הנתונים על ביטחון הפנים בעידן בן גביר מדברים בעד עצמם – וכך ייראה המשך הקדנציה

ב-22 בספטמבר הודיע השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שבממשלה הבאה ידרוש את משרד הביטחון. המשרד לביטחון לאומי, לדבריו, יישאר בידי מפלגתו, עם ח"כ יצחק וסרלאוף כמועמד.

המשמעות היא שהשיטה שנבנתה בשלוש השנים האחרונות תמשיך: קצינים יקודמו לפי נאמנות לשר. אבל בקדנציה הבאה ייחלשו במקביל שלושת הגופים שמגנים היום על אזרח מפני שוטר: מח"ש, היועמ"ש ובג"ץ.

אלימות שוטרים, מעצרי שווא ופגיעה במפגינים כבר קורים היום. בלי מי שיבלום אותם, הם צפויים להתרחב. במקביל יימשכו מקרי הרצח בחברה הערבית, ברמה של יותר מ-200 נרצחים בשנה, וכן התסיסה ביהודה ושומרון והרחבת רישוי הנשק.

מי ישלוט במשטרה בקדנציה הבאה?

אם הקואליציה תנצח, שר מעוצמה יהודית ימנה את המפכ"ל הבא, והמבחן לקידום קצינים יהיה נאמנות למדיניות של השר.

בן גביר לא הסתיר את תפיסתו. בינואר 2025, שבוע אחרי שבג"ץ צמצם את סמכויותיו לפי פקודת המשטרה, הודה שהוא מחפש קצינים שמיישמים את המדיניות שלו, ולדבריו לשם כך נבחר.

ביולי 2026 דיווחה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה לבג"ץ שהתנהלות השר, הפוגעת בעצמאות המשטרה, נמשכה לאורך כל הדרך, גם אחרי פסק הדין.

גם המפכ"ל שבן גביר עצמו בחר לא עמד בציפיות של השר. כשמונה דני לוי באוגוסט 2024, כינה אותו בן גביר "האיש הנכון במקום הנכון". שנתיים אחר כך היחסים התהפכו: בספטמבר האחרון הודיע השר ללוי שלא יאשר מינויים במשטרה עד הבחירות, ולשכתו טענה שהמפכ"ל "נשלט על ידי היועמ"שית".

לוי נכנס לתפקידו ב-25 באוגוסט 2024, וכהונת מפכ"ל נקבעת לשלוש שנים. כהונתו תסתיים באוגוסט 2027, באמצע הקדנציה הבאה, והממשלה רשאית להאריך אותה בשנה בהמלצת השר.

בשני המקרים ההחלטה תהיה בידי שר מעוצמה יהודית. המפכ"ל הבא ייבחר כך שיעמוד ברף הנאמנות שלוי לא עמד בו. ואם לוי יישאר, הוא יידע שהארכת כהונתו תלויה בשר.

מי יגן על אזרח שנפגע משוטר?

שלושה גופים מפקחים היום על המשטרה. המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) חוקרת תלונות של אזרחים נגד שוטרים. היועמ"ש מפקח על מדיניות האכיפה ומגבה את הפרקליטות. ובג"ץ פוסל החלטות לא חוקיות של השר ושל המשטרה, בדרך כלל בעתירות של ארגונים. בקדנציה הבאה שלושתם ייחלשו באותו זמן.

מח"ש. ביוני אישרה הכנסת, ברוב של 43 מול 39, את החוק שמוציא את מח"ש מהפרקליטות. לפי החוק, את ראש היחידה ימנה שר המשפטים, אחרי ועדת איתור שבראשה מנכ"ל משרדו.

היועמ"שית כתבה שההצעה "תביא להשתלטות פוליטית על מח"ש", והזהירה ש"יחידת התביעה הפוליטית תטיל מורא על שוטרים, חוקרים, תובעים ועיתונאים". שוטר שיחרוג מסמכותו כדי לרצות את השר יידע שמי שחוקר אותו מונה בידי שר מאותה ממשלה.

היועמ"ש. חוק שעבר ביולי קובע שמ-1 בינואר 2027 תוכל הממשלה להחליט שחוות דעת של היועמ"ש אינה מחייבת אותה, פרט לתחום הפלילי. הממשלה גם תחליט מחדש איך ממנים ומדיחים יועמ"ש.

בג"ץ. במרץ 2025 אישרה הכנסת את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ומינוי לבית המשפט העליון לא יעבור בלי הסכמת הקואליציה. בקדנציה הבאה יוחלפו כעשרה שופטי עליון.

ראשי הקואליציה כבר הראו מה יקרה לפסיקה שלא תמצא חן בעיניהם. בינואר ביקשו השרים בצלאל סמוטריץ', גדעון סער ובן גביר, ויו"ר הקואליציה אופיר כ"ץ, מראש הממשלה בנימין נתניהו שלא לציית לפסיקה אפשרית שתורה על פיטורי בן גביר. בג"ץ עוד לא הכריע בעתירות להדחת השר ובעתירות נגד חוק מח"ש.

כמה נפוצה אלימות שוטרים כבר היום?

הפגיעה באזרחים אינה תרחיש עתידי. היא כבר מתועדת, והמנגנונים שאמורים לבלום אותה חלשים גם היום.

מח"ש מקבלת יותר מאלף תלונות בשנה על אלימות שוטרים. לפי ניתוח של ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מספרן עלה מ-934 ב-2020 ל-1,304 ב-2022, ובשמונת החודשים הראשונים של 2023 כבר הוגשו 1,299 תלונות. הממוצע החודשי קפץ בכ-45%, בעיקר על רקע ההפגנות.

גם הסנגוריה הציבורית מתעדת את המגמה. לפי הדוח שלה, תלונות העצורים שהיא מייצגת על אלימות שוטרים כמעט שולשו בין 2021 ל-2024, ותופעת המעצרים המיותרים לא נפסקה.

רוב התלונות האלה אינן מגיעות לבית המשפט, גם כשמח"ש הייתה בתוך הפרקליטות. לפי מבקר המדינה, ב-2021 רק כ-1.2% מהתיקים שמח"ש סיימה לטפל בהם הסתיימו בכתב אישום, ורוב התלונות לא נבדקו בכל ההיבטים הרלוונטיים.

מפגינים נגד הממשלה חשים את יד המשטרה ישירות. מתחילת 2023 ועד אמצע 2024 נעצרו 1,602 מפגינים, ונגד שבעה בלבד הוגשו כתבי אישום, לפי מערך עורכי הדין המתנדבים "עוטף העצורים". "המשטרה הפכה לגוף מעניש, וזה לא תפקידה", אמרה עו"ד סמדר להב אבנשטיין מהמערך.

כלומר, מאות אזרחים נעצרו מבלי שגובש נגדם תיק מבוסס. בינואר 2024 גם קבע בג"ץ שהשר הפר את ההוראה שלא לתת הוראות מבצעיות בנושא הפגנות.

מה יקרה בהפגנות ובבחירות הבאות?

כשהשר קובע את המדיניות, מח"ש כפופה לשר המשפטים ובג"ץ מוחלש, מי שמפגין נגד הממשלה יהיה חשוף יותר לאלימות ולמעצרי שווא.

באוגוסט 2025 פרסם השר טיוטת מדיניות שאוסרת חסימת כבישים ראשיים, ושלפי העותרים נגדה לבג"ץ מצמצמת את שיקול הדעת של המשטרה.

לפי דוח מכון זולת מאפריל 2026, במלחמה עם איראן הגבילה המשטרה מחאה אזרחית, לעיתים בניגוד לפסיקה, והפעילה מכת"זיות, פרשים ויחידות יס"מ נגד מפגינים.

עו"ד איתי מק וד"ר מיכל עברון יניב, מחברי הדוח, מזהירים מתרחישים של אכיפה בררנית נגד פעילי אופוזיציה, חיפושים במטות ובבתי פעילים ופריסה משטרתית מאיימת ליד קלפיות ביישובים ערביים. אם השיטה תתקבע, התרחישים האלה ירחפו גם מעל הבחירות שאחריהן.

האם יהודה ושומרון בדרך לפיצוץ?

העלמת העין מטרור יהודי היא מתכון לפיצוץ, ובקדנציה נוספת היא צפויה להימשך.

משטרת מחוז ש"י היא שאחראית לאכיפת החוק על ישראלים ביהודה ושומרון, כולל חקירת אלימות של מתנחלים נגד פלסטינים. אם הקואליציה תנצח, היא תמשיך לפעול תחת שר מעוצמה יהודית.

את המעצרים המנהליים נגד קיצונים יהודים ביטל שר הביטחון מטעם הליכוד, ואם בן גביר יקבל את משרד הביטחון, כפי שהוא דורש, גם ההחלטה הזו תעבור לידיו.

לפי נתוני צה"ל, מספר האירועים החמורים של פשיעה לאומנית יהודית עלה מ-54 ב-2023 ל-128 בשנה שעברה. לפי המכון למחקרי ביטחון לאומי, יותר מ-90% מתיקי הפשיעה האידיאולוגית של יהודים נגד פלסטינים נסגרים בלי כתב אישום.

שר הביטחון ישראל כ"ץ ביטל את המעצרים המנהליים נגד יהודים בנובמבר 2024. ראש שב"כ דוד זיני מכנה את אלימות המתנחלים "חיכוך", לפי מקורות ביטחוניים שציטט "הארץ".

בכירים בצה"ל כבר מתארים את המצב בגזרה כ"נפיץ ומסוכן ביותר". משטרה ושב"כ שבראשם יעמדו אישים שלפי הדיווחים מקלים ראש בטרור היהודי עלולים להפוך התלקחות מקומית למלחמה.

מה יקרה למכת הרציחות בחברה הערבית?

הרצח בחברה הערבית צפוי להישאר ברמה של יותר מ-200 נרצחים בשנה. כך היה בכל שנה מאז 2023, לעומת 116 נרצחים ב-2022, לפי יוזמות אברהם.

ב-2025 נרצחו 252 בני אדם בחברה הערבית, מספר שיא. עד תחילת אוקטובר 2026 נרצחו 176, מעט פחות מבתקופה המקבילה אשתקד.

המשטרה זוקפת את הירידה הקלה לזכות המערכה נגד ארגוני הפשיעה. אבל שיעור הפענוח נשאר נמוך: עד יולי פוענחו רק 15 מתוך 151 מקרי רצח.

גם בכלל האוכלוסייה, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, נרצחו 309 ישראלים ב-2025, כמעט פי שניים ממספר הנרצחים בשנה שלפני כניסת הממשלה.

למה כניסת שב"כ למאבק בפשיעה מסוכנת?

ביולי החליטה הממשלה להעביר כ-364.5 מיליון שקל לשב"כ כדי שיצטרף למאבק בארגוני הפשיעה בחברה הערבית. הכסף נלקח מתוכנית החומש לחברה הערבית.

יש בכך צד שנראה חיובי. לשב"כ יש יכולות מודיעין שאין למשטרה, והוא כבר הוכיח אותן בסיכול טרור. גם ראשי רשויות, כמו ראש המועצה האזורית מטה אשר משה דוידוביץ', ביקשו מהשר להכניס אותו למאבק בפשיעה.

אבל הכלים של שב"כ נועדו לסכל, לא להרשיע. פרופ' עמיחי כהן ועו"ד מירית לביא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הזהירו ש"השימוש בסמכויות שב"כ לשם סיוע במאבק בפשיעה הפלילית יהיה חצייה של קו אדום בוהק". לדבריהם, מידע מודיעיני חסוי אינו ראיה קבילה בבית משפט, ולכן לא יוביל להרשעות.

ועד ראשי הרשויות הערביות וארגוני זכויות עתרו לבג"ץ נגד ההחלטה. לטענתם, היא מאפשרת לגוף חשאי לעקוב אחרי ציבור שלם, גם אחרי מי שלא עבר על החוק, ויוצרת שתי מערכות אכיפה: משטרה ליהודים ושב"כ לערבים.

הסכנה אינה מוגבלת לחברה הערבית. כשכלי מעקב חשאיים מופנים לאזרחים בלי חוק שמסדיר זאת ובלי פיקוח של ועדה בכנסת, אין ערובה שהם לא יופנו בהמשך גם נגד מתנגדי הממשלה. מכון זולת, שמתאר את זיני כמקורב לנתניהו, מזהיר מאפשרות כזו כבר במערכת הבחירות הנוכחית.

כמה נשק יהיה ברחובות?

רפורמת הנשק לא תיעצר. כ-300 אלף ישראלים מחזיקים היום בנשק פרטי, כמעט פי שניים מלפני המלחמה. לפי המשרד לביטחון לאומי, ב-2026 לבדה נוספו 126 יישובים זכאים, ובן גביר ממשיך לפעול להרחבת הזכאות לערים נוספות.

הקצב בא על חשבון הבדיקה. מנהל אגף רישוי כלי ירייה, ישראל אביסר, העריך שכמחצית מהמבקשים מדלגים על הריאיון. חלק מהרישיונות הונפקו בידי מתנדבות שירות לאומי ועוזרי השר, ובג"ץ הורה לבחון מחדש אלפי רישיונות שהוציאו מי שאינם פקידי רישוי.

בן גביר חוזר ואומר שנשק בידיים הנכונות מציל חיים. אבל כל אקדח נוסף בבית מגדיל את הסיכון במריבה משפחתית, ברגע של משבר ובפריצה.

הנתונים מראים את המחיר. אחרי שצה"ל צמצם את גישת החיילים לנשק בסופי שבוע, ירד שיעור ההתאבדויות ב-40%, בעיקר בסופי שבוע. וכבר לפני הרפורמה נגנבו כ-200 כלי נשק בשנה, חלקם לידי עבריינים. כשמספר האקדחים בבתים מוכפל, גם המאגר שממנו הם נגנבים גדל.

"מדינה עם מפלס נשק פרטי גבוה זה דבר רע מאוד".תומר לוטן, מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים לשעבר

האם יהיו מספיק שוטרים ותקציב?

ב-2024 התגייסו למשטרה 3,448 שוטרים, המספר הגבוה בעשור האחרון, כך דווח ב"וואלה". אבל עדיין חסרים כ-3,000 שוטרים, והתקציב שיממן אותם בשנים הבאות אינו מובטח.

המפכ"ל לשעבר משה קראדי הזהיר בינואר שהלחץ לגייס הוריד את הרף וקיצר את ההכשרה, ואמר: "המשטרה היא של הציבור ולא של הממשלה". שוטרים בהכשרה מקוצרת הם גם שוטרים שמפעילים כוח מהר יותר.

בקדנציה הבאה יהיה לחץ כבד על התקציב. משרד הביטחון מבקש 120 מיליארד שקל בשנה, ונגיד בנק ישראל אמיר ירון הזהיר מעלייה חדה ומתמשכת בחוב הציבורי. כשהממשלה תחפש היכן לקצץ, המשטרה לא תהיה מוגנת.

המשטרה לא ניצלה גם את התקציב שקיבלה: מתוך כ-1.5 מיליארד שקל למאבק בפשיעה בחברה הערבית נוצלו כ-748 מיליון שקל בלבד.

המחסור מורגש גם בכבישים. ב-2025 נהרגו 459 בני אדם בתאונות דרכים, המספר הגבוה ביותר זה יותר משני עשורים. מבקר המדינה מצא שמשטרת התנועה מפעילה רק כרבע מהניידות שנקבעו כיעד, ושחלק מהשוטרים מופנים למשימות אחרות. משטרה עמוסה מדי ומקוצצת צפויה להחמיר את המצב בכבישים, ולא רק להשאיר אותו כפי שהוא.

שאלות שעולות מן הנתונים

מתי ייבחר המפכ"ל הבא? כהונת המפכ"ל דני לוי מסתיימת באוגוסט 2027, באמצע הקדנציה הבאה. הממשלה רשאית להאריך אותה בשנה, בהמלצת השר לביטחון לאומי.

מי יחקור שוטרים אחרי הבחירות? החוק שעבר ביוני מוציא את מח"ש מהפרקליטות. את ראש היחידה ימנה שר המשפטים, אחרי ועדת איתור. בג"ץ עוד לא הכריע בעתירות נגד החוק.

האם הפשיעה בחברה הערבית עלתה רק בקדנציה הזו? לא. בשנים 2015 עד 2021 כבר יותר מהוכפל מספר הנרצחים. אבל ב-2022, בממשלת בנט–לפיד, הפעיל סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ את תוכנית "מסלול בטוח", ומספר הנרצחים ירד מ-125 ל-116. לפי המכון למחקרי ביטחון לאומי, בן גביר הפסיק את התוכנית, וב-2023 זינק מספר הנרצחים פי 2.1 ולא חזר לרמה הקודמת.

מקורות: המכון הישראלי לדמוקרטיה; מבקר המדינה; יוזמות אברהם; מכון זולת; המכון למחקרי ביטחון לאומי.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.