בנצי (בן־ציון) גופשטיין, מייסד ארגון להב"ה ויו"ר הארגון, אינו מתמודד בבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר 2026: ברשימת עוצמה יהודית שהוגשה לוועדת הבחירות ב-7 בספטמבר 2026 יש 20 מועמדים, והוא אינו ביניהם (ynet). במאי 2026 העניק לו שב"כ אישור כניסה קבוע לכנסת, ובדיווח על כך תואר כיועצו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ("ישראל היום"). ב-4 בפברואר 2025 הרשיע אותו בית המשפט המחוזי בירושלים בהסתה לטרור, בגין שירה בשבח ברוך גולדשטיין בחתונה ב-2017. ב-8 בספטמבר 2026 הטילה עליו בריטניה סנקציות, אחרי האיחוד האירופי, קנדה וסינגפור.
נולד ב-1969; גדל בפרדס כץ, מתגורר בקריית ארבעלמד בישיבת "הרעיון היהודי" של הרב מאיר כהנאלא שירת בצה"למייסד ארגון להב"ה (2009) ויו"ר הארגוןבאוגוסט 2019 פסל בית המשפט העליון את מועמדותו לכנסת ה-22 ברשימת עוצמה יהודיתבנובמבר 2019 הוגש נגדו כתב אישום בהסתה לאלימות, לגזענות ולטרורבינואר 2024 הורשע בבית משפט השלום בהסתה לגזענות; בפברואר 2025 זוכה ממנה במחוזי והורשע בהסתה לטרור2024–2026 סנקציות של ארצות הברית (בוטלו בינואר 2025), האיחוד האירופי, קנדה, סינגפור ובריטניהבמאי 2026 קיבל אישור כניסה קבוע לכנסתאינו ברשימת עוצמה יהודית לבחירות 2026
מן הארכיון
מחוץ לרשימה, בתוך הכנסת
ב-7 בספטמבר 2026 הגישה עוצמה יהודית לוועדת הבחירות המרכזית רשימה של 20 מועמדים, בראשות בן גביר וטלי גוטליב. גופשטיין אינו ברשימה (ynet; Times of Israel). בדצמבר 2022, כשעוצמה יהודית דרשה לבטל את סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת, שמכוחו נפסל, בירך על כך ואמר: "יש לי דברים יותר טובים לעשות כמו להציל את מדינת ישראל" ("מעריב").
ב-12 במאי 2026 דיווח "ישראל היום" כי שב"כ הסיר את מניעתו הביטחונית והעניק לגופשטיין אישור כניסה קבוע למשכן הכנסת, אחרי שנים שבהן נכנס באישורים זמניים בלבד. בדיווח תואר כמי שמשמש יועצו של בן גביר. שב"כ לא הגיב, וגופשטיין "בחר שלא להתייחס לגופם של דברים" ("ישראל היום"; "כל רגע").
להרחבה: המבצר: התיק המלא על איתמר בן גביר
מכהנא ללהב"ה
גופשטיין נולד ב-10 בספטמבר 1969 (משרד האוצר האמריקאי). הוא גדל בשכונת פרדס כץ בבני ברק, למד בישיבת כפר גנים ובישיבת "הרעיון היהודי" שהקים הרב מאיר כהנא, ואחרי טבח מערת המכפלה ב-1994 הוחזק במעצר מנהלי (ערוץ 7). הוא מתגורר בקריית ארבע. הוא לא שירת בצה"ל: ב-2017, אחרי שהעיתונאי יועז הנדל כינה אותו ואת בן גביר "משתמטים" בגלי צה"ל, טען בן גביר, עורך דינו, כי צה"ל "המציא עילה רפואית" כדי לא לגייסו. היועצת המשפטית של גל"צ השיבה כי "הביטוי 'משתמט' אינו עולה כדי 'לשון הרע'" (News1).
ב-2009 ייסד את להב"ה, ארגון שמטרתו המוצהרת היא מניעת קשרים ונישואים בין יהודים לערבים ("אל-ג'זירה"). בדצמבר 2015, על רקע דיון בכנסת בפעילות הארגון, אמר: "אין לי מחתרת, הכל גלוי והכל חוקי" (ערוץ 7).
להב"ה בשטח
באוגוסט 2014 הפגינו פעילי להב"ה נגד חתונתם של מחמוד מנצור ומורל מלכה בראשון לציון. גופשטיין אמר: "נממש את זכותנו ונבוא למחות, יש מספיק בחורים יהודים". בית המשפט התיר הפגנה במרחק של כ-200 מטרים מהאולם, והנשיא ראובן ריבלין כתב: "קו אדום עובר בין חופש הביטוי והמחאה לבין הסתה" ("גלובס"). הזוג שכר 14 מאבטחים (JTA).
בדצמבר 2014 נעצר גופשטיין עם תשעה פעילים נוספים בחשד להסתה ולקריאה למעשי אלימות וטרור על רקע גזעני (ynet). בינואר 2015 דווח כי שר הביטחון משה יעלון קיבל "החלטה עקרונית להכריז על להב"ה כארגון טרור"; להב"ה הגיב: "מדובר בתעלול בחירות שמסביר למה אסור להצביע לליכוד" (N12). הכרזה כזו לא התפרסמה. במרץ 2015 המליצה המשטרה להעמידו לדין בהסתה על רקע גזעני, וגופשטיין אמר: "עצוב שהמשטרה, שמתייחסת בסלחנות למסיתים שונאי ישראל, מוצאת להעמיד לדין דווקא אותי" ("וואלה").
באוגוסט 2015, בכנס לתלמידי ישיבות, נשאל אם הוא תומך בשריפת כנסיות בישראל והשיב: "בוודאי שכן". כשנשאל שוב, אמר: "מה השאלה? יש לך ספק שלא?" ("כיכר השבת"). הוא נחקר במשטרה בחשד להסתה וטען כי מדובר בדיון הלכתי תיאורטי (ynet). לא אותר פרסום על תוצאות החקירה.
ב-22 באוקטובר 2017 נעצרו או עוכבו 15 פעילי להב"ה, ובהם גופשטיין, בחשד שאיתרו בני מיעוטים שקיימו קשרים עם צעירות יהודיות ואיימו עליהם ("כל העיר"). למחרת דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את ערר המשטרה ושחרר אותו, בקבעו כי "רמת החשד בו לא מספיקה למעצר" ("סרוגים").
ביולי 2017 עתרו לבג"ץ אזרח ערבי שהותקף וחמישה ארגונים, ובהם המרכז הרפורמי לדת ומדינה והאגודה לזכויות האזרח, בדרישה להעמיד לדין את גופשטיין ופעילי להב"ה. לפי העותרים, מתוך 69 מקרים שהציגו הסכימה המדינה להעמידו לדין על שישה. במרץ 2018 נמחקה העתירה אחרי שהמדינה הודיעה על כוונתה להעמידו לדין, והמדינה חויבה בהוצאות העותרים (האגודה לזכויות האזרח; "דבר").
כתב האישום, ההרשעה והערעור
ב-26 בנובמבר 2019 הוגש נגד גופשטיין כתב אישום בבית משפט השלום בירושלים בעבירות הסתה לאלימות, הסתה לגזענות והסתה לטרור, על התבטאויות מהשנים 2012–2017 (ynet). כתב האישום כלל, לפי הדיווחים, את דבריו בריאיון לאברי גלעד בערוץ 2: "מכות – לא חסר ערבים ללכת להרביץ מכות. אני לא פציפיסט. יש כאלה שמגיע להם להשתמש נגדם באלימות, כן", נאום באזכרה לכהנא ב-2014 שבו אמר "האויבים שבתוכנו הם סרטן", ושירת "ברוך הגבר, נכנס למערה, דרך הנשק וירה" בחתונה במודיעין עילית ב-2017 (News1). למחרת אמר: "על כל מילה הייתי חוזר" (N12).
ב-14 בינואר 2024 הרשיעה אותו השופטת סיגל אלבו בהסתה לגזענות בגין הנאום באזכרה, וזיכתה אותו מארבעת האישומים האחרים (ynet). ב-14 באפריל 2024 נגזרו עליו 260 שעות לתועלת הציבור ומאסר על תנאי של ארבעה חודשים למשך שלוש שנים. גופשטיין אמר: "אני שמח שההר הגדול אפילו עכברון לא הוליד" (כאן חדשות).
שני הצדדים ערערו. ב-4 בפברואר 2025 זיכה אותו בית המשפט המחוזי בירושלים מהסתה לגזענות, והרשיע אותו בהסתה לטרור בגין השירה בחתונה, שבה הניפו חלק מהמשתתפים סכינים. לפי פסק הדין, השילוב בין השיר להנפת הסכינים ולאווירה באירוע יצר אפשרות ממשית למעשה טרור. השופטים לא שינו את העונש ("העין השביעית"). לא אותר דיווח על ערעור לבית המשפט העליון.
אחרי הגשת כתב האישום אמר גופשטיין: "אני מבין שיש דברים שיכולים לעצבן אנשים – אבל מה לעשות שבחופש ביטוי ובדמוקרטיה צריך להכיל גם אנשים כמוני" (N12). אחרי ההרשעה בשלום אמר: "ברוך ה' שהשופטת ברוב האישומים זיכתה אותי. אני אמשיך להילחם בהתבוללות, אני אמשיך להציל את בנות ישראל ובוודאי שהדבר הזה לא יפריע לי" (ynet).
הפסילה מהכנסת
באוגוסט 2019 תמך היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בפסילת גופשטיין וברוך מרזל, בקבעו כי "הצטברה מסה קריטית של ראיות" להסתה לגזענות מצידם, והתנגד לפסילת רשימת עוצמה יהודית כולה (ynet). ועדת הבחירות אישרה את מועמדותם, וב-25 באוגוסט 2019 קיבל בית המשפט העליון את הערעורים ופסל פה אחד את מועמדותו של גופשטיין לכנסת ה-22 (תקציר החלטת בית המשפט העליון). בפסק הדין, שכתבה הנשיאה אסתר חיות, נכתב: "מדובר במופעים מחרידים של הסתה שיטתית לגזענות המופנים נגד הציבור הערבי". גופשטיין הגיב: "בג"ץ שוב מוכיח שהוא סניף של מרצ" (ynet).
היועץ של בן גביר
ב-8 ביוני 2023 דיווח ג'וש בריינר ב"הארץ" כי גופשטיין מייעץ לבן גביר בענייני משטרה וביטחון. מלשכת השר נמסר: "בנצי גופשטיין הוא חבר קרוב של השר, והשר בן גביר מעריך אותו מאוד על עשרות שנים של הקרבה ופעילות של מסירות נפש למען עם ישראל. עם זאת, גופשטיין לא מתערב במינויים ובענייני ביטחון" (ערוץ 7). בן גביר ועוצמה יהודית תבעו את בריינר ואת "הארץ" ב-3 מיליון שקל, ובתביעה נטען כי גופשטיין לא ייעץ לבן גביר בענייני ביטחון הקשורים לתפקידו (ערוץ 7). בכתב ההגנה טען בריינר כי גופשטיין "הוא הדמות הדומיננטית במפלגה והוא עודנו מקורבו של התובע, ולוחש על אוזנו גם לאחר שהתובע נכנס לתפקידו כשר לביטחון לאומי" ("העין השביעית").
בנובמבר 2024 שודר ב"המקור" תחקיר שחשף קבוצת ווטסאפ סגורה לדיוני מדיניות ואסטרטגיה של המשרד לביטחון לאומי, שחבריה היו בין השאר אשתו של בן גביר, איילה, גופשטיין וראש הלשכה חננאל דורפמן. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת בן גביר למנוע את השידור ("וואלה"). במאי 2025, כמה ימים אחרי דיון שבו נדרש בן גביר להשיב בתצהיר על התייעצויותיו עם גופשטיין, ביקשו התובעים למחוק את תביעת הדיבה. התביעה נמחקה, והם חויבו בהוצאות של 23,600 שקל ("העין השביעית"; פסק הדין).
הסנקציות
ב-19 באפריל 2024 הטילה ארצות הברית סנקציות על גופשטיין. מחלקת המדינה נימקה: "תחת הנהגתו, להב"ה וחבריה היו מעורבים במעשים או איומים באלימות נגד פלסטינים" (ynet). גופשטיין הגיב: "האנטישמים באיחוד האירופי לא הטילו סנקציות על אלפי עזתים שבשבעה באוקטובר אנסו, טבחו ובזזו בקיבוצי העוטף" ("וואלה"). ב-27 ביוני 2024 הטילה עליו ועל להב"ה סנקציות קנדה (ממשלת קנדה), וב-15 ביולי 2024 האיחוד האירופי, שהגדיר אותו "מייסד ומנהיג" להב"ה (מועצת האיחוד האירופי).
