בקצרה:

• גורמים בממשלה פועלים במכוון לדרדר את יחסי החוץ של ישראל, מתוך אידיאולוגיה משיחית.
• רבנים מישיבות בעלות אופי משיחי קוראים לניתוק מארצות הברית.
• הקריאות להפוך את ישראל למדינת הלכה מתחזקות. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר: "בטווח הארוך ישראל צריכה להתנהל על פי התורה".
• קיים קשר בין הקריאה למדינת הלכה לקריאה לבידוד בינלאומי: שתיהן מבוססות על אידיאולוגיה פונדמנטליסטית דומה, ושתיהן מסוכנות מאוד.
• מחקרים מראים כי בידוד בינלאומי מחזק שלטונות סמכותניים ולא מחליש אותם.
• מדינות מבודדות שמתנהלות לפי חוקים דתיים הן עניות ותושביהן סובלים מפגיעה בזכויותיהם הבסיסיות ביותר.

הקריאה להפוך את ישראל למדינת הלכה נכנסה בשנים האחרונות לתוך המיינסטרים של היהדות הדתית-לאומית. אפילו שר האוצר ויו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' הצהיר שישראל צריכה להתנהל "לפי חוקי התורה".

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.

דוברי הליכוד מכנים את ערוצים 11, 12 ו-13 "ערוצי התבהלה" וטוענים להטיה שמאלה, אך הנתונים מצביעים על תמונה הפוכה. בדיקת חברת יפעת לתקופה נובמבר 2025–פברואר 2026 מצאה שהקואליציה קיבלה 68% מזמן החשיפה של פוליטיקאים בכלי התקשורת המרכזיים, אף שהיא מחזיקה רק ב-68 מתוך 120 מושבי הכנסת (57%).

יש להדגיש כי ביקורת חריפה על הממשלה איננה הטיה: ההבחנה בין עיתונות לגיטימית לתעמולה נקבעת לפי מתן במה לצד השני. לפי מבחן זה, ערוץ i24 בעברית העניק ביולי 2026 82% מהריאיונות לנציגי הקואליציה.

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.

בקצרה:

• מחקרים מראים שתקופת שלטון ארוכה מאוד מובילה לעלייה בהוצאות של רשויות ציבוריות ולתופעות כמו "מכרזים תפורים".
• נתניהו כיהן כראש הממשלה כ-6,950 ימים (כ-19 שנה) – הרבה יותר מכל ראש ממשלה אחר בתולדות מדינת ישראל.
• נתניהו נאשם בפלילים, מנסה להחליש את מערכת המשפט ונגוע באינספור ניגודי אינטרסים; רבים מאוד ממקורביו נחשדו, נחקרו והורשעו בפלילים.
• חוק הבחירה הישירה של רה"מ בישראל אסר על מי שכיהן שבע שנים רצופות כראש ממשלה להתמודד בבחירות הבאות; הכנסת ביטלה את החוק ב-2001.

ההיסטוריון הבריטי בן המאה ה-19 לורד אקטון טבע את האמירה: "הכוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט". המחקר המודרני מגבה את טענתו.

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.

מנהיגי העולם המערבי מתמודדים עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בקדנציה השנייה שלו בשיטה מורכבת: חנופה וויתורים בטווח הקצר, ובניית חלופות לברית שלהם עם ארה"ב בכלל ועם המפלגה הרפובליקנית בפרט לטווח הארוך. בנימין נתניהו אימץ את החנופה וויתר על החלופות – תמיכת המפלגה הדמוקרטית, קשרים עם אירופה וקווים אדומים מול הבית הלבן.

לפי סקר קוויניפיאק, 60% מהמצביעים האמריקאים מתנגדים לפעולה הצבאית באיראן שנתניהו דחף אליה. באפריל 2026 הצביעו 40 סנאט"ורים דמוקרטים בעד חסימת מכירת נשק לישראל.

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.

בקצרה 

• הזרוע המבצעית של חמאס נפגעה קשות במלחמת "חרבות ברזל"; ארגון הטרור איבד את היכולת לפעול כצבא סדור וחזר להתנהל כארגון טרור וגרילה.
• בינואר הצהיר נתניהו כי ישראל "בפתחו של השלב הבא – פירוק החמאס מנשקו ופירוז עזה". הוא הציג את היעד כמשימה עתידית – והוא עדיין כזה.
• מסמך היישום שהציגה "מועצת השלום" לחמאס במרץ קבע מסלול מדורג לפירוק חמאס מנשקו ופירוז הרצועה. המסלול טרם יושם.
• לפי דיווח AP, הערכת המודיעין הישראלית היא כי נכון לאוגוסט 2026 חמאס ממשיך להתחמש, לגייס לוחמים ולבנות מחדש יכולות צבאיות.

ישראל לא השיגה עד ספטמבר 2026 את אחת המטרות המרכזיות של המלחמה – חיסול כוחו הצבאי והשלטוני של חמאס. בינואר 2025 דיווח הרמטכ"ל דאז, הרצי הלוי, כי חמאס עבר ממסגרת צבאית סדורה לארגון טרור וגרילה, אבל שנה לאחר מכן, הגדיר ראש הממשלה בנימין נתניהו מעל בימת הכנסת את פירוק חמאס מנשקו ופירוז הרצועה כ"שלב הבא" הנדרש להשלמת מטרות המלחמה.

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.

בקצרה:

• בישראל שורר מחסור ברופאים. ב-2023 הועסקו בישראל 3.5 רופאים לאלף נפש, לעומת ממוצע של 3.9 לאלף נפש במדינות המפותחות (OECD).
• מאז, רופאים רבים עזבו לחו"ל והמחסור החמיר עוד יותר.
• תקני הרופאים בבתי החולים הציבוריים לא עודכנו מאז שנות ה-80, כלומר לפני יותר מארבעה עשורים של גידול אוכלוסין.
• לכן, לחלק מהרופאים שזמינים לעבודה אין משרה מאושרת.
• הפער נובע בעיקרו מכך שגידול האוכלוסייה מהיר יותר מקצב הכשרת הרופאים, ומכך שחלק גדול מהרופאים הם מבוגרים.
• הבעיה חמורה בעיקר בפריפריה: בתל אביב היו ב-2022 כחמישה רופאים לאלף נפש, מול פחות משניים בדרום.

האם באמת חסרים רופאים בישראל?

נכון ל-2023, פועלים בישראל 3.5 רופאים לאלף נפש, לעומת ממוצע של 3.9 לאלף נפש בכלל המדינות בארגון המדינות המפותחות (OECD). כך עולה מדוח מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מדצמבר 2025.

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.

נכון ל-2023 פעלו בישראל 1.76 מיטות אשפוז כללי לאלף נפש (לא כולל מיטות פסיכיאטריה) – פחות ממחצית מממוצע ה-OECD, שעמד על 3.18 מיטות לאלף נפש, לפי דוח מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מדצמבר 2025.

זהו לא נתון חד-פעמי: המספר יורד באופן רציף – מ-1.85 מיטות לאלף נפש ב-2015 ל-1.76 ב-2023. המגמה ארוכת הטווח ברורה עוד יותר. לפי ynet, ב-1995 עמד היחס על 2.27 מיטות לאלף נפש, ובין 2010 ל-2022 ירד מספר המיטות בפועל ב-9% במקביל לגידול משמעותי באוכלוסייה. ישראל, במילים אחרות, לא רק מפגרת אחרי ה-OECD – היא מתרחקת ממנו.

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, פרסם בספטמבר 2025 תוכנית לעתיד עזה אחרי המלחמה, שעוגנה בהסכם הפסקת האש שישראל חתמה עליו ושהביא לשחרור החטופים והשבתם לארץ. התוכנית, שאושרה בנובמבר במועצת הביטחון של האו"ם, כללה הקמה של גופים בשם "מועצת השלום", "הוועדה הטכנוקרטית" (NCAG) ו"כוח הייצוב הבינלאומי" (ISF) שנועדו לנהל את הרצועה.

ישראל קבעה תנאי סף ביטחוניים שהפכו לחלק מהתוכנית – פירוז מלא של עזה לפני נסיגה ישראלית, פסילת ארגון הטרור חמאס משליטה בעזה, ופסילת הרשות הפלסטינית במתכונתה הנוכחית. אך התוכנית כוללת נסיגה ישראלית מעזה בעתיד ופוסלת שליטה ישראלית על הרצועה. ישראל דחתה בפומבי את מפת הדרכים המפורטת שאותו מנגנון עצמו פרסם, אך לא הציעה לו חלופה.

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.

בקצרה

• איראן סיפקה לחמאס כספים, נשק ואימונים. לפי הערכות של משרד האוצר האמריקאי, איראן העבירה לארגון הטרור כ-100 מיליון דולר בשנה.
• לצד המימון האיראני היה לחמאס תיק השקעות בינלאומי מסועף, שנוהל, בין השאר, מטורקיה.
• אבל מקור המימון המרכזי היה קטאר. בשנים 2018–2023 העבירה קטאר לחמאס בעזה 1.8 מיליארד דולר במצטבר, באישור ובעידוד נתניהו.
• גורמי מודיעין ישראלים העריכו ב-2020 במפורש שכספי המענקים הקטאריים מימנו טרור.
• איראן בנתה את היכולת הפיננסית של חמאס, קטאר סיפקה את רוב הכסף, וטורקיה סיפקה מרחב פעולה.
• תחקיר "ניו יורק טיימס" חשף כי ראש הממשלה בנימין נתניהו תודרך אישית ב-2015 על קיומו של מנגנון הכספים של חמאס.
• בערך בתקופה בה החל לאשר את העברת הכספים מקטאר הורה נתניהו לפרק את יחידת "צלצל" שחקרה את מימון חמאס.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ משוחח עם ראש ממשלת קטאר כשלצידו ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן, 29 בספטמבר 2025 (צילום: מחשבון ה-X של הבית הלבן)

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר השבוע בריאיון לכתבת האוהדת נווה דרומי בערוץ הטלוויזיה i24News כי "העברת הכספים מקטאר היוותה רק 2% ממימון חמאס". האמירה הזאת של נתניהו שקרית. 

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.

בקצרה:

• לפני כשבועיים תקפה ישראל את בסיס אבו א-דוהור בסוריה, בטענה שטורקיה תכננה למקם שם כוחות, כטב"מים ומערכות אוויריות.
• לפי ניתוח של מרכז המחקר OSW , היחסים בין ישראל לטורקיה הידרדרו בהדרגה בסדרת אירועים מאז 2008, ונותקו במאי 2024.
• מחקר של מכון JISS מראה כי ארדואן משלב רטוריקה נאו-עות'מאנית עם מוטיבים אנטישמיים ואסלאמיסטים.
• נתניהו וארדואן משתמשים, שניהם, במשבר לצרכים פוליטיים פנימיים – נתניהו לקראת הבחירות, ארדואן לגיבוש הבסיס השמרני-אסלאמיסטי שלו.
• סוריה הפכה לזירת התגוששות שבה לישראל ולטורקיה חזונות מנוגדים לגבי העתיד שלה.
• טורקיה מתנה היום את שיפור היחסים בפתרון לרצועת עזה. בעבר, החלפת ממשלה בישראל כבר הביאה לשיפור חלקי ביחסים מול אנקרה.
• לשתי המדינות יש אינטרס כלכלי וגאו-פוליטי בשמירה על ערוצי קשר, אך הרטוריקה של מנהיגיהן דוחפת אותן בכיוון ההפוך.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ונשיא סוריה אחמד א־שרע, לוחצים ידיים במהלך פגישתם באיסטנבול. 24 במאי 2025 (צילום: HANDOUT / TURKISH PRESIDENTIAL PRESS SERVICE / AFP)

יחסי ישראל וטורקיה הידרדרו בשנים האחרונות מעימות מדיני חריף ליריבות, שעלולה, בתנאים מסוימים, אף להפוך לעימות צבאי ישיר. ההתנגשות הזאת מנוגדת לאינטרסים של שתי המדינות, ונובעת מהאינטרסים הפוליטיים של מנהיגיהן: נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.