פופוליסט הנשען על שלילת האחר לא מסוגל לממשלת אחדות יציבה

בקצרה

• שלילת האחר: ב-1997 קלט מיקרופון של קול ישראל את נתניהו אומר לרב כדורי שאנשי השמאל "שכחו מה זה להיות יהודים".
• אותו דפוס ב-2025: במרץ 2025 כתב נתניהו ש"הדיפ סטייט בשירות השמאל משתמש באופן מעוות במערכת הצדק כדי לסכל את רצון העם".
• ממשלות אחדות קצרות: ממשלת האחדות של נתניהו עם מפלגת קדימה התפרקה אחרי כ-70 יום, וממשלת הרוטציה עם גנץ החזיקה שבעה חודשים.
• הודאה: נתניהו אמר בחדשות 13 ב-2021 שעשה רוטציה עם גנץ רק כי חסרו לו קולות, ולא מתוך תחושת חירום לאומית בשל משבר הקורונה.
• פופוליזם: חוקרי הפופוליזם איילה פניבסקי ויוליוס רוגנהופר מנתחים את נתניהו לפי הסיסמה "אנחנו או הם", שהליכוד השתמש בה ב-2015.

בנימין נתניהו מקים ממשלות רחבות עם יריביו הפוליטיים רק כשאין לו ברירה, וממשלות האחדות שלו מתפרקות. ארבע ממשלות כאלה שהקים מאז 2012 התפרקו בתוך 70 יום עד 20 חודשים, והרוטציה עם בני גנץ לא קוימה.

לפי חוקר הפופוליזם יאן-ורנר מילר, פופוליסט טוען שרק הוא מייצג את העם, ולכן יריביו אינם שותפים לגיטימיים. הדפוס הזה מלווה את נתניהו מ-1997 ועד היום. 

האם ממשלת אחדות עם נתניהו אפשרית אחרי הבחירות?

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר בסרטון לקראת תשעה באב: "אפעל להקים ממשלה לאומית רחבה ויציבה". אבל ההיסטוריה מראה שנתניהו יקים ממשלת אחדות רק אם לא יהיה לו רוב פרלמנטרי אחר לשימור שלטונו, ושספק אם ממשלה כזו תחזיק מעמד.

מאז 2012 אף שותף מתחרה לא השלים יחד עם נתניהו כהונה מלאה. השותף היחיד ששרד, אהוד ברק, נשאר לצד נתניהו במחיר פילוג מפלגתו, וכשנתניהו עצמו היה אחרי 10 שנים מחוץ ללשכת ראש הממשלה.

מי שמצפה אחרי הבחירות הקרובות לממשלת אחדות עם נתניהו צריך לשאול לא רק אם ממשלה כזו תקום, אלא גם כמה זמן תחזיק. התשובה של שלושת העשורים האחרונים עקבית: מנהיג שרואה ביריביו אויבי העם לא חולק איתם את השלטון לאורך זמן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיע לדיון במשפט השחיתות שלו בבית המשפט המחוזי בירושלים. 11 באוקטובר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מי "העם" ומי "אויביו" לפי נתניהו?

נתניהו מגדיר את יריביו הפוליטיים כ"אויבי" העם כבר כמעט 30 שנה. היריבים יכולים להשתנות – השמאל, האזרחים הערבים, התקשורת, מערכת המשפט – אבל המבנה נשאר קבוע: מצד אחד "העם" שנתניהו מייצג, ומצד שני מי שבהתנגדותם לשלטונו מאיימים על "העם". אספתי מספר דוגמאות מפורסמות שבהן נתניהו השתמש ברטוריקה הזאת: 

1997 – "השמאל שכח מה זה להיות יהודים". באוקטובר 1997, בביקור בסוכה של הרב יצחק כדורי, קלט מיקרופון את נתניהו לוחש לרב שאנשי השמאל "שכחו מה זה להיות יהודים" ושהם חושבים שאפשר להפקיד את הביטחון בידי הערבים. למוחרת טען נתניהו שהדברים הוצאו מהקשרם.

2015 – "אנחנו או הם". ביום הבחירות ב-2015 הזהיר נתניהו בסרטון שנשלח למיליוני ישראלים ש"המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות אל הקלפי". אזרחים ערבים שמממשים את זכות ההצבעה הוצגו כאיום על "העם". באותה מערכת בחירות הפיץ הליכוד תשדיר בסיסמה "אנחנו או הם". 

2017 – "חונטה" ו"הפיכה". בעצרת בתל אביב באוגוסט 2017, בעיצומה של חקירת משטרה בה נחקר חשד שקיבל שוחד וביצע עבירות מרמה, שבעקבותיה הוגשו נגדו שלושה כתבי אישום, אמר נתניהו: "השמאל והתקשורת יודעים שאינם יכולים לנצח אותנו בקלפי, ולכן מנסים לעקוף את הדמוקרטיה ולהפיל אותנו בלי בחירות".

נתניהו כינה את התקשורת "חונטה שפועלת 24/7" והאשים אותה ואת השמאל ב"ציד אובססיבי" שמטרתו "הפיכה שלטונית". מדובר בתאוריות קונספירציה שקריות לחלוטין. והוא ממשיך להשמיע דברים כגון אלה מאז ועד היום.

סרטון בחירות שבו בנימין נתניהו מתריע כי "הערבים נעים בכמויות אל הקלפי", 2015 (צילום: צילום מסך)

2020 – "השנאה זה מה שמאחד את המחנה שלנו".  ב-2020 חשפה התוכנית "עובדה" בחדשות 12 הקלטה של נתן אשל, איש סודו של נתניהו, בה נשמע אשל אומר: "השנאה זה מה שמאחד את המחנה שלנו". נתניהו מסר שאמר לאשל שהדברים אינם מקובלים עליו, ושהליכוד מייצג את כל חלקי החברה. אשל טען שדבריו הוצאו מהקשרם כדי לפגוע בליכוד.

2021 – "ממשלת השמאל המסוכנת". כשהתגבשה הממשלה הקודמת בראשות נפתלי בנט, שהייתה ממשלת אחדות, אמר נתניהו שבנט ושותפתו אז למפלגה, איילת שקד אחראים ל"הונאה שלא הייתה כדוגמתה בתולדות המדינה", וקרא לשקד לא לחבור ל"ממשלת השמאל המסוכנת הזאת". ממשלה שנבחרה כדין עם רוב בכנסת הוצגה בידי נתניהו כ"תרמית נגד הבוחר".

2025 – "הדיפ סטייט בשירות השמאל". במרץ 2025, בזמן חקירת החשד שיועציו קיבלו כסף מממשלת קטאר תמורת קמפיין השפעה פרו-קטארי בזמן המלחמה בעזה, כתב נתניהו ש"הדיפ סטייט בשירות השמאל משתמש באופן מעוות במערכת הצדק כדי לסכל את רצון העם".

ראש הממשלה בנימין נתניהו בדיון "40 חתימות" במליאת הכנסת, ירושלים, 8 בדצמבר 2025. (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

2026 – "ימין או פלסטין": גם אחרי אסון ה-7 באוקטובר ממשיך הליכוד להציג את מתנגדי הקואליציה כמי שמסכנים את מדינת ישראל. הסיסמה "ימין או פלסטין", המופיעה על שלטי חוצות, הפכה למסר המרכזי של הליכוד בבחירות, אף שגדי איזנקוט, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן, שנתניהו מציג כראשי "ממשלת שמאל שתקים מדינה פלסטינית", דוחים במפורש הקמת מדינה פלסטינית.

כמה זמן החזיקו מעמד ממשלות אחדות בראשות נתניהו?

מאז שעלה לשלטון לראשונה ב-1996 הקים נתניהו חמש ממשלות אחדות. אף אחת מהן לא החזיקה ארבע שנים או קרוב לכך, וכולן התפרקו בגלל התנהלותו של נתניהו.

2009 – אהוד ברק. עם מינויו לרה"מ בפעם השנייה, הקים נתניהו ממשלת אחדות חלקית עם מפלגת העבודה, אז בראשות רה"מ לשעבר אהוד ברק; ברק התמנה לשר הביטחון. מפלגת קדימה, שהייתה המפלגה המובילה בגוש המרכז-שמאל, נשארה באופוזיציה. אבל ב-2011 פרשה רוב מפלגת העבודה וברק נשאר בקואליציה של נתניהו והימין עם קומץ תומכים.

2012 – קדימה. במאי 2012 צירף נתניהו את קדימה בראשות שאול מופז, כדי למנוע בחירות מוקדמות. קדימה הגיעה לממשלה עם 28 מנדטים, יותר מה-27 של הליכוד, ומופז היה מתחרה פוטנציאלי על ראשות הממשלה.

ציפי לבני נוהרת לממשלת נתניהו, 2013 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

אבל ביולי באותה שנה פירק נתניהו את ועדת פלסנר שדנה בגיוס חרדים, לפני שהספיקה להגיש את המלצותיה בנושא. כעבור שבועיים פרשה קדימה מהממשלה במחאה על כך. בבחירה בין שותף שהתחרה על ראשות הממשלה לבין המפלגות החרדיות שאינן מתמודדות על התפקיד, בחר נתניהו בחרדים.

הדפוס הזה, בו נתניהו נמנע מלגייס את החרדים כדי לשמור על הקואליציה איתם, גם במחיר של ויתור על האפשרות לממשלת אחדות רחבה ויציבה, נמשך עד היום. 

2013 – יאיר לפיד וציפי לבני. בפעם השנייה בה נבחר לרה"מ הקים נתניהו ממשלת אחדות חלקית עם יו"ר מפלגת יש עתיד יאיר לפיד, שהתמנה לשר האוצר, ויו"ר מפלגת התנועה, ציפי לבני, שהתמנתה לשרת המשפטים. מפלגת העבודה נשארה באופוזיציה.

שנה וחצי אחר כך, בדצמבר 2014, פיטר נתניהו את לפיד ולבני, משום שלדבריו "תקפו בחריפות את הממשלה שאני עומד בראשה". נתניהו הודיע שלא יקבל "אופוזיציה בתוך הממשלה" והקדים את הבחירות. 

2020 – ממשלת הרוטציה. יו"ר כחול לבן, בני גנץ, התמודד מול נתניהו שלוש פעמים בתוך כשנה, ב-2019 וב-2020, ואיש מהם לא הצליח להרכיב ממשלה. עם פרוץ מגפת הקורונה במרץ 2020, הודיעו נתניהו וגנץ כי הם מקימים ממשלת אחדות.

ישיבת הממשלה במשרד החוץ בירושלים, 7 ביוני 2020 (צילום: מרק ישראל סלם, צילום פול – מתוך פלאש 90)

הממשלה הוגדרה כ"ממשלה פריטטית" שהתקיימה במסגרת הסכם רוטציה, לפיו נתניהו התמנה לרה"מ ראשון וגנץ היה אמור להחליף אותו בנובמבר 2021. אבל נתניהו פירק גם את הממשלה הזאת לפני שהגיע תורו של גנץ להתמנות לרה"מ, כשסירב להעביר תקציב מדינה. הכנסת התפזרה אוטומטית בדצמבר 2020 כי התקציב לא עבר.

הפרשן בן כספית תיאר את מנגנון הפיזור כ"פרצה" שנתניהו השאיר לעצמו כדי לצאת מההסכם. גנץ אמר שנתניהו "לא התעלה לגודלו של הצורך לשתף פעולה". 

נתניהו הודה שהרוטציה עם גנץ הייתה צורך מספרי ולא ברית לשעת חירום. בריאיון לחדשות 13 במרץ 2021, עשרה ימים לפני הבחירות, אמר נתניהו שעשה רוטציה עם גנץ כי "לא היו לו מספיק קולות".

2023–2024 – ממשלת החירום. אחרי הטבח ב-7 באוקטובר הצטרף גנץ שוב לממשלת חירום בראשות נתניהו. באביב 2024 החלה מחלוקת חריפה על המו"מ לשחרור החטופים. גנץ ואיזנקוט – אז שר בקבינט המלחמה וח"כ ממפלגתו של גנץ – תמכו בעסקה שתביא לשחרור החטופים ותסיים את המלחמה בעזה; שרי הימין הקיצוני, ובראשם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', התנגדו.

השר בני גנץ, שר הביטחון יואב גלנט וראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים, 11 בנובמבר 2023 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

נתניהו ניסה למשוך זמן, המשיך במו"מ, אך לא חתם על העסקה. ביוני 2024 פרש גנץ ואמר ש"החלטות אסטרטגיות גורליות נתקלות בהססנות ובדחיינות משיקולים פוליטיים, נתניהו מונע מאיתנו להתקדם לניצחון אמיתי". ברגע האמת, שוב העדיף נתניהו את שותפיו בגוש הנאמן לו על פני שותפיו מהמרכז לממשלה רחבה.

הטבלה מסכמת את ממשלות האחדות של נתניהו עם יריבים פוליטיים. אף אחת מארבע הממשלות לא השלימה את כהונתה, ובכל אחת מהן הפירוק בא אחרי עימות בין נתניהו לשותף בכיר ומתחרה פוטנציאלי.

איך מגדירים פופוליזם? האם נתניהו הוא פופוליסט?

ההתנהלות של נתניהו בממשלות עם שותפים בכירים שאינם תלויים בו פוליטית מתיישבת עם המודל המחקרי שמגדיר פופוליזם. כשהמנהיג רואה בעצמו את הנציג היחיד של העם, חלוקת שלטון עם יריב נתפסת או מוצגת בעיניו כוויתור כפוי ולא כשותפות. ממשלות אחדות החזיקו מעמד רק כל עוד נתניהו מצא בהן תועלת מיידית לצרכיו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו משתתף באירוע של קמפיין הליכוד לקראת הבחירות הכלליות הקרובות, בתל אביב. 17 בספטמבר 2026 (צילום: Flash90)

המחקר מגדיר "פופוליזם", בין השאר, כשלילה של פלורליזם. הפילוסוף הפוליטי יאן-ורנר מילר מאוניברסיטת פרינסטון מגדיר את הפופוליזם כ"תביעה למונופול מוסרי על הייצוג". לפי מילר, ההגדרה המרכזית למנהיג פופוליסטי היא שהמנהיג טוען שרק הוא מייצג את העם כולו.

ממבחן זה נגזרת המסקנה הפוליטית: בעיני הפופוליסט, כל נציג אחר של האזרחים אינו לגיטימי, ומי שמתנגד למנהיג "מוציא את עצמו מהעם". הרטוריקה הפופוליסטית מחלקת את החברה לשתי קבוצות עוינות: "העם הפשוט והטהור" לעומת "האליטה המושחתת", כביכול, שמנצלת אותו.

תאוריית הקונספירציה על "המדינה העמוקה" (Deep State) מעניקה לאותה אליטה פנים וגוף: היא מתארת רשת נסתרת ולא נבחרת של פקידי ממשל, גופי מודיעין, מערכת משפט ואנשי תקשורת, שכביכול "פועלים מאחורי הקלעים כדי לקדם את האינטרסים שלהם על חשבון רצון העם".

שותפות שוויונית עם יריב פוליטי סותרת את העמדה הזאת, כי השותף מחזיק בלגיטימציה עצמאית שאינה נובעת מהמנהיג.

לא ברור אם מנהיגים פופוליסטיים, כולל נתניהו, מאמינים ברעיונות השקריים הללו בעצמם או שהם מבינים שמדובר בהמצאות ומציגים אותן כדי לקבל תמיכה. אבל זוהי תפיסת העולם שנתניהו מציג, ולפי התנהלותו, נראה כי הוא נאמן לה. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו ואשתו שרה בהצבעה לוועידת הליכוד בבנייני האומה בירושלים. 25 בנובמבר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

שאלות העולות מן הנושא

האם נתניהו הקים "ממשלות אחדות" בעבר?

כן. נתניהו הקים ממשלות רחבות עם קדימה ב-2012, עם לפיד ולבני ב-2013, ועם גנץ ב-2020 וב-2023. כל הממשלות האלה התפרקו הרבה לפני סוף כהונתן.

האם נתניהו הוא מנהיג פופוליסטי לפי המחקר?

כן. חוקרי הפופוליזם פניבסקי ורוגנהופר מנתחים את נתניהו כמנהיג פופוליסטי שמציג את השמאל, האזרחים הערבים, התקשורת ובית המשפט כ"אויבי העם", באופן המאפיין מנהיגים פופוליסטיים.

למה גנץ לא התמנה לראש ממשלה במסגרת הסכם הרוטציה עם נתניהו?

גנץ היה אמור להתמנות לרה"מ לפי הסכם הרוטציה בסוף 2021. אבל נתניהו פעל כדי לא להעביר תקציב מדינה, והכנסת התפזרה בדצמבר 2020 כי התקציב לא עבר. 

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.