מ-2 ביוני 2026 האלוף רומן גופמן הוא ראש המוסד. בנימין נתניהו בחר בו לתפקיד בדצמבר 2025, כשכיהן כמזכירו הצבאי, והמינוי אושר למרות התנגדות יו"ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים, אשר גרוניס, והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. שניהם התנגדו בשל חלקו בפרשת אורי אלמקייס, נער בן 17 שקצין מודיעין באוגדה שבפיקודו היה בקשר עימו סביב ערוץ טלגרם שניהל, ושנעצר ב-2022 בידי שב"כ. ב-1 ביוני 2026 דחה בג"ץ, ברוב של שניים מול אחת, את העתירות נגד המינוי, וקבע כי אף ש"נפלו כשלים" בהתנהלותו, הטענות שהפעיל במודע קטין או הטעה במכוון את גורמי צה"ל לא בוססו בראיות (פסק הדין). למחרת נכנס לתפקיד (ערוץ 7).
נולד בבלארוס; עלה לישראל ב-1990, בגיל 14, וגדל באשדודקצין שריון; 2015–2017 מפקד חטיבת עציון; מ-2017 מפקד חטיבה 7מפקד אוגדה 210 (הבשן) עד 2022; ב-2022 נוצר קשר בין קצין מודיעין באוגדה לבין אורי אלמקייס, אז קטין, שנעצר בידי שב"כמאוקטובר 2022 מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה (מל"י)ב-7 באוקטובר 2023 יצא מביתו באשדוד, נלחם במחבלים ונפצעמאי 2024 – יוני 2026 המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, בדרגת אלוףבדצמבר 2025 הודיע נתניהו כי ימנה אותו לראש המוסדבאפריל 2026 אישרה הוועדה המייעצת את המינוי ברוב של שלושה מול אחד; היו"ר אשר גרוניס התנגדב-1 ביוני 2026 דחה בג"ץ את העתירות נגד המינוי; למחרת נכנס לתפקיד ראש המוסדבאוגוסט 2026 סיים את תפקידם של שני ראשי אגפים במוסד
מן הארכיון
ראש המוסד
גופמן נכנס לתפקיד ראש המוסד ב-2 ביוני 2026, בטקס שבו השתתפו נתניהו וראש המוסד היוצא דדי ברנע, לכהונה של חמש שנים (ערוץ 7; ערוץ 14). בטקס אמר: "הציר השיעי הוכה קשות – אך המלאכה לא תמה" (ynet). ב-6 ביוני הודיעה לשכת ראש הממשלה כי סיים את כהונתו של סגנו, א', במטרה "לעצב את צוות המוביל הבכיר שילווה אותו במימוש היעדים והאתגרים העומדים בפני הארגון בשנים הקרובות" (N12).
באוגוסט 2026 סיים גופמן את תפקידם של ראש אגף המודיעין במוסד ושל ראש אגף איראן, שלפי N12 תכננו את התוכנית להפלת המשטר באיראן, שלא יצאה אל הפועל (N12). גורמים במוסד שלא נחשפו בשמם מתחו ביקורת על ההחלטה; מקורביו של גופמן דחו את הטענות ואמרו כי אחרי פגישות רבות עם שני ראשי האגפים הגיע למסקנה שדרכם אינה מתאימה לזו שהוא מבקש לנקוט באיראן (N12). ב-27 בספטמבר 2026 הצטרף לביקורו של נתניהו באיחוד האמירויות (חדשות 13).
מבלארוס לשריון
גופמן נולד בבלארוס. אביו, ולדיסלב, היה רופא מרדים ואמו מורה. בעבודה שכתב במכללה לביטחון לאומי תיאר את עלייתו: "ב-5 במאי 1990 נחת גופי בשדה התעופה הבין-לאומי של מדינת ישראל" ("עולם קטן"). המשפחה השתקעה באשדוד. הוא נשוי ואב לשלושה, בעל תואר ראשון במדעי המדינה מהמכללה האקדמית אשקלון ותואר שני במדעי המדינה וביטחון לאומי מאוניברסיטת חיפה (דובר צה"ל).
