה הברורה והמיידית (היא) בהסלמה בזירה הלבנונית". במכתבי מרץ ויולי כאחד כתב: "אנו רואים התלבטות בשאלה אם לשבת על הגדר ולתת לישראל להמשיך ולהחליש את עצמה או לנקוט יוזמות ולהחריף עוד יותר את מצבה" ("הארץ").

ב־23 ביולי 2023, ערב ההצבעה, הוציא סער לפי ynet "את מכתב ההתרעה החמור ביותר". הוא ציטט בו מסר שהגיע מערוץ חשאי שנוהל מול חמאס, ושכינויו "סרוגים": "יש פתילי פיצוץ (מערערים) מרובים, והקיצוניים בממשלתכם מובילים אתכם לקראת הצתתם והצתת האזור כולו, ואתם לבדכם תישאו באחריות לתוצאות". הקטע הותר לפרסום רק בספטמבר 2026 (ynet).

ב־31 ביולי 2023 אמר סער לחברי ועדת החוץ והביטחון: "האויבים של מדינת ישראל עוקבים אחר הנעשה אצלנו ואחר האירועים, ורואים זאת כהיחלשות של ישראל" (חדשות 13). במאי 2024, בתשובה לבקשת חופש מידע של עמותת "הצלחה", אישר צה"ל: "ניתן לאשר כי במהלך שנת 2023, בין החודשים מרץ עד יולי, הועברו ארבעה מסמכי התרעה שונים מידי אגף המודיעין, אשר ממחישים כיצד ראו אויבי ישראל בכלל הזירות את הפגיעה בלכידות במדינת ישראל ובצה"ל בפרט" (N12). לשכת ראש הממשלה הגיבה: "לא רק שאין באף אחד מהמסמכים התרעה כלשהי על כוונות של חמאס לתקוף את ישראל מעזה, אלא שניתנת בהן הערכה הפוכה לחלוטין" ("מעריב").

הפגישה שנתניהו סירב לקיים

לפי N12, מיד אחרי מכתבו הראשון של סער ביקשו הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש שב"כ רונן בר פגישה דחופה עם נתניהו, "בשש עיניים". הם רצו להתריע שסכנת המלחמה מוחשית. "נתניהו סירב לפגוש אותם", והשניים נפגשו עם שר הביטחון יואב גלנט (N12).

גלנט

ב־25 במרץ 2023 קרא גלנט בנאום בטלוויזיה לעצור את החקיקה: "השסע ההולך ונפער בחברה חודר לצה"ל וגופי הביטחון. זו סכנה ברורה, מיידית ומוחשית לביטחון המדינה" (ynet). למחרת הודיע נתניהו על פיטוריו, וב־10 באפריל חזר בו. בפברואר 2025 סיפר גלנט: "תראה, אני הייתי אצל ראש הממשלה עשר פעמים על העניין הזה, אם לא יותר" (ynet).

ראש שב"כ: "התרעה למלחמה"

בתצהיר שהגיש לבג"ץ באפריל 2025 כתב בר: "בשנת 2023 התריע שב"כ בעוצמה בפני הדרג המדיני על ההחמרה במצב הביטחוני, ובפרט כי "האויבים מזהים שעת כושר" למראה הקרע בחברה הישראלית וכי אנו עלולים למצוא עצמנו ב"סופה מושלמת"". לדבריו, "בחודש אפריל 2023 הומלץ לבצע מהלך תקיף ממוקד לבלום את הכרסום במאזן ההרתעה". ובהמשך: "בחודש יולי 2023, ערב ההצבעה בכנסת על ביטולה של עילת הסבירות, מסרתי לראש הממשלה כי אני מחויב לשקף בפניו את חומרת המצב הביטחוני, וזאת בהקבלה ל"התרעה למלחמה", אמירה תקדימית וחריגה ביותר" (זמן ישראל).

לפי נדב איל, בר אמר לנתניהו: "אני מוסר לך כאן היום התרעה למלחמה. לא יודע לתת יום ושעה מדויקים. אך זו ההתרעה". באישור נתניהו נפגש בר גם עם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, ואמר לו: "אני נותן לך היום התרעה למלחמה. לא נדע יום ושעה שבה היא תפרוץ" (ynet). לשכת ראש הממשלה הגיבה: "ראש הממשלה נתניהו לא קיבל התרעה למלחמה בעזה – לא בתאריך המדובר בכתבה ולא רגע לפני 06:29 ב-7 באוקטובר. להיפך, כל גורמי הביטחון הבהירו מפורשות – כפי שמופיע בפרוטוקולים של הדיונים עד ערב המלחמה – כי החמאס מורתע ושואף להגיע להסדר" (שם). בתצהיר שהגיש בתגובה כתב נתניהו כי "בר שיקר בנוגע להתרעות לפני הטבח ב-7 באוקטובר" (ynet). ב־28 בספטמבר 2026, אחרי שנתניהו האשים אותו במחדל ליל 7 באוקטובר, הודיע בר שיגיש נגדו תביעת דיבה. לדבריו, בתפקידו "התריע בר בפני רה"מ מאסון ממשמש ובא באופן חסר תקדים" (זמן ישראל). ב־14 באוקטובר 2026 הגיש אותה; פירוט בהמשך.

הרמטכ"ל לפני ההצבעה

ב־24 ביולי 2023, יום ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, דיווח N12: "הרמטכ"ל ביקש להיפגש עם רה"מ לפני ההצבעה על ביטול עילת הסבירות – אך נתניהו סירב". לשכת ראש הממשלה מסרה כי "הפגישה בין השניים נקבעה מראש לשעה 17:00" (N12). יממה לפני ההצבעה שלח הלוי לנתניהו, דרך המזכיר הצבאי, מכתב התרעה: "יש מודיעין ברור שהאויבים מעריכים שיש פגיעה ממשית בהרתעה הישראלית", ו"אנחנו נכנסים לאזור מסוכן, נדרש לפעול באופן שימנע את הפגיעה". נתניהו, שאושפז אז לצורך השתלת קוצב לב, "קרא את המכתב במיטתו בבית החולים" (N12).

גיורא איילנד

לדברי האלוף במיל' גיורא איילנד, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי, ביוני–יולי 2023 שינה ראש אמ"ן אהרון חליוה את הערכתו, וכינס התייעצות עם שמונה בכירים לשעבר, בהם ארבעה ראשי אמ"ן לשעבר. "הגעתי למסקנה שמדינת ישראל עלולה להיות תוך חודשים ספורים, סוף 23', תחילת 24', בפני לא רק מלחמה, ולא רק מלחמה אזורית, אלא מלחמה קיומית", סיפר. ב־16 באוגוסט 2023 נפגש עם נתניהו: "נפגשנו בקריה בארבע עיניים, כמו שאני יושב איתך, במשך שעה". לדבריו, הסביר לנתניהו את הסכנות הביטחוניות, ו"באתי מוכן עם הצעה לפשרה ולרשימת פשרות בתחום הרפורמה המשפטית שחשבתי שהוא יכול לקבל אותן" ("מעריב"). בעדותו לוועדת החקירה האזרחית אמר: "ציינתי במפורש שחמאס חלק מהכוחות שאולי יסתערו על ישראל ושזו סכנה קיומית" (N12). תגובת נתניהו בפגישה לא דווחה.

"רעידת אדמה"

באמצע ספטמבר 2023 הגיע לישראל מסר מסנוואר. לפי רונן ברגמן, המסר הגיע דרך ערוץ שכינויו "עאקל", ולפיו סנוואר אומר ש"עד סוף חודש ספטמבר חמאס יציג משהו שיגרום לרעידת אדמה" (ynet). לפי שלומי אלדר ורות יובל, ב־15 בספטמבר הועברה ההתרעה לשב"כ. בר ביקש שיחת טלפון מיידית עם נתניהו, שאורגנה בידי המזכיר הצבאי אבי גיל, ועדכן אותו באיומי סנוואר על "רעידת אדמה". ב־17 בספטמבר התקיים דיון ביטחוני, ובעקבותיו, באותו יום, פגישת עבודה אצל ראש הממשלה. בשב"כ העריכו שייתכן שסנוואר מתכוון להשתמש בחוקרת החטופה אליזבט צורקוב. בר המליץ על "כיבוי בפיצוץ", שם קוד לתקיפה עוצמתית ופתאומית. "בסוף הדיון לא התקבלו החלטות" ("הארץ").

איחוד האמירויות

לפי שלושה מקורות בכירים שצוטטו ב־N12, כמה ימים אחרי המסר מסנוואר "שירות המודיעין של איחוד האמירויות התריע בפני המודיעין הישראלי שחמאס עלול לנקוט פעולה אלימה כלשהי עד סוף ספטמבר". כשהסתיים החודש, לפי אותם מקורות, אמרו בכירים ישראלים לגורמי הביטחון באמירויות: "תראו, לא קרה כלום. המקור שלכם שיקר לכם" (N12). גורם מודיעין בכיר במזרח התיכון אישר לרונן ברגמן שהאמירויות מסרו לישראל "התרעה על אפשרות לפעולה משמעותית וקרובה של חמאס נגדה" (ynet).

בספטמבר 2026 פרסמו אלדר ויובל כי בסוף ספטמבר 2023 התקשר נשיא האמירויות מוחמד בן זאיד לנתניהו ושוחח איתו 45 דקות. "בשיחה הזאת אמר בן זאיד כי מנהיג חמאס בעזה, יחיא סנוואר, מתכנן מהלך גדול נגד ישראל". לפי הפרסום, נתניהו השיב כי להערכתו חמאס מתכוון לפעול בגדה, ולא עדכן את ראשי מערכת הביטחון: "ראש השב"כ, ראש המוסד, הרמטכ"ל – איש מהם לא ידע על ההתרעה של האמיר" ("הארץ"). ה"ניו יורק טיימס" אישר את הדיווח בשם שני אנשים ששוחחו עם מי שהשתתף בשיחה: בן זאיד אמר לנתניהו שלפי מידע שהגיע אליו חמאס מתכנן מתקפה. לפי אחד מהם, המידע לא פירט אם מדובר בירי רקטות או בפלישה קרקעית. לפי חמישה בכירים ישראלים לשעבר, האזהרה לא הגיעה לראשי מערכת הביטחון, ואינה מוזכרת באף אחד מהתחקירים הפנימיים ("ניו יורק טיימס"). ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט אמר: "הפרסום – אמת" (ynet). לפי "כאן", בן זאיד סיפר לראש ה־CIA ויליאם ברנס שהעביר לנתניהו "אזהרה כללית", ולפי מקורות "לא היה מדובר בהתרעה ספציפית" ("כאן").

