חגי תשרי וזוגיות - בין תפוח בדבש לתפוח אדמה לוהט

חגי תשרי מרכזים בתוך כמה שבועות ארוחות משפחתיות, תפילות, סליחות, חשבון נפש, התחדשות, חופשות והרבה מאוד שעות יחד. האם כל אלה מחזקים את הזוגיות או חושפים את הסדקים שמתחת למפה החגיגית? למה במקביל לתקיעות שופר נשמעות לפעמים גם תרועות מלחמה?

*  *  *

מעבדה זוגית מרתקת

יש חודשים שבהם בני זוג נפגשים בעיקר בערבים, מחליפים כמה מילים ליד המקרר ונרדמים מול הטלוויזיה. ואז מגיע תשרי. לפתע הם ביחד, ועם המשפחה המורחבת, קרוב לחודש. לא רק ספרי התורה מוצאים מהארון בימים אלה. לפעמים גם חשבונות ישנים.

לכן חגי תשרי הם מעבדה זוגית מרתקת. הם מכניסים את הנישואים למעין בדיקת מאמץ. כמו קרדיולוג שמעלה את מהירות המסילה כדי לראות איך הלב מתפקד תחת עומס, כך לוח השנה היהודי בודק בתקופה זו אם הלב הזוגי ממשיך לפעום בקצב סדיר.

חגי תשרי הם מעבדה זוגית מרתקת. הם מכניסים את הנישואים למעין בדיקת מאמץ. כמו קרדיולוג שמעלה את מהירות המסילה כדי לראות איך הלב מתפקד תחת עומס, כך לוח השנה היהודי בודק בתקופה זו את הלב הזוגי

ראש השנה מציף את השאלה "אצל מי עושים השנה?"
יום כיפור מזכיר את כל מה שיש לסלוח עליו.
סוכות דורש להרכיב סוכה בלי לפרק את הנישואים.
ובשמחת תורה יש באמת סיבה לרקוד: החגים כמעט הסתיימו.

השאלה אם חגי תשרי טובים לנישואים דומה לשאלה אם שמש טובה לעור. במידה הנכונה – מעולה. יותר מדי – חשוב למרוח קרם הגנה.

טקסים הם הדבק של המשפחה

היהדות העניקה לחגי תשרי רעיון זוגי עמוק: אי אפשר לפתוח דף חדש בלי לטפל בכתמים שעל הדף הישן.

במשנה נאמר:

"עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו".

זו כמעט נוסחה לטיפול זוגי. אם תרצו, תחשבו שהבורא אומר: בעניינים שבינינו, אני מוכן לדון אתכם. אבל על מה שאמרתם זה לזו ביום שלישי בערב – דברו ביניכם.

רוב ימות השנה בנויים באופן שמאפשר לזוגות לתפקד על מעין "טייס אוטומטי". משכימים, מסיעים את הילדים, ממהרים לעבודה, חוזרים עייפים, בוהים במסך, מדברים מעט ופורשים לישון.

החגים מצליחים לעשות דבר שרק משפחה מסוגלת לעשות: להלחיץ מאוד אך גם לגרום לנו להיות אסירי תודה על כך שאנחנו נמצאים יחד עם האנשים שמלחיצים אותנו.

השאלה אם חגי תשרי טובים לנישואים דומה לשאלה אם שמש טובה לעור. במידה הנכונה – מעולה. יותר מדי – יש למרוח קרם הגנה. היהדות העניקה להם רעיון זוגי עמוק: אין דף חדש בלי לטפל בכתמים שעל הדף הישן

אצל מי עושים את החג?

השאלה הקבועה בחגים, אצל מי עושים השנה את ערב החג, מצריכה לכאורה החלטה גאוגרפית. למעשה מדובר במשא ומתן משפטי מורכב הכולל דיני ראיות, עדי אופי ותקדימים מהעשור הקודם.

"עשינו אצל ההורים שלך בשנה שעברה".
"נכון, אבל בפסח היינו אצלכם".
"בחג השני".
"גם חג שני הוא חג".
"לא אצל אמא שלי".

כך מתחילה ועידת פסגה שבסופה שני הצדדים מוכנים לעיתים לפשרה: להיות שמחים אצל שתי המשפחות. או אומללים.

להפסיק לבקר בארכיון

יום כיפור מציב במרכזו את הסליחה. סליחה בוגרת אומרת: קרה משהו מיותר אבל לא נהפוך את האירוע לבית כלא מתמשך של שני הצדדים. נשמע פשוט אך מאוד לא.

בני זוג לא מעטים מנהלים ארכיון יעיל יותר מארכיון המדינה. כל משפט אומלל שנאמר מאז 1997 שמור, מתויק ומוכן לשליפה בדיון הבא שמתחיל בשאלה מי שכח לקנות חלב ומסתיים באירוע שהתרחש בירח הדבש.

ימי תשרי מזמינים אותנו לרפורמה זוגית קטנה: לא למחוק את הארכיון אך להפסיק לבקר בו כל שבוע. מטפלים זוגיים נוהגים לומר שהזיכרון הזוגי צריך להיות כמו תיבת תכשיטים ולא כמו מחסן תחמושת. לשמור מה שמחזק – לא מה שמפוצץ.

ימי תשרי מזמינים לרפורמה זוגית קטנה: לא למחוק את הארכיון אך להפסיק לבקר בו כל שבוע. הזיכרון הזוגי צריך להיות כמו תיבת תכשיטים ולא כמו מחסן תחמושת. לשמור מה שמחזק – לא מה שמפוצץ

סוכות: לצאת מהבית כדי לחזור אליו

אחרי הרצינות של יום כיפור מגיע סוכות ומעביר אותנו ממבנה הקבע למבנה ארעי. יש בכך משל יפה לנישואים: אנחנו משקיעים כל כך הרבה בביטחון של ארבעה קירות ואז באה הסוכה ומזכירה שהקירות אינם המשפחה. האנשים שבתוכם הם המשפחה.

חז"ל קבעו בגמרא: "חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל" (בחג). השמחה, לפי התפיסה הזאת, אינה רק משהו שאנחנו מקבלים מהחג. היא משהו שאנחנו אחראים להעניק לאחרים.

זהו כלל שאולי כדאי להעתיק גם לימות החול: אל תשאלו רק אם בן זוגכם משמח אתכם. שאלו מדי פעם אם אתם משמחים אותו.

מומחי זוגיות מכנים זאת "נדיבות רגשית": היכולת לתת בלי לנהל פנקסנות. ובדיוק כמו בסוכה, לעיתים די בקרן שמש קטנה שחודרת מלמעלה כדי לשנות את האווירה בפנים.

מה עם הגירושים שאחרי החגים?

מקובל לחשוב שאחרי החגים וחופשת הקיץ מגיע גל של פרידות. אין נתון רשמי שמוכיח זינוק מובהק בגירושים דווקא מייד אחרי חגי תשרי.

מה שאפשר לומר בביטחון הוא שבחגים יש גורמי לחץ: הוצאות כספיות, שהות ממושכת עם המשפחה המורחבת, חיכוכים סביב חלוקת העבודה ועודף זמן פנוי. כל אחד מאלה יכול להעצים משבר קיים.

אין נתון שמוכיח זינוק מובהק בגירושים מייד אחרי חגי תשרי, אבל בחגים יש גורמי לחץ: הוצאות כספיות, שהות ממושכת עם המשפחה המורחבת, חיכוכים סביב חלוקת העבודה ועודף זמן פנוי – שיכולים להעצים משבר קיים

את הצעתי לזוגות בעניין זה סיכמתי בחרוז בספרי "אהבה מחרוז שני":

תֶּשֶׁר מְעוֹדֵד
לְקֶשֶׁר שֶׁאוֹבֵד:
שַׁנּוּ חִכּוּכִים לְחִיּוּכִים.
זֶה עוֹבֵד.

להתחיל מבראשית

אולי זו תרומתם הגדולה ביותר של חגי תשרי לנישואים:

ראש השנה שואל לאן אנחנו הולכים.
יום כיפור שואל במי פגענו.
סוכות מזכיר לנו מה באמת מחזיק בית מפני רוחות הסתיו.
ושמחת תורה מזכירה שאחרי שמסיימים פרק, אפשר להתחיל שוב מבראשית.

גם נישואים זקוקים מדי פעם לבראשית. לא לבן זוג חדש אלא למבט חדש על בן הזוג הישן. לא לשאול רק "מה אני מקבל מהנישואים האלה?" אלא גם "מה אני מכניס לתוכם?"

אולי משום כך אנחנו טובלים תפוח בדבש בראש השנה. לא מפני שהחיים הזוגיים תמיד מתוקים אלא מפני שלפעמים צריך לקחת משהו שגרתי ולהוסיף לו קצת דבש.

ועל יציאה מהשגרה, ובמיוחד מהשגרע – רעיון מעולה בימים אלה – כתבתי בספרי "אהבה מחרוז ראשון":

בֵּין הַחַנְיוֹן לַקַּנְיוֹן
בֵּין הָרִיצָה לַקְּפִיצָה
בֵּין הַסְּעוּדָה לָעֲבוֹדָה –
לְזוּג בִּשְׁנוֹת הָאַלְפַּיִם
אֵין אֲפִילוּ דַּקּוֹתַיִם
לַעֲצוֹר פַּעַם בְּיוֹמַיִם
וּלְהַבִּיט לַשָּׁמַיִם.

עו"ד בני דון-יחייא הוא מבכירי עורכי הדין בתחום הירושה והמשפחה. כתב 20 ספרים.