הוא שירת בשריון, ובאוגוסט 2015 קיבל את הפיקוד על חטיבת עציון (ערוץ 7). "ישראל היום" דיווח בדצמבר 2025 כי כמפקד החטיבה הפעיל מקורות פלסטיניים בלי האישורים הנדרשים, ומפקדיו עצרו את הפעילות; גופמן השיב: "כל פעילות שבוצעה נעשתה באישור מפקדים ובידוע מלא של שירות הביטחון הכללי" ("ישראל היום"). באוגוסט 2017 מונה למפקד חטיבה 7 (מבזק לייב), ואחר כך פיקד על אוגדה 210 ועל המרכז הלאומי לאימונים ביבשה ("וואלה").
ב-7 באוקטובר 2023 יצא מביתו באשדוד לכיוון שדרות, נלחם במחבלים ונפצע ברגלו ("ישראל היום").
המזכיר הצבאי
ב-8 באפריל 2024 בחר נתניהו בגופמן למזכירו הצבאי, אחרי התייעצות עם שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי, במקום אבי גיל (ynet). הוא נכנס לתפקיד במאי 2024 ("וואלה"). במאי 2025 דיווחו חדשות 13 כי "אשת ראש הממשלה קיימה שיחה ארוכה עם אלוף רומן גופמן בטרם מונה למזכיר הצבאי של רה"מ". לשכת ראש הממשלה מסרה: "מדובר בשקר נבזי שמנותק מהאמת. שרה נתניהו מעולם לא השתתפה בריאיון קבלה של האלוף גופמן, ומעולם לא נפגשה איתו לפני המינוי שלו לתפקידו" (חדשות 13).
ב-1 בספטמבר 2024 מסרה לשכת ראש הממשלה כי גופמן שב מביקור במוסקבה, שנועד לקדם את עסקת החטופים, ובו נדון גם עניינו של החטוף אלכסנדר לובנוב (TASS; "ג'רוזלם פוסט").
במאי 2025 דיווח ה"ניו יורק טיימס" כי תוכנית חלוקת הסיוע בעזה באמצעות הקרן ההומניטרית לעזה (GHF) נהגתה בפורום של ישראלים, ולפי כאן חדשות גופמן היה אחד משלושת מובילי הפורום (כאן חדשות). הקרן פעלה בעזה מ-27 במאי עד 24 בנובמבר 2025 (אל-ג'זירה). לפי משרד זכויות האדם של האו"ם, עד 7 ביולי 2025 נהרגו 615 פלסטינים בסמוך לאתרי הקרן. צה"ל מסר כי הנחה את הכוחות בעקבות הפקת לקחים והציב באזור גדרות ושילוט, והקרן דחתה את נתוני האו"ם כשקריים ומטעים (The Times of Israel). לא נמצאה תגובה של גופמן לדיווחים על חלקו בהקמת הקרן.
באוגוסט 2025 דווח כי אלי פלדשטיין, לשעבר דובר בלשכת ראש הממשלה, טען בחקירתו בפרשת הדלפת המסמך המסווג לעיתון הגרמני "בילד" כי עדכן את גופמן במידע מסווג. לפי "ישראל היום", "ראש הממשלה ומזכירו הצבאי, שלא מסרו עדות במסגרת חקירת הפרשה, מכחישים כי המידע נמסר להם" ("ישראל היום"). בפברואר 2026 מסר גופמן עדות בפרשת "הפגישה הלילית"; לפי ynet הייתה זו עדות פתוחה, והוא אינו חשוד בפרשה (ynet).
להרחבה: נתניהו
פרשת אלמקייס
לפי פסק הדין של בג"ץ, בראשית 2022, כשגופמן פיקד על אוגדה 210, נוצר קשר בין קצין מודיעין באוגדה, רס"ן צור, לבין אורי אלמקייס, קטין שניהל ערוץ טלגרם. ב-24 במאי 2022 נעצר אלמקייס בידי שב"כ, ב-13 ביוני 2022 הוגש נגדו כתב אישום, ובדצמבר 2023 חזרה בה המדינה מכתב האישום (פסק הדין). לפי "סרוגים", באי כוחו הראו כי המידע שפרסם התבסס על מידע גלוי מערוצי טלגרם סוריים ("סרוגים"). נגד גופמן ננקטו צעדים משמעתיים בצה"ל בשל "כשלים בהפעלה (אי קבלת האישורים הדרושים)", והם הסתיימו ב"הערה פיקודית שלא נרשמה בתיקו האישי" (פסק הדין).
במרץ 2025 דיווח "ישראל היום" כי הסנגוריה הצבאית ביקשה לפתוח בחקירה פלילית נגד גופמן, ואלמקייס אמר: "גופמן הוא אלוף מכהן שנטש אותי וגרם לי נזק בלתי הפיך לכל החיים" ("ישראל היום"). אחרי שהוועדה המייעצת אישרה את המינוי אמר: "מרתיע ומפחיד לחשוב שאדם שהשתמש בי והפקיר אותי יהיה אחראי על אמונם של סוכני המוסד, ויש סיכוי שיום אחד הוא יפקיר גם אותם" (N12). העיתונאי איתי אילנאי כתב ב"ישראל היום" כי אלמקייס "נעצר ונחקר בשב"כ בגין פרשה אחרת לחלוטין, במסגרתה הודלפו לו חומרים מסווגים בידי שני גורמים באמ"ן" ("ישראל היום").
בג"ץ קבע כי הטענה שגופמן "הפקיר" במסגרת הפרשה גורמים שפעלו בשליחותו "היא טענה שגויה", וכי "פרשת אלמקייס אינה מכתימה את הקריירה המרשימה של האלוף גופמן בכתם ערכי" (פסק הדין). במאי 2026 דווח כי המדינה מנהלת משא ומתן מתקדם על פיצוי של כ-3.8 מיליון שקל לאלמקייס ("סרוגים").
בתגובתו לעתירות בבג"ץ כתב גופמן: "לא הייתה הפעלה כזו", ו"פרסום ידיעה בערוץ תקשורת איננה ולא יכולה להיות 'הפעלה'" ("כל רגע"). בעדותו בפני הוועדה המייעצת אמר: "מה שמבחינתי מונח על הכף הוא טוהר המידות שלי, העומד בבסיס היכולת שלי" (חדשות 13).
המינוי לראשות המוסד
ב-4 בדצמבר 2025 הודיעה לשכת ראש הממשלה כי נתניהו החליט למנות את גופמן לראש המוסד, במקום דדי ברנע, שכהונתו מסתיימת ביוני 2026 ("וואלה"; ynet). הרמטכ"ל אייל זמיר תמך במינוי; ברנע התנגד ואמר: "כל הערה פיקודית פוסלת קידום – בוודאי מינוי לראשות המוסד" (ynet).
ב-12 באפריל 2026 אישרה הוועדה המייעצת למינויים בכירים את המינוי. פרופ' טליה איינהורן, פרופ' דניאל הרשקוביץ ומשה טרי תמכו; יו"ר הוועדה, נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, כתב כי "אין זה מן הראוי למנותו לתפקיד ראש המוסד" (ynet). אלמקייס והתנועה לטוהר המידות, ואחריהם התנועה לאיכות השלטון ופורום חומת מגן, עתרו לבג"ץ ("כל רגע"). גופמן כתב בתגובתו לעתירות כי קבלתן "תפגע בראש ובראשונה בביטחון המדינה" ("כל רגע"). ב-10 במאי ביקשה בהרב־מיארה מבג"ץ לקבל את העתירות, וכתבה כי הפרשה "מטילה צל כבד על טוהר המידות של גופמן" (ynet). למחרת אמר נתניהו: "מי שממנה את ראש המוסד זה רק ראש הממשלה. המוסד ושב"כ כפופים ישירות לראש הממשלה על פי חוק. ראש הממשלה הוא זה שממנה את העומדים בראשם. לא היועצת המשפטית, לא בג"ץ – ולא התקשורת" ("ישראל היום").
ב-19 במאי 2026 המליץ בג"ץ לוועדה להשלים את בדיקתה ולשמוע את אלמקייס ואת רח"ט ההפעלה לשעבר באמ"ן (N12). בחוות דעת משלימה מ-26 במאי כתבו שלושת חברי הרוב כי החומרים הנוספים "חיזקו באופן מהותי ומשמעותי" את קביעתם "שלא נפל דופי בטוהר מידותיו של האלוף רומן גופמן" (חוות הדעת המשלימה); גרוניס נותר בדעתו שמועמדותו "נגועה" מטעמי טוהר המידות (זמן ישראל). בתגובתה לבג"ץ כתבה היועצת המשפטית לממשלה כי גופמן "הכשיל את גורמי החקירה, פגע בחקר האמת ופגע באופן קשה בזכויותיו של אלמקייס כחשוד" (חדשות 13).
ב-1 ביוני 2026 דחה בג"ץ את העתירות. השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין היו ברוב; השופטת דפנה ברק־ארז סברה כי יש להמשיך בבירור לפני השלמת המינוי (ynet). גרוסקופף כתב: "אין חולק כי נפלו כשלים בהתנהלותו של האלוף גופמן בקשר לפרשת אלמקייס", אך קבע כי הטענות שגופמן "הפעיל במודע קטין או הטעה במכוון את גורמי צה"ל" לא בוססו בראיות (פסק הדין).
התיק המלא על רומן גופמן
1ביוגרפיה וקריירה צבאית
314 מילים · 11 מקורות
לידה, עלייה ומשפחה: רומן גופמן נולד בבלארוס. לפי "עולם קטן", אביו ולדיסלב "שימש רופא מרדים בבית החולים המקומי והתקדם עד לתפקיד סגן מנהל בית חולים ברוסיה" ואמו הייתה מורה. בעבודה שכתב במכללה לביטחון לאומי תיאר את עלייתו: "ב-5 במאי 1990 נחת גופי בשדה התעופה הבין-לאומי של מדינת ישראל". המשפחה השתקעה באשדוד כשהיה בן 14 "עולם קטן", 3 ביוני 2026. לפי דובר צה"ל, הוא נשוי ואב לשלושה, בעל תואר ראשון במדעי המדינה מהמכללה האקדמית אשקלון ותואר שני במדעי המדינה וביטחון לאומי מאוניברסיטת חיפה, ובוגר המכללה לביטחון לאומי דובר צה"ל, 10 ביוני 2026.
מסלול צבאי: לפי דובר צה"ל, ב־2010–2011 היה ראש ענף שריון במרכז לאימונים באש, ב־2011–2013 מפקד גדוד 75 וב־2015–2017 מפקד חטיבת עציון דובר צה"ל, 10 ביוני 2026. טקס כניסתו לפיקוד על חטיבת עציון נערך בגן הלאומי הרודיון, ובו אמר: "היום, בתחושת שליחות ואחריות עמוקה אני מקבל פיקוד על החטיבה המרחבית עציון" ערוץ 7, 30 באוגוסט 2015. בטקס סיום תפקידו אמר: "למדנו, השתנינו, טעינו וניצחנו יחד" ynet, 6 ביולי 2017. באוגוסט 2017 קיבל את הפיקוד על חטיבה 7 מדן נוימן מבזק לייב, 2 באוגוסט 2017. אחר כך פיקד על אוגדה 210 (הבשן) "וואלה", 4 בדצמבר 2025, ובאוקטובר 2022 החליף את דוד זיני כמפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה אתר צה"ל, 31 באוקטובר 2022.
הפעלת מקורות בחטיבת עציון: ב־31 בדצמבר 2025 דיווח "ישראל היום" תחת הכותרת "בתקופתו כמח"ט: רומן גופמן הפעיל מקורות פלשתיניים ללא אישור". גופמן השיב: "כל פעילות שבוצעה נעשתה באישור מפקדים ובידוע מלא של שירות הביטחון הכללי" "ישראל היום", 31 בדצמבר 2025.
הערכות על סגנון עבודתו: בפרופיל שפרסם איתי אילנאי ב"ישראל היום" בפברואר 2026 הובאו דבריו של מפקד לשעבר שלפיהם "כמו שקרה בפרשת הנער אלמקייס, ברגע שגופמן תפס עמדת כוח הוא עשה הרבה דברים ללא עבודת מטה"; לצד זאת הובאו בכתבה גם דברי שבח של מי שעבדו עימו "ישראל היום", 12 בפברואר 2026.
השבעה באוקטובר: לפי "ישראל היום", "לזירה הגיע גופמן מביתו באשדוד לאחר שהחליט לנסוע לשדרות"; בתיעוד הוא נראה נלחם במחבלים ונפצע ברגלו "ישראל היום", 7 בדצמבר 2025.
