JavaScript is required for our website accessibility to work properly. יורם כץ: כיצד תפקד משרד המשפטים בזמן כהונת יריב לוין? | זירת הדמוקרטיה | זמן ישראל

סיכום כהונה, משרד המשפטים: פגיעה קשה בדמוקרטיה הליברלית בישראל

יריב לוין הגיע לתפקיד עם תוכנית לשינוי משטרי שנועד לפגוע ברשות השופטת, סירב לקיים פסק דין, החמיר את המחסור בשופטים ופגע קשות באמון הציבור

שר המשפטים יריב לוין בכנס "בשבע" בירושלים, 16 בפברואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
שר המשפטים יריב לוין בכנס "בשבע" בירושלים, 16 בפברואר 2026

שר המשפטים יריב לוין הגיע למשרד עם תוכנית מוכנה מראש לשינוי משטר – ההפיכה המשטרית ("הרפורמה המשפטית"). הוא הותיר אחריו משבר במערכת המשפט ופגיעה קשה באמון הציבור במוסדות המדינה.

לוין הוביל את ההפיכה המשטרית על כל רכיביה: הוא ניהל מלחמה בבית המשפט העליון ובנשיאו, מלחמה ביועצים המשפטיים, והקפיא את מינוי השופטים – גם אחרי שבג"ץ חייב אותו להמשיך בהם.

המבצר
תיעוד המלחמה שהכריזה ממשלת נתניהו על הדמוקרטיה הישראלית
345
אירועים מתועדים
75
תיקים
19,469
מקורות מקושרים

זהו המאמר השלישי בסדרת "גיליון ציונים", שבה אני בוחן את התנהלות משרדי הממשלה השונים בארבע השנים האחרונות.

מהי ההפיכה המשטרית של יריב לוין?

שר המשפטים יריב לוין הוא אדריכל ההפיכה המשטרית – ניסיון שיטתי להכפיף את מערכת המשפט לממשלה, בניגוד לעיקרון הדמוקרטי הבסיסי של הפרדת הרשויות.

ב-4 בינואר 2023 הציג לוין, תוכנית בת ארבעה רכיבים: השתלטות פוליטית על הוועדה לבחירת שופטים, ביטול "עילת הסבירות", הגבלת הביקורת השיפוטית על חוקים והחלשת היועצים המשפטיים.

לוין הציג את התוכנית כ"תיקון לכך שאנשים שהציבור לא בחר מחליטים עבורו". התוכנית הוציאה מאות אלפי ישראלים לרחובות ופילגה את החברה עד לטבח ה-7 באוקטובר.

שר המשפטים יריב לוין מציג את הרפורמה שלו במערכת המשפט, 4 בינואר 2023 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש 90)
שר המשפטים יריב לוין מציג את הרפורמה שלו במערכת המשפט, 4 בינואר 2023 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש 90)

זו אינה תוכנית שנולדה מתוך משבר – זהו פרויקט חיים. בנאום אודות התוכנית במליאת הכנסת אמר לוין: "נאבקתי שנים על הדרך הזו, שאני מאמין בה ושמעטים היו שותפים לה. לקח הרבה זמן לשכנע". לפי זמן ישראל, לוין הגה את ההפיכה כבר ב-2012.

האם לוין אמר שהרפורמה במשפט מסכנת את הדמוקרטיה?

לוין עצמו הודה שיש ממש בטענה שתוכניתו מסכנת את הדמוקרטיה. בריאיון לערוץ 14 בסוף מרץ 2023 התייחס לוין לטענת המוחים נגד ההפיכה המשטרית, לפיה התוכנית המקורית מאפשרת לקואליציה למנות שופטים ללא הגבלה, להשתלט על בית המשפט העליון ולרכז בידיה את שלוש הרשויות – והגדיר אותה "טענה אמיתית".

זמן ישראל סיכם זאת בכותרת "יריב לוין מודה: ההצעה הראשונה שלנו הייתה לא דמוקרטית". תומכי לוין טוענים שהדברים הוצאו מהקשרם, ושהוא אמר זאת רק כדי להצדיק את הכוונה לרכך את תוכנית ה"רפורמה".

את הקשר בין ההפיכה לבין תוצאות הבחירות הקרובות קשר לוין בעצמו. בהקלטות של מפגש עם פעילי הליכוד שפורסמו בחדשות 13 באפריל 2025 נשאל לוין מדוע יישום השינוי בוועדה לבחירת שופטים נדחה לזמן כהונתה של הממשלה הבאה. הוא השיב: "25 שנה אני נאבק", והבטיח להשלים את הרפורמה "על כל מרכיביה". אחר כך הוסיף: "אנחנו צריכים לדאוג שאנחנו ננצח ונישאר בשלטון, מהרבה סיבות, גם מהסיבה הזאת".

שר המשפטים יריב לוין מתראיין לתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14, 20 במרץ 2023 (צילום: צילום מסך, ערוץ 14)
שר המשפטים יריב לוין מתראיין לתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14, 20 במרץ 2023 (צילום: צילום מסך, ערוץ 14)

כיצד נאבק לוין בבית המשפט העליון?

לוין לא השלים עם פסיקות בית המשפט – הוא יצא למלחמה בו. בינואר 2024 פסל בג"ץ את ביטול עילת הסבירות ברוב של שמונה שופטים מול שבעה, ו-12 מתוך 15 השופטים קבעו כי בית המשפט מוסמך לבטל חוק יסוד.

לוין לא ויתר. בינואר 2025 נבחר השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, אחרי יותר משנה שבה לוין סירב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לבחור נשיא חדש. לוין הודיע שאינו מכיר בבחירה, וגם אחרי פשרה הבהיר שהנתק עם הנשיא יימשך.

שר המשפטים מחרים את ראש הרשות השופטת ומסרב לקיים פסקי דין – והפגיעה באמון הציבור במוסדות המדינה היא התוצאה.

במרץ 2025 אושר החוק שמעביר את השליטה בוועדה לבחירת שופטים לפוליטיקאים והוא אמור להיכנס לתוקף אחרי הבחירות – אם הכנסת הבאה לא תבטל אותו.

שר המשפטים יריב לוין לצד נשיא העליון השופט יצחק עמית בטקס השבעת השופטים בבית הנשיא בירושלים, 10 באפריל 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
שר המשפטים יריב לוין לצד נשיא העליון השופט יצחק עמית בטקס השבעת השופטים בבית הנשיא בירושלים, 10 באפריל 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

איך נאבק יריב לוין ביועצים המשפטיים?

במרץ 2025 הוביל לוין את המהלך להדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. ב-14 בדצמבר 2025 ביטל בג"ץ פה אחד, בהרכב של שבעה שופטים, את החלטת הממשלה וקבע שההליך לא היה חוקי. לוין כינה את הפסיקה "אקטיביסטית".

המאבק לא נעצר ביועצת עצמה. הכנסת אישרה ביולי הצעת חוק שהוביל לוין שמנמיכה את מעמדם של היועצים המשפטיים לממשלה ולמשרדיה, הופכת את חוות דעתיהם לבלתי-מחייבות, מאפשרת לממשלה לקבל ייצוג נפרד בבתי משפט לפי בחירתה ומעבירה את היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה מכפיפות ליועמ"שית לכפיפות לשר המשפטים. 

הצעת החוק הזאת אמורה להיכנס לתוקף בינואר 2027, אם הכנסת הבאה לא תבטל אותה. 

למה לוין מקפיא את מינוי השופטים?

הוועדה לבחירת שופטים כונסה רק פעמים ספורות במהלך כהונתו של לוין והיא לא כונסה במשך כשנה וחצי רצופות, ובתי המשפט נקלעו למחסור חמור בשופטים. במאי השנה היו חסרים 51 שופטים  בערכאות השונות; לפי תחשיב שפורסם ב"גלובס", עד סוף 2026 צפויים להיות חסרים 65 שופטים. זאת, בנוסף ל-35 תקנים חדשים של שופטים לא אוישו.

שופטים מטפלים ב-650–750 תיקים במקביל, ובבית המשפט העליון יש ארבעה מושבים ריקים.

הוועדה לבחירת שופטים שבחרה ביוסף אלרון לשופט בית המשפט העליון בישיבתה מיום 22 בפברואר 2017. בראש השולחן השרים משה כחלון ואיילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון מרים נאור (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הוועדה לבחירת שופטים שבחרה ביוסף אלרון לשופט בית המשפט העליון בישיבתה מיום 22 בפברואר 2017. בראש השולחן השרים משה כחלון ואיילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון מרים נאור (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ב-31 במאי חייב בג"ץ את לוין פה אחד לכנס את הוועדה, בעדיפות למינויים בבתי המשפט המחוזיים בבאר שבע ובחיפה. בבאר שבע חסרים נשיא ושבעה שופטים – רבע מהתקנים במחוז.

לוין כינה את ההחלטה "בלתי חוקית מיסודה". במרץ 2025 אושר החוק שמשנה את הרכב הוועדה, שייכנס לתוקף אחרי הבחירות, ותומכי ה"רפורמה" רואים בו הישג. אבל השר המשיך שלא לכנס את הוועדה, וסירב לקיים את פסק הדין שחייב אותו לעשות זאת. שר המשפטים מפר פסק דין של בית המשפט העליון – זו ההפיכה המשטרית בפועל.

שאלות שעולות מן הנושא

מהי ההפיכה המשטרית?

התוכנית שהציג לוין בינואר 2023: השתלטות פוליטית על מינוי השופטים, ביטול עילת הסבירות, הגבלת הביקורת השיפוטית והחלשת היועצים המשפטיים. חלק מהרכיבים נפסלו בבג"ץ, ואחרים קודמו בחקיקה ובמעשים. שינוי שיטת מינוי השופטים אמור להיכנס לתוקף אחרי הבחירות, אם הכנסת הבאה לא תבטל אותו.

האם לוין הודה שהתוכנית פוגעת בדמוקרטיה?

כן. בריאיון לערוץ 14 במרץ 2023 הגדיר לוין "טענה אמיתית" את הטענה שהתוכנית המקורית מאפשרת לקואליציה להשתלט על בית המשפט העליון ולרכז בידיה את שלוש הרשויות. תומכיו טוענים שהדברים הוצאו מהקשרם.

הפגנת הימין בעד המהפכה המשפטית מול בית המשפט העליון בירושלים. 7 בספטמבר 2023 (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)
הפגנת הימין בעד המהפכה המשפטית מול בית המשפט העליון בירושלים. 7 בספטמבר 2023 (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)

האם לוין מכיר בנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית?

לא. לוין הודיע שאינו מכיר בבחירת הנשיא עמית, וגם אחרי פשרה הבהיר שהנתק עם הנשיא יימשך.

למה אין מספיק שופטים?

לוין כמעט לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים לאורך ארבע שנות כהונתו ולא כינס אותה כלל כשנה וחצי רצופות. בג"ץ חייב אותו לכנס אותה, ולוין כינה את ההחלטה "בלתי חוקית".

מקורות מרכזיים: המכון הישראלי לדמוקרטיה – מדד הדמוקרטיה 2025; "גלובס" – המחסור בשופטים; ynet – בג"ץ חייב את לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים; זמן ישראל – לוין מודה: ההצעה הראשונה שלנו הייתה לא דמוקרטית; חדשות 13 – הקלטות לוין; ynet – בג"ץ ביטל את הדחת היועמ"שית; זמן ישראל – ההפיכה המשטרית של לוין

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
למאמר המלא עוד 895 מילים
כל הזמן // יום שני, 12 באוקטובר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.