לשכת ראש הממשלה מסרה תחילה כי "ראש הממשלה לא קיבל כל התרעה מאיחוד האמירויות לפני 7 באוקטובר", וכי "אם היה מידע רלוונטי כלשהו, הוא הועבר בערוצי המודיעין בין שתי המדינות" (ynet). למחרת הוסיפה: "בניגוד לנטען, מתחילת חודש ספטמבר ועד ה-7 באוקטובר לא התקיימה שום שיחה בין ראש הממשלה לנשיא איחוד האמירויות" (ynet). נתניהו איים לתבוע את "הארץ" בסכום של יותר מ־2.5 מיליון שקל ("העין השביעית"), וב־29 בספטמבר 2026 הגיש תביעת דיבה נגד "הארץ" ונגד עיתונאים וכלי תקשורת נוספים (ynet). גורם רשמי באמירויות אמר לאתר "דה נשיונל" כי "איחוד האמירויות דן בסוגיות ביטחוניות עם מדינות אחרות באמצעות הגופים הרלוונטיים, ואינו דן בפרטים מסוג זה בדרג המנהיגים הלאומיים". הוא לא הכחיש שהשיחה התקיימה ("הארץ"). לפי AP, בפגישתם ב־27 בספטמבר 2026 ביקש נתניהו מבן זאיד להכחיש את הדיווח (ynet). שני מקורות אישרו זאת ל"הארץ", והוסיפו כי נתניהו ביקש מבן זאיד גם "תמיכה מורלית". משרד החוץ של האמירויות סירב להגיב, אך מסר כי שתי המדינות שומרות על "ערוץ תקשורת פתוח וישיר", וכי האמירויות חולקות עם ישראל את "כל המודיעין הרלוונטי". מלשכת נתניהו לא נמסרה תגובה ("הארץ").

מצרים

לפי "וול סטריט ג'ורנל", בשם גורמים בממשלה ערבית, האזהרה המצרית הראשונה הועברה לישראל ביוני 2023: היא הייתה מעורפלת, תיארה את המצב בעזה כנפיץ והמליצה לחזור למשא ומתן עם חמאס ("וול סטריט ג'ורנל"). ב־26 בספטמבר 2023 נחת ראש המודיעין המצרי, עבאס כאמל, בנתב"ג, ושהה בארץ 67 דקות. לפי "כאן", אמר כאמל: "אם לא תשנו מסלול, עזה תתפוצץ לכם בפרצוף. חלון ההזדמנויות למנוע אסון הולך ונסגר" ("כאן"). לפי "האטלנטיק", בשם גורמים שתודרכו על הביקור, אמר כאמל שחמאס נערך למתקפה גדולה, והמליץ לתת לחמאס הקלות כלכליות. הוא לא מסר מועד או פרטים, ולא ברור עם מי נפגש. לפי הכתבה, אחרי הביקור השתתף נתניהו בתדריך מסווג, וזמן קצר לאחר מכן אישר הקלות כלכליות לחמאס ("האטלנטיק"). לפי "וול סטריט ג'ורנל", הגורמים הישראלים השיבו לכאמל שהמצב בשליטתם. ראש המל"ל דאז, צחי הנגבי, אמר כי "למיטב ידיעתו לא התקיים ביקור של כאמל ולא הועברה התרעה מצרית מסוג זה", ובלשכת ראש הממשלה הכחישו ("כלכליסט").

ב־9 באוקטובר 2023 פרסמה סמדר פרי כי כאמל העביר מסר שיועד ללשכת ראש הממשלה, והזהיר מ"משהו חריג, מבצע אימתני" שעומד להתרחש מכיוון עזה (ynet). לפי "הארץ", שמצטט את פרי, השיב נתניהו: "בעזה אנחנו בתמונה, אנחנו שולטים. הבעיה שלנו היא עם הגדה המערבית, ולשם אנחנו גם מפנים כוחות" ("הארץ"). לשכת ראש הממשלה הגיבה אז: "הפרסום כאילו ראש הממשלה נתניהו קיבל מסר מקדים ממצרים הוא שקר מוחלט. לא הגיע שום מסר מקדים ממצרים וראש הממשלה לא דיבר ולא נפגש עם ראש המודיעין המצרי מאז הקמת הממשלה – לא בעקיפין ולא במישרין. מדובר בפייק ניוז מוחלט" (ynet). ב־11 באוקטובר 2023, ארבעה ימים אחרי הטבח, אמר יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקאי, הרפובליקני מייקל מקול, אחרי תדרוך מסווג לחברי הקונגרס: "לא ממש ברור לנו איך פספסנו את זה. לא ממש ברור לנו איך ישראל פספסה את זה". והוסיף: "אנחנו יודעים שמצרים הזהירה את הישראלים שלושה ימים לפני כן שאירוע שכזה יכול לקרות". לדבריו, המתקפה תוכננה אולי כבר שנה קודם. על האזהרה אמר: "אני לא רוצה להתייחס לכך כי זה מסווג, אבל אזהרה ניתנה. השאלה היא באיזו רמה" (ynet). מצרים הכחישה באותו יום (N12). לפי "וול סטריט ג'ורנל", בתחילת אוקטובר 2023 התקשר כאמל ללשכת נתניהו כדי למסור אזהרה שלישית, והמצרים המשיכו להזהיר את ישראל עד 48 שעות לפני המתקפה. לפי העיתון, האזהרות לא פירטו את מועד המתקפה או את היקפה. לשכת נתניהו לא השיבה לשאלות העיתון ("וול סטריט ג'ורנל"). לפי "האטלנטיק", ב־5 באוקטובר הועבר ממצרים מסר נוסף על הדחיפות של מתקפה אפשרית, ללא מועד או שיטה ("האטלנטיק").

ב־28 בספטמבר 2026 הגיב נתניהו: "בחודשים שקדמו ל-7 באוקטובר, ראש הממשלה נתניהו לא נפגש ולא שוחח עם עבאס כאמל, שעמד אז בראש שירות המודיעין הכללי של מצרים, ואף גורם מודיעיני ישראלי לא העביר לראש הממשלה אזהרה מצרית. ראש הממשלה הנחה להגיש תביעת דיבה גם בנושא זה". עוד כתב: "ראש הממשלה נתניהו מעולם אינו נפגש או משוחח עם ראש מודיעין של מדינה זרה ללא מקביליהם הישראלים" (X).

ב־13 באוקטובר 2026, בריאיון לתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14, אישר נתניהו לראשונה שכאמל נחת בישראל ימים לפני הטבח, ואמר שאינו יודע עם מי נפגש: "היה פה שר מודיעין של מצרים. בילה פה 59 דקות על הקרקע. אני פונה לגורמי הביטחון, האכיפה – אני רוצה לדעת עם מי הוא נפגש. מישהו שנפגש איתו מנסה לטפול את זה עליי". לדבריו, כאמל "לא נפגש איתי, כי הייתי בטקס אזכרה לחללי צה"ל", והוסיף: "ממתי ראש מודיעין מדבר עם ראש מדינה? לא קרה לי פעם אחת. אין דבר כזה" (ערוץ 14; ynet). הגרסה הזאת סותרת את קודמותיה: ב־2023 הכחישה לשכתו את הדיווח על האזהרה המצרית, והנגבי אמר שלמיטב ידיעתו לא התקיים ביקור; ובספטמבר 2026, אחרי הפרסום ב"האטלנטיק", מסרה הלשכה ל"ישראל היום", בשם המל"ל, כי לא ידוע על מטוס מצרי שהגיע לישראל ("ישראל היום"). במאי 2021, לעומת זאת, אירח נתניהו את כאמל, אז ראש המודיעין המצרי, במעון ראש הממשלה, ולשכתו פרסמה תיעוד של הפגישה ("כאן"; "מעריב").

השבוע האחרון

לפי תחקיר של רונן ברגמן ויובל רובוביץ', ב־27 בספטמבר 2023, בהתייעצות טלפונית, הודיע נתניהו: "אנו פועלים לתחום ולצמצם את ההסלמה", והורה כי "יש להתחיל ולהעצים את השימוש במהלכים בתחום ההטבות ההומניטריות בדגש על פועלים". ב־29 בספטמבר הושגו הבנות בתיווך מצרי וקטארי: "מעבר הפועלים הורחב, ההטבות הוחזרו, והמהומות נעצרו". ב־1 באוקטובר פתח נתניהו התייעצות מצומצמת במילים "מטרה עליונה – שלום עם סעודיה. זו שעת רצון". לפי התחקיר, בר אמר באותה התייעצות שסינוואר מרגיש חזק ושצריך לפגוע בבכירי חמאס, והרמטכ"ל הלוי דרש להכין מערכה רחבה; נתניהו הורה, בין השאר, על "קידום ההסדרה האזרחית עם חמאס" (ynet). לפי דיווח מקדים של ברגמן, הנחה גם על "קידום המוכנות המבצעית לסיכולים שהומלצו" (ynet). לשכת ראש הממשלה מסרה: "מדובר באוסף שקרים ממוחזרים שכבר הופרכו בעבר, שמועלים לפני בחירות כדי להסתיר את האמת מהציבור", וכן: "מערכת הביטחון לא המליצה לפעול באופן יזום נגד חמאס בעזה או לסכל מי מבכיריו" (ynet). גם לפי "הארץ", באותו דיון המליץ בר שוב על חיסולי בכירים בחמאס, ונתניהו השיב: "תכינו לי תוכניות ואשקול". בסיכום הדיון אמר: "תמשיכו לעבוד על היכולת, אבל כרגע תרגיעו את המצב". לפי הפרוטוקול, שה"ניו יורק טיימס" עיין בו, אמר נתניהו באותה פגישה שפעולה ישראלית בעזה עלולה לחבל בסיכוי לנרמול עם סעודיה ("ניו יורק טיימס"). לאורך הפגישה לא הזכיר את שיחות ההתרעה שהגיעו אליו ("הארץ").

בליל 6–7 באוקטובר, לפי הודעת לשכת ראש הממשלה, "קצין המודיעין במזכירות הצבאית של ראש הממשלה קיבל בליל 7 באוקטובר הודעה המציגה מספר סימנים מעידים, לצד אמירה כי חמאס מתנהל כבשגרה". הוא העביר אותה למזכיר הצבאי, "אך לנוכח הקביעה בהודעה כי לא מדובר באירוע דחוף, בחר שלא להעירו משנתו" (ynet). בר כתב בתצהירו: "בשעה 05:15, לצד ההנחיות השונות, הנחיתי לעדכן את מזכירו הצבאי של ראש הממשלה" (זמן ישראל). בפועל התקשרו למזכיר הצבאי, האלוף אבי גיל, רק כמה דקות לפני 06:29 (ynet). לפי ברגמן ורובוביץ', "על פי העדויות", כשהעירו את נתניהו ועדכנו אותו על פתיחת המתקפה, שאלתו הראשונה הייתה "למה הם יורים?" (ynet). לפי "כאן", נתניהו לא ביקש לשוחח עם הרמטכ"ל עד להערכת המצב שהתקיימה ב־09:45 ("כאן").

באוקטובר 2026, בריאיון ליואב לימור ודני קושמרו בחדשות 12, תיאר אלוף (במיל') אבי גיל, המזכיר הצבאי של נתניהו בבוקר הטבח, את אותו לילה. לדבריו, ב־03:55 התקשרו לקצין המודיעין במזכירות הצבאית והפנו אותו להודעה שבה הופיעו "יותר מפעם אחת ויותר מפעמיים המילה 'שגרתי' או 'לא חריג'", והקצין קיבל "החלטה מקצועית שלא להעיר אותי". גיל הוער ב־06:12 בשיחה מראש לשכת ראש שב"כ, עדכן את נתניהו כשהחל הירי, וב־06:40 אמר לו בטלפון האדום: "אנחנו במלחמה". על הטענה שמערכת הביטחון הסתירה מידע בכוונה אמר: "זה שקר". על המסמך שהגיש נתניהו למבקר אמר: "הוא אפילו לא משקף מחצית מהתמונה. אני מדבר על שקרים, חצאי אמיתות", ועל הסיכולים: "היו המלצות מעת לעת לבצע פעולות סיכוליות בעזה, וההמלצות הללו לא התקבלו" (N12). נתניהו מסר בתגובה: "כמו אחרים, אבי גיל ידע על המתקפה המתקרבת ובחר שלא להעיר את ראש הממשלה בזמן. ראיונותיו של גיל הן ניסיונות לטשטש את האמת הפשוטה והכואבת על הכשל בתפקודו" (N12). לפי תחקיר "ידיעות אחרונות", בשעה 03:03 העלה שב"כ את מדרג ההתרעה והפיץ לצה"ל, למשטרה ולמל"ל הודעה על "אינדיקציה להשמשה ופעילות של 'רשת הסימים' במספר חטיבות חמאס", שהסתיימה במילים "עשויה להצביע על פעילות התקפית של חמאס" (ynet).

הפוליטיקאים

ב־22 במרץ 2023 אמר גדי איזנקוט: "בעיניי אנחנו נמצאים במצב החמור ביותר שמדינת ישראל עמדה מבחינה ביטחונית מאז סוף אוקטובר 1973", והוסיף: "צריך להגיד באופן חד וחלק – האצבע מול בן אדם אחד, שמו בנימין נתניהו" ("מעריב"). אחרי פיטורי גלנט הודיעו יאיר לפיד ובני גנץ: "נתניהו חצה הערב קו אדום" ("מעריב"). ב־9 באפריל, אחרי תדריך ביטחוני אצל נתניהו, אמר לפיד: "הגעתי לתדריך אצל נתניהו מודאג, ויצאתי עוד יותר מודאג", ו"מה שאוייבינו רואים מולם, בכל הזירות, היא ממשלה לא כשירה" ("מעריב"). למחרת אמר נתניהו: "אויבינו פירשו את הקריאות לסרבנות כחולשה בחוסן הלאומי שלנו" (ynet). ב־23 באפריל אמר הנשיא יצחק הרצוג: "אויבינו חוגגים על המשבר הזה" (N12).

ב־22 ביולי 2023 כתבו ראשי מוסד ושב"כ, רמטכ"לים ואלופים במילואים לשעבר – לפי "מעריב" כמאה – לנתניהו: "רואים בך את האחראי הישיר לפגיעה הקשה בצה"ל ובביטחון ישראל". פעולת החקיקה, כתבו, "מפרקת את צה"ל ופוגעת פגיעה אנושה בביטחון ישראל" ("מעריב", חדשות 13). ב־21 באוגוסט 2023 תדרך המזכיר הצבאי אבי גיל את נתניהו בנוכחות לפיד. לפי לפיד, גיל "אמר שכל אלה מזהים בצד הישראלי חולשה, קרע פנימי, מתחים ואובדן כשירות בצבא", ו"ראש הממשלה נראה משועמם ואדיש לנושא, ולא העיר עליו דבר" ("כאן"). ב־20 בספטמבר אמר לפיד: "אנחנו מתקרבים קרבה מסוכנת לעימות אלים ורב זירתי. לפי דיווחי מערכת הבטחון מספר ההתרעות ביהודה ושומרון הוא חסר תקדים" ("וואלה").

הגרסה למבקר

בפברואר 2026 פרסם נתניהו מסמך בן 55 עמודים בכותרת "מענה ראש הממשלה לשאלות מבקר המדינה", והפיץ אותו גם באתר לשכתו. באוקטובר 2026 פרסמו רונן ברגמן ויובל רובוביץ' ב"7 ימים" של "ידיעות אחרונות" תחקיר שהציב את טענות המסמך מול מסמכי המקור שמהם ציטט, מול דוחות מודיעין מאותה תקופה ומול עדויות. לטענתם, הגרסה "רצופה כולה עיוותים, סילופים, מניפולציות ולעיתים פשוט שקרים" (ynet). נתניהו ולשכתו לא הגיבו לתחקיר המלא עד מועד פרסומו; על הפרסום המקדים ב־ynet הגיב הליכוד (ראו להלן).

בעמוד 14 של המסמך מונה נתניהו סיכולים ממוקדים שבוצעו בהנחייתו ובאישורו, ובהם "חיסול בכיר בזרוע הצבאית של חמאס, נור ברכה, בנובמבר 2018". לפי התחקיר, הכוח שנכנס לחאן יונס ב־11 בנובמבר 2018 יצא למבצע חשאי שנחשף והסתבך, ובו נהרג סא"ל מחמוד ח'יר א־דין. ברכה נהרג בחילופי הירי, ולמחרת הבהיר דובר צה"ל כי "מטרת הפעולה לא הייתה חיסול או חטיפה" (ynet). גם אלוף פיקוד הדרום לשעבר טל רוסו אמר באותו יום כי לא היה זה ניסיון חיסול (The Times of Israel).

נתניהו כתב כי "המונחים 'הכלה' ו'שקט' מעולם לא נכללו בדירקטיבת ראש הממשלה". לפי התחקיר, ב־7 באפריל 2019 העביר ראש המל"ל לראשי גופי הביטחון את דירקטיבות ראש הממשלה: "לעשות כל מאמץ לשמר את עזה כזירה משנית" ו"להימנע ככל הניתן מהסלמה", ובין יעדי המדיניות: "שקט ביטחוני לאורך זמן: דחיית עימות, מניעת טרור ופיגועים". ב־14 במאי 2020 חזר המל"ל על היעד "שקט ביטחוני לאורך זמן" ועל "שימור חמאס ככתובת שלטונית אפקטיבית, מרוסנת ומרסנת", וב־2 ביולי 2023 הופיעה בראש הדירקטיבה המדינית לעזה ההנחיה "מאמץ לשימור רגיעה לאורך זמן (זירה משנית)". במסמך מאפריל 2024 שהעביר משרד ראש הממשלה למבקר המדינה, "תפיסת הביטחון בראי ה־7 באוקטובר – בחינה ראשונית", נכתב כי ההנחיות האלה חלחלו "לתוך התפיסה המבצעית של צה"ל בכל הנוגע להימנעות מהכרעת חמאס ועודדו חיפוש של 'תחליפי הכרעה'" (ynet).

נתניהו כתב גם כי "האמירה ש'חמאס מורתע' לא הייתה 'דירקטיבה', אלא ההערכה המודיעינית האחודה בה צידדו כלל גופי המודיעין בישראל". לפי התחקיר, במאי 2023, אחרי מבצע "מגן וחץ", אמר נתניהו באשקלון: "שינינו את משוואת ההרתעה. אין לי ספק בזה בכלל", ובפתח ישיבת סיעת הליכוד: "מאז שומר החומות חמאס לא ירה אף רקטה לשטחנו. הם מורתעים". לפי רישום פגישה מאותו חודש, אחרי שבר הזהיר כי "יש להיערך למבצע ברצועת עזה", השיב נתניהו: "יש כרגע מאזן הרתעה חזק מול חמאס". ב־13 ביוני 2023, בדברים שרשם לעצמו לקראת הופעה בוועדת החוץ והביטחון, כתב תחת הכותרת "הדירקטיבה": "עזה – יציבות מתוך עוצמה" (ynet).

מהערכת המוסד מ־21 בספטמבר 2023 ציטט נתניהו כי חמאס נזהר "כדי להימנע מלהיגרר לעימות צבאי עם ישראל", ולא את המשך המשפט: "הגם ש[חמאס] אינה נרתעת ממנו [מעימות צבאי] אם תידרש לכך". מדוח שב"כ מ־19 בפברואר 2023 ציטט כי "ככלל, אנחנו לא מאתרים שינוי משמעותי ברמת המוכנות (הבינונית)" לפשיטה, ולא את ההמשך: "למרות שחמאס עדיין תופסת את רכיב הפשיטה כחיוני למימוש תפיסת המערכה שלה" (ynet).

מסיכום הערכת המודיעין השנתית של חטיבת המחקר באמ"ן בזירה הפלסטינית, מ־3 באוקטובר 2023, בחר נתניהו לפרסם, בין השאר, את המשפט "הפלסטינים לא יהיו הכוח המניע מאחורי מערכה רב זירתית…". במסמך המקור, שצילומו פורסם, המשפט נמשך: "אך יכולים לייצר את התנאים ש'יסבכו' את המצב ויקרבו אותה. כך, עלתה הסבירות שבמערכה פלסטינית תהיה הפעלת כוח מלבנון – כחלק מהניסיון לייצר חיבור של איראן וחזבאללה למערכה". מאותו מסמך פרסם נתניהו את ההערכה שחמאס ממשיך להתעצם "אך בשיפוע מתון", אבל לא את המשך הסעיף: "בהקשר זה, הרח"ט ממליץ לשמר מדיניות של אפס מדויקים ברצ"ע, גם במחיר של יום קרב". לפי התחקיר, חטיבת המחקר לא סיפקה התרעה ספציפית למלחמה מול חמאס, אבל הזהירה מפני התרחבות המערכה ללבנון ומחיבור איראן וחזבאללה אליה (ynet).

נתניהו כתב כי "ראש הממשלה מעולם לא קיבל ולא עודכן על מסמך 'חומת יריחו'". לפי התחקיר, באפריל 2018 נשלח ללשכתו מסמך בן 23 עמודים של חטיבת המחקר, "סוגיה לבחינה", שתיאר "תוכנית למהלך התקפי יזום בסד"כ נרחב (שישה גדודי עתודה; כ־3,000 לוחמים) לתקיפה ולהשתלטות על בסיסים בגזרת אוגדת עזה", והוכנס לתיבת סוף השבוע של נתניהו. נתניהו מודה שקיבל את המסמך, אבל ציטט ממנו את ההערכה כי "הפעלה כוללת שלה אינה סבירה לפי שעה". הוא מודה גם שהופצו אליו תוצרי יום עיון שנערך בפיקוד הדרום ב־22 בנובמבר 2022; לפי התחקיר, במצגת שהוצגה בו מופיע תרחיש בשם "מימוש 'חומת יריחו'" (ynet).

במסמך מציג את עצמו נתניהו כמי שדרש לחסל את ראשי חמאס מול מערכת ביטחון שבלמה אותו. לפי גרסתו, בפגישה עם בר ב־31 ביולי 2023 הורה "להיערך מיידית לסיכול בכיר בחמאס בעזה", ובר השיב שסיכם עם הרמטכ"ל ושר הביטחון "להסתפק כעת במסר לסינוואר המאיים בקיצוץ הפועלים". לפי הפרוטוקול המלא, כפי שתואר בתחקיר, אמר בר באותה פגישה: "יש עלייה נרחבת בהכוונות פח"ע מעזה. יש להעביר מסר לסינוואר שבקרוב נתחיל לשחוק את היקפי הפועלים. אולי צריך להרוג שם מישהו", ונתניהו השיב: "להרוג מישהו המשמעות היא סבב", וסירב לאשר את הפעולה. קודם לכן, ב־9 במאי 2023, קבע נתניהו בקבינט כי "אין לנו עניין להיכנס למערכה מול חמאס", ונזף בשר ישראל כ"ץ, שאיים בחיסול סנוואר: "יש לשמר שקט תקשורתי!". ב־12 במאי המליץ בר על "מכת פתיחה+סבב סיכולים. חמאס – זה האתגר הבא לפתחנו. לא יהיה מנוס ממערכה בעזה" (ynet).

לפי מסמכים שהובאו בפרסום המקדים, ב־21 באוגוסט 2023 אמר בר: "יש לתקוף יזום בעזה ולהציב תנאי ברור לעצור את הכוונת הפח"ע", ונתניהו השיב: "תקיפה בעזה אולי תסייע לנו אך לא תחולל שינוי ולא תשנה את עיקר המגמה". ב־10 בספטמבר הזהיר בר: "מדינת ישראל מצויה במצב ביטחוני חמור השונה מהיכרותנו עד כה, הנובע מסיכוי לא מבוטל להתלכדות הזירות", ונתניהו סיכם: "היעד – תקופת חגים שקטה ככל הניתן". ארבעה ימים אחר כך, כשבר אמר שאפשר לסכל אנשי חמאס "במשרד בעזה", שאל נתניהו: "מהאוויר בעזה? זה רק אם יהיה פיגוע נורא. אחרת עדיף משהו קרקעי" (ynet).

הליכוד מסר בתגובה לפרסום המקדים: "לצערנו, דווקא ביום כואב זה, מציגים תעמולה שקרית פוליטית נגד ראש הממשלה נתניהו והליכוד", וכן: "ראש הממשלה נתניהו לא קיבל שום התרעה מקדימה לפני ה-7 באוקטובר". לטענת הליכוד, "כפי שמופיע בפרוטוקולים הרשמיים שמסר ראש הממשלה נתניהו למבקר המדינה, ראשי מערכת הביטחון טענו פעם אחר פעם שחמאס מורתע, שפניו להסדרה" (ynet).

כתב התביעה של בר

ב־14 באוקטובר 2026 הגיש בר לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת דיבה בסך שלושה מיליון שקל נגד נתניהו, בגין הפוסט מ־28 בספטמבר ("הארץ"). בכתב התביעה, שאליו צורפו 18 נספחים, הוא מפרט לפי תאריכים את ההתרעות וההמלצות שלטענתו הציג לנתניהו מאז נכנס לתפקידו, ואת תגובותיו. בר אינו טוען ששב"כ ידע מראש את מועד המתקפה: "התובע אינו טוען כי השב"כ זיהה מראש את המועד המדויק של מתקפת 7 באוקטובר, את היקפה או מתכונתה" (כתב התביעה, עמ' 13). כבר ב־7 בנובמבר 2022, ערב כניסתו של נתניהו לתפקיד, עדכן אותו בר לפי התביעה כי המליץ על מבצע שהכין שב"כ לסיכול יחיא סנוואר, וכי ההמלצה לא קודמה; ב־17 בינואר 2023, בביקור בשומרון, הנחה נתניהו על "ייצור משוואה מול חמאס בדרכים לא אגרסיביות" (כתב התביעה, עמ' 9).

ב־13 בפברואר 2023 שלח בר לנתניהו "מכתב אישי חריג", ובו כתב כי השילוב בין השסע הפנימי לחוסר היציבות בזירה הפלסטינית עלול לקרב את ישראל ל"סופה המושלמת". הוא סיים: "נוכח החשיבות הבטחונית יוצאת הדופן בעת הזו, אשמח לסייע ולהרחיב שיח בנושא בארבע עיניים". למחרת השיב נתניהו: "תפקידו של ראש השב"כ האחראי על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו מפני איומים פנימיים וחיצוניים, לא מסתכם בהעלאת סיכונים על הכתב, אלא במיצוי כלל האמצעים העומדים לרשותו כדי להבטיח את ביטחון נבחרי הציבור, סמלי השלטון ובראשם ראש הממשלה ובני משפחתו". הפגישה לא התקיימה (כתב התביעה, עמ' 13).

ב־22 במרץ 2023 הציג בר לנתניהו זינוק של פי שלושה בהתרעות לפיגועים. לפי התביעה, "חלק ניכר מהתייחסותו של הנתבע באותה פגישה עסק בשאלה למי יצייתו גופי הביטחון במקרה של משבר חוקתי, באבטחת המעונות ובטענות לאכיפה הבררנית אל מול מפגינים". באותו חודש ביקשו בר והרמטכ"ל הלוי להציג לנתניהו את תמונת המצב יחד, אך "הנתבע סירב לפגישה משותפת והסכים להיפגש עם כל אחד מהם בנפרד" (כתב התביעה, עמ' 14). ב־21 במאי, אחרי סבב הלחימה מול הג'יהאד האסלאמי, המליץ בר "להפוך את בוטיק הסיכול למפעל רחב". לפי התביעה, נתניהו "השיב, כי הוא חושש מאיזון משוואת הסיכולים על ידי קידום פעולות דומות של האויבים כנגדו אישית" (כתב התביעה, עמ' 3).

את סיכום דיון התכנון השנתי של שב"כ מיולי 2023, שהמליץ על "שיקום ההרתעה דרך סבבים יזומים והרחבת סיכולים", החזיר נתניהו לבר עם הערות בכתב ידו. בראש המסמך כתב: "בדמוקרטיה השב"כ לא אחראי לעיצוב אסטרטגיה לאומית למדינת ישראל", ותחת הפרק שעסק בהמלצות לאסטרטגיית הביטחון הלאומי כתב: "זו לא דירקטיבה של ר' שב"כ" (כתב התביעה, עמ' 11). בישיבת הקבינט ב־9 ביולי, לפי התביעה, "הועלה רעיון מצד גורמים בממשלה, לאפשר שליטה של חמאס ביהודה ושומרון", ובר נדרש להבהיר שחמאס היא תנועה שחרטה על דגלה את חיסול ישראל. ב־23 ביולי, בשיחה בקו המאובטח, אמר בר לנתניהו: "אני מעביר לך התרעה אסטרטגית למלחמה", והוסיף: "לא נדע לתת יום ושעה" (כתב התביעה, עמ' 3–15).

בדיון שרים ב־10 בספטמבר 2023 הזהיר בר כי תמונת המצב בכניסה לחגים אינה טובה, ו"הנחיית הנתבע הייתה 'הרגעה'". בקבינט ב־12 בספטמבר אמר בר כי "מעצמה עושה ואינה מדברת"; לפי התביעה, "הנתבע הורה לשאוף לתקופת חגים שקטה ככל הניתן, והדיון עבר במהרה לעסוק במחאות נגד אישי ציבור". ב־21 בספטמבר הועבר לנתניהו נייר מחקר של שב"כ שבו "ניתנה המלצה על 'כיבוי בפיצוץ', קרי על תקיפה מקדימה" – בשל הנחייתו לשמור על חגים שקטים, הומלץ לבצעה אחרי החגים. ב־27 בספטמבר "הנתבע הבהיר כי אינו מעוניין בהסלמה אל מול עזה". ב־1 באוקטובר, לפי התביעה, "הנתבע אישר לפרוטוקול לקדם את הסיכולים שהומלצו, אך לא פעל לקדמם, ואף לא זימן דיון בנושא" (כתב התביעה, עמ' 16).

התביעה מייחסת לנתניהו גם את המשך העברת הכסף הקטארי: לפי בר, שב"כ עדכן אותו, למשל בדיונים באוגוסט 2020 ובמאי 2021, כי "קיים מודיעין על כך שהכספים הקטאריים" מגיעים "בפועל לזרוע הצבאית-טרוריסטית של החמאס", ונתניהו "לא שינה את המדיניות, והמשיך לאפשר את העברת הכספים" (כתב התביעה, עמ' 3–8). לטענת בר, המתקפה עליו החלה בסמוך לתצהיר שהגיש לבג"ץ, שעסק, בין היתר, "בהצבעה על הסכנה הביטחונית החמורה (שבעקבותיה יזם התובע פתיחה בחקירה) שבהעסקת עוזרים – במעגל הקרוב של הנתבע – אשר מספקים במקביל שירותים לקטאר", ובניסיונות נתניהו "לעשות שימוש בשב"כ כמעין 'משטרה חשאית', תוך שימוש באמצעיו למול מחאות פוליטיות" (כתב התביעה, עמ' 25).

על ליל 7 באוקטובר כתב בר כי "כל התחקירים שנערכו על ידי צה"ל ועל ידי השב"כ העלו, כי ראש השב"כ, הרמטכ"ל וראש אמ"ן לא דיברו בליל 7 באוקטובר". לפי התביעה, המזכירות הצבאית עודכנה "ולכל המאוחר בשעה 03:55"; בסיכום הדיון שקיים הורה בר לעדכן את המזכיר הצבאי – הנחיה שהוזנה ליומן חמ"ל שב"כ ב־06:06 – וראש לשכתו עדכן את המזכיר הצבאי ב־06:15 (כתב התביעה, עמ' 4–26). עוד כתב בר כי נתניהו, בניגוד לראשי ממשלה קודמים, "מעולם לא מסר לתובע את מספר הטלפון האישי שלו" (כתב התביעה, עמ' 26).

ההתרעות וההמלצות שמפרטת התביעה, לפי תאריך – יותר מ־30 מועדים בין נובמבר 2022 ל־1 באוקטובר 2023. לא כולן נמסרו לנתניהו אישית: חלקן הוצגו בהערכות מצב או נשלחו לדרג המדיני, ולפי התביעה "סיכומי הערכת המצב נשלחו לנתבע באופן שוטף". לדברי בר, אלה "דוגמאות רבות" ש"אינן ממצות" (כתב התביעה, עמ' 13–14).

• 7 בנובמבר 2022: בפגישה הראשונה, ערב כניסתו של נתניהו לתפקיד, עדכן אותו בר כי המליץ על מבצע שהכין שב"כ לסיכול סנוואר, וכי ההמלצה "לא קודמה". לדבריו, סנוואר "זיהה בהכוונת טרור מרצועת עזה כלי רב-עוצמה" לקידום פיגועים "מבלי לשלם על כך מחיר" (כתב התביעה, עמ' 9).
• 8 בינואר 2023: בפגישת עבודה הציג בר את הערכתו כי סנוואר מעוניין במערכה רב-זירתית, והזהיר כי היעדר תגובה על הכוונת פיגועים מעזה "יתפרש כהענקת חסינות למאכווני הטרור". לפי התביעה, המליץ להגיב נגד חמאס, אך "גם המלצה זו לא קודמה, והנתבע לא נקט כל פעולה בעניין" (כתב התביעה, עמ' 9–13).
• 17 בינואר: הדירקטיבה של נתניהו: עזה צריכה להישאר שקטה, ו"ייצור משוואה מול חמאס בדרכים לא אגרסיביות" (כתב התביעה, עמ' 9).
• 2 בפברואר: מסמך שב"כ שהופץ לדרג המדיני: חמאס והג'יהאד האסלאמי רואים בהידרדרות ביהודה ושומרון הזדמנות, ו"רף ההכלה של ארגונים אלה הולך ונשחק" (כתב התביעה, עמ' 13).
• 13–14 בפברואר: המכתב על "סופה מושלמת" ותשובת נתניהו (פירוט לעיל) (כתב התביעה, עמ' 13).
• 7 במרץ: בפגישת עבודה הזהיר בר כי "חמאס מעודד מן המצב בישראל" וכי קיימים מוקדי הידרדרות שעלולים להוביל למערכה (כתב התביעה, עמ' 14).
• 22 במרץ: זינוק של פי שלושה בהתרעות; בר המליץ לפגוע גם בבכיר העזתי האחראי לחוליה, וההמלצה "לא זכתה להתייחסות או לדיון" (כתב התביעה, עמ' 10).
• מרץ: בר והרמטכ"ל ביקשו להציג לנתניהו יחד את תמונת המצב; הוא סירב לפגישה משותפת (כתב התביעה, עמ' 14).
• 3 באפריל: "מכתב מיוחד וחריג" לנתניהו ולשר הביטחון: המלצה לעצור את שחיקת ההרתעה בפעולה נקודתית, "כגון סיכול איש או תקיפת יעד" (כתב התביעה, עמ' 10).
• 6 באפריל: בדיון ביטחוני המליץ בר "על ביצוע מהלך יזום ולא תגובתי. המלצותיו לא קודמו" (כתב התביעה, עמ' 10).
• 13 באפריל: בהערכת מצב המליץ בר "לקדם מהלך התקפי מעצב שכולל פגיעה בחמאס ובצירי הכוונת הטרור". באותו יום אמר נתניהו בריאיון לערוץ 14 על הערכות המודיעין: "אני חושב שיש הפרזה בזה" (כתב התביעה, עמ' 14).
• 19 באפריל: הערכת מצב: היריבים מזהים "תאבון להתלכדות זירות", ו"מאכווני הטרור חיים בתחושת חסינות ברצועה" (כתב התביעה, עמ' 15).
• 4 במאי: בהערכת מצב בראשות נתניהו צוין כי חמאס יצא מהרמדאן "מחוזק ובעל ביטחון עצמי משופר" (כתב התביעה, עמ' 15).
• 17 במאי: אחרי מבצע "מגן וחץ" נגד הג'יהאד האסלאמי הבהיר בר כי "המבצע לא שינה את מאזן ההרתעה מול חמאס" (כתב התביעה, עמ' 15).
• 21 במאי: בר הציג "מודיעין לפיו סינאוור עובר תהליך משיחי", הסביר כי "מכת פתיחה מדויקת יכולה לסייע בקיצור עימות ובהפחתת הנפגעים", והמליץ על "בוטיק הסיכול" כ"מפעל רחב"; תשובת נתניהו על חשש מפעולות האויב "כנגדו אישית" (פירוט לעיל) (כתב התביעה, עמ' 3–10).
• 24 במאי: בסיכום "מגן וחץ": היריב מפרש את המבצע "כרתיעה של ישראל ממערכה מול חמאס"; בר המליץ "להחזיר את חמאס למשבצת הראשונה" (כתב התביעה, עמ' 15).
• 6 ביולי: בהערכת מצב אחרי הפיגוע בקדומים, שבוצע בהכוונת חמאס מעזה, "הובהר שוב שהפיגוע מחייב תגובה" (כתב התביעה, עמ' 15).
• 9 ביולי: בקבינט: "שומר חומות" כנקודת מפנה בביטחון העצמי של חמאס, והרעיון לאפשר לחמאס שליטה ביהודה ושומרון (פירוט לעיל) (כתב התביעה, עמ' 15).
• 10 ביולי: בר המליץ להגיב בעזה על ניסיון פיגוע ביהודה ושומרון בסיכול המאכוונים, ולחלופין לפגוע לפחות במכסת הפועלים; "המלצה זו חזרה בשורה של פגישות ודיונים שהתקיימו לאחר מכן" (כתב התביעה, עמ' 10).
• 12 ביולי: הערכת מצב: הפיגועים "מחייבים שינוי במדיניות הישראלית, לרבות צמצום כניסת פועלים ופגיעה במאכווני חמאס מעזה" (כתב התביעה, עמ' 15).
• יולי: הערות נתניהו בכתב ידו על מסמך התכנון השנתי (פירוט לעיל) (כתב התביעה, עמ' 11).
• 23 ביולי: "אני מעביר לך התרעה אסטרטגית למלחמה" (פירוט לעיל) (כתב התביעה, עמ' 3).
• 26 ביולי: הערכת מצב: "הגירעון האסטרטגי של ישראל הולך וגדל" (כתב התביעה, עמ' 15).
• 2 באוגוסט: הערכת מצב: רוב הכוונות הפיגועים ביהודה ושומרון מובלות בידי חמאס מעזה, ו"מורכבות האירועים עלולה להוביל למערכה ברצועת עזה" (כתב התביעה, עמ' 15).
• 20 באוגוסט: בהערכת מצב שנשלחה לדרג המדיני הזהיר בר כי "ישראל נכנסת לתקופה מסוכנת לקראת חגי תשרי", והמליץ על מהלכים התקפיים (כתב התביעה, עמ' 15).
• 21 באוגוסט: בפגישת עבודה הבהיר בר כי "ללא פעילות התקפית בעזה לא ניתן יהיה לשנות מציאות". לפי התביעה, "הנתבע השיב כי נדרש טיפול במפקדה בעזה, אך לא פעל לקידום העניין" (כתב התביעה, עמ' 16).
• 22 באוגוסט: בקבינט: חמאס "אינו מורתע", ו"נדרש מהלך משנה מציאות, אחרת המציאות תלך ותחמיר" (כתב התביעה, עמ' 16).
• 23 באוגוסט: הערכת מצב: הומלץ "לפגוע בהטבות ההומניטריות ולהעלות באופן הדרגתי את הלחץ על חמאס ברצועת עזה" (כתב התביעה, עמ' 16).
• 31 באוגוסט: בהערכת מצב בראשות נתניהו הובהר כי הצהרות של הדרג המדיני בתקשורת על כוונה לבצע סיכולים "מביאות את יעדי הסיכול להיכנס להיערכות חירום, ובכך מונעות את האפשרות להוציא את הסיכולים לפועל" (כתב התביעה, עמ' 16).
• 3 בספטמבר: נייר עמדה ששלח שב"כ לנתניהו: חמאס הבין שכל עוד אינו יורה מעזה הוא יכול להתעצם; הומלץ על סיכול יעדי טרור ברצועה, "ואף הובהר כי דרך פעולה זו הכרחית" (כתב התביעה, עמ' 16).
• 6 בספטמבר: הערכת מצב: "קיים רצון של חמאס לקדם פעילות רב-זירתית כפועל יוצא של חגי תשרי" (כתב התביעה, עמ' 16).
• 10 ו־12 בספטמבר: "הרגעה", "מעצמה עושה ואינה מדברת" והמעבר לדיון במחאות (פירוט לעיל) (כתב התביעה, עמ' 16).
• 14 בספטמבר: "התקבל מסר חריג מן האויב. התובע עדכן את הנתבע על כך באופן מידי" (כתב התביעה, עמ' 16).
• 17 בספטמבר: במספר דיונים התריע בר "על וקטור של עימות, ללא אפשרות לשינוי במגמה", והציג את הצורך בחיזוק מידי של ההרתעה (כתב התביעה, עמ' 16).
• 21 בספטמבר: "כיבוי בפיצוץ" – המלצה על תקיפה מקדימה, אחרי החגים (פירוט לעיל) (כתב התביעה, עמ' 16).
• 27 בספטמבר: נתניהו "הבהיר כי אינו מעוניין בהסלמה אל מול עזה והנחה על שימוש 'מושכל' בהפעלת כוח" (כתב התביעה, עמ' 16).
• 1 באוקטובר: בהערכת מצב הצביע בר על "שיא בהכוונות טרור" והמליץ להיערך לסיכול בכירים; נתניהו אישר לפרוטוקול ולא פעל (פירוט לעיל) (כתב התביעה, עמ' 16).

עד לפרסום לא הגיבו נתניהו ולשכתו לתביעה ("הארץ"). בכתב התביעה עצמו מצוטט, כנספח, הפוסט של נתניהו מ־27 באפריל 2025, שלפיו בר "הורה להימנע מהסלמה כדי לא 'לייצר מיס-קלקולציה' אצל החמאס", ו"רונן בר דחף פעם אחר פעם להקלות כלכליות לעזה". בר עצמו כותב כי היעדר ההתייחסות להמלצותיו "אילצו גם את התובע להציע חלופות מתונות יותר, הן בהיבטי הסיכול והן בדמות סנקציות אזרחיות-כלכליות" (כתב התביעה, עמ' 11–22). לפי "כאן", סיכום הדיון של נתניהו ב־1 באוקטובר 2023 כלל "קידום ההסדרה האזרחית בעזה וקידום מוכנות מבצעית לסיכולים" ("כאן").

להרחבה: כתב התביעה המלא (PDF)

מה נתניהו אומר

ב־13 באפריל 2023 נשאל נתניהו בערוץ 14 על הערכת אמ"ן שהסכנה למלחמה גוברת, והשיב: "אני חושב שיש הפרזה בזה, אבל אני אגיד לך דבר אחד: אנחנו תמיד נערכים לאפשרות הזו, ולא רק נערכים לאפשרות הזו אלא נערכים לטפל בה ב-360 מעלות" (ערוץ 14; הקטע המצולם). ב־9 במאי 2023, בהערכת מצב במבצע "מגן וחץ", אמר כי יש "לשמר את חמאס (שמורתע מאז 'שומר החומות') ככל הניתן, מחוץ לאירוע" (מבקר המדינה).

ב־29 באוקטובר 2023 כתב: "בניגוד לטענות השקריות, בשום מצב ובשום שלב לא ניתנה התרעה לראש הממשלה נתניהו על כוונות מלחמה מצד החמאס. להיפך, כל גורמי הביטחון, כולל ראש אמ"ן וראש שב"כ, העריכו שחמאס מורתע ופניו להסדרה". הפוסט נמחק, ונתניהו כתב: "טעיתי. דברים שאמרתי בעקבות מסיבת העיתונאים לא היו צריכים להיאמר ואני מתנצל על כך" (ynet). בתשובותיו למבקר המדינה, בפברואר 2026, טען כי "הוצג בפניו מידע כי לחמאס יכולות לפשיטה מצומצמת בלבד" (ynet). ב־30 באוגוסט 2026 אמר בריאיון לערוץ 14: "אם היו מעירים אותי זה היה נראה לגמרי אחרת" (ערוץ 14). בספטמבר 2026 אמר: "ולמה הם לא העירו אותי? כי הם ידעו שאני, כראש ממשלת ישראל, הייתי נותן מיד הנחיה להעמיד את כל הצבא על הרגליים", וגם: "אני לא חושב שהייתה בגידה, אני חושב שהיה כשל" (N12).

ב־28 בספטמבר 2026, בתגובה לפרסומים על האזהרות ממצרים ומהאמירויות, כתב: "בשבועות האחרונים תקשורת השמאל מנהלת קמפיין נבזי ושקרי שנועד להשליך את כל מחדליו ופשעיו של רונן בר ערב ה-7 באוקטובר על ראש הממשלה נתניהו". לטענתו, בליל 7 באוקטובר דנו בר, הרמטכ"ל הלוי וראש אמ"ן חליוה "בכל הסימנים המעידים", ו"על אף זאת, רונן בר החליט שלא להתקשר ולעדכן את ראש הממשלה, לא להתריע לכיתות הכוננות ולכוחות צה"ל בשטח, לא לפנות את מסיבת הנובה – ורק לשלוח צוות טקילה מצומצם". עוד כתב: "מאחורי עלילות הדם השקריות עומדות גם מדינות וגורמים זרים ועוינים, כולל מדינות ערב, במטרה להפיל את ממשלת הימין של נתניהו" (X).

באותו ערב הודיע בר שהנחה את עורכי דינו להגיש תביעת דיבה נגד נתניהו. הוא דרש לחשוף את המסמכים הנוגעים למידע שנמסר לראש הממשלה לפני 7 באוקטובר, ואת לוח הפגישות של נתניהו עם מערכת הביטחון ועם גורמים זרים. לדבריו, בתפקידו "התריע בר בפני רה"מ מאסון ממשמש ובא באופן חסר תקדים", ו"רה"מ התעלם מהתרעות אלו, כמו גם מההמלצות לשיקום ההרתעה ולחיזוק הגבול" (זמן ישראל).

ב־29 בספטמבר 2026 הגיש נתניהו לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעת דיבה בסך 2.6 מיליון שקל נגד עשרה עיתונאים וכלי תקשורת בגין הפרסומים על האזהרות: ynet, "ידיעות אחרונות", נדב איל, ערוץ 12, "הארץ", שלומי אלדר, רותי יובל, אורי משגב, ברק רביד ואטילה שומפלבי. בכתב התביעה נכתב כי "מדובר בבדותה מוחלטת", וכי "מדובר במעשה נוכלות ברמה הלאומית במסווה של 'עבודה עיתונאית'". לפי ynet, בניגוד לנטען בכתב התביעה, לא פורסמה עד כה הכחשה רשמית ממצרים או מאיחוד האמירויות לפרסומים (ynet). בהודעת הליכוד נמסר: "האמירויות הכחישו את זה, המצרים הכחישו את זה – זה שקר מוחלט. לא במקרה השקרים האלה מופצים עכשיו ערב בחירות על ידי יריבים פוליטים וגורמים עוינים זרים" ("מעריב").

התיעוד המלא: האזהרות שקיבל נתניהו לפני השבעה באוקטובר

2,296 מילים · 73 מקורות · 5 פרקים

תיק המחקר שעליו מבוססת הכתבה, מובא כאן במלואו. בהכנת מחקר זה, צוות המבצר נעזר בכלי בינה מלאכותית לאיסוף נתונים והצלבתם.

1. פתח דבר

התיק בוחן שאלה אחת: אילו אזהרות על הסלמה או מלחמה הגיעו לראש הממשלה בנימין נתניהו בין מרץ ל־7 באוקטובר 2023, ממי, ומה נעשה בהן. הוא מבחין בין שלוש קבוצות: אזהרות של מערכת הביטחון הישראלית, שקיומן מתועד במסמכים, בתצהירים ובאישור רשמי של צה"ל; אזהרות של מדינות זרות, שנחשפו בעיקר בספטמבר 2026 ומוכחשות בידי לשכת ראש הממשלה; ואזהרות פומביות של פוליטיקאים ובכירים לשעבר.

התיק אינו טוען שמישהו הזהיר מראש מפני מתקפה בהיקף, במועד ובדרך שבהם התרחשה. מכתבי אמ"ן עסקו בעיקר בשחיקת ההרתעה ובהזדמנות שזיהו אויבי ישראל במשבר הפנימי, ומכתב יולי הצביע על לבנון כסכנה המיידית. השאלה שהתיק מתעד היא מה הגיע לראש הממשלה ומה עשה בו, לא אם אפשר היה לנבא את המתקפה.

2. ציר זמן מתועד

תאריך	מי	תוכן	הגיע לנתניהו?	מה נעשה / תגובה	מקור
13–14.2.2023	ראש שב"כ בר	מכתב אישי חריג: השסע הפנימי וחוסר היציבות עלולים לקרב את ישראל "לסופה המושלמת"; בקשה לשיחה "בארבע עיניים" מקור-יחיד: כתב התביעה	כן – ממוען אליו	נתניהו: תפקיד ראש שב"כ הוא "להבטיח את ביטחון נבחרי הציבור, סמלי השלטון ובראשם ראש הממשלה ובני משפחתו"; הפגישה לא התקיימה	כתב התביעה, עמ' 13
19.3.2023	ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל עמית סער	מכתב "דברים שרואים משם": ישראל "במשבר חריף, חסר תקדים"; "זוהתה הזדמנות לייצר סערה מושלמת" מאומת	כן – ממוען אליו	לשכת ראש הממשלה: "לא קיבל שום התרעה למלחמה"	"הארץ", 20.11.2023
מרץ 2023 (מיד אחרי המכתב)	הרמטכ"ל הלוי וראש שב"כ בר	בקשה לפגישה דחופה "בשש עיניים" מקור-יחיד	הבקשה – כן	"נתניהו סירב לפגוש אותם"	N12, 8.9.2026
22.3.2023	גדי איזנקוט	"המצב החמור ביותר… מאז סוף אוקטובר 1973" מאומת	פומבי	–	"מעריב"
22.3.2023	ראש שב"כ בר	זינוק של פי שלושה בהתרעות לפיגועים; חמאס "לזרוע צבאית של איראן" מקור-יחיד: כתב התביעה	כן – בפגישת עבודה	לפי התביעה, נתניהו עסק בעיקר בשאלה "למי יצייתו גופי הביטחון במקרה של משבר חוקתי", באבטחת המעונות ובמפגינים	כתב התביעה, עמ' 14
25.3.2023	שר הביטחון גלנט	"סכנה ברורה, מיידית ומוחשית לביטחון המדינה" מאומת	כן – בפומבי ובשיחות	פוטר למחרת; הפיטורים בוטלו ב־10.4	ynet
3–6.4.2023	ראש שב"כ בר	"מכתב מיוחד וחריג" לנתניהו ולשר הביטחון: לעצור את שחיקת ההרתעה בפעולה נקודתית, "כגון סיכול איש או תקיפת יעד"; ב־6.4 המלצה "על ביצוע מהלך יזום ולא תגובתי" מקור-יחיד: כתב התביעה	כן – ממוען אליו ובדיון ביטחוני	"המלצותיו לא קודמו"	כתב התביעה, עמ' 10
9.4.2023	יאיר לפיד	"יצאתי עוד יותר מודאג" מתדריך אצל נתניהו מאומת	פומבי	למחרת, נתניהו: "אויבינו פירשו את הקריאות לסרבנות כחולשה"	"מעריב"
13.4.2023	–	נתניהו על הערכת אמ"ן: "יש הפרזה בזה" מאומת	–	–	ערוץ 14
אפריל 2023	שב"כ	המלצה "לבצע מהלך תקיף ממוקד לבלום את הכרסום במאזן ההרתעה" מקור-יחיד: תצהיר בר	לפי התצהיר – כן	לא ידוע	תצהיר בר
23.4.2023	הנשיא הרצוג	"אויבינו חוגגים על המשבר הזה" מאומת	פומבי	–	N12
21.5.2023	ראש שב"כ בר	המלצה "להפוך את בוטיק הסיכול למפעל רחב" מקור-יחיד: כתב התביעה	כן – בפגישה	נתניהו "חושש מאיזון משוואת הסיכולים על ידי קידום פעולות דומות של האויבים כנגדו אישית"	כתב התביעה, עמ' 3
31.5.2023	אמ"ן	מסמך שני: המלצה ל"צעד קדימה בהסדרה מול הרצועה" מאומת	כן	–	ynet
יוני 2023	מצרים	אזהרה ראשונה, מעורפלת מקור-יחיד	לא ידוע	–	"וול סטריט ג'ורנל"
יוני–יולי 2023	ראש אמ"ן חליוה	שינוי ההערכה; התייעצות עם שמונה בכירים לשעבר מקור-יחיד: איילנד	לא ידוע	–	"מעריב"
יולי 2023	שב"כ – סיכום דיון התכנון השנתי	המלצה על "שיקום ההרתעה דרך סבבים יזומים והרחבת סיכולים" מקור-יחיד: כתב התביעה	כן – דרך המזכיר הצבאי	הערות בכתב ידו: "בדמוקרטיה השב"כ לא אחראי לעיצוב אסטרטגיה לאומית למדינת ישראל"; "זו לא דירקטיבה של ר' שב"כ"	כתב התביעה, עמ' 11
9.7.2023	קבינט	בר: "שומר חומות" כנקודת שינוי בביטחון העצמי של חמאס; "הועלה רעיון מצד גורמים בממשלה, לאפשר שליטה של חמאס ביהודה ושומרון" מקור-יחיד: כתב התביעה	כן – בקבינט	–	כתב התביעה, עמ' 15
16.7.2023	סער	מכתב שלישי: "מגבירה את הסבירות להסלמה"; הסכנה המיידית – לבנון מאומת	כן	–	"הארץ"
יולי 2023, ערב ההצבעה	ראש שב"כ בר	"אני מוסר לך כאן היום התרעה למלחמה" מאומת: תצהיר ודיווח	כן – פנים אל פנים	לשכת ראש הממשלה: "לא קיבל התרעה למלחמה בעזה"; נתניהו: "בר שיקר"	ynet
22.7.2023	ראשי מערכת הביטחון לשעבר	"רואים בך את האחראי הישיר לפגיעה הקשה בצה"ל" מאומת	ממוען אליו	–	"מעריב"
23.7.2023	סער	מכתב רביעי, ובו המסר "יש פתילי פיצוץ… מרובים" מאומת	כן	למחרת אושר ביטול עילת הסבירות	ynet
23.7.2023	הרמטכ"ל הלוי	מכתב: "אנחנו נכנסים לאזור מסוכן" מאומת	כן – קרא במיטתו בבית החולים	סירב לפגישה לפני ההצבעה; הלשכה: פגישה נקבעה ל־17:00	N12
31.7.2023	סער בוועדת החוץ והביטחון	"רואים זאת כהיחלשות של ישראל" מאומת	לא – לחברי הכנסת	–	חדשות 13
16.8.2023	גיורא איילנד	אזהרה מפני "מלחמה קיומית"; חמאס בין הכוחות מאומת: עדות וריאיון	כן – בארבע עיניים	לא דווח	"מעריב"
20–21.8.2023	ראש שב"כ בר	"ישראל נכנסת לתקופה מסוכנת לקראת חגי תשרי"; "ללא פעילות התקפית בעזה לא ניתן יהיה לשנות מציאות" מקור-יחיד: כתב התביעה	כן – הערכת מצב לדרג המדיני ופגישת עבודה	"הנתבע השיב כי נדרש טיפול במפקדה בעזה, אך לא פעל לקידום העניין"	כתב התביעה, עמ' 15–16
21.8.2023	המזכיר הצבאי אבי גיל	תדרוך: האויבים מזהים "חולשה, קרע פנימי" מקור-יחיד: לפיד	כן	לפי לפיד, "לא העיר עליו דבר"	"כאן"
22.8.2023	ראש שב"כ בר	בקבינט: חמאס "אינו מורתע"; "נדרש מהלך משנה מציאות, אחרת המציאות תלך ותחמיר" מקור-יחיד: כתב התביעה	כן – בקבינט	–	כתב התביעה, עמ' 16
31.8.2023	שב"כ – הערכת מצב בראשות נתניהו	הצהרות הדרג המדיני בתקשורת על סיכולים "מביאות את יעדי הסיכול להיכנס להיערכות חירום, ובכך מונעות את האפשרות להוציא את הסיכולים לפועל" מקור-יחיד: כתב התביעה	כן – בראשותו	–	כתב התביעה, עמ' 16
3.9.2023	שב"כ – נייר עמדה	חמאס מבין שכל עוד אינו יורה מעזה הוא יכול להתעצם; סיכול יעדי טרור ברצועה – "דרך פעולה זו הכרחית" מקור-יחיד: כתב התביעה	כן – נשלח אליו	–	כתב התביעה, עמ' 16
10–12.9.2023	ראש שב"כ בר	תמונת המצב בכניסה לחגים "אינה טובה"; "מעצמה עושה ואינה מדברת" מקור-יחיד: כתב התביעה	כן – בדיון שרים ובקבינט	הנחיית נתניהו: "הרגעה"; "לשאוף לתקופת חגים שקטה ככל הניתן", והדיון עבר למחאות נגד אישי ציבור	כתב התביעה, עמ' 16
14–15.9.2023	סנוואר, דרך ערוץ חשאי; ראש שב"כ	"משהו שיגרום לרעידת אדמה" מאומת; המועד שנוי במחלוקת	כן – בשיחת טלפון עם בר	17.9: דיון; "לא התקבלו החלטות"	"הארץ"; ynet
14–17.9.2023	ראש שב"כ בר	"התקבל מסר חריג מן האויב", ובר עדכן את נתניהו "באופן מידי"; ב־17.9 התריע "על וקטור של עימות, ללא אפשרות לשינוי במגמה" מקור-יחיד: כתב התביעה	כן	–	כתב התביעה, עמ' 16
אמצע–סוף ספטמבר 2023	מודיעין האמירויות	חמאס "עלול לנקוט פעולה אלימה כלשהי עד סוף ספטמבר" מאומת: שני דיווחים	לא ידוע – הועבר למודיעין	לפי N12: "המקור שלכם שיקר לכם"	N12
20.9.2023	יאיר לפיד	"מתקרבים קרבה מסוכנת לעימות אלים ורב זירתי" מאומת	פומבי	–	"וואלה"
21.9.2023	מחקר שב"כ	המלצה על "כיבוי בפיצוץ" – תקיפה מקדימה, לאחר החגים בשל הנחיית נתניהו מקור-יחיד: כתב התביעה	כן – נייר שהועבר אליו	ב־27.9 הבהיר כי "אינו מעוניין בהסלמה אל מול עזה"	כתב התביעה, עמ' 16
26.9.2023	ראש המודיעין המצרי כאמל	נחת בנתב"ג ל־67 דקות; "עזה תתפוצץ לכם בפרצוף" שנוי-במחלוקת	לא הוכח	הנגבי ולשכת ראש הממשלה מכחישים; ב־29.9.2026 הגיש נתניהו תביעת דיבה; בספטמבר 2026 מסרה הלשכה, בשם המל"ל, כי לא ידוע על מטוס מצרי; ב־13.10.2026 אישר נתניהו את הנחיתה ואמר שאינו יודע עם מי נפגש כאמל	"כאן"; ynet; "ישראל היום"
סוף ספטמבר 2023	נשיא האמירויות בן זאיד	שיחה של 45 דקות: סנוואר "מתכנן מהלך גדול" שנוי-במחלוקת	לפי "הארץ" ו"ניו יורק טיימס" – כן	לשכת ראש הממשלה: לא התקיימה שיחה	"הארץ"
27.9.2023	–	הנחיית נתניהו: "אנו פועלים לתחום ולצמצם את ההסלמה"; "להעצים את השימוש במהלכים בתחום ההטבות ההומניטריות בדגש על פועלים" מקור-יחיד: ברגמן	–	–	ynet; ynet
29.9.2023	תיווך מצרי וקטארי	הבנות: "מעבר הפועלים הורחב, ההטבות הוחזרו, והמהומות נעצרו" מקור-יחיד: ברגמן	–	–	ynet
1.10.2023	ראש שב"כ בר; הרמטכ"ל הלוי	בר: המלצה על חיסולי בכירים מאומת: "הארץ" וברגמן. הלוי: הכנת מערכה רחבה מקור-יחיד: ברגמן	כן	נתניהו פתח: "מטרה עליונה – שלום עם סעודיה. זו שעת רצון"; "תכינו לי תוכניות ואשקול"; "כרגע תרגיעו את המצב"; הורה על "קידום ההסדרה האזרחית עם חמאס". לשכת רה"מ: "מערכת הביטחון לא המליצה לפעול באופן יזום נגד חמאס בעזה או לסכל מי מבכיריו"	"הארץ"; ynet
תחילת אוקטובר 2023	כאמל	שיחה ללשכת נתניהו; אזהרות עד 48 שעות לפני המתקפה שנוי-במחלוקת	ללשכה	ב־2023: "פייק ניוז מוחלט"; ב־2026: "אף גורם מודיעיני ישראלי לא העביר לראש הממשלה אזהרה מצרית"	"וול סטריט ג'ורנל"
ליל 6–7.10.2023	קצין המודיעין במזכירות הצבאית	הודעה על "מספר סימנים מעידים" מאומת: הודעת הלשכה	לא	"בחר שלא להעירו משנתו"	ynet
7.10.2023, בוקר	–	שאלתו הראשונה של נתניהו כשהעירו אותו: "למה הם יורים?" מקור-יחיד: "על פי העדויות", ברגמן	–	–	ynet
11.10.2023	יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים, מייקל מקול	אחרי תדרוך מסווג: "אנחנו יודעים שמצרים הזהירה את הישראלים שלושה ימים לפני כן" מאומת: ציטוט מצולם	–	מצרים הכחישה באותו יום	ynet
28.9.2026	נתניהו; ראש שב"כ לשעבר בר	נתניהו: בר "החליט שלא להתקשר ולעדכן את ראש הממשלה"; בר מודיע על תביעת דיבה ודורש לחשוף את המסמכים ואת לוח הפגישות של נתניהו מאומת	–	–	X; זמן ישראל
29.9.2026	נתניהו	תביעת דיבה בסך 2.6 מיליון שקל נגד עשרה עיתונאים וכלי תקשורת: "מדובר בבדותה מוחלטת" מאומת	–	לפי ynet, לא פורסמה הכחשה רשמית ממצרים או מהאמירויות	ynet; "מעריב"
13.10.2026	נתניהו	בריאיון לערוץ 14 אישר שכאמל נחת בישראל לפני הטבח: "אני רוצה לדעת עם מי הוא נפגש. מישהו שנפגש איתו מנסה לטפול את זה עליי"; "ממתי ראש מודיעין מדבר עם ראש מדינה? לא קרה לי פעם אחת" מאומת	–	סותר את תגובת הלשכה מספטמבר 2026, שלפיה לא ידוע על מטוס מצרי; במאי 2021 אירח את כאמל במעון ראש הממשלה, ולשכתו פרסמה תיעוד של הפגישה	ערוץ 14; ynet; "ישראל היום"; "כאן"
14.10.2026	ראש שב"כ לשעבר בר	תביעת דיבה בסך שלושה מיליון שקל: ההתרעות, ההמלצות ותגובות נתניהו מאז נובמבר 2022; ליל 7 באוקטובר	–	נתניהו ולשכתו לא הגיבו עד לפרסום	כתב התביעה, עמ' 13; "הארץ"

3. ספר ראיות

• מכתבי אמ"ן (19.3 ו־16.7.2023): תוכנם פורסם לראשונה בידי חיים לוינסון ב"הארץ" ב־20 בנובמבר 2023, כולל כותרות המכתבים וציטוטים נרחבים מאומת ("הארץ"). ב־23 במאי 2024 פרסם "הארץ" כי לכל מכתב צורף "נספח של ידיעות מודיעיניות גולמיות" ("הארץ").
• אישור צה"ל על ארבעה מסמכים: תשובה לבקשת חופש מידע של עמותת "הצלחה", 23 במאי 2024 [מסמך רשמי] (N12; ynet).
• מכתב 23.7.2023: הקטע על "פתילי פיצוץ" הותר לפרסום בצנזורה בספטמבר 2026 מאומת (ynet).
• תצהיר ראש שב"כ, 21 באפריל 2025: מוגש לבג"ץ, בחתימתו [מסמך רשמי] (זמן ישראל); תצהיר הנגד של נתניהו, 27 באפריל 2025 (ynet).
• דוח מבקר המדינה "היעדר תפיסת ביטחון לאומי", נובמבר 2025: ציטוט נתניהו מ־9 במאי 2023, עמ' 19 [מסמך רשמי] (מבקר המדינה).
• שיחת בן זאיד: נחשפה בספר "חטופים: 843 ימים של הפקרה" ובכתבת "הארץ", 8 בספטמבר 2026; אושרה בידי ה"ניו יורק טיימס" (שני מקורות, 25.9.2026), "האטלנטיק" (25.9.2026), "וול סטריט ג'ורנל" (27.9.2026) ובנט; מוכחשת בידי לשכת ראש הממשלה שנוי-במחלוקת.
• טיסת כאמל: 67 דקות על הקרקע לפי יומן רשות שדות התעופה, כפי שדווח ב"האטלנטיק" וב"כאן" מאומת כנחיתה; תוכן הפגישה ומשתתפיה לא ידועים.

4. הטיעון הנגדי ומחלוקות

• עמדת נתניהו: מכתבי אמ"ן לא הזהירו מפני מתקפת חמאס מעזה, ו"ניתנת בהן הערכה הפוכה לחלוטין". במסמך מרץ נכתב אכן שאסטרטגיית חמאס היא "הותרת רצועת עזה במדרון אחורי", ובמסמך מאי הומלץ על "צעד קדימה בהסדרה מול הרצועה". מכתב יולי קבע כי "הסכנה הברורה והמיידית" היא בזירה הלבנונית. נגד זה: המכתבים מנו את חמאס בין השחקנים שמזהים הזדמנות, ומכתב 23.7 ציטט מסר מחמאס עצמו.
• הערכת מערכת הביטחון: לפי לשכת ראש הממשלה, "כל גורמי הביטחון הבהירו מפורשות… כי החמאס מורתע ושואף להגיע להסדר". זו הייתה ההערכה המודיעינית הרשמית עד המתקפה. לפי תחקיר ברגמן ורובוביץ', על בסיס מסמכים פנימיים של חמאס, ההערכה הזו הייתה בין השאר תוצר של תוכנית הונאה מכוונת: באחד המסמכים נקבע "להשאיר את האויב משוכנע שחמאס רוצה רגיעה". עוד לפי התחקיר, במסגרת המגעים להסדרה מסר שר המודיעין המצרי לראש המל"ל מאיר בן שבת פתק בכתב ידו של סינוואר, ממוען לנתניהו, ובו המילים "סיכון מחושב"; בן שבת תיאר את קבלתו כ"אחד הרגעים היפים בתהליך". לשכת ראש הממשלה: "כל ראשי מערכת הביטחון תמכו ועודדו העברה של כספים לרצועה, והזהירו כי ללא מתן הטבות הדבר יגרור הסלמה" (ynet).
• האמירויות: לשכת ראש הממשלה מכחישה שהתקיימה שיחה בין ספטמבר ל־7 באוקטובר. לפי "כאן", בן זאיד תיאר לברנס "אזהרה כללית" ולא התרעה ספציפית. גורם רשמי באמירויות אמר ל"דה נשיונל" שהאמירויות אינן דנות בפרטים מסוג זה "בדרג המנהיגים הלאומיים", ולא הכחיש את השיחה. משרד החוץ של האמירויות מסר שהן חולקות עם ישראל את "כל המודיעין הרלוונטי".
• מצרים: מצרים הכחישה רשמית ב־11 באוקטובר 2023. הנגבי אמר שלמיטב ידיעתו לא היה ביקור. לשכת ראש הממשלה טענה ב־2023 שנתניהו "לא דיבר ולא נפגש עם ראש המודיעין המצרי מאז הקמת הממשלה". ב־28 בספטמבר 2026 כתב נתניהו שבחודשים שקדמו למתקפה "לא נפגש ולא שוחח עם עבאס כאמל", ש"אף גורם מודיעיני ישראלי לא העביר לראש הממשלה אזהרה מצרית", והודיע שהנחה להגיש תביעת דיבה; ב־29 בספטמבר הגיש אותה. רוב הדיווחים עוסקים במסר ללשכה, לא לנתניהו אישית.
• ליל 7 באוקטובר: ההחלטה שלא להעיר את נתניהו התקבלה במזכירות הצבאית, על סמך הודעה שקבעה ש"לא מדובר באירוע דחוף". נתניהו מטיל את האחריות על ראש שב"כ, שלטענתו "החליט שלא להתקשר ולעדכן את ראש הממשלה"; בר כתב בתצהירו שבשעה 05:15 הנחה לעדכן את המזכיר הצבאי. ב־28 בספטמבר 2026 הודיע בר שיגיש נגד נתניהו תביעת דיבה.

5. שאלות פתוחות ושיטת העבודה

• מועד מכתב הרמטכ"ל: N12 כתב "כארבעה חודשים לפני" המתקפה, אך גם כי נשלח "יממה לפני ביטול עילת הסבירות" – כלומר ב־23 ביולי. אימצנו את התאריך המפורש.
• מסר "רעידת האדמה": "הארץ" מתארך את העברתו לשב"כ ל־15 בספטמבר; מקורות אחרים ל־14 בספטמבר. בכתב התביעה של בר מתואר "מסר חריג מן האויב" שהתקבל ב־14 בספטמבר, ושעליו עדכן בר את נתניהו "באופן מידי"; התביעה אינה מפרטת את תוכנו (כתב התביעה, עמ' 16). "הארץ" ו־ynet מתארים ערוצים שונים ("עיני פחם" ו"עאקל").
• כאמל: "כעשרה ימים לפני" (פרי, 2023), "שלושה ימים לפני" (מקול), או ביקור ב־26.9 ומסרים עד 48 שעות לפני ("האטלנטיק", "וול סטריט ג'ורנל"). ייתכן שמדובר בפניות נפרדות.
• הנחיות 27.9 ו־1.10.2023: מבוססות על פרסום מקדים של רונן ברגמן; התיק יעודכן עם פרסום התחקיר המלא.
• נוסח ההתבטאות בערוץ 14: הנוסח באתר ערוץ 14 וב"הארץ" מקוצר ושונה במקצת; הציטוט הובא לפי הקטע המצולם.
• שיטת העבודה: כל ציטוט נבדק מול המקור המקושר. ציטוטים שנמצאו רק בכלי תקשורת זרים הובאו בתרגום עם ייחוס, ולא במירכאות. ידיעות שמקורן בגורם יחיד סומנו מקור-יחיד; ידיעות שמוכחשות סומנו שנוי-במחלוקת.