בנימין נתניהו

הפקרות ביטחונית

1. ההכלה: במשך יותר מעשור ניהל נתניהו מול חמאס מדיניות של "שקט תמורת שקט". בכיר המוסד לשעבר אודי לוי העיד בפני הוועדה האזרחית לחקר 7 באוקטובר כי כבר ב־2012 החליט נתניהו לאפשר את שיקום עזה, וכי ב־2018 עבר לאשר העברת מזומנים לרצועה (ynet). במרץ 2019 דווח כי אמר שהעברת הכספים לחמאס היא חלק מאסטרטגיה לשמור על הפיצול בין עזה לגדה המערבית ולמנוע הקמת מדינה פלסטינית (Jerusalem Post).
2. המימון: מנובמבר 2018 אישרה ממשלת נתניהו להכניס לרצועה מזוודות מזומנים מקטאר (ynet). לפי N12, מערכת הביטחון הזהירה אותו לפחות פעמיים כי חמאס משתלט על חלק מהכסף. לשכתו השיבה כי "מעולם לא הונח כל מסמך על שולחנו של ראש הממשלה הקובע כי הכספים הועברו לטרור" (N12).
3. הזילזול: באפריל 2017, בעדותו בפני מבקר המדינה על מבצע "צוק איתן", תיאר נתניהו את התרחיש במו פיו: "חמאס הכין תוכנית אופרטיבית של התקפה משולבת רבת זרועות, הכוללת אלפי טילים על ערי ישראל, פשיטות של קומנדו ימי, מצנחי רחיפה וחדירה מעשרות מנהרות". באותה עדות סיפר כי חמאס אימן כוחות מיוחדים לחטיפה ולהרג ביישובים ובמוצבים (N12). ב־19 במרץ 2023 שלח ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל עמית סער, מכתב התרעה לנתניהו: "הסבירות למלחמה בשנה הקרובה גדולה". ביולי 2023 כתב לו שוב כי "בחדרים סגורים ובדיונים מקצועיים של אויבינו באיראן, בלבנון וברצועת עזה מעריכים שמדובר במשבר עמוק ששם את ישראל באחת מנקודות החולשה מאז הקמתה" (N12). למרות כל אלה המשיך נתניהו במדיניות שאפשרה לחמאס להתעצם. שלושה חודשים אחרי המכתב השני תקף חמאס.
4. 7 באוקטובר: לפי N12, זמן קצר אחרי המכתב הראשון ביקשו הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש שב"כ רונן בר פגישה דחופה עם נתניהו, והוא סירב; הם נפגשו עם שר הביטחון יואב גלנט (N12). ב־24 ביולי 2023, ביום ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, ביקש הלוי לתת לנתניהו סקירה ביטחונית לפני ההצבעה; נתניהו סירב, והפגישה נדחתה לאחריה (N12). באפריל 2025 הצהיר בר בבג"ץ כי התריע לאורך 2023 מפני הסלמה; נתניהו השיב בתצהיר נגדי כי בר "שיקר" ולא התריע ("כלכליסט").
5. בריחה מאחריות: ב־25 באוקטובר 2023 אמר נתניהו: "כולם יצטרכו לתת תשובות. גם אני. אבל כל זה יקרה רק אחרי המלחמה" ("ערוץ 14"). ארבעה ימים לאחר מכן פרסם כי ראשי שב"כ ואמ"ן לא הזהירו אותו מכוונות המלחמה של חמאס; אחרי הסערה מחק את הפוסט וכתב "טעיתי" (ynet). הרמטכ"ל הרצי הלוי הודיע על התפטרותו בינואר 2025 ונטל אחריות על המחדל (N12). נתניהו לא התפטר.
6. הפקרת חטופים: חטופים שמתו בשבי יכלו לשוב בחיים. לפי גורמי ביטחון, בעסקה שגובשה בקיץ 2024 ולא יצאה לפועל ניתן היה לכלול בין 18 ל־35 חטופים, ובהם שלושה מששת החטופים שגופותיהם חולצו ב־1 בספטמבר 2024 ("מעריב"). ביולי 2024, כשעל השולחן עמד מתווה לעסקה, הציב נתניהו לראשונה את השליטה בציר פילדלפי כתנאי. מתאם השבויים והנעדרים לשעבר ירון בלום אמר: "עד לפני מספר שבועות בכלל לא ידעתי שציר פילדלפי זה דבר כל כך חשוב" (N12). ב־2 בספטמבר 2024, יום אחרי שחולצו גופותיהם של ששת החטופים, כינס נתניהו מסיבת עיתונאים והציג מפה כדי לנמק מדוע ישראל חייבת להישאר בציר ("גלובס"). מטה משפחות החטופים האשים אותו שוב ושוב בטרפוד עסקאות ("וואלה").
7. ה"ניצחון המוחלט": נתניהו הציב "ניצחון מוחלט" כמטרת המלחמה, אך סירב להכריע מה יקום ברצועה במקום חמאס. ב־15 במאי 2024 אמר שר הביטחון יואב גלנט כי "היום שאחרי חמאס יושג רק על ידי שליטה של גורמים פלסטינים", וקרא לו להכריע. נתניהו השיב: "התנאי הראשון ליום שאחרי הוא לחסל את החמאס ולעשות את זה בלי תירוצים" ("מעריב").
8. בריחה מחקירה: כמעט שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית. באוקטובר 2025 מנע הרוב הקואליציוני בוועדה לביקורת המדינה קבלת הצעה להקמתה (אתר הכנסת). במקומה קידמה הקואליציה ועדה "ממלכתית-לאומית" שאת חבריה ממנה הכנסת, ושיכולה לפעול גם בהרכב של שלושת נציגי הקואליציה בלבד. ההצעה אושרה בקריאה ראשונה ב־6 ביולי 2026 ולא הושלמה עד פיזור הכנסת. התיעוד המלא: האסון שלא נחקר.
9. מלחמת שלוש השנים: המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר 2023 התפשטה ללבנון, לתימן ולאיראן ונמשכה כמעט שלוש שנים בלי יעד מדיני מוגדר. נתניהו ניהל אותה ממניעים פוליטיים הישרדותיים לכאורה – לשם שמירת הקואליציה שלו. שותפיו לקואליציה איימו לפרק את הממשלה אם תיחתם עסקה שתכלול הפסקת לחימה (N12). את הפסקות האש כפה עליו הנשיא דונלד טראמפ. אחרי התקיפה הישראלית בדוחא בספטמבר 2025, אמר חתנו ושליחו של טראמפ ג'ארד קושנר בראיון ל"60 דקות", הנשיא "חש שהישראלים מתחילים לאבד שליטה, והגיע הזמן לעצור אותם" ("וואלה"). באוקטובר 2025, כשהורה נתניהו לעצור את הסיוע לרצועה, חזר בו תוך שעה בלחץ אמריקאי (ynet). טראמפ הכריז גם על הפסקות האש מול איראן, ביוני 2025 ושוב באפריל 2026 (ynet), ובלבנון ביוני 2026 (ynet).
10. הגרעין האיראני: נתניהו פעל במשך שנים נגד הסכם הגרעין עם איראן, ובמאי 2018 פרשה ממנו ארה"ב. לפני הפרישה העשירה איראן אורניום לרמה של 3.67% והחזיקה כ־124 ק"ג ממנו; ביוני 2025 החזיקה כ־441 ק"ג אורניום מועשר ל־60%. לפי בדיקת העובדות של זמן ישראל, גם אחרי התקיפות ב־2025 וב־2026 שמרה איראן על מלאי אורניום ברמת העשרה גבוהה ועל הידע הדרוש לנשק.
11. מחדל המיגון: לפי דוח מבקר המדינה מינואר 2026, כ־3.2 מיליון תושבים – כשליש מאזרחי ישראל – חסרים מיגון תקני. המבקר קרא לראש הממשלה להורות על מיפוי מעודכן של הפערים ועל תוכנית מיגון רב-שנתית ("כלכליסט"). כחודשיים לאחר מכן יצאה ישראל למלחמה בת 40 יום מול איראן.
12. פרשת הצוללות: ביוני 2024 שלחה ועדת החקירה הממלכתית לפרשת כלי השיט מכתב אזהרה לנתניהו. לפי הוועדה, "התנהלותו של בנימין נתניהו בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי עבודה", והוא "סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל". עוד נקבע כי "הגיע לסיכומים עם גרמניה בשורה של סוגיות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ללא תיעוד ותוך עקיפת הממשלה", וכי "הפך את המל"ל לגוף ביצוע של ראש הממשלה, שפעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון" (ynet). בספטמבר 2025 פירטה הוועדה את האזהרות: "נתניהו וכהן הסתירו ממערכת הביטחון כי אישרו לגרמניה למכור צוללות למצרים"; לקבינט הוצג רכש בעלות של 1.8 מיליארד אירו, כשהעלות בפועל הגיעה לכ־3 מיליארד (ynet). באפריל 2025, בעקבות עתירות שהגישו המוזהרים ובהם נתניהו, הורה בג"ץ לעצור את עבודת הוועדה (ynet); בינואר 2026 פרסמה דוח חלקי, והמסקנות האישיות טרם פורסמו (ynet).
13. קטארגייט: בפברואר 2025 נפתחה חקירה פלילית בחשד לקשרים בין אנשי לשכת ראש הממשלה לגורמים הקשורים לקטאר – המתווכת בעסקאות החטופים ובמקביל מארחת את הלשכה המדינית של חמאס ("ישראל היום"). במרץ 2025 נעצרו יועציו יונתן אוריך ואלי פלדשטיין; לפי N12, החשדות כוללים מגע עם סוכן חוץ, הלבנת הון, שוחד, מרמה והפרת אמונים (N12). נתניהו מסר עדות ואמר: "לא ידעתי על הקשר עם הקטארים" (ynet). הפרשה טרם הוכרעה. התיעוד המלא: קטארגייט.

נתניהו דוחה את הטענות. הוא דחה את הטענה כי חיזק את חמאס (ynet), ולשכתו מסרה כי אף מסמך שהגיע אליו לא קבע שהכסף הקטארי הגיע לטרור. בתצהיר לבג"ץ טען כי ראש שב"כ לא התריע בפניו מפני מלחמה. לשכתו טוענת כי נענה לכל ההצעות האמריקאיות לעסקת חטופים וכי חמאס דחה אותן, ושהשליטה בציר פילדלפי נועדה למנוע הברחות נשק ממצרים. על קטארגייט אמר כי לא ידע על קשרי יועציו עם קטאר, והליכוד מציג את החקירה כמהלך פוליטי. שליח הנשיא טראמפ סטיב וויטקוף, שנשאל אם נתניהו עיכב את שחרור החטופים למען עתידו הפוליטי, השיב: "אני לא מאמין שזה נכון" ("וואלה").

להרחבה: נתניהו ומדיניות הביטחון.

בידוד מדיני

14. התעלמות מהצונאמי: ממשלת נתניהו קבעה בקווי היסוד שלה כי "לעם היהודי זכות בלעדית ובלתי ניתנת לערעור על כל מרחבי ארץ ישראל" (המכון הישראלי לדמוקרטיה), וביולי 2024 העבירה הקואליציה בכנסת החלטה נגד הקמת מדינה פלסטינית (ynet). בינואר 2024 הוציא בית הדין הבינלאומי לצדק צווים זמניים נגד ישראל (המכון הישראלי לדמוקרטיה), ובנובמבר 2024 הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צו מעצר נגד נתניהו (ICC). בספטמבר 2025 הכירו בריטניה, קנדה, אוסטרליה, פורטוגל וצרפת במדינה פלסטינית ("כאן"). לפי סקר Pew מיוני 2026, בחציון של 36 מדינות 67% מחזיקים בעמדה שלילית כלפי ישראל, ובארה"ב 60% (Pew). ב־15 בספטמבר 2025 הודה בכך נתניהו עצמו: "העולם נתחלק לבלוקים עכשיו, ואנחנו לא שייכים לאף בלוק. הדבר הזה מכניס אותנו לסוג של בידוד" ("חדשות 13").
15. פגיעה בכיס: ב־2023 נכנסו לישראל 3.2 מיליון תיירים; ב־2024 – 974 אלף, ירידה של כ־70% ("ישראל היום"). גם ב־2025 היה מספרם נמוך ב־58.5% מ־2023 ("ישראל היום"). ההשקעות הזרות הישירות ירדו ב־2023 ב־29% ל־16.4 מיליארד דולר, והירידה החלה עוד לפני 7 באוקטובר, בשנת ההפיכה המשטרית ("כלכליסט"). באוגוסט 2025 הייתה סלובניה למדינה הראשונה באיחוד האירופי שאסרה על יבוא מההתנחלויות ("מקור ראשון"), ובספטמבר 2026 נכנס לתוקף איסור דומה בהולנד (N12).
16. עליה באנטישמיות: במקביל לשחיקת מעמדה של ישראל זינקה האנטישמיות. בארה"ב נרשמו ב־2022 3,697 תקריות אנטישמיות, ב־2023 – 8,873 וב־2024 – 9,362. ב־2025 ירד מספרן, אך מספר התקיפות בנשק קטלני עלה ב־39% (ADL). לפי אוניברסיטת תל אביב, ב־2025 נרצחו בעולם 20 יהודים על רקע אנטישמי – המספר הגבוה ביותר זה יותר משלושה עשורים (אוניברסיטת תל אביב).
17. הפסקת שת"פים: לפי צוות המשימה של ראשי האוניברסיטאות, מאז פרוץ המלחמה נרשמו כאלף מקרי חרם על האקדמיה הישראלית, רובם במערב אירופה ("כלכליסט"). חלקה של ישראל בפרויקטים של תוכנית המחקר האירופית "הורייזן" ירד מ־5.4% ב־2022 ל־2.5% ב־2025, המימון צנח מ־303 ל־119 מיליון אירו, ומספר מענקי ERC ירד מ־116 ב־2023 ל־59 ב־2025 (Science Business).
18. היום שאחרי: כמעט שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, לפי הערכת N12 מיולי 2026, חמאס לא פורק מנשקו ומשתקם בכ־40% מהרצועה שאינם בשליטת צה"ל; חיזבאללה נחלש אך לא פורק; והמשטר באיראן שרד, ותוכנית הגרעין נדחתה ב"שנה לפחות" (N12). נתניהו הכריז ביוני 2025 כי "הסרנו שני איומים קיומיים מיידיים", ובאפריל 2026 כי "את האיום הקיומי הכפול הרחקנו" (ynet).
19. המשבר עם ממשל ביידן: ב־18 ביוני 2024 פרסם נתניהו סרטון באנגלית שבו טען: "לא יעלה על הדעת שבחודשים האחרונים הממשל מונע מישראל נשק ותחמושת". הבית הלבן השיב כי "יש רק משלוח אחד שעוכב" (ynet) – משלוח של כ־3,500 פצצות כבדות שהוקפא במאי 2024 לנוכח המבצע ברפיח (ynet). עד אוגוסט 2024 נחתו בישראל 500 מטוסים ו־107 ספינות עם יותר מ־50 אלף טונות של ציוד צבאי ("ישראל היום"). בנובמבר 2024 הקפיא ממשל ביידן גם משלוח של 134 דחפורי D9 (ynet).
20. ההחמצה האזורית: בספטמבר 2025 חתמו סעודיה ופקיסטן על ברית הגנה הדדית, ובאוגוסט 2026 הצטרפה אליה טורקיה ב"הסכם ההגנה המשותף של מכה", הקובע כי תקיפה של אחת מהן היא תקיפה של כולן (Atlantic Council). ישראל, שנתניהו הבטיח להרחיב את הסכמי השלום שלה לסעודיה, אינה צד לאף אחד מההסדרים האזוריים החדשים.
21. כישלון בהסברה: ב־2 במרץ 2025 הודיעה לשכת ראש הממשלה כי "ראש הממשלה נתניהו החליט כי החל מהבוקר תיפסק כל הכנסת הסחורות והאספקה לרצועת עזה" ("וואלה"). באפריל אמר סמוטריץ' כי "לא ייכנס אפילו גרגר חיטה לרצועה" (ynet), ושר הביטחון כ"ץ אמר כי "לא עומד להיכנס שום סיוע הומניטרי לעזה" ("מקור ראשון"). באוגוסט 2025 הכריז ארגון ה־IPC על רעב במחוז עזה; לשכת ראש הממשלה כינתה את הקביעה שקר (The Times of Israel). ההצהרות של השרים עצמם שימשו בכל שלב את הטענה נגד ישראל.