אחרי שהנשיא דונלד טראמפ ביטל את הצו שעליו נשענו הסנקציות, הסיר משרד האוצר האמריקאי בינואר 2025 את גופשטיין ואת להב"ה מהרשימה (ynet). ב-21 בנובמבר 2025 הטילה עליו סינגפור סנקציות פיננסיות ואיסור כניסה (משרד החוץ של סינגפור), וב-8 בספטמבר 2026 הוסיפה אותו בריטניה לרשימת הסנקציות – הקפאת נכסים, איסור כניסה ופסילה מכהונה כדירקטור (ממשלת בריטניה). לפי "ישראל היום", בריטניה נימקה כי החמישה שעליהם הוטלו הסנקציות "סייעו לאלימות נגד פלסטינים, הסיתו לה, קידמו אותה או תמכו בה" ("ישראל היום"). לא אותרה תגובתו.
להרחבה: טרור יהודי בחסות הממשלה
התיק המלא על בנצי גופשטיין
1ביוגרפיה וקריירה מוקדמת
118 מילים · 4 מקורות
זיהוי ורקע: בן־ציון (בנצי) גופשטיין נולד ב־10 בספטמבר 1969; כתובתו ברשומות משרד האוצר האמריקאי היא קריית ארבע OFAC, 19 באפריל 2024. הוא נשוי לענת גופשטיין ynet, 16 בדצמבר 2014.
השכלה וכניסה לסביבת כהנא: גדל בשכונת פרדס כץ, למד בישיבת כפר גנים ובישיבת "הרעיון היהודי" של הרב מאיר כהנא, ונעצר והוחזק במעצר מנהלי, בין השאר אחרי טבח מערת המכפלה ב־1994 ערוץ 7, 3 בדצמבר 2015.
שירות צבאי: לא שירת בצה"ל. ב־5 בינואר 2017 כינה העיתונאי יועז הנדל בגלי צה"ל את גופשטיין ואת בן גביר "משתמטים"; בן גביר, עורך דינו, דרש התנצלות ופיצוי של 100 אלף שקל, וטען כי "צה"ל המציא עילה רפואית כדי להימנע מלגייסו". היועצת המשפטית של גל"צ השיבה: "הביטוי 'משתמט' אינו עולה כדי 'לשון הרע'" News1, 6 בפברואר 2017.
2ציוני דרך
366 מילים · 19 מקורות
הקמת להב"ה – 2009: לפי "אל־ג'זירה", להב"ה ("למניעת התבוללות בארץ הקודש") נוסד ב־2009 ובראשו גופשטיין "אל־ג'זירה", 4 בדצמבר 2016. האיחוד האירופי הגדיר אותו "מייסד ומנהיג" הארגון מועצת האיחוד האירופי, 15 ביולי 2024. במאי 2026 תואר כיו"ר הארגון "ישראל היום", 12 במאי 2026.
חתונת מחמוד ומורל – אוגוסט 2014: להב"ה הפגין נגד חתונתם של מחמוד מנצור ומורל מלכה בראשון לציון. גופשטיין אמר: "נממש את זכותנו ונבוא למחות, יש מספיק בחורים יהודים"; בית המשפט התיר הפגנה במרחק של כ־200 מטרים מהאולם, והנשיא ראובן ריבלין אמר: "קו אדום עובר בין חופש הביטוי והמחאה לבין הסתה" "גלובס", 17 באוגוסט 2014. הזוג שכר 14 מאבטחים JTA, 17 באוגוסט 2014.
מעצר בדצמבר 2014 והמלצת המשטרה: ב־16 בדצמבר 2014 נעצרו גופשטיין ותשעה פעילי להב"ה בחשד להסתה ולקריאה למעשי אלימות וטרור על רקע גזעני. אשתו ענת אמרה כי הוא מתנגד לפעילות בלתי חוקית ynet, 16 בדצמבר 2014. מעצרו הוארך "גלובס". ב־25 במרץ 2015 המליצה המשטרה להעמידו לדין בהסתה על רקע גזעני; גופשטיין אמר: "עצוב שהמשטרה, שמתייחסת בסלחנות למסיתים שונאי ישראל, מוצאת להעמיד לדין דווקא אותי" "וואלה", 25 במרץ 2015.
