מקטאר גייט לקטאר ספין – המגה פייק שמנסה לעצור ממשלה

בהיסטוריה המפוארת של תרבות הפייק והספין, המגה ספין של "קטאר גנבה את הבחירות" עולה על כולם. יש בו כדי להסביר מדוע הממשלה היוצאת נלחמה בעוצמה כזאת בתרבות הישראלית ובכלי התקשורת החופשיים, ומדוע נפילת התלמיד הישראלי במבחני הבנת הנקרא נחשבה אצלנו לכישלון – ואצלה להישג.

את תרבות הספינים והפייקים אי אפשר לבסס בעם משכיל, המבין את מה שמונח לפניו. ולזה יש להוסיף את העמקת הפחדים של הציבור מפני סכנות – אמיתיות, מנופחות ומדומיינות – כדי להעצים את האפקט של הפייק.

מבחן הבנת הנקרא

אז איך קוראים את הספין הזה על פי כללי הבנת הנקרא? קטאר – מעצמה פיננסית שאין שנייה לה, שקונה ממשלות, אוניברסיטאות ואת כל תנועות הטרור האסלאמיות בעולם – תממן תלושי דלק כדי להסיע מצביעים בנגב?

את תרבות הספינים והפייקים אי אפשר לבסס בעם משכיל, המבין את מה שמונח לפניו. ולזה יש להוסיף את העמקת הפחדים של הציבור מפני סכנות – אמיתיות, מנופחות ומדומיינות – כדי להעצים את האפקט של הפייק

בעם בעל כושר הבנת הנקרא, דבר כזה היה עובר רק כבדיחה; אצלנו עורכים עליו פאנלים שלמים. וכל זאת למה? כדי שקטאר תכשיל ממשלה שבה, לכאורה, יש לה אחיזה.

צריך לייחס לציבור רמת אינטליגנציה ירודה במיוחד כדי להעביר מגה פייק כזה – ובקלות שבה המגה פייק הזה נקלט בציבור, אולי באמת אנו לא כזה עם חכם ונבון כפי שאנו מייחסים לעצמנו.

אבל למה לשער? בסוף השבוע פורסם שאת המידע למשטרה העבירה לשכת ראש הממשלה בכבודה ובעצמה. מקטאר גייט לקטאר ספין. לא יפתיע אם יתברר שהחשודים בלשכה בקשר עם קטאר ביקשו להעביר את החשד לערבים, גם מסיבות אישיות, וגם כדי לאשר את הספין הקודם שהערבים הם "אחים מוסלמים".

ספין רגיל ומגה ספין

לספין "רגיל" יש מטרה מוגדרת היטב: להסיט את הדיון הציבורי מנושא שאינו נוח לממשלה לנושא אחר, מסעיר יותר, שנוח לה. למגה ספין יש מטרות נוספות: לסכל מהלכים המאיימים על הממשלה בטרם יגיעו ליעדם.

ובמקרה הקונקרטי שלנו – למנוע את כינוס הכנסת הנבחרת ולכפות בחירות חדשות תוך הדרת הבוחר הערבי.

אז איך קוראים את הספין הזה על פי כללי הבנת הנקרא? קטאר – מעצמה פיננסית שאין שנייה לה, שקונה ממשלות, אוניברסיטאות ואת כל תנועות הטרור האסלאמיות בעולם – תממן תלושי דלק כדי להסיע מצביעים בנגב?

אופוזיציה בלי להט

הבעיה הגדולה שלנו היא שלאופוזיציה, שהבוחר הערבי הוא שהעניק לה את השלטון, אין את הלהט בעיניים ליטול אותו – משום שהמגה ספין של לשכת ראש הממשלה עובד היטב גם עליה.

היה מצופה ממנה לנער את הספין הזה מעל השולחן מייד, ולא להתיישר לפיו; לקבוע באופן נחרץ שדווקא בגלל המגה ספין החדש היא מגינה על הבוחר הערבי ומקבלת ללא עוררין את הכרעתו הדמוקרטית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו יכול לקבל את תוצאות הבחירות, משום שמשמעותן מבחינתו אולי איננה ספסלי האופוזיציה אלא הכלא. יש לצפות שגם אם המגה ספין הזה יתפוגג, נתניהו יכפור בממצאים שהפריכו אותו וימשיך לנפח אותו.

בסוף השבוע הוא נועד עם איתמר בן גביר, ויש לחשוש ממה שסיכמו השניים לגבי המשך המהלכים.

ומצבו של נתניהו קשה עוד יותר: לא רק שאיבד את הרוב הפרלמנטרי, אלא שאין לו בכלל גוש. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, שתמך בו, שלל ממנו את האפשרות להקים ממשלה עם בן גביר, ונראה שקרוב לעשות זאת גם עם בצלאל סמוטריץ' – והמנהיג שעל פי ההכרזות "אינו נכנע" ייכנע בוודאות. לא בטוח שגם החרדים, למעט אריה דרעי, ימליצו עליו לפני הנשיא.

נתניהו אינו יכול לקבל את תוצאות הבחירות, משום שמשמעות אולי אינה ספסלי האופוזיציה אלא כלא. יש לצפות שגם אם המגה ספין הזה יתפוגג, נתניהו יכפור בממצאים שהפריכו אותו וימשיך לנפחו

הנשיא טראמפ והנשיא יצחק הרצוג כבר פועלים להקמת ממשלת אחדות. המגה ספין המכתים את ההצבעה הערבית מחייב את האופוזיציה להודיע באופן חד-משמעי שבתנאים האלה היא נחושה לא לשבת עם שותפים שקרנים ומהנדסי תודעה – שלא לדבר על דברים גרועים יותר.

האסון שלנו הוא שספק אם אמירה כה מובנת מאליה תיאמר, כי למרות הכול ואחרי הכול, מי שמכתיב את השיח הישראלי הוא נתניהו. האופוזיציה הרופסת אינה מצליחה להעמיד שיח מתחרה – שיח של אמת ולא של שקר, של מציאות אמיתית ולא מומצאת.

למגה ספין יש עוד מטרה נסתרת – לחולל פילוג וויכוחים בתוך מחנה השינוי. עצם העובדה שהגוש מהסס היא כבר רווח לנתניהו. בסוף הם יאבדו גם את כבודם וגם את השלטון, ובמקרה הטוב יהיו בני גנץ 2, אם לא גרוע מזה.

אבל כדאי להישאר אופטימיים – בסופו של דבר האופוזיציה תיגרר להקים ממשלה על כורחה, כי אין שום אופציה אחרת. רע"ם עם מנסור עבאס ויואב סגלוביץ תיתן את הבסיס לממשלת מיעוט, והמשותפת תתמוך מבחוץ.

אז מול הסכנה שטראמפ יכתיב לישראל את הרכב ממשלתה הבאה, מה אמור גדי איזנקוט לעשות? אני הייתי מציע שיודה לטראמפ על תמיכתו בישראל ויתחייב שכאשר הוא יעמוד בראש הממשלה, יקדם את כל מהלכיו של טראמפ לשינוי פני המזרח התיכון – מהלכים שנתניהו הכשיל בזה אחר זה.

בכך יסכל איזנקוט את היוזמות לעקוף את תוצאות הבחירות, יציב את עצמו כבר עכשיו כראש הממשלה הנכנס, וגם יבסס את ישראל כבעלת ברית אמינה של ארצות הברית.

איזנקוט יכול להודות לטראמפ על תמיכתו בישראל ולהתחייב שיקדם את מהלכיו לשינוי המזה"ת שנתניהו הכשיל. בכך יסכל את יוזמות עקיפת תוצאות הבחירות, יציב עצמו כראש ממשלה ויתבסס כבעל ברית אמין של ארה"ב

בליץ חקיקה – או היסוס

על פי הדיווחים, האופוזיציה מתכוונת לפתוח בבליץ חקיקה שיתחיל בהדחת יושב ראש "חצי הכנסת", אמיר אוחנה. אבל אחרי שהתיישרה עם הספינים של לשכת ראש הממשלה, יש לחשוש שתהסס ולא תיאחז בקרני השלטון, כפי שנתניהו היה עושה בלי היסוס.

בהקשר זה יש להזכיר את דבריו של ראש רע"ם, מנסור עבאס, שלפיהם כבר קיבל פניות מנתניהו. לנוכח מה שנראה כמו קשרים מיוחדים בין יריב לוין לרשימות הערביות, אין לשלול ערוץ אחורי של מגעים שבסופו רע"ם תשלים לליכוד את ה-61 להקמת ממשלה.

אני מעלה זאת לא משום שאני מאמין שזה יקרה, אלא כדי להמחיש את להט השלטון של נתניהו – להט שאולי חסר לגוש השינוי, נטול השינוי.

הרצוג מחבר את הגזרים

והגרוע מכול: פסילת הקול הערבי על בסיס "קונצנזוס ציוני" מעמידה את הציונות על בסיס גזעני. הירתמותו של הנשיא הרצוג לנרטיב הזה סוגרת מעגל – אבל במובן הרע של המילה. אביו, חיים הרצוג, קרע לגזרים מעל בימת האו"ם את ההחלטה שהשוותה את הציונות לגזענות. הנשיא יצחק הרצוג לוקח את גזרי ההחלטה המגונה ההיא ומחבר אותם מחדש.

פסילת הקול הערבי על בסיס "קונצנזוס ציוני" מעמידה את הציונות על בסיס גזעני. הנשיא יצחק הרצוג לוקח את גזרי ההחלטה המגונה "הציונות היא גזענות" שאביו הנשיא חיים הרצוג קרע באו"ם ומחבר אותם מחדש

אם הפסילה הזו אכן תקרה – אוי לבושה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.