נתניהו טוען כי הכרה במדינה פלסטינית היא "פרס לטרור", ומייחס את גל האנטישמיות להחלטות ממשלות המערב; במכתב לנשיא צרפת כתב כי "הקריאה שלכם למדינה פלסטינית מלבה את האש האנטישמית הזו" (ynet). אחרי נאום "ספרטה" אמר כי נפלה אי-הבנה וכי כלכלת ישראל חזקה מאוד. ישראל דחתה את קביעת הרעב ופרסמה דוח נגדי, וטוענת כי אין לה מדיניות של הרעבה. נשיא האקדמיה הלאומית למדעים מייחס את הירידה בהשתתפות ב"הורייזן" גם לגיוס החוקרים למילואים ולתחרות גוברת.

מדיניות החיסולים

22. חיסול יריבים: לאורך שלושה עשורים עזבו את הליכוד, נדחקו ממנו או פוטרו רבים שהתעמתו עם נתניהו: אביגדור ליברמן התפטר מתפקיד מנכ"ל משרדו ב־1997 והקים מפלגה ("ישראל היום"); דן מרידור, בני בגין ומיכאל איתן נדחקו ב־2012 מהמקומות הריאליים ברשימה ("כלכליסט"); משה כחלון פרש ב־2012 והקים את "כולנו" (המכון הישראלי לדמוקרטיה); גדעון סער עזב ב־2020 והקים את "תקווה חדשה" ("כלכליסט"), ושב לליכוד ב־2025 (N12). בנובמבר 2024 פיטר נתניהו את שר הביטחון יואב גלנט באמצע המלחמה ("כלכליסט"), ובאוגוסט 2025 הודח יולי אדלשטיין מראשות ועדת החוץ והביטחון בגלל עמדתו בחוק הגיוס ("כאן").
23. הקבינט: את המלחמה הקשה בתולדות המדינה ניהל הקבינט שהרכיב נתניהו בינואר 2023 ("מעריב"). ישבו בו, בין היתר, איתמר בן גביר, שהורשע ב־2007 בהסתה לגזענות ובתמיכה בארגון טרור (ynet), ובצלאל סמוטריץ', שאיים לפרק את הממשלה אם תיחתם עסקת חטופים. שר הביטחון שהזהיר מפני המחיר הביטחוני של ההפיכה המשטרית פוטר פעמיים.
24. המינויים: את משרד החינוך הפקיד נתניהו בידי יואב קיש (התיק המלא); את המשטרה בידי איתמר בן גביר, שבתקופתו זינק מספר הנרצחים בחברה הערבית מ־116 ב־2022 ל־252 ב־2025 (N12, התיק המלא); את משרד הביטחון, אחרי פיטורי גלנט, בידי ישראל כ"ץ (התיק המלא); את מעמד האישה ואת השוויון החברתי בידי מאי גולן, שמשרדה פועל מאז ינואר 2024 בלי מנכ"ל קבוע ("שומרים"); ואת משרד המודיעין בידי גילה גמליאל – משרד שתקציבו לשנתיים היה 52 מיליון שקל, שפעל בלי מנכ"ל קבוע (N12) ונסגר במרץ 2024 ("כלכליסט").
25. רצח אופי: ב־1997 לחש נתניהו לרב כדורי: "אנשי השמאל שכחו מה זה להיות יהודים" (ערוץ 7). ב־2019 הציג קמפיין הליכוד את בני גנץ כ"לא יציב" וכ"פרנואיד" (ynet). ב־2022 אמר לנפתלי בנט: "אתה נלחם על הכיסא שלך" (ynet).
26. חיסול מוסדות: ב־2022, לפני כניסת הממשלה, רשם מדד הדמוקרטיה את האמון הנמוך ביותר זה עשרים שנה בבית המשפט העליון (42%), בכנסת (18%) ובמפלגות (9%) (ynet); ב־2025 היה האמון ברוב המוסדות נמוך מהממוצע הרב-שנתי (המכון הישראלי לדמוקרטיה). בתקופת הממשלה ה־37 פעל נתניהו נגד ראש שב"כ, היועצת המשפטית לממשלה, בית המשפט העליון, המשטרה, התקשורת והשירות הציבורי – כמפורט בסעיפים הבאים. במאי 2025 קבע בג"ץ כי פיטורי ראש שב"כ נעשו שלא כדין ומתוך ניגוד עניינים (ynet).

הליכוד טוען כי סער עזב משום שהפסיד בפריימריז וירד בסקרים, ונתניהו הסביר את פיטורי גלנט בכך שהאמון ביניהם "נסדק". משרד השוויון החברתי כינה את הביקורת עליו "אוסף שקרים של עובדים לשעבר ממורמרים". את דבריו לרב כדורי הסביר נתניהו בכך שהשמאל שכח שהיהודים נרדפים וחייבים להגן על עצמם. האמון בצה"ל ובשב"כ בקרב יהודים עומד, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, על 63%.

המתקפה על הדמוקרטיה

27. ההפיכה המשטרית: בינואר 2023 הציג שר המשפטים יריב לוין תוכנית לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, פסקת התגברות, צמצום הביקורת השיפוטית והפיכת היועצים המשפטיים למשרות אמון (אתר הכנסת, התיק המלא). חלקים מהתוכנית עברו: חוק הנבצרות במרץ 2023, ביטול עילת הסבירות ביולי 2023, שינוי הוועדה לבחירת שופטים במרץ 2025 ("ישראל היום") והחלשת היועץ המשפטי לממשלה ביולי 2026. מול המחאה אמר נתניהו בפברואר 2023: "מנהיגי המחאה רומסים את הדמוקרטיה. הם לא מגנים קריאות לרצח רה"מ ומשפחתו, חוסמים צירים וקוראים למרי אזרחי. הם קוראים למלחמת אחים ודם ברחובות" (N12).
28. נאום בית המשפט: ב־24 במאי 2020, ביום פתיחת משפטו, נאם נתניהו במסדרון בית המשפט המחוזי בירושלים כשמאחוריו שבעה שרים ("כלכליסט"): "המשפט הזה הוא ניסיון לסכל את רצון העם, ניסיון להפיל אותי ואת מחנה הימין כולו", ו"גורמים במשטרה והפרקליטות חברו יחד לעיתוני השמאל כדי לתפור לי תיקים הזויים" (N12). עדותו, שהחלה בדצמבר 2024, הסתיימה ביוני 2026 אחרי 98 דיונים, שרובם קוצרו או בוטלו (ynet); חלק מהביטולים אושרו בנימוקים ביטחוניים ומדיניים שהוגשו במעטפות סגורות (ynet). הכרעת הדין צפויה לא לפני 2028.
29. פיטורי גלנט הראשונים: ב־25 במרץ 2023 קרא שר הביטחון יואב גלנט לעצור את החקיקה והזהיר כי "זו סכנה ברורה, מיידית ומוחשית לביטחון המדינה". למחרת פיטר אותו נתניהו (ynet). הפיטורים הוציאו לרחובות את "ליל גלנט", וההסתדרות הכריזה על שביתה כללית ("כלכליסט"). ב־27 במרץ הודיע נתניהו: "החלטתי להשהות את הקריאה השנייה והשלישית של החוק" ("כלכליסט"), וב־10 באפריל ביטל את הפיטורים ("וואלה").
30. חקיקה בלתי סבירה: ב־24 ביולי 2023 אישרה הכנסת, ברוב של 64 מול 0 אחרי שהאופוזיציה החרימה את ההצבעה, את ביטול עילת הסבירות ביחס להחלטות הממשלה, ראש הממשלה והשרים (ynet). ב־1 בינואר 2024 ביטל בג"ץ את התיקון ברוב של 8 מול 7 – הפעם הראשונה שבה בוטל תיקון לחוק יסוד ("כלכליסט").
31. הסתה נגד העיתונות: במסיבת עיתונאים בדצמבר 2024 אמר נתניהו לכתב "כאן" מיכאל שמש: "עוד פייק ניוז, כמה פייק ניוז אתה יכול להמציא" (העין השביעית). במאי 2025 הודיעה לשכתו כי "'ערוץ 12' כבר מזמן ידוע כערוץ תעמולת שמאל שמכוון כל כולו נגד ראש הממשלה נתניהו ומחנה הימין כולו" (ערוץ 7). ביוני 2026 לא אפשרה הלשכה לכתבי "כאן", 12 ו־13 לשאול שאלות במסיבת עיתונאים (העין השביעית).
32. השתלטות על התקשורת: בדצמבר 2025 החליטה הממשלה, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית, לסגור את גלי צה"ל; נתניהו אמר: "תחנה צבאית שמשדרת ברשות של צבא, נדמה לי שזה קיים בצפון קוריאה ואולי בעוד כמה מדינות" ("כלכליסט"). באוגוסט 2026 ביטל בג"ץ את ההחלטה (ynet). בנובמבר 2024 אישרה הממשלה לנתק כל קשר עם "הארץ" (N12) ועברה בקריאה טרומית הצעה להפרטת "כאן" וסגירתו ("כלכליסט"). ביולי 2026 הודיעה הממשלה כי צו של בג"ץ בעניין מועצת הרשות השנייה "אין לו תוקף מחייב" (המכון הישראלי לדמוקרטיה), ובאותו חודש עבר חוק התקשורת של שלמה קרעי, המעניק הטבות רגולטוריות לערוץ 14. קרעי אמר לנתניהו: "המשימה שהטלת עליי להעביר רפורמת ימין בתקשורת מושלמת בהצלחה" (ynet). חלק מסעיפי החוק הוקפאו בבג"ץ ("דבר"). התיעוד המלא: נתניהו והתקשורת.
33. פוליטיזציה של המשטרה: את משטרת ישראל הפקיד נתניהו בידי איתמר בן גביר, שהורשע ב־2007 בהסתה לגזענות ובתמיכה בארגון טרור (ynet). בינואר 2024 הורה בג"ץ לשר להימנע מלתת למשטרה הוראות אופרטיביות בעניין הפגנות (ynet); בינואר 2025 ביטל את הסעיף שהתיר לשר להתוות מדיניות בחקירות (המכון הישראלי לדמוקרטיה); בפברואר 2026 הוציא צו על תנאי המחייב את נתניהו לנמק מדוע לא יפטר אותו (N12). ביולי 2026 ביקשה היועצת המשפטית לממשלה מבג"ץ להעביר את בן גביר מכהונתו (ynet). התיעוד המלא: התיק המלא על איתמר בן גביר.
34. בג"ץ תחת מתקפה: בינואר 2025 הודיע שר המשפטים לוין: "גם אם בג"ץ יכפה את ההצבעה על בחירתו לא אשתתף בה ולא אכיר בתוצאותיה" (N12). יצחק עמית נבחר לנשיא בית המשפט העליון, ונתניהו עצמו החרים את טקס השבעתו (ynet). ביוני 2026, אחרי שבג"ץ הורה לפרסם את המינוי ברשומות, אמר לוין: "אני לא מכיר במינוי בלתי חוקי ולא אכיר בו" ("כיכר השבת"). נתניהו לא התנער מדבריו.
35. החלשת הייעוץ המשפטי: ב־4 באוגוסט 2025 החליטה הממשלה פה אחד לפטר את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה (ynet). בג"ץ הקפיא את ההחלטה באותו יום, ובדצמבר 2025 ביטל אותה פה אחד: "בהרב-מיארה מוסיפה לכהן בתפקידה כדין, על כל המשתמע מכך" (ynet). ב־15 ביולי 2026 עבר חוק שלפיו "הממשלה תהיה רשאית לקבוע כי חוות דעת כתובה של היועצת המשפטית לא תיחשב כמשקפת את הדין הקיים"; החוק ייכנס לתוקף בינואר 2027 ("כלכליסט").

נתניהו ולוין מציגים את השינויים כ"רפורמה" לאיזון בין הרשויות, ונתניהו אמר כי ביטול עילת הסבירות "יחזק את הדמוקרטיה". הליכוד טען כי פסילת החוק בזמן מלחמה "מנוגדת לרצון העם באחדות". לשכת ראש הממשלה מגדירה את ערוצים 12 ו־13 כערוצי תעמולה. קרעי מציג את חוק התקשורת כ"פלורליזם של דעות", וכ"ץ הגדיר את גלי צה"ל כ"אנומליה". בכתבי בית הדין טען נתניהו כי "אין ליועמ"שית ולו דוגמה אחת ויחידה להתערבות ממשית של השר בחקירות". את חרם טקס ההשבעה נימק בניגוד עניינים בשל משפטו. לוין טוען כי מינוי עמית נעשה בהליך פסול.

הסתה, שקרים ושיסוי

36. הנזק הנורא מכולם: הנזק העמוק מכולם אינו ניתן למדידה: הפיכת כל שאלה ציבורית – ביטחון, משפט, תקשורת – להכרעה בעד נתניהו או נגדו. נתניהו עצמו מסמן כך את מבקריו מאז 2020: "גורמים במשטרה ובפרקליטות חברו לחבורת רק לא ביבי" ("מעריב").
37. מכונת הרעל: לפי תחקיר N12 מנובמבר 2024, סביב לשכת ראש הממשלה פעל מנגנון מסרים בהובלת יועציו יונתן אוריך, טופז לוק וישראל איינהורן (N12). "עובדה" חשפה בדצמבר 2024 את מעורבותה של שרה נתניהו בקמפיינים (ynet); "שומרים" תיעדו כיצד תיאוריות קונספירציה עוברות מטלגרם לחברי כנסת ("שומרים"); ו־FakeReporter תיעד באפריל 2026 סימון שיטתי של מבקרים (העין השביעית). ערוצים ביקורתיים זוכים לכינוי "ערוצי התבהלה".
38. ליבוי השסע: ביום הבחירות ב־2015 הזהיר נתניהו בסרטון: "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי, עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים". כעבור שבוע התנצל (העין השביעית). ב־2019 תקף הליכוד את בני גנץ על שיתוף פעולה עם חברי כנסת ערבים (העין השביעית).

לשכת ראש הממשלה מסרה בנובמבר 2024 כי "איש מלשכת ראש הממשלה לא נחקר ולא נעצר", והליכוד תיאר את "עובדה" ככלי לחיסול שלטון הימין. על הסרטון מ־2015 אמר נתניהו: "אני יודע שהדברים שאמרתי לפני ימים אחדים פגעו בחלק מאזרחי ישראל, פגעו בערביי ישראל, לא היתה לי שום כוונה שכך יהיה. אני מצטער על כך" (העין השביעית).

פוליטיזציה של השירות הציבורי

השירות הציבורי נתון בתקופת הממשלה ה־37 לשילוב של שיתוק ופוליטיזציה: משרות מפתח נותרות בלי איוש קבוע, ממלאי מקום תלויים בדרג הפוליטי, ומהלכי חקיקה מחלישים את מנגנוני המינוי המקצועיים. בנובמבר 2025, לפי מרכז המחקר של הכנסת, אף משרד ממשלתי לא נוהל בידי מנכ"לית במינוי קבע.

39. פיטורי ראש שב"כ: ב־20 במרץ 2025 החליטה הממשלה לסיים את כהונת ראש שב"כ רונן בר, אף שהיועצת המשפטית קבעה כי "לא ניתן לפתוח בהליך סיום כהונה … עד להשלמת בירור התשתית העובדתית" (המכון הישראלי לדמוקרטיה). בר הודיע על התפטרותו באפריל. ב־21 במאי 2025 קבע בג"ץ ברוב של שניים מול אחד כי הפיטורים נעשו שלא כדין – בלי שימוע, בלי תשתית עובדתית, בלי פנייה לוועדה המייעצת למינויים בכירים – ומתוך ניגוד עניינים של נתניהו בשל חקירות קטארגייט (המכון הישראלי לדמוקרטיה). "ראש השב"כ הוא שומר סף המבטיח שהשב"כ עומד במשימתו לשמור על סדרי המשטר הדמוקרטי", כתב הנשיא עמית ("ישראל היום"). את מחליפו, דוד זיני, מינה נתניהו בספטמבר 2025. ביולי 2026 אמר זיני: "הסיבה שהסכמתי להצעת ראש הממשלה לקחת את התפקיד היא שהרגשתי שאני כשיר יותר מרבים אחרים ביכולת להיות נאמן לדרג הנבחר, לא משנה איזו דעה" ("כאן", התיק המלא).
40. מח"ש בידינו: ב־10 ביוני 2026 אישרה הכנסת, ברוב של 43 מול 39, חוק שמוציא את המחלקה לחקירות שוטרים מפרקליטות המדינה והופך אותה ליחידה נפרדת במשרד המשפטים ("ישראל היום"). ראש המחלקה ייבחר בוועדה שלפי היועצת המשפטית לממשלה "רוב חברי הוועדה הם נציגי השר או שיש לו מעורבות משמעותית במינויים" (ynet).
41. חוסר אחריות: אחרי פרישת ש"ס מהממשלה ביולי 2025 מונה שר המשפטים לוין לממלא מקום בארבעה משרדים נוספים, ושר התיירות חיים כץ בשלושה ("דבר"). כשפג תוקף המינויים הזמניים באוקטובר 2025, נותרו משרדי הבריאות, הרווחה, הפנים, העבודה, שירותי הדת וירושלים בלי שר במשך כחודש (המכון הישראלי לדמוקרטיה). היועצת המשפטית הזהירה: "משמעות הדברים היא פגיעה חמורה בתפקוד משרדי הממשלה ובציבור" ("וואלה").
42. ממלא מקום זמני: משרת נציב שירות המדינה נותרה ריקה מדצמבר 2024 ועד אפריל 2026 ("כלכליסט", "ישראל היום"). רכבת ישראל פועלת מאז אמצע 2025 בלי מנכ"ל קבוע, עם שלושה ממלאי מקום עד כה; ביולי 2026 מונה ליו"ר אבנר פלור, מקורבה של השרה מירי רגב ("גלובס"). המוסד לביטוח לאומי פועל בלי מנכ"ל קבוע מאז נובמבר 2022 ("כלכליסט").
43. מינוי מקורבים: בדצמבר 2025 עברה בקריאה טרומית הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון, שמבטלת את "נבחרת הדירקטורים" בחברות הממשלתיות, מאפשרת לשרים למנות דירקטורים ישירות ומרככת את מגבלת הזיקה הפוליטית (N12). ברשות שדות התעופה מונו מקורביה של רגב: אבנר פלור ליו"ר ("כלכליסט") ומנכ"ל משרדה לשעבר עופר מלכה למנכ"ל ("כלכליסט").
44. מאגר ג'ובים: ביולי 2023 הודיע השר דוד אמסלם למנהלת רשות החברות הממשלתיות, מיכל רוזנבאום, על "ניתוק היחסים" ביניהם, ובאוגוסט דרש להדיח אותה (המכון הישראלי לדמוקרטיה). ב־30 בדצמבר 2023 התפטרה וכתבה: "על פי תפיסת עולמו של השר אמסלם, החברות הממשלתיות אינן משאב ציבורי אלא 'מאגר ג'ובים' שאמור לשמש אותו לצבירת כוח ומעמד פוליטי" (ynet). על נתניהו כתבה: "כשכך פועל ראש הממשלה, אין להתפלא שלא קם אף גורם שירסן את השר ויגן על השירות הציבורי" (ynet).
45. קריסת מערכות: לפי מבקר המדינה, מערכת בריאות הנפש קרסה אחרי 7 באוקטובר (מבקר המדינה), ו"הממשלה וצה"ל כשלו בפינוי התושבים ובקליטתם" (מבקר המדינה). משרת מתאם השבויים והנעדרים עמדה ריקה כשנה לפני המתקפה; ב־8 באוקטובר 2023 מונה לה גל הירש, שהתמודד בעבר ברשימת הליכוד (ynet).
46. פיטורי מורים – בקלות: בנובמבר 2024 אישרה הכנסת את "חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור", המאפשר למנכ"ל משרד החינוך לפטר מורים ולשר לשלול תקציבים ממוסד "אם הוכח להנחת דעתו" כי מתקיימים בו גילויי הזדהות ("דבר", עדאלה). בדצמבר 2025 הוציא בג"ץ צו על תנאי נגד החוק.
47. צמצום החופש האקדמי: ביולי 2024 עברה בקריאה טרומית הצעת החוק של יו"ר הקואליציה אופיר כץ (התיק המלא), המחייבת מוסדות להשכלה גבוהה לפטר אנשי סגל בשל "הסתה לטרור" או "תמיכה בארגון טרור" – בלי פיצויים ובלי הודעה מוקדמת – ומסמיכה את המל"ג לקצץ בתקציב מוסד שלא יעשה זאת ("כלכליסט"). היועצת המשפטית התנגדה להצעה ("כלכליסט").
48. המל"ג: מאז מאי 2023, אז נכשל מועמדו של שר החינוך קיש בשתי הצבעות, נותרה המועצה להשכלה גבוהה בלי סגן יו"ר – עד שמועמדו נבחר בספטמבר 2025. נשיא האקדמיה הלאומית למדעים אמר: "זהו מינוי שאינו ראוי, והוא חלק מתהליך רחב יותר שמוביל שר החינוך יואב קיש להשתלטות על המועצה" (האקדמיה הלאומית). קיש ויתר על הצעת חוק לספרייה הלאומית בתמורה למינוי חבר מטעמו (ynet), ופעל להחלפת יו"ר יד ושם דני דיין ("כלכליסט").

הממשלה ביטלה את החלטת הפיטורים אחרי התפטרות בר, וטענה כי העניין התייתר; השר לוין הגיב לפסיקה: "יש רק תשובה אחת להשתוללות משולחת הרסן של בג"ץ – מינוי ראש שב"כ ונציב שירות מדינה ללא דיחוי". יוזם חוק מח"ש, ח"כ משה סעדה, מציג אותו כסיום היחס המועדף לאנשי אכיפה. ח"כ בוארון טוען כי נבחרת הדירקטורים מדירה אנשים ראויים. אמסלם נימק את דרישתו להדיח את רוזנבאום ב"משבר אמון חמור ומתמשך". יוזמי חוק המורים טוענים כי הוא מונע גיוס לטרור בכיתות, וכץ אמר: "לא יעלה על הדעת שמי שמסיתים לטרור צריכים להישאר באקדמיה". קיש טוען כי הנהלת יד ושם פעלה שלא כחוק.

פגיעה בזכויות יסוד

49. בתי דין דתיים: ב־24 במרץ 2026, בעיצומה של המלחמה, אישרה הכנסת ברוב של 65 מול 41 את חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), המאפשר לבתי הדין הרבניים והשרעיים לדון בסכסוכים אזרחיים לפי הדין הדתי בהסכמת הצדדים ("חדשות 13"). עד אז, לפי פסק דין של בית המשפט העליון מ־2006, לא הייתה להם סמכות כזו. החשש הוא שבקהילות סגורות ובין צדדים לא שווים לא תתקיים הסכמה חופשית ("כאן").
50. עונש מוות למחבלים: ב־30 במרץ 2026 אישרה הכנסת, ברוב של 62 מול 48 ובתמיכת נתניהו, את חוק עונש המוות למחבלים ("ישראל היום"). בבתי הדין הצבאיים ביהודה ושומרון עונש המוות הוא עונש חובה, למעט בנסיבות מיוחדות; בבתי המשפט בישראל הוא עונש מרבי. לפי האגודה לזכויות האזרח, בשל דרישת הכוונה "לשלול את קיומה של מדינת ישראל" יחול החוק הלכה למעשה על פלסטינים בלבד (האגודה לזכויות האזרח). שב"כ תמך באפשרות אך התנגד לעונש חובה.
51. הפרדה מגדרית: ב־16 ביולי 2026, בימיה האחרונים של הכנסת, אושר חוק המרחיב את ההפרדה בין נשים לגברים באקדמיה לתארים שני ושלישי (ynet). עד אז הותרה ההפרדה רק "במסלולי תואר ראשון המיועדים לציבור החרדי ובכיתות הלימוד בלבד". לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, "הפרדה מגדרית אינה הסדר ניטרלי ומשמעותה הישירה היא פגיעה בזכותן של נשים לשוויון" (המכון הישראלי לדמוקרטיה).
52. חוק ההשתמטות: במשך שלוש שנים קידמה הממשלה חוק שנועד להסדיר את הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות, במקום לקבוע חובת גיוס שוויונית (חוק ההשתמטות מגיוס). במרץ 2026 הודיעו נתניהו וסמוטריץ' על גניזת החוק (המכון הישראלי לדמוקרטיה). במקומו אושר ב־14 ביולי 2026 חוק שהקפיא עד סוף נובמבר את המעצרים, החקירות וההליכים הפליליים נגד משתמטים, וביטל הליכים שכבר החלו (ynet). הרמטכ"ל זמיר כתב לנתניהו: "צה"ל לא יהיה חתום על פטורים המוניים מהעמדה לדין" (ynet). למחרת הוציא בג"ץ צו ביניים ("וואלה"), וב־3 בספטמבר 2026 ביטל את החוק ("מקור ראשון").

יו"ר ועדת החוקה רוטמן אמר על חוק הבוררות: "אין דבר שהוא יותר ליברלי מלתת לשני מבוגרים להגיד שהם רוצים לדון בהסכמה בסוגיה בסכסוך ביניהם לפי דין תורה" ("חדשות 13"). השר בן גביר אמר על חוק עונש המוות: "מי שרוצח יהודים – לא ימשיך לנשום וליהנות מתנאים בכלא". יוזמת חוק ההפרדה, ח"כ לימור סון הר-מלך, טוענת כי הוא מחזיר את חופש הבחירה ומסייע לנשים חרדיות. תומכי חוק הקפאת המעצרים טענו כי המעצרים פוגעים במאמצי הגיוס.

שחיתות שלטונית

נתניהו מנהל את המדינה בעודו נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים בתיק 4000, ובמרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 ו־2000 (ynet). בנובמבר 2025 ביקש מהנשיא הרצוג חנינה (ynet). בפרשות קודמות לא הוגש נגדו כתב אישום: בפרשת בר-און–חברון (1997) קבעו רשויות התביעה כי "קיים חשד ממשי למניע פסול מצד נתניהו" ("גלובס"); פרשת עמדי נסגרה ב־2000 בשל חוסר ראיות, עם "תמונה עגומה של ההתנהלות" (ynet); ובפרשת ביביטורס הודיעה המדינה לבג"ץ כי "הוחלט לנקוט בזהירות יתרה בעניין נתניהו" (ynet).

53. ניגוד עניינים: ב־2020 קבע היועץ המשפטי לממשלה הסדר ניגוד עניינים שאוסר על נתניהו לעסוק בבחירת שופטים, במערכת המשפט ובחקיקה שנוגעת למשפטו. במרץ 2023 הודיע נתניהו שהוא "נכנס לאירוע" של ההפיכה המשטרית, והיועצת המשפטית קבעה בבג"ץ כי הפר את ההסדר: "הצהרתך בלתי-חוקית ונגועה בניגוד עניינים" (ynet). במאי 2025 קבע בג"ץ כי פיטורי ראש שב"כ נעשו מתוך ניגוד עניינים (ynet).
54. הוצאות פרטיות מהקופה הציבורית: לפי סקר התנועה לחופש המידע, "ישראל היא המדינה היחידה לעומת ארבע מדינות מערביות שבה המדינה מממנת שני בתים פרטיים של ראש הממשלה"; ועדת הכספים אישרה מימון לשני הבתים בלי תקרה, ועוד 80 אלף שקל בשנה לביגוד ולקוסמטיקה ("כלכליסט"). במחצית הראשונה של 2024 לבדה עלו המעונות כ־1.46 מיליון שקל (התנועה לחופש המידע). לפי מבקר המדינה, בשנים שנבדקו הוציאה המדינה על מעונותיו הפרטיים של נתניהו כ־27.8 מיליון שקל (מבקר המדינה).
55. מועדון ההון-שלטון: לפי כתב האישום בתיק 1000 קיבלו נתניהו ורעייתו מארנון מילצ'ן ומג'יימס פאקר מתנות בשווי של כ־690 אלף שקל – סיגרים, שמפניה ותכשיטים (ynet). נתניהו התגורר בביתו של המיליארדר שמעון פליק (התנועה לחופש המידע). התיעוד המלא: נתניהו והמיליארדרים.
56. פרשות המעון: ב־2019 הורשעה שרה נתניהו, במסגרת הסדר טיעון בפרשת הארוחות, ב"ניצול מכוון של טעות הזולת", ושילמה 55 אלף שקל; בכתב האישום המקורי יוחסו לה קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והפרת אמונים ("וואלה"). ב־2016 קבע בית הדין לעבודה בתביעה של מני נפתלי נגד המדינה כי במעון נחשף ל"דרישות מוגזמות, העלבות, השפלות והתפרצויות זעם" ("כלכליסט"). ב־2015 מצא מבקר המדינה "חשש לפלילים" בפרשות החשמלאי, הבקבוקים ורהיטי הגן (ynet); הן נסגרו מחוסר ראיות.

נתניהו כופר בכל האישומים ומציג את התיקים כ"תפירת תיקים". בתגובה לקביעת היועצת המשפטית אמר: "עם כל הכבוד לכל הסדר ניגוד עניינים, כאשר יש נושא שנשיא המדינה מודיע שלדעתו הוא עלול להוביל חלילה למלחמת אחים, ראש הממשלה חייב מתוקף תפקידו לנהל את הנושא" (ynet). לשכת ראש הממשלה מסרה כי המעון הרשמי "היה הרוס לחלוטין" וכי העבודות היו "רק סידורי מיגון הכרחיים" ("כאן"), וכי לא נשאה בעלויות הבית ברחוב כספי. דוח המבקר מתח ביקורת גם על הוצאות ראשי ממשלה אחרים. בא כוחה של שרה נתניהו טען כי היא נרדפה "על לא עוול בכפה", והליכוד הגדיר את דוח 2015 "ניסיון ברור להפיל את ראש הממשלה".

נזק כלכלי

57. יוקר המחיה: ישראל היא המדינה השלישית היקרה ב־OECD, והמחירים בה גבוהים ב־38% מהממוצע בארגון (ynet). לפי הבנק העולמי, "סל הצריכה הישראלי יקר ב־35% עד 40% מסל הצריכה במדינות מערב אירופה מובילות" (ynet). 28% מהילדים בישראל – כ־880 אלף – חיים בעוני, השיעור השני בגובהו ב־OECD (הביטוח הלאומי). התיעוד המלא: יוקר המחיה.
58. מלחמה יקרה: לפי נגיד בנק ישראל, "עלויות המלחמה הגיעו ל־405 מיליארד שקל – זה מספר עצום, זה יותר מ־17% תוצר" ("כלכליסט"). בינואר 2025 הועלה המע"מ מ־17% ל־18% (רשות המסים) – מס שפוגע בעיקר בעניים, שעיקר הוצאתם על מזון ודיור. תקציב הביטחון ל־2026 עומד על 158 מיליארד שקל, וצפוי לחצות את 200 מיליארד ("וואלה"). ב־2022 הבטיח נתניהו: "ולכן זה יהיה בחינם מגיל אפס עד שלוש" (ice); בספטמבר 2023 עלה מחיר המעונות המפוקחים ב־410 עד 529 שקל בחודש (ice).
59. ירידה מישראל: ב־2024 עזבו את ישראל כ־82 אלף בני אדם, וב־2025 – 69,300, מול 19 אלף שחזרו (ynet). בין העוזבים מ־2023 ועד ספטמבר 2024 היו 875 רופאים, יותר מ־3,000 מהנדסים ו־633 בעלי תואר שלישי; שיעור בעלי ההכנסות הגבוהות בקרבם עלה מרבע ליותר משליש ("כלכליסט"). בשנים 2023–2025 עזבו 1,369 רופאים, פי שניים מאשר בשנים 2013–2015 (ביזפורטל).
60. דירוג אשראי: לראשונה בתולדות המדינה הורידו שלוש חברות הדירוג הגדולות את דירוג האשראי של ישראל: מודי'ס בפברואר 2024 (ynet), S&P באפריל ("כאן"), פיץ' באוגוסט ("כלכליסט"), מודי'ס שוב בספטמבר – בשתי דרגות, לחריגה נדירה ("כלכליסט") – ו־S&P שוב באוקטובר 2024 ("כלכליסט"). מאז שיפרו S&P ומודי'ס את התחזית ליציבה ("ישראל היום"), אך הדירוג לא הועלה.

נתניהו אמר בפברואר 2024: "כלכלת ישראל איתנה. הורדת הדירוג אינה קשורה לכלכלה, היא נובעת כולה מכך שאנחנו במלחמה. הדירוג יעלה חזרה ברגע שננצח במלחמה – ואנחנו ננצח" (ynet). החשב הכללי כינה את החלטת מודי'ס "מוגזמת ובלתי מוצדקת". שר האוצר העריך את עלות המלחמה בכ־250 מיליארד שקל. יש המבקרים את השיטה החדשה של הלמ"ס לספירת העוזבים.

התיעוד המלא: בנימין נתניהו

7,171 מילים · 179 מקורות · 25 פרקים

תיק המחקר שעליו מבוססת הכתבה, מובא כאן במלואו. בהכנת מחקר זה, צוות המבצר נעזר בכלי בינה מלאכותית לאיסוף נתונים והצלבתם.

1. פתח דבר

ממשלת ישראל ה־37 בראשות בנימין נתניהו הושבעה ב־29 בדצמבר 2022, ונשענה על קואליציה של הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם. בתוך שבועות החלה הממשלה לקדם שינוי רחב במערכת המשפט, בהובלת שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן: שינוי מנגנוני בחירת שופטים, צמצום ביקורת שיפוטית, פסקת התגברות ושינוי מעמד היועצים המשפטיים. הממשלה הציגה את המהלך כרפורמה לאיזון בין הרשויות; היועצת המשפטית לממשלה, גורמים מקצועיים וארגוני מחאה ראו בו פגיעה באיזונים, בשומרי הסף ובהגנה על זכויות יסוד.

במקביל נפתחו מוקדי שינוי נוספים: הרחבת סמכויות השר לביטחון לאומי ביחס למשטרה, ניסיונות לשנות את מבנה השידור והרגולציה בתקשורת, שינוי הליך מינוי נציב שירות המדינה, קידום סמכויות בוררות לבתי דין דתיים בעניינים אזרחיים, והקצאות תקציביות שנקשרו להסכמים קואליציוניים. חלק מהצעדים הושלמו, חלקם נבלמו או צומצמו בבג"ץ, וחלקם נותרו במחלוקת. ברקע עמד גם משפטו הפלילי של נתניהו, שנפתח ב־2020 ונמשך בתקופת הממשלה, ללא הרשעה בשלב המתואר בתיק.

ב־7 באוקטובר 2023 השתנתה נקודת הכובד. מתקפת חמאס, שבה נרצחו יותר מ־1,200 בני אדם ונחטפו 251, העבירה את שאלת האחריות הממשלתית גם לתחומי ביטחון, ניהול מלחמה, חטופים, מפונים, תקציב וחוסן אזרחי. התיק בוחן כיצד הצטברו בתקופה זו החלטות, מחדלים, חקיקה וחקירות – מן המדיניות מול עזה וקטאר ועד הורדות דירוג האשראי, ההליכים הבין־לאומיים ופרשת קטארגייט – ומה ניתן לייחס לממשלת נתניהו האחרונה לעומת מלחמה, מגמות קודמות ונסיבות שטרם הוכרעו.

2. מיפוי שחקנים ומוסדות

שחקן	תפקיד/גוף	עמדה או אינטרס	פעולה מרכזית	מקור
בנימין נתניהו	ראש הממשלה; ראש הממשלה ה-37 מ-29 בדצמבר 2022	מאומת מקבל ההחלטות המרכזי; תלוי בקואליציית ליכוד–ימין–חרדים בת 64 ח"כים	הוביל את הממשלה ה-37, שבה שותפות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם	אתר הכנסת, "הממשלה ה-37", 29 בדצמבר 2022
יריב לוין	שר המשפטים	מאומת מקדם שינוי מבני ביחסי ממשלה–כנסת–בית משפט	ב-11 בינואר 2023 אמר בוועדת החוקה: "אני נחוש לקדם את הרפורמה שהצעתי"	חדשות הכנסת, "דיון סוער בוועדת החוקה", 11 בינואר 2023
שמחה רוטמן / ועדת החוקה	יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט	מאומת זרוע החקיקה המרכזית של ההפיכה/הרפורמה המשפטית	הוועדה קידמה את חוק יסוד: השפיטה – עילת הסבירות; אושר בקריאה ראשונה ב-11 ביולי 2023	חדשות הכנסת, "הצעת החוק לביטול עילת הסבירות אושרה בקריאה ראשונה", 11 ביולי 2023
בית המשפט העליון / בג"ץ	ביקורת שיפוטית חוקתית ומנהלית	מאומת מוסד בולם מול חקיקה הפוגעת בסמכויותיו	ב-1 בינואר 2024 ביטל בג"ץ את תיקון עילת הסבירות בדעת רוב	בג"ץ 5658/23, התנועה למען איכות השלטון נ' הכנסת
גלי בהרב-מיארה	היועצת המשפטית לממשלה	מאומת שומרת סף; מתנגדת לחלקים מרכזיים ברפורמה	בינואר 2023 הזהירה כי הרפורמה "תבטל את האיזונים והבלמים"	גלובס, "היועמ"שית… תבטל את האיזונים והבלמים", ינואר 2023
איתמר בן גביר / המשרד לביטחון לאומי	שר לביטחון לאומי; ממונה על המשטרה	מאומת מבקש הרחבת סמכויות השר על המשטרה	הצעת תיקון פקודת המשטרה אושרה בקריאה ראשונה ב-20 בדצמבר 2022; ההצעה כללה כפיפות מפכ"ל לשר והתוויית מדיניות חקירות כללית	חדשות הכנסת, "הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה", 20 בדצמבר 2022
בצלאל סמוטריץ' / משרד האוצר	שר האוצר ושר במשרד הביטחון	מקור-יחיד אחראי למדיניות פיסקלית בזמן מלחמה ולסדרי עדיפויות תקציביים	דוח בנק ישראל 2023 קבע כי התמריצים ללימודי ליבה ותעסוקת חרדים הוקטנו וכי תרומת המדיניות הפיסקלית לצמיחה ארוכת טווח הייתה מצומצמת	בנק ישראל, "דוח בנק ישראל 2023", מרץ 2024
מטה משפחות החטופים	קבוצת אינטרס אזרחית	שנוי-במחלוקת דורש עסקה להשבת החטופים; הממשלה טוענת שפועלת במנדט מו"מ רחב	ב-27 ביולי 2024 בעצרת בת"א נשמעו קריאות "עסקה עכשיו"; לשכת רה"מ טענה במאי 2024 שנתניהו נתן "מנדט נרחב" לצוות המו"מ	ישראל היום, עצרת משפחות, 27 ביולי 2024; משרד רה"מ, הודעה בנושא שחרור החטופים, 26 במאי 2024
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן	ביקורת מדינה	מאומת בודק כשלים אזרחיים וביטחוניים אחרי 7.10	ב-11 בפברואר 2025 פרסם דוח מיוחד על נפגעי 7.10 וחרבות ברזל; קבע כי מערך בריאות הנפש למפונים התבסס ברובו על מתנדבים	מבקר המדינה, דוח מיוחד, 11 בפברואר 2025
שלמה קרעי / משרד התקשורת	שר התקשורת	שנוי-במחלוקת מציג רפורמת "תחרות"; מבקרים מזהים פגיעה בתאגיד והטבות לערוץ 14	באוגוסט 2023 הציג תזכיר חוק שידורים; לפי N12 כלל ביטול הרשות השנייה והקלות לערוץ 14	N12, "קרעי הציג את הרפורמה בשוק התקשורת", אוגוסט 2023
יונתן אוריך, אלי פלדשטיין, ישראל איינהורן	יועצים/דוברים בסביבת נתניהו	שנוי-במחלוקת מוקד פרשות "קטארגייט" והדלפות; החשדות מוכחשים בידי מעורבים	ב-2025 פורסם כי אוריך ופלדשטיין נחקרו בחשד להעברת מסרים פרו-קטאריים; ההגנה טענה שהכספים נגעו לשירותי תקשורת ללשכת רה"מ	ynet, "עושים סדר בפרשת קטאר-גייט", 2025
קטאר / מתווכי עסקת חטופים	מדינה מתווכת ומממנת סיוע לעזה	שנוי-במחלוקת מתווכת בעסקאות; בעבר הועבר כסף קטארי לרצועה באישור ישראל	תחקירי 2024–2025 מתארים את מדיניות מזוודות הכסף מ-2018; נתניהו דחה טענה שחיזק את חמאס	ynet, "הקונספציה של נתניהו… הכסף הקטארי בעזה", 2024; ynet, "לא חיזקתי את חמאס", 2023
שירות המדינה / נציבות שירות המדינה	מנגנון מינויים ומינהל ציבורי	מאומת זירת מאבק על עצמאות מקצועית מול שליטה פוליטית	ב-11 באוגוסט 2024 הממשלה שינתה את הליך מינוי הנציב; בג"ץ דן בעתירות נגד המתווה	משרד רה"מ, החלטה 2129, 11 באוגוסט 2024; בג"ץ 37830–08–24
בתי הדין הרבניים / סיעות חרדיות	מוסדות שיפוט דתי; ש"ס ויהדות התורה	שנוי-במחלוקת הרחבת סמכויות דתיות מול חשש לפגיעה בזכויות נשים ושוויון	ב-17 בפברואר 2026 ועדת החוקה אישרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק בוררות בבתי דין דתיים בעניינים אזרחיים בהסכמה	חדשות הכנסת, "הרחבת סמכות בתיה"ד הרבניים לבוררות", 17 בפברואר 2026
מחאת קפלן / אחים לנשק / ארגוני מחאה	תנועות מחאה אזרחיות	מאומת התנגדות לרפורמה המשפטית ולכספים קואליציוניים	ב-2023 קיימו הפגנות המוניות; שקמה ברסלר קשרה בין הרפורמה, כספים קואליציוניים ויוקר מחיה	N12, "90 אלף הפגינו בקפלן", מאי 2023
נשיא המדינה יצחק הרצוג	גורם מתווך חוקתי	מאומת ביקש פשרה מוסכמת ברפורמה המשפטית	ב-15 במרץ 2023 הציג את "מתווה העם" וקרא לפתרון מוסכם	אתר "מתווה העם", בית הנשיא, מרץ 2023
בית הדין הפלילי הבין-לאומי ובית הדין הבין-לאומי לצדק	מוסדות משפט בין-לאומיים	מאומת זירת בידוד/לחץ משפטי-מדיני על ישראל	ב-26 בינואר 2024 ICJ הורה אמצעים זמניים בתיק דרום אפריקה נגד ישראל; ב-21 בנובמבר 2024 ICC הוציא צווי מעצר לנתניהו וגלנט	ICJ, תיק 192, 26 בינואר 2024; ICC, צווי מעצר נתניהו וגלנט, 21 בנובמבר 2024
סוכנויות דירוג / שווקים	Moody's, Fitch, S&P; משקיעים	מאומת מודדות סיכון כלכלי-מדיני	ב-2024 הורדות דירוג נקשרו למלחמה, סיכון גיאופוליטי ופגיעה בכספי ציבור; Fitch הורידה את ישראל באוגוסט 2024	משרד האוצר, דוח החוב 2024

מפת קשרים קצרה: נתניהו הוא צומת ההכרעה: הוא מחזיק את הקואליציה מול לוין–רוטמן בחקיקה המשפטית, בן גביר במשטרה, סמוטריץ' בתקציב ובזירה הפלסטינית, קרעי בתקשורת, והסיעות החרדיות בבתי הדין והדת. מולם ניצבים בג"ץ, היועמ"שית, מחאת קפלן, מטה משפחות החטופים ומבקר המדינה. בזירה החיצונית, קטאר היא גם מתווכת מרכזית וגם מוקד חשדות; ICJ/ICC וסוכנויות הדירוג משקפות עלויות מדיניות וכלכליות של המלחמה והניהול הממשלתי.

3. ציר זמן מתועד

מי עשה מה – לפי שחקן

עצימות לאורך השנים

תאריך	אירוע	שחקנים מעורבים	מקור
מרץ 2015	מאומת ביום הבחירות לכנסת ה־20 פרסם נתניהו את סרטון "הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי"; מאוחר יותר הוזכר האירוע גם בכתב האישום בתיק 4000 כחלק מדרישות סיקור בוואלה.	נתניהו, ניר חפץ, וואלה, שאול אלוביץ'	כתב האישום, PDF דרך ynet
נובמבר 2018	שנוי-במחלוקת ישראל אפשרה הכנסת מזוודות כסף מקטאר לעזה; מבקרים תיארו זאת כמימון עקיף לחמאס, ותומכים טענו שהמהלך נועד להרגעה הומניטרית וביטחונית.	נתניהו, קטאר, חמאס, מערכת הביטחון	ynet, "פרוטקשן לחמאס", 8 בנובמבר 2018
נובמבר 2019	מאומת הוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן: שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיק 4000; מרמה והפרת אמונים בתיקים 1000 ו־2000.	נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ', נוני מוזס	ישראל היום, 21 בנובמבר 2019
מאי 2020	מאומת משפט נתניהו נפתח בבית המשפט המחוזי בירושלים ב־24 במאי 2020, שעות לאחר ישיבת ממשלה בראשות נתניהו וגנץ.	נתניהו, בית המשפט המחוזי בירושלים, בני גנץ	ynet, 24 במאי 2020
דצמבר 2022	מאומת טרם השבעת הממשלה ה־37 אושרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק פקודת המשטרה, שנועדה לעגן סמכויות מדיניות לשר הממונה על המשטרה.	איתמר בן גביר, אופיר כץ, הכנסת	דוברות הכנסת, 26 בדצמבר 2022
דצמבר 2022	מאומת הממשלה ה־37 בראשות נתניהו הושבעה ב־29 בדצמבר 2022; הקואליציה כללה את הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם.	נתניהו, יריב לוין, סמוטריץ', בן גביר, דרעי, גפני	אתר הכנסת, הממשלה ה־37
ינואר 2023	מאומת שר המשפטים יריב לוין הציג תוכנית לשינוי מערכת המשפט: שינוי הוועדה לבחירת שופטים, פסקת התגברות, צמצום ביקורת שיפוטית והפיכת יועמ"שים למשרות אמון.	לוין, נתניהו, שמחה רוטמן	גלובס, 4 בינואר 2023
מרץ 2023	מאומת הכנסת קידמה את "חוק הנבצרות", שקבע כי הכרזה על נבצרות ראש ממשלה תתאפשר רק בשל אי־מסוגלות פיזית או נפשית וברוב גבוה.	אופיר כץ, נתניהו, הכנסת	דוברות הכנסת, 14 במרץ 2023
מרץ 2023	מאומת נתניהו פיטר את שר הביטחון יואב גלנט לאחר שקרא לעצור את חקיקת הרפורמה המשפטית; בעקבות ההודעה פרצו מחאות רחבות.	נתניהו, גלנט, מפגינים, מערכת הביטחון	כלכליסט, 26 במרץ 2023
יולי 2023	מאומת הכנסת אישרה את ביטול/צמצום עילת הסבירות בקריאה שנייה ושלישית, ברוב 64 וללא השתתפות האופוזיציה בהצבעה הסופית.	הקואליציה, רוטמן, לוין, אופוזיציה	ערוץ הכנסת, 24 ביולי 2023
אוקטובר 2023	מאומת מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 הובילה לרצח יותר מ־1,200 בני אדם ולחטיפת 251; דוח מבקר המדינה המאוחר קשר את האירוע לשאלות על תפיסת הביטחון וההיערכות הממשלתית.	חמאס, ממשלת ישראל, צה"ל, מבקר המדינה	דוח מבקר המדינה על 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל
נובמבר 2023	מאומת הממשלה אישרה מתווה לשחרור חטופים ישראלים הכולל הפוגה ושחרור אסירים ביטחוניים, תוך קביעה שהלחימה תימשך לאחר ההפוגה להשגת מטרות המלחמה.	ממשלת ישראל, חמאס, קטאר, ארה"ב	החלטת ממשלה 1077, נובמבר 2023
ינואר 2024	מאומת בג"ץ פסל את תיקון עילת הסבירות ברוב 8 מתוך 15, וקבע כי שלילת הביקורת השיפוטית על החלטות הממשלה פוגעת במאפיינים גרעיניים של הדמוקרטיה.	בית המשפט העליון, הכנסת, הממשלה	פסק הדין המלא, 1 בינואר 2024
ינואר 2024	מאומת בית הדין הבינלאומי לצדק הוציא צווים זמניים בתביעת דרום אפריקה נגד ישראל; הצווים לא הורו על הפסקת הלחימה, אך חייבו מניעת הסתה והרחבת סיוע הומניטרי.	ICJ, ישראל, דרום אפריקה	המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26 בינואר 2024
פברואר 2024	מאומת מודי'ס הורידה לראשונה את דירוג האשראי של ישראל מ־A1 ל־A2 והציבה אופק שלילי; בנק ישראל ייחס חשיבות למדיניות שתשקף אחריות פיסקלית.	Moody's, בנק ישראל, ממשלת ישראל	בנק ישראל, 10 בפברואר 2024
מרץ 2024	שנוי-במחלוקת משפחות חטופים האשימו את נתניהו בטרפוד עסקה משיקולים פוליטיים; מנגד נתניהו טען בהמשך כי חמאס סירב לעסקאות וכי התעקשותו שיפרה את תנאי העסקה.	מטה משפחות החטופים, נתניהו, חמאס	וואלה, 30 במרץ 2024, דברי נתניהו בכנסת, 3 במרץ 2025
נובמבר 2024	מאומת בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא צווי מעצר לנתניהו ולגלנט בגין חשדות לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בעזה; ישראל דחתה את הסמכות והטענות.	ICC, נתניהו, גלנט, ישראל	ICC, 21 בנובמבר 2024
מרץ 2025	מקור-יחיד נפתחה חקירת "קטארגייט" על קשרים בין גורמים במשרד ראש הממשלה לבין גורמים הקשורים לקטאר; הליכוד טען שמדובר בחקירה פוליטית.	יועמ"שית, שב"כ, משטרה, לשכת רה"מ, הליכוד	ישראל היום, מרץ 2025
יולי 2025	מאומת שר המשפטים הניח הצעת החלטה להפסקת כהונת היועמ"שית גלי בהרב־מיארה; פסק דין מ־2026 תיעד את שלבי ההליך והמחלוקת המשפטית.	יריב לוין, בהרב־מיארה, הממשלה, בג"ץ	פסק דין בג"ץ, PDF ממשלתי
מרץ 2026	מאומת הכנסת אישרה סופית חוק המרחיב סמכות בתי דין דתיים לבוררות בהסכמה בעניינים אזרחיים; התומכים הציגו זאת כהרחבת בחירה, והמבקרים הזהירו מפגיעה בשוויון ובמערכת המשפט האזרחית.	גפני, יעקב אשר, ינון אזולאי, בתי הדין הרבניים, ועדת החוקה	דוברות הכנסת, 24 במרץ 2026

4. מעקב כסף, החלטות ואחריות

תיחום הסעיף: מאומת מוקד סעיף זה הוא ממשלת ישראל ה־37 בראשות בנימין נתניהו, שהושבעה ב־29 בדצמבר 2022; מאחר שהתיחום המבוקש הוא 2002–2026, נכללו כאן גם אירועים מוקדמים יותר רק כאשר הם נדרשים להבנת החלטות, תקציבים או אחריות שהבשילו בתקופת הממשלה האחרונה, כגון מנגנון הכסף הקטארי מ־2018 ואילך. מקורות בסיס: הודעת הכנסת באנגלית על השבעת הממשלה, 29 בדצמבר 2022, "37th Government of the State of Israel is sworn in"; עמוד הכנסת "הממשלה ה־37", הכנסת.

4.1 צומת ראשון: מבנה הממשלה, ריבוי משרדים ועלות ניהולית

רכיב מעקב	תאריך / פלטפורמה	כסף / משאב ציבורי	מי החליט / מי נשא באחריות	מי הרוויח / מי הושפע	קביעת ביקורת / ראיה נגדית	ודאות
מספר משרדי הממשלה	2026, מבקר המדינה	לפי מבקר המדינה, בממשלה ה־37 היו בעת הקמתה 34 משרדי ממשלה, 5 מהם חדשים; לא ננקב כאן חיסכון כספי ישיר לכל משרד	ההחלטות על הקמה, פיצול וסגירת משרדים התקבלו בממשלה ובכנסת במסגרת חלוקת התפקידים הקואליציונית	שרים, סגני שרים, לשכות, יחידות מטה ומשרדים חדשים	מבקר המדינה קבע כי ריבוי משרדים ופיצול תחומי פעולה פוגעים ביכולת לנהל מידע מרוכז ולבחון השלכות של העברת תחומי פעולה: דוח מבקר המדינה 2026, "מבנה הממשלה בישראל"	מאומת
השלכות מבניות על תפקוד הממשלה	מרץ 2024–מרץ 2025, ביקורת מבקר המדינה	אין סכום תקציבי נקוב בדף התקציר; הנזק הוא תפעולי-מינהלי: פיצול סמכויות, כפילויות ומידע חסר	מזכירות הממשלה, משרד רה"מ והמשרדים שקיבלו או העבירו תחומי פעולה	הציבור, יחידות מקצועיות, רשויות מקומיות וגופים מפוקחים	המבקר תיעד כי אין למזכירות הממשלה נתונים מרוכזים על החלטות הממשלה בדבר העברת תחומי פעולה, ולכן קשה לבחון השלכות רוחב: עמוד הדוח במאגר מבקר המדינה	מאומת
עלות משרדים שכונו בתקשורת "מיותרים"	דצמבר 2023, כלכליסט	כלכליסט דיווח על עלות כוללת מוערכת של כ־2 מיליארד ש"ח למשרדים ולמנגנונים שנוצרו/פוצלו; הסכום הוא הערכת תקשורת, לא קביעת מבקר	נתניהו והקואליציה; משרד האוצר הכין פירוטים תקציביים; הכנסת אישרה תקציבים	לשכות שרים, משרדים קטנים, יחידות שהועברו בין משרדים	מאחר שההגדרה "מיותרים" היא פרשנית, יש להפריד בין העובדה הרשמית – ריבוי משרדים – לבין הערכת העלות העיתונאית: כלכליסט, "הכנסת תחל לדון מחר בתקציב המדינה: עלות המשרדים המיותרים – 2 מיליארד שקל"	שנוי-במחלוקת

4.2 תקציב 2023–2024: כספים קואליציוניים, הקצאות מגזריות והחלטות הממשלה

החלטה / תקציב	תאריך / מקור	סכום	מי החליט	מי הרוויח / קיבל תקציב	הערות אחריות ופיקוח	ודאות
מסמך הקראה לכספים קואליציוניים 2023–2024	2023, משרד האוצר	במסמך מופיעים סעיפים פרטניים, בהם תקציבים למשרד רה"מ, משרד המשימות הלאומיות, מורשת, ירושלים ומסורת ישראל, חטיבה להתיישבות ועוד	הממשלה ושר האוצר; ביצוע דרך תקנות תקציביות	משרדים ויחידות שקיבלו הקצאות לפי הסכמים פוליטיים	המקור הרשמי מאפשר לעקוב אחרי תקנות, אך אינו מספק לבדו בדיקת אפקטיביות או תוצאות: מסמך הקראה קואליציוני 2023–2024, משרד האוצר	מאומת
פירוט תקנות קואליציוניות	2023–2024, משרד האוצר	במסמך הרשמי מופיעים, למשל, סעיפים לחיזוק זהות יהודית, גרעינים משימתיים, סיוע לרשויות ביו"ש ושמירה על שטחי C, החטיבה להתיישבות ועוד; כל שורה כוללת סכום לשנת 2023 ולשנת 2024	הממשלה ומשרד האוצר	משרד המשימות הלאומיות, החטיבה להתיישבות, משרדי מורשת/ירושלים/מסורת ישראל וגורמים נוספים	זהו מקור רשמי; שאלת התועלת הציבורית או הנזק אינה מוכרעת במסמך עצמו אלא נדרשת לבדיקת ביצוע ופיקוח: "יישום הסכמים קואליציוניים והסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית"	מאומת
היקף כולל של כספים קואליציוניים	מאי 2023, כלכליסט ו־ynet	כלכליסט דיווח על 13.7 מיליארד ש"ח לשנים 2023–2024; ynet דיווח כי לאחר תוספת של 1.1 מיליארד ש"ח היקף הכספים הקואליציוניים ב־2023 יגיע ל־5.7 מיליארד ש"ח	הממשלה אישרה; שר האוצר ומשרדו נדרשו לבצע; ועדת הכספים העבירה תקנות	מפלגות הקואליציה ויעדיהן התקציביים: ישיבות, חינוך חרדי, התיישבות, זהות יהודית ועוד	מאחר שהסכומים הכוללים מגיעים מדיווחי תקשורת, אך נסמכים על מסמכי ממשלה, יש לסמן את הטענה הכוללת כמאומתת-חלקית: כלכליסט; ynet	מאומת
הקצאות לישיבות ולחינוך חרדי	מאי 2023, ynet / חדשות 13 כפי שצוטט ב־ynet	ynet דיווח על כ־3.7 מיליארד ש"ח לתקציב הישיבות בשנתיים, 1.8 מיליארד ש"ח למורים במוסדות חינוך חרדיים, וחצי מיליארד ש"ח למשרד המסורת	הממשלה והקואליציה; ביצוע דרך משרד החינוך, משרד המסורת וגופים רלוונטיים	ישיבות, רשתות חינוך חרדיות, מוסדות שאינם רשמיים	ביקורת אגף התקציבים והכלכלנית הראשית באוצר, לפי הדיווחים, עסקה בתמריצים שליליים להשתתפות בשוק העבודה: ynet, "מיליארדים לחרדים ולמוסדות דת: הכספים הקואליציוניים בתקציב"	מקור-יחיד
"אופק חדש" ברשתות החינוך החרדיות	מאי 2023–נובמבר 2023, החלטות ממשלה 511 ו־1096 לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה	לא ננקב כאן סכום כולל עצמאי מעבר לתקציבים הקואליציוניים; מדובר בזכאות תקציבית לשכר ותנאים	הממשלה; משרד החינוך; משרד האוצר; רשתות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני	רשתות חינוך חרדיות בעלות זיקה למפלגות חרדיות, לפי ניתוח המכון	בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים קבע בדצמבר 2023, לפי סקירת המכון, כי החלת "אופק חדש" רק על הרשתות ללא תבחינים ענייניים פגומה ונגועה באי חוקיות: המכון הישראלי לדמוקרטיה, דצמבר 2024, PDF	מאומת

4.3 תקציבי מלחמה, פיצויים ומנגנון אחריות כלכלית

החלטה / אירוע	תאריך / פלטפורמה	סכום	מי החליט / ניהל	מי קיבל / מי נפגע	ביקורת ופיקוח	ודאות
תיקון מסגרת הגירעון וההוצאה ל־2023	5 בדצמבר 2023, ועדת הכספים	לפי הודעת הכנסת: סך הוצאה לצורכי מלחמה ב־2023 – 28.9 מיליארד ש"ח; 17 מיליארד ש"ח הוצאות ביטחוניות; כ־12 מיליארד ש"ח אזרחיות ואחרות	הממשלה, משרד האוצר, ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני	צה"ל, מפונים, עסקים, מערכות אזרחיות	ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית את שינוי מגבלות ההוצאה והגירעון: הכנסת, 5 בדצמבר 2023	מאומת
הצעת חוק תקציב נוסף ל־2023	6 בדצמבר 2023, מליאת הכנסת	הצעת התקציב הנוסף כללה תוספת של 30.5 מיליארד ש"ח, מתוכם 17 מיליארד ש"ח לצורכי הצבא והשאר לצרכים האזרחיים של המלחמה	הממשלה הגישה; הכנסת אישרה בקריאה ראשונה; משרד האוצר ניהל	מערכת הביטחון ומערכות אזרחיות	בדיון הועלו ביקורות אופוזיציוניות על המשך סעיפים קואליציוניים בזמן מלחמה: הכנסת, 6 בדצמבר 2023	מאומת
היערכות כלכלית למלחמה וניהול תקציבי 2023–2024	נובמבר 2025, מבקר המדינה	מבקר המדינה הצביע על פער לגבי הרזרבות בתחילת המלחמה: החשכ"ל הציג 30 מיליארד ש"ח; אגף התקציבים טען שהרזרבה האפקטיבית הייתה אפס	שר האוצר, הנהלת משרד האוצר, אגף תקציבים, החשב הכללי, הממשלה	הציבור, עסקים, מפונים, משרדים אזרחיים, מערכת הביטחון	המבקר קבע כי נדרשת בחינה עתית של שר האוצר וגורמי המקצוע לחיזוק החוסן הכלכלי: מבקר המדינה, "מלחמת חרבות ברזל – היבטים כלכליים ותקציביים"	מאומת
עיכוב באישור תקציב מלחמה 2023	נובמבר 2025, מבקר המדינה	מבקר המדינה קבע כי הגדלת התקציב ב־2023 בהיקף של כ־26 מיליארד ש"ח לצורכי המלחמה אושרה רק ב־14 בדצמבר 2023, בחלוף 68 ימים מ־7 באוקטובר	הממשלה, משרד האוצר, הכנסת	משרדי הממשלה האזרחיים, עסקים ומפונים שנזקקו למענה מהיר	המבקר מצא גם כי חלק מהתקציב האזרחי לא תוקצב בתקנות נפרדות, וכי היו פערי נתונים בין מערכות כספיות: דוח מבקר המדינה, "ההיערכות הכלכלית לאירוע מלחמה וניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל"	מאומת
דיון פיקוח בכנסת על דוח המבקר	17 בנובמבר 2025, הוועדה לביקורת המדינה	לא סכום חדש; הדיון עסק בכשלים פיסקליים וניהוליים	הוועדה לביקורת המדינה; משרד האוצר הוזמן	הציבור, ועדות הכנסת, משרדי הממשלה	לפי הודעת הכנסת, שר האוצר, ראש אגף התקציבים, החשב הכללי והכלכלן הראשי לא הופיעו לדיון: הכנסת, 17 בנובמבר 2025	מקור-יחיד
הצבעה על ועדת חקירה ממלכתית בוועדה לביקורת המדינה	22 באוקטובר 2025, הכנסת	אין סכום	הוועדה לביקורת המדינה הצביעה; הרוב הקואליציוני מנע קבלת ההצעה, לפי הודעת הכנסת	הציבור ונפגעי הכשלים האזרחיים במלחמה	הוועדה דנה בדוח על הניהול הממשלתי האזרחי במלחמה; ההצעה להפעיל סמכות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לא התקבלה: הכנסת, 22 באוקטובר 2025	מאומת
תקציב נוסף שלישי ל־2024	17 בדצמבר 2024, ועדת הכספים	כ־13.4 מיליארד ש"ח נדרשו בשל התמשכות מלחמת חרבות ברזל ומבצע "חיצי צפון"; תקרת הגירעון עודכנה ל־7.7% תוצר	הממשלה, משרד האוצר, ועדת הכספים	מערכת הביטחון, מילואים, משרדים אזרחיים	ההחלטה מעידה על עלייה מתמשכת בצורכי המימון בעקבות התארכות הלחימה: הכנסת, 17 בדצמבר 2024	מאומת
תקציב הביטחון 2024	12 במרץ 2024, הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון	תקציב הביטחון המקורי שאושר במאי 2023 עמד על 64.448 מיליארד ש"ח; בתקציב 2024 המעודכן קיבל משרד הביטחון תוספת של כ־53 מיליארד ש"ח, תוספת של 82%	הממשלה, משרד הביטחון, משרד האוצר, הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הכספים	מערכת הביטחון, מילואים, שיקום נכים, בניין כוח	ההצעה המפורטת אינה מונחת בפני כלל הכנסת אלא בפני הוועדה המשותפת, ולכן הפיקוח מצומצם יותר מטבעו: הכנסת, 12 במרץ 2024	מאומת

4.4 חוב, דירוג אשראי, גירעון ועלות עתידית לציבור

רכיב	תאריך / מקור	סכום / נתון	מי אחראי למדיניות	משמעות תקציבית	ראיות נגדיות / הסתייגות	ודאות
דוח החוב הממשלתי 2024	2025, יחידת ניהול החוב הממשלתי	הגירעון התקציבי ב־2024 היה כ־135.6 מיליארד ש"ח, כ־6.8% תוצר; שלוש חברות הדירוג הגדולות הורידו את דירוג האשראי של ישראל לראשונה בתולדות הדירוג	משרד האוצר, הממשלה, הכנסת שאישרה תקציבים ותוספות	עלות גיוס החוב והריבית העתידית; גידול ביחס חוב-תוצר	הדוח מציין גם עמידות בהכנסות המדינה וצמיחה נומינלית בהכנסות ב־2024; לכן אין לייחס את כל ההרעה למדיניות הממשלה בלבד, אלא גם למלחמה: Annual Debt Report 2024	מאומת
אזהרת נגיד בנק ישראל לפני המלחמה	3 באפריל 2023, בנק ישראל	בתרחיש של התמדה גבוהה של הזעזועים סביב החקיקה המשפטית, בנק ישראל הציג פגיעה אפשרית של כ־2.8% תוצר בממוצע לכל שנה בשלוש השנים הקרובות	הממשלה והכנסת שהובילו את החקיקה; בנק ישראל התריע	המשק, הכנסות המדינה, עלות חוב, השקעות	הנגיד הדגיש שמדובר בתרחישים ואינדיקציות לכיווני השפעה, לא בתחזית ודאית: בנק ישראל, דברי הנגיד 3 באפריל 2023	מאומת
דוח יציבות פיננסית 2023	2 באוגוסט 2023, בנק ישראל	ללא סכום שקלי; הדוח קובע שהאי-ודאות סביב שינויי החקיקה העלתה את פרמיית הסיכון, לוותה בפיחות השקל, תרמה לאינפלציה, לירידת מחירי מניות ולהתגברות תנודתיות	הממשלה והכנסת בהובלת שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן; בנק ישראל כרגולטור מתריע	ציבור משלמי המסים, נוטלי משכנתאות, משקיעים, חברות מגייסות הון	מאחר שמדובר בדוח מקצועי של הבנק המרכזי, זו ראיה מוסדית חזקה לקשר בין אי-ודאות מוסדית לבין עלויות כלכליות: בנק ישראל, "דוח היציבות הפיננסית למחצית הראשונה של 2023"	מאומת
הורדת דירוג מודי'ס בפברואר 2024	9 בפברואר 2024; תגובת בנק ישראל	מודי'ס הורידה את דירוג ישראל מ־A1 ל־A2 והצמידה אופק שלילי	הממשלה והכנסת אמורות, לפי בנק ישראל, לטפל בסוגיות הכלכליות שעלו בדוח	גיוס חוב, ריבית, אמון שווקים	בנק ישראל הדגיש גם את איתנות המשק וההתאוששות בשווקים, ולכן זו אינה ראיה לקריסה אלא לעלות סיכון מוגברת: בנק ישראל, התייחסות הנגיד להחלטת מודי'ס	מאומת
דוח בנק ישראל 2024	2025, בנק ישראל	אין סכום יחיד; הדוח מתאר המשך תת-ביצוע בהשקעות החל מ־2023 על רקע אי-ודאות סביב שינויי החקיקה והמלחמה	הממשלה, הכנסת, משרד האוצר; בנק ישראל כמנתח מאקרו	השקעות, פריון עתידי, צמיחה	הדוח מזהה גם גורמי מלחמה וגיוס מילואים, ולכן אינו מבודד השפעה של הממשלה בלבד: Bank of Israel Annual Report 2024, PDF	מאומת
דירוגים במחצית השנייה של 2024	ינואר 2025, בנק ישראל	מודי'ס בספטמבר 2024 ו־S&P באוקטובר 2024 הורידו שוב את דירוג ישראל; יעד הגירעון ל־2024 נקבע על 7.7% תוצר	הממשלה, הכנסת, משרד האוצר	עלות חוב, ריבית עתידית, אמון משקיעים	בנק ישראל ציין כי מסגרת תקציבית והתאמות שאושרו תרמו למיתון פרמיית הסיכון – ראיה נגדית להתפרקות מלאה של אמון השווקים: Bank of Israel, Monetary Policy Report Second Half of 2024	מאומת
דוח בנק ישראל 2025	מרץ 2026, בנק ישראל	הדוח מציין כי החלטת הממשלה להגדיל את תקציב הביטחון בעקבות "שאגת הארי", לצד התאמות פיסקליות מועטות, צפויה להביא לעלייה נוספת בחוב ב־2026	הממשלה, משרד האוצר, משרד הביטחון, הכנסת	ציבור משלמי המסים, הדורות הבאים, שירותים אזרחיים	הדוח מדגיש גם את חוסן המשק, אך מזהיר מפני הצורך להפחית את יחס החוב לתוצר ולמצוא מקורות להכנסות: בנק ישראל, דוח 2025	מאומת

4.5 "פגיעה בכיס": מסים, קיצוצים ותקציבי 2025–2026

צעד	תאריך / מקור	סכום / נתון	מי החליט	מי נושא בעלות	הערת אחריות	ודאות
תקציב 2025 ותקציב 2024 לאחר תוספות	עמוד הכנסת "תקציב המדינה במספרים"	תקציב 2025 אושר במרץ 2025 ועמד על 755.9 מיליארד ש"ח נטו; לאחר הגדלה בספטמבר 2025 הסתכם ב־786.7 מיליארד ש"ח; תקציב 2024 גדל מ־513.7 מיליארד ש"ח ל־620.6 מיליארד ש"ח	הממשלה, משרד האוצר, הכנסת	כלל הציבור דרך מסים וחוב	מקור הכנסת מספק נתוני מסגרת רשמיים, אך לא מנתח חלוקת נטל: הכנסת, "תקציב המדינה במספרים"	מאומת
תקציב נוסף 2025	10 בספטמבר 2025, הכנסת	תוספת של 30.8 מיליארד ש"ח; התקציב נטו לשנת 2025 יעמוד על כ־786.7 מיליארד ש"ח, מתוכם תקציב רגיל כ־578.8 מיליארד ש"ח ותקציב פיתוח וחשבון הון כ־207.9 מיליארד ש"ח	הממשלה בהחלטה מס' 3326 מ־19 באוגוסט 2025; הכנסת בקריאה ראשונה	משרד הביטחון, ביטוח לאומי, הוצאות ביטחוניות, ריבית ועמלות	המקור מציין שהגידול נובע מצרכים ביטחוניים ואזרחיים שלא שוקפו בתחזיות בעת אישור תקציב 2025: הכנסת, 10 בספטמבר 2025	מאומת

| תקציב 2026 | 23 במרץ 2026, ועדת הכספים | תקציב הוצאה מותנית בהכנסה ל־2026: 77.27 מיליארד ש"ח; הרשאה להתחייב: כ־196 מיליארד ש"ח | הממשלה, משרד האוצר, ועדת הכספים ב

5. ספר ראיות – מסמכים, נתונים ומקורות מסווגים

ספר הראיות מרכז מסמכים ראשוניים/רשמיים ככל שנמצאו, ולצדם מקורות עיתונאיים או מחקריים כאשר המסמך הרשמי אינו זמין לציבור; פריטי "מסווג" להלן אינם כוללים תוכן מסווג אלא הליכים פומביים על דליפות/מידע מסווג. נקודת מוצא למסגרת הממשלה האחרונה: הממשלה ה־37 החלה לפעול בסוף דצמבר 2022, ולכן רוב הפריטים כאן מתמקדים בשנים 2023–2026, בתוך תחום המחקר 2002–2026; ראו מסמכי הכנסת על חוק יסוד: השפיטה – עילת הסבירות.

ממצא/מסמך	סוג מקור	דרגת ודאות	לינק
כתב האישום המתוקן בתיקי 1000/2000/4000, ינואר 2021; כולל האישומים נגד נתניהו בעבירות שוחד/מרמה והפרת אמונים לפי כתב האישום.	מסמך רשמי – משרד המשפטים	מאומת	כתב אישום – משרד המשפטים
חוק יסוד: השפיטה – תיקון עילת הסבירות, יולי 2023; שלילת דיון שיפוטי בסבירות החלטות ממשלה/ראש ממשלה/שרים.	חקיקה – הכנסת	מאומת	מאגר החקיקה הלאומי
פסק הדין בבג"ץ 5658/23, ינואר 2024; בית המשפט פסל את תיקון עילת הסבירות ברוב 8 מ־15.	פסיקה	מאומת	פסק הדין המלא – PDF
חוות דעת היועמ"שית על טיוטת חוק יסוד: השפיטה, פברואר 2023; אזהרה מפגיעה במבנה המשטרי ובאיזונים.	מסמך רשמי – משרד המשפטים	מאומת	חוות דעת היועמ"שית
עמדת משרד המשפטים בוועדת החוקה, יולי 2023: "אין מדובר בריכוך… מדובר בהחרפה".	פרוטוקול/הודעת כנסת	מאומת	הודעת הכנסת, 13 ביולי 2023
תיקון פקודת המשטרה – "חוק בן גביר", דצמבר 2022; הרחבת סמכויות השר לביטחון לאומי ביחס למשטרה.	הליך חקיקה – הכנסת	מאומת	הודעת הכנסת, 26 בדצמבר 2022
מבקר המדינה, נובמבר 2025: ניהול תקציבי מלחמת חרבות ברזל; עלייה ביחס חוב־תוצר, גירעון והורדות דירוג.	דוח ביקורת רשמי	מאומת	היערכות כלכלית למלחמה
מבקר המדינה, פברואר 2026: פינוי וקליטת מפונים; "הממשלה וצה"ל כשלו בפינוי התושבים ובקליטתם"; עלות שהייה במלונות כ־5.26 מיליארד ש"ח עד יולי 2024.	דוח ביקורת רשמי	מאומת	דוח מפונים – מבקר המדינה
סוגיית ועדת החקירה ל־7 באוקטובר: הממשלה/קואליציה קידמו מודל "ממלכתי־לאומי" ולא ועדת חקירה ממלכתית רגילה; קיימת מחלוקת על עצמאות המנגנון.	הכנסת + מחלוקת פוליטית	שנוי-במחלוקת	ועדת החוקה, 9 ביוני 2026
בית הדין הבינלאומי לצדק, ינואר 2024 ואילך: הליך דרום אפריקה נגד ישראל לפי אמנת הג'נוסייד; בית הדין הוציא צווים זמניים, ישראל מכחישה ג'נוסייד.	הליך בינלאומי רשמי	שנוי-במחלוקת	ICJ – South Africa v. Israel
הורדת דירוג ראשונה של Moody's, פברואר 2024; בנק ישראל מסר כי Moody's הורידה את דירוג ישראל מ־A1 ל־A2 עם אופק שלילי.	הודעת בנק ישראל על חברת דירוג	מאומת	תגובת נגיד בנק ישראל
"שקט תמורת שקט"/כסף קטארי לעזה: דיווחים על מכתב נתניהו לקטאר ב־2018 ועל הטענה שהכסף נועד לייצוב הרצועה; נתניהו ותומכיו טענו כי מדובר בסיוע הומניטרי/מנגנון מתואם.	תחקיר עיתונאי + גרסאות נגדיות	שנוי-במחלוקת	ידיעות/ynet – מכתב לקטאר
פרשת "קטארגייט", פברואר-מרץ 2025: חקירה על קשרים לכאורה בין יועצים בלשכת רה"מ לבין גורמים במימון קטארי; החשודים הכחישו חלק מהטענות וטרם הוכרעו אשמות.	חקירה פלילית/תקשורת	שנוי-במחלוקת	ynetnews – הוראת היועמ"שית לחקירה
החלטת מחוזי מרכז, ינואר 2026, בעניין תנאים מגבילים ליונתן אוריך בפרשות "קטארגייט" ו"בילד"; מקור משפטי פומבי על חומר חקירה שאינו כולו גלוי.	החלטת בית משפט	מאומת	החלטה – PDF, העין השביעית
פרשת הדלפת המסמכים המסווגים ל"בילד", נובמבר 2024; כתב אישום נגד אלי פלדשטיין ונגד במילואים בגין מסירת ידיעה סודית/שיבוש; ההגנה דחתה את האישומים.	הליך פלילי + דיווח משפטי	מאומת	N12 – כתב האישום
חוק התקשורת/רפורמת קרעי: הצעת חוק השידורים אושרה לקריאה שנייה ושלישית ביולי 2026; המחלוקת נוגעת למבנה רגולציה, שוק החדשות והשפעה פוליטית.	הליך חקיקה – הכנסת	מאומת	הודעת הכנסת, 6 ביולי 2026
בתי דין דתיים/רבניים: במרץ 2026 אושר חוק המאפשר לבתי דין רבניים ושרעיים לדון כבוררים בעניינים אזרחיים בהסכמה; ארגוני נשים התריעו מפגיעה אפשרית, והחוק כולל מגבלות והחרגות.	חקיקה – הכנסת	שנוי-במחלוקת	הודעת הכנסת, 24 במרץ 2026
מבקר המדינה, אפריל 2024: בינוי ומיגון מעונות רה"מ; עלויות אבטחה/מיגון במעונות פרטיים של נתניהו וחולשת ניהול במשרד רה"מ.	דוח ביקורת רשמי	מאומת	דוח מעונות ראשי הממשלה
"מכונת הרעל": פייק ריפורטר ו"זמן אמת" ניתחו כ־16 אלף חשבונות/משפיענים בשנים 2023–2025; שיוך ישיר לנתניהו עצמו אינו מוכח בכל רכיב ולכן יש לסווג בזהירות.	מחקר רשת/תחקיר	מקור-יחיד	FakeReporter – הנדסת תודעה בזמן מלחמה

פערי אימות: על מינויים פוליטיים/"ג'ובים למקורבים" קיימים דיווחים רבים, אך נדרש תיק משנה נפרד שיבחין בין מינוי חוקי אך פוליטי, פסילה מקצועית, וניגוד עניינים; מקור עוגן ראשוני לכך הוא חוק שירות המדינה והליכי נציבות שירות המדינה, אך יש להצליב לכל מינוי בנפרד מול החלטות ממשלה/נציבות/בג"ץ, למשל חוק שירות המדינה – מאגר החקיקה.

6. הטיעון הנגדי (steelman), ראיות-נגד ומחלוקות

• טענה נגדית: הממשלה והקואליציה לא השלימו את מלוא "ההפיכה המשטרית"; חלקים מרכזיים – פסקת ההתגברות, שינוי מלא של בחירת שופטים ומעמד היועצים – לא הושלמו במתווה המקורי. Knesset, 14 במרץ 2023 מאומת (m.knesset.gov.il) הפרכה/הקשר: עצם קידום חבילת צעדים הכוללת הגבלת ביקורת שיפוטית, התגברות ברוב 61 ושליטה פוליטית במינויים תועד רשמית בכנסת, והמכון הישראלי לדמוקרטיה תיעד ב-2024 המשך צעדים להחלשת שומרי סף, גם לאחר 7 באוקטובר. IDI, ינואר 2025 מאומת (en.idi.org.il)

• טענה נגדית: הממשלה השיגה עסקאות לשחרור חטופים: בנובמבר 2023 הושגה עסקה לשחרור לפחות 50 חטופים בשלב ראשון, ובינואר 2025 הודיע משרד ראש הממשלה על הסכם נוסף. U.S. State Department, 21 בנובמבר 2023; PMO, 17 בינואר 2025 מאומת (2021–2025.state.gov) הפרכה/הקשר: לצד העסקאות, מטה משפחות החטופים האשים את נתניהו בספטמבר 2025 בטרפוד עסקה חלקית או מלאה, והוויכוח על העדפת המשך הלחימה מול עסקה כוללת נשאר מחלוקת עובדתית ופוליטית שלא הוכרעה. Jerusalem Post, 1 בספטמבר 2025 שנוי-במחלוקת (jpost.com)

• טענה נגדית: מדיניות "שקט תמורת שקט" והכנסת כסף קטארי לעזה לא הייתה בהכרח "מימון חמאס" אלא מהלך שנומק במניעת קריסה הומניטרית ובהשגת רגיעה בדרום. Congress hearing PDF, 2024 מאומת (congress.gov) הפרכה/הקשר: כבר במרץ 2019 דווח כי נתניהו אמר שהעברת כסף לחמאס משרתת את בידול עזה מהגדה ומסכלת מדינה פלסטינית; אחרי 7 באוקטובר דווח כי גורמי ביטחון הזהירו שהכספים הגיעו לזרוע הצבאית. Jerusalem Post, 12 במרץ 2019; Times of Israel, 2025 שנוי-במחלוקת (jpost.com)

• טענה נגדית: כלכלת ישראל הפגינה עמידות: OECD ציין ב-2025 כי המשק הישראלי עמיד לזעזוע 7 באוקטובר והמלחמה, בין היתר בשל מצב פיסקלי קודם, מערכת פיננסית יציבה והיי־טק. OECD Economic Surveys: Israel 2025 מאומת (oecd.org) הפרכה/הקשר: אותו ציר ראייתי כולל פגיעה: OECD תיעד מעבר מעודף תקציבי ב-2022 לגירעון של 4.1% ב-2023, וכל שלוש סוכנויות הדירוג הורידו את דירוג ישראל בעקבות המלחמה והסיכון הגיאו־פוליטי. OECD Outlook 2024; OECD Outlook 2024 Issue 2 מאומת (oecd.org)

• טענה נגדית: בתחום התקשורת, שר התקשורת שלמה קרעי טען בדצמבר 2024 כי אין הצדקה ציבורית למימון חדשות בתאגיד בעידן שוק חופשי, ולכן הפרטה או סגירה הן מדיניות לגיטימית. Knesset, 18 בדצמבר 2024 מקור-יחיד (m.knesset.gov.il) הפרכה/הקשר: באותו דיון אמר נשיא מועצת העיתונות כי המהלך מסכן את הדמוקרטיה; בנובמבר 2024 עברה בקריאה טרומית הצעת חוק להפרטת תאגיד השידור, כלומר לא מדובר רק בהתבטאות אלא במהלך חקיקתי. Knesset, 27 בנובמבר 2024 מאומת (m.knesset.gov.il)

• טענה נגדית: הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים הוצגה כבוררות אזרחית בהסכמה בלבד, לא כהחלת דין דתי בכפייה. Knesset, 22 בפברואר 2023 מאומת (main.knesset.gov.il) הפרכה/הקשר: ועדת החוקה אישרה בפברואר 2026 את הרחבת סמכות הבוררות לקריאות שנייה ושלישית, והחשש מצד ארגוני זכויות נשים הוא שלחץ חברתי או הליכי גירושין יפגעו בהסכמה חופשית בפועל; ההפרכה חלקית כי נוסח החוק כולל מגבלות. Knesset, 2026 שנוי-במחלוקת (main.knesset.gov.il)

• טענה נגדית: בתיקי השחיתות של נתניהו אין הרשעה; ביוני–יולי 2026 אף דווח כי השופטים המליצו לתביעה לשקול מחדש את אישום השוחד בתיק 4000. Times of Israel, 29 ביוני 2026 מאומת (timesofisrael.com) הפרכה/הקשר: אי־הרשעה אינה מפריכה את טענת ניגוד העניינים והעומס המוסדי: נכון ליוני 2026 הסתיימה עדותו לאחר 98 דיונים, והמשפט נמשך באישומי מרמה והפרת אמונים ובאישום שוחד שטרם בוטל. Jerusalem Post, 24 ביוני 2026 מאומת (jpost.com)

• טענה נגדית: "קטארגייט" טרם הוכרע בבית משפט, ונתניהו והליכוד הציגו את החקירה כמהלך פוליטי של היועמ"שית ושב"כ. Times of Israel, 31 במרץ 2025 שנוי-במחלוקת (timesofisrael.com) הפרכה/הקשר: במרץ 2025 נעצרו מקורבי נתניהו יונתן אוריך ואלי פלדשטיין בחשד לקשרים כספיים עם קטאר, ונתניהו עצמו מסר עדות פתוחה; החקירה עוסקת לכאורה בתשלומים בין מאי 2022 לאוקטובר 2024. Times of Israel, 31 במרץ 2025 מאומת לגבי קיום החקירה; שנוי במחלוקת לגבי אשמה (timesofisrael.com)

• טענה נגדית: מינויים פוליטיים ומשרות אמון קיימים בכל ממשלה, וחלקם הם כלי משילות מוכר; ועדת ביקורת המדינה בינואר 2023 אף הבחינה בין משרות אמון לגיטימיות לבין ניגודי עניינים. Knesset, 26 בינואר 2023 מאומת (m.knesset.gov.il) הפרכה/הקשר: מחקר מ-2026 על מינויים פוליטיים בישראל מצא האצה במגמת פטורים ומינויים פוליטיים בתקופת הממשלה הנוכחית, לצד ניסיונות לשנות את הליך בחירת נציב שירות המדינה. Public Administration Review/Wiley, 2026 מקור-יחיד (onlinelibrary.wiley.com)

• טענה נגדית: הטענה על "מכונת רעל" אינה מוסד ממשלתי מוכח; חלק מהדיסאינפורמציה בישראל נוצר גם בידי גורמים זרים, קבוצות שוליים וערוצי טלגרם שאינם ניתנים לייחוס ישיר ללשכת נתניהו. Ynet, 2024 שנוי-במחלוקת (ynet.co.il) הפרכה/הקשר: בעבר תועדו רשתות חשבונות שפעלו לטובת נתניהו בבחירות 2019, והמסרים שלהן הופצו גם בידי גורמי קמפיין בליכוד ובידי יאיר נתניהו; זו ראיה לדפוס פוליטי, אך לא הוכחה מלאה למנגנון ממשלתי בתקופת 2023–2026. JTA, 1 באפריל 2019 מקור-יחיד (jta.org)

• טענה נגדית: בידוד מדיני אינו חד־כיווני: ארה"ב המשיכה לתווך עסקאות, לספק תמיכה ביטחונית ולברך על הסכמי הפסקת אש, למשל בהסכם ישראל–לבנון בנובמבר 2024. U.S. Defense Department, 26 בנובמבר 2024 מאומת (defense.gov) הפרכה/הקשר: במקביל נפתחו הליכים חריגים נגד ישראל: בית הדין הבינלאומי לצדק הוציא צווים זמניים בינואר 2024, ובית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא בנובמבר 2024 צווי מעצר לנתניהו וגלנט; אלה אינדיקציות לבידוד משפטי־מדיני, גם אם ישראל דוחה את הסמכות והטענות. ICJ, 26 בינואר 2024; ICC, 21 בנובמבר 2024 מאומת (icj-cij.org)

סיכום מאזן-הראיות

הטיעון הנגדי החזק ביותר הוא שהממשלה פעלה מכוח רוב פרלמנטרי, שחלק מן הרפורמה המשפטית לא הושלם, שהמשק והצבא הפגינו עמידות, ושאין הרשעות פליליות או הכרעות סופיות בפרשות כמו קטארגייט. עם זאת, מול טיעון זה עומדות ראיות רשמיות ומתועדות לקידום חקיקה שמצמצמת ביקורת שיפוטית, לפסילת חוק יסוד בידי בג"ץ, להמשך צעדים נגד שומרי סף ותקשורת ציבורית, להרחבת סמכויות דתיות אזרחיות, לפגיעה בדירוג האשראי, לכשל ביטחוני שקדם ל-7 באוקטובר, ולבידוד משפטי־מדיני חריג. לכן מאזן הראיות אינו מאפשר לקבוע שכל טענות הנזק מוכחות באותה עוצמה: הטענות על הפיכה משטרית, החלשת שומרי סף, תקשורת, מדיניות עזה־קטאר ובידוד מדיני נתמכות היטב; הטענות על "מכונת רעל", ג'ובים למקורבים וקטארגייט קיימות אך בחלקן נסיבתיות או תלויות בהליכי חקירה ומשפט שטרם הוכרעו.

7. צירי מיקוד מיוחדים

7.1 – זכויות יסוד

• מאומת ינואר–פברואר 2023: היוזמות המשפטיות של ממשלת נתניהו ה־37 הוצגו במקביל כאמצעי לחיזוק "משילות" וכמהלך שמרכזי המשפט והמגזר האזרחי תיארו כפגיעה במנגנוני הגנה על זכויות יסוד. בחוות דעת היועצת המשפטית לממשלה על טיוטת תזכיר חוק־יסוד: השפיטה נכתב כי ההסדר המוצע "יעמיד את ישראל במקום חריג בהשוואה למדינות דמוקרטיות אחרות" ויפגע במערכת האיזונים, בין היתר בהגנה על זכויות אדם ובביקורת שיפוטית על חקיקה; תאריך המסמך: פברואר 2023, משרד המשפטים/ממשלה, התייחסות היועצת המשפטית לממשלה לטיוטת תזכיר חוק־יסוד השפיטה.
• מאומת 1 בינואר 2024: בג"ץ ביטל את תיקון חוק־יסוד: השפיטה שביטל את עילת הסבירות ביחס להחלטות ממשלה, ראש ממשלה ושרים. לפי סיכום המכון הישראלי לדמוקרטיה, דעת הרוב קבעה כי ביטול העילה מותיר תחומים שלמים ללא ביקורת שיפוטית אפקטיבית ועלול לפגוע בטוהר המידות, בעצמאות מערכת אכיפת החוק וביכולת האזרח לקבל סעד נגד החלטות קיצוניות; תאריך הפרסום: 2 בינואר 2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מה פסק בג"ץ בעניין ביטול עילת הסבירות.
• מקור-יחיד דצמבר 2023: האגודה לזכויות האזרח תיארה את מכלול החקיקה והיוזמות הממשלתיות ככאלה שמצמצמות את ההגנה על זכויות אדם, ובמיוחד בהקשרים של חופש ביטוי, מחאה, זכויות פלסטינים, זכויות נשים ושוויון. זהו מקור ביקורתי של ארגון זכויות אדם, לא מסמך ממשלתי; תאריך הפרסום: דצמבר 2023, האגודה לזכויות האזרח, ההפיכה המשטרית בצל המלחמה: המשך הפגיעה בדמוקרטיה ובזכויות האדם.

7.2 – הפיכה משטרית

• שנוי-במחלוקת 4–16 בינואר 2023: שר המשפטים יריב לוין הציג את תוכניתו לשינוי מערכת המשפט; יריבי הממשלה הגדירו אותה "הפיכה משטרית", ואילו הממשלה הציגה אותה כרפורמה לאיזון בין הרשויות. בדיון ועדת החוקה ב־16 בינואר 2023 נידונו גם סמכויות הייעוץ והייצוג של היועצים המשפטיים לממשלה, ובאותו דיון תועדו חילופי דברים על השאלה אם הממשלה תהיה כפופה בפועל לחוק כאשר היא גם מחוקקת, גם ממנה שופטים וגם יכולה לעקוף פסיקה; תאריך: 16 בינואר 2023, אתר הכנסת, דיון ועדת החוקה ברפורמה ובסמכויות הייעוץ המשפטי.
• מאומת 24 ביולי 2023–1 בינואר 2024: הכנסת אישרה את ביטול עילת הסבירות כחלק מתוכנית לוין; בג"ץ ביטל את התיקון בינואר 2024 ברוב של 8 מתוך 15 שופטים. משמעות ראייתית: זהו מקרה ראשון שבו בית המשפט העליון פסל תיקון לחוק יסוד, ולכן הוא נקודת מפתח לבחינת טענת "הפיכה משטרית" מול טענת "רפורמה חוקתית"; תאריך פסק הדין: 1 בינואר 2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה/פסק הדין, פסק הדין המלא בעניין ביטול עילת הסבירות.
• מאומת מרץ 2023–ינואר 2024: חוק הנבצרות שינה את המנגנון להכרזה על נבצרות ראש ממשלה, כך שנבצרות תוגבל בעיקר לאי־מסוגלות פיזית או נפשית ותיקבע בהליך פוליטי פנימי. בג"ץ דחה את תחולתו לכנסת הבאה, ובכך סימן את החוק כחקיקה פרסונלית־מוסדית היכולה להשפיע על אחריותיות ראש ממשלה מכהן; תאריך החוק: מרץ 2023; תאריך פסק הדין: ינואר 2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה, פסיקת בג"ץ בעניין חוק הנבצרות.

7.3 – בתי דין רבניים

• מאומת 22 בפברואר 2023–26 במרץ 2026: בכנסת ה־25 קודמה ואושרה חקיקה שמרחיבה את סמכות בתי הדין הדתיים לבוררות בעניינים אזרחיים, בתנאי הסכמה של הצדדים ובכפוף לכללים שנקבעו בחוק. הנוסח הרשמי פורסם כחוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ו–2026; תאריך פרסום בספר החוקים: 26 במרץ 2026, מאגר החקיקה הלאומי, חוק שיפוט בתי דין דתיים – בוררות.
• מקור-יחיד אוקטובר 2023: המכון הישראלי לדמוקרטיה הזהיר כי הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים עלולה לפגוע בזכויות נשים ובשלטון החוק, משום שבפועל נשים ועובדים מוחלשים עשויים להידחק למסגרת בוררות שאינה פועלת לפי מלוא עקרונות המשפט האזרחי. זהו מקור מחקרי־ביקורתי, ויש לאמת מול יישום החוק בפועל לאחר 2026; תאריך הפרסום: אוקטובר 2023, המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוזמות שעלולות לפגוע בזכויות הנשים בישראל.

7.4 – תקשורת

• מאומת 2023–2026: שר התקשורת שלמה קרעי קידם רפורמת שידורים שכללה הקמת רשות רגולציה חדשה, שינוי משטר רישוי ורגולציה, וחובת רישום לספקי תוכן וחדשות. תומכי החוק הציגו אותו כהגדלת תחרות ופלורליזם; מבקריו הזהירו מפוליטיזציה של הפיקוח על חדשות ומהטבות לערוצים מסוימים. תאריך סטטוס חקיקתי: 2026, מאגר החקיקה של הכנסת, חוק התקשורת – שידורים, התשפ"ו–2026.
• שנוי-במחלוקת יולי 2026: בהצבעה בכנסת על חוק התקשורת דווח כי קרעי אמר לנתניהו: "המשימה שהטלת עליי להעביר רפורמת ימין בתקשורת מושלמת בהצלחה". באותה כתבה הובאה גם אזהרה משפטית שלפיה קיימת אפשרות להשפעה פוליטית ומסחרית על גופי תקשורת וחדשות. מנגד, קרעי ותומכי החוק טענו כי מדובר במהלך ל"פלורליזם, שוויון, אפס צנזורה"; תאריך: יולי 2026, ynet, אושר חוק התקשורת של קרעי.
• מקור-יחיד אוגוסט 2023: בתדרוך על תזכיר חוק השידורים דווח כי הצעת קרעי כוללת ביטול הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, שינוי כללי רישוי החדשות והסדרים שלפי הדיווח עשויים להיטיב עם ערוץ 14. זהו דיווח עיתונאי על נוסח הצעה ותדרוך, ויש להצמיד אליו את מסמכי הכנסת הסופיים בבדיקת המשך; תאריך: אוגוסט 2023, mako, בלי פיקוח על התוכן: קרעי הציג את הרפורמה בשוק התקשורת.

7.5 – ג'ובים למקורבים

• מאומת פברואר 2024: ועדת ביקורת המדינה דנה בדוח על חברות ממשלתיות ובו כשלים באיוש דירקטוריונים, היעדר יו"רים, הרכבים חסרים ותת־ייצוג. בכותרת הודעת הכנסת צוטט הביטוי "מאגר ג'ובים לצבירת כוח פוליטי"; בדיון נטען כי יש למנוע הדחות ממניעים פוליטיים וכי הופעלו לחצים למינוי מקורבים. תאריך: 7 בפברואר 2024, אתר הכנסת, מאגר ג'ובים לצבירת כוח פוליטי – דיון בוועדה לביקורת המדינה.
• מקור-יחיד יוני 2023: המכון הישראלי לדמוקרטיה ניתח את מאבק השר דודי אמסלם מול רשות החברות הממשלתיות וטען כי ביטול או החלשת "נבחרת הדירקטורים" יגדיל את יכולת השרים למנות מועמדים בעלי זיקה פוליטית, תוך החלשת סינון מקצועי. מקור זה ביקורתי אך נשען על חוק החברות הממשלתיות ועל מנגנוני המינוי הקיימים; תאריך: יוני 2023, המכון הישראלי לדמוקרטיה, השר אמסלם מול רשות החברות הממשלתיות.
• מקור-יחיד אפריל 2026: כלכליסט דיווח על "בליץ מינויים" של נתניהו לפני בחירות, ובכלל זה מינויים בלשכת העיתונות הממשלתית, מערך ההסברה, נציבות שירות המדינה וחברות ממשלתיות. הדיווח מעלה שאלת אחריותיות: מינויי קצה לתקופות של 5–7 שנים סמוך לבחירות יכולים לקבע השפעה פוליטית מעבר לתקופת הממשלה הממנה. יש לאמת כל מינוי בנפרד מול החלטות ממשלה ומסמכי ועדות מינויים; תאריך: אפריל 2026, כלכליסט, בליץ המינויים של נתניהו: מקבע מקורבים לפני הבחירות.

7.6 – מכונת הרעל

• מקור-יחיד אוקטובר 2023–2025: "מכונת הרעל" היא מונח פוליטי־תקשורתי, לא גוף רשמי. פייק ריפורטר וזמן אמת ניתחו כ־16 אלף חשבונות ומשפיעני רשת המזוהים כמחוללי ומקדמי שיח, וטענו כי לאחר 7 באוקטובר הופצו מסרים שתמכו בנתניהו ותקפו את מערכת המשפט, מערכת הביטחון, התקשורת ומובילי מחאה. יש להבחין בין חשבונות רשמיים לבין אקו־סיסטם תומך שאינו בהכרח מופעל ישירות; תאריך: 2026 לפי דף התחקיר, פייק ריפורטר, הנדסת תודעה בזמן מלחמה.
• מקור-יחיד אוקטובר 2023: ynet, בהסתמך בין היתר על פייק ריפורטר, תיאר הפצת קונספירציות אחרי 7 באוקטובר, לרבות טענות כוזבות על קשרים בין אנשי מחאה, בכירי ביטחון וחמאס. הדוגמה המרכזית בדיווח: ח"כ טלי גוטליב שיתפה טענה כוזבת על שקמה ברסלר ובעלה, והמידע הודגם כמקרה שבו אמירה של נבחר ציבור מקבלת תהודה ברשתות; תאריך: אוקטובר 2023, ynet, תחקיר: המקורות של "מכונת הרעל" והקונספירציות על 7 באוקטובר.

7.7 – קטארגייט

• מאומת פברואר 2025: היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה, המשטרה ושב"כ החליטו לפתוח בחקירה בעניין קשרים בין גורמים הפועלים במשרד ראש הממשלה לבין גורמים הקשורים למדינת קטאר. ישראל היום דיווח כי החקירה נפתחה לאחר דיון בהשתתפות ראש אגף החקירות והמודיעין וגורמי שב"כ; הליכוד הגיב בטענה שמדובר ב"תפירת תיקים". תאריך: 27 בפברואר 2025, ישראל היום, היועמ"שית בשיתוף שב"כ והמשטרה: פותחים בחקירה.
• שנוי-במחלוקת מרץ 2025: בפרשה נחקרו יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, מקורבים או יועצים בסביבת נתניהו. לפי N12, החשדות שנבדקו כללו מגע עם סוכן חוץ, הלבנת הון, שוחד, מרמה והפרת אמונים; נתניהו מסר עדות בלשכתו. מנגד, בסביבת נתניהו נטען שהפרשה נועדה לפגוע בו פוליטית, בין היתר על רקע עימותו עם ראש שב"כ. תאריך: מרץ 2025, N12, אלה החשדות בקטארגייט.
• שנוי-במחלוקת אפריל–יולי 2025: לאחר הסרת צו איסור פרסום דווח כי החשד כלל קידום מסרים אוהדים לקטאר לעיתונאים בישראל, לכאורה בשם גורמים מדיניים, במקביל לעבודתם בסביבת לשכת ראש הממשלה. נתניהו הכחיש ידיעה או מעורבות בקשר עם קטארים, ולפי ynet אמר: "לא ידעתי על הקשר עם הקטארים"; תאריך: 2025, ynet, ההתנערות של נתניהו: לא ידעתי על הקשר עם הקטארים.

7.8 – שקט תמורת שקט

• מאומת 2012–2018: מדיניות העברת כסף קטארי לעזה, ובהמשך "מזוודות הכסף" מ־2018, היא ציר מרכזי בבחינת הטענה שנתניהו העדיף רגיעה קצרה על פני טיפול אסטרטגי בחמאס. לפי ynet, עדות בכיר מוסד לשעבר אודי לוי בוועדה האזרחית לחקר 7 באוקטובר ייחסה לנתניהו החלטה כבר ב־2012 לשקם את עזה, וב־2018 מעבר להעברת מזומן; תאריך הפרסום: 2024, ynet, כך הוחלט לאפשר לקטאר להכניס כסף לעזה.
• שנוי-במחלוקת 2018–2021: לפי mako, מערכת הביטחון הזהירה את נתניהו לפחות פעמיים כי חמאס משתלט על חלק מהכסף הקטארי; לפי תגובת לשכת נתניהו באותה כתבה, "מעולם לא הונח כל מסמך על שולחנו של ראש הממשלה הקובע כי הכספים הועברו לטרור". כלומר: עצם הזרמת הכסף מאומתת, אך שאלת ידיעת נתניהו על הסטת כספים לטרור שנויה במחלוקת ודורשת עיון במסמכי מודיעין ובקבינט; תאריך: 2025, mako, הכסף הקטארי, האזהרות של מערכת הביטחון וההחלטה של נתניהו.

8. מה בדקנו ואיך עשינו את זה

• שאלת התחקיר. מאומת התיק בודק כיצד השתנתה מדינת ישראל בתקופת ממשלת נתניהו האחרונה – הממשלה ה־37, שהושבעה בכנסת ב־29 בדצמבר 2022 – ובאיזו מידה ניתן לייחס לממשלה זו נזק מוסדי, ביטחוני, כלכלי, חברתי ומדיני, לעומת נזקים שמקורם במלחמה, במגמות קודמות או בהחלטות של ממשלות קודמות. נקודת הפתיחה העובדתית היא הרכב הממשלה וקווי היסוד שלה, כפי שפורסמו בכנסת: הממשלה ה־37 – אתר הכנסת; קווי היסוד של הממשלה ה־37, מסמך הכנסת.
• התזה הנבדקת – לא מסקנה מוקדמת. שנוי-במחלוקת ההשערה היא שממשלת נתניהו האחרונה פיזרה נזקים מצטברים בכמה זירות: ביטחון, ניהול מלחמת 7 באוקטובר והחטופים, החלשת מערכת המשפט והייעוץ המשפטי, פגיעה בזכויות יסוד, פוליטיזציה של השירות הציבורי, יוקר מחיה ותקציב, בידוד מדיני, תקשורת, שסעים חברתיים, מינויים ומקורבים, קטארגייט ומדיניות מול חמאס/קטאר. לשם כך נבדקו גם אירועים קודמים בתוך טווח 2002–2026, כאשר הם דרושים להבנת מדיניות שנמשכה לתוך הממשלה ה־37; לדוגמה: הצגת הרפורמה המשפטית בינואר 2023 בוועדת החוקה הודעת הכנסת, 11 בינואר 2023, עמדות משפטיות נגד ההצעות מכתב משפטנים לחברי הכנסת, 23 בינואר 2023, ופסק הדין בעניין עילת הסבירות בג"ץ 5658/23.
• ניסוח־נגד שיש לבדוק. שנוי-במחלוקת הקריאה הנגדית החזקה היא שממשלת נתניהו פעלה מכוח רוב פרלמנטרי חוקי; שהרפורמה המשפטית הוצגה כתיקון איזון בין רשויות ולא כהחלשת דמוקרטיה; שהנזק הביטחוני והכלכלי העיקרי נגרם ממתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 ומהמלחמה; ושחלק מהטענות – קטארגייט, טרפוד עסקאות חטופים או מינויים פוליטיים – הן חשדות, ביקורת פוליטית או חקירות שטרם הוכרעו. לכן נשקלות גם ראיות נגדיות: דוחות כלכליים שמציינים חוסן משקי לצד עלויות מלחמה OECD Economic Surveys: Israel 2025, נתוני בנק ישראל על השפעת המלחמה והתקציב דוח בנק ישראל 2023, וכן הליכים בין־לאומיים שאינם כשלעצמם הכרעה ישראלית באחריות הממשלה ICJ – South Africa v. Israel; ICC – הודעה על צווי מעצר, 21 בנובמבר 2024.
• גבולות התיק. מדיניות הממשלה ה־37; החלטות וחוקים בכנסת ה־25; טיפול המדינה בחטופים, במפונים ובנפגעי 7 באוקטובר; הליכי חקירה וחשדות סביב לשכת ראש הממשלה; והשלכות על שירות המדינה, תקשורת, בתי דין דתיים וזכויות יסוד. מקורות מסגרת לנושאים אלה כוללים את מבקר המדינה על טיפול בחטופים מבקר המדינה, 29 באפריל 2025, דיון הכנסת בטיפול בחטופים ששוחררו הוועדה לביקורת המדינה, 6 בינואר 2025, והחלטת הממשלה על הליך מינוי נציב שירות המדינה החלטה 2129, משרד ראש הממשלה.
• מפת הכיסוי. מאומת התיק יענה על שאלות משנה אלה: מה קרה למאזן הרשויות ולביקורת השיפוטית; כיצד קודמו או נבלמו יוזמות הנוגעות לבתי דין רבניים הודעת הכנסת על חוק שיפוט בתי דין דתיים, 24 במרץ 2026; מה השתנה בשוק התקשורת והשידור הציבורי הצעת חוק התקשורת, הודעת הכנסת, 6 ביולי 2026; האם השירות הציבורי עבר פוליטיזציה או משבר איוש דיון הכנסת על משרות בכירות, 28 בינואר 2026; מהו הסטטוס העובדתי של קטארגייט ynet, מרץ 2025; ומה אומרים מדדים חיצוניים על חופש, זכויות ואמון דמוקרטי מדד הדמוקרטיה הישראלית 2024; Freedom House – Israel 2024.