ב-8 באוקטובר הוסרו השלטים מהקונסוליה הכללית הבריטית בירושלים, שפעלה בעיר בצורות שונות מאז 1838. שר החוץ גדעון סער הורה לסגור אותה חודש קודם, בתגובה לאיסור הבריטי על יבוא מההתנחלויות. "אי אפשר לפעול נגד ישראל בלי שישראל תגיב בצעדים מתאימים", אמר סער ביום הסגירה.
לפי סער, הקונסול הכללי ו-19 דיפלומטים מיועדים לעזוב, ושבעה בלבד יורשו לפעול מהבניין. שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הודיע בתגובה שבריטניה אינה מכירה בזכות החוקית של ישראל לסגור את הקונסוליה. וינסנט פין, לשעבר הקונסול הכללי הבריטי בירושלים, אמר ש"לונדון ממתינה לתוצאות הבחירות בישראל".
אם הקואליציה תנצח בבחירות, הגל האנטי-ישראלי צפוי להפוך מהתנהגות זמנית למדיניות קבע, ואת המחיר תשלם ישראל.
האם יחסי החוץ של ישראל באמת הידרדרו בזמן האחרון?
ישראל נמצאת בשפל של תמיכה בעולם, כולל בקרב בעלות בריתה הוותיקות. לפי סקר של מכון Pew ממרץ 2026, 60% מהאמריקאים מחזיקים בדעה שלילית על ישראל. זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה רוב האמריקאים מחזיקים בדעה כזאת. ב-2022 השיעור עמד על 42%.
בקרב מצביעי המפלגה הדמוקרטית שיעור העמדות השליליות הגיע לשיא היסטורי של 80%. לראשונה, גם רוב הרפובליקנים מתחת לגיל 50 (57%) רואים את ישראל בשלילה.
התמיכה בישראל בקרב מצביעי המפלגה הדמוקרטית יורדת בתלילות כבר 11 שנה, מאז שראש הממשלה בנימין נתניהו התעמת מול נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה בנושא הגרעין האיראני יחד עם המפלגה הרפובליקנית ובכך התערב בפוליטיקה האמריקאית. בהמשך, נתניהו התגרה בצורה דומה בנשיא לשעבר ג'ו ביידן, גם הוא מהמפלגה הדמוקרטית, והחמיר את היחסים עם המפלגה.
סקר של מכון גאלופ (Gallup) מפברואר הראה שלראשונה מאז תחילת המדידה ב-2001 יותר אמריקאים אוהדים את הפלסטינים (41%) מאשר את הישראלים (36%). לפני שלוש שנים היחס היה 54% מול 31% לטובת ישראל.
בזירה העולמית, כ-157 מתוך 193 המדינות החברות באו"ם מכירות במדינה פלסטינית, בהן בריטניה, צרפת, קנדה ואוסטרליה, שהכירו בה בספטמבר 2025. בנאום של נתניהו בעצרת הכללית ב-24 בספטמבר יצאו עשרות דיפלומטים מהאולם.
לפי נתוני המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) ב-62 מדינות בעולם שיש להן יחסים ידידותיים עם ישראל מופעלות נגדה סנקציות בשל המלחמה בעזה והמדיניות ביו"ש.
גם הציבור הישראלי רואה זאת. לפי מדד מדיניות החוץ של מכון "מיתווים" מיוני 2026, כ-60% מהישראלים מודאגים במידה רבה או די רבה מכך שישראל הופכת בהדרגה ל"מדינה מצורעת" בעולם.
יעקב כץ, לשעבר עורך ה"ג'רוזלם פוסט", כתב במגזין של מכון צ'טהאם האוס (Chatham House) שהשחיקה בתמיכה בישראל ניכרת כמעט בכל בירה אירופית, ואפילו בחלקים מהימין האמריקאי, שנחשב פעם המבצר האחרון של התמיכה בישראל. לדבריו, בימין הקיצוני בארה"ב יש מי שטוענים מאז המלחמה הכושלת באיראן שישראל גוררת את ארה"ב למלחמות שאינן אינטרס שלה.
מה יקרה ליחסים של ישראל עם אירופה?
אירופה וקנדה כבר עברו מהצהרות נגד מדיניות ישראל לצעדים מעשיים. ב-8 בספטמבר הודיעו בריטניה, צרפת וקנדה על איסור סחר עם ההתנחלויות. איסור כזה כבר קיים ונאכף במספר מדינות אירופיות, ביניהן הולנד, ספרד, אירלנד ונורבגיה. מדינות נוספות, ביניהן פולין, הודיעו כי הן שוקלות צעדים דומים.
בריטניה תטיל סנקציות על חברות ואנשים שמספקים להרחבת ההתנחלויות שירותי בנייה, תשתית, מימון ונדל"ן, ותסרב לרישיונות יצוא, כולל נשק, שתורמים באופן ממשי לכיבוש. הסחר עם ישראל בתוך הקו הירוק נמשך.
משטר הסנקציות המקיף צפוי להיכנס לתוקף בתוך 6 עד 9 חודשים מההודעה, כלומר באביב או בקיץ 2027.
הולנד הפעילה איסור יבוא משלה ב-22 בספטמבר. חמישה ימים אחר כך ישראל שללה את המעמד הדיפלומטי של הדיפלומטים ההולנדים ברמאללה. שר החוץ ההולנדי טום ברנדסן הגדיר את ההחלטה "מיותרת" ואמר שארצו שוקלת תגובה.
הנימוק המוצהר של הצעדים האלה הוא מדיניות הממשלה, בעיקר ביהודה ושומרון (הגדה המערבית): הרחבת ההתנחלויות, בעיקר מאחזים לא-חוקיים, אלימות מתנחלים ופרויקט הבנייה E1 שנועד לנתק בין הערים הפלסטיניות ביהודה ובשומרון ולמנוע הקמה של מדינה פלסטינית גם בעתיד הרחוק. זאת, בנוסף להתארכות המלחמה בעזה והמשבר ההומניטרי ברצועה.
נימוק נוסף לצעדים הוא חוק עונש המוות למחבלים, שעבר במרץ. גרמניה, צרפת, בריטניה ואיטליה הביעו בהצהרה משותפת חשש עמוק מהחוק והגדירו אותו כחוק שמפלה בין טרוריסטים יהודים לטרוריסטים ערבים.
האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול של ישראל. כשליש מהסחר של ישראל מתבצע מול האיחוד. ב-2024 הסתכם הסחר בין ישראל לאיחוד בהיקף של כ-42.6 מיליארד אירו.
בספטמבר הציעה הנציבות לבטל את הקלות המכס שישראל נהנית מהן לפי הסכם האסוציאציה. לפי הנציבות, הצעד יחול על כ-37% מהיצוא הישראלי לאיחוד – כ-5.8 מיליארד אירו – והיצואנים ישלמו עליו מכסים של כ-227 מיליון אירו בשנה.
הצעה נפרדת להשעיה חלקית של ישראל מתוכנית המחקר הורייזן נידונה מאז יולי 2025.
שתי ההצעות דורשות תמיכה של רוב מיוחס באיחוד. כדי שיאושרו, צריכות לתמוך בהן 15 מתוך 27 מדינות האיחוד, אם הן כוללות 65% מאוכלוסייתו. כך שהמפתח לאישור הוא תמיכת המדינות הגדולות. מה שעוצר אותו כיום הוא התנגדות גרמניה ואיטליה. כדי להעביר את ההצעות המסוכנות, מספיקה תמיכה של אחת מהן באפריל הן חסמו את ההצעה להשעות את הסכם האסוציאציה.
ברנדסן, שמדינתו, בת ברית ותיקה של ישראל, תומכת בסנקציות, אמר בריאיון לאתר "לוריאנט" כי מטרת האיום בסנקציות אינה לנתק את קשרי המסחר עם ישראל, אלא ללחוץ על ממשלת ישראל לשנות את מדיניותה. משמעות הדברים היא שהאיחוד ממתין לצעד הבא של הממשלה בירושלים. ממשלה שתמשיך לקדם את E1 ולהגיב לכל צעד אירופי בהסלמה עלולה לדחוף לאישור הסנקציות.
הדיווחים על ניסיונות להוציא את ישראל מתוכנית המחקר האירופית הורייזן עלו ב-150%. בוועד ראשי האוניברסיטאות הזהירו שחידוש ההסכמים עם הורייזן לשנים 2027 ו-2028 בסכנה.
באירוויזיון 2026 בווינה החרימו ספרד, אירלנד, הולנד, סלובניה ואיסלנד את התחרות בשל השתתפות ישראל. בבריטניה, לפי סקר YouGov מאוגוסט, כמעט מחצית מהציבור רוצה לראות "פחות מהגרים ישראלים, אם בכלל".
האם התמיכה האמריקאית בישראל תשרוד אחרי טראמפ?
המשען המרכזי של נתניהו בארה"ב הוא הקשר האישי שלו עם הנשיא דונלד טראמפ. אבל כהונתו של טראמפ מסתיימת בינואר 2029, וההערכה היא ששלטונו ייחלש אחרי בחירות האמצע, בהן צפוי רוב למפלגה הדמוקרטית.
ב-15 באפריל 2026 הצביעו 40 מתוך 47 הסנאטורים הדמוקרטים בעד עצירת מכירת דחפורים לישראל, ו-36 בעד חסימת הפסקת פצצות. בהצבעה דומה ביולי 2025 תמכו בעצירת המכירה 27 סנאטורים דמוקרטים.
לפי ניתוח של ג'ואיש אינסיידר, כל הסנאטורים הדמוקרטים שנחשבים מועמדים לנשיאות הצביעו בעד שתי ההצעות.
אבל גם הקשר עם טראמפ עצמו, שעליו נתניהו בונה, התערער. לפי דיווחים ב"פייננשל טיימס" וב"וול סטריט ג'ורנל", טראמפ כינה את נתניהו "משוגע" בשיחה על לבנון.
ישראל לא הייתה צד ישיר במגעים האמריקאיים-איראניים לסיום המלחמה. לפי ניתוח של מכון "מתווים": "היחסים המיוחדים עם ארה"ב הפכו ליחסי פטרון-לקוח".
מזכר ההבנות הביטחוני, המעגן את הסיוע האמריקאי לישראל (שגדל מאוד בזמן כהונת הנשיא הקודם, ג'ו ביידן) מסתיים ב-2028. יוהנס שפט, מהמכון האוסטרי לעניינים בינלאומיים העריך שחידוש המזכר יהיה מבחן קשה לשותפות. לפי שפט:
"אם המגמות הקיימות יימשכו, ישראל עלולה לאבד בהדרגה את הגיבוי הצבאי והמדיני מוושינגטון. לדעת לעבוד עם טראמפ לא עונה על השאלה מה ישראל תעשה מול ממשל דמוקרטי".
האם נורמליזציה עם ערב הסעודית עדיין אפשרית?
ערב הסעודית מתנה נורמליזציה במסלול שכולל התקדמות לכיוון הקמת מדינה פלסטינית. במאי, אחרי שטראמפ קרא למדינות מוסלמיות להצטרף להסכמי אברהם, מקור סעודי אמר לערוץ "אל-ערביה" שהעמדה לא השתנתה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' השיב לתנאי הזה מראש. באוקטובר 2025 אמר שאם ערב הסעודית דורשת מדינה פלסטינית תמורת נורמליזציה, "שימשיכו לרכוב על גמלים במדבר".
אחרי תגובות נזעמות על ההתבטאות האנטי-דיפלומטית, סמוטריץ' התנצל על הניסוח, אבל לא חזר בו מהתוכן: שלילת כל היתכנות למדינה פלסטינית. זמן ישראל ציטט גורם בכנסת שאמר כי "סמוטריץ' יודע שנתניהו צריך אותו". זוהי עמדה של שותף שבלעדיו אין לנתניהו קואליציה.
טורקיה, ערב הסעודית, מצרים ופקיסטן חתמו על הסכם ביטחוני שכבר החל להתממש: פקיסטן שלחה כוחות לערב הסעודית לסיוע במלחמתה בחות'ים; לפי דיווחים, נתניהו הציע לממלכה גם הוא סיוע, אך סורב.
הממשלה מנופפת ב"הישגים" אחרים, כמו העובדה שקזחסטן הצטרפה להסכמי אברהם בנובמבר 2025, אף שיש לה יחסים מלאים עם ישראל מאז 1992, כך שלא ברור מה השיגה הצטרפותה להסכם.
היכן עומדות העתירות נגד ישראל בבית הדין בהאג?
ההליכים בבית הדין הבינלאומי בהאג נמשכים. צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) נגד נתניהו ונגד שר הביטחון לשעבר יואב גלנט מנובמבר 2024 עדיין בתוקף (צו המעצר נגד מנהיג חמאס בעזה יחיא סנוואר הפך ללא רלוונטי בגלל מותו).
באפריל 2025 החזירה לשכת הערעורים את שאלת הסמכות של בית הדין לעצור את נתניהו לדיון מחודש, אבל קבעה במפורש שהצווים אינם מושעים. 124 מדינות, ביניהן כל מדינות האיחוד האירופי, מחויבות לבצע את הצווים, ולכן נתניהו אינו יכול לבקר בהן.
במקביל, בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) ממשיך להתנהל התיק שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל, ונקבע לישראל מועד אחרון להגשת כתב התשובה השני ב-22 במאי 2029.
הצווים כבר משפיעים על תנועתו של רה"מ. בפברואר 2025 שונה מסלול טיסתו לארה"ב כדי לא לעבור במרחב האווירי של קנדה, החתומה על אמנת רומא ולכן מחויבת על פי חוק להסגיר את נתניהו להאג אם יבצע נחיתת חירום בשטחה. בספטמבר 2025 טס לעצרת האו"ם במסלול דרומי ארוך, כדי להתרחק ממדינות אירופה החתומות גם הן על האמנה וגם הן חייבות לעצור את נתניהו.
קרן הינד רג'אב, ארגון פרו-פלסטיני שמרכזו בבלגיה, האוסף פרסומים של חיילים בצה"ל ברשתות החברתיות המתגאים בפשעי מלחמה שביצעו, הגישה תלונות נגד לפחות 28 חיילים. חייל ישראלי נאלץ לעזוב את ברזיל אחרי שבית משפט פדרלי במדינה אישר חקירה נגדו. הוגשו תלונות כאלה נגד חיילים גם בפורטוגל ובהודו.
בית הדין בהאג מחזיק ב"עיקרון המשלימות", לפיו אין לבצע הליכים נגד מדינות החוקרות את עצמן. לכן, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כתבה לנתניהו ב-2024 ששמירה על עצמאות מערכת המשפט והקמת ועדת חקירה ממלכתית היא ההגנה הטובה ביותר מול ההליכים בהאג.
הקואליציה הנוכחית דחתה את הקמת הוועדה, ואין סימן שתקים אותה. זוהי החמצה: הכלי שעשוי היה להגן על קצינים ועל פוליטיקאים בחו"ל לא יופעל.
האם הבידוד שבו ישראל נמצאת כרגע צפוי להסתיים?
חוקרים מעריכים שהבידוד של ישראל לא ייעלם מעצמו. פנינה שרביט ברוך מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) כתבה ב-2024:
"המסע נגד ישראל אינו גל שיתפוגג בסוף המלחמה. הפגיעה בהשקעות, החרמות ובריחת המוחות תורגש שנים, ומעמד 'אומת הסטארט-אפ' עלול להיות קשה לשחזור. ישראל עלולה להיתפס בעיני ממשלות מערביות כנטל ולא כנכס".
ד"ר ליאם או'שיי, לשעבר חוקר בכיר במכון RUSI הבריטי, הצביע על מגמה ארוכה עוד יותר. לדבריו, הצעירים במערב, שאוהדים יותר את הפלסטינים, יהיו מקבלי ההחלטות של העשור הבא, ותמיכה בישראל עלולה להפוך אצל פוליטיקאים מערביים למשהו שמפסיד קולות.
במקביל, המשקל הכלכלי העולמי עובר למדינות הלא-מערביות, שבהן דעת הקהל על ישראל שלילית.
נתניהו עצמו מודע לכך. בספטמבר 2025 אמר שישראל נמצאת ב"מעין בידוד" ותצטרך להסתגל לכלכלה בעלת "מאפיינים אוטרקיים" ולהיות "סופר-ספרטה". מדובר בדברי הבל, ונתניהו יודע זאת היטב ופשוט שיקר: מדינות מודרניות אינן יכולות להישען על ייצור עצמי, בוודאי לא מדינה מוטת-הייטק כמו ישראל.
הבורסה הגיבה לנאום "סופר-ספרטה" בירידות חדות; נתניהו הבהיר ש"התכוון לעצמאות ביטחונית". כך או כך, ממשלה שרואה בבידוד גזירה ולא תוצאה של מדיניות אינה צפויה לנסות לשנות אותו.
האם ישראל באמת מבודדת?
יש להבהיר כי ישראל אינה נמצאת כיום בבידוד של ממש, ומקיימת כאמור קשרים כלכליים ענפים עם האיחוד האירופי, במיוחד עם גרמניה שממשיכה להרחיב אותם, ארה"ב, הודו, ומדינות אמריקה הלטינית.
הבעיה היא לא המצב בהווה אלא הסכנה לעתיד. אם האיחוד האירופי ישעה את הסכם האסוציאציה, המסחר הישראלי ייפגע בצורה אנושה. אם הסיוע האמריקאי ייפסק ב-2028, הביטחון ייפגע.
בתחום האקדמי, הבידוד של ישראל הוא כבר מציאות קיימת. החרם האקדמי על ישראל התרחב ממקרים בודדים למדיניות של מוסדות רבים. לפי דוח ור"ה, המגמה לא נחלשה אחרי הפסקת האש בעזה, ורוב החרמות כבר מכוונים לאוניברסיטאות ולאגודות מקצועיות ולא לחוקרים בודדים.
אלא שהפרשן האמריקאי אהרון דייוויד מילר, לשעבר במחלקת המדינה, אמר בריאיון לסוכנות הידיעות AP: "מבחינת נתניהו, כמה שיותר בידוד יותר טוב, כי זה מזין את הנרטיב של 'אנחנו מול כולם'".
שאלות שעולות מן הנתונים
מה זה הסכם האסוציאציה?
הסכם שיתוף פעולה שנחתם ב-1995 בין ישראל לאיחוד האירופי. בלב ההסכם נמצא פרק הסחר – הסכם סחר חופשי הכולל פטורים רחבים ממכס על ייצוא ישראלי לאירופה וייצוא אירופי לישראל. השעיית פרק הסחר שנידונה כיום באיחוד תביא להטלת מכסים על כ-37% מהיצוא הישראלי לאיחוד, המהווה כשליש מכלל הייצוא הישראלי. מדובר בפגיעה קשה מאוד בכלכלה.
אילו מדינות הכירו במדינה פלסטינית?
כ-157 מתוך 193 החברות באו"ם. ב-2025 הצטרפו בריטניה, צרפת, קנדה, אוסטרליה, פורטוגל, בלגיה ומדינות מערביות נוספות להכרה.
האם צווי המעצר נגד נתניהו מחייבים מדינות ידידותיות?
כן. 124 המדינות החברות בבית הדין הבינלאומי בהאג, כולל כל מדינות האיחוד האירופי, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, יפן ומדינות ידידותיות רבות אחרות, מחויבות לעצור את נתניהו אם יגיע לשטחן.
האם הסנקציות האירופיות מכוונות נגד ישראל כולה או רק להתנחלויות?
הסנקציות הקיימות כיום מכוונות נגד התנחלויות ולא נגד ישראל כולה. האיחוד דן בסנקציות נוספות שעלולות לפגוע במסחר עם ישראל כולה, אך הן טרם אושרו.
מקורות: Pew Research Center, עמדות אמריקאים כלפי ישראל, אפריל 2026; מכון מיתווים, מדד מדיניות החוץ 2026; מכון מיתווים, מגמות במדיניות החוץ, ינואר-יוני 2026; הנציבות האירופית, הצעה להשעיית ויתורי הסחר; בית הדין הפלילי הבינלאומי, החלטת לשכת הערעורים, אפריל 2025; המכון למחקרי ביטחון לאומי, ישראל בדרך לבידוד מדיני; Chatham House, יעקב כץ, ספטמבר 2026; המכון הישראלי לדמוקרטיה, עקרון המשלימות.
עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו