בקצרה

• במסמך מטרות המלחמה בעזה נוסחו שלוש מטרות כתוצאה מחייבת, ואילו המטרה הרביעית נוסח כ"מאמץ מירבי לפתרון סוגיית בני הערובה".
• דעתו של הציבור הישראלי הייתה שונה. בסקרים דורג שחרור כל החטופים כמטרת המלחמה החשובה ביותר.
• ראש מפקדת השבויים לשעבר ניצן אלון אמר: "ההנהגה סירבה לעסקאות… בשם 'הניצחון המוחלט' הכוזב", וציין כי כ-40 חטופים שנחטפו בחיים נהרגו בשבי.
• כוחות צה"ל הרגו חטופים וביצעו פעולות בקרבתם שגרמו לכך שהמחבלים שהחזיקו בהם רצחו אותם.
• חמישה שרים הצביעו נגד ההסכם שהשיב את אחרוני החטופים ארצה: בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, אורית סטרוק, עמיחי אליהו ויצחק וסרלאוף.

בכיכר החטופים בתל אביב. 2 בדצמבר 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בנובמבר 2023 – זמן קצר אחרי הטבח ב-7 באוקטובר ואחרי הכניסה הקרקעית של צה"ל לעזה – נשאל הציבור היהודי בישראל לדעתו על מטרות המלחמה. רוב הנשאלים ענו כי שחרור כל החטופים הוא מטרת המלחמה החשובה ביותר.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

רובם המוחלט של 251 בני האדם שנחטפו לעזה שוחררו משביים, או הוחזרו לאחר שנהרגו בעזה, במסגרת עסקאות עם ארגון הטרור חמאס. שתי העסקאות האחרונות נחתמו אחרי עיכובים שנמשכו חודשים ושנים בגלל סרבנות של חמאס וגם של ממשלת ישראל לשחרר אותם. אחד השרים שהתעקשו ולחצו יותר מכולם לדחות את העסקאות היה שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ'.

סמוטריץ' הוא יו"ר מפלגת הציונות הדתית. לפני כחודש הוציאה המפלגה הודעה בה נכתב כי החטופים שוחררו והושבו מעזה "בעבודה קשה, כולל תשלום מחירים כבדים (…) בלי להיכנע לחמאס".

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

במסורת היהודית, פדיון (שחרור) שבויים הוא מצווה מרכזית שיש להתאמץ כדי לאפשר אותה. פוסקי הלכה מודרניים כמו הרב שאול ישראלי קבעו כי המצווה הזאת חלה גם, ובמיוחד, על שבויים במלחמות מודרניות וחטופים בפעולות טרור.

ישראלי קבע כי "בתפיסת בני ערובה אין דוחים ודאי סכנה מפני ספק סכנה". כלומר, שהסכנה הברורה והמיידית לחיי החטופים היא שיקול חשוב יותר מאירועים שעלולים לקרות במהלכים הנדרשים לשחרר אותם, כמו שחרור אסירים ביטחוניים והסכמים מדיניים.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

ביום רביעי שעבר סיירו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת התחבורה מירי רגב במגדל הפיקוח של נתב"ג. למוחרת נסגרו עמדות הצ'ק-אין, מסועי הכבודה השתתקו והשדה נסגר לנחיתות: כ-100 אלף נוסעים וכ-600 טיסות נפגעו.

ההנהלה והממשלה טענו כי מדובר בשביתה בלתי חוקית של העובדים; ועד העובדים השיב שפשוט אין די עובדים למשמרות; שרת התחבורה רגב בכלל שהתה בזמן המשבר במרוקו.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

בעוד כשבועיים וחצי – ב-8 בספטמבר – תסתיים הגשת הרשימות לבחירות הקרובות לכנסת, הפריימריז כבר התקיימו ברוב המפלגות שבהן יש כאלה, וגם רוב הרשימות שנקבעות בידי היו"ר, ועדות או מועצות חכמי דת כבר מתקרבות לסגירה. ובחלק ניכר מהמפלגות, הייצוג הנשי זעום, או בכלל לא קיים. 

בממשלה הנוכחית (ה-37) מכהנות שש שרות בלבד מתוך 33. מדובר בנסיגה חדה בייצוג הנשים לעומת ממשלות קודמות, שבהן כיהנו שמונה-תשע שרות – בין רבע לשליש מהממשלה.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

לקראת הבחירות המתקרבות מציגים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' את השבת החטופים מעזה, חלקם אחרי עיכוב של שנתיים, כ"הישג" שלהם. עוד מספרים נתניהו וסמוטריץ', כי הממשלה "דחתה" את דרישות ה"כניעה" להפסקת אש קבועה ונסיגה מלאה של צה"ל מעזה.

אבל במתווה שנשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן פרסם לשחרור החטופים במאי 2024, ושאותו ביידן ייחס לנתניהו, הוצע בפירוש סיום המלחמה, ולאחר מכן – נסיגה ישראלית מעזה. גם בנוסח הרשמי של החלטת מועצת הביטחון 2735 מיוני 2024, שקראה לסיום המלחמה ולשחרור החטופים, נכתב בפירוש כי "ישראל אישרה אותו".

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

התנגדותן של מפלגות הימין הקיצוני – עוצמה יהודית בראשות השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, והציונות הדתית, בראשות שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ' – הייתה בין הגורמים המרכזיים לעיכוב הארוך בשחרור החטופים מעזה, שעלה במחיר של סבל בל יתואר לחטופים ולבני משפחותיהם ובמחיר חייהם של חלק מהם. 

הסיבה לכך הייתה המשקל הקואליציוני שלהן – גוש של 13 מנדטים בקואליציה, שהיווה מנוף לחץ ממשי על ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

עד לאחרונה, חייב החוק בישראל כל בעל ערוץ טלוויזיה מסחרי להפעיל את מערכת החדשות שלו כחברה נפרדת ועצמאית. הכלל הזה, המכונה "הפרדה מבנית", נועד לאפשר לעיתונאים לדווח בלי חשש גם ממי שמשלם את משכורתם. אבל חוק התקשורת (שידורים) שאושר ביולי בכנסת ביטל את החובה הזאת.

בתצהיר שהגיש לבג"ץ פירט מנכ"ל חדשות 12, אבי וייס, מה אמר לו שר התקשורת, שלמה קרעי, על תכלית ביטול חובת ההפרדה המבנית. וייס אמר בתצהיר: "קרעי אמר לי שחוק התקשורת נועד לאפשר לנתניהו להשפיע על החדשות".

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

שר התקשורת, שלמה קרעי, הבטיח כי הרפורמה בשוק השידורים תאפשר לצרכנים הישראלים "לחסוך מאות שקלים בשנה לכל משק בית", והציג את חוק התקשורת (שידורים) כמהפכה צרכנית. הכנסת אישרה את החוק ביולי, בשבוע האחרון לכהונתה. 

משרד התקשורת הציג את הרפורמה וההבטחה לחיסכון במאי 2025. מאז ועד אישור החוק בכנסת לא נערכה בדיקה של ההבטחה. נוסח החוק לא מבוסס על מספרים, ההצעה הוגשה בלי חוות הדעת הכלכלית הנדרשת, רשות האסדרה מצאה פגמים מהותיים בהליך הערכת השפעות החוק, וקרעי הגיב להערות באיום בסגירת הרשות.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

לפני כשבועיים אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית – כלומר, סופית – את חוק התקשורת – שידורים, שיזם שר התקשורת שלמה קרעי, ברוב של 53 תומכים מול 48 מתנגדים. השר הציג את החוק כ"רפורמה שתפתח את שוק התקשורת לתחרות ותשבור את שליטתם של הגופים הגדולים", כביכול.

אבל כל הראיות מצביעות על כיוון הפוך: הפער בתקציבי הפרסום הממשלתי חושף הקצאה פוליטית של כסף ציבורי; רשות האסדרה ומכוני מחקר עצמאיים קבעו שהחוק יגביר עוד יותר את הריכוזיות; המנגנון שבחר המחוקק מסיר את החסם שנועד למנוע ריכוז בעלות בידי מעטים; הנהנים הם אילי תקשורת קיימים.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.