מעצר באוקטובר 2017: ב־22 באוקטובר 2017 נעצרו או עוכבו 15 פעילי להב"ה, ובהם גופשטיין, בחשד שאיתרו בני מיעוטים שקיימו קשרים עם צעירות יהודיות ואיימו עליהם "כל העיר", 22 באוקטובר 2017. ב־23 באוקטובר דחתה השופטת רבקה פרידמן־פלדמן בבית המשפט המחוזי בירושלים את ערר המשטרה ושחררה אותו, וקבעה כי "רמת החשד בו לא מספיקה למעצר" "סרוגים", 23 באוקטובר 2017, "כיכר השבת", 23 באוקטובר 2017.
מועמדות לכנסת ה־22 – אוגוסט 2019: היועץ המשפטי לממשלה תמך בפסילת גופשטיין ומרזל, וקבע כי "הצטברה מסה קריטית של ראיות" להסתה לגזענות מצידם, אך התנגד לפסילת הרשימה כולה ynet, אוגוסט 2019. ועדת הבחירות אישרה את מועמדותם ערוץ 7, 14 באוגוסט 2019. ב־25 באוגוסט 2019 פסל בית המשפט העליון פה אחד את מועמדותו של גופשטיין (ע"ב 5487/19) תקציר החלטת בית המשפט העליון, 25 באוגוסט 2019, "כלכליסט", 25 באוגוסט 2019.
אישור כניסה קבוע לכנסת – מאי 2026: שב"כ הסיר את מניעתו הביטחונית והעניק לו אישור כניסה קבוע למשכן הכנסת, אחרי שנים שבהן נכנס באישורים זמניים בלבד; בדיווח תואר כמי שמשמש יועצו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר "ישראל היום", 12 במאי 2026, "כל רגע", 12 במאי 2026.
בחירות 2026: אינו ברשימת עוצמה יהודית, שהוגשה ב־7 בספטמבר 2026 ומונה 20 מועמדים ynet, 7 בספטמבר 2026, Times of Israel, 7 בספטמבר 2026.
3קשרים לפוליטיקאים
192 מילים · 6 מקורות
איתמר בן גביר: בן גביר ייצג את גופשטיין כעורך דין בהליכים שונים "וואלה", 25 במרץ 2015, "סרוגים", 23 באוקטובר 2017. ב־8 ביוני 2023 דיווח "הארץ" כי גופשטיין מייעץ לבן גביר בענייני משטרה וביטחון; מלשכת השר נמסר: "בנצי גופשטיין הוא חבר קרוב של השר, והשר בן גביר מעריך אותו מאוד על עשרות שנים של הקרבה ופעילות של מסירות נפש למען עם ישראל. עם זאת, גופשטיין לא מתערב במינויים ובענייני ביטחון" ערוץ 7, 8 ביוני 2023.
תחקיר "המקור" – נובמבר 2024: התחקיר חשף קבוצת ווטסאפ סגורה לדיוני מדיניות ואסטרטגיה של המשרד לביטחון לאומי, שחבריה היו בין השאר איילה בן גביר, גופשטיין וראש הלשכה חננאל דורפמן; בית המשפט המחוזי דחה את בקשת בן גביר למנוע את השידור "וואלה", 10 בנובמבר 2024.
גדעון סער: ב־14 במאי 2019 פנה גופשטיין לסער בעניין הקשר של בתו אלונה עם השחקן אמיר חורי: "לא מדובר בגזענות חלילה אלא בסוד קיומו של העם היהודי". סער השיב: "אלונה, הבת האהובה שלי, היא אדם פרטי. צאו מהחיים הפרטיים שלה!" N12, 14 במאי 2019.
סעיף 7א: בדצמבר 2022, כשעוצמה יהודית דרשה לבטל את סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת, בירך גופשטיין על כך ואמר: "יש לי דברים יותר טובים לעשות כמו להציל את מדינת ישראל" "מעריב", 22 בדצמבר 2022.
4ארכיון התבטאויות וציטוטים
475 מילים · 14 מקורות
13 במרץ 2014, פייסבוק, על קריאת השר נפתלי בנט לשלב ערבים בהייטק: "אני מעדיף להכניס אותם לעולם הבא". גופשטיין זומן לחקירה בחשד להסתה ושוחרר בערבות "כיכר השבת", 13 במרץ 2014. לא אותר פרסום על החלטה בעניין זה.
אוגוסט 2015, כנס לתלמידי ישיבות, על שריפת כנסיות: "בוודאי שכן"; וכשנשאל שוב: "מה השאלה? יש לך ספק שלא?" "כיכר השבת", 5 באוגוסט 2015. הוא נחקר במשטרה בחשד להסתה וטען כי מדובר בדיון הלכתי תיאורטי ynet, 11 באוגוסט 2015. לא אותר פרסום על תוצאות החקירה.
נובמבר 2015, על תביעת דיבה נגד ח"כ עיסאווי פריג': "אני לא סומך על בית המשפט, אין שם דין צדק" "אמס", 10 בנובמבר 2015.
דצמבר 2015, על רקע דיון בכנסת בפעילות להב"ה: "אין לי מחתרת, הכל גלוי והכל חוקי" ערוץ 7, 3 בדצמבר 2015.
25 באוגוסט 2019, אחרי פסילתו: "בג"ץ שוב מוכיח שהוא סניף של מרצ" ynet, 25 באוגוסט 2019.
התבטאויות שנכללו בכתב האישום (2012–2017): לפי הדיווח על כתב האישום, אמר ב־2012, אחרי תקיפת נערים ערבים בכיכר ציון: "כנראה שכאן הנערים הרימו את הכבוד היהודי מהרצפה"; בריאיון לאברי גלעד בערוץ 2: "מכות – לא חסר ערבים ללכת להרביץ מכות. אני לא פציפיסט. יש כאלה שמגיע להם להשתמש נגדם באלימות, כן", ו"בחור ערבי שרוצה למצוא בחורה – שיחפש בכפר שלו, שלא יבוא אלינו לירושלים"; וכשנשאל מה היה קורה למלצר ערבי בחתונה: "הוא היה מחפש את הבית חולים הקרוב, נראה לי" News1, 26 בנובמבר 2019. מן האישומים שנגעו לדברים אלה זוכה (ראו פרק 7).
27 בנובמבר 2019, יום אחרי הגשת כתב האישום: "על כל מילה הייתי חוזר"; "אני מבין שיש דברים שיכולים לעצבן אנשים – אבל מה לעשות שבחופש ביטוי ובדמוקרטיה צריך להכיל גם אנשים כמוני" N12, 27 בנובמבר 2019.
25 באפריל 2021, לעיתונאי בן כספית, שאמר ברדיו כי פעילי להב"ה זרקו בקבוקי תבערה על בתי ערבים: גופשטיין כתב כי מדובר בשקר ובהוצאת שם רע, ודרש שכספית יתנצל בשידור, אחרת יתבע אותו ערוץ 7, 25 באפריל 2021.
14 בינואר 2024, אחרי ההרשעה בשלום: "המלחמה בהתבוללות היא לא גזענות. היום אחרי שבעה באוקטובר הייתי בטוח שכבר כולם יודעים שאני צודק וצדקתי בכל שאמרתי והזהרתי. ברוך ה' שהשופטת ברוב האישומים זיכתה אותי. אני אמשיך להילחם בהתבוללות, אני אמשיך להציל את בנות ישראל ובוודאי שהדבר הזה לא יפריע לי" ynet, 14 בינואר 2024.
14 באפריל 2024, אחרי גזר הדין: "אני שמח שההר הגדול אפילו עכברון לא הוליד" כאן חדשות, 14 באפריל 2024.
19 באפריל 2024, על הסנקציות: "האנטישמים באיחוד האירופי לא הטילו סנקציות על אלפי עזתים שבשבעה באוקטובר אנסו, טבחו ובזזו בקיבוצי העוטף" "וואלה", 19 באפריל 2024.
3 במאי 2024, על הסנקציות הבריטיות על להב"ה: "הבריטים האנטישמים שניסו למנוע את הקמתה של המדינה היהודית מנסים כעת לפגוע במי שפועל לשמר ולחזק את זהותה היהודית של המדינה – זה לא יעזור להם, נמשיך לפעול על אפם וחמתם. בוז לספר הלבן, תחי המדינה היהודית העצמאית" "וואלה", 3 במאי 2024.
פברואר 2025, אחרי ההרשעה במחוזי: "אנחנו יודעים שבית המשפט העליון הוא פוליטי לחלוטין וכמובן מחזיק באג'נדה פוליטית של צד אחד בלבד, שהוא כמובן לא הצד שלי"; "הפסולים פוסלים את הכשרים" ערוץ 7, 6 בפברואר 2025.
5הליכים משפטיים ואזרחיים
304 מילים · 8 מקורות
עתירה לבג"ץ – 2017–2018: ביולי 2017 עתרו אזרח ערבי שהותקף וחמישה ארגונים – המרכז הרפורמי לדת ומדינה, התנועה ליהדות מתקדמת, הפורום למאבק בגזענות, פורום תג מאיר והאגודה לזכויות האזרח – בדרישה להעמיד לדין את גופשטיין ופעילי להב"ה ולנקוט צעדים נגד הארגון (בג"ץ 5430/17). לפי העותרים, מתוך 69 מקרים שהציגו הסכימה המדינה להעמידו לדין על שישה. בדיון ב־14 במרץ 2018 נמחקה העתירה, והמדינה חויבה בהוצאות העותרים האגודה לזכויות האזרח, 15 במרץ 2018. ב־14 בנובמבר 2017 הודיעה הפרקליטות על כוונתה להעמידו לדין, בכפוף לשימוע "דבר", 14 בנובמבר 2017.
תביעת רמי לוי – 2015: רמי לוי תבע את גופשטיין בבית המשפט המחוזי בירושלים בגין פרסומים שלפיהם הוא מעסיק "מחבלים ואויבים". גופשטיין אמר: "אני מתכוון במשפט הזה להוכיח שרמי לוי מפרנס אויבי ישראל ומעודד התבוללות" "וואלה", 3 במרץ 2015. לא אותר פרסום על הכרעה בתביעה.
תביעה נגד פייסבוק – 2018: גופשטיין תבע את פייסבוק בבית המשפט המחוזי בתל אביב ב־250 אלף שקל, אחרי שהחברה הסירה את עמודיו; פייסבוק השיבה כי אינה מתירה לארגוני שנאה להשתמש בפלטפורמה, וציינה "שנאה מאורגנת" "העין השביעית", 20 בנובמבר 2018. לא אותר פרסום על הכרעה בתביעה.
תביעת הדיבה של בן גביר נגד "הארץ" – 2023–2025: ב־15 ביוני 2023 תבעו בן גביר ועוצמה יהודית את ג'וש בריינר ואת "הארץ" ב־3 מיליון שקל בעקבות הדיווח על ייעוץ גופשטיין לבן גביר; בתביעה נטען כי גופשטיין לא ייעץ לבן גביר בענייני ביטחון הקשורים לתפקידו ערוץ 7, 15 ביוני 2023. בכתב ההגנה טען בריינר כי גופשטיין "הוא הדמות הדומיננטית במפלגה והוא עודנו מקורבו של התובע, ולוחש על אוזנו גם לאחר שהתובע נכנס לתפקידו כשר לביטחון לאומי" "העין השביעית", 16 בדצמבר 2023. במאי 2025, כמה ימים אחרי דיון שבו נדרש בן גביר להשיב בתצהיר על התייעצויותיו עם גופשטיין, ביקשו התובעים למחוק את התביעה; היא נמחקה, והם חויבו בהוצאות של 23,600 שקל. תביעה חדשה, אם תוגש, תצטרך לכלול תצהיר עם תשובות "ברורות ומלאות" בעניין זה "העין השביעית", 17 באוגוסט 2025, פסק הדין, ת"א 37969-06-23.
6סנקציות בינלאומיות
153 מילים · 10 מקורות
ארצות הברית – אפריל 2024 עד ינואר 2025: ב־19 באפריל 2024 הוטלו עליו סנקציות; מחלקת המדינה נימקה: "תחת הנהגתו, להב"ה וחבריה היו מעורבים במעשים או איומים באלימות נגד פלסטינים" OFAC, 19 באפריל 2024, ynet, 19 באפריל 2024. אחרי שהנשיא טראמפ ביטל את הצו, הסיר משרד האוצר האמריקאי את גופשטיין ואת להב"ה מהרשימה ynet, 24 בינואר 2025.
האיחוד האירופי: ב־19 באפריל 2024 הוטלו סנקציות על להב"ה כארגון מועצת האיחוד האירופי, 19 באפריל 2024, וב־15 ביולי 2024 על גופשטיין עצמו, כ"מייסד ומנהיג" להב"ה מועצת האיחוד האירופי, 15 ביולי 2024.
בריטניה: ב־3 במאי 2024 הטילה בריטניה סנקציות על להב"ה כארגון "וואלה", 3 במאי 2024, וב־8 בספטמבר 2026 על גופשטיין עצמו – הקפאת נכסים, איסור כניסה ופסילה מכהונה כדירקטור ממשלת בריטניה, 8 בספטמבר 2026, "ישראל היום", 8 בספטמבר 2026.
קנדה: ב־27 ביוני 2024 הוטלו סנקציות על גופשטיין ועל להב"ה ממשלת קנדה, 27 ביוני 2024.
סינגפור: ב־21 בנובמבר 2025 הוטלו עליו סנקציות פיננסיות ואיסור כניסה משרד החוץ של סינגפור, 21 בנובמבר 2025.
7נושאי מיקוד מיוחדים – ההליך הפלילי
268 מילים · 10 מקורות
כתב האישום: ב־26 בנובמבר 2019 הוגש נגדו כתב אישום בבית משפט השלום בירושלים בעבירות הסתה לאלימות, הסתה לגזענות והסתה לטרור, על התבטאויות מהשנים 2012–2017, ובהן, לפי כתב האישום, אמירות התומכות בטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה ומזדהות איתו ynet, 26 בנובמבר 2019, News1, 26 בנובמבר 2019.
הכרעת הדין בשלום – 14 בינואר 2024: השופטת סיגל אלבו הרשיעה אותו בהסתה לגזענות באישום הרביעי, בגין נאום באזכרה לכהנא ב־2014 שבו אמר: "האויבים שבתוכנו הם סרטן. ואם לא ניקח את הסרטן ונזרוק אותו אנחנו לא נמשיך להתקיים וימותו כאן יהודים כל יום", וזיכתה אותו מארבעת האישומים האחרים, בהסתה לאלימות ובהסתה לטרור ynet, 14 בינואר 2024.
גזר הדין – 14 באפריל 2024: "260 שעות לתועלת הציבור ומאסר על תנאי של ארבעה חודשים למשך שלוש שנים". כאן חדשות, 14 באפריל 2024, "מקור ראשון", 14 באפריל 2024, "וואלה", 14 באפריל 2024. המדינה וגופשטיין ערערו שניהם לבית המשפט המחוזי.
הערעור במחוזי – 4 בפברואר 2025: בית המשפט המחוזי בירושלים זיכה אותו מהסתה לגזענות והותיר על כנם את הזיכויים באישומים הראשון עד השלישי. הוא קיבל את ערעור המדינה באישום החמישי והרשיע אותו בהסתה לטרור, בגין שירת "ברוך הגבר, נכנס למערה, דרך הנשק וירה" בחתונה במודיעין עילית במרץ 2017, כשחלק מהמשתתפים הניפו סכינים. לפי פסק הדין, השילוב בין השיר להנפת הסכינים ולאווירה באירוע יצר אפשרות ממשית למעשה טרור. השופטים לא התערבו בעונש פסק הדין, ע"פ 43477-07-24 ו־18997-09-24, "העין השביעית", 7 בפברואר 2025, ערוץ 7, 6 בפברואר 2025.
תיעוד החתונה: ב־3 במרץ 2025 פרסמו חדשות 13 את תיעוד החתונה במודיעין עילית, שבו נראה גופשטיין שר בזמן שמשתתפים מניפים סכינים חדשות 13, 3 במרץ 2025.
מעמד התיק: עד סוף ספטמבר 2026 לא אותר דיווח על ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין של המחוזי.
המבצר הוא תיעוד שיטתי של המתקפה על הדמוקרטיה הליברלית בישראל ומוסדותיה, ושל האחריות לכך, בתקופת הממשלה השלושים ושבע – החקיקה, המינויים, ההחלטות וההתבטאויות, ומה היו התוצאות. כל תיק מקושר למקורותיו. קראו עוד על הפרויקט ←
פרויקט המבצר התאפשר בזכות תרומה חד-פעמית של הנדבנית שרה פריד, אזרחית ישראלית-אמריקאית. לגב' פריד לא הייתה כל מעורבות בתכני הפרויקט.
צוות המבצר: ענת סרגוסטי, מיקי רוזנטל, יואב אנדרמן, עופר גרייצר, אושרי יניב, אמיר שפרלינג ורונית אנטלר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו