אחרי כמה שנים של משברים רצופים, היה קל להניח שהכלכלה העולמית מתקרבת לנקודת שבירה. מגפה, מלחמות, זעזועי אנרגיה, אינפלציה, עליית ריבית, מתיחות בין ארה"ב לסין ושיבושים בשרשראות האספקה יצרו תחושה של מערכת שנעה ממשבר למשבר.
אלא שהדוח החדש של הפורום הכלכלי העולמי, המבוסס על סקר כלכלנים ראשיים מהמגזר הציבורי והפרטי, מציג תמונה מורכבת יותר. לא עולם יציב יותר, אלא עולם שמפתח יכולת טובה יותר להמשיך לתפקד בתוך חוסר יציבות.
המספר הראשון שממחיש זאת הוא השינוי החד בציפיות. במאי 2026, 89% מהכלכלנים ציפו להיחלשות הכלכלה העולמית. כעת רק 45% חושבים כך. גם ציפיות האינפלציה התמתנו משמעותית. במילים אחרות, הפסימיות ירדה. אבל הסיכונים עצמם לא נעלמו. הם פשוט שינו צורה.
הדוח החדש של הפורום הכלכלי העולמי, המבוסס על סקר כלכלנים ראשיים מהמגזר הציבורי והפרטי, מציג תמונה מורכבת. לא עולם יציב יותר, אלא עולם שמפתח יכולת טובה יותר להמשיך לתפקד בתוך חוסר יציבות
הסיכון המרכזי כיום הוא כבר לא אינפלציה. הוא גיאופוליטיקה. 97% מהכלכלנים מציבים סכסוכים גיאופוליטיים בין מקורות אי הוודאות המרכזיים לשנה הקרובה. אחריהם מופיעים תיקון במחירי נכסים, שינויים טכנולוגיים מהירים, אי יציבות במדיניות ומגבלות סחר והשקעות.
זהו שינוי עמוק באופן שבו צריך לקרוא את הכלכלה. במשך שנים היה נהוג לנתח את העולם דרך ריבית, אינפלציה, אבטלה וצמיחה. כיום, הנתונים האלה עדיין חשובים, אבל הם כבר אינם מספיקים. סכסוך במזרח התיכון, שינוי במדיניות הסחר האמריקאית או מגבלה חדשה על שבבים יכולים להשפיע במהירות על מחירי אנרגיה, השקעות, ייצור ושרשראות אספקה.
במקביל משתנה גם מנגנון החוסן של הכלכלה העולמית. מאז 2020, הממשלות היו במידה רבה קו ההגנה הראשון. תמיכה פיסקלית ומימון ממשלתי היו הגורם המרכזי שסייע למשקים לעבור את סדרת הזעזועים האחרונה. אבל המרחב התקציבי הזה הולך ומצטמצם.
לכן, החוסן העתידי צפוי להגיע ממקומות אחרים: שרשראות אספקה גמישות יותר, גיוון כלכלי, חדשנות טכנולוגית וגיוון מקורות אנרגיה. במילים אחרות, העולם עובר ממודל שבו הממשלה מצילה את המערכת לאחר המשבר, למודל שבו המערכת עצמה צריכה להיות בנויה כך שתוכל לספוג אותו.
נתונים כמו ריבית, אינפלציה, אבטלה וצמיחה כבר לא מספיקים. סכסוך במזרח התיכון, שינוי במדיניות הסחר האמריקאית או מגבלה על שבבים יכולים להשפיע במהירות על מחירי אנרגיה, השקעות, ייצור ושרשראות אספקה
הביטוי הבולט ביותר לשינוי הזה הוא הבינה המלאכותית. 97% מהכלכלנים צופים עלייה באימוץ AI, ו־69% מצפים לשיפור משמעותי בפריון. אך לצד האופטימיות מופיע פרדוקס. ההשקעות בדאטה סנטרים צפויות לתרום משמעותית לצמיחה, אבל רוב הכלכלנים אינם מצפים מהן לייצר בהיקף דומה מקומות עבודה.
יותר מכך, מהפכת ה־AI הופכת במהירות גם לסיפור של אנרגיה. דאטה סנטרים צורכים כמויות אדירות של חשמל ומים, והדו"ח מצביע על עלייה צפויה בהשקעות לא רק באנרגיה מתחדשת אלא גם בגרעין ובדלקים פוסיליים. הכלכלה הדיגיטלית מתבררת כתלויה מאוד בעולם הפיזי.
במקביל, הגלובליזציה אינה נעלמת. היא פשוט משנה מסלול. 77% מהכלכלנים מצפים להעמקת הפיצול הגאו כלכלי, אבל כשני שלישים עדיין צופים גידול בסחר העולמי. סין, למשל, צפויה להרחיב יצוא למדינות שאינן ארצות הברית. כלומר, העולם אינו הופך לפחות מחובר. הוא הופך למחובר אחרת.
וזו אולי המסקנה החשובה ביותר של הדוח. במשך עשרות שנים הכלכלה העולמית נבנתה סביב יעילות: לייצר במקום הזול ביותר, להחזיק מלאי קטן ככל האפשר ולבנות שרשראות אספקה ארוכות ומדויקות.
העולם החדש פועל לפי היגיון אחר.
במשך עשרות שנים הכלכלה העולמית נבנתה סביב יעילות: לייצר במקום הזול ביותר, להחזיק מלאי קטן ככל האפשר ולבנות שרשראות אספקה ארוכות ומדויקות. העולם החדש פועל לפי היגיון אחר
לא רק מה הכי זול, אלא מה הכי עמיד. לא רק מה הכי יעיל, אלא מה ימשיך לעבוד גם במשבר הבא. היתרון האסטרטגי של השנים הקרובות לא יהיה בהכרח אופטימיזציה. הוא יהיה חוסן.
ד"ר בלה ברדה־ברקת היא עורכת דין, אנליסטית מאקרו־כלכלית וגאופוליטית ויועצת אסטרטגית, מייסדת Blue Pumpkin Strategic Intelligence Lab.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו