הציונות נולדה מתוך מרד

הציונות נולדה מתוך מרד. לא רק מרד באנטישמיות, אלא גם מרד בדמותו של היהודי הממתין חסר אונים לגורלו.

סדרת הפוגרומים שכונתה "סופות בנגב", שהתחוללה בדרום האימפריה הרוסית בשנים 1881-1884, זעזעה את העולם היהודי במזרח אירופה. במקביל החריף שלטון הצאר את ההגבלות שהוטלו על היהודים.

למציאות הזאת היו השלכות מרחיקות לכת. יותר ויותר יהודים, ובעיקר צעירים, חדלו לראות במצבם גזירת גורל שאין לשנותה. העולם היהודי המסורתי והפסיבי, זה המשלים עם מר גורלו ומבקש לעיתים את פשרו בעונש משמיים, החל להיסדק.

לפוגרומים ולגזירות הצאר היו השלכות. עוד ועוד יהודים, ובעיקר צעירים, חדלו לראות במצבם גזירת גורל שאין לשנותה. העולם היהודי המסורתי והפסיבי, המשלים עם מר גורלו כעונש משמיים, החל להיסדק

שני עשורים לאחר מכן, בעקבות עלילת דם (פייק ניוז בימינו) שהאשימה יהודים ברצח נער נוצרי, יצאו באפריל 1903 פורעים לרחובות קישינב, כיום בירת מולדובה. בתוך יומיים נרצחו 49 יהודים, מאות נפצעו ויותר מאלף בתים וחנויות נפגעו ונבזזו.

פוגרום קישינב המחיש פעם נוספת את חוסר הביטחון הקיומי של היהודים ואת הצורך בהגנה עצמית. הוא גם העניק תנופה נוספת לציונות ולהגירה ממזרח אירופה לארצות הברית ומדינות נוספות במערב וגם לארץ ישראל.

המשורר חיים נחמן ביאליק, אז בן שלושים, הגיע לקישינב כדי לאסוף עדויות ולראיין ניצולים. בעקבות ביקורו הוא כתב את "בעיר ההרגה" שהיה למעשה כתב אישום נורא לא רק נגד הפורעים, אלא גם נגד חוסר האונים היהודי. אפילו אלוהים, בשירו של ביאליק, אינו מציע נחמה פשוטה אל מול הזוועה.

מן המקום הזה צמחה תפיסה ציונית פשוטה ומהפכנית. לא עוד יהודי הממתין שהפריץ, הצאר או העולם ירחמו עליו. לא עוד יהודי המביט באסון ואומר "גזירה משמיים" או "הכול משמיים". היהודי החדש יגן על עצמו. הוא יקים כוח מגן, ייקח אחריות על גורלו, ולבסוף יקים מדינה שתפקידה הראשון והבסיסי ביותר הוא להגן על אזרחיה.

בעקבות ביקורו בקישינב כתב ביאליק את "בעיר ההרגה", כתב אישום נורא לא רק נגד הפורעים, אלא גם נגד חוסר האונים היהודי. אפילו אלוהים, בשירו של ביאליק, אינו מציע נחמה פשוטה אל מול הזוועה

בשבעה באוקטובר, 2023, יהודים נרצחו בבתיהם במדינה יהודית ריבונית. משפחות הסתתרו שעות בממ"דים והמתינו שמישהו יבוא להציל אותן. אזרחים התחננו לעזרת צבא ההגנה לישראל שהיה אמור לעמוד בינם לבין הפורעים.

ח"כ מיכאל מלכיאלי מש"ס אמר:

"אני כאדם מאמין שאנחנו צריכים לעשות (חשבון) נפש, למה הקדוש ברוך הוא עשה לנו את זה".

אריה דרעי מש"ס אמר:

"ברגע קטן ממש, ב-7 באוקטובר, הקדוש ברוך הוא עזב אותנו".

וראש הממשלה בנימין נתניהו החזיר אל מרכז השיח את הציווי המקראי:

"זכור את אשר עשה לך עמלק".

אין פסול באמונה. הציונות מעולם לא דרשה מהיהודי להפסיק להאמין באלוהים. היא דרשה ממנו דבר אחר לגמרי. לא להפקיד בידי שמיים את האחריות לביטחונו.

וכאן נמצא אולי עומק המשבר בחברה הישראלית. לא רק במחדל הנורא של השבעה באוקטובר, אלא בתודעה שנבנתה סביבו. שוב אנחנו מתבקשים לראות את עצמנו כעם שכל העולם קם עליו לכלותו; שוב האנטישמיות מוצגת כמעט כחוק טבע שאין בכוחנו לשנות; ושוב נשמעת השפה הישנה של גורל, שמיים ועמלק.

בשבעה באוקטובר, 2023, יהודים נרצחו בבתיהם במדינה יהודית ריבונית. משפחות הסתתרו בממ"דים והמתינו להצלה. אזרחים התחננו לעזרת צבא ההגנה לישראל שהיה אמור לעמוד בינם לבין הפורעים

אבל מדינה ריבונית אינה יכולה להסתפק בשאלה מדוע הקדוש ברוך הוא עשה לנו את זה. עליה לשאול מדוע היא לא מנעה את זה.

זו הייתה ההבטחה הגדולה של הציונות. להחליף את גזירת הגורל באחריות לגורל. לא להסביר מדוע הפוגרום התרחש, אלא לבנות כוח יהודי שימנע את הפוגרום הבא.

ביאליק הביט בקישינב ודרש יהודי אחר.

מאה ועשרים שנה אחר כך, אחרי השבעה באוקטובר, השאלה היא אם החברה הישראלית צועדת לכיוון ההפוך. מן היהודי הציוני, הריבוני, הלוקח אחריות על גורלו – בחזרה אל היהודי הממתין מאחורי הדלת לפורעים, מביט לשמיים ושואל מדוע זה נגזר עליו.

אמיר בשה הוא שותף במשרד עורכי הדין בשה זבידה המתמחה במשפט עבודה קיבוצי ואישי. מנכ"ל מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה, העוסק בהנצחת גולדה מאיר, תוך עיסוק בפועלה ומורשתה, קידום מנהיגות נשים, עידוד מחקר ושיח על מדינת הרווחה ועידוד מחקר ושיח על שאיפתה של ישראל לשלום וביטחון. עו"ד בשה חיבר מאמרים ומחקרים רבים בנושא משפט עבודה והוא בעל תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה מאוניברסיטת תל אביב.