2נושאי מיקוד מיוחדים
1,567 מילים · 4 תת-פרקים · 58 מקורות
2.1 – פרשת אלמקייס
עובדות הפרשה לפי פסק הדין: בראשית 2022, כשגופמן היה מפקד אוגדה 210, נוצר קשר בין רס"ן צור, קצין מודיעין באוגדה, לבין אורי אלמקייס, קטין שניהל ערוץ טלגרם. ב־24 במאי 2022 נעצר אלמקייס, ב־13 ביוני 2022 הוגש נגדו כתב אישום, וב־14 בדצמבר 2023 חזרה בה המדינה מכתב האישום. נגד גופמן ננקטו צעדים משמעתיים בצה"ל, שהתייחסו ל"כשלים בהפעלה (אי קבלת האישורים הדרושים)", והם הסתיימו ב"סנקציה משמעתית ברמה נמוכה (הערה פיקודית שלא נרשמה בתיקו האישי)" פסק הדין, בג"ץ 23426-04-26 ו־39686-04-26, 1 ביוני 2026.
בקשה לחקירה פלילית: ב־17 במרץ 2025 דיווח "ישראל היום" כי הסנגוריה הצבאית ביקשה לפתוח בחקירה פלילית נגד גופמן, אז מזכירו הצבאי של ראש הממשלה. אלמקייס אמר: "גופמן הוא אלוף מכהן שנטש אותי וגרם לי נזק בלתי הפיך לכל החיים" "ישראל היום", 17 במרץ 2025.
הפרשה חוזרת עם הודעת המינוי: בכתבה מ־31 בדצמבר 2025 אמר אלמקייס: "מינויו של רומן גופמן לראשות המוסד מסוכן לביטחון ישראל. רומן גופמן הפקיר אותי אחרי שיזם מבצע"; תגובת גופמן הובאה באותה כתבה "ישראל היום", 31 בדצמבר 2025.
הוועדה המייעצת: ב־10 בדצמבר 2025 פרסמה הוועדה הודעה לציבור על בחינת מועמדותו. לפי פסק הדין, הוועדה לא ראתה ממש במרבית ההשגות שהוגשו לה, והחריג היה חלקו של גופמן בפרשת אלמקייס פסק הדין, 1 ביוני 2026.
אלמקייס נגד המינוי: ב־15 באפריל 2026 אמר: "מרתיע ומפחיד לחשוב שאדם שהשתמש בי והפקיר אותי יהיה אחראי על אמונם של סוכני המוסד, ויש סיכוי שיום אחד הוא יפקיר גם אותם" N12, 15 באפריל 2026. ב־17 באפריל דווח על קמפיין מימון המונים לעתירתו N12, 17 באפריל 2026. ב"ישראל היום" טען כי חברי הוועדה החליטו בלי לקרוא את המסמכים "ישראל היום", 16 באפריל 2026.
עדות אלמקייס בוועדה: ב־21 במאי 2026 העיד אלמקייס בפני הוועדה; עורכי דינו מסרו כי "אורי הציג מידע חדש ומשמעותי שהוועדה טרם נחשפה אליו, הסותר עדויות שנשמעו בוועדה" N12, 21 במאי 2026. לפי N12, אלמקייס מסר לוועדה כי רס"ן צור אמר לו שהציג לגופמן את ערוץ הטלגרם שלו לפני תחילת ההפעלה; גופמן עומד על גרסתו שלא ידע כי מדובר בקטין N12, 22 במאי 2026.
גרסת גופמן: בתגובתו לעתירות כתב: "לא הייתה הפעלה כזו", ו"פרסום ידיעה בערוץ תקשורת איננה ולא יכולה להיות 'הפעלה'" "כל רגע", 8 במאי 2026. בעדותו בוועדה אמר: "מה שמבחינתי מונח על הכף הוא טוהר המידות שלי, העומד בבסיס היכולת שלי" חדשות 13, 28 במאי 2026.
קביעות בג"ץ: השופט גרוסקופף קבע כי הטענות שגופמן "הפעיל במודע קטין או הטעה במכוון את גורמי צה"ל" לא בוססו בראיות, וכי הטענה שגופמן "הפקיר" במסגרת הפרשה גורמים שפעלו בשליחותו "היא טענה שגויה". עוד כתב: "קיצורו של דבר, הראיות הקיימות מלמדות כי פרשת אלמקייס אינה מכתימה את הקריירה המרשימה של האלוף גופמן בכתם ערכי" פסק הדין, 1 ביוני 2026. השופטת ברק־ארז, בדעת מיעוט, סברה כי יש להמשיך בבירור לפני השלמת המינוי ynet, 1 ביוני 2026.
קריאה אחרת של הפרשה: ב־2 ביוני 2026 כתב איתי אילנאי ב"ישראל היום" כי אלמקייס "נעצר ונחקר בשב"כ בגין פרשה אחרת לחלוטין, במסגרתה הודלפו לו חומרים מסווגים בידי שני גורמים באמ"ן" "ישראל היום", 2 ביוני 2026.
פיצוי: ב־28 במאי 2026 דווח, בעקבות "ישראל היום", כי המדינה מנהלת משא ומתן מתקדם על פיצוי של כ־3.8 מיליון שקל לאלמקייס. לפי הדיווח, המדינה חזרה בה מכתב האישום לאחר שבאי כוחו הראו כי המידע המסווג שפרסם התבסס על מידע גלוי מערוצי טלגרם סוריים "סרוגים", 28 במאי 2026.
2.2 – המזכיר הצבאי
הבחירה בו: ב־8 באפריל 2024 בחר נתניהו בתא"ל גופמן למזכירו הצבאי, לאחר התייעצות עם שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי; גופמן יועלה לדרגת אלוף ויחליף את אלוף אבי גיל ynet, 8 באפריל 2024. לפי ערוץ 14, קדמו לבחירה שתי פגישות אישיות עם נתניהו ערוץ 14, 8 באפריל 2024. הוא נכנס לתפקיד במאי 2024 "וואלה", 4 בדצמבר 2025.
שרה נתניהו והמינוי: ב־25 במאי 2025 דיווחו חדשות 13 כי "אשת ראש הממשלה קיימה שיחה ארוכה עם אלוף רומן גופמן בטרם מונה למזכיר הצבאי של רה"מ". לשכת ראש הממשלה מסרה: "מדובר בשקר נבזי שמנותק מהאמת. שרה נתניהו מעולם לא השתתפה בריאיון קבלה של האלוף גופמן, ומעולם לא נפגשה איתו לפני המינוי שלו לתפקידו" חדשות 13, 25 במאי 2025. בפברואר 2026 חזרה הלשכה על ההכחשה: "הטענה לגבי נוכחותה או מעורבותה של רעיית ראש הממשלה בהליך מינויו של האלוף גופמן היא שקר מוחלט" "ישראל היום", 12 בפברואר 2026.
ליווי ראש הממשלה: ב־20 ביוני 2024 התלווה לנתניהו בביקור ביחידת המבצעים של שב"כ, שבו הוצגו מבצעי חילוץ חטופים Israel National News, 20 ביוני 2024. ב־25 בדצמבר 2025 השתתף בפגישה של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן עם נתניהו על ביקורת כשלי השבעה באוקטובר מבקר המדינה, 25 בדצמבר 2025.
שליחות למוסקבה: ב־1 בספטמבר 2024 מסרה לשכת ראש הממשלה כי גופמן שב באותו בוקר ממוסקבה, מביקור שנועד לקדם את עסקת החטופים, ובו נדון עניינם של אלכסנדר לובנוב ושל חטופים נוספים TASS, 1 בספטמבר 2024. "ג'רוזלם פוסט" ציין כי רוסיה אינה חלק פעיל במשא ומתן, שבו מתווכות קטאר ומצרים "ג'רוזלם פוסט", 1 בספטמבר 2024.
הקרן ההומניטרית לעזה (GHF): לפי תחקיר ה"ניו יורק טיימס", שהובא בכאן חדשות, "תא"ל רומן גופמן (מזכירו הצבאי בהווה של נתניהו), איש ההון סיכון האמריקאי-ישראלי מייקל אייזנברג והיזם לירן טנצמן – שלושתם היו שותפים להובלת הפורום" שהגה את התוכנית כאן חדשות, 25 במאי 2025. לפי וואלה, זכה להערכה בלשכת ראש הממשלה בין השאר בזכות "מעורבותו בהרכבת המנגנון ההומניטרי לחלוקת מזון ברצועת עזה" "וואלה", 4 בדצמבר 2025. לפי משרד זכויות האדם של האו"ם, עד 7 ביולי 2025 נהרגו 615 פלסטינים בסמוך לאתרי הקרן; הקרן דחתה את הנתונים, וצה"ל מסר כי הנחה את הכוחות בעקבות הפקת לקחים The Times of Israel, 11 ביולי 2025. לא נמצאה תגובה של גופמן.
פרשת המסמכים ו"בילד": לפי "ישראל היום", אלי פלדשטיין טען בחקירתו כי עדכן את גופמן במידע מסווג; "ראש הממשלה ומזכירו הצבאי, שלא מסרו עדות במסגרת חקירת הפרשה, מכחישים כי המידע נמסר להם" "ישראל היום", 7 באוגוסט 2025.
פרשת "הפגישה הלילית": ב־13 בפברואר 2026 דיווח N12 כי המשטרה מתכוונת לזמן את גופמן לעדות, כדי שיתאר את מסלול העברת החומר המסווג משירותי הביטחון לראש הממשלה N12, 13 בפברואר 2026. לפי ynet, הוא מסר עדות פתוחה ואינו חשוד בפרשה ynet, 26 בפברואר 2026.
כנס וינגייט: ב־26 בפברואר 2026 אמר: "הכישלון הוא חברו של המפקד – אין למידה בלי שינוי" "וואלה", 26 בפברואר 2026, וכן: "מפעם לפעם הצבאות הטובים ביותר מופתעים" ו"אחת הדרכים למנוע זאת היא יוזמה" ynet, 26 בפברואר 2026.
2.3 – המינוי לראשות המוסד ובג"ץ
ההודעה: ב־4 בדצמבר 2025 הודיעה לשכת ראש הממשלה כי נתניהו החליט למנות את מזכירו הצבאי לראש המוסד, במקום דדי ברנע "וואלה", 4 בדצמבר 2025, ynet, 4 בדצמבר 2025.
אישור הוועדה: ב־12 באפריל 2026 אישרה הוועדה המייעצת את המינוי. פרופ' טליה איינהורן, פרופ' דניאל הרשקוביץ ומשה טרי תמכו; היו"ר אשר גרוניס כתב כי "אין זה מן הראוי למנותו לתפקיד ראש המוסד" ynet, 12 באפריל 2026, "כלכליסט", 12 באפריל 2026. נתניהו חתם על כתב המינוי, לכהונה של חמש שנים מ־2 ביוני 2026 ערוץ 14, 12 באפריל 2026.
עמדות הרמטכ"ל וראש המוסד: הרמטכ"ל אייל זמיר תמך במינוי; דדי ברנע התנגד: "כל הערה פיקודית פוסלת קידום – בוודאי מינוי לראשות המוסד" ynet, 12 באפריל 2026. במאי 2026 שלח ברנע לבג"ץ מכתב נגד המינוי "כיכר השבת", 11 במאי 2026.
העתירות: ב־14 באפריל 2026 עתרו אלמקייס והתנועה לטוהר המידות לבג"ץ נגד המינוי "כל רגע", 14 באפריל 2026; עתירה שנייה הגישו התנועה לאיכות השלטון ופורום חומת מגן (בג"ץ 39686-04-26) פסק הדין, 1 ביוני 2026.
תגובות נתניהו וגופמן: ב־8 במאי 2026 טען גופמן בתגובתו כי קבלת העתירות "תפגע בראש ובראשונה בביטחון המדינה" "כל רגע", 8 במאי 2026. ב־11 במאי אמר נתניהו: "האלוף רומן גופמן הוא לוחם גיבור. הוא עז נפש, הוא מהמפקדים המבצעיים המוערכים ביותר בצה"ל" "ישראל היום", 11 במאי 2026.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה: ב־10 במאי 2026 ביקשה בהרב־מיארה מבג"ץ לקבל את העתירות, וכתבה כי הפרשה "מטילה צל כבד על טוהר המידות של גופמן" ynet, 10 במאי 2026. ב־14 במאי דווח כי עדכנה את בג"ץ שגופמן דן בהמשך העסקתו במוסד של קצין שהעיד בעניינו; השופטים קבעו כי החומר אינו מצדיק שינוי בהחלטותיהם "וואלה", 14 במאי 2026.
הדיון והחזרה לוועדה: הדיון בעתירות נערך ב־12 במאי 2026 בפני השופטים דפנה ברק־ארז, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין פסק הדין, 1 ביוני 2026. ב־19 במאי המליץ בג"ץ לוועדה להשלים את הבדיקה, לשמוע את אלמקייס ואת רח"ט ההפעלה לשעבר באמ"ן ולהגיש חוות דעת עדכנית N12, 19 במאי 2026.
חוות הדעת המשלימה: בדיון ב־24 במאי 2026 כתבו שלושת חברי הרוב בוועדה כי החומרים שנמסרו להם "חיזקו באופן מהותי ומשמעותי את קביעתם הקודמת שלא נפל דופי בטוהר מידותיו של האלוף רומן גופמן" חוות הדעת המשלימה, 26 במאי 2026. גרוניס נותר בדעתו שמועמדותו "נגועה" מטעמי טוהר המידות, ונתניהו טען כי לגופמן נעשה "עינוי דין מיותר" זמן ישראל, 26 במאי 2026.
היועצת המשפטית אחרי ההשלמה: בהרב־מיארה כתבה לבג"ץ כי גופמן "הכשיל את גורמי החקירה, פגע בחקר האמת ופגע באופן קשה בזכויותיו של אלמקייס כחשוד" חדשות 13, 28 במאי 2026.
פסק הדין: ב־1 ביוני 2026 דחה בג"ץ, ברוב דעות השופטים גרוסקופף ושטיין ונגד דעתה של השופטת ברק־ארז, את העתירות. גרוסקופף כתב: "אין חולק כי נפלו כשלים בהתנהלותו של האלוף גופמן בקשר לפרשת אלמקייס" פסק הדין, 1 ביוני 2026, "גלובס", 1 ביוני 2026.
2.4 – ראש המוסד
הכניסה לתפקיד: ב־2 ביוני 2026 נכנס לתפקיד ואמר: "אתם הקול השקט והעוצמתי של מדינת ישראל ושל העם היהודי. אני נכנס בענווה אל המקום הקדוש הזה" ערוץ 7, 2 ביוני 2026, וכן: "הציר השיעי הוכה קשות – אך המלאכה לא תמה" ynet, 2 ביוני 2026.
סיום כהונת הסגן: ב־6 ביוני 2026 הודיעה לשכת ראש הממשלה כי גופמן סיים את כהונת סגנו, א', כדי "לעצב את צוות המוביל הבכיר שילווה אותו במימוש היעדים והאתגרים העומדים בפני הארגון בשנים הקרובות" N12, 6 ביוני 2026.
הדחת ראשי אגפים: ב־6 באוגוסט 2026 דיווח N12 כי גופמן סיים את תפקידם של ראש אגף המודיעין ושל ראש אגף איראן, שתכננו את התוכנית להפלת המשטר באיראן N12, 6 באוגוסט 2026. גורמים במוסד שלא נחשפו בשמם תקפו את ההחלטה; מקורביו דחו את הטענות ואמרו כי גישתם של ראשי האגפים לא התאימה לזו שהוא מבקש לנקוט באיראן N12, 7 באוגוסט 2026.
איחוד האמירויות: לפי לשכת ראש הממשלה, גופמן הצטרף לביקור נתניהו באיחוד האמירויות ב־27 בספטמבר 2026 חדשות 13, 28 בספטמבר 2026.
המבצר הוא תיעוד שיטתי של המתקפה על הדמוקרטיה הליברלית בישראל ומוסדותיה, ושל האחריות לכך, בתקופת הממשלה השלושים ושבע – החקיקה, המינויים, ההחלטות וההתבטאויות, ומה היו התוצאות. כל תיק מקושר למקורותיו. קראו עוד על הפרויקט ←
פרויקט המבצר התאפשר בזכות תרומה חד-פעמית של הנדבנית שרה פריד, אזרחית ישראלית-אמריקאית. לגב' פריד לא הייתה כל מעורבות בתכני הפרויקט.
צוות המבצר: ענת סרגוסטי, מיקי רוזנטל, יואב אנדרמן, עופר גרייצר, אושרי יניב, אמיר שפרלינג ורונית אנטלר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו