תנועת ז'בוטינסקי פעלה מאז ומעולם, במצח נחושה, להשיג את שלוש המטרות הבאות:
1) תפיסת השלטון בכוח.
2) ביצוע ג'נוסייד בעם השני שהתקבץ בארץ החל מן המאה השביעית, בתקופות שבהן חלק גדול מהעם שלנו שהה בגלות.
3) הצתת מלחמה ענקית שתשמיד את העם שלנו יחד עם עמים אחרים.

דוגמאות לתפיסת השלטון בכוח: אוניית הנשק אלטלנה. רצח יצחק רבין. ביזוי נשיא המדינה יצחק הרצוג ע"י תביעה לקבל את השלטון באותו היום עצמו שבו הוענק המנדט להרכיב ממשלה לגדי אייזנקוט.

דוגמאות לג'נוסייד כנגד העם השני: מעשה דיר יאסין. השיטה שהופעלה לכיבוש יפו. הכחשת העובדה שערבים התלקטו בארץ החל מן המאה השביעית, וביתר שאת במאה העשרים במקביל להתלקטות שלנו. פעולות לחיסול הזכויות הבסיסיות של הערבים בשטחים שנלקחו על ידינו באופן זמני כקלף מיקוח בשנת 1967, ולמעשה השמדת הערבים בטריטוריות הללו. שלילת זכות ההצבעה בבחירות מן הערבים המתגוררים בתוך ישראל.

דוגמאות להצתת מלחמות ענקיות: מלחמת לבנון הראשונה. מבצע "עם כלביא". מבצע "שאגת הארי". כיום מתכוונת תנועת ז'בוטינסקי להצית עימות צבאי שלישי עם איראן, גדול יותר בהרבה משני העימותים הראשונים. המטרה המוצהרת היא המטרה ההזויה להפיל את השלטון באיראן בכוח ע"י קומץ מטוסי סילון איטיים ומיושנים. תוצאת העימות הזה תהיה חורבן ומוות שלנו, בקנה מידה גדול מאד, באמצעות טילים איראניים ענקיים המפתחים מהירות של 6 מאך, והכרח שלנו להגיב תוך שימוש בתוצרת הטקסטיל שלנו.

נתניהו החוצפן המשיך לתבוע לעצמו את המנדט להרכבת הממשלה, תוך רמיסת ההליכים המקובלים ורמיסת כבודו של נשיא המדינה.

המדובר באדם שהוא שקרן, גזען ודמגוג כמו גבלס, ושוחר מלחמות גרעיניות כמו ד"ר סטריינג'לאב. אתמול הוא נראה כדמות קולנועית המגולמת ע"י פיטר סלרס.

הבוחרים מצביעים עבור מה שחשוב להם. ומה חשוב להם? ניהול יעיל של הממשלה? טובות הנאה? התרחבות טריטוריאלית? המצב הכלכלי? הבעת טינה כנגד השכבות האליטיסטיות? הבעת טינה כנגד השכבות העממיות? דיכוי החרדים? דיכוי הערבים?

זה נראה שלבוחרים יש אינטרסים רבים שבוערים בעצמותיהם. אבל יש דבר אחד שאינו מעניין את הבוחרים: שרידותה של מדינת ישראל. אין לבוחרים חשש מפני עימות עם איראן, שבמהלכו ישראל תספוג אלפי טילים בליסטיים ענקיים שמגיעים במהירות של ששה מאך. לא אכפת לבוחרים אם ישראל תתגרה שוב באיראן, ותביא שוב לעימות גדול. אין לבוחרים שום חשש מכך שהעולם ינדה ויחרים את ישראל כמצורעת כתוצאה מן הג'נוסייד שהיא מפעילה כנגד העם השני המושרש גם הוא בארץ.

יש מה שחשוב ובוער בעצמות, כגון דיכוי החרדים והערבים, ויש מה שאינו חשוב, כגון החיים וההישרדות.

הצורך המיידי להרחיק את נתניהו מן ההגאים אינו נובע ממה שמכנים "המהפכה המשפטית". הצורך נובע מן הניתוק של נתניהו מן המציאות הגאופוליטית והצבאית. נתניהו מכחיש את העובדה שהערבים מושרשים בארץ החל מן המאה השביעית, ופועל לבצע נגדם ג'נוסייד. הוא מתעלם מן העובדה שהעולם כועס על מי שמבצע ג'נוסייד וסולד ממנו מאד. הוא אינו מבין את המשמעות של מצב הבידוד מן העולם. נתניהו אינו מבין את ההבדל בין ברד של טילים בליסטיים ענקיים שמגיעים במהירות של ששה מאך לבין קומץ של מטוסי סילון מיושנים שטסים במהירות של מאך וחצי ונהוגים על ידי בני אדם פגיעים. המדובר באדם בלתי שפוי, שכל רגע של השלטון שלו הוא סכנה גדולה.

באשר ל- "מהפכה המשפטית", דווקא בעניין הזה נתניהו דומה לשעון מקולקל שמצביע פעמיים ביממה על השעה הנכונה. קיים הכרח לתקן את המערכת המשפטית. המערכת המשפטית שלנו היא התגלמות קיצונית של תורת מונטסקייה, היריבה לתורתו של ג'ון לוק, ואין דומה לה אפילו בגרסאות הקיצוניות ביותר של יישום תורתו של הברון דה מונטסקיה.

חבל להכביר מלים. השאלה העיקרית היא: כמה מאזרחי המדינה רוצים להמשיך להפקיד את המושכות בידי העגלון הבלתי שפוי נתניהו. התשובה: 53 מתוך 120. האחרים, 67 מתוך 120, רוצים להוציא את המושכות מידיו של המטורף הזה.

תשובה למגיב הקודם: האם הסכם אוסלו היה טעות? הבעיה הייתה שערפאת רצה ללכת לתהליך שלום, אבל חזר בו וביצע פניית פרסה. הנכונות שלו ללכת לשלום הייתה תוצאה של מאמצי שכנוע ממושכים ובלתי נלאים של ברית המועצות, שתמכה ברעיון שתי המדינות עוד לפני 1947. ברית המועצות חוסלה בשנות ה- 1980 המאוחרות. חיסולה היה אסון לאנושות. אחת ההשלכות של החיסול הזה הייתה חזרתו של ערפאת מנכונותו ללכת לשלום עם ישראל.

יצחק רבין היה איש צבא דגול ומדינאי דגול.

תנועת ז'בוטינסקי, שהביאה להירצחו, לא הבינה מעולם ועדיין אינה מבינה, שהכחשת העובדה שישנם שני עמים בעלי שורש בארץ היא הכחשה שאינה עובדת.

ההכחשה הזו שולחת אותנו לבצע רצח עם ולהיות בעצמנו קורבן לרצח עם. הבידוד של ישראל בעולם זה לא משהו שאפשר להסתגל אליו.