יריב לוין

לידה, משפחה והשכלה: יריב גדעון לוין נולד בירושלים ב־22 ביוני 1969; לפי ערוץ כנסת הוא מתגורר במודיעין, נשוי ואב לשלושה, בעל תואר LL.B במשפטים מהאוניברסיטה העברית ובוגר האולפן לערבית של חיל המודיעין ערוץ כנסת – קורות חיים. פרופיל הכנסת המועתק ב"זמן כנסת" מוסיף כי מקצועו לפני הפוליטיקה היה עורך דין בתחום האזרחי־מסחרי זמן כנסת – יריב לוין, ו־ynet מציין כי נולד בירושלים ושירת ביחידה 8200 ynet – פרופיל יריב לוין.

רקע משפחתי: אביו, פרופ' אריה לוין, היה חוקר שפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לבלשנות לשנת 2010; ב־12 במרץ 2023 דיווח ynet כי נפטר בגיל 85 ynet, 12 במרץ 2023 – אביו של לוין. באותו דיווח צוין כי האם, גאיל קפלן, הייתה מנהלת מחלקת אסיה ואפריקה בספרייה הלאומית, בת למשפחת אנשי אצ"ל ותנועת החירות ynet, 12 במרץ 2023; ערוץ 14 חזר ב־12 במרץ 2023 על הזיקה המשפחתית לאצ"ל ולחירות ערוץ 14, 12 במרץ 2023. מקורות ביוגרפיים נוספים מזכירים את אליהו לנקין, דוד אמו, ואת מנחם בגין כסנדקו בברית המילה Jewish Virtual Library – Yariv Levin, המכלול – יריב גדעון לוין.

תיכון, צבא ושפות: לוין למד בתיכון בויאר בירושלים; בדיון ועדה בכנסת מ־16 בדצמבר 2020 אמר: "אני למדתי בבית ספר 'בויאר'… אמנם אני לא למדתי בפנימייה אלא הייתי מהירושלמים" Open Knesset, 16 בדצמבר 2020, וגם אתר מקומי במודיעין ציין את לימודיו בבויאר ואת הקמת סניף הליכוד בעיר מודיעין ניוז. בשירותו הצבאי היה מתרגם מערבית בחיל המודיעין ובהמשך מפקד מגמה באולפן לערבית; הוא דובר אנגלית, ערבית וספרדית ערוץ כנסת – קורות חיים, זמן כנסת.

קריירה מקצועית לפני הכנסת: ב־1995 חיבר מילון עברי־ערבי־אנגלי למונחים כלכליים; ynet מציין שהמילון זכה בפרס "מילה בסלע" של חיל המודיעין לעבודות בתחום התרגום ynet – פרופיל. קטלוג Booksefer מתאר את הספר כמילון תלת־לשוני ובו כ־2,000 ערכים בכל שפה Booksefer – מילון למונחים כלכליים, וקטלוג Findabook מציג את הפריט תחת שמו של "עו"ד יריב לוין" Findabook – המילון.

לשכת עורכי הדין ופעילות ציבורית טרום־כנסת: בשנים 1999–2007 כיהן לוין כסגן ראש לשכת עורכי הדין; בשנים 2006–2007 היה חבר בצוות משותף לנציגות השופטים וללשכת עורכי הדין לבדיקת דרכי בקרה על התנהלות שופטים; בשנים 2005–2009 היה דירקטור ב"שכר מצווה" – פרויקט סיוע משפטי של הלשכה זמן כנסת – קו"ח. אתר ולנר, המתאר את פרויקט "שכר מצווה", מונה את לוין בין התומכים והשותפים לדרך ולנר – שכר מצווה. בריאיון פסקדין בינואר 2009 אמר לוין: "חיזוק תוכנית שכר מצווה המבוססת על מתנדבים הוא בעל חשיבות עליונה" פסקדין – ריאיון על פרו־בונו.

מעבר לפוליטיקה ותשתית אידיאולוגית: לוין היה סגן יו"ר תא הסטודנטים "גלעד־אביב" של הליכוד באוניברסיטה העברית בשנים 1992–1993, ציר ליכוד לוועידת ההסתדרות ה־17 בשנים 1994–1998, יו"ר סניף הליכוד במודיעין בשנים 2003–2009 ויו"ר המטה לביקורת השלטון בליכוד בשנים 2006–2009 זמן כנסת. ב־29 באוגוסט 2006, כיו"ר המטה לביקורת השלטון בליכוד, דרש מהיועמ"ש מני מזוז לפתוח בחקירה בעקבות דוח מבקר המדינה על מינויים ברשות לעסקים קטנים; הוא כתב: "אין צורך להכביר מלים באשר לחומרתם של הממצאים נשוא הדוח" ערוץ 7, 29 באוגוסט 2006. ב־3 ביוני 2015 סיפר ל־mako כי הספר "ארוכה הדרך לחירות" של יעקב מרידור, שקרא כנער בן 15, "נטע בי את האמונה בזכותנו על הארץ ואת המחויבות למפעל הציוני ולעם היהודי" mako, 3 ביוני 2015. ב־27 בנובמבר 2012, אחרי התברגותו בעשירייה הראשונה בליכוד, ניסח את יעדו כ"לחזק את מפעל ההתיישבות" ו"להביא את השינוי המתבקש לאיזון במערכת המשפט" ערוץ 7, 27 בנובמבר 2012; הרקע האידיאולוגי של הליכוד כתנועה לאומית־ליברלית מתואר גם במכון הישראלי לדמוקרטיה המכון הישראלי לדמוקרטיה – הליכוד.

שר התיירות; השר המקשר בין הממשלה לכנסת; ממלא מקום שר העלייה והקליטה

שר התיירות והשר המקשר בין הממשלה לכנסת – מאי 2015–מאי 2020; ממלא מקום שר העלייה והקליטה – דצמבר 2018–ינואר 2019. לפי ערוץ הכנסת, לוין כיהן כשר התיירות וכשר המקשר בין הממשלה לכנסת, וכן קודם לכן כיו"ר ועדת הכנסת, יו"ר הקואליציה ויו"ר הכנסת; תיק הקליטה הועבר אליו זמנית בדצמבר 2018, עד למינוי יואב גלנט בינואר 2019 ערוץ הכנסת Ynet, דצמבר 2018 N12, ינואר 2019.

תיירות נכנסת ושיווק: לוין שינה את אסטרטגיית השיווק של ישראל מיעד צליינות/מורשת בלבד ליעד חופשה ונופש, והגדיל את תקציבי השיווק; לפי סיכום Ynet בינואר 2019, המשרד "הכפיל את תקציבו" והשיק קמפיינים יקרים, אך הביקורת הייתה שהמהלך לא הוריד את מחירי הלינה והמחסור בחדרים החמיר Ynet, ינואר 2019.

נתוני תוצאה: ב-2019 דווח על יותר מ-4.5 מיליון תיירים, הכנסות של יותר מ-22 מיליארד ש"ח מתיירות נכנסת ויותר מ-13 אלף מקומות עבודה חדשים; עם חילופי השרים במאי 2020 צוין כי לוין קיבל ענף עם כ-2.7 מיליון תיירים בשנה וסיים את 2019 עם 4.6 מיליון תיירים, אך בכניסה לקורונה הענף התרסק מעשית לאפס תיירות נכנסת ערוץ 7, דצמבר 2019 Ynet, מאי 2020.

רפורמת המלונות והיצע החדרים: באוגוסט 2016 קידם את "חוק המלונות", עם יעד מוצהר של 8,000 חדרי מלון חדשים בתוך ארבע שנים ומסלול תכנון מהיר; ב-2015 דיבר על יעד להכפיל את מספר המלונות לכ-800 ועל תמריץ של 45 אירו לנוסע לחברות תעופה לאילת. הביקורת: ארגוני סביבה הזהירו מפגיעה בחופים, ו-Ynet סיכם שהרפורמות נתקעו והמחירים לא ירדו בפועל Ynet, אוגוסט 2016 ישראל היום, יוני 2015 Ynet, ינואר 2019.

יו"ר הכנסת

יו"ר הכנסת – מאי 2020–יוני 2021; יו"ר כנסת זמני – דצמבר 2022. לוין נבחר ליו"ר הכנסת ה-23 במאי 2020, וביוני 2021 הוחלף בידי מיקי לוי עם השבעת ממשלת בנט-לפיד; בדצמבר 2022 נבחר שוב זמנית ליו"ר הכנסת לפני הקמת הממשלה ה-37 וואלה, מאי 2020 Ynet, יוני 2021 כלכליסט, דצמבר 2022.

ניהול הכנסת בקורונה ופיזור הכנסת ה-23: בתקופתו הועבר "חוק הקורונה הגדול" בקריאה שנייה ושלישית ברוב 48–35, והכנסת ה-23 התפזרה בדצמבר 2020 לאחר שלא אושר תקציב המדינה לשנת 2020; לוין הודיע: "בשעה 00:00 תם המנדט" – דצמבר 2020, זמן ישראל ישראל היום, יולי 2020 זמן ישראל, דצמבר 2020.

ביטול הצבעה על ועדת חקירה לפרשת הצוללות: באוקטובר 2020 ביטל לוין הצבעה שבה 25 ח"כים תמכו בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית; גורמים משפטיים בכירים אמרו לחדשות 13 כי "קיים קושי להגן בבג"ץ" על הביטול וכי מדובר בניסיון "לקבוע כללים חדשים" חדשות 13, אוקטובר 2020.

ועדת האתיקה: ביוני 2020 דווח כי לוין לא מינה את ועדת האתיקה אף שכמעט כל ועדות הכנסת הוקמו; בדוח הכנסת לשנת 2021 צוין כי ועדת האתיקה לא קיימה ישיבות באותה שנה. הביקורת המקצועית/פרלמנטרית: ללא ועדת אתיקה אין אכיפה אפקטיבית על התנהגות ח"כים, היעדרויות והצהרות הון שקוף, יוני 2020 דוח הכנסת 2021.

שר המשפטים וסגן ראש הממשלה

שר המשפטים – מדצמבר 2022 ואילך. משרד המשפטים מציין כי לוין מכהן כשר המשפטים מ-29 בדצמבר 2022; בתפקיד זה הוא מופקד על בתי המשפט, בתי הדין, ההוצאה לפועל, החקיקה הממשלתית והוועדה לבחירת שופטים משרד המשפטים.

תוכנית ההפיכה המשטרית – ינואר 2023: לוין הציג ב-4 בינואר 2023 תוכנית שכללה ארבעה רכיבי ליבה: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים; פסקת התגברות והגבלת ביקורת שיפוטית על חוקים וחוקי יסוד; ביטול או צמצום עילת הסבירות; והפיכת מעמד היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון/עמדות לא מחייבות. לפי זמן ישראל, לוין הציג אז "ביטול עילת הסבירות וחקיקת פסקת ההתגברות"; לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מדובר היה גם באיסור ביקורת על חוקי יסוד ובשינוי שיטת מינוי השופטים זמן ישראל, ינואר 2023 המכון הישראלי לדמוקרטיה, ינואר 2023.

ביקורת מקצועית וכלכלית: היועמ"שית גלי בהרב-מיארה קבעה בפברואר 2023 כי ההסדר המוצע יעניק לרשויות המבצעת והמחוקקת "סמכות רחבה ולמעשה בלתי מוגבלת" – פברואר 2023, N12; ראשי אגף התקציבים לדורותיהם וכ-200 בוגרי אגף התריעו במרץ 2023 מפני בריחת הון, פגיעה בדירוג אשראי, פיחות, אינפלציה ופגיעה בצמיחה N12, פברואר 2023 ישראל היום, מרץ 2023.

חוקים שהצליח להעביר או לקדם חלקית: חוק צמצום עילת הסבירות אושר ביולי 2023 בקריאה שנייה ושלישית ברוב 64–0 לאחר שהאופוזיציה החרימה את ההצבעה, אך בינואר 2024 בג"ץ ביטל לראשונה תיקון לחוק יסוד; במרץ 2025 אושר חוק שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ברוב 67, אך נקבע כי ייכנס לתוקף רק בכנסת הבאה וואלה, יולי 2023 פסק דין בג"ץ, ינואר 2024 הידברות, מרץ 2025.

חוקים/מהלכים שניסה להעביר ולא השלים במתכונת המקורית: פסקת ההתגברות, ביטול ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, שינוי מעמד היועמ"שים כמשרות אמון ופיצול תפקיד היועמ"שית לא הושלמו כחבילה המקורית; הצעת פיצול תפקיד היועמ"ש קודמה ב-2025–2026, עברה טרומית ובהמשך קריאה ראשונה ברוב 65–47, כשביקורת היועמ"שית והמכון הישראלי לדמוקרטיה טענה שהמהלך מחליש את עצמאות הייעוץ והתביעה ישראל היום, אוקטובר 2025 N12, יוני 2026 המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2026.

הוועדה לבחירת שופטים, נשיא העליון ומשבר המינויים: לוין נמנע תקופות ממושכות מכינוס הוועדה לבחירת שופטים בטענה לצורך ב"הסכמה רחבה"; בג"ץ הוציא צו על תנאי ובהמשך קבע שעליו לכנס את הוועדה לצורך מינויים, בין היתר בשל מחסור בשופטים, כאשר בדיון צוין מצב חמור במחוזי באר שבע. באפריל 2026 אמר לוין: "לא אאפשר כפיית מינויים לעליון" – ישראל היום Ynet, צו על תנאי Ynet, פסק דין לכינוס ישראל היום, אפריל 2026.

בסיס הסמכות: יריב לוין מכהן כשר המשפטים מ־29 בדצמבר 2022; אתר משרד המשפטים מגדיר כי השר ממונה על המשרד מבחינה מנהלית, תקציבית ומקצועית, וכן על יוזמות החקיקה של המשרד משרד המשפטים, "שר המשפטים". מוקד כוח מרכזי היה מינוי מנכ"ל המשרד: לפי משרד המשפטים, המנכ"ל מתמנה על ידי הממשלה לפי הצעת שר המשפטים, כפוף לשר, ומכהן כיו"ר או חבר בגופים ממשלתיים וועדות שונות משרד המשפטים, "המנהל הכללי".

איתמר דוננפלד – מינוי מקורב פוליטי למנכ"ל משרד המשפטים: בינואר 2023 בחר לוין למנות את איתמר דוננפלד, עוזרו הפוליטי לשעבר, למנכ"ל משרד המשפטים גלובס, 1 בינואר 2023. המינוי אושר על ידי ועדת המינויים בראשות נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ, אף שדוננפלד אינו עורך דין; לפי גלובס, נטען כי בשל כך לא יוכל למלא חלק מתפקידיו בפועל, ועו"ד שחר בן מאיר שלח מכתב התראה לפני עתירה גלובס, 4 בינואר 2023. בחדשות 13 דווח בינואר 2023 כי לראשונה התפקיד הבכיר במשרד המשפטים יאויש בידי אדם ללא השכלה משפטית חדשות 13, ינואר 2023. הממשלה אישרה את המינוי ב־8 בינואר 2023 וואלה, 8 בינואר 2023.

מינויים נוספים שבסמכות לוין או בתקופתו: באוגוסט 2023 דווח כי לוין מינה את שדרן הרדיו ומבקר המוזיקה אבי כאכון לחבר בוועדת ערר למיסוי מקרקעין, מינוי שעורר ביקורת מצד גורמים משפטיים בשל שאלת הרלוונטיות המקצועית לתחום מיסוי מקרקעין N12, אוגוסט 2023. בשנת 2025, בעת שכיהן כממלא מקום שר הפנים והעבודה לאחר פרישת שרי ש"ס, הוביל או אישר מינויים המזוהים עם ש"ס: ישראל אוזן, מקורבו של אריה דרעי, מונה למנכ"ל משרד הפנים באוגוסט 2025 כלכליסט, 4 באוגוסט 2025, ורובי שמש, רמ"ט שר הפנים מטעם ש"ס, אושר בידי נציבות שירות המדינה כמועמד למנכ"ל משרד העבודה ישראל היום, 2026. ביולי 2025 מינה לוין את אמיר מדינה לממלא מקום מנכ"ל משרד העבודה זמן ישראל, יולי 2025.

ועדה לבחירת שופטים כמנגנון כוח: לוין נמנע מכינוס הוועדה לבחירת שופטים במשך חודשים, עד שבג"ץ הוציא בספטמבר 2023 צו על תנאי ושאל מדוע לא יכנס את הוועדה "ללא דיחוי" חדשות 13, ספטמבר 2023. המכון הישראלי לדמוקרטיה ציין בנובמבר 2023 כי לוין הודיע לבג"ץ שיכנס את הוועדה בתוך 15 יום, אך רק להחלטות שיש לגביהן "הסכמה רחבה" המכון הישראלי לדמוקרטיה, נובמבר 2023. בפסק דין מ־8 בספטמבר 2024 קבע בג"ץ בעניין כינוס הוועדה לבחירת שופטים ונשיא עליון פסק דין בג"ץ 1711/24, 8 בספטמבר 2024.

נשיא העליון יצחק עמית והחרמת הליך המינוי: בינואר 2025 נבחר יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון; לוין החרים את הדיון והודיע: "איני מכיר בכבוד השופט עמית כנשיא ביהמ"ש העליון" גלובס, 26 בינואר 2025. בהמשך הוציא בג"ץ צו על תנאי נגד לוין בדרישה שינמק מדוע אינו משתף פעולה עם עמית במינויים המחייבים שיתוף פעולה בין שר המשפטים לנשיא העליון וואלה, פברואר 2026.

יועמ"שית משרד המשפטים יעל קוטיק – טענות לקשרים ובדיקת נציבות: בנובמבר 2025 פנה מכון זולת לנציב שירות המדינה בדרישה לבדוק את כשרות מינויה של עו"ד יעל קוטיק ליועצת המשפטית של משרד המשפטים, בטענה לקשרים אישיים ופוליטיים שלא דווחו עם לוין וואלה, נובמבר 2025. בפניית מכון זולת לנציב נטען כי לקוטיק קשרים קרובים, חבריים ופוליטיים עם השר, וכי הדבר מחייב בדיקה של ההליך מכון זולת, 12 בנובמבר 2025. בתחקיר שומרים צוין כי לוין לא מינה מינוי פוליטי לתפקיד המשנה למנכ"ל משרד המשפטים, אך הוצג כרקע כמי שקידם בעבר הרחבת משרות אמון בכירות שומרים, "15 מ-18 המשנים החדשים".

היועמ"שית לממשלה ופיצול סמכויות: במרץ 2025 פתח לוין בהליך להדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, בנימוק של חילוקי דעות מהותיים וממושכים המונעים שיתוף פעולה יעיל ישראל היום, 5 במרץ 2025. חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה ממרץ 2025 קבעה כי פיטורי יועמ"שית בנסיבות שבהן ראש הממשלה עומד לדין פלילי מעוררים קשיים מוסדיים ונורמטיביים המכון הישראלי לדמוקרטיה, מרץ 2025. במאי 2025 אישרה ועדת השרים לחקיקה בראשות לוין הצעות חוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ישראל היום, 4 במאי 2025; המכון הישראלי לדמוקרטיה הזהיר באפריל 2026 כי פיצול כזה עלול להחליש את עצמאות מוסד היועמ"ש והתביעה הכללית ולפתוח פתח לפוליטיזציה המכון הישראלי לדמוקרטיה, אפריל 2026.

1. 4 בינואר 2023 – הכנסת, מסיבת הצגת רפורמת המשילות; פלטפורמה: גלובס, כתבת אבישי גרינצייג. בהכרזה הפותחת של ההפיכה המשטרית, ערב הדיון בבג"ץ על מינוי אריה דרעי לשר, לוין הציג את מערכת המשפט כגוף לא־נבחר שמכריע במקום הציבור: "פעם אחר פעם אנשים שלא בחרנו מחליטים עבורנו. זו לא דמוקרטיה". הקשר: פתיחת המהלך שכלל שינוי הוועדה לבחירת שופטים, פסקת התגברות ברוב 61, ביטול עילת הסבירות ושינוי מעמד היועצים המשפטיים. מקור ראשי: גלובס, 4 בינואר 2023 | אימות נוסף: כלכליסט, 4 בינואר 2023. (globes.co.il)
2. 4 בינואר 2023 – הכנסת, הצגת שלב ראשון ברפורמה; פלטפורמה: כיכר השבת. ביחס לוועדה לבחירת שופטים, לוין ניסח את הטענה שהשופטים שולטים במינוייהם שלהם: "לא עוד מצב שבו השופטים בוחרים את עצמם בחדרי חדרים ללא פרוטוקול". הקשר: ההצעה המקורית ביקשה לשנות את הרכב הוועדה כך שהדרג הפוליטי יקבל בה משקל מכריע. מקור ראשי: כיכר השבת, 4 בינואר 2023 | אימות נוסף: מידה, 4 בינואר 2023. (kikar.co.il)
3. 4 בינואר 2023 – הכנסת, הצגת רכיב היועצים המשפטיים ברפורמה; פלטפורמה: כיכר השבת. לוין תקף את המעמד המחייב של הייעוץ המשפטי לממשלה ולמשרדי הממשלה, וטען: "היועצים המשפטיים, כשמם כן הם – יועצים ולא מחליטים". הקשר: חלק מתוכניתו היה לשנות את מעמד חוות הדעת של היועצים המשפטיים ולהפוך את הייעוץ במשרדי הממשלה למשרת אמון או לכפוף יותר לשר. מקור ראשי: כיכר השבת, 4 בינואר 2023 | אימות נוסף: ישראל היום, 4 בינואר 2023. (kikar.co.il)
4. 12 בינואר 2023 – תגובה לנאום נשיאת העליון אסתר חיות; פלטפורמה: ערוץ 7. לאחר שחיות תקפה את הרפורמה ותיארה אותה כפגיעה בעצמאות מערכת המשפט, לוין הציג את מערכת המשפט כשחקן פוליטי: "קיימת בישראל מפלגה נוספת, מפלגה שלא התמודדה בבחירות שהתקיימו, מפלגה ששמה את עצמה מעל הכנסת – מעל הכרעת העם". הקשר: תגובת שר המשפטים לביקורת החריגה של נשיאת העליון על תוכניתו. מקור ראשי: ערוץ 7, 12 בינואר 2023 | אימות נוסף: ביזפורטל, 12 בינואר 2023. (inn.co.il)
5. 12 בינואר 2023 – תגובה לנשיאת העליון חיות; פלטפורמה: ערוץ 7. באותה הצהרה, לוין טען כי מערכת המשפט כופה ערכים של מיעוט באמצעות שליטה שיפוטית: "שלטון השופט הוא ההפך מדמוקרטיה מתוקנת". הקשר: הציטוט נאמר במסגרת טענתו כי הרפורמה אינה פוגעת בדמוקרטיה אלא מחזירה איזון בין הרשויות. מקור ראשי: ערוץ 7, 12 בינואר 2023 | אימות נוסף: כיפה, 4 בינואר 2023. (inn.co.il)
6. 27 באפריל 2023 – עצרת תומכי הרפורמה בירושלים; פלטפורמה: גלובס. בנאום מול תומכי הרפורמה, לוין תקף פסיקות של בית המשפט העליון בנושאי ביטחון, משפחות מחבלים וטקסי זיכרון ישראלי־פלסטיניים: "רוצים בית משפט שלא מעניק זכויות למשפחות הטרוריסטים, שלא מאפשר קיום טקסי זיכרון מזויפים ביחד עם תומכי הטרור". הקשר: הדברים נאמרו בעצרת תמיכה ברפורמה על רקע התרחבות המחאה האזרחית נגדה. מקור ראשי: גלובס, 27 באפריל 2023 | אימות נוסף: וואלה, 23 ביולי 2023. (globes.co.il)
7. 23 ביולי 2023 – עצרת ימין בקפלן, ערב אישור צמצום עילת הסבירות; פלטפורמה: הידברות. בנאום וידאו מהכנסת, לוין תקף את מחאת המילואימניקים ואת איומי אי־ההתייצבות לשירות: "הסרבנות היא חציית קו אדום. הכניעה לסרבנות היא באמת סוף הדמוקרטיה". הקשר: הדברים נאמרו בזמן שהכנסת נערכה להצבעה על החוק לצמצום עילת הסבירות, החוק המרכזי היחיד מהרפורמה שאושר אז בכנסת לפני שנפסל בבג"ץ בינואר 2024. מקור ראשי: הידברות, 23 ביולי 2023 | אימות נוסף: ynet, 5 ביוני 2025. (hidabroot.org)
8. 27 ביוני 2023 – מחאת אחים לנשק ליד ביתו במודיעין; פלטפורמה: ישראל היום. לאחר הפגנה סוערת מול ביתו, לוין תקף את היועמ"שית ואת מערכת אכיפת החוק: "היועצת ומערכת אכיפת החוק שתחתיה מעלימות עין מהאלימים, שלא לומר קורצות לאלימים". הקשר: ההפגנה כללה חסימות והבערת צמיגים; לוין טען לאכיפה בררנית נגד תומכי הרפורמה ולרפיון כלפי מתנגדיה. מקור ראשי: ישראל היום, 27 ביוני 2023 | אימות נוסף: ישראל היום, 22 ביולי 2020. (israelhayom.co.il)
9. 5 ביוני 2025 – עצרת ימין מול בית המשפט העליון בירושלים; פלטפורמה: ynet. לאחר תקופת מלחמת חרבות ברזל והקפאת חלק מהחקיקה, לוין הציג את עצירת הרפורמה כסיבה להמשך המשבר: "אם לא היו עוצרים את הרפורמה היינו מזמן במצב אחר. אני לא הפסקתי ואני לא אפסיק". הקשר: הדברים נאמרו בעצרת נגד בג"ץ והיועמ"שית, ברקע מאבקי מינוי ראש שב"כ, פיטורי היועמ"שית והמשך העימות סביב מערכת המשפט. מקור ראשי: ynet, 5 ביוני 2025 | אימות נוסף: סרוגים, 5 ביוני 2025. (ynet.co.il)
10. 5 ביוני 2025 – עצרת ימין מול בג"ץ והכנסת; פלטפורמה: ישראל היום. לוין החריף את ניסוחיו נגד שופטי העליון ונגד היועמ"שית: "אנחנו נשים לזה סוף. העם דורש רפורמה משפטית". הקשר: הכותרת והדיווח הדגישו את המסר של לוין נגד מה שתיאר כעריצות של קומץ שופטים ויועצת אחת, כשהקהל קרא בעד רפורמה משפטית מלאה. מקור ראשי: ישראל היום, 5 ביוני 2025 | אימות נוסף: ynet, 5 ביוני 2025. (israelhayom.co.il)
11. 7 ביוני 2025 – ריאיון לאיילה חסון בכאן 11; פלטפורמה: ערוץ 7. לאחר בחירת יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון ולנוכח החרם של לוין על המינוי, הוא אמר: "השופט עמית איננו נשיא בית המשפט העליון – אינני מכיר בו ולא אכיר בו". הקשר: לוין טען שהליך הבחירה פסול ובלתי חוקי, אף שהוועדה לבחירת שופטים בחרה בעמית לאחר שבג"ץ חייב את קידום ההצבעה. מקור ראשי: ערוץ 7, 7 ביוני 2025 | אימות נוסף: N12, 27 בינואר 2025. (inn.co.il)
12. 27 בינואר 2025 – הודעה משותפת של לוין, אורית סטרוק ויצחק קרויזר אחרי בחירת יצחק עמית; פלטפורמה: N12. לאחר שהקואליציה החרימה את ההצבעה בוועדה לבחירת שופטים, נמסר מטעמם: "יום עצוב לדמוקרטיה ויום עצוב למערכת המשפט שלנו". הקשר: ההודעה פורסמה לאחר בחירת עמית לנשיא העליון ללא השתתפות נציגי הקואליציה בוועדה; בהמשך החרים לוין גם את טקס ההשבעה. מקור ראשי: N12, 27 בינואר 2025 | אימות נוסף: ynet, 12 בפברואר 2025. (mako.co.il)
13. 14 בדצמבר 2024 – פוסט של לוין ברשתות, דווח בחדשות 13 ב־15 בדצמבר 2024; פלטפורמה: חדשות 13. בתוך מלחמת חרבות ברזל, לוין האשים את בג"ץ בניצול המצב הביטחוני כדי להרחיב סמכויות: "בית המשפט, בחוסר אחריות שאין למעלה ממנו, החליט לנצל זאת כדי להמשיך ולהשתלט על סמכויות הכנסת והממשלה". הקשר: הדברים נאמרו לאחר שבג"ץ קצב לוח זמנים להצבעה על נשיא העליון, ולאחר פסילת תיקון עילת הסבירות לחוק יסוד: השפיטה. מקור ראשי: חדשות 13, 15 בדצמבר 2024 | אימות נוסף: ynet, 2025. (13tv.co.il)
14. 4 בדצמבר 2024 – נאום במליאת הכנסת על הדחת היועמ"שית גלי בהרב־מיארה; פלטפורמה: ice. לוין הציג את החלפת היועמ"שית כצעד אחרון שאין ממנו מנוס: "מהלך של החלפה או הדחה של יועץ משפטי לממשלה הוא מהלך של מוצא אחרון. במקרה זה אין לי שום ספק – אכן כלו כל הקיצין". הקשר: הדברים נאמרו סביב ניסיונות הממשלה לקדם את הדחת בהרב־מיארה, על רקע טענות לוין שהיא מסרבת לייצג את הממשלה ותוקפת אותה. מקור ראשי: ice, 4 בדצמבר 2024 | אימות נוסף: ישראל היום, 23 במרץ 2025. (ice.co.il)
15. 12 באוגוסט 2025 – פרשת החלפת המנעול בלשכת שר המשפטים בתל אביב; פלטפורמה: כלכליסט. לאחר שבג"ץ הקפיא את הדחת היועמ"שית, לוין הוציא הודעה שבה התייחס אליה כאל עורכת דין ולא כיועצת משפטית לממשלה: "הלשכה היא לשכתו של השר ולא של עו"ד בהרב מיארה". הקשר: לפי הדיווחים, המנעולים בלשכה הוחלפו כך שבהרב־מיארה לא תוכל להשתמש בה כפי שנהגה בתיאום מוקדם; במערכת המשפט תואר הצעד כסימן למשבר חוקתי סביב כפיפות הממשלה לצווי בג"ץ ומעמד היועמ"שית. מקור ראשי: כלכליסט, 12 באוגוסט 2025 | אימות נוסף: ynet, 13 באוגוסט 2025. (calcalist.co.il)

תחקירים ופרסומים עיתונאיים משמעותיים: במרץ 2023 פרסם ynet תיעוד של השתתפות יריב לוין, שרים וח"כים מהליכוד באירוע של רפי קדושים בהרצליה; הכתבה תיארה את קדושים כעבריין שהפך ל"שחקן מרכזי בסניף הליכוד" בעיר, ואת השתתפות לוין באירוע פוליטי-מקומי שתמך בו: "שר המשפטים בסוכת העבריין", ynet, 21 במרץ 2023. בינואר 2019 פרסם כלכליסט ניתוח על כהונתו של לוין כשר התיירות, כולל ביקורת על מענקי עידוד לחברות תעופה ועל קיפאון בתיירות הפנים: "הצלחה בתפקיד כפוי טובה", כלכליסט, 20 בינואר 2019. בינואר 2025 פרסמו ynet ו"ידיעות אחרונות" תחקיר על הליכים אזרחיים ודיווחים של השופט יצחק עמית; לוין אימץ את הפרסום כנימוק לדחיית כינוס הוועדה לבחירת שופטים: "בשל תחקיר ידיעות אחרונות", ynet, ינואר 2025. (ynet.co.il)

מינויים לעליון והביקורת על מועמדי לוין: בשנים 2024–2026 דווח כי לוין קידם או התעקש על מועמדות ד"ר אביעד בקשי וד"ר רפי ביטון לבית המשפט העליון, בין היתר על רקע חלקם/זיקתם לדיוני ההפיכה המשטרית; ביקורת פורסמה מצד פרשנים ומשפטנים בטענה שמדובר במועמדים המזוהים אידאולוגית עם המהלך של לוין. ראו ברוך קרא, וואלה, דצמבר 2024: "יריב לוין והקרב על נשיא העליון", וואלה, 19 בדצמבר 2024; וכן דיווח על סירוב לוין לדון במינוי שופטי עליון ללא תמיכה במועמדיו: "לוין מקדם מינוי 34 שופטי שלום", Bizportal, 17 באפריל 2026. (news.walla.co.il)

עתירות לבג"ץ סביב אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים: באוגוסט 2023 הוגשה עתירת יש עתיד נגד לוין על אי-כינוס הוועדה לאחר בחירת נציגת האופוזיציה קארין אלהרר: "יש עתיד עותרת נגד לוין", ynet, 25 ביולי 2023. בספטמבר 2024 ניתן פסק הדין המרכזי בבג"ץ 1711/24, שקבע כי על שר המשפטים לפרסם מועמדים ולכנס את הוועדה לבחירת נשיא לבית המשפט העליון: פסק הדין, בג"ץ 1711/24, 8 בספטמבר 2024; ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה סיכם כי "לאיש אין וטו על פעילות הוועדה": המכון הישראלי לדמוקרטיה, 8 בספטמבר 2024. (ynet.co.il)

יצחק עמית, החרם והמשבר המוסדי: בינואר 2025 נבחר יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון למרות החרמת לוין ונציגי הקואליציה את הדיון; לוין הודיע שאינו מכיר בהחלטה וכינה אותה "חרפה מוסרית": "יצחק עמית נבחר לנשיא העליון", ynet, 26 בינואר 2025. קודם לכן הודיעה היועמ"שית כי אין בסיס לדחות את ההצבעה בשל הטענות נגד עמית: "אין בסיס לבירור הטענות נגד השופט עמית", ynet, 16 בינואר 2025. בפברואר–יוני 2026 נדונו עתירות נוספות נגד סירובו לשתף פעולה עם עמית במינויים שיפוטיים ומנהליים: "בג"ץ דן בעתירה נגד החרמת נשיא העליון", N12, פברואר 2026. (ynet.co.il)

חוקי הרפורמה והליכים חוקתיים: לוין הציג בינואר 2023 את "השלב הראשון" של הרפורמה, שכלל שינוי הוועדה לבחירת שופטים, פסקת התגברות/הגבלת ביקורת שיפוטית, ביטול או צמצום עילת הסבירות ושינוי מעמד היועצים המשפטיים. הכנסת הצליחה להעביר ביולי 2023 את תיקון עילת הסבירות: "הצעת חוק עילת הסבירות עברה", ערוץ הכנסת, 24 ביולי 2023. בינואר 2024 ביטל בג"ץ את התיקון בפסק דין בהרכב מורחב: פסק דין בג"ץ 5658/23, 1 בינואר 2024. במרץ 2025 אושר סופית מתווה לוין–סער לשינוי הוועדה לבחירת שופטים, שייכנס לתוקף בכנסת הבאה: "הכנסת אישרה את החוק לשינוי הרכב הוועדה", וואלה, 27 במרץ 2025; סקירה משפטית בינלאומית תיארה זאת כהרחבת השפעת הפוליטיקאים על מינויים שיפוטיים: Library of Congress, 16 באפריל 2025. (knesset.tv)

היועמ"שית, פיצול התפקיד והדחה: במרץ 2025 החל לוין במהלך להפסקת כהונת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, ובהמשך הממשלה אישרה את פיטוריה; בג"ץ הקפיא את ההחלטה, ובהמשך דווח כי ביטל אותה: "בג"ץ הקפיא את ההדחה", ישראל היום, 4 באוגוסט 2025; "בג"ץ ביטל את הדחת היועמ"שית", N12, דצמבר 2025. במקביל קודמה הצעה לפיצול תפקיד היועמ"שית; בהרב-מיארה הגדירה זאת "שינוי משטרי מהותי ופגיעה בשלטון החוק", ולוין אמר בדיון כי "מוסד הייעוץ המשפטי הושחת עד היסוד": "חוק פיצול תפקיד היועמ"שית", ישראל היום, 8 בדצמבר 2025. (israelhayom.co.il)

דוחות מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור: אין מהעשור האחרון דוח מבקר מדינה אישי הקובע ממצאים ישירים נגד יריב לוין. עם זאת, דוח מבקר המדינה על שימוש ברוגלות והאזנות סתר במערכת האכיפה שימש את לוין בדרישה לפתיחת חקירה פלילית: "לוין דורש: חקירה פלילית בפרשת הרוגלות", ynet, 2026; וכן דוח המבקר המלא: מבקר המדינה – דוח מיוחד על כלים טכנולוגיים, 2026. בנוסף, בהיבט מוסדי, מבקר המדינה מפרט כי שרים מחויבים להגיש הצהרות הון וכללי ניגוד עניינים: משרד מבקר המדינה – תפקידי המבקר וסמכויותיו. (ynet.co.il)

סתירה 1 – שימוש בעילת הסבירות נגד הממשלה, ואז חקיקה לביטולה. לפני: בינואר 2007, ערוץ 7 דיווח כי לוין, אז סגן יו"ר לשכת עורכי הדין, עתר לבג"ץ נגד אהוד אולמרט ודרש מינוי שר רווחה; בעתירה נטען כי "אי מינויו של שר רווחה מהווה מעילה באמון הציבור ופגיעה בשלטון התקין" (ערוץ 7, 29 בינואר 2007). ביולי 2023, בפרוטוקול ועדת החוקה, צוטטה עתירתו כך: "טיעונו העיקרי של העותר הינו כי ראש הממשלה והממשלה נמנעים בדרך שהינה בלתי סבירה באופן קיצוני…" וכן: "החלטותיה של הרשות המנהלית נתונות לביקורתו של בית משפט נכבד זה" (Open Knesset, 2 ביולי 2023). אחרי: בינואר 2023, בהצגת הרפורמה, אמר לוין: "לא עוד פסילת החלטות חוקיות לגמרי של הממשלה בתירוץ של חוסר סבירות בעיני השופט… ביטול עילת הסבירות והחזרת ההחלטה לממשלה הנבחרת" (גלובס, 11 בינואר 2023; וואלה, 9 בינואר 2023).

סתירה 2 – דרישה לשקיפות בוועדה למינוי שופטים, מול עיכוב פרסום פרוטוקולים. לפני: בינואר 2019 אמר לוין באולפן ynet כי "השיטה רקובה" ותיאר "מינויים בחדרי חדרים, ממניעים לא ענייניים" (ynet, 20 בינואר 2019). בינואר 2023, בהצגת הרפורמה, אמר: "לא עוד מצב בו השופטים בוחרים את עצמם בחדרי חדרים ובלי פרוטוקול" (הידברות, 4 בינואר 2023). אחרי: ביוני 2025 דווח כי לוין "לא חותם על הפרוטוקול ולא מאפשר לדעת מה קרה בחדרי חדרים בזמן שיצחק עמית נבחר לנשיא העליון" (וואלה, 18 ביוני 2025); בדיווח נוסף נכתב כי סירב לחתום בטענה שקטעים הושמטו מהפרוטוקול (ynet, 2025).

סתירה 3 – "לא לעסוק במחלוקת בזמן מלחמה", ואז המשך מאבקי הרפורמה בזמן מלחמת חרבות ברזל. לפני: לקראת דיון בבג"ץ בנובמבר 2023 הודיע לוין כי "בעת מלחמה אין מקום לעסוק בנושאים שבמחלוקת, לרבות בנושא הליכי מינוי שופטים" (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 8 בנובמבר 2023). אחרי: בדצמבר 2024 פורסם כי לוין הודיע על חזרת ההפיכה המשטרית (Jerusalem Post, 14 בדצמבר 2024); באפריל 2025 הוקלט אומר: "הרפורמה, אין בכלל שאלה שאני אמשיך להיאבק להשלים את כל מרכיביה" (חדשות 13, 7 באפריל 2025); וביוני 2026 אמר בפודקאסט ynet: "לא אכנס את הוועדה לבחירת שופטים לעליון כל עוד לא יוסר הווטו מהמינויים של ד"ר בקשי וד"ר ביטון" (ynet, 2026).

סתירה 4 – הצגת בג"ץ כמערכת בלי סמכות מול שימוש במונחי שלטון החוק כשהם משרתים את עמדתו. לפני: בינואר 2023 הציג לוין את השלב השני של הרפורמה כ"לא עוד דיון בבית המשפט בחוקי יסוד, לא עוד פסילת חוקים של הכנסת ללא הסמכה" (הידברות, 4 בינואר 2023). אחרי: בספטמבר 2024, לאחר שבג"ץ הורה לו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לבחירת נשיא עליון, תקף: "זו השתלטות כוחנית על הוועדה, הנשיא יהיה לא לגיטימי" (N12, 8 בספטמבר 2024); ביוני 2026, אחרי שבג"ץ חייב אותו לעבוד עם יצחק עמית, הגיב בעקיצה: "ראוי, כשיש כזה" (ynet, 7 ביוני 2026). במרץ 2025 אמר במפורש: "השופט עמית איננו נשיא בית המשפט העליון – אינני מכיר בו ולא אכיר בו" (ערוץ 7, 22 במרץ 2025).

נאמנות לנתניהו ולשרה נתניהו. בינואר 2020, בדרך לוושינגטון עם נתניהו, אמר לוין: "כחול-לבן עוסקת ברדיפה האישית האובססיבית אחרי המנהיג שלנו" (ערוץ 7, 26 בינואר 2020). בפברואר 2015 אמר על נתניהו כי הוא "היחיד שמסוגל להוביל את מדינת ישראל" בנושא איראן (ערוץ 7, 1 בפברואר 2015). בפברואר 2023, כשנשאל על הקשר בין משפט נתניהו לרפורמה, אמר: "שלושה כתבי אישום מהסוג הזה באמת תרמו להבנה ציבורית רחבה מאוד שיש כשלים במערכת" (N12, 20 בפברואר 2023). בפברואר 2026, לאחר הוראה לחקור את שרה נתניהו, תקף: "האכיפה הבררנית היא פשע" (ynet, 2026).

יריבויות פנימיות בליכוד ובקואליציה. מול נתניהו: במרץ 2023 דווח כי נתניהו היה נכון לקבל את מתווה הרצוג, אך "לוין התעקש – ולבסוף רה"מ חזר בו" (N12, 15 במרץ 2023); בספטמבר 2023 דווח כי נתניהו נפגש עם לוין סביב מתווה הפשרה, וכי לוין אמר ש"אי אפשר להסכים לפשרה" (ynet, 5 בספטמבר 2023). מול ניר ברקת: ביולי 2023, אחרי שלוין אמר שהליכוד "לא יקבל פסילה של המתווה בבג"ץ", ברקת השיב: "אם בג"ץ יפסול את הרפורמה – אכבד את ההחלטה" (ynet, 27 ביולי 2023). מול גלנט: בינואר 2026 האשים לוין כי החקיקה נעצרה בין היתר בשל "מספר חברי כנסת בתוך הליכוד, בראשם היה שר הביטחון לשעבר גלנט" (וואלה, 26 בינואר 2026). מול בן גביר: ביוני 2024 דרשה עוצמה יהודית מלוין לקדם את פיצול תפקיד היועמ"שית, ובסביבת לוין נמסר כי יש לו ספק אם המהלך נכון "בעת הזו" (N12, 13 ביוני 2024).

7.1 – בג"ץ

ינואר 2024, ynet: לאחר שבג"ץ פסל ברוב 8 מול 7 את התיקון לחוק־יסוד: השפיטה שביטל את עילת הסבירות, לוין תקף את בית המשפט ואמר כי "השופטים לקחו את כל הסמכויות"; במקביל ציין כי בשל מלחמת חרבות ברזל יפעל "באיפוק ואחריות" – אירוע שהפך את העימות בין שר המשפטים לבג"ץ לעימות ישיר על גבולות סמכות בית המשפט לבטל חוקי יסוד. ynet – לוין: "השופטים לקחו את כל הסמכויות"

8 בספטמבר 2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה / פסק דין בג"ץ 1711/24: בג"ץ הורה לשר המשפטים לפרסם ברשומות את רשימת המועמדים לנשיא בית המשפט העליון ולכנס את הוועדה לבחירת שופטים; לפי ניתוח המכון, בית המשפט קבע כי מדיניות לוין של הימנעות מהעלאת נושאים "שבמחלוקת" אִיינה את תכלית החוק, משום שבפועל מנעה מינוי נשיא קבוע לעליון. המכון הישראלי לדמוקרטיה – פסק הדין בעניין כינוס הוועדה

יוני 2026, גלובס ו־וואלה: בג"ץ דן בהרכב 11 שופטים בעתירות נגד החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שעבר בכנסת במרץ 2025; לפי גלובס, נשיא העליון יצחק עמית אמר בדיון כי "אנחנו בשינוי משטרי", ולפי וואלה השופטים מתחו ביקורת על השימוש בכותרת חוק יסוד כדי להגן על ההסדר מביקורת שיפוטית. גלובס – נשיא העליון: "אנחנו בשינוי משטרי", וואלה – בג"ץ דן בעתירות נגד שינוי הרכב הוועדה

7.2 – היועמ"שית

ינואר 2023, וואלה וזמן ישראל: הצגת הרפורמה של לוין הייתה סמוכה לעתירות נגד מינוי אריה דרעי לשר, ובאותו יום פורסם כי היועמ"שית גלי בהרב־מיארה מתנגדת למינוי דרעי בשל חריגה קיצונית ממתחם הסבירות; בכך נוצר ציר עימות מוקדם בין לוין, בג"ץ והיועמ"שית סביב עילת הסבירות ומינויים של נבחרי ציבור. וואלה – מהי עילת הסבירות ואיך ייראה הרכב הוועדה, זמן ישראל – יומן בחירות, 4 בינואר 2023

2025, וואלה וגלובס: הממשלה פעלה להדחת היועמ"שית בהרב־מיארה; וואלה דיווח כי לוין שלח לה מכתב שלפיו ראוי שלא תכפה עצמה על ממשלה שאין לה בה אמון, וגלובס דיווח כי בג"ץ ביטל את החלטת ההדחה בשל פגמים בהליך, לאחר ניסיון לעקוף את ועדת האיתור. וואלה – היועמ"שית הודחה אך בג"ץ עשוי למנוע את פיטוריה, גלובס – בג"ץ ביטל את הדחת היועמ"שית

אוקטובר 2025, ישראל היום וכלכליסט: בהליכי החקיקה לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, לוין אמר במליאה כי "מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה הושחת עד היסוד" וכי לממשלה "כבר מזמן אין ייצוג משפטי" בעתירות בליבת מדיניותה; ההצעות ביקשו לפצל את הסמכויות בין ייעוץ, תביעה וייצוג המדינה בערכאות. ישראל היום – חוק פיצול תפקיד היועמ"שית עבר בטרומית, כלכליסט – החוק לפיצול משרת היועמ"ש אושר בטרומית

7.3 – ההפיכה המשטרית

4 בינואר 2023, ynet וישראל היום: לוין הציג בכנסת את "השלב הראשון" של ההפיכה המשטרית, שכלל שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, פסקת התגברות ברוב 61, ביטול או צמצום עילת הסבירות, הגבלת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד והפיכת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון. ynet – לוין הציג את השלב הראשון במהפכה, ישראל היום – המהפכה המשפטית של יריב לוין

ינואר 2023, המכון הישראלי לדמוקרטיה וגלובס: המכון תיאר את תוכנית לוין כמעניקה לשלטון "כוח בלתי מוגבל" באמצעות רוב 61, וגלובס הציג סקר שבו נשאלו אזרחים על ארבעת סעיפי הרפורמה המרכזיים – פסקת ההתגברות, מינוי יועמ"שים כמשרות אמון, ביטול עילת הסבירות ושליטת הקואליציה במינוי שופטים. המכון הישראלי לדמוקרטיה – מספר הקסם 61, גלובס – סקר על ההפיכה המשטרית

21 בפברואר 2023, מקור ראשון וכל רגע: הכנסת אישרה בקריאה ראשונה חלקים מן הרפורמה – שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ומניעת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד; לוין אמר לאחר ההצבעה כי זהו "צעד חשוב מאוד בהליך תיקון מערכת המשפט". מקור ראשון – אושר בקריאה ראשונה השלב הראשון, כל רגע – הכנסת אישרה בקריאה ראשונה חלקים מהרפורמה

7.4 – מלחמת חרבות ברזל

אוקטובר 2023 ואילך, ice ו־N12: גם לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, לוין המשיך לעסוק במינויים ובוועדה לבחירת שופטים; בדצמבר 2023 דווח כי הציע להסכים למינוי יצחק עמית לנשיא העליון בתמורה למינוי שני שופטי עליון "שהוא בעצמו יבחר", וב־2024 דווח כי שקל לחדש את הרפורמה מן הנקודה שבה נעצרה לפני קריאה שנייה ושלישית. ice – לוין ממשיך לקדם את הרפורמה על רקע המלחמה, N12 – לוין בוחן חידוש ההפיכה המשטרית

ינואר 2024, ynet: בתגובה לפסילת ביטול עילת הסבירות בזמן המלחמה, לוין אמר כי "פסק הדין לא ירפה את ידינו", אך הוסיף כי "כשהמערכה נמשכת, נפעל באיפוק"; בכך חיבר בין המשך המאבק המשפטי לבין מגבלות הפעולה הציבורית בזמן מלחמה. ynet – תגובת לוין לבג"ץ עילת הסבירות בזמן המלחמה

2025, ynet: בריאיון לפודקאסט פוליטי של ynet, לוין אמר כי אין בכוונתו להפסיק לנסות ליישם את המהלכים המתוכננים גם בהמשך, והתייחס למלחמה ולחטופים באמירה כי "יש רק דרך אחת להשיב את החטופים – המשך המערכה". ynet – "הרפורמה שינתה את ישראל לטובה"

7.5 – הוועדה לבחירת שופטים

ינואר 2023, חדשות 13: במסגרת הרפורמה המקורית הוצע לשנות את הרכב הוועדה כך שתכלול שלושה שרים, שלושה חברי כנסת ושני נציגי ציבור שייבחרו בידי שר המשפטים, לצד שלושה שופטים – כלומר שינוי שהיה מעניק לנבחרי הציבור ולשר המשפטים משקל מכריע במינויים. חדשות 13 – עיקרי הרפורמה של לוין

מרץ 2025, וואלה: הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים לפי מתווה לוין־סער; לפי הדיווח, החוק משנה את הרכב הוועדה ואת הרוב הדרוש למינוי שופטים, ומגביר את השפעת הפוליטיקאים בהליך. וואלה – שינוי הרכב הוועדה עבר בקריאה שנייה ושלישית

ינואר 2025, גלובס: לוין ניסה לעכב את מינוי יצחק עמית לנשיא העליון באמצעות דיון באלפי הסתייגויות שהוגשו נגד מועמדותו; שופטי העליון בוועדה התנגדו לזימון גורמים חיצוניים לישיבה בנימוק שמדובר בצעד שלא נעשה מעולם. גלובס – המהלך החריג של לוין נגד מינוי עמית

7.6 – החרם על נשיא בית המשפט העליון

26 בינואר 2025, N12 וגלובס: יצחק עמית נבחר לנשיא בית המשפט העליון לאחר חרם של לוין ונציגי הקואליציה בוועדה; לוין הודיע למנהל בתי המשפט כי "איני מכיר בכב' השופט עמית כנשיא בית המשפט העליון" וכי ההליכים שבהם נבחר "פסולים מן היסוד ובלתי חוקיים". N12 – יצחק עמית נבחר, לוין: לא מכיר בו, גלובס – יצחק עמית נבחר לנשיא; לוין: איני מכיר בו

נובמבר 2025, ישראל היום: לוין הגיש תגובה לעתירה נגד החרם על נשיא העליון, ובה טען כי "הימים שבהם שרי משפטים קיבלו בהכנעה את רמיסת מעמדם – תמו"; העותרים טענו כי עשרות אלפי אזרחים נפגעים משום שהחרם מעכב מינויים והליכים המחייבים שיתוף פעולה בין שר המשפטים לנשיא העליון. ישראל היום – לוין מסרב להכיר בנשיא עמית

פברואר 2026, מכון זולת: נייר עמדה תיאר את החרם של לוין על נשיא בית המשפט העליון כפגיעה בזכויות אזרח ובהמשך ישיר למהפכה המשפטית, והצביע על מנגנונים שבהם סמכויות ניהוליות ומינויים תלויים בשיתוף פעולה בין שר המשפטים לנשיא העליון. זולת – החרם של לוין על נשיא בית המשפט העליון

7.7 – חוקי ההפיכה

2023, ynet: "חוקי ההפיכה" תוארו בתקשורת ובארגוני חברה אזרחית כשורת יוזמות לשינוי סדרי השלטון, ובהן פסקת התגברות, שינוי הוועדה לבחירת שופטים, הגבלת ביקורת שיפוטית על חוקים וחוקי יסוד, שינוי מעמד היועמ"שים וחוקים נוספים שנועדו לשנות את מאזן הכוחות בין הרשויות. ynet – כך נראית מהפכה: 141 הצעות חוק

2023, אתר תומכי הרפורמה Legal Reform: באתר שהוקדש לתהליך העברת הרפורמה הוצג ציר חקיקה שלפיו בפברואר 2023 עברו בקריאה ראשונה שני סעיפים: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ועיגון חסינות חוקי יסוד מביקורת בג"ץ; ביוני 2023 החלו דיונים על חוק צמצום עילת הסבירות. Legal Reform – תהליך העברת הרפורמה

2025, המכון הישראלי לדמוקרטיה: סקירת המכון קבעה כי הממשלה והקואליציה קידמו מהלכים הפוגעים בעצמאות מערכת המשפט, במוסד הייעוץ המשפטי לממשלה ובשומרי סף נוספים; הסקירה מיקמה את חוקי לוין כחלק ממגמה רחבה של החלשת הדמוקרטיה. המכון הישראלי לדמוקרטיה – סקירת המהלכים המרכזיים להחלשת הדמוקרטיה

7.8 – פירוט של ארבעת שלבי ההפיכה

4 בינואר 2023, ynet וישראל היום: לוין דיבר על "שלב ראשון" של הרפורמה; בפועל, המקורות הפומביים פירטו ארבעה־חמישה רכיבים מרכזיים בשלב זה: שינוי בחירת שופטים, פסקת התגברות, ביטול עילת הסבירות, הגבלת ביקורת על חוקי יסוד וחיזוק מעמד השרים מול היועמ"שים. ynet – השלב הראשון במהפכה, ישראל היום – פסקת התגברות וביטול עילת הסבירות

ינואר 2023, ישראל היום: "מפת הדרכים" שפורסמה תיארה שלב נוכחי שבו יושלמו פסקת ההתגברות, ביטול עילת הסבירות ושינוי הוועדה למינוי שופטים, ושלב שני שבו יקודמו חוק היועמ"שים, פיצול תפקיד היועמ"ש ומינוי תובע כללי, וכן הוצאת מח"ש מהפרקליטות וביטול שיטת הסניוריטי. ישראל היום – מפת הדרכים: כך תקודם ההפיכה המשטרית

2025, עתירה של התנועה לאיכות השלטון: בעתירה צוין כי תוכנית לוין הוצגה כמורכבת מארבעה שלבים, אך המקורות הציבוריים המפורטים ביותר מתעדים בעיקר את השלב הראשון ואת התוכנית לשלב השני; לכן פירוט מלא של כל ארבעת השלבים מעבר לשני שלבים אלה מחייב אימות נוסף ממסמכי התכנון המקוריים של לוין. התנועה לאיכות השלטון – עתירה בעניין חתימה על מינוי הנשיא

7.9 – החוקים שניסה להעביר

2023, כלכליסט ומקור ראשון: לוין ורוטמן קידמו תיקונים לחוק־יסוד: השפיטה שכללו הגבלת פסילת חוקים, פסקת התגברות ושינוי הוועדה לבחירת שופטים; כלכליסט דיווח כי הצעת רוטמן עסקה בחקיקת חוק־יסוד: השפיטה, ומקור ראשון דיווח כי פסקת ההתגברות, פסילת חוקים ו"חוק דרעי השני" עלו לוועדת השרים. כלכליסט – רוטמן הגיש הצעת חוק פרטית למהפכה משפטית, מקור ראשון – פסקת ההתגברות ופסילת חוקים לוועדת השרים

יוני־יולי 2023, אתר הכנסת ו־N12: לוין והקואליציה קידמו את חוק עילת הסבירות, תחילה בוועדת החוקה ולאחר מכן בקריאה ראשונה; הנוסח קבע כי רשות שיפוטית, לרבות העליון בשבתו כבג"ץ, לא תדון בסבירות החלטות הממשלה, ראש הממשלה או שר. הכנסת – דיון ראשון בחוק יסוד: השפיטה, עילת הסבירות, N12 – אושר בקריאה ראשונה החוק לביטול עילת הסבירות

2025, N12 וישראל היום: לוין תמך בקידום פיצול תפקיד היועמ"שית לשלושה תפקידים – יועץ משפטי, תובע כללי ומייצג המדינה בערכאות; בהמשך הוצגו נוסחים מרוככים יותר של פיצול לשני תפקידים. N12 – פיצול תפקיד היועמ"שית אושר בטרומית, N12 – פיצול תפקיד היועמ"ש: עושים סדר

7.10 – החוקים שהצליח להעביר

24 ביולי 2023, ערוץ הכנסת וחדשות 13: הקואליציה העבירה בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק־יסוד: השפיטה בעניין עילת הסבירות, ברוב 64 מול 0 לאחר שהאופוזיציה החרימה; לוין אמר לאחר ההצבעה כי "עשינו צעד ראשון במהלך ההיסטורי החשוב של תיקון מערכת המשפט". ערוץ הכנסת – הצעת חוק עילת הסבירות עברה, חדשות 13 – ברוב 64-0 אושר החוק לביטול עילת הסבירות

ינואר 2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה: ההישג החקיקתי המרכזי של לוין ב־2023, ביטול עילת הסבירות, בוטל בפסק דין בג"ץ; פסק הדין המלא מתעד את ההתערבות החריגה של בית המשפט בתיקון לחוק יסוד. המכון הישראלי לדמוקרטיה – פסק הדין המלא בעניין עילת הסבירות

27 במרץ 2025, וואלה: הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים לפי מתווה לוין־סער; תחולת ההסדר נדחתה לכנסת הבאה, אך עצם אישורו היה ההישג החקיקתי המרכזי של לוין לאחר ביטול עילת הסבירות. וואלה – הכנסת אישרה את החוק לשינוי הוועדה

7.11 – עימותים של לוין עם חברי ליכוד

מאי 2023, N12: בתוך סיעת הליכוד נרשם עימות סביב הקמת הוועדה לבחירת שופטים במבנה המקורי; ברקע הדיווח צוין כי לוין דרש להעביר לפחות חוק אחד מן החקיקה המשפטית לאחר אישור התקציב, בעוד נתניהו העדיף לסיים את כנס הקיץ בלי חקיקה חד־צדדית. N12 – עימות חריף בסיעת הליכוד

ספטמבר 2023, וואלה וחדשות 13: ח"כ טלי גוטליב מהליכוד תקפה את נתניהו וטענה שהוא "משחק על הראש של יריב לוין"; לאחר שנתניהו אמר שההצעה המקורית של לוין הייתה "קיצונית" וכי בלם אותה, גוטליב יצאה להגנת לוין. וואלה – גוטליב נגד נתניהו, חדשות 13 – גוטליב נגד נתניהו: משחק מעל הראש של לוין

דצמבר 2025, וואלה: דווח על עימות פנימי בין גוטליב ללוין לקראת הפריימריז בליכוד; גוטליב מתחה ביקורת על לוין בשל מה שתיארה כחוסר לוחמנות וכישלונות בשינוי הוועדה למינוי שופטים ובטיפול ביועמ"שית. וואלה – המתח בין גוטליב ללוין

7.12 – עימותים של לוין עם חברי קואליציה

יוני 2023, N12: לוין, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' תוארו כמי שמתנגדים לפשרה בשיחות בית הנשיא סביב הרפורמה, בעוד בקואליציה נשקלה אפשרות להריץ שני מועמדים לוועדה לבחירת שופטים; האירוע שיקף מחלוקת בתוך הקואליציה בין קו פשרה לבין קו חקיקה חד־צדדית. N12 – הברית של סמוטריץ', בן גביר ולוין נגד פשרה

ינואר 2025, וואלה וגלובס: לוין הגיע להסכמה עם גדעון סער על מתווה חדש לוועדה לבחירת שופטים, אך הרשות השופטת טענה ששמעה על ההצעה לראשונה מן התקשורת; גלובס ציין שהמתווה הוצג כפשרה אך יגדיל את כוח הפוליטיקאים בהליך המינויים. וואלה – סער ולוין סיכמו על מתווה הוועדה, גלובס – משמעות המהלך לשינוי הוועדה

7.13 – פסקת ההתגברות

ינואר 2023, N12 וחדשות 13: לוין הציע פסקת התגברות ברוב 61 חברי כנסת, שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל בבג"ץ; לפי חדשות 13, פסילת חוק תדרוש רוב גבוה מאוד של שופטים, ועדיין הכנסת תוכל להתגבר ברוב 61. N12 – התגברות ב-61 וביטול עילת הסבירות, חדשות 13 – פסקת התגברות והנחתת נשיא מבחוץ

ינואר 2023, מכון זולת והמכון הישראלי לדמוקרטיה: מכון זולת תיאר את פסקת ההתגברות כמתן כוח בלתי מוגבל לממשלה לפגוע בזכויות אדם, והמכון הישראלי לדמוקרטיה כתב כי במדינת ישראל, שבה אין חוקה מלאה, בית שני או נשיא עם וטו, רוב 61 עלול להעניק כוח שלטוני חריג. זולת – פסקת ההתגברות: כוח בלתי מוגבל, המכון הישראלי לדמוקרטיה – מספר הקסם 61

7.14 – עילת הסבירות

יוני־יולי 2023, הכנסת וערוץ הכנסת: הצעת החוק לעילת הסבירות קבעה כי בית משפט לא ידון ולא ייתן צו בעניין סבירות החלטות הממשלה, ראש הממשלה או שר; ב־24 ביולי 2023 עברה ההצעה בקריאה שנייה ושלישית ברוב 64:0. הכנסת – דיון ראשון בעילת הסבירות, ערוץ הכנסת – החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית

1 בינואר 2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה ו־ynet: בג"ץ פסל את התיקון לחוק־יסוד: השפיטה בעניין עילת הסבירות; ynet דיווח שלוין הגיב כי הפסיקה לא תרפה את ידי הממשלה אך בשל המלחמה יפעל באיפוק. המכון הישראלי לדמוקרטיה – פסק הדין המלא, ynet – תגובת לוין לפסילה

7.15 – הפיכת היועמ"שים במשרדי הממשלה למינויים פוליטיים

ינואר 2023, ynet וגלובס: אחד מרכיבי הרפורמה שהציג לוין היה הפיכת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון; גלובס מנה זאת בין ארבעת הסעיפים המרכזיים שעליהם נשאל הציבור בסקר בינואר 2023. ynet – לוין הציג את הרפורמה, גלובס – ארבעת סעיפי הרפורמה

ינואר 2023, המכון הישראלי לדמוקרטיה: המכון כתב כי משרות אמון ליועצים משפטיים, לצד פסקת ההתגברות ושינוי הוועדה לבחירת שופטים, הן חלק מתוכנית שמטרתה להסיר מגבלות וביקורת מן השלטון; לפי המכון, היועצים המשפטיים משמשים שומרי סף ולכן פוליטיזציה של התפקיד משנה את מבנה שלטון החוק. המכון הישראלי לדמוקרטיה – במקום תוכנית יריב לוין

7.16 – ביקורת שיפוטית על חוקים

פברואר 2023, מקור ראשון וכלכליסט: יוזמות לוין־רוטמן ביקשו לעגן כי רק בית המשפט העליון יוכל לדון בתוקף חוקים, בהרכבים מורחבים וברוב חריג, וכן לשלול ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד; לפי כלכליסט, רוטמן הציע נוסח שונה מלוין אך באותו ציר של הגבלת פסילת חוקים. מקור ראשון – פסילת חוקים ופסקת התגברות, כלכליסט – הצעת רוטמן לעומת הצעת לוין

2025, ynet: מתווה לוין־סער כלל גם קידום חוק יסוד: החקיקה, שלפי הדיווח יגביל את בג"ץ בביטול חוקים ויגביל את הכנסת בחקיקת חוקי יסוד; בהודעת לוין וסער נאמר כי ההסכמה נועדה למנוע משבר חוקתי. ynet – הצעת לוין־סער: העליון יוגבל בביטול חוקים

יוני 2026, N12: הממשלה טענה בעתירות נגד שינוי הוועדה לבחירת שופטים כי יש לדחות את העתירות וכי לבג"ץ אין סמכות לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד; הטענה נוגעת בליבת תפיסתו של לוין לגבי גבולות סמכות בית המשפט. N12 – בג"ץ דן בעתירות נגד שינוי הוועדה

7.17 – ההתנגדות למחאה האזרחית

פברואר 2023, חרדים10: לוין נשאל על המחאה ואמר כי השאלה היא אם רוצים לחיות בדמוקרטיה שבה יש הליך חקיקה או במדינה שבה "קומץ" המבעיר את הרחובות מונע את מימוש ההחלטה הדמוקרטית; דבריו שיקפו קו של דה־לגיטימציה למחאה כחסימה של הכרעת הבוחר. חרדים10 – הגולשים שאלו, לוין ענה על הרפורמה

מרץ 2023, ice: בריאיון בערוץ 14, לוין אמר כי הממשלה מתכננת להעביר את הרפורמה גם במחיר של סרבנות ופגיעות בכלכלה שנובעות לדבריו מן המחאה; בכך דחה את הטענה שהמחאה הציבורית מחייבת עצירה של החקיקה. ice – לוין: נעביר גם במחיר סרבנות ופגיעה בכלכלה

יולי 2023, המכון לאסטרטגיה ומדיניות באוניברסיטת רייכמן: דוח על תפיסות הציבור תיאר כי קידום הרפורמה בידי לוין חולל גל מחאה חסר תקדים שנמשך ברצף עד מאי 2023, ומדד תמיכה והתנגדות למחאה הציבורית נגד השינויים. אוניברסיטת רייכמן – תפיסות הציבור בנושא המחאה

7.18 – מתקפה על טקסי זיכרון

27 באפריל 2023, וואלה וערוץ 14: בנאום בהפגנת הימין בירושלים אמר לוין כי הגיע הזמן לבית משפט "שלא מאפשר קיום טקסי זיכרון מזויפים ביחד עם תומכי הטרור"; ההקשר היה פסיקת בג"ץ שאפשרה כניסת פלסטינים לישראל להשתתפות בטקסי זיכרון משותפים עם ישראלים. וואלה – נאום לוין בהפגנת הימין, ערוץ 14 – מאות אלפים בעצרת הימין

אפריל 2025, ynet: סביב שיבוץ לוין לטקס יום הזיכרון בנהריה פרצה מחאת משפחות שכולות, ולבסוף שובץ השר יצחק וסרלאוף במקומו; האירוע ממחיש את הזיקה בין מעמדו הציבורי של לוין לאחר הרפורמה לבין טקסי זיכרון ממלכתיים. ynet – משפחות שכולות בנהריה זעמו, ynet – רשימת השרים והשינויים בעקבות המחאות

7.19 – יחסו לבית המשפט

ינואר 2023, ביזפורטל: לאחר שנשיאת העליון אסתר חיות תקפה את הרפורמה וכינתה אותה "תוכנית לריסוק מערכת המשפט", לוין השיב כי "השופטים הם מפלגה נוספת, שלא התמודדה בבחירות"; זהו ציטוט מרכזי להבנת יחסו לבית המשפט כגוף פוליטי בעיניו. ביזפורטל – חיות נגד הרפורמה, לוין בתגובה

ינואר 2023, זמן ישראל: פרשנות משפטית על תוכנית לוין קבעה כי מימוש התוכנית "כמוה כביטולו המוחלט של בג"ץ", בין השאר בשל שינוי הוועדה לבחירת שופטים ומתן כוח פוליטי אבסולוטי לקואליציה. זמן ישראל – רפורמת לוין תשמיד את מערכת שלטון החוק

2025, N12: לאחר שיצחק עמית תקף את החרם מצד שר המשפטים ואמר כי לוין "מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים", לוין השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו"; הציטוט מתעד רמת עימות אישית ומוסדית בין שר המשפטים לנשיא העליון. N12 – המתקפה החריגה של הנשיא עמית על לוין

7.20 – אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים

2023–2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה: בג"ץ 1711/24 עסק במדיניות לוין שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירת נשיא העליון ונושאים שבמחלוקת; בית המשפט קבע כי עליו לפרסם מועמדים ולכנס את הוועדה. המכון הישראלי לדמוקרטיה – פסק הדין בעניין כינוס הוועדה

ינואר 2025, כלכליסט: לוין נאלץ, בעקבות לחץ בג"ץ, לכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא לבית המשפט העליון; לפי הדיווח, תחילה נמנע מכינוס הוועדה כשנה, ובהמשך נמנע מדיון במינוי נשיא ושופטים חסרים בטענה כי הוא מקדם רק נושאים שאינם במחלוקת. כלכליסט – סוף לפלונטר: יצחק עמית נבחר

ינואר 2025, N12: בג"ץ אישר ללוין דחייה קצרה כדי לדון בטענות נגד יצחק עמית, אך קבע כי יש למנות נשיא לעליון בתוך עשרה ימים; בכך נדחתה בפועל מדיניות הדחייה הממושכת. N12 – בג"ץ אישר ללוין דחייה קצרה

7.21 – הצעותיו למינויים לבית המשפט העליון והביקורת שנמתחה עליהן

מרץ 2024, ynet: לוין הציע להסכים למינוי יצחק עמית לנשיא העליון בתמורה למינוי שני שופטים שמרנים שהוא יציע; אחד השמות שפורסמו היה נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט שמואל הרבסט – מהלך חריג משום שלפי הדיווח מעולם לא מונה שופט ישירות מבית משפט שלום לבית המשפט העליון. ynet – מינוי עמית תמורת שני שופטים שמרנים

מרץ 2024, סרוגים ו־ynet: נוסחת הפשרה שיוחסה ללוין כללה מינוי עמית לנשיא, שני שופטים שמרנים לפי המלצת לוין ושופט ליברלי לפי המלצת ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן; הביקורת התמקדה בכך שמדובר בדיל פוליטי סביב מינויים לעליון. סרוגים – נשיא עליון תמורת שני שופטים שמרנים, ynet – פשרת לוין למינויים בעליון

ינואר 2025, ערוץ 7: לאחר שלא הצליח למנוע את מינוי עמית, דווח כי לוין מתכוון להאיץ את חקיקת שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים; כלומר, כישלון במינוי נקודתי תורגם למהלך מבני לשינוי שיטת המינויים. ערוץ 7 – לוין לא ימנע את מינוי עמית

7.22 – משבר חוקתי

ינואר 2025, N12: לאחר מינוי עמית ושליחת מכתבו של לוין שלפיו אינו מכיר בו כנשיא העליון, פרופ' יניב רוזנאי אמר כי מדובר בניסיון להביא למשבר חוקתי; לפי הדיווח, אי־הכרה של שר המשפטים בנשיא העליון עלולה לפגוע בלגיטימיות של החלטות והרכבים שיקבע הנשיא. N12 – המינוי של עמית ומשבר חוקתי

ינואר 2025, וואלה: בהודעת לוין וסער על מתווה הוועדה נאמר שההסכמה נועדה "למנוע משבר חוקתי" ולפתור את המחלוקת סביב החקיקה המשפטית ודרך בחירת השופטים; עצם השימוש במונח משבר חוקתי שיקף את עומק העימות בין הרשויות. וואלה – סער ולוין סיכמו על מתווה

2025, המכון הישראלי לדמוקרטיה: מאמר על הצהרת הכנסת לאי־הכרה בפסיקת בג"ץ תיאר יוזמה של לוין, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה וח"כ אביחי בוארון לקדם הצבעה על אי־הכרה בהחלטות בג"ץ הנוגעות לחוקי יסוד – צעד שהמכון הגדיר כסיכון משטרי. המכון הישראלי לדמוקרטיה – הצהרת הכנסת על אי הכרה בפסיקת בג"ץ

7.23 – התייחסותו המבזה ליצחק עמית

26 בינואר 2025, N12: לאחר בחירת עמית לנשיא העליון, לוין כתב רשמית למנהל בתי המשפט כי "איני מכיר בכב' השופט עמית כנשיא בית המשפט העליון" וכי ההליכים שבהם נבחר "פסולים מן היסוד ובלתי חוקיים"; זו ההתבטאות המרכזית הממסדית נגד עמית. N12 – יצחק עמית נבחר, לוין לא מכיר בו

אפריל 2025, זמן ישראל וערוץ 7: לוין אמר בראיונות כי מבחינתו עמית "איננו נשיא בית המשפט העליון" ו"לא אכיר בו"; בערוץ 7 דווח כי האשים את שופטי העליון בכך שהם "דורסים את הכנסת, את הממשלה ואת הציבור". זמן ישראל – מבחינתי הוא לא נשיא העליון, ערוץ 7 – לוין: לא מכיר בשופט יצחק עמית

2025, N12 וישראל היום: בטקס השבעת המשנה לנשיא העליון נעם סולברג, לוין התעלם בנאומו מעמית אף ששניהם נכחו בבית הנשיא; בהמשך העימות, לאחר שעמית קרא ללוין לשוב לשיתוף פעולה, לוין השיב כי הוא "מפרק את מבצר השקר" של עמית. ישראל היום – עמית קורא ללוין לשתף פעולה, N12 – לוין: "מבצר השקר שאתה יושב בו"

7.24 – פיצול תפקיד היועמ"שית

אוקטובר 2025, N12 וישראל היום: הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעות חוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה; לפי N12, ההצעה ביקשה לפצל לשלושה תפקידים – יועץ משפטי, תובע כללי ומייצג המדינה בערכאות – ולוין תמך במהלך בנימוק שהשיטה הנוכחית מרכזת כוח חריג בידי גורם אחד. N12 – פיצול היועמ"שית אושר בטרומית, ישראל היום – חוק פיצול תפקיד היועמ"שית

אוקטובר 2025, המכון הישראלי לדמוקרטיה: חוות דעת של ד"ר גיא לוריא וד"ר עמיר פוקס הזהירה כי פיצול התפקיד בעת עימות עם היועמ"שית עלול להחליש את עצמאות מוסד היועמ"ש והתביעה הכללית, ולפתוח פתח לפוליטיזציה של מוסדות אלה. המכון הישראלי לדמוקרטיה – חוות דעת על פיצול תפקיד היועמ"ש

דצמבר 2025, N12: בהמשך הדיונים דווח כי ההצעה לפצל לשלושה הוסרה, ובמקומה הוצע פיצול לשני תפקידים – יועץ/מייצג משפטי ותובע כללי; עוד דווח כי לפי ההצעה חוות הדעת של היועץ לא יהיו מחייבות וניתן יהיה להעבירו מתפקידו. N12 – פיצול תפקיד היועמ"ש: עושים סדר