אפשר היה להקדים את שחרור החטופים ואולי להציל את חלקם

אפשר היה להגיע לעסקה שלמה לשחרור החטופים כבר בקיץ 2024, ואולי אף מוקדם יותר. התיעוד מאותם חודשים ועדויות של גורמים בכירים שהשתתפו במו"מ מצביעים על החלטות של ראש הממשלה בנימין נתניהו שהאטו את התהליך.

לשכת ראש הממשלה טוענת שאף עסקה ישימה לשחרור החטופים לא נדחתה בגלל ישראל. כך הגיבה הלשכה לתחקיר "ניו יורק טיימס" על ניהול המלחמה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הלך רחוק יותר, ואמר ביוני "בזכותי כל החטופים כאן". העובדות מראות שההצהרות הללו של נתניהו וסמוטריץ' אינן נכונות.

האלוף (מיל') ניצן אלון, לשעבר ראש מטה החטופים והנעדרים בצה"ל, אמר בוושינגטון ש"יכולנו להחזיר את כל החטופים הביתה, אולי שנה קודם לכן". שלושה ימים אחר כך הצטרף אליו שר הביטחון לשעבר יואב גלנט.

האם אפשר היה לחתום עסקה לשחרור חטופים ביולי 2024?

ב-3 ביולי 2024 חמאס הגיש תשובה מעודכנת למתווה שישראל הציעה במאי. שני בכירים ישראלים אמרו לעיתונאי הישראלי ברק רביד באתר האמריקאי Axios ש"התשובה קונסטרוקטיבית", ושהיא מאפשרת להגיע להסכמה על הפערים העיקריים שהיו בה בין עמדות ישראל וחמאס (סעיפים 8 ו-14 במתווה). עם זאת, אחד מהם הוסיף ש"עוד נותרה דרך משמעותית ללכת".

הפגנה למען שחרור החטופים, 21 בדצמבר 2024 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

גלנט, שר הביטחון דאז, סיפר שאמר למשפחות החטופים ש"בשלו התנאים". לדבריו, ממשלת ישראל לא מסרה את תשובתה הרשמית במשך כשלושה שבועות: "על התשובה הזו אנחנו לא ענינו. לא ענינו, דרך אגב, עד 28 ביולי".

המגעים נמשכו בינתיים, אבל התשובה הרשמית התעכבה. גלנט סיפר כי שאל באותו זמן את נתניהו שאלה פשוטה: "למה לבזבז שלושה שבועות? בשביל מה למשוך את הזמן?".

באותם שבועות Axios דיווח שדווקא כאשר האופטימיות גברה, נתניהו הקשיח את דרישותיו. לפי הדיווח, גורם ישראלי שהיה מעורב בשיחות התראיין לאתר והזהיר כי נתניהו עלול להקשיח את הדרישות יותר מדי, עד שהמשא ומתן יקרוס.

ב-27 ביולי הוציאה לשכת רה"מ מסמך שכינתה "מכתב הבהרות". העיתונאים רונן ברגמן ומאור לייזר חשפו אותו במלואו ב-ynet והשוו אותו להצעה ממאי.

יהודה כהן, אביו של החייל החטוף נמרוד כהן, בעצרת בכיכר החטופים, 28 בדצמבר 2024 (צילום: Jack GUEZ / AFP)

הלשכה טענה ש"טיוטת מסמך 27 ביולי לא הציגה דרישות חדשות", ושמדובר בהבהרות בלבד. השוואת שני המסמכים מראה שבמסמך יולי הופיעו תנאים שלא היו בנוסח ההצעה הישראלית ממאי.

בין התנאים האלה: נוכחות צה"ל לאורך ציר פילדלפי; בידוק של הפלסטינים העוברים מדרום לצפון הרצועה; רשימה שמית של חטופים שישוחררו במקום קטגוריות; גירוש של כל האסירים הפלסטינים המשוחררים לחו"ל.

האם חטופים שעמדו להשתחרר בעסקאות נהרגו בעזה?

השאלה אם אפשר היה להקדים את העסקאות אינה תאורטית. היא נוגעת לאנשים שהיו בחיים בזמן שהמו"מ התעכב וייתכן שניתן היה להציל אותם.

בסוף אוגוסט 2024 רצחו מחבלי חמאס במנהרה ברפיח שישה חטופים: כרמל גת, עדן ירושלמי, הרש גולדברג-פולין, אלכסנדר לובנוב, אלמוג סרוסי ואורי דנינו. לפי ynet, שמותיהם של ארבעה מהשישה הופיעו בנספח למסמך יולי, ברשימה של מי שהיו אמורים להשתחרר בשלב הראשון.

הירש גולדברג-פולין (מימין), אלכס לובנוב, אורי דנינו, אלמוג סרוסי, עדן ירושלמי וכרמל גת בהיותם בשבי חמאס ברצועת עזה בתיעוד שאיתרו כוחות הביטחון

גורם ביטחוני בכיר אמר אז לרונן ברגמן: "המסמך הזה טובל בדמם של ששת החטופים שנרצחו". לפי הערכתו, "יש סיכוי לא רע שהם היו משוחררים כבר לפני חודש".

אי אפשר לדעת אם עסקה הייתה נחתמת, ולכן אי אפשר לקבוע בוודאות שהדחייה גרמה למותם. מה שכן אפשר לקבוע הוא שבזמן שהתשובה של ממשלת ישראל התעכבה הם היו בחיים וברשימת השחרור, ושבועות אחר כך נרצחו.

הם לא היו היחידים. ההערכה היא ש-41 חטופים שנחטפו בחיים נהרגו בשבי. אלון אמר בכנס הרצליה שבתרחיש של משא ומתן שהיה מסתיים אחרת, חלקם אולי היו חוזרים בחיים.

האם עסקת החטופים מינואר 2025 זהה להצעה של 2024?

ביום ההכרזה על העסקה להפסקת אש ושחרור החטופים בינואר 2025 אמר נשיא ארה"ב דאז, ג'ו ביידן, שזו הייתה בדיוק המסגרת של העסקה שנתניהו הציע במאי, והדגיש את המילה "בדיוק" פעמיים.

בכיכר החטופים בתל אביב. 2 בדצמבר 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

גלנט הלך רחוק יותר וטען שהעסקה שנחתמה בפועל בינואר 2025, ובוצעה רק בחלקה, הייתה גרועה יותר מזו שהוצעה ב-2024. גלנט אמר "היינו יכולים לקבל את אותה עסקה עם יותר חטופים, במחיר יותר נמוך". לדבריו, "נוספו פה 110 מחבלי מאסר עולם שלא היו בדיונים אז".

גם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ראה המשכיות בין העסקה של ינואר לבין מה שעמד על השולחן קודם. ערב אישורה כתב: "בשנה האחרונה, באמצעות כוחנו הפוליטי, הצלחנו למנוע מהעסקה הזו לצאת לפועל, פעם אחר פעם".

למה נתניהו לא חתם על עסקאות החטופים במשך זמן רב?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' התנגדו לעסקה בחריפות ואיימו בפומבי על קיום הממשלה, ונתניהו נכנע ללחץ שלהם. 

לפי תחקיר חדשות 12, באפריל 2024, בזמן שצוות המשא ומתן ישב עם המצרים בתל אביב, סמוטריץ' נכנס לקבינט ואמר: "זו עסקה מופקרת, אני אפרק את הממשלה". שלושה ימים אחר כך פנה לנתניהו בפומבי: "אדוני ראש הממשלה, אם תבטל את הפקודה לכיבוש רפיח באופן מיידי, לממשלה בראשותך לא תהיה זכות קיום".

איתמר בן גביר, שלמה קרעי ואריאל קלנר מובילים בריקודים את משתתפי כנס הכיבוש וההתנחלות בעזה שנערך בבנייני האומה, ירושלים, ב-28 בינואר 2024 (צילום: חיים גולדברג/לע"מ)

באותו ערב, לפי התחקיר, נתניהו קיים שיחת ועידה בלי השר דאז בני גנץ וצמצם את המנדט של צוות המו"מ להגיע לעסקה.

"ניו יורק טיימס" הגיע לממצא דומה, בתחקיר שנשען על יותר מ-110 ראיונות ועל מסמכים פנימיים. לפי התחקיר, באפריל 2024 נתניהו גנז הצעה להפסקת אש של שישה שבועות, שהייתה מביאה לשחרורם של כ-30 חטופים, אחרי שסמוטריץ' איים לפרק את הממשלה.

סמוטריץ' עצמו לא מסתיר את השפעתו. ביוני השנה אמר "אני חושב שאלמלא אני, אז המלחמה בעזה הייתה נעצרת עוד לפני רפיח".

ואילו בן גביר התגאה בעצמו שטרפד עסקאות פעם אחרי פעם "באמצעות כוחו הפוליטי". 

ב-5 באוקטובר אמר גלנט כי "החשש שהממשלה תיפול בגלל איומי בן גביר וסמוטריץ' גרם למתיחת הזמן בהשבת החטופים".

שר הביטחון יואב גלנט עם משפחותיהם של החטופים והנעדרים, 29 באוקטובר 2023 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

האם יולי 2024 היה ההזדמנות הראשונה לשחרור חטופים?

לפי תחקיר חדשות 12, כבר במרץ 2024 ביקשה מערכת הביטחון להרחיב את המנדט של צוות המו"מ, ונתניהו סירב. לפי התחקיר, אלון סיכם אז: "פספסנו את ההזדמנות, העסקה הוכשלה".

אל"מ (מיל') דורון הדר, לשעבר מפקד יחידת המשא ומתן המטכ"לית, מתאר רגע מוקדם עוד יותר. בפודקאסט של "דמוקרט" הוא סיפר שב-10 באוקטובר 2023 הציע ללשכת ראש הממשלה לחתור לעסקה מהירה, כשהלחץ הבינלאומי על חמאס היה בשיאו.

לדבריו, אופיר פלק, היועץ המדיני של נתניהו, השיב לו אז: "תחליף דיסקט, זה לא יקרה". זו עדות של הדר על שיחה סגורה, שנמסרה כמעט שלוש שנים אחריה.

גם השר לשעבר בני גנץ, שהיה חבר בקבינט המלחמה, אמר בספטמבר 2024 שנתניהו עיכב באופן שיטתי את ההתקדמות לעסקאות החטופים, כבר מהמתווה הראשון.

שר הביטחון ישראל כ"ץ, הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש המוסד דוד (דדי) ברנע, ראש שב"כ רונן בר, מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר, הממונה על תחום הנעדרים והשבויים בצה"ל אלוף במילואים ניצן אלון וגורמים נוספים בהערכת מצב, 17 בנובמבר 2024 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

אלון אמר בכנס הרצליה ש"הקבינט וההנהגה המדינית סירבו לעסקאות מוקדמות יותר, שלמות, בשם אותו ניצחון מוחלט, שהוא בעצם כזב".

בוושינגטון הוא כיוון ישירות לנתניהו. לדבריו, ראש הממשלה בחן את המצב מנקודת מבט אסטרטגית, אבל במקביל היו לו גם שיקולים פוליטיים ואישיים, כפי שדווח מהכנס.

גלנט, ביום האחרון שלו בתפקיד, אמר למשפחות החטופים שהשיקולים לסרב לעסקה לא היו צבאיים. לדבריו, נסיגה מפילדלפי הייתה החלטה הפיכה, ואובדן חטופים אינו הפיך.

האם חמאס סירב לחתום על עסקאות לשחרור החטופים?

ארגון הטרור חמאס רצח ב-7 באוקטובר כ-1,200 בני אדם בישראל, חטף 251 גברים, נשים וילדים; עשרות מהם נהרגו בשבי, חלקם נרצחו בידי המחבלים. ההערכה היא שבשלבים שונים של המו"מ הוא הכשיל עסקאות שיכלו להביא לשחרור החטופים ולהפסקת אש מוקדם יותר. לפי בכירים ישראלים, התשובה של ארגון הטרור מ-12 ביוני 2024 הייתה רחוקה בהרבה מזו של יולי.

חטיפתה של נועה ארגמני בידי אזרחים פלסטינים, 7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo)

באוגוסט הודיע שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן שנתניהו תומך בהצעת הגישור, וקרא לחמאס להסכים לה.

השאלה היא לא אם חמאס אשם בחטיפה וברצח החטופים והאם הוא לא התנהל כסרבן במו"מ. השאלה שאנו בוחנים היא שאלת אחריותה של ממשלת ישראל, והאם היו שלבים שבהם היא יכלה לקדם עסקה מוקדם יותר ולהציל חטופים, אך לא עשתה זאת. התשובה העולה מהעדויות והנתונים חיובית. 

ציר הזמן

אי אפשר לדעת בוודאות האם החטופים, או חלק מהם, היו משתחררים מוקדם יותר וחייהם של חלקם היו ניצלים אילו ממשלת ישראל פעלה אחרת. אך אנשי המשא ומתן מעידים כי היו שלבים שבהם נפתח חלון, ואילו תשובת ממשלת ישראל התעכבה והוקשחה. חטופים שהיו אז בחיים לא זכו להשתחרר כשהעסקה נחתמה חודשים אחר כך.

מקורות: ynet, חשיפת מסמך ההבהרות (3.9.2024); ynet, ריאיון יואב גלנט (8.2.2025); חדשות 12, תחקיר "כך טורפדו עסקאות החטופים" (19.9.2024); כאן חדשות, סמוטריץ' (28.4.2024, 28.6.2026); חדשות 12, הודעת בן גביר (14.1.2025); Axios (3.7.2024, 11.7.2024); ynet, כנס הרצליה (1.7.2026); חדשות 12, ניצן אלון במכון וושינגטון (2.10.2026); זמן ישראל, גלנט (5.10.2026); פודקאסט "6:29 תיק פתוח" (27.9.2026) עם דורון הדר.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.