תתפוצצו – אף גוף לא לוקח אחריות על פינוי נפלים

בקצרה: 

• תלמידים שהשתתפו בטיול של אורט מעלות שבו התפוצץ נפל ונהרג תלמיד אמרו שלא הזהירו אותם מנפלים, ושהנפל היה בידם יותר משעה לפני הפיצוץ.
• קק"ל הודיעה בכתב למשרד החינוך שהאתר סגור; יו"ר קק"ל אמר שהמשרד שאל אם נפתח, והתשובה הייתה שלא. המשרד אישר את היציאה בכל זאת.
• לעיר מעלות-תרשיחא אין קב"ט מוסדות חינוך מתחילת אוקטובר; לפי דיווח בחדשות 12 לא נערך סיור מקדים בשטח לפני הטיול.
• הרשות לפינוי מוקשים פועלת ללא מנהל קבוע, ומשרד הביטחון טוען שפינוי נפלים מירי אויב אינו מתפקידה אלא מתפקיד המשטרה.
• ועדת המשנה לעניין פינוי מוקשים ונפלים בכנסת הוקמה בפברואר 2023 והתכנסה מאז פעמיים בלבד, לישיבות שנכח בהן רק היו"ר ניסים ואטורי. 

ב-12 באוקטובר התפוצץ נפל של פצצת מצרר בטיול השנתי של הישיבה התיכונית אורט מעלות ברכס רמים. אלעזר יאיר וילנסקי ז"ל, תלמיד כיתה ט', נהרג, ו-24 תלמידים ומלווים נפצעו.

כל שכבות ההגנה שהיו אמורות לשמור על התלמידים מאסון כזה כשלו: אישור המסלול ניתן למרות שקק"ל הודיעה בכתב שהאזור סגור; לעירייה לא היה קב"ט שיבדוק את פרטי הטיול מראש, והתלמידים אומרים שלא קיבלו תדריך בטיחות.

מעל המערכת הזאת היה אמור לפקח גוף פרלמנטרי – ועדת המשנה לפינוי מוקשים ונפלים – שהתכנסה פעמיים בלבד מאז הקמתה, למרות שלוש שנות מלחמה. הדפוס מוכר מאסונות קודמים, האחרון ביניהם הפיגוע בטיסת "פליי דובאי": אזהרות בכתב, אחריות מפוצלת, וממשלה שלא טורחת לפקח על נהלים.

תלמיד נהרג ועשרות נפצעו בטיול שנתי – למה?

וילנסקי נהרג בשטח מנפל של פצצת מצרר של חזבאללה. בטיול השתתפו 48 תלמידים ושלושה מלווים. למוחרת בבוקר, ארבעה מהפצועים היו במצב קשה ושבעה במצב בינוני. הערכת צה"ל היא שהנפל נורה לישראל במלחמה ונותר בשטח.

לפי הממצאים הראשוניים, שפורסמו בחדשות 12, וילנסקי הרים את הנפל ליד השביל המסומן והכניס אותו לתיק שלו. הקבוצה המשיכה ללכת, והפיצוץ אירע בעצירה לפני חניון האוטובוסים. לפי דיווח ב-ynet, הנפל היה בידי הנערים במשך יותר משעה, והם מצאו לאורך המסלול פריטי תחמושת נוספים.

שר החינוך יואב קיש בביקור בבית ספר בירושלים, 1 בספטמבר 2024 (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)

לפי דיווחים, את הטיפול הראשוני העניקו התלמידים עצמם אלה לאלה: הם חסמו עורקים זה לזה ואחד מהם ביצע החייאה; תלמיד אחר התקשר בשיחת וידאו לאביו כדי לשאול איך מניחים חוסם עורקים.

שר החינוך יואב קיש אמר כי "הנערים תפעלו את האירוע". קיש הגיע עוד באותו יום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו לבקר את הפצועים בבית החולים רמב"ם. בדומה לאירוע ב"פליי דובאי", רה"מ והשרים שיבחו בתקשורת אזרחים שהתמודדו בגבורה, אך הרשויות לא פעלו כדי למנוע את האסונות מלכתחילה.

האם האסון בטיול ברכס רמים יכל להימנע?

לפחות ארבע שכבות הגנה היו אמורות לפעול כדי לשמור על התלמידים מפני מקרה כזה: קב"ט, סיור מקדים, מלווים מקצועיים ותדריך. בחדשות 12 נחשף שלעיריית מעלות-תרשיחא אין בימים אלה קב"ט למוסדות חינוך. בטיולים באזור קו העימות נדרש הקב"ט גם לסיור מקדים בשטח, אך לפי הפרסום בחדשות 12, סיור כזה לא נערך לפני הטיול לרכס רמים.

הקב"ט האחרון בעירייה, אלדד וקנין, התפטר בתחילת החודש בטענה לזלזול בנהלים. אחרי האסון העביר וקנין התייחסות לרדיו צפון 104.5, שעקב אחר המצב עוד לפני התפטרותו:

"מהרגע הראשון זיהיתי ליקויים חמורים והעסקת גורמים ללא האישורים הנדרשים כחוק, גם באותו בית ספר… סירבתי לעגל פינות, פעלתי במקצועיות והתערבתי בזמן אמת – ובמקום גיבוי, חטפתי לחצים שנועדו להשתיק אותי. הנסיבות של האסון נבדקות כעת על ידי המשטרה, אבל הכתובת לגבי הזלזול בנהלים ובאבטחה הייתה על הקיר".

ככל הידוע, לא פורסמה תגובה של עיריית מעלות-תרשיחא לדבריו.

כוחות ביטחון והצלה מפנים פצועים סמוך למקום שבו התפוצץ, לפי החשד, נפל תחמושת במהלך טיול בית ספר, ליד קיבוץ יפתח שבאזור רכס רמים, סמוך לגבול ישראל–לבנון. באירוע נהרג תלמיד בן 14 ונפצעו 24 בני אדם נוספים. 12 באוקטובר 2026 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

נוהלי משרד החינוך קובעים דרישות הגנה נוספות. אוגדן היציאה לטיול של המשרד מחייב "סיור הכנה מקדים ע"י אחראי טיול", ובהוראות להליכה בשטח נכתב כי יש:

"לוודא הימצאות מגיש עזרה ראשונה מוסמך ומאבטח המלווים את הכיתה בשטח".

בדיווחים שפורסמו עד כה אין אזכור למגיש עזרה ראשונה שליווה את הקבוצה, ודווח כי הטיפול הראשוני ניתן בידי התלמידים ובידי כוננים שהגיעו מבחוץ.

הגנה נוספת שהייתה אמורה להינתן היא התדריך. משרד החינוך מסר לגלי צה"ל שבמסגרת אישור הטיול הועברו הנחיות בטיחות מפורשות, "ובהן איסור מוחלט על נגיעה בנפלי טילים ובתחמושת". קיש אמר ש"גם בתדריך וגם בהערות כתוב שיש להיזהר מנפלים". אבל התלמידים מספרים אחרת.

"אף אחד לא הזהיר אותנו או דיבר איתנו על זה", אמרו תלמידים לחדשות 12, ולפי ynet לא קיבלו שום תדריך על מה לעשות אם ימצאו תחמושת.

כוחות ביטחון והצלה מפנים פצועים סמוך למקום שבו התפוצץ מה שחשוד כנפל תחמושת במהלך טיול בית ספר, תקרית שבה נהרג תלמיד בן 14 ונפצעו 24 נוספים, ליד קיבוץ יפתח באזור רכס רמים, סמוך לגבול ישראל–לבנון. 12 באוקטובר 2026 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

מי אישר את מסלול הטיול לרכס רמים בו נהרג התלמיד?

את היציאה אישר חדר המצב של משרד החינוך. זאת, אף שקק"ל הודיעה מראש ובכתב שהאתר סגור. לפי הדיווח של דורון קדוש בגלי צה"ל, קק"ל העבירה "כבר לפני תקופה ארוכה" הודעה מסודרת ללשכה לתיאום טיולים של המשרד, המופעלת בידי זכיין, החברה להגנת הטבע.

ההודעה כנראה נקלטה: באשף המסלולים של "מוקד טבע", אתר תיאום הטיולים, נכתב בדף של שביל 2051, דרך נוף רכס רמים:

"הטיול באתר אסור עקב שיקום בשל נזקי מלחמה".

גם בדף מקטע שביל ישראל מכפר גלעדי למצפור מצוק רמים מופיעה אזהרה:

"למטיילים ביער הרי נפתלי שימו לב, דרך נוף רכס רמים שביל 2051 סגורה עקב שיקום בשל נזקי מלחמה".

קק"ל לא התכוונה לנפלים אלא לנזקי רקטות לתשתיות וליער, אבל ההנחיה, כדברי קדוש, היא "אותה הנחיה – המקום סגור". יו"ר קק"ל אייל אוסטרינסקי הוסיף בגלי צה"ל פרט מכריע: "הם גם שאלו לאחרונה את קק"ל האם האתר נפתח מחדש – והתשובה הייתה שלא".

שלט של קרן קיימת לישראל בקרבת הזירה שבה התחולל פיצוץ קטלני של נפל תחמושת, סמוך לגבול עם לבנון, 12 באוקטובר 2026 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)

גרסת משרד החינוך השתנתה בתוך יממה. ביום האסון אמר קיש: "פעלנו באזור שצה"ל אישר, קק"ל אישרו". למוחרת מסר המשרד לגלי צה"ל: "משרד החינוך פעל בהתאם למגבלות קק"ל והורה על איסור פעילות באזור המדובר בשל נזקי המלחמה, ותכנון מסלול הטיול לא היה בשטח האסור".

בקק"ל השיבו שלא היו שותפים לאישור ושהכניסה לשטח נאסרה. קק"ל הציבה שלטי אזהרה הקובעים "חל איסור מוחלט להיכנס ליערות ולחניונים!" וגם "המעבר והשהייה ביערות אסורים!", אבל לא חסמה את הכניסה פיזית; קק"ל טוענת שסגירה ביטחונית אינה בסמכותה אלא בסמכות המשטרה והצבא.

ואילו מפכ"ל המשטרה דני לוי אמר בחדשות 13: "מבדיקה ראשונית עולה כי הטיול קיבל את כל האישורים הנדרשים מהגורמים הרלוונטיים". צה"ל, לפי ynet, בודק אם המסלול הספציפי אושר ואם האישור עבר בערוצים הנדרשים.

גופים שונים, תיאום בעייתי: משרד החינוך אישר, קק"ל סגרה, הצבא בודק, והמשטרה אומרת שהיו אישורים. אבל עד כה לא נקבע איך הגיעו התלמידים לשטח האסור ומי היה אמור למנוע זאת.

שרפת ענק באזור קריית שמונה כתוצאה משיגור רקטה מלבנון, 3 ביוני 2024 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

בכנסת יש ועדה מיוחדת לפינוי מוקשים. מה היא עשתה?

ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון לעניין פינוי מוקשים ונפלים הוקמה בפברואר 2023. אבל היא התכנסה מאז רק פעמיים, לישיבות של 49 ו-23 דקות בלבד, למרות המלחמה שבה שוגרו רבבות טילים, רקטות וכטב"מים לשטח ישראל.

הישיבה הראשונה של הוועדה נערכה במאי 2024, כ-15 חודשים אחרי ההקמה, ועסקה בהצגת עבודת הרשות לפינוי מוקשים. השנייה נערכה ביולי 2025 ועסקה במוקשים ירדניים בפארק קנדה.

ולא מדובר בדיוק בישיבה: בשתי הישיבות הח"כ היחיד שנכח, לצד אנשי המקצוע, היה יו"ר הוועדה, ח"כ ניסים ואטורי (הליכוד). אף אחת מהן לא עסקה בנפלי הפגזים שנורו על הצפון. ב-15 החודשים שחלפו מאז הוועדה לא התכנסה.

בישיבה הראשונה של ועדת המשנה העריך שחר בק, שהיה אז ראש הרשות הלאומית לפינוי מוקשים ונפלים במשרד הביטחון, כי בישראל יש כ-200 אלף דונם שבהם מפוזרים מוקשים ונפלים, ואמר: "בקצב הפינוי הזה ייקח לנו 100 שנה".

השריפה ברכס רמים בעקבות ירי הרקטות לצפון, 3 ביוני 2024 (צילום: שרותי כבאות והצלה)

בישיבה הבאה, בדיון על פארק קנדה, אמר ואטורי: "כאחד שגר בגולן סביב מלא שדות מוקשים, אם אני לא רואה שלט של שדות מוקשים, אני נכנס". ובהמשך אמר לנציג קק"ל: "אנחנו בוועדה בכנסת, זה גם מצולם ויש פה פרוטוקול – אם מישהו ייפגע, זה על ראשכם".

יום אחרי אסון רכס רמים נשאל ואטורי בכאן 11 על אחריות ועדת המשנה. הוא השיב: "האחריות צריכה להיות של המדינה, לא של ניסים ואטורי", ונטש את הריאיון. בריאיון ל"גלובס" אמר: "קיימתי עשרות ישיבות ללא כינוס הוועדה". לדבריו סייר באזור כמה פעמים, ו"הצבא צריך להציג פתרון לנפלים מהמלחמה שעדיין נמשכת".

אלא שישיבות שאינן ישיבות ועדה אינן מתפרסמות, אינן מתועדות בפרוטוקול ואינן מחייבות אף גוף להתייצב ולתת דין וחשבון.

לזכותו של ואטורי נרשם מעשה אחד: לפי בק, משרד הביטחון הוסיף לרשות 10 מיליון שקל ב-2024 "לבקשת יו"ר הוועדה".

כוחות ביטחון והצלה מפנים פצועים סמוך לזירה שבה התפוצץ לפי החשד נפל תחמושת במהלך טיול בית ספר, אירוע שבו נהרג תלמיד בן 14 ונפצעו 24 נוספים, סמוך לקיבוץ יפתח שבאזור רכס רמים, ליד גבול ישראל–לבנון. 12 באוקטובר 2026 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

אף הצעת חוק של ואטורי, ביוזמתו או בחתימתו, אינה עוסקת בנפלים, במוקשים או בבטיחות טיולים. ואטורי חתום בכנסת הנוכחית על 220 הצעות חוק. רק ארבע מהן נוגעות ישירות לצפון הארץ: הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים, עידוד השקעות במפעלים ביישובי גבול העימות, הקמת מנהלת תקומה בצפון ופטור ממע"מ על בניית ממ"ד ביישוב צמוד גדר.

מי אחראי לפינוי נפלים מירי אויב בצפון?

האחריות הרשמית על פינוי נפלים מפוצלת בין המשטרה, צה"ל והרשות לפינוי מוקשים, ואף גוף אינו מחזיק בה לבדו. הרשות הוקמה ב-2011 מכוח החוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים. החוק מטיל עליה:

"תכנון פינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים וביצוע הפינוי… לייעץ למערכת החינוך לגבי פעילות הסברה כאמור במוסדות החינוך".

לרשות אין כיום מנהל קבוע, ובחודשים האחרונים עומד בראשה ממלא מקום זמני, סא"ל במיל' מאיר שמיר.

שר הביטחון ישראל כ"ץ בטקס האזכרה לחללי מלחמת יום הכיפורים בהיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל בירושלים, 22 בספטמבר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

משרד הביטחון טען בתגובה לגלי צה"ל: "הרשות לא אמורה לפנות נפלים כתוצאה מירי אויב – זה תפקיד המשטרה". אלא שמסמך באתר הרשות עצמה, על מיזם פינוי שטחי נפלים, מגדיר את עבודתה כ"איתור והשמדה של תחמושת נפיצה ומסוכנת שלא התפוצצה ו/או שננטשה בשטחי קרבות ובשטחי אימונים". המפכ"ל דני לוי, מצידו, לא התייחס בהצהרתו לאחריות המשטרה לפינוי.

דוח מבקר המדינה על פעילות הרשות, מ-2017, קבע שלרשות אין סמכות על שטחים שיש בהם נפלים בלבד, ושהמנגנון הצה"לי לפינויים אינו מבטיח פינוי בטוח ויסודי. המבקר המליץ לקבוע גוף אחד שהחוק מסמיך לקבוע את כללי הפינוי, לפקח על ביצועו ולשאת באחריות כשהוא לא נעשה.

בינואר 2022 הורחבו סמכויות הרשות. לפי מה שאמרו נציגי הרשות בישיבת ועדת המשנה הן חלות מאז "גם על שטחי נפלים". אבל אחרי האסון ברכס רמים טען משרד הביטחון כי נפלים מירי אויב אינם באחריות הרשות, אלא באחריות המשטרה. המשטרה לא התייחסה לכך, וצה"ל לא דיווח על זיכוי שטחים אזרחיים מאז הפסקת האש.

כך, תשע שנים אחרי שהמבקר ביקש כתובת אחת, ביטחון האזרחים מפני נפלים נופל בין הכיסאות: שלושה גופים מחזיקים בסמכות, ואף אחד מהם אינו מקבל את האחריות.

במאי 2025, בדוח על נפלים בבסיס אימונים ביבנה, כתב מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדוח: 

"הכתובת על הקיר, אסור לחכות לאסון הבא".

עם זאת, גורמים במערכת הביטחון הדגישו שאותו דוח עסק במתחמים סגורים ולא בשטחים פתוחים.

שדה המוקשים בפארק קנדה, אפריל 2026 (צילום: אביב לביא)

למה לא משננים לילדים: "בחפץ חשוד אסור לגעת"?

למרות התגברות הסכנות, פחתה ההשקעה בהסברה. משרד הביטחון מסר לגלי צה"ל שהוציא כ-750 אלף שקל על קמפיינים בנושא מוקשים ונפלים ב-2025, וכ-450 אלף שקל ב-2026 עד כה. לפי הדוחות הכספיים של הרשות, ב-2024 היא לא השקיעה דבר בהסברה לציבור על נפלים.

במשרד הסבירו כי "בזמן המלחמה אזורי הטיולים היו סגורים, ולכן התקציב הועבר ל-2025". המשרד לא פירט כמה מהסכום הושקע בהסברה במערכת החינוך, כפי שהחוק מחייב את הרשות.

ההנחיה עצמה פשוטה וידועה. צה"ל הזהיר ב-2024, אחרי שמטיילים הצטלמו על שבר טיל איראני, ש"אין לגעת בנפלים". קצין במחלקת החבלה של המשטרה אמר במרץ 2026: "אין לגעת, צריך להרחיק ולהתרחק ולחייג 100 למוקד המשטרה". ההנחיה קיימת; מה שחסר הוא הגוף שמוודא שהיא מגיעה לכל קבוצת תלמידים שיוצאת לשטח.

האם אסון רכס רמים דומה למחדל ב"פליי דובאי"?

ב-30 בספטמבר ניסה טייס משנה עומאני לרסק מטוס של חברת "פליי דובאי" בדרך לנתב"ג. זאת אחרי שמבקר המדינה המליץ במאי 2024 לגבש מדיניות כוללת לאבטחת התעופה, ומנכ"ל ארקיע התריע שלושה שבועות לפני האירוע במכתב שהעתקיו נשלחו לשרת התחבורה מירי רגב ולמנהל רשות התעופה האזרחית.

יניב חיון, שהשתלט על החשוד בטרור בטיסת פליי דובאי FZ1073, מגיע לנמל התעופה בן גוריון ליד תל אביב. 30 בספטמבר 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

ברכס רמים חזר אותו דפוס. מבקר המדינה התריע ב-2017 ושוב ב-2025. קק"ל הודיעה בכתב ללשכה לתיאום טיולים שהאתר סגור. משרד הביטחון מפנה למשטרה, משרד החינוך מפנה למגבלות קק"ל, וקק"ל מפנה למשטרה ולצבא.

גם לפני האסון ברכס רמים וגם לפני הפיגוע בטיסת "פליי דובאי", ניתנו אזהרות מוקדמות בכתב. בשני המקרים, האחריות התפצלה בין גופים שכל אחד מהם מגלגל אותה על גוף אחר.

כמו ברשות שדות התעופה, שנותרה שנה וחצי בלי מנכ"ל קבוע, גם הרשות לפינוי מוקשים פועלת בלי מנהל קבוע.

גם הפיקוח הפרלמנטרי נעדר בשני המקרים. אחרי הפיגוע ב"פליי דובאי" פנו ארבעה חברי כנסת מהאופוזיציה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט מהליכוד, וביקשו דיון דחוף בחלוקת האחריות בין הגופים. ועדת המשנה לנפלים, הכפופה לאותה ועדה, לא התכנסה מאז יולי 2025.

בשני המקרים התפקידים שנועדו לתכלל את המערכת – ובהם השרים האחראים ויו"ר ועדת המשנה – מוחזקים בידי חברי הקואליציה, אבל לא נראה שמעניינים אותם במיוחד.

צוות רפואי בקריה הרפואית רמב"ם מעניק טיפול לפצועים שנפגעו מפיצוץ שאירע בקרבת גבול לבנון, 12 באוקטובר 2026 (צילום: הקריה הרפואית רמב"ם)

האם האחריות לאסון היא על התלמידים שהרימו את הנפל?

על פניו, ההנחיה שלא לגעת בנפלים מוכרת לכל ישראלי, ונער שהרים פצצת מצרר ופתח את ההברגה שלה פעל בניגוד לכל אזהרה. משרד החינוך אף מסר שהאיסור לגעת בתחמושת נכלל בהנחיות הטיול.

אלא שהמערכת אמורה להגן על ילדים ונערים ולא להסתמך על שיקול דעתם. לשם כך יש אישור מסלול, קב"ט, סיור מקדים, מלווים ותדריך. לפי עדויות התלמידים, הנפל עבר מיד ליד יותר משעה, ואף מבוגר לא עצר זאת.

העובדות הללו מטילות אחריות כבדה מאוד על המורים והמדריכים שנכחו במקום, לפחות בהנחה שראו או שמעו שהנערים נגעו בנפל.

מפכ"ל המשטרה אמר ל-ynet שהמשטרה תפיק לקחים כדי שאירוע כזה לא יחזור, ושייתכן שטיולים כאלה ייאסרו בתקופה הקרובה. מן הראוי שמורים ומדריכים ייקחו אחריות על מעשי התלמידים שלהם ושנבחרי הציבור יקבלו אחריות וידאגו לשלומם של האזרחים.

שאלות שעולות מן הנושא

האם משרד החינוך ידע שאתר הטיול סגור?

כן. לפי דיווח גלי צה"ל, קק"ל שלחה הודעה בכתב ללשכה לתיאום טיולים של המשרד, ויו"ר קק"ל אמר שהמשרד שאל לאחרונה אם האתר נפתח מחדש וקיבל תשובה שלילית. המשרד טוען שהמסלול שאישר לא עבר בשטח האסור.

שריפה גדולה שנגרמה מרקטות שנורו מלבנון, קריית שמונה, 3 ביוני 2024 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

האם ועדת הכנסת לפינוי נפלים פעלה במהלך המלחמה?

כמעט שלא. מאז הקמתה בפברואר 2023 התכנסה פעמיים, במאי 2024 וביולי 2025, ובשתי הפעמים נכח רק היו"ר. אף ישיבה לא עסקה בנפלים בצפון.

מי אחראי לפנות נפלים שנורו בידי חזבאללה?

התשובה שנויה במחלוקת: לפי משרד הביטחון, האחריות היא של המשטרה ולא של הרשות לפינוי מוקשים. מבקר המדינה קבע ב-2017 שלרשות אין סמכות על שטחי נפלים בלבד, ובינואר 2022 הורחבו סמכויותיה גם לשטחים כאלה. כלומר, בשורה התחתונה, אף גוף לא לקח על עצמו אחריות לנושא.

האם נהלי משרד החינוך מחייבים מגיש עזרה ראשונה בטיול?

כן. אוגדן היציאה לטיול של המשרד מורה לוודא שמגיש עזרה ראשונה מוסמך ומאבטח מלווים את הכיתה בשטח. בדיווחים שפורסמו עד כה אין אזכור לחובש בטיול לרכס רמים.

מקורות: הכנסת, פרוטוקול מס' 1 של ועדת המשנה לעניין פינוי מוקשים ונפלים, 15 במאי 2024; הכנסת, פרוטוקול מס' 2 של ועדת המשנה לעניין פינוי מוקשים ונפלים, 15 ביולי 2025; מבקר המדינה, "פעילות הרשות לפינוי מוקשים", דוח שנתי 67ב, 2017; מבקר המדינה, "אבטחת התעופה הבין-לאומית האזרחית מישראל ואליה", מאי 2024; משרד החינוך, "אוגדן יציאה לטיול למוסדות חינוך"; משרד הביטחון, הרשות לפינוי מוקשים – דף אודות, נשלף ב-14 באוקטובר 2026; "גלובס", "האסון בצפון: הוועדה הממונה על פינוי מוקשים התכנסה פעמיים בלבד", אוקטובר 2026; גלי צה"ל, "למרות שקק"ל הודיעה שהמקום סגור: משרד החינוך אישר את הטיול ברכס רמים", 13 באוקטובר 2026; N12, "למעלות-תרשיחא אין קב"ט מוסדות חינוך, האחרון התפטר בטענה לזלזול", 13 באוקטובר 